Slideshow presented by representatives of the Kilolambda Company at a Conference on R&D International Cooperation hosted by the Innovation Policy Center at the Jerusalem Institute for Israel Studies. Visit our webstie to read the summary of the conference: http://www.jiis.org/?cmd=newse.149&act=read&id=765
Meir Kraus at UCLA's convention: "Israel in 3D": The Jerusalem Mosaic: A Delicate Balance
Visit us at jiis.org. to find out more
בקרו אותנו באתר מכון ירושלים לחקר ישראל למידע נוסף: jiis.org.il
סיכום דבריו של ד"ר אמנון רמון, חוקר במכון ירושלים לחקר ישראל, בערב העיון על הר הבית לזכר פרופ' יעקב בר-סימן-טוב ב-26.3.2015. על הפעילות ההולכת ומתרחבת של קבוצות הר הבית, הקוראות לבניית בית המקדש השלישי ומשקפות את השינוי התיאולוגי בחברה הדתית, כולל בקרב החברה הדתית לאומית.
Slideshow presented by representatives of the Kilolambda Company at a Conference on R&D International Cooperation hosted by the Innovation Policy Center at the Jerusalem Institute for Israel Studies. Visit our webstie to read the summary of the conference: http://www.jiis.org/?cmd=newse.149&act=read&id=765
Meir Kraus at UCLA's convention: "Israel in 3D": The Jerusalem Mosaic: A Delicate Balance
Visit us at jiis.org. to find out more
בקרו אותנו באתר מכון ירושלים לחקר ישראל למידע נוסף: jiis.org.il
סיכום דבריו של ד"ר אמנון רמון, חוקר במכון ירושלים לחקר ישראל, בערב העיון על הר הבית לזכר פרופ' יעקב בר-סימן-טוב ב-26.3.2015. על הפעילות ההולכת ומתרחבת של קבוצות הר הבית, הקוראות לבניית בית המקדש השלישי ומשקפות את השינוי התיאולוגי בחברה הדתית, כולל בקרב החברה הדתית לאומית.
במצגת המצורפת, מציג לנו זיו מנדל (מנכ"ל משותף ג\'ון ברייס הדרכה, טאקט בדיקות ומטריקב גלובל) את תפיסתו והבנתו לגבי מגמות בעולם הטכנולוגי בכלל ובעולם הבדיקות בפרט
כפי שהבטחתי למשתתפים בסדנאות שהעברתי, אני מצרף את המצגת שהעברתי תחת הכותרת "IT חברתי". בחלקה הראשון של הסדנה עסקנו בלימוד עקרונות היסוד להתנהלות אפקטיבית בתחום מערכות המידע ותשתיות ה-IT: אילו שאלות אנו כמנהלי ארגונים חברתיים צריכים לשאול את עצמנו, כיצד בונים תוכנית IT רב-שנתית ושנתית, הסוגים השונים של תשתיות IT הנחוצות לניהול הארגון, "מעגל החיים" של מערכות מידע, וכמובן -- מהם הסודות לעבודה אפקטיבית מול ספקים בעולם ה-IT. לאחר החלק האינטנסיבי הראשון (וסנדביצ'ים לא רעים) עברנו לזיהוי הזדמנויות שפשוט "אסור לפספס". ההזדמנויות שהצגתי מאפשרות לארגונים חברתיים דלי תקציב ומשאבים לאמץ כלי IT מהשורה הראשונה, ומהוות את הסנוניות הראשונות של תוכנית הנגשת התוכנה אותה אנו מקימים בימים אלו בשת"פ עם ספקי תוכנה מובילים וארגון Techsoup Global.
