‫מס הכנסה בעידן ‪IFRS‬‬

 ‫פורום ‪IFRS‬‬
‫של רשות המיסים‬
 ‫כנס אילת - פורום ‪CFO‬‬
    ‫ספטמבר 8002‬

                  ‫מציג: אהוד לוריא‬
‫אימוץ הכללים החשבונאים בדיני המס )1(‬
    ‫קיימות שלוש הגישות לעניין אימוץ כללי חשבונאות מקובלים לדיני‬
                                                          ‫המס:‬
                                                          ‫המס:‬

       ‫• גישת ההפרדה )הדוקטרינה הדואליסטית( – לפי שיטה זו, חשבונאות המס‬
          ‫והחשבונאות הפיננסית הולכות בדרכים נפרדות. כלומר, דיני המס אינם‬
       ‫שואבים לתוכם כללים והוראות מתחום תורת החשבונאות הפיננסית, הואיל‬
    ‫ומדובר בתורות חשבונאיות שונות המשרתות תכליות שונות )הדין בארה"ב(.‬
     ‫(‬         ‫ן‬

       ‫• גישת העקיבה טהורה – לפי שיטה זו, יש לאמץ באופן גורף את עקרונות‬
     ‫החשבונאות הפיננסית אל תוך דיני המס ולעשות בהם שימוש, כל עוד אלה‬
                 ‫ש מוש‬                   ‫דנ‬        ‫הפ ננס ת‬
      ‫אינם סותרים הוראת חוק מפורשת. כלומר, כללי החשבונאות חלים באופן‬
                             ‫גורף עת דיני המס "שותקים" )הדין בגרמניה(.‬

              ‫• גישת העקיבה הסלקטיבית )הדוקטרינה הבררנית( – לפי שיטה זו,‬
           ‫חשבונאות המס "תלך" אחר החשבונאות הפיננסית, כל עוד היא אינה‬
        ‫סותרת את הכללים ועקרונות היסוד שבבסיס דיני המס )הדין באנגליה(.‬
         ‫(‬

‫2‬
‫אימוץ הכללים החשבונאים בדיני המס )2(‬
     ‫• בפרקטיקה הנהוגה במדינת ישראל שולטת הגישה הגורסת כי‬
           ‫כל עוד אין סתירה בין כללי הדיווח החשבונאים להוראות‬
         ‫המפורטות בחקיקת המס או להלכות אשר נקבעו בפסיקה,‬
       ‫יאומצו כללי החשבונאות המקובלים לתוך דיני המס ויהוו את‬
           ‫ו הוו‬     ‫דנ‬       ‫המקובל ם‬             ‫אומצו כלל‬
    ‫הבסיס לכימות ההכנסה ועיתוייה, דהיינו גישת העקיבה )אם כי‬
                                           ‫במעט הסלקטיבית(.‬
    ‫• בפסיקות בתי המשפט ניתן לאתר עקבות למקרים בהם לצרכי‬
              ‫מס תוצאות לפי דיווח חשבונאי הועדפו על התוצאות‬
        ‫הנומינליות, בתי המשפט נתנו גם גושפנקא ומעמד הלכתי‬
        ‫לרישום הכללים החשבונאים הנהוגים בישראל מקום בו לא‬
       ‫נקבעה התייחסות ספציפית בפקודת מס הכנסה ותקנותיה.‬



‫3‬
‫אימוץ הכללים החשבונאים בדיני המס )3(‬
    ‫• בכל המדינות חיים כללי החשבונאות בצד דיני המס, כאשר‬
    ‫עוצמתו של הקשר ביניהם, תלויה במשטר המס הקבוע באותה‬
    ‫מדינה ובגישה בה בחר המחוקק. לעיתים, קשר זה נקבע או‬
                    ‫מעוצב בפסיקה של בתי המשפט המקומיים.‬
                     ‫המקומ ם‬         ‫בת‬    ‫בפס קה‬
    ‫• אימוץ כללי ה- ‪ IFRS‬במדינות האיחוד האירופי החל ב- 1 בינואר‬
    ‫5002, וחל לגבי דוחות מאוחדים של חברות ציבוריות ) ‪Listed‬‬
             ‫צ בור ות‬           ‫מאוחד ם‬        ‫לגב‬
                                                ‫‪.(companies‬‬
    ‫• מהלך זה הצריך התייחסות של רשויות המס באותן מדינות,‬
     ‫מד נות‬            ‫רשו ות‬       ‫הצר ך הת חסות‬
    ‫הואיל והדוחות החשבונאיים משמשים כבסיס לחישוב ההכנסה‬
    ‫החייבת במס של החברות. התגובה של רשויות המס במדינות‬
    ‫האיחוד השונות הינה, ברוב המקרים, בהתאם לגישה בה היא‬
    ‫נקטה בעבר )לפני אימוץ ה- ‪ (IFRS‬לגבי הקשר בין דיני המס‬
    ‫לכללי החשבונאות. ל בחלק מהמדינות, בוצעה סטייה מהגישה‬
                                    ‫אבל ל‬              ‫ל לל‬
‫4‬
                          ‫שננקטה בעבר )למשל גרמניה ובלגיה(.‬
‫אימוץ הכללים החשבונאים בדיני המס )4(‬




‫5‬
‫דילמות העומדות בפני הנישומים והרשויות )1(‬
      ‫מאיזה רווח מתחילים את דוח ההתאמה למס – ‪Israeli ,IFRS‬‬
        ‫‪ ,GAAP‬נומינלי. האם ניתן לחייב חברות להמשיך ולנהל ספרים‬
       ‫נומינלים גם אם כל הפערים בינם לבין הדוח לפי כללי חשבונאות‬
     ‫הינו בסעיפים המטופלים בהוראות חוק ספציפיות )רכוש קבוע, הון‬
                               ‫ל את חוק התאומים.‬
                                               ‫עצמי(. ברקע בוטל‬
                                                           ‫(‬
      ‫הבדלים ביישום כללי חשבונאות במשק – חברות פרטיות )שלא‬
      ‫של‬
      ‫מיישמות את ל גילויי הדעת(, חברות ציבוריות, יישום מוקדם ל‬
                                              ‫כל ל‬
       ‫‪ ,IFRS‬גילויי דעת חדשים בישראל בתקופת מעבר מייתרים חלק‬
        ‫משמעותי מהדילמות. מרבית ההבדלים ה נם הפרשי עיתוי ולא‬
             ‫משמעות מהד למות מרב ת ההבדל ם הינם הפרש ע תו‬
               ‫פרמננטים ולכן בסופו של דבר מדובר בתזרים ובריבית.‬
     ‫אפשרויות בחירה של אופן היישום – ה ‪ IFRS‬מאפשר בחירה בין‬
    ‫אלטרנטיבות. כאשר הבחירה עשויה להשפיע על חבות המס )כאשר‬
       ‫אין הוראת חוק ספציפית(. האם להכיר בדרך שמקטינה את חבות‬
                   ‫ק‬     ‫ך‬                 ‫(‬       ‫ק‬         ‫ן‬
            ‫המס )לדוגמא בחירה בהצגה בשווי הוגן דרך רווח והפסד(.‬
‫6‬
‫דילמות העומדות בפני הנישומים והרשויות )2(‬

