4. על האמן
•
•
•
אמורלס הוא יליד מקסיקו סיטי, 0791.
עבודותיו, בהן סרטי אנימציה, מיצבים, הדפסים ופסלים,
מבוססות ברובן על מה שהוא מכנה "" Liquid Archiveמעין
ארכיון של אלפי דימויים שהוא אוסף, מעבד ומשמר ואחר מכן
מפרק, מחבר ומציג בשלל סוגי מדיה.
כשהיה בן 91 עזב קרלוס אמורלס את ארץ הולדתו לטובת
לימודים באמסטרדם. תחילה באקדמיה על שם חריט ריטוולד
ואחר כך באקדמיה רייקס. במשך 41 שנה טייל והציג ברחבי
העולם - בארצות הברית, ספרד, ארגנטינה ואנגליה. ב-3002 שב
למקסיקו סיטי.
5. •
•
החל משנת 9991 , כל העבודות שיצר הורכבו באופן דיגיטלי על
בסיס מה שהוא מכנה "ארכיון נוזלי" – ארכיון דימויים של צורות
שחורות ושטוחות שהוא יצר. מהאוסף הזה מרכיב אמורלס
דימויים גדולים יותר, שלא לומר עצומים, שנשענים על זיכרונות
ארכיטיפים כמו גוף של אישה בהריון, ציפורים, פרפרים, חיות
ואתרים שונים.
נוגע בשאלות של הגירה, הישרדות, שבטיות ויצרים, והכל תוך
יצירת איום כלשהו, תחושה של משהו מוכר אך זר, משהו לא
מודע המתקשר גם למוטיב הגותי השזור במיצבים שלו.
8. •
עבודה זו של אמורלס מתייחסת לקיום העכשווי במרחב
•
הציבורי, קיום המאוים על ידי התפרצויות אלימות בלתי צפויות, התנפצויות
אידיאולוגיות מסוגים שונים וקריסה של מבנים תרבותיים מקובלים.
•
בהקשר זה ניתן לראות את העבודה גם כסוג של תמונת מראה למצבים קיצוניים של
קונפליקט, טרור ומלחמה, מצבים שהנם מעשה ידי אדם ומכוונים לפגוע בבני אדם,
ועם זאת הם מייצרים אלמנט של השתאות ופליאה, של התפעלות בלתי צפויה.
•
בעבודה זו, מאות פרפרוני עש, העשויים מגזרות נייר שחור, מוצמדים בצפיפות
משתנה
•
אל קירות חלל התצוגה, משתלטים על כולו, פולשים גם אל מעבר לו.
•
הכמות, ההצפה והגלישה מייצרים אי–נחת המעלה על הדעת התקפה לא רצויה או
השתלטות בלתי צפויה.
•
בשל העובדה שמדובר בפרפרים, הקונוטציה הראשונית היא לעולם הטבע והחרקים,
אולם ניתן לקרוא את העבודה ברמה המטפורית, קריאה שעל פיה העודפות קשורה
קשר הדוק למצבים פוליטיים מסוימים, קיצוניים.
11. •
בעבודה נראית ציפור גדולה מרוסקת, מוטלת פרושה על הרצפה.
•
במבט ראשון, השבירה של גופה אמנם נוכחות מאוד, אולם
•
עדיין ניתן לכנס את הפיסות לכדי צורה לכידה. שברי הציפור
נדמים חלקים ומבהיקים, אך מבט מקרוב מגלה כי כל יחידה
ויחידה המרכיבה את המבנה, מסותתת ומלוטשת באופן נפרד
וחד, והיא בעלת קווי מתאר של מבנה אדריכלי עצמאי.
•
העבודה משדרת, בעת ובעונה אחת, עוצמה אדירה, הנובעת
ממידות הציפור ומחומריותה, ותחושה של קריסה מוחלטת בעצם
ההתמזגות הרכה של גופה עם הרצפה.
12. התפוצצות 0102,
כ-007 חתיכות נייר
שתלויות מחוטי ניילון
באורכים שונים מהתקרה".
" אני מנסה לא לעסוק בשום נושא ספציפי. אני מתעניין יותר במבנה וצורה, בדרכים
להשתמש בדימויים שאגרתי. אולי זה שאוב מקומיקס שפעם אהבתי מאוד, קשה להסביר
למה".
13. •
•
•
•
•
בעבודה זו נותרו רק השברים.
העבודה כוללת מאות לוחות אקריליים, חתוכים באופן חד,
המרחפים בגבהים שונים בחלל התצוגה.
פרגמנטים תלושים שמעבר לתחושת השבר, ההתפזרות,
ההתרחקות, דומה שדבר אינו מחבר ביניהם.
העבודה כולה בנויה מפיסות של חומר המנותק ממקור או
מהקשר, מהשתברויות של אור ושל צורה, מהתרסקויות של גוף
ומשמעות. אלימות רבה אצורה בה, אולם זו אינה מגיעה לכדי
מיצוי ופריקה.
נדמה כי העבודה כמו מקפיאה רגע בתהליך ההתפוצצות, רגע
הנע בין הלכידות האנרגטית, שאחזה את האלמנטים השונים
בגוף אחד, לבין פיזור ואיבוד סופיים, מצב היוצר תחושת עומס
והצפה לבין תחושה אוורירית פריכה.
15. •
העבודה פורשת בפני הצופה מודל של מטרופולין רחב, שבו כל
יחידה ויחידה מפוסלת מחומר שחור, קשה ואטום ומוצבת
בנפרד.
•
נקודת מבט גבוהה ביחס לעבודה מגלה כי המבנה מזכיר בצורתו
רשת סדורה של קורי עכביש, מוטיב ויזואלי ורעיוני השב ומופיע
בעבודתו של האמן . יצירה זו מדגימה אף היא את טיפולו
הייחודי והמרתק של אמורלס בשילוב שבין התלכדות לבין
שבירה, ואת האופן שבו הוא קושר, בתוך כך, בין טבע
לציוויליזציה, בין אדם לחיה.
