2. 9)2( – רשות מקומית, קופ"ג, מוסד ציבורי
סעיף 9)2( נותן פטור למוסד ציבורי בגין הכנסה מפעילות שהיא אינה
פעילות עסקית.
הפטור לא יחול במקרה :
הכנסה מעסק בידי מוסד ציבורי. )פס"ד בית הכנסת הגדול, פס"ד .1
אגודת ידידי האוניברסיטה(.
מוסד ציבורי הינו בעל שליטה בעסק בעל פעילות עסקית. .2
נערך ע"י צחי דבורה
3. מוסד ציבורי
להלן הקריטריונים להגדרת מוסד ציבורי:
שבעה חברים לפחות, ובהקדש שבעה נאמנים. .1
רוב החברים אינם קרובים זה לזה. .2
המוסד קיים למטרה ציבורית ופועל להשגת מטרה זזו. .3
נכסי המוסד והכנסותיו משמשים למטרה הציבורית בלבד. .4
המוסד מגיש דו"חות שנתיים על נכסיו פעילותו להנחת דעתו של פ"ש. .5
דוגמא: איגוד מקצועי כמו לשכת רואי חשבון, אינו נחשב מוסד ציבורי כוון שאין הוא פועל להשגת
מטרה ציבורית אלא לקידום מטרות של אוכלוסיה מצומצמת ולא של הציבור הרחב.
נערך ע"י צחי דבורה
4. פס"ד "למען מכבי אבשלום"
אגודה שהיא מוסד ציבורי, השכירה שטחים ליזמים פרטיים שהקימו עליהם בתי
קולנוע, בהסכם האגודה קיבלה %03 מהפדיון בתמורה לספק שירותי שמירה, נקיון
וסדר- כדמי שכירות.
ביהמ"ש קבע כי האגודה עומדת בתנאי הפטור שכן אין היא נושאת בסיכוני העסק
)עדיין מקבלת דמי שכירות גם אם קיים הפסד ליזמים(.
בג"צ חוקה למדינת ישראל נגד שר האוצר
עמותה שרצתה להיות מוכרת לצרכי מס כמוסד ציבורי לפי סעיף 9)2( ושר האוצר
התנגד, הגישה בג"צ כנגד החלטת שר האוצר.
בג"צ קבע כי העמותה פועלת לשם השגת שינוי המבנה החוקתי במדינה, מטרה
שאינה בבחינת מטרה ציבורית כי אם מטרה פוליטית, עניין חוקה למדינה הינו נושא
הנמצא במחלוקת ציבורית. ולכן אין היא בגדר מוסד ציבורי לפי הקריטריונים.
5. 9)5( – פטור לנכה %001 או עיוור
הסעיף נותן פטור נכה %001 אשר אושר ע"י ועדת הנכות של ביטוח
לאומי לתקופה שהיא מעל חצי שנה, וכן לעיוור )שנחשב נכה לצמיתות(.
9)5()א( – פטור על הכנסה מיגיעה אישית.
הכנסה מיגיעה אישית מוגדרת בסעיף 1 לפקודה, לעניין נכה/עיוור
רלוונטית במיוחד פסקה 7 בהגדרה – דמי שכירות מנכס ששימש במשך
01 שנים לפחות, לפני השכרתו, את הנישום בהפקת הכנסה מיגיעה
אישית. דוגמא : נהג מונית המשכיר את המונית שלו והמספר אשר
עבד כנהג מונית )עם המונית המושכרת( למשך 41 שנה לפני ההשכרה.
)א()1( – תקרת הפטור במידה והנכות היא לשנה או יותר.) כ 015 אלפי ₪ לשנה(
)א()2( – תקרת הפטור במידה והנכות היא בין חצי שנה לשנה. )כ 16 אלפי ₪ לשנה(
הערות : 1. נכות פחות מחצי שנה – אין פטור.
2. עיוור – נחשב נכה לצמיתות – מעל שנה.
נערך ע"י צחי דבורה
6. 9)5()ב( – פטור על הכנסה פסיבית.
הכנסה פסיבית של נכה פטורה עד לגובה ההפרש שבין התקרה בסעיף לבין
הסכום הפטור לפי סעיף קטן )א( – מיגיעה אישית.
לכאורה, הסעיף לא מתייחס לתקופת הנכות ולכן נכה לתקופה הקטנה מחצי שנה
פטור על הכנסה פסיבית, אך גישת מס הכנסה היא כי גם בסעיף )ב( מדובר על נכות
מעל חצי שנה.