      ‫השפעות על ההון העצמי ביום המעבר – אם וכאשר יאומצו כללי‬
      ‫‪ IFRS‬האם ל ל ל חד פעמית בדוח התאמה השפעות ל המעבר‬
              ‫של‬                              ‫לכלול‬
           ‫חלוקת דיבידנדים מתוך רווחים שלא עברו ברווח והפסד –‬
    ‫חוק החברות - האם תיקון מספרי השוואה יכול להיחשב ליישום רטרואקטיבי‬      ‫‪o‬‬
    ‫מאז ומעולם? הרווח ויתרת הרווח מושפעים מהשינוי הקונספטואלי של מעבר‬
        ‫מחשבונאות עלות לחשבונאות השווי ההוגן )לעיתים על ידי הערכות שווי(‬
             ‫כאשר חלק מהותי מהנכסים והתחייבויות נמדדים לצורכי מס בהתאם‬
                           ‫להוראות חוק ספציפיות בגישה של העלות והמימוש.‬
    ‫דיני המס - האם הפטור ממס על דיבידנד המחולק לחברה בישראל תקף גם‬         ‫‪o‬‬
    ‫לגבי שינויים ביתרת הרווח שלא שולם עליהם מס. נראה שמס הכנסה יפעיל‬
                                                   ‫את סעיף 621 )ב(‬
                                                           ‫סע ף‬
          ‫מפעלים מאושרים – האם יישום תקני חשבונאות יכולים לייצר‬
                     ‫רג ל‬
                     ‫רווחים שאינם מהמפעל המאושר וח ב ם במס רגיל‬
                              ‫וחייבים‬                ‫רווח ם שא נם‬

‫7‬
‫דוגמאות לדיני מס ספציפיים‬
 ‫• פחת והפחתות – הרישום החשבונאי מנוטרל לצורכי מס ומחושב מחדש על פי דיני המס‬
                                                   ‫ב שראל‬
                                                   ‫והפרקטיקה המקובלת בישראל‬
                                                                  ‫והפרקט קה‬
      ‫• הפרשות סוציאליות – השינויים בסעיף הפרשות מאזניות של התחייבויות לסיום יחסי‬
    ‫עובד-מעביד, הפרשה לחופשה וכדומה מנוטרלים לצורכי מס ויוכרו על בסיס הפקדות או‬
                                                         ‫תשלומים בפועל )91-‪.(IAS‬‬
        ‫• הכרה ברווח/ הפסד בגין נכסים על פי עיקרון המימוש – ביטול שערוכים והתאמת‬
    ‫ל.‬
     ‫החזקות בנכסים פיננסים עפ"י שווי שוק. יישום עיקרון העלות עד למועד המימוש בפועל‬
                      ‫ל‬      ‫ל‬
     ‫• הוראות המיוחדות בדיני המס לגבי ענפים מיוחדים – הוראות ספציפיות בדיני המס‬
   ‫לאופן הד ווח על חישוב הרווח המוכר לצורכי מס כגון סעיף 8א לפקודה לגבי קבלן בונה‬
              ‫לגב‬           ‫סע ף‬          ‫לצורכ‬             ‫ח שוב‬    ‫הדיווח‬
 ‫וקבלן מבצע )הכרה בהכנסה – 81 ‪ ,IAS‬עבודות לפי חוזי ביצוע/ קבלן מבצע – 11 ‪.(IAS‬‬
  ‫• תקנות ספציפיות לנושאים מסוימים – תקנות לעניין הפחתת מוניטין, כללים לעניין ניכוי‬
        ‫ן‬             ‫ן‬             ‫ן‬         ‫ק‬                                ‫ק‬
‫דמי חכירה, תקנות לעניין אופן הדיווח לגבי עסקאות עתידיות וכד' )נכסים בלתי מוחשיים –‬
                                                 ‫83 ‪ ,IAS‬הטיפול בחכירות – 71 ‪.(IAS‬‬
        ‫• אופציות לעובדים – התייחסות ספציפית בהוראות סעיף 201 לפקודה )2 ‪.(IFRS‬‬
         ‫2-‪(IFRS‬‬       ‫ל‬                                           ‫ל‬
‫8‬
‫גילוי דעת 92 התפרסם ביולי 6002‬
                         ‫בנובמבר 5002‬
                          ‫החליט המוסד‬
                             ‫לתקינה על‬
                            ‫אימוץ ‪IFRS‬‬
                                ‫בחברות‬
                               ‫ציבוריות‬
                               ‫בישראל.‬
                             ‫ביולי 6002‬
                         ‫פורסם תקן 92.‬
                          ‫תחילת היישום‬
                          ‫נקבעה לדוחות‬
                                 ‫8002.‬
‫9‬
                    ‫מאז בוזבז זמן יקר‬
‫נכתבו עשרות מאמרים, הוצגו הרבה מצגות‬
                                     ‫היו הרבה‬
                                     ‫כנסים של‬
                                       ‫אירגונים‬
                                       ‫כלכליים,‬
                                         ‫משרדי‬
                                            ‫רואי‬
                                        ‫החשבון‬
                                      ‫הגדולים.‬

                                           ‫כולם‬
                                       ‫התריעו.‬

‫01‬
                     ‫ב- 8002 התחיל משהו לזוז‬
‫חקיקת ביניים לשנים 9002-8002‬




                   ‫המשמעות – כל גילויי הדעת של המוסד‬
                  ‫לתקינה, לרבות אימוץ ספציפי של כללים‬
                ‫מתוך התקינה הבינלאומית יקבעו את חבות‬
                                   ‫המס עד וכולל 9002‬




‫11‬
‫אימוץ כללי ‪ IFRS‬בתקינה הישראלית‬




‫21‬
‫פורום ‪ IFRS‬של רשות המיסים‬
             ‫• הקמת הפורום - בשל חשיבותו הרבה של הנושא מחד, ומורכבותו‬
      ‫בכיר לענ נ ם מקצועיים‬
      ‫המיקצועית מאידך, החליט גידי בר זכאי, סמנכ"ל בכ ר לעניינים מקצוע ם‬
                                     ‫זכא‬     ‫המ קצוע ת מא דך החל ט ג ד‬
          ‫ברשות המיסים, לקחת אחריות ולהקים פורום משותף למספר גורמים‬
      ‫במשק, במטרה ללמוד את הנושא מכל היבטיו ולהציג המלצות בפני רשות‬
                                                      ‫המיסים כיצד לנהוג‬
        ‫• לפורום אין מעמד לקבל החלטות, אבל כוחו בזה שנציגים של דיסיפלינות‬
     ‫שונות מטעם המדינה ואירגונים ציבוריים שונים מכונסים יחד ובוחנים באופן‬
     ‫ן‬                                                          ‫ע‬
     ‫אובייקטיבי את המשמעויות של שינוי גדול בקנה מידה של "מהפכת" ‪IFRS‬‬
                                                 ‫• הפורום כולל נציגים של:‬
                      ‫רשות המס מהמחלקה המקצועית ומפקידי השומה‬        ‫•‬
                                                        ‫פורום ‪CFO‬‬    ‫•‬
         ‫לשכת רואי חשבון, מומחים בתחום המס לצד מומחים בחשבונאות‬      ‫•‬
                                                   ‫לשכת עורכי הדין‬   ‫•‬
                                       ‫נציג איגוד החברות הציבוריות‬   ‫•‬
                                                ‫נציג חברות הביטוח‬    ‫•‬
‫31‬                  ‫• הפורום התכנס לראשונה ב- 03 באפריל 8002 בנווה אילן‬
‫נהלים לעבודת פורום רשות המס )1(‬

                         ‫• נוהלי עבודה - מליאת הפורום:‬
     ‫– ישיבות מליאת הפורום נערכות אחת לחודש החל מחודש‬
                             ‫יוני 8002 ואילך, בנווה אילן.‬
                              ‫ן‬           ‫ך‬
     ‫– צוותי משנה שנקבעו, יציגו בפני מלאת הפורום את כללי‬
              ‫הדיווח של ‪ ,IFRS‬ההבדלים בינם לבין הכללים‬
              ‫ההבדל ם ב נם לב ן הכלל ם‬            ‫הד ווח‬
          ‫הישראלים וחוקי המס וכן יביאו את המלצותיהם.‬
        ‫– חברי מליאת הפורום יערכו דוח מסכם הכולל סקירה‬
      ‫חשבונאית, השלכות מיסוי אפשריות והמלצות ליישום.‬




