1. ‫מסורת וחדשנות‬
‫מה קרה‬
‫למדיום?‬
‫מטלה מס 1' – עידן קרניאל‬

2. ‫ברוקן פינגז‬
‫‪BROKEN FINGAZ‬‬
‫קבוצת אומני רחוב מחיפה, ישראל.‬
‫הקבוצה, אשר לפני מספר שנים החלה את דרכה בחיפה )עד היום מבססת הקבוצה את‬
‫מרבית עבודתה בשכונת הדר ולוקחת חלק מרכזי בקידום התרבות בעיר(, מורכבת משני‬
‫אומנים מרכזיים לצד מספר אומנים מתחלפים.‬
‫הקבוצה פועלת במספר תחומים כיום – אומנות רחוב "קלאסית", פרסום )כרזות, קטלוגים,‬
‫מודעות וכו'(, אופנה ) קו של אופנת רחוב( והצגה בתערוכות במוזיאונים וגלריות ברחבי‬
‫העולם.‬
‫בניגוד לאומני רחוב מובילים בעולם, זהותם של חברי הקבוצה אינה בדויה, משום שאת רוב‬
‫היצירה שלהם הם יוצרים באופן חוקי. לדוגמא עיריות שונות בעולם כמו עיריית לונדון‬
‫ועיריית אמסטרדם אשר הקצו להם שטחים להצגה ברחבי העיר, או חנויות ומשרדים אשר‬
‫מזמינים אותם ליצור בשטחם )לרוב בתשלום(.‬
‫דבר נוסף המייחד את בקבוצה הוא היקף הפעילות המוזיאלית הגדול יחסית. עיקרון יסודי‬
‫באומנות רחוב הוא חלל התצוגה הציבורי, הנלקח בכוח, כהתרסה בפני הממסד האומנותי.‬
‫ברוקן פינגז הספיקו עד היום להציג עבודות במוזיאונים וגלריות ברחבי העולם כולל מספר‬
‫תערוכות יחיד.‬

3. ‫ברוקן פינגז‬
‫‪BROKEN FINGAZ‬‬
‫גרפיטי סטופ-מושן, 0102, ישראל.‬
‫עבודת וידאו בטכניקת סטופ-מושן )טכניקת אנימציה המציגה רצף של תמונות סטילס(‬
‫שיצרו חברי הקבוצה בבניין בו התגוררו ברחוב מסדה בחיפה. העבודה תרמה רבות‬
‫לפריצת הדרך המשמעותית של הקבוצה וזכתה בפרס בתחרות אנימציה בהונג קונג.‬
‫בעבודה מוצג תהליך יצירה מורכב ואופייני של חברי הקבוצה, תהליך שנועד מראש להוות‬
‫את התוכן של הסרטון, והתוצאה הסופית הוצגה בתחרויות שונות ובאינטרנט. מטרת‬
‫העבודה הייתה לא רק ליצור סרטון סטופ-מושן מרתק אלא גם להציג תהליך של יצירת‬
‫אומנות מהטובה בתחומה בימים שבה היא נוצרה, ואף את חלק מחברי הקבוצה בתוך‬
‫היצירה עצמה )בחלק מן הוידאו היצירה "יוצרת" את עצמה, ובחלק רואים את האומן‬
‫המבצע(.‬
‫המדיום המקורי של היצירה הוא איור והצבה על גבי "קנבס" רדי מייד אורבני )אופייני‬
‫ליצירה בתחום אומנות הרחוב(. המדיום החדש הינו וידאו המורכב מתמונות של תהליך‬
‫העבודה. שאלות נוספות מתעוררות בהקשר זה כמו מהי הסביבה בה נועדה ליהיות מוצגת‬
‫העבודה: האם בגג הבניין שבו נמצאים האיורים? או שאולי ביוטיוב? בהקרנה בתערוכה‬
‫בגלריה/מוזיאון? מהו האובייקט המרכזי ביצירה?‬
‫‪http://www.youtube.com/watch?v=P0Tp3TRQbhw‬‬

4. ‫סטודיו אאוטפוט‬
‫‪STUDIO OUTPUT‬‬
‫‪GreatF‬‬
‫סרטים נהדרים ממלאים חדרים, 2102 ,‪ilmsFillRooms‬‬
‫עבודה נוספת אותה בחרתי להציג בהקשר זה היא עבודת וידאו מסחרית של סטודיו אאוטפוט‬
‫משנת 2102. העבודה אינה עבודת אומנות "קלאסית" והיא שימשה לצורך פרסום קונסולת משחק‬
‫של חברת סוני.‬
‫בחרתי בעבודה זו משום שהיא דומה לעבודת הוידאו של ברוקן פינגז מבחינת נזילות המדיום‬
‫ומבחינת התוכן המוצג בה. תהליך היצירה של עבודה זו היה מורכב ביותר וכלל מהלך קריאייטיבי‬
‫לצד תכנון טכנולוגי חדשני.‬
‫בעבודה )חלק 2 מתוך 4 חלקים( מוצג חדר ובו שחקן ראשי לצד אנשים נוספים שהם ספק שחקנים,‬
‫ספק אנשי תפאורה, וההתרחשויות המרתקות בחדר מוקרנות על הקירות והאובייקטים בחדר‬
‫באמצעות טכניקות הקרנת תלת מימד מתקדמות, הדומות לאלו שמשתמשים בהם לצורך הצבת‬
‫וידאו בתערוכות. זאת אומרת שהחדר עצמו מיועד במקור להוות מדיום מיצבי לקהל הנמצא בתוכו.‬
‫מה שמעניין ביצירה זו הוא שלצורך העבודה פותחה טכניקה חדשה המתייחסת לזוית הראייה של‬
‫המצלמה המשנה את צורת ההקרנה הפיזית בחדר בהתאם לתנועת המצלמה בתוכה. קהל הנמצא‬
‫בחדר בזמן ההקרנה לא יחווה את התוצאה הסופית השלמה אלא רק מי שיצפה בסרטון המופק‬
‫במצלמת הוידאו לאחר מכן)!(.‬
‫מבחינת התוכן, בדומה לסרטון של ברוקן פינגז, מציגה העבודה את תהליך היצירה עצמו )במקרה‬
‫הזה של הקרנת וידאו חיה( בצורה מאד קרפטית ואפילו בכוונה מדגישה את ההתערבות האנושית‬
‫תוך כדי התהליך ואת המימד החומרי בתהליך הפקתה. בשל כך לא נוצר שימוש באפקטים‬
‫דיגיטליים לאחר הצילום והתוצאה הסופית מכילה את ההתרחשות החיה מנקודת המבט של מצלמת‬
‫הוידאו ללא עריכה או התערבות כלשהיא.‬
‫‪http://www.youtube.com/watch?v=N_cKsOe7hLI‬‬