הסעיף נותן תקרת פטור מוגדלת על הכנסות ריבית, עד התקרה המוגדלת )כ- •
712 אלפי ₪( שבסעיף במידה והנכה קיבל פיצוי או כספי ביטוח בשל פגיעת גוף
ואלה הופקדו בפיקדון/תוכנית חסכון והניבו את הכנסות הריבית.
נערך ע"י צחי דבורה
7. דוגמאות
בכל הדוגמאות – תקרת הפטור מיגיעה אישית – 000,015 ₪
תקרת הפטור על הכנסה פסיבית – 000,16 ₪
תקרת הפטור המוגדלת על הכנסות ריבית – 000,712 ₪
דוגמא 1
נכה %001 לצמיתות, הכנסות מיגיעה אישית 000,02 ₪, הכנסה פסיבית 000,08 ₪.
הנכה פטור על הכנסתו מיגיעה אישית לפי סעיף 9)5()א()1( – 000,02 ₪ ) > 000,015 ₪ (
לעניין ההכנסה הפסיבית – בהנחה שאינה הכנסת ריבית....
000,16 ₪ תקרת הפטור המקסימלית –
הכנסה הפטורה לפי סעיף )א( – )000,02( ₪
הסכום הפטור לפי סעיף 9)5()ב( – 000,14 ₪ , היתרה בסך 000,93 ₪ חייבת המס.
נערך ע"י צחי דבורה
8. דוגמא 2
נכה %001 לצמיתות, הכנסות מיגיעה אישית 000,08 ₪, הכנסה פסיבית 000,02 ₪.
הנכה פטור על הכנסתו מיגיעה אישית לפי סעיף 9)5()א()1( – 000,08 ₪ ) > 000,015 ₪ (
לעניין ההכנסה הפסיבית – בהנחה שאינה הכנסת ריבית....
000,16 ₪ תקרת הפטור המקסימלית –
הכנסה הפטורה לפי סעיף )א( – )000,08( ₪
הסכום הפטור לפי סעיף 9)5()ב( – 0 ₪ , היתרה בסך 000,02 ₪ חייבת המס.
דוגמא 3
נכה %001 לצמיתות, הכנסות מיגיעה אישית 000,001 ₪, הכנסה פסיבית )ריבית מכספי פיצויים (
000,07 ₪.
הנכה פטור על הכנסתו מיגיעה אישית לפי סעיף 9)5()א()1( – 000,001 ₪ ) > 000,015 ₪ (
לעניין ההכנסה הפסיבית –הכנסת ריבית....
000,712 ₪ תקרת הפטור המקסימלית –
הכנסה הפטורה לפי סעיף )א( – )000,001( ₪
הסכום הפטור לפי סעיף 9)5()ב( – 000,711 ₪ , ולכן כל ה 000,07 ₪ פטור.
נערך ע"י צחי דבורה
9. דוגמא 4
נכה %001 לצמיתות, הכנסות מיגיעה אישית 000,02 ₪, הכנסה פסיבית )לא מריבית( 000,06 ₪,
הכנסה פסיבית מריבית 000,001ש"ח.
הנכה פטור על הכנסתו מיגיעה אישית לפי סעיף 9)5()א()1( – 000,02 ₪ ) > 000,015 ₪ (
לעניין ההכנסה הפסיבית – בהנחה שאינה הכנסת ריבית....
000,16 ₪ תקרת הפטור המקסימלית –
הכנסה הפטורה לפי סעיף )א( – )000,02( ₪
הסכום הפטור לפי סעיף 9)5()ב( – 000,14 ₪ , היתרה בסך 000,91 ₪ חייבת המס.
לעניין ההכנסה הפסיבית –הכנסת ריבית....
000,712 ₪ תקרת הפטור המקסימלית –
הכנסה הפטורה לפי סעיף )א( – )000,02( ₪
הכנסה הפטורה לפי סעיף )ב( – )000,14( ₪
הסכום הפטור לפי סעיף 9)5()ב( – 000,661 ₪ , ולכן כל ה 000,001 ₪ פטור.
נערך ע"י צחי דבורה
10. הערות
סעיף 9)5()ג()1 ( – נכה מעל לשנה שקיבל את הנכות במהלך השנה, יילקח חלק יחסי מהשנה •
הן לחישוב ההכנסה והן לחישוב הפטור.