‫41‬
‫נהלים לעבודת פורום רשות המס )2(‬
                                      ‫נוהלי עבודה - צוותי משנה :‬      ‫•‬
     ‫– חברי צוותי המשנה נפגשים לישיבות צוות אשר נערכים במשרדי‬
              ‫רשות המסים בת"א בהתאמה לקצב עבודת המליאה.‬
      ‫– כל צוות משנה קיבל מינוי לטפל בתחומים ספציפיים של כללים‬
                          ‫חשבונאיים ועליו להכין מצגות שיכללו:‬
                          ‫• סקירה "חשבונאית" בנושאים שטופלו על ידו‬
                                                               ‫ק‬
                                  ‫• השוואה בין ‪ IFRS‬לתקינה הישראלית‬
                                      ‫• המצב מבחינת המס, חוק ופס"ד‬
         ‫– כל צוות משנה אחראי על כתיבת דוח אשר יכלול סקירה של‬
     ‫התקינה החשבונאית והשלכות המס האפשריות בעקבותיה ואשר‬
                                            ‫יוגש למליאת הפורום.‬
          ‫– כל צוות משנה מציג את האמור בדוח בפני מליאת הפורום‬
                ‫)דוגמאות למצגות של צוותי המשנה על קצה המזלג בהמשך(.‬
‫51‬
‫צוותי משנה - נושאים‬
            ‫צוות 5‬              ‫צוות 4‬            ‫צוות 3‬            ‫צוות 2‬            ‫צוות 1‬
     ‫השפעת התקינה‬      ‫91 ‪ IAS‬ג"ד 91, 02‬    ‫04 ‪ IAS‬וג"ד 61‬ ‫23 ‪IAS 39 , IAS‬‬      ‫81 ‪ IAS‬וג"ד 52‬
         ‫הבינלאומית‬         ‫הטבות עובד‬       ‫מכשירים פיננסים נדלן להשקעה‬        ‫הכרה בהכנסה‬
     ‫החדשה על גופים‬                                          ‫הכרה ומדידה‬
           ‫מוסדיים -‬
               ‫בנקים‬     ‫2‪ IFRS‬וג"ד 42‬             ‫ 61 ‪IAS‬‬           ‫ג"ד 22‬      ‫32 ‪ IAS‬וג"ד 3‬
        ‫חברות ביטוח‬      ‫תשלום מבוסס‬           ‫מכשירים פיננסים וג"ד 72, 82‬         ‫היוון עלויות‬
       ‫גופים מנהלים‬              ‫מניות‬         ‫רכוש קבוע‬         ‫גילוי והצגה‬
                                                                         ‫ל‬              ‫אשראי‬

                          ‫73 ‪ IAS‬והצעה‬      ‫83 ‪ IAS‬וג"ד 03‬                       ‫2 ‪ IAS‬וג"ד 62‬
                                ‫לג"ד 01‬       ‫נכסים בלתי‬
                                               ‫נכס ם בלת‬                                  ‫מלא‬
                                                                                        ‫מלאי‬
                              ‫הפרשות,‬            ‫מוחשיים‬
                            ‫התחייבויות‬
                         ‫ונכסים תלויים‬
                       ‫12 ‪ IAS‬ו- תקן 31‬     ‫3‪ IFRS‬וג"ד 02‬                      ‫ 11 ‪IAS 18  ,IAS‬‬
                                  ‫)מתוקן(‬            ‫)מתוקן(‬                          ‫וג"ד 2, 4‬
                           ‫קביעת מטבע‬
                                    ‫ק‬       ‫צ רופ עסק ם‬
                                            ‫צירופי עסקים‬                                ‫קבלנים‬
                              ‫הפעילות‬            ‫מוניטין‬
‫61‬
‫צוותי משנה - איוש‬
        ‫צוות 5‬          ‫צוות 4‬         ‫צוות 3‬        ‫צוות 2‬         ‫צוות 1‬     ‫מייצג את‬
     ‫ניר הלפרין /‬
                      ‫ליאת שדמי‬    ‫שי אהרונוביץ‬    ‫ברוך רבין‬      ‫משה קיסר‬       ‫רשות המס‬
        ‫משה אשר‬

     ‫מאיר זריהן‬      ‫אהוד לוריא‬       ‫מישל דהן‬    ‫רגינה אונגר‬    ‫אילן קליגר‬     ‫פורום ‪CFO‬‬

                                                                               ‫לשכת רו"ח –‬
      ‫אילן עזרא‬       ‫צבי פרידמן‬     ‫זמי פליטר‬      ‫אבי נוימן‬      ‫נדב הכהן‬
                                                                                  ‫שותפי מס‬

                                         ‫ארנון‬                                 ‫לשכת רו"ח –‬
       ‫משה פרץ‬      ‫יהושע הזנפרץ‬                    ‫דורון דבי‬    ‫דוד גולדברג‬
                                     ‫רצ'קובסקי‬                                    ‫חשבונאות‬

      ‫אלי גילבאי‬                     ‫איתן צחור/‬                   ‫איתן צחור/‬    ‫לשכת עו"ד/‬
                      ‫מנחם רהב‬
                                   ‫אלדר בן רובי‬                 ‫אלדר בן רובי‬           ‫אחר‬



‫71‬
‫דוגמא לניתוח של 73 ‪IAS‬‬

         ‫הפרשות, התחייבויות‬
         ‫תלו ות ונכס ם תלו ם‬
         ‫תלויות ונכסים תלויים‬
                           ‫73 ‪IAS‬‬
                           ‫73 ‪IAS‬‬
                                                      ‫צוות 4 –‬
     ‫ליאת שדמי, אהוד לוריא, צבי פרידמן, יהושוע הזנפרץ, מנחם רהב‬
                                              ‫ל‬               ‫ל‬
‫81‬
‫הכרה בהפרשה – היבט המס )1(‬
             ‫• על פי הפסיקה הפרשה תוכר כהוצאה‬
     ‫ל פי 4 מבחנים ) ס"ד ארקיע ס"ד ל רונן(‬
           ‫ופס תל‬         ‫פס‬             ‫על‬
             ‫– יש דרך למדידה מהימנה של ההפרשה‬
          ‫– כללי החשבונאות מחייבים רישום ההפרשה‬
                          ‫– המחוייבות היא לצד ג'‬
                                 ‫המחו בות ה א‬
                  ‫– קרוב לודאי שההפרשה תמומש‬
 ‫• השינוי באימוץ ‪ IFRS‬מתנגש בעיקר עם הכלל‬
 ‫לל‬
 ‫הרביעי, עד עתה בחשבונאות המבחן היה "צפוי"‬
 ‫)%57( ולפי ‪" IFRS‬סביר" )%15( ולצורכי מס יש‬
 ‫הטוענים ש"קרוב לודאי" )%09( ולכל הפחות "צפוי"‬
   ‫צפו‬                     ‫לודא‬        ‫הטוענ ם‬
‫91‬
‫הכרה בהפרשה – היבט המס )2(‬
     ‫בפרקטיקה לא הייתה הבחנה בין סביר לקרוב לוודאי.‬      ‫•‬
     ‫חוות הדעת של עורכי הדין נתנו תמיכה זהה להפרשה‬
                                   ‫לצרכי מס ולחשבונאות‬
     ‫סביר להניח שאימוץ הוראות 73 ‪ IAS‬יביא לגידול בכמות‬   ‫•‬
                         ‫ההפרשות אצל החברות המאמצות‬
     ‫לאור השוני בין ‪ IFRS‬לפרקטיקה הנהוגה בישראל, תהיה‬    ‫•‬
     ‫אפליה במיסוי בין סוגי החברות אם תאומץ שיטת העקיבה‬
     ‫החשבונאות אינה מאמצת גישה זהה אצל התובע ואצל‬        ‫•‬
             ‫הנתבע. והאימוץ יגדיל את הפער של אי ההקבלה‬
     ‫לאור הנ"ל נשאלת השאלה באם יש לאמץ את כללי‬           ‫•‬
                                    ‫כ ס‬
                                    ‫החשבונאות לצרכי מס‬
                                             ‫ת‬     ‫ש‬
‫02‬
‫הכרה בהפרשה – היבט המס )3(‬
                                                   ‫דעת אחת ונימוקיה:‬
   ‫יש לאמץ את החשבונאות ולקבוע כי גם כאשר יש סיכוי של למעלה מ- %05‬
               ‫לקרות האירוע, יש להתיר את ההפרשה לצרכי מס. הנימוקים:‬
‫התקן יוצר כללים ברורים ליצירת הפרשה. אין זה סביר שתקוימנה אמות מידה‬
  ‫שונות לבחינת הוצאות אינצידנטליות להכנסה, שנצמחו בתקופת הדוח, אשר‬
                                     ‫א נצ דנטל ות‬       ‫לבח נת‬
                                    ‫יש לייחסן ולהקבילן להכנסה שהופקה‬
     ‫תידרשנה 2 חוות דעת אחת לצרכים חשבונאיים ואחת לצרכי מס )סכומים‬
                                                              ‫(.‬
                                                               ‫אחרים(‬
 ‫השוק עלול להתאים את עצמו ורוב חוות הדעת יעריכו את סיכוי התביעה מעל‬
                     ‫ל- %57-%09 על מנת שההפרשה תוכר גם לצרכי מס.‬