Digital Strategy : Definition, Challenges, and how do do it right
אסטרטגיה דיגיטלית : הגדרה, אתגרים ומה נדרש על מנת להצליח
מצגת שהוצגה במפגש הראשון של מנהלי שיווק מצייצים ביולי 2015
האם אפשר לחבר בין עולמות ה CRM וה Social CRM ? מצגת מאת קרן שקד, שותפה ו Co-CEO ב B-Pro
Will the worlds of CRM and Social CRM ever merge? Find some insights in B-Pro's presentation by Kered Shaked, Partner and Co-CEO
נועם לזר, מנכ"ל חברת נירם גיתן פתרונות הנדסה ארגונית, השתתף
במפגש מנהלים בכירים של STKI
ודיבר על "ארגון מנצח בעולם בהפרעה". בהרצאתו הוא הציג את המלכוד שנוצר לאור קצב הכניסה של חדשנות טכנולוגית והאיטיות היחסית של הטרנספורמציה הארגונית; הוא דיבר על התפקיד החשוב של המוביל הטכנולוגי בארגון והצורך לסגל ראייה רב-ממדית של השינוי כדי להשיג את התוצאה הנדרשת. לאחר מכן הציג ארבעה מקרי אירוע בהם השקעות טכנולוגיות לא ממשות את הפוטנציאל, כי במקביל לשינוי הטכנולוגי לא נעשה השינוי הארגוני הנדרש. לסיכום, הוא המליץ לכל הארגונים לסגל תכנית עבודה אינטגרטיבית שמחברת את הארגון, הטכנולוגיה והעובד, ולא להתמקד רק בהיבט הטכנולוגי שקל יותר לקידום, אבל מייצר השקעות גבוהות ללא תשואה ממשית
מומחיות וידע מהווים נכס מרכזי בעמותות אך היום במרבית הארגונים הוא עדיין אינו מנוהל במערך מובנה ובטכנולוגיה ייעודית. כתוצאה מכך, ידע רב עובר בארגון כתורה שבעל פה, ולא מוטמעת תרבות של שיתוף, הפקת לקחים ותיעוד.
מצגת זו מציגה רקע על ניהול ידע ואת השלבים המרכזיים בבנייה של מערך ניהול ידע בארגון, וכוללת דוגמאות להמחשה מתוך פרויקט ראשון בתחום שביצענו בעמותת אור ירוק.
תחום ניהול הידע במגדר השלישי נמצא עדיין בתחילת דרכו, ואנחנו מאמינים שילקוט זה הוא תחילתו של בניית ידע ומתודולוגיות מותאמות בתחום.
מצגת זו נבנתה במסגרת פרויקט 'ילקוטי כלים' לפיתוח ידע ומתודולוגיות ניהוליות למגזר השלישי. במסגרת הפרויקט מפותח ידע במגוון סוגיות ניהוליות על בסיס ידע נצבר מיותר מ-200 פרויקטי ייעוץ לעמותות בישראל אשר בוצעו ע"י נובה. אנו מודים לחברת מגדל אשר נתנה תמיכה לפרויקט זה.
פילנתרופים מקרן ראסל ברי האמריקאית הגיעו לביקור בישראל במרץ 2015, וביקשו לקבל מידע אודות האוכלוסיה ה"כללית" בירושלים, שאינה חרדית ואינה ערבית- נתונים דמוגרפיים, אתגרים וחסמים.
בקרו אותנו באתר מכון ירושלים למידע נוסף: JIIS.org.il
Visit us at JIIS.org to find out more.
More Related Content
Similar to רונית פוריאן 2012 10-24 evaluation - indicators at jerusalem institute
במצגת המצורפת, מציג לנו זיו מנדל (מנכ"ל משותף ג\'ון ברייס הדרכה, טאקט בדיקות ומטריקב גלובל) את תפיסתו והבנתו לגבי מגמות בעולם הטכנולוגי בכלל ובעולם הבדיקות בפרט
כפי שהבטחתי למשתתפים בסדנאות שהעברתי, אני מצרף את המצגת שהעברתי תחת הכותרת "IT חברתי". בחלקה הראשון של הסדנה עסקנו בלימוד עקרונות היסוד להתנהלות אפקטיבית בתחום מערכות המידע ותשתיות ה-IT: אילו שאלות אנו כמנהלי ארגונים חברתיים צריכים לשאול את עצמנו, כיצד בונים תוכנית IT רב-שנתית ושנתית, הסוגים השונים של תשתיות IT הנחוצות לניהול הארגון, "מעגל החיים" של מערכות מידע, וכמובן -- מהם הסודות לעבודה אפקטיבית מול ספקים בעולם ה-IT. לאחר החלק האינטנסיבי הראשון (וסנדביצ'ים לא רעים) עברנו לזיהוי הזדמנויות שפשוט "אסור לפספס". ההזדמנויות שהצגתי מאפשרות לארגונים חברתיים דלי תקציב ומשאבים לאמץ כלי IT מהשורה הראשונה, ומהוות את הסנוניות הראשונות של תוכנית הנגשת התוכנה אותה אנו מקימים בימים אלו בשת"פ עם ספקי תוכנה מובילים וארגון Techsoup Global.
