The document discusses several art exhibitions taking place in Berlin, Germany. It mentions exhibitions at the Martin-Gropius-Bau museum focused on art in general. Additionally, it lists exhibitions located at the Kunstlerhaus Bethanien artist house and the Uferhallen halls. The document provides links for more information about installations by Shenhav Dina and an exhibition titled "Goodnight" at the Israel Museum in Jerusalem.
The document discusses the 2013 art installation "Dig" by artist Daniel Silver. It provides details on the installation such as its location in an archaeological site, that it involved digging a trench and uncovering relics from different time periods. It also includes links to additional information about the artist and installation.
This video is an artwork by Swiss artist Christoph Büchel titled "Simply Botiful" from 2006. It shows footage of robotic machines assembling various objects in an automated factory setting. In under 3 minutes, the viewer sees a sped-up look at the mechanized process of manufacturing through the use of industrial robots.
This document discusses Francesca Woodman's Untitled photograph from 1976 and explores psychoanalytic concepts of the uncanny and abjection. It references Freud's analysis of the unheimlich as that which is familiar but estranged. Several sources are cited that discuss Woodman's self-imagery and use of her body in photographs to transform notions of femininity, as well as psychoanalytic concepts relating to the formation of identity and the feminine.
The document discusses several art exhibitions taking place in Berlin, Germany. It mentions exhibitions at the Martin-Gropius-Bau museum focused on art in general. Additionally, it lists exhibitions located at the Kunstlerhaus Bethanien artist house and the Uferhallen halls. The document provides links for more information about installations by Shenhav Dina and an exhibition titled "Goodnight" at the Israel Museum in Jerusalem.
The document discusses the 2013 art installation "Dig" by artist Daniel Silver. It provides details on the installation such as its location in an archaeological site, that it involved digging a trench and uncovering relics from different time periods. It also includes links to additional information about the artist and installation.
This video is an artwork by Swiss artist Christoph Büchel titled "Simply Botiful" from 2006. It shows footage of robotic machines assembling various objects in an automated factory setting. In under 3 minutes, the viewer sees a sped-up look at the mechanized process of manufacturing through the use of industrial robots.
This document discusses Francesca Woodman's Untitled photograph from 1976 and explores psychoanalytic concepts of the uncanny and abjection. It references Freud's analysis of the unheimlich as that which is familiar but estranged. Several sources are cited that discuss Woodman's self-imagery and use of her body in photographs to transform notions of femininity, as well as psychoanalytic concepts relating to the formation of identity and the feminine.
3. היצירה שייכת לאומן קלאס אולדנבורג )נולד ב-
9291( הוא פסל שבדי אמריקאי הנודע בעיקר
בזכות עבודתו על פסלים סביבתיים שמהווים
גרסאות ענק של חפצים יום-יומיים.
ביצירותיו קיבלה המציאות היבט תלת ממדי סביבתי
בוטה וברור. מבחינתו הוויית הכרך העירוני לא
התבטאה בעולם הנוצץ והפרסומי, אלא בחומרים
הלקוחים מ"תרבות הביבים" של שכונות העוני
ואזוריה המזרחיים של מנהטן.
4. אודלנבורג ביקש לבטא את הוולגריות של אמריקה
באמצעות "סביבות" ו"אירועים". הרחוב שימש בעבורו
לא רק מקום שממנו נלקחו האובייקטים ליצירותיו
אלא אף נושא יצירתו המוקדמת.
בעבודותיו הוא מעביר את תרבות הרחוב הנמוכה
לגלריה לאמנות ובכך מעניק לה לגיטמציה. אולדנברג
מדבר על כך שבעידן השפע יש להכיר בחיים
האמיתיים ולא רק במוצרי הצריכה, בפרסומות וכו'.
5. יצירתו "אטב הכביסה" היא הגדלה מדויקת של
החפץ המקורי לגובה 5.31 מטרים.
אולדנברג השתמש דווקא בחפץ יומיומי וחסר
חשיבות כאטב כביסה, הנמצא בכל בית. על ידי
הגדלתו והצבתו הוא נטרל אותו מן השימוש
היומיומי שלו, והעניק לו מעמד של חפץ אמנות.
הפער בין המעמד החדש לבין מעמדו המקורי של
הפסל יוצר אפקט קומי ומעלה תמיהה אצל
הצופים.
6. פער זה מצטמצם כאשר הצופה מקשר בין
החפץ לבין מיקומו – בניין משרדי הניצב
במרכז העיר מול עיריית פילדלפיה. זיווג זה
יוצר תחושה דואלית של ציניות ורצינות.
תחושת הציניות נובעת מן ההקשר הביתי של
אטב הכביסה, המזכיר לעובדים בבניין כי הגיע
הזמן לחזור לביתם, ותחושת הרצינות נובעת
מהשימוש המשרדי באטבים ובתופסני נייר
למיניהם.
7. • היצירה הזו מאתגרת את המדיום ממנו היא יוצאת בכך שהיא מושכת את תשומת
ליבו של הצופה וגורמת לו לתהות ואולי אף לצחוק. הגודל של האטב ומיקומו אל מול
בניין העירייה מעלה תחושות רבות, כפי שציינתי קודם, של ציניות מול רצינות ובכך
מדגישה את המסר של האומן.
• המדיום המקורי של היצירה והשינוי: אולדנבורג מתאר כי הסטודיו שלו מלא באטבי
כביסה בהם הוא נעזר לחבר את חלקי הפסלים שלו. עם הזמן החל לראות אותם
כמבנים גדולים בהרבה ממה שהם ואז החל לחשוב על הגדלתם.
• היצירה עתידה להשתייך למדיום:אולדנבורג יוצר רדי מייד חדש – כלומר לא החפץ
עצמו הוא זה שמוצג, אלא חיקוי מושלם שלו. נעשה שינוי של גודל האובייקט ושינוי
מצב הצבירה שלו בכך שהוא הופך ממוצר יומיומי לסמל הנצחה של תרבות הצריכה.
8. היצירה הנוספת שבחרתי היא של דושאן מרסל, "המסרק". דושאן משפיע באופן ישיר על
יצירותיו של אולדנבורג. דושאן הוא הראשון שמתייחס לחפצי הרדיי מייד - חפץ תעשייתי
שימושי המוצג ע"י האומן כעבודת אומנות. יצירה זו כמו היצירה של אולדנבורג מתמקדת
בחפצים יומיומיים ההופכים בידי האומן ליצירת אומנות ובכך מאתגרים את גבולות
האומנות. דושאן רצה להציב את המחשבה האסתטית האמנותית הטהורה כתחליף לצורך
ביצירת אובייקטים ממשיים.