                                                ‫דעת שנייה ונימוקיה:‬
 ‫צריך להישאר עם המבחן של סבירות גבוהה לצורך ההכרה בהפרשה לצורכי‬
                                                                ‫מס.‬
   ‫מטרת החשבונאות שונה מתכלית הדיווח לצרכי מס, לרבות בנושא חובות‬
    ‫תלויים. תהיה חוסר אחידות בין חברות שמאמצות ‪ IFRS‬לאחרות. הפער‬
‫12‬       ‫בהיקף הכספי בין צד התובעים לצד הנתבעים יגדל )חוסר הקבלה(‬
‫מדידה ההפרשה – היבט המס‬
     ‫• נשאלת השאלה באם ההפרשה צריכה להיות‬
     ‫מוכרת ברישום על פי ערך נוכחי ובעקבות כך‬
     ‫מכירה בהוצאות המימון מהעידכון התקופתי של‬
             ‫ק‬    ‫ע ן‬      ‫ן‬
                                        ‫ההפרשה‬
     ‫• הכרה בהפרשה בערך נוכחי יוצרת אפליה בין‬
                             ‫מאמצי ‪ IFRS‬לאלו שלא‬
     ‫• כאשר ההפרשה אינה מוכרת, גם הוצאות המימון‬
                                      ‫אינן מוכרות‬
                                              ‫א נן‬


‫22‬
‫מחוייבות – היבט המס‬
     ‫• נשאלת השאלה האם תוכרנה לצרכי מס הפרשות‬
     ‫שהתבססו על מחויבות משתמעת והיו מוכרות אם‬
                      ‫ממחו בות משפט ת‬
                      ‫היו נובעות ממחוייבות משפטית‬
                                               ‫הו‬
     ‫• מחויבות משתמעת יוצרת הסתברות גבוהה מאוד‬
     ‫להתממשות ההוצאה ולכן מן הראוי להתירה לצרכי‬
         ‫ל‬       ‫ל‬           ‫ל‬                  ‫ל‬
     ‫מס. מאידך, יתכן שמכיוון שאין מדובר במחויבות‬
                        ‫משפטית, אין להתירה בניכוי‬



‫32‬
‫דוגמא לניתוח של 93 ‪IAS‬‬



                         ‫פורום התק נה הבינלאומית – צוות 2‬
                                  ‫התקינה הב נלאומ ת‬
                                          ‫מכשירים פיננסים‬
                                                                        ‫03 ביולי 8002‬


                                                                       ‫חברי הצוות :‬
            ‫משה אשר, עו"ד )רו"ח(‬             ‫דורון דבי, רו"ח‬       ‫רגינה אונגר, רו"ח‬
                  ‫ניר הלפרין, רו"ח‬           ‫אבי נוימן, רו"ח‬         ‫מישל דהן, רו"ח‬
                   ‫ברוך רבין, רו"ח‬                 ‫)משפטן(‬
     ‫* אין האמור במצגת זו בכדי להביע את עמדת רשות המסים או את עמדת נציגי רשות המסים בצוות‬
‫42‬
‫חשבונאות גידור – פערי ‪ GAAP‬והשלכות מס‬
         ‫השלכות מס אפשריות‬                             ‫‪ GAAP‬ישראלי‬                               ‫‪(IAS 39)IFRS‬‬
        ‫לל, אין הבחנה בפקודת מס‬ ‫ככלל‬             ‫נגזר המשמש לגידור חשבונאי‬
                                                                  ‫ל‬                           ‫1 גידור שווי הוגן-הנגזר ונכס‬
           ‫הכנסה בין הטיפול בנגזרים‬                ‫ככלל אינו מוצג לפי שווי הוגן.‬              ‫הבסיס ימדדו לפי שווי הוגן‬
     ‫שאינם למטרת גידור לבין נגזרים‬               ‫השפעות הנגזר מקבלות ביטוי‬
         ‫המשמשים למטרת גידור )הן‬                        ‫ברווח והפסד עם תזרימי‬
      ‫גידור חשבונאי והן גידור תזרים‬                             ‫ל.‬
                                                                 ‫המזומנים בפועל‬
                           ‫מזומנים(.‬
         ‫הכללים החלים לגבי עסקאות‬
       ‫עתידיות בהתאם לתקנות יחולו‬
         ‫גם על נגזרים למטרות גידור.‬

                                                 ‫נגזר המשמש לגידור חשבונאי‬           ‫2 גידור תזרים מזומנים - כל‬
     ‫יחד עם זאת, בסעיף 101א)6()*(‬                       ‫ההפרשים האפקט ב ם נזקפים אינו מוצג לפי שווי הוגן.‬
                                                               ‫לפ שוו‬       ‫ההפרש ם האפקטיביים נזקפ ם א נו‬
             ‫ניתנה סמכות לשר האוצר‬
                                                 ‫לקרן הון ומועברים לרווח והפסד השפעות הנגזר מקבלות ביטוי‬
      ‫להתקין תקנות לגבי מקרים בהם‬
         ‫תחשב עסקה עתידית כעסקת‬                        ‫ברווח והפסד עם תזרימי‬            ‫בד בבד עם נכס הבסיס‬
     ‫גידור ונסיבות בהן תצורף תוצאת‬                             ‫המזומנים בפועל.‬
            ‫העסקה העתידית לנכס או‬
                ‫להתחייבות המגודרים.‬

 ‫)*( סוגי מקרים שבהם תיחשב עסקה עתידית כעסקת גידור ונסיבות שבהן תחשב עסקה כאמור כעסקה שההכנסה ממנה היא הכנסה לפי סעיף 2)1(, או‬  ‫)(‬
   ‫שבהן תצורף תוצאתה לנכס או להתחייבות המגודרים, בתנאים שנקבעו; לענין פסקה זו, "עסקת גידור" - עסקה עתידית שנעשתה לשם הגנה על ערך‬
                                                    ‫של נכס או של התחייבות, קיימים או עתידיים, ובלבד שדווח עליה בהתאם לכללים שנקבע;‬