Digital Strategy : Definition, Challenges, and how do do it right
אסטרטגיה דיגיטלית : הגדרה, אתגרים ומה נדרש על מנת להצליח
מצגת שהוצגה במפגש הראשון של מנהלי שיווק מצייצים ביולי 2015
האם אפשר לחבר בין עולמות ה CRM וה Social CRM ? מצגת מאת קרן שקד, שותפה ו Co-CEO ב B-Pro
Will the worlds of CRM and Social CRM ever merge? Find some insights in B-Pro's presentation by Kered Shaked, Partner and Co-CEO
נועם לזר, מנכ"ל חברת נירם גיתן פתרונות הנדסה ארגונית, השתתף
במפגש מנהלים בכירים של STKI
ודיבר על "ארגון מנצח בעולם בהפרעה". בהרצאתו הוא הציג את המלכוד שנוצר לאור קצב הכניסה של חדשנות טכנולוגית והאיטיות היחסית של הטרנספורמציה הארגונית; הוא דיבר על התפקיד החשוב של המוביל הטכנולוגי בארגון והצורך לסגל ראייה רב-ממדית של השינוי כדי להשיג את התוצאה הנדרשת. לאחר מכן הציג ארבעה מקרי אירוע בהם השקעות טכנולוגיות לא ממשות את הפוטנציאל, כי במקביל לשינוי הטכנולוגי לא נעשה השינוי הארגוני הנדרש. לסיכום, הוא המליץ לכל הארגונים לסגל תכנית עבודה אינטגרטיבית שמחברת את הארגון, הטכנולוגיה והעובד, ולא להתמקד רק בהיבט הטכנולוגי שקל יותר לקידום, אבל מייצר השקעות גבוהות ללא תשואה ממשית
מומחיות וידע מהווים נכס מרכזי בעמותות אך היום במרבית הארגונים הוא עדיין אינו מנוהל במערך מובנה ובטכנולוגיה ייעודית. כתוצאה מכך, ידע רב עובר בארגון כתורה שבעל פה, ולא מוטמעת תרבות של שיתוף, הפקת לקחים ותיעוד.
מצגת זו מציגה רקע על ניהול ידע ואת השלבים המרכזיים בבנייה של מערך ניהול ידע בארגון, וכוללת דוגמאות להמחשה מתוך פרויקט ראשון בתחום שביצענו בעמותת אור ירוק.
תחום ניהול הידע במגדר השלישי נמצא עדיין בתחילת דרכו, ואנחנו מאמינים שילקוט זה הוא תחילתו של בניית ידע ומתודולוגיות מותאמות בתחום.
מצגת זו נבנתה במסגרת פרויקט 'ילקוטי כלים' לפיתוח ידע ומתודולוגיות ניהוליות למגזר השלישי. במסגרת הפרויקט מפותח ידע במגוון סוגיות ניהוליות על בסיס ידע נצבר מיותר מ-200 פרויקטי ייעוץ לעמותות בישראל אשר בוצעו ע"י נובה. אנו מודים לחברת מגדל אשר נתנה תמיכה לפרויקט זה.
Similar to רונית פוריאן 2012 10-24 evaluation - indicators at jerusalem institute (20)
פילנתרופים מקרן ראסל ברי האמריקאית הגיעו לביקור בישראל במרץ 2015, וביקשו לקבל מידע אודות האוכלוסיה ה"כללית" בירושלים, שאינה חרדית ואינה ערבית- נתונים דמוגרפיים, אתגרים וחסמים.
בקרו אותנו באתר מכון ירושלים למידע נוסף: JIIS.org.il
Visit us at JIIS.org to find out more.
Mair Kraus, Concordia University, Canada. About the JIIS - the Jerusalem Institute for Israel Studies: Our goals, challenges and vision for the city of Jerusalem and the state of Israel.
Visit us at JIIS.org to find out more.