סעיף 9)5()ג()2 ( – נכה בין חצי שנה לשנה, יילקח חלק יחסי של תקופת הנכות לשנה לצורך •
ההכנסה, אך תקרת הפטור תישאר על הסכום המלא )כ – 16 אלפי ₪ (
אם הנכות נפרסת על פני שתי שנות מס, אזי סכום הפטור הכולל בשתי שנות המס לא יעלה על
התקרה בסעיף ) כ – 16 אלפי ₪ (.
פס"ד יורשי המנוח עידה
נכה שעבד בבית מלון, טען כי הכנסותיו הן מיגיעה אישית. הוא השתכר 057 $ לחודש, ואחרי
שנקבעה לו נכות השתכר $0512 לחודש. ביהמ"ש טען כי מדובר בהגדלה מלאכותית של המשכורת,
ללא הצדקה כלכלית וללא פרופורציות לשנים קודמות.
פס"ד יהושע הלוי
נישום, נכה %001, היו לו הכנסות פטורות לפי סעיף 9)5( והפסדים מועברים, ביהמ"ש קבע כי אין
חובה לקזז את ההפסדים כנגד הכנסות פטורות, שכן הדבר מעקר את ההטבה שניתנה מכוח הפטור.
נערך ע"י צחי דבורה
11. 9)51( – פטור על הפרשי שער על הלוואה
הפרשי שער על הלוואה שנתן תושב חוץ פטורים, למעט במקרה בו
ניתנה ההלוואה ע"י מוסד קבע שלו בישראל.
9)42( – פטור על הפרשי הצמדה וריבית בגין מס ששולם ביתר
שיטת גביית המס בישראל הינה ניכוי במקור ותשלום מקדמות שוטפות.
כאשר מגישים את הדוח למס, מחושב המס לתשלום, ומנוכים הסכומים
ששולמו על החשבון. במקרה כזה יכול שייוצר החזר מס, לפי החוק
החזר המס משולם לנישום כולל הפרשי הצמדה וריבית )%4( – סכומים
אלו שמהווים הכנסת ריבית לפי 2)4( פטורים ממס לפי 9)42(.
נערך ע"י צחי דבורה
12. 9)7א( – פטור על מענק פרישה או מוות
פיצויי פיטורין משולמים מכוח "חוק פיצויי פיטורין". סעיף 9)7א( עוסק
במיסוי העובד בזמן קבלת פיצויי הפיטורין כאמור. בהתמלא תנאים
מסוימים, חלקם של הפיצויים פטורים ממס )המחוקק יוצא מנקודת
הנחה כי פיצויים אלו ניתנים לעובד בגין ניתוק יחסי עובד מעביד
ומהווים תחליף שר עד למציאת עבודה חדשה(.
הסעיף פוטר שני סוגי מענקים :
.1 מענק עקב פרישה.
.2 מענק עקב מוות.
נערך ע"י צחי דבורה
13. הגדרות
משכורת קובעת – לפי החב"ק – משכורת לעניין סעיף 9)א( הינה המשכרות המוגדרת בתקנה 1
בתקנות מ"ה – "הכנסת עבודה למעט תשלומים שניתנו לעובד לכיסוי הוצאותיו...." – זוהי גם
המשכורת בגינה מפריש המעביד לקופ"ג.
פרישה – לפי החוזר המקצועי ולפי הפסיקה – פרישה הינה פרישה מוחלטת מהמעביד, שמשמעה
ניתוק יחסי עובד מעביד, כאשר מדובר בפרישה לתק' שאינה עולה על 3 חודשים או בחל"ת ,
אין המדובר בניתוק יחסי עובד מעביד.
פס"ד יהלומי דסקל
חברה פיטרה את כל עובדיה ושילמה להם פיצויי פיטורין בפטור לפי סעיף 9)7א(. העובדים עברו
לעבוד בחברה בבעלות בנו של הבעלים הקודם, ולאחר תקופה קצרה חזרו שוב לעבוד בחברה
הראשונה. ביהמ"ש קבע כי כל מהלך הפיטורין היה מלאכותי וכל ייעודה של החברה החדשה היה
לקלוט זמנית את העובדים שפוטרו ולנכות הוצאות בגין תשלום הפיצויים , ביהמ"ש לא התיר את
הוצאות השכר בגין הפיצויים.
פס"ד חפץ – כל תשלום המשתלם לעובד בעקבות פרישה נחשב חלק מפיצויי הפיטורין.
נערך ע"י צחי דבורה
14. חישוב הפטור
פ"ש רשאי לאשר עד %051 פטור, במקרה ולעובד אין זכויות לפנסיה ובמקרה של
מענק עקב מוות.