‫52‬
‫חשבונאות גידור - סוגיות מס לדיון‬
        ‫האם יש לאמץ את גישת העקיבה הסלקטיבית ולהיצמד לטיפול החשבונאי לגבי סיווג‬
          ‫עסקה מלווה בנגזרים, שבמהותה הינה עסקת גידור )קרי, מודל שווי הוגן ולא בסיס‬
                    ‫ן‬                ‫ק‬         ‫ע ק‬                               ‫ע ק‬
      ‫מימוש( או להישאר בטיפול אחיד לגבי כלל הנגזרים ללא הבחנה בין עסקה שבמהותה‬
     ‫עסקת גידור לעומת עסקה ספקולטיבית ? )לעניין סיוע בכללים החשבונאים לצורך סיווג‬
                               ‫עסקה לצרכי מס – ראו פסקי הדין ברנשטיין, שלמה בר ועוד(‬

 ‫יש מקום לפעול להתקנת התקנות מכוח סעיף 101א)6( לפקודה על מנת לאפשר מקרים‬
      ‫בהם עסקה עתידית תחשב כעסקת גידור בהתאמה לטיפול החשבונאי או המהות‬
                                                      ‫הכלכלית של העסקה.‬

      ‫האם יש מקום למדוד גם את הנכס המגודר על פי שווי הוגן מקום בו יאומצו הכללים‬
     ‫החשבונאים לעניין חשבונאות גידור או להיצמד לכלל של עלות או שוק הנמוך מביניהם‬
                                        ‫)ככל שמדובר בנכסים מגודרים שהינם מלאי( ?‬

   ‫במידה ותאומץ חשבונאות הגידור גם לצרכי מס, האם יש מקום לאבחן גם בין הטיפול‬
 ‫הנדרש לגידור מזומנים לעומת גידור שווי הוגן )בסיס מימוש לגבי גידור מזומנים ושערוך‬
 ‫ך‬                                     ‫ן‬
                                                             ‫לגבי גידור שווי הוגן( ?‬

 ‫כיצד יש לטפל בעסקאות שהוכרו בעבר כחשבונאות גידור ולמועד המעבר טופלו כעסקה‬
       ‫ספקולטיבית שכן לא עמדו בתנאים הנוקשים של חשבונאות גידור )הפרשי עיתוי‬
                                              ‫המשפיעים על הרווח לצרכי מס( ?‬
‫62‬
27