בקרו אותנו באתר מכון ירושלים לחקר ישראל: jiis.org.il
ממצאי מחקר תשתית והערכה של השכונות בית חנינא, צור באהר ואום טובא הוצגו בערב עיון שהתקיים במכון ירושלים לחקר ישראל בדצמבר 2014. מחקר זה הוא חלק מסדרה של מחקרים העוסקים בשכונות הפלסטיניות במזרח-ירושלים ומטרתם לשרטט פרופיל חברתי ותשתיתי של השכונות במגוון תחומי חיים: אוכלוסייה, חברה, מוסדות, כלכלה, שירותים ותשתיות. המצגת הוכנה על ידי אחד ממובילי המחקר, ישראל קמחי.
SPREE project (Servicizing Policy for Resource Efficient Economy) is a three-year project within the environment theme under the European Commision’s Seventh Framework Program (FP7). The aim of SPREE project is to identify potential “Servicizing Policy Packages” for the establishment of Servicizing systems which facilitate the transition from selling products to providing services.
www.spreeproject.com/
רונית פוריאן 2012 10-24 evaluation - indicators at jerusalem institute
1. 42 באוקטובר 2102
יום עיון – אינדיקטורים לבחינת מצבה של רשות מקומית
מושב שני
מדידה מנקודות מבט שונות
ד"ר רונית פוריאן
אוניברסיטת תל אביב ומרכז אקדמי דן
Confidential 1
2. מטרות המחקר
לבנות כלי למדידת ממשל מקוון ברשויות המקומיות
בישראל.
בהתאם לתוצאותיו:
לזהות ולתאר את גורמי ההצלחה בהקמת אתרים
ומערכות מידע ברשויות מקומיות בישראל.
עם הבנת החסמים וגורמי ההצלחה בתחום:
להציע לרשויות המקומיות מודלים לממשל מקוון.
Confidential 2
3. שאלות המחקר
מה למדוד? איזה משקל לתת לכל מרכיב במדד? •
יותר מ-01 מדדים בעולם: •
• .OECD: Government at a Glance
• .The Economist Intelligence Unit
• .Brown University
בישראל: מוצרים של חברה בעלת נתח שוק גדול. •
העדר חקיקה.
Confidential 3
4. ?מהי מערכת מידע מוצלחת במגזר הציבורי
1002 Layne & Lee
Confidential 4
5. US E-Government Strategy (2003): 25 initiatives
Source: p. 100, figure 2, in Lee, S.M., Tan, X. & Trimi, S. (2005). "Current practices of leading
Confidential 5
e-government countries". Communications of the ACM. Oct. Vol. 48, Iss. 10; pp. 99-104.
7. תחומי המחקר
Human-Computer Quality of Service
Interface (HCI) Evaluation
Marketing, Sales Website Evaluation
Task Service
and Online Sales
usability evaluation
Sales features
Evaluation
criteria
Repository of Generic
Evaluation Criteria
Industry
User Requirements
Characteristics
Industry adjustment Task requirements
Industry-specific requirements Industry-specific requirements
Industry-Specific
Evaluation Criteria
• Basic vs. Premium Requirements
Confidential
• Y/N vs. Graded Value 7
What to measure?
20. רקע: על מה אנחנו מדברים
• לפני שנמשיך לחלק הבא )מהי מערכת
מידע מוצלחת במגזר הציבורי בישראל( –
קצת רקע על התחום.
Confidential 02
21. מערכות מידע וממשל זמין
מהי מערכת מידע? •
מהי מערכת מידע מוצלחת? •
מהי מערכת מידע מוצלחת במגזר הציבורי? •
מהי מערכת מידע מוצלחת במגזר הציבורי בישראל? •
Confidential 12
22. מהי מערכת מידע?
• מערכת מידע היא מערכת המייצרת ומספקת:
נתונים ) .(dataהנתונים לבדם לא משמשים לפעולה או –
החלטה.
מידע ) .(informationמידע הוא מסר המתקבל כתוצאה –
מעיבוד נתונים, ומשמש לביצוע פעולה או קבלת החלטה.
ידע ) .(knowledgeידע הוא היכולת להשתמש במידע תוך –
קבלת החלטה.
חוכמה ) .(wisdomחוכמה מבוססת על למידת דפוסים –
לאורך זמן.