בכל מקרה הסכום הפטור לא יעבור את התקרה שבסעיף )6002- 052,01 ₪ (.
תקרת הפטור מחושבת בצורה הבאה:
משכורת אחרונה
או מספר שנות וותק Xהנמוך מבין תקרת הפטור =
תקרת הפטור )₪052,01 (
דוגמא :
עובד הועסק במשך 01 שנים אצל מעביד מסוים, משכורת אחרונה 005,01 ₪ , תקרת הפטור 000,01 ₪ , סך
הכל קיבל 000,511 ₪ פיצויים.
סכום המענק הפטור = 000,01 ₪ 01 Xשנים = 000,001 ₪
סכום המענק החייב = 000,51 ₪
נערך ע"י צחי דבורה
15. מקרים מיוחדים
מענק מוות – סעיף 9)7 א()ב( קובע כי במקרה של מענק מוות בחישוב הפטור ניקח בחשבון •
משכורת אחרונה כפול 2, בכל מקרה לא יותר מ 005,02 ₪ )ב 6002( .
הגדלה מלאכותית של משכורת בסמוך לפרישה – סעיף 9)7א()ג( – המנהל רשאי להתעלם •
מהגדלה זו לצורך חישוב הפטור.
משרה חלקית – משרה מלאה – סעיף 9)7א()ד( - עובד במשרה מלאה שעבר לעבוד במשרה •
חלקית, יחושב הפטור עבור תקופת עבודתו במשרה מלאה לפי משכורת במשרה מלאה, ולגבי
תקופת עבודתו במשרה חלקית לפי משכורת במשרה חלקית. )במקרה ההפוך המחוקק לא בחר
לטפל שכן אין פגיעה בעובד אלא הטבה(.
השארת כספי הפיצויים בקופ"ג לקיצבה – סעיף 9)7א()ה( - במקרה זה אין אירוע מס והמס •
יחושב במועד המשיכה העתידי.
רצף זכויות – סעיף 9)7א()א()4( – בתנאים מסוימים יכול העובד לבקש שלא לשלם את המס •
על החלק החייב ולדחות את המס לעתיד, בהתקיים התנאים הבאים : )מצטבר(
1. החל לעבוד אצל מעביד חדש תוך שנה מיום הפרישה.
2. הפקיד את הכסף שקיבל לקופ"ג תוך זמן קצר.
3. הוגשה בקשה למנהל.
4 . המעביד החדש ממשיך להפקיד את הפיצויים לאותה קופת גמל.
נערך ע"י צחי דבורה
16. העובד יכול לבקש רצף זכויות מספר פעמים בלתי מוגבל כל עוד הוא עומד בתנאים.
נתק זכויות – כאשר הרצף לא חל. מחושב הפטור לפי הכללים הבאים :
משכורת אחרונה – משכורת אחרונה אצל המעביד האחרון.
שנות הוותק – סך שנות הוותק בהם עבד אצל כל המעבידים ברצף )ללא תקופות ביניים(.
סך הפיצויים – סך הסכומים בקופ"ג כולל רווחים שנצברו.
דוגמא:
מעביד א –5 שנים.
מעביד ב – 01 שנים.
מעביד ג – 3 שנים.
העובד ביקש רצף במעבר ממעביד ב למעביד ג.
משכורת אחרונה – אצל מעביד ב – 000,8 ₪ , אצל מעביד ג – 000,11 ₪.
תקרת הפטור לעניין סעיף 9)7א( – 000,01 ₪
סכומים שנמשכו מהקופה – 000,002 ₪ - כולל רווחים של 000,02 ₪ בגין מעביד א.
נערך ע"י צחי דבורה
17. פתרון:
סך ההפקדות כולל רווחים – 000,002 ₪
- )000,02( ₪ - אין בקשה לרצף בגין מעביד א . רווחים בגין מעביד א
סה"כ סכום מענק הפרישה עליו יש לחשב את הפטור – 000,081 ₪.
שנות הוותק = 01 + 3 = 31 )מעביד ב +ג(
משכורת לצורך חישוב הפטור = 000,01 ₪ )המשכורת האחרונה אצל מעביד ג היא 000,11 ₪
מעל תקרת הפטור(.
הסכום הפטור = 000,031 = ₪ 000,01 ₪ 13X
הסכום החייב = 000,05 ₪
נערך ע"י צחי דבורה