Lurie ifrs tax cfo-conference 09-2010

  • 1.
    ‫מס הכנסה בעידן‪IFRS‬‬ ‫פורום ‪IFRS‬‬ ‫של רשות המיסים‬ ‫כנס אילת - פורום ‪CFO‬‬ ‫ספטמבר 8002‬ ‫מציג: אהוד לוריא‬
  • 2.
    ‫אימוץ הכללים החשבונאיםבדיני המס )1(‬ ‫קיימות שלוש הגישות לעניין אימוץ כללי חשבונאות מקובלים לדיני‬ ‫המס:‬ ‫המס:‬ ‫• גישת ההפרדה )הדוקטרינה הדואליסטית( – לפי שיטה זו, חשבונאות המס‬ ‫והחשבונאות הפיננסית הולכות בדרכים נפרדות. כלומר, דיני המס אינם‬ ‫שואבים לתוכם כללים והוראות מתחום תורת החשבונאות הפיננסית, הואיל‬ ‫ומדובר בתורות חשבונאיות שונות המשרתות תכליות שונות )הדין בארה"ב(.‬ ‫(‬ ‫ן‬ ‫• גישת העקיבה טהורה – לפי שיטה זו, יש לאמץ באופן גורף את עקרונות‬ ‫החשבונאות הפיננסית אל תוך דיני המס ולעשות בהם שימוש, כל עוד אלה‬ ‫ש מוש‬ ‫דנ‬ ‫הפ ננס ת‬ ‫אינם סותרים הוראת חוק מפורשת. כלומר, כללי החשבונאות חלים באופן‬ ‫גורף עת דיני המס "שותקים" )הדין בגרמניה(.‬ ‫• גישת העקיבה הסלקטיבית )הדוקטרינה הבררנית( – לפי שיטה זו,‬ ‫חשבונאות המס "תלך" אחר החשבונאות הפיננסית, כל עוד היא אינה‬ ‫סותרת את הכללים ועקרונות היסוד שבבסיס דיני המס )הדין באנגליה(.‬ ‫(‬ ‫2‬
  • 3.
    ‫אימוץ הכללים החשבונאיםבדיני המס )2(‬ ‫• בפרקטיקה הנהוגה במדינת ישראל שולטת הגישה הגורסת כי‬ ‫כל עוד אין סתירה בין כללי הדיווח החשבונאים להוראות‬ ‫המפורטות בחקיקת המס או להלכות אשר נקבעו בפסיקה,‬ ‫יאומצו כללי החשבונאות המקובלים לתוך דיני המס ויהוו את‬ ‫ו הוו‬ ‫דנ‬ ‫המקובל ם‬ ‫אומצו כלל‬ ‫הבסיס לכימות ההכנסה ועיתוייה, דהיינו גישת העקיבה )אם כי‬ ‫במעט הסלקטיבית(.‬ ‫• בפסיקות בתי המשפט ניתן לאתר עקבות למקרים בהם לצרכי‬ ‫מס תוצאות לפי דיווח חשבונאי הועדפו על התוצאות‬ ‫הנומינליות, בתי המשפט נתנו גם גושפנקא ומעמד הלכתי‬ ‫לרישום הכללים החשבונאים הנהוגים בישראל מקום בו לא‬ ‫נקבעה התייחסות ספציפית בפקודת מס הכנסה ותקנותיה.‬ ‫3‬
  • 4.
    ‫אימוץ הכללים החשבונאיםבדיני המס )3(‬ ‫• בכל המדינות חיים כללי החשבונאות בצד דיני המס, כאשר‬ ‫עוצמתו של הקשר ביניהם, תלויה במשטר המס הקבוע באותה‬ ‫מדינה ובגישה בה בחר המחוקק. לעיתים, קשר זה נקבע או‬ ‫מעוצב בפסיקה של בתי המשפט המקומיים.‬ ‫המקומ ם‬ ‫בת‬ ‫בפס קה‬ ‫• אימוץ כללי ה- ‪ IFRS‬במדינות האיחוד האירופי החל ב- 1 בינואר‬ ‫5002, וחל לגבי דוחות מאוחדים של חברות ציבוריות ) ‪Listed‬‬ ‫צ בור ות‬ ‫מאוחד ם‬ ‫לגב‬ ‫‪.(companies‬‬ ‫• מהלך זה הצריך התייחסות של רשויות המס באותן מדינות,‬ ‫מד נות‬ ‫רשו ות‬ ‫הצר ך הת חסות‬ ‫הואיל והדוחות החשבונאיים משמשים כבסיס לחישוב ההכנסה‬ ‫החייבת במס של החברות. התגובה של רשויות המס במדינות‬ ‫האיחוד השונות הינה, ברוב המקרים, בהתאם לגישה בה היא‬ ‫נקטה בעבר )לפני אימוץ ה- ‪ (IFRS‬לגבי הקשר בין דיני המס‬ ‫לכללי החשבונאות. ל בחלק מהמדינות, בוצעה סטייה מהגישה‬ ‫אבל ל‬ ‫ל לל‬ ‫4‬ ‫שננקטה בעבר )למשל גרמניה ובלגיה(.‬
  • 5.
    ‫אימוץ הכללים החשבונאיםבדיני המס )4(‬ ‫5‬
  • 6.
    ‫דילמות העומדות בפניהנישומים והרשויות )1(‬ ‫מאיזה רווח מתחילים את דוח ההתאמה למס – ‪Israeli ,IFRS‬‬ ‫‪ ,GAAP‬נומינלי. האם ניתן לחייב חברות להמשיך ולנהל ספרים‬ ‫נומינלים גם אם כל הפערים בינם לבין הדוח לפי כללי חשבונאות‬ ‫הינו בסעיפים המטופלים בהוראות חוק ספציפיות )רכוש קבוע, הון‬ ‫ל את חוק התאומים.‬ ‫עצמי(. ברקע בוטל‬ ‫(‬ ‫הבדלים ביישום כללי חשבונאות במשק – חברות פרטיות )שלא‬ ‫של‬ ‫מיישמות את ל גילויי הדעת(, חברות ציבוריות, יישום מוקדם ל‬ ‫כל ל‬ ‫‪ ,IFRS‬גילויי דעת חדשים בישראל בתקופת מעבר מייתרים חלק‬ ‫משמעותי מהדילמות. מרבית ההבדלים ה נם הפרשי עיתוי ולא‬ ‫משמעות מהד למות מרב ת ההבדל ם הינם הפרש ע תו‬ ‫פרמננטים ולכן בסופו של דבר מדובר בתזרים ובריבית.‬ ‫אפשרויות בחירה של אופן היישום – ה ‪ IFRS‬מאפשר בחירה בין‬ ‫אלטרנטיבות. כאשר הבחירה עשויה להשפיע על חבות המס )כאשר‬ ‫אין הוראת חוק ספציפית(. האם להכיר בדרך שמקטינה את חבות‬ ‫ק‬ ‫ך‬ ‫(‬ ‫ק‬ ‫ן‬ ‫המס )לדוגמא בחירה בהצגה בשווי הוגן דרך רווח והפסד(.‬ ‫6‬
  • 7.
    ‫דילמות העומדות בפניהנישומים והרשויות )2(‬ ‫השפעות על ההון העצמי ביום המעבר – אם וכאשר יאומצו כללי‬ ‫‪ IFRS‬האם ל ל ל חד פעמית בדוח התאמה השפעות ל המעבר‬ ‫של‬ ‫לכלול‬ ‫חלוקת דיבידנדים מתוך רווחים שלא עברו ברווח והפסד –‬ ‫חוק החברות - האם תיקון מספרי השוואה יכול להיחשב ליישום רטרואקטיבי‬ ‫‪o‬‬ ‫מאז ומעולם? הרווח ויתרת הרווח מושפעים מהשינוי הקונספטואלי של מעבר‬ ‫מחשבונאות עלות לחשבונאות השווי ההוגן )לעיתים על ידי הערכות שווי(‬ ‫כאשר חלק מהותי מהנכסים והתחייבויות נמדדים לצורכי מס בהתאם‬ ‫להוראות חוק ספציפיות בגישה של העלות והמימוש.‬ ‫דיני המס - האם הפטור ממס על דיבידנד המחולק לחברה בישראל תקף גם‬ ‫‪o‬‬ ‫לגבי שינויים ביתרת הרווח שלא שולם עליהם מס. נראה שמס הכנסה יפעיל‬ ‫את סעיף 621 )ב(‬ ‫סע ף‬ ‫מפעלים מאושרים – האם יישום תקני חשבונאות יכולים לייצר‬ ‫רג ל‬ ‫רווחים שאינם מהמפעל המאושר וח ב ם במס רגיל‬ ‫וחייבים‬ ‫רווח ם שא נם‬ ‫7‬