.)0002 ,• (Alavi & Leidner, 2001; Nonaka, 1994; Spiegler
Confidential 22
23. מהי מערכת מידע?
• היררכיית הידע המקובלת )9991 , ,Tuomiעמ' 601(:
Confidential 32
24. מהי מערכת מידע מוצלחת?
• מידת האינטראקטיביות עם המשתמש –
– צפייה.
– שליחת טופס.
– ביצוע טרנזקציות המשפיעות על בסיסי נתונים
בתוך הארגון.
Confidential 42
25. מהי מערכת מידע מוצלחת?
שלבי ההתפתחות – •
קטלוג: האתר כולל מידע, ולעתים גם טפסים שניתן להוריד או להדפיס –
אותם ולשלוח באופן לא מקוון, באמצעות פקס או בדואר רגיל. רמה
נמוכה של אינטגרציה בין המערכות.
טרנזקציות: האתר כולל טפסים שניתן לשלוח באופן מקוון, ובסיסי –
נתונים מקוונים. רמה גבוהה יותר של אינטגרציה בין המערכות.
אינטגרציה אנכית: האתר מאפשר יצירת קשר בין מערכות מקומיות –
ייעודיות למערכות הליבה של הארגון.
אינטגרציה אופקית: האתר מאפשר יצירת קשר בין מערכות חוצות –
ארגון, ולא ייעודיות למחלקה מסוימת. האתר מספק למשתמש
פונקציונליות מלאה וגישה נוחה, ללא אבחנה בין היחידות הארגוניות.
הרמה הגבוהה ביותר של אינטגרציה ומורכבות טכנולוגית.
.)1002 • (Lee, Tan & Trimi, 2005; Layne & Lee
Confidential 52
26. מהי מערכת מידע מוצלחת?
• בדיקת האתר ומערכות המידע שמאחוריו יכולה
להיעשות בכמה דרכים, השואבות ידע מדיסציפלינות
שונות:
– מדידה כמותית:
• מזווית המשתמש – מספר היישומים שהמערכת מאפשרת;
• מזווית הארגון – החזר על ההשקעה )– Return on Investment
.(ROI
– הערכה איכותית:
• מזווית המשתמש – איכות השירות, איכות המידע, ערך המידע
ללקוח, הערכת ארכיטקטורת האתר והניווט בו, הערכת העיצוב
הגרפי וכד';
• מזווית הארגון – מידת התרומה לניהול, סיוע לתפעול או לקבלת
החלטות אסטרטגיות )1791 , (Simonוכד'.
Confidential 62
27. ?מהי מערכת מידע מוצלחת במגזר הציבורי
The wide scope of e-government
UN Department of Economic and Social Affairs, 2005
• E-Information
• E-Consultation
• E-Decision
Confidential 27
28. מהי מערכת מידע מוצלחת במגזר הציבורי?
• בהערכת אתרים ומערכות מידע במגזר הציבורי,
מתחזק המשקל של המשתנים הסביבתיים.
• שיטות ההערכה תלויות בגישות השונות ליחסים בין
השלטון – ספק השירות, לאזרחים – ציבור
המשתמשים או הלקוחות.
• שיטות ההערכה נבדלות בכיוון:
.• Top-down
.• Bottom-up
Confidential 82
29. מהי מערכת מידע מוצלחת במגזר הציבורי?
• 5002( Scottהציע מסגרת אינטגרטיבית למדידה )
המתייחסת לחמישה מימדים ולקורלציות הרצויות
:ביניהם,Transparency, transactions
. connectivity, personalization, Usability
• שיטות מדידה נוספות, וחדשות יחסית, כוללות
קריטריונים המתייחסים לתהליכים חברתיים כמו
דמוקרטיה ושיתוף הציבור; תהליכים של שיתוף פעולה
וידע בין ארגונים ובין מדינות; וכן חדשנות טכנולוגית
ועוד.
Confidential 92
30. מהי מערכת מידע מוצלחת במגזר הציבורי בישראל?
המדדים רבים כוללים פרמטרים שעדיין אינם רלוונטיים בישראל, •
כמו שיתוף הציבור בקבלת החלטות ודמוקרטיה מקוונת.