  • 8.
    ‫דוגמאות לדיני מסספציפיים‬ ‫• פחת והפחתות – הרישום החשבונאי מנוטרל לצורכי מס ומחושב מחדש על פי דיני המס‬ ‫ב שראל‬ ‫והפרקטיקה המקובלת בישראל‬ ‫והפרקט קה‬ ‫• הפרשות סוציאליות – השינויים בסעיף הפרשות מאזניות של התחייבויות לסיום יחסי‬ ‫עובד-מעביד, הפרשה לחופשה וכדומה מנוטרלים לצורכי מס ויוכרו על בסיס הפקדות או‬ ‫תשלומים בפועל )91-‪.(IAS‬‬ ‫• הכרה ברווח/ הפסד בגין נכסים על פי עיקרון המימוש – ביטול שערוכים והתאמת‬ ‫ל.‬ ‫החזקות בנכסים פיננסים עפ"י שווי שוק. יישום עיקרון העלות עד למועד המימוש בפועל‬ ‫ל‬ ‫ל‬ ‫• הוראות המיוחדות בדיני המס לגבי ענפים מיוחדים – הוראות ספציפיות בדיני המס‬ ‫לאופן הד ווח על חישוב הרווח המוכר לצורכי מס כגון סעיף 8א לפקודה לגבי קבלן בונה‬ ‫לגב‬ ‫סע ף‬ ‫לצורכ‬ ‫ח שוב‬ ‫הדיווח‬ ‫וקבלן מבצע )הכרה בהכנסה – 81 ‪ ,IAS‬עבודות לפי חוזי ביצוע/ קבלן מבצע – 11 ‪.(IAS‬‬ ‫• תקנות ספציפיות לנושאים מסוימים – תקנות לעניין הפחתת מוניטין, כללים לעניין ניכוי‬ ‫ן‬ ‫ן‬ ‫ן‬ ‫ק‬ ‫ק‬ ‫דמי חכירה, תקנות לעניין אופן הדיווח לגבי עסקאות עתידיות וכד' )נכסים בלתי מוחשיים –‬ ‫83 ‪ ,IAS‬הטיפול בחכירות – 71 ‪.(IAS‬‬ ‫• אופציות לעובדים – התייחסות ספציפית בהוראות סעיף 201 לפקודה )2 ‪.(IFRS‬‬ ‫2-‪(IFRS‬‬ ‫ל‬ ‫ל‬ ‫8‬
  • 9.
    ‫גילוי דעת 92התפרסם ביולי 6002‬ ‫בנובמבר 5002‬ ‫החליט המוסד‬ ‫לתקינה על‬ ‫אימוץ ‪IFRS‬‬ ‫בחברות‬ ‫ציבוריות‬ ‫בישראל.‬ ‫ביולי 6002‬ ‫פורסם תקן 92.‬ ‫תחילת היישום‬ ‫נקבעה לדוחות‬ ‫8002.‬ ‫9‬ ‫מאז בוזבז זמן יקר‬
  • 10.
    ‫נכתבו עשרות מאמרים,הוצגו הרבה מצגות‬ ‫היו הרבה‬ ‫כנסים של‬ ‫אירגונים‬ ‫כלכליים,‬ ‫משרדי‬ ‫רואי‬ ‫החשבון‬ ‫הגדולים.‬ ‫כולם‬ ‫התריעו.‬ ‫01‬ ‫ב- 8002 התחיל משהו לזוז‬
  • 11.
    ‫חקיקת ביניים לשנים9002-8002‬ ‫המשמעות – כל גילויי הדעת של המוסד‬ ‫לתקינה, לרבות אימוץ ספציפי של כללים‬ ‫מתוך התקינה הבינלאומית יקבעו את חבות‬ ‫המס עד וכולל 9002‬ ‫11‬
  • 12.
    ‫אימוץ כללי ‪IFRS‬בתקינה הישראלית‬ ‫21‬
  • 13.
    ‫פורום ‪ IFRS‬שלרשות המיסים‬ ‫• הקמת הפורום - בשל חשיבותו הרבה של הנושא מחד, ומורכבותו‬ ‫בכיר לענ נ ם מקצועיים‬ ‫המיקצועית מאידך, החליט גידי בר זכאי, סמנכ"ל בכ ר לעניינים מקצוע ם‬ ‫זכא‬ ‫המ קצוע ת מא דך החל ט ג ד‬ ‫ברשות המיסים, לקחת אחריות ולהקים פורום משותף למספר גורמים‬ ‫במשק, במטרה ללמוד את הנושא מכל היבטיו ולהציג המלצות בפני רשות‬ ‫המיסים כיצד לנהוג‬ ‫• לפורום אין מעמד לקבל החלטות, אבל כוחו בזה שנציגים של דיסיפלינות‬ ‫שונות מטעם המדינה ואירגונים ציבוריים שונים מכונסים יחד ובוחנים באופן‬ ‫ן‬ ‫ע‬ ‫אובייקטיבי את המשמעויות של שינוי גדול בקנה מידה של "מהפכת" ‪IFRS‬‬ ‫• הפורום כולל נציגים של:‬ ‫רשות המס מהמחלקה המקצועית ומפקידי השומה‬ ‫•‬ ‫פורום ‪CFO‬‬ ‫•‬ ‫לשכת רואי חשבון, מומחים בתחום המס לצד מומחים בחשבונאות‬ ‫•‬ ‫לשכת עורכי הדין‬ ‫•‬ ‫נציג איגוד החברות הציבוריות‬ ‫•‬ ‫נציג חברות הביטוח‬ ‫•‬ ‫31‬ ‫• הפורום התכנס לראשונה ב- 03 באפריל 8002 בנווה אילן‬
  • 14.
    ‫נהלים לעבודת פורוםרשות המס )1(‬ ‫• נוהלי עבודה - מליאת הפורום:‬ ‫– ישיבות מליאת הפורום נערכות אחת לחודש החל מחודש‬ ‫יוני 8002 ואילך, בנווה אילן.‬ ‫ן‬ ‫ך‬ ‫– צוותי משנה שנקבעו, יציגו בפני מלאת הפורום את כללי‬ ‫הדיווח של ‪ ,IFRS‬ההבדלים בינם לבין הכללים‬ ‫ההבדל ם ב נם לב ן הכלל ם‬ ‫הד ווח‬ ‫הישראלים וחוקי המס וכן יביאו את המלצותיהם.‬ ‫– חברי מליאת הפורום יערכו דוח מסכם הכולל סקירה‬ ‫חשבונאית, השלכות מיסוי אפשריות והמלצות ליישום.‬ ‫41‬
  • 15.
    ‫נהלים לעבודת פורוםרשות המס )2(‬ ‫נוהלי עבודה - צוותי משנה :‬ ‫•‬ ‫– חברי צוותי המשנה נפגשים לישיבות צוות אשר נערכים במשרדי‬ ‫רשות המסים בת"א בהתאמה לקצב עבודת המליאה.‬ ‫– כל צוות משנה קיבל מינוי לטפל בתחומים ספציפיים של כללים‬ ‫חשבונאיים ועליו להכין מצגות שיכללו:‬ ‫• סקירה "חשבונאית" בנושאים שטופלו על ידו‬ ‫ק‬ ‫• השוואה בין ‪ IFRS‬לתקינה הישראלית‬ ‫• המצב מבחינת המס, חוק ופס"ד‬ ‫– כל צוות משנה אחראי על כתיבת דוח אשר יכלול סקירה של‬ ‫התקינה החשבונאית והשלכות המס האפשריות בעקבותיה ואשר‬ ‫יוגש למליאת הפורום.‬ ‫– כל צוות משנה מציג את האמור בדוח בפני מליאת הפורום‬ ‫)דוגמאות למצגות של צוותי המשנה על קצה המזלג בהמשך(.‬ ‫51‬
  • 16.
    ‫צוותי משנה -נושאים‬ ‫צוות 5‬ ‫צוות 4‬ ‫צוות 3‬ ‫צוות 2‬ ‫צוות 1‬ ‫השפעת התקינה‬ ‫91 ‪ IAS‬ג"ד 91, 02‬ ‫04 ‪ IAS‬וג"ד 61‬ ‫23 ‪IAS 39 , IAS‬‬ ‫81 ‪ IAS‬וג"ד 52‬ ‫הבינלאומית‬ ‫הטבות עובד‬ ‫מכשירים פיננסים נדלן להשקעה‬ ‫הכרה בהכנסה‬ ‫החדשה על גופים‬ ‫הכרה ומדידה‬ ‫מוסדיים -‬ ‫בנקים‬ ‫2‪ IFRS‬וג"ד 42‬ ‫ 61 ‪IAS‬‬ ‫ג"ד 22‬ ‫32 ‪ IAS‬וג"ד 3‬ ‫חברות ביטוח‬ ‫תשלום מבוסס‬ ‫מכשירים פיננסים וג"ד 72, 82‬ ‫היוון עלויות‬ ‫גופים מנהלים‬ ‫מניות‬ ‫רכוש קבוע‬ ‫גילוי והצגה‬ ‫ל‬ ‫אשראי‬ ‫73 ‪ IAS‬והצעה‬ ‫83 ‪ IAS‬וג"ד 03‬ ‫2 ‪ IAS‬וג"ד 62‬ ‫לג"ד 01‬ ‫נכסים בלתי‬ ‫נכס ם בלת‬ ‫מלא‬ ‫מלאי‬ ‫הפרשות,‬ ‫מוחשיים‬ ‫התחייבויות‬ ‫ונכסים תלויים‬ ‫12 ‪ IAS‬ו- תקן 31‬ ‫3‪ IFRS‬וג"ד 02‬ ‫ 11 ‪IAS 18  ,IAS‬‬ ‫)מתוקן(‬ ‫)מתוקן(‬ ‫וג"ד 2, 4‬ ‫קביעת מטבע‬ ‫ק‬ ‫צ רופ עסק ם‬ ‫צירופי עסקים‬ ‫קבלנים‬ ‫הפעילות‬ ‫מוניטין‬ ‫61‬