מצב האתרים הנוכחי בישראל עדיין אינו מתאים לשאלונים •
הבוחנים השלכות חברתיות רחבות )מסוג השאלונים של ה-
.(Eouropean Commission
הרבה רשויות מקומיות מספקות שירותים מקוונים ברמה בסיסית, •
אם בכלל.
יש רשויות שעוד אין בהן מחשבים או רשת תקשורת מרכזית, או •
שבמחשביהן מותקנת מערכת ההפעלה חלונות 59.
ועדיין, ניתן למצוא אתרים אינפורמטיביים וידידותיים גם ברשויות •
שאינן גדולות או עשירות במיוחד.
מהם הגורמים להבדלים? •
Confidential 03
31. איסוף נתונים כמותי
היקף המידע: מספר הדפים ובסיסי המידע שהמשרד פותח לציבור, •
מספר השפות שבהן הוא נותן שירות ומספר הקישורים כמדד לתועלת
שנותן האתר למשתמשים.
השימוש באתר: סטטיסטיקות של השימוש באתר והשוואות תקופתיות •
)השוואה לשנה הקודמת(.
טפסים מקוונים: שיעור הטפסים שניתן להוריד, למלא, ולשלוח באופן •
מקוון למשרד; והשיעור בפועל.
מכרזים מקוונים: שיעור המכרזים שניתן להוריד, למלא ולהשתתף בהם; •
והשיעור בפועל.
תשלומים מקוונים: שיעור השוברים שניתן לשלם באופן מקוון; והשיעור •
בפועל.
תהליכים מקוונים: שיעור התהליכים המקוונים המלאים, כולל הזדהות •
וביצוע פעולות; ושיעור ההשתתפות בהם בפועל.
ערוצי גישה: למידע באתר ולמשרד עצמו, כגון דואר אלקטרוני, טופס •
פניות, ,RSSרשימת דיוור, פורומים ו-.Call center
Confidential 13
32. Web efficiency of federal & state service sites
Awareness The total number of internet visitors relative to total
agency visitors or consumers.
Popularity Agency rank (in monthly visitors) relative to the rank
of other federal and state agencies (in monthly
visitors).
Contact A score based on overall site content (e.g.
convenience, security, and privacy with on-line data,
publications, e-mail, licenses etc.).
Conversion Scores based on customer satisfaction with federal
services, state electronic transactions, and visitor
time.
Retention Customer loyalty based on repeat transactions and
repeat visits.
Confidential 32
Source: p. 370, table 1, in Steyaert, J.C. (2004). “Measuring the performance of electronic government
services”. Information & Management, 41, pp. 369–375.
33. Quality in local government websites
Five characteristics
Expectations Transparency The site makes it easy for users to
of general monitor official public records and to
content for communicate with city officials.
municipal
sites. Transactions The site allows users to complete a
wide range of online transactions.
Connectivity The site connects users with other
individuals or organizations that
contribute to the local civic interest.
The overall Personalization The site personalizes Web content
design of based on analysis of user preferences
sites and how and behavior.
they function.
Usability The site is reliable and easy to use.
Confidential 33
Source: pp. 152-153 in Scott, K. J. (2005). "Assessing the Quality of Municipal Government Web
Sites". State and Local Government Review. 37:2, pp. 151-165.
34. Top 20 Cities in Digital Government
Ranking City
1-7 Seoul Hong Kong SAR Singapore
New York Shanghai Rome Auckland
8 Jerusalem
9-20 Tokyo Toronto Helsinki Macao SAR
Stockholm Tallinn Copenhagen Paris
Dublin Dubai Sydney Jakarta
Source: p. 12, table 4, in Melitski, J., Holzer, M., Kim, S., Kim, C. & Rho, S. (2005). "Digital
Confidential 34
Government Worldwide: An e-Government Assessment of Municipal Web Sites“. International Journal
of Electronic Government Research, 1(1), 1-19, Jan-March.
35. The wide scope of e-government
Codagnone, Boccardelli and Leone, 2006
Confidential 35
36. The wide scope of e-government
Codagnone, Boccardelli and Leone, 2006
Confidential 36
37. New context: E-democracy
• Web-based discussion forum
• Political debates
• Decision-making systems
• Face-to-face
• One-way mass media
• www.recovery.gov
• Social Media: Don't be stupid
Confidential 37
E-democracy
38. What is Web 2.0 (O'Reilly, 2005)
Ofoto Flickr
mp3.com Napster (YouTube)
Britannica Online Wikipedia
personal websites Blogging
•page views •cost per click
•publishing •participation
•CMS •wikis
•directories (taxonomy) •tagging ("folksonomy")
Confidential 38
O'Reilly, T. (2005). "What Is Web 2.0 – Design Patterns and Business Models for the Next Generation of
Software". www.oreillynet.com/pub/a/oreilly/tim/news/2005/09/30/what-is-web-20.html
39. Collaboration models
Confidential 39
p. 6, figure 1, in Dawes, S. & Eglene, O. (2008). “New models of collaboration for delivering e-government services: a dynamic
model drawn from multi-national research”, Working Paper, Center for Technology in Government, University at Albany, NY.
40. Expecting more from your e-gov
(Goldman, 2006; Online Deliberation)
• New Zealand – wiki: new national Policing Act.
• France – Parliament Law Commission: simplifying laws.
Online forum.
• United States – Sunlight Foundation: transparency draft bill.
PublicMarkup.org.
• England – e-petition: directly on the 10 Downing Street
website. connect with each other around particular issues.
• Estonia – “Today I Decide”: comment on draft laws and
submit ideas for new ones. If a majority of online voters support
a draft bill, it is forwarded to the government.
Confidential 40
E-democracy
41. בעולם
בשנים האחרונות פותחו תשתיות טכנולוגיות רבות הפועלות על גבי האינטרנט לשימוש הציבור הרחב.
המאפיינים הבולטים של הפלטפורמות החינמיות הן נוחות השימוש, והאידיאולוגיה הברורה של
זמינות ושיתופיות. רבות מהמערכות מאפשרות משיכת נתונים להצגתם במגוון תרשימים אפשריים.
בעבודה זו נתמקד בפלטפורמות להצגת נתונים על גבי מפות. לדוגמה:
-Swivel - www.ushahidi.com •
הפרויקט אושהידי )עדות בסווהילית( נועד לשיתוף מידע על אסונות, בעיקר במקרי קטסטרופה
בחירות עם זאת, נע
.) (0102 ,Hagtun and Meier
במדינות ערב, עוד לפני תחילת המהומות; וביתר שאת עם פרוץ ההפגנות בכיכר תחריר. אתרים
:נוספים שמציעים יישומים גיאוגרפיים דומים.crisscrossed, seeclickfix
- Data360 - www.data360.org •
האתר ופלטפורמת התוכנה הנלווית אליו, מאפשרת לעורכי תוכן/מידע מכל העולם כלי נוח לעדכון
ופרסום מידע, בצורה חזותית ונוחה.
סוג ואופי הנתונים באתר מגוון וכולל נתונים כלכליים וחברתיים המעודכנים ע"י גורמי ממשל, צוות
.האתר, ואזרחים בעלי נגישות למידע
- Google Fusion Tables - www.google.com/fusiontables •
Fusion tablesהינו מוצר טכנולוגי חדש של גוגל שמטרתו לאפשר הצגת מידע ע"ג מפה, בצורה
נוחה וברורה למשתמש.
ניתן לחלק את: FTלשתי שכבות
שכבת המידע – בסיס נתונים טבלאי, המאפשר עריכת ושמירת מידע ע"ג הרשת. –
שכבת ההצגה – מערכת GISהמציגה את מפת העולם ומאפשרת לקשר באופן חזותי בין אל –
המידע שבבסיס הנתונים.
הצגת הנתונים נעשית בצורה של סמנים, או heat mapsבהתאם לשדות אותם מגדיר –
המשתמש.
גופים ממשלתיים ועסקיים אימצו את הזירה השיתופית בדרכים שונות ובמגוון תחומים, במערכות •
המיועדות רובן ככולן למטרה משותפת של טובת הכלל: החברה, הסביבה, איכות החיים וכד', ולא
רק למטרה עסקית או תפעולית ישירה וממוקדת, הניתנת לכימות כלכלי מיידי.
בין הדוגמאות הבולטות והמעניינות: •
Confidential 14
: LA crimeשל העיתון לוס אנג'לס טיימס http://projects.latimes.com/mapping-la/crime •
42. E-Democracy models
• Liberal democracy
• Deliberative democracy
• Partisan democracy
• Direct democracy
Confidential 42
E-democracy
43. Arguments
• The Internet is not a “black box”.
• The new ICT may increase
democratization.
• Implementation of E-Democracy
should:
– be adapted to the specific democracy
model(s);
– may require elements from all four models;
– stay dynamic over time.
Confidential 43
E-democracy
44. Models of e-democracy
Who sets the Citizens Government
agenda?
Citizens’ role in
decision making
processes:
Explicit defined Direct Deliberative
Democracy democracy
Implicit Partisan Liberal
Democracy democracy
Confidential 44
E-democracy
שלב ראשון: סקירת ספרות מקיפה בנושא ממשל מקוון: מדדים להערכת האיכות של ממשל מקוון; גורמי הצלחה בהטמעת מערכות מידע בכלל, ובתחום ממשל מקוון בפרט; ניתוח מקרים. שלב שני: פיתוח כלי למדידת רמת הממשל המקוון ברשויות מקומיות בישראל.
קיימות שיטות רבות להערכת האיכות של אתרים בכלל, ולהערכת איכות השירות והמידע באתרים של ממשל מקוון. המדדים שנבחרו במחקר נקבעו תחת אילוץ ברור, והוא מצב האתרים כיום. בפועל, יכולנו בעיקר לספור כמה יישומים בחרה כל רשות לרכוש מתוך סל יישומים קבוע ועד לא מזמן כמעט בלעדי. מתודולוגיה של "תצפית מבוקרת": קופסה שחורה. הערכת האתר ומערכות המידע שמאחוריו באמצעות כניסה לאתר, ללא מידע נוסף.
להמחשת ההתקדמות בממשל זמין – מה מדדה בממשלת ארה"ב בשנת 2003 לעומת ממשל אובמה, בשקף הבא.
במצגת שיטות הערכה כפי שהתפתחו בעשור האחרון.
הגדרת הדרך למדידת הצלחה איננה מספקת . הדרך המקובלת בספרות האסטרטגיה והכלכלה היא לבדוק כיצד מדדים שונים של אתרים משפיעים על הצלחת הארגון ( הצלחה כספית , ארגונית , הגירה פנימה , וכו ') או על שביעות הרצון של התושבים מהאתר או ע " י שביעות הרצון של המנהלים בארגון המשתמשים באתר ( או בחלקיו ). From successful to citizen-oriented .
הספרות בתחום מערכות המידע מדגישה את חשיבות היחסים ביניהם.
הקריטריונים יכולים להיקבע בדרכים רבות. אחת השיטות המקובלות מתבססת על האבולוציה של אתרי האינטרנט, המספקים ממשק בין מערכות המידע למשתמש.
עלייה במורכבות הטכנולוגית והארגונית ובאינטגרציה בין המערכות.
המדד במחקר זה מתייחס לסוגי המידע והשירותים הנפוצים באתרים של רשויות מקומיות בישראל, ומתבססים ברובם הגדול על מוצרי החברה לאוטומציה. בראיונות מקדימים ( Bonoma, 1985 ) התברר מקומה המרכזי של החברה לאוטומציה בהקמת האתרים ומערכות המידע ברשויות. ניכר כי החברה לאוטומציה מילאה תפקיד משמעותי בשלבים הראשונים של החדרת הטכנולוגיה לרשויות המקומיות ( S-curve ) וייתכן כי סיימה את תפקידה ההיסטורי. כיום לא ברור אם תהיה זו החברה לאוטומציה שתוביל לחדשנות באתרים ובמערכות המידע של הרשויות המקומיות או שיהיו אלה מתחרות מהשוק הפרטי שיספקו לרשויות שירותים ברמות שונות, ואולי גופים חדשים מהמגזר השלישי שיזהו את העוצמה הטמונה בטכנולוגיות התקשורת והמידע לקידום מטרות ציבוריות.
Adapted marketing framework applied to e-services
ההבדלים מתבטאים בשיטות המדידה.
ירושלים במקום גבוה (לעומת מקום נמוך במחקר אחר, שיוצג בהמשך הקורס).
ארבעת השקפים האחרונים: קשורים זה לזה. רלוונטיים יותר לשיתוף הציבור.