  • 17.
    ‫צוותי משנה -איוש‬ ‫צוות 5‬ ‫צוות 4‬ ‫צוות 3‬ ‫צוות 2‬ ‫צוות 1‬ ‫מייצג את‬ ‫ניר הלפרין /‬ ‫ליאת שדמי‬ ‫שי אהרונוביץ‬ ‫ברוך רבין‬ ‫משה קיסר‬ ‫רשות המס‬ ‫משה אשר‬ ‫מאיר זריהן‬ ‫אהוד לוריא‬ ‫מישל דהן‬ ‫רגינה אונגר‬ ‫אילן קליגר‬ ‫פורום ‪CFO‬‬ ‫לשכת רו"ח –‬ ‫אילן עזרא‬ ‫צבי פרידמן‬ ‫זמי פליטר‬ ‫אבי נוימן‬ ‫נדב הכהן‬ ‫שותפי מס‬ ‫ארנון‬ ‫לשכת רו"ח –‬ ‫משה פרץ‬ ‫יהושע הזנפרץ‬ ‫דורון דבי‬ ‫דוד גולדברג‬ ‫רצ'קובסקי‬ ‫חשבונאות‬ ‫אלי גילבאי‬ ‫איתן צחור/‬ ‫איתן צחור/‬ ‫לשכת עו"ד/‬ ‫מנחם רהב‬ ‫אלדר בן רובי‬ ‫אלדר בן רובי‬ ‫אחר‬ ‫71‬
  • 18.
    ‫דוגמא לניתוח של73 ‪IAS‬‬ ‫הפרשות, התחייבויות‬ ‫תלו ות ונכס ם תלו ם‬ ‫תלויות ונכסים תלויים‬ ‫73 ‪IAS‬‬ ‫73 ‪IAS‬‬ ‫צוות 4 –‬ ‫ליאת שדמי, אהוד לוריא, צבי פרידמן, יהושוע הזנפרץ, מנחם רהב‬ ‫ל‬ ‫ל‬ ‫81‬
  • 19.
    ‫הכרה בהפרשה –היבט המס )1(‬ ‫• על פי הפסיקה הפרשה תוכר כהוצאה‬ ‫ל פי 4 מבחנים ) ס"ד ארקיע ס"ד ל רונן(‬ ‫ופס תל‬ ‫פס‬ ‫על‬ ‫– יש דרך למדידה מהימנה של ההפרשה‬ ‫– כללי החשבונאות מחייבים רישום ההפרשה‬ ‫– המחוייבות היא לצד ג'‬ ‫המחו בות ה א‬ ‫– קרוב לודאי שההפרשה תמומש‬ ‫• השינוי באימוץ ‪ IFRS‬מתנגש בעיקר עם הכלל‬ ‫לל‬ ‫הרביעי, עד עתה בחשבונאות המבחן היה "צפוי"‬ ‫)%57( ולפי ‪" IFRS‬סביר" )%15( ולצורכי מס יש‬ ‫הטוענים ש"קרוב לודאי" )%09( ולכל הפחות "צפוי"‬ ‫צפו‬ ‫לודא‬ ‫הטוענ ם‬ ‫91‬
  • 20.
    ‫הכרה בהפרשה –היבט המס )2(‬ ‫בפרקטיקה לא הייתה הבחנה בין סביר לקרוב לוודאי.‬ ‫•‬ ‫חוות הדעת של עורכי הדין נתנו תמיכה זהה להפרשה‬ ‫לצרכי מס ולחשבונאות‬ ‫סביר להניח שאימוץ הוראות 73 ‪ IAS‬יביא לגידול בכמות‬ ‫•‬ ‫ההפרשות אצל החברות המאמצות‬ ‫לאור השוני בין ‪ IFRS‬לפרקטיקה הנהוגה בישראל, תהיה‬ ‫•‬ ‫אפליה במיסוי בין סוגי החברות אם תאומץ שיטת העקיבה‬ ‫החשבונאות אינה מאמצת גישה זהה אצל התובע ואצל‬ ‫•‬ ‫הנתבע. והאימוץ יגדיל את הפער של אי ההקבלה‬ ‫לאור הנ"ל נשאלת השאלה באם יש לאמץ את כללי‬ ‫•‬ ‫כ ס‬ ‫החשבונאות לצרכי מס‬ ‫ת‬ ‫ש‬ ‫02‬
  • 21.
    ‫הכרה בהפרשה –היבט המס )3(‬ ‫דעת אחת ונימוקיה:‬ ‫יש לאמץ את החשבונאות ולקבוע כי גם כאשר יש סיכוי של למעלה מ- %05‬ ‫לקרות האירוע, יש להתיר את ההפרשה לצרכי מס. הנימוקים:‬ ‫התקן יוצר כללים ברורים ליצירת הפרשה. אין זה סביר שתקוימנה אמות מידה‬ ‫שונות לבחינת הוצאות אינצידנטליות להכנסה, שנצמחו בתקופת הדוח, אשר‬ ‫א נצ דנטל ות‬ ‫לבח נת‬ ‫יש לייחסן ולהקבילן להכנסה שהופקה‬ ‫תידרשנה 2 חוות דעת אחת לצרכים חשבונאיים ואחת לצרכי מס )סכומים‬ ‫(.‬ ‫אחרים(‬ ‫השוק עלול להתאים את עצמו ורוב חוות הדעת יעריכו את סיכוי התביעה מעל‬ ‫ל- %57-%09 על מנת שההפרשה תוכר גם לצרכי מס.‬ ‫דעת שנייה ונימוקיה:‬ ‫צריך להישאר עם המבחן של סבירות גבוהה לצורך ההכרה בהפרשה לצורכי‬ ‫מס.‬ ‫מטרת החשבונאות שונה מתכלית הדיווח לצרכי מס, לרבות בנושא חובות‬ ‫תלויים. תהיה חוסר אחידות בין חברות שמאמצות ‪ IFRS‬לאחרות. הפער‬ ‫12‬ ‫בהיקף הכספי בין צד התובעים לצד הנתבעים יגדל )חוסר הקבלה(‬
  • 22.
    ‫מדידה ההפרשה –היבט המס‬ ‫• נשאלת השאלה באם ההפרשה צריכה להיות‬ ‫מוכרת ברישום על פי ערך נוכחי ובעקבות כך‬ ‫מכירה בהוצאות המימון מהעידכון התקופתי של‬ ‫ק‬ ‫ע ן‬ ‫ן‬ ‫ההפרשה‬ ‫• הכרה בהפרשה בערך נוכחי יוצרת אפליה בין‬ ‫מאמצי ‪ IFRS‬לאלו שלא‬ ‫• כאשר ההפרשה אינה מוכרת, גם הוצאות המימון‬ ‫אינן מוכרות‬ ‫א נן‬ ‫22‬
  • 23.
    ‫מחוייבות – היבטהמס‬ ‫• נשאלת השאלה האם תוכרנה לצרכי מס הפרשות‬ ‫שהתבססו על מחויבות משתמעת והיו מוכרות אם‬ ‫ממחו בות משפט ת‬ ‫היו נובעות ממחוייבות משפטית‬ ‫הו‬ ‫• מחויבות משתמעת יוצרת הסתברות גבוהה מאוד‬ ‫להתממשות ההוצאה ולכן מן הראוי להתירה לצרכי‬ ‫ל‬ ‫ל‬ ‫ל‬ ‫ל‬ ‫מס. מאידך, יתכן שמכיוון שאין מדובר במחויבות‬ ‫משפטית, אין להתירה בניכוי‬ ‫32‬
  • 24.
    ‫דוגמא לניתוח של93 ‪IAS‬‬ ‫פורום התק נה הבינלאומית – צוות 2‬ ‫התקינה הב נלאומ ת‬ ‫מכשירים פיננסים‬ ‫03 ביולי 8002‬ ‫חברי הצוות :‬ ‫משה אשר, עו"ד )רו"ח(‬ ‫דורון דבי, רו"ח‬ ‫רגינה אונגר, רו"ח‬ ‫ניר הלפרין, רו"ח‬ ‫אבי נוימן, רו"ח‬ ‫מישל דהן, רו"ח‬ ‫ברוך רבין, רו"ח‬ ‫)משפטן(‬ ‫* אין האמור במצגת זו בכדי להביע את עמדת רשות המסים או את עמדת נציגי רשות המסים בצוות‬ ‫42‬
  • 25.
    ‫חשבונאות גידור –פערי ‪ GAAP‬והשלכות מס‬ ‫השלכות מס אפשריות‬ ‫‪ GAAP‬ישראלי‬ ‫‪(IAS 39)IFRS‬‬ ‫לל, אין הבחנה בפקודת מס‬ ‫ככלל‬ ‫נגזר המשמש לגידור חשבונאי‬ ‫ל‬ ‫1 גידור שווי הוגן-הנגזר ונכס‬ ‫הכנסה בין הטיפול בנגזרים‬ ‫ככלל אינו מוצג לפי שווי הוגן.‬ ‫הבסיס ימדדו לפי שווי הוגן‬ ‫שאינם למטרת גידור לבין נגזרים‬ ‫השפעות הנגזר מקבלות ביטוי‬ ‫המשמשים למטרת גידור )הן‬ ‫ברווח והפסד עם תזרימי‬ ‫גידור חשבונאי והן גידור תזרים‬ ‫ל.‬ ‫המזומנים בפועל‬ ‫מזומנים(.‬ ‫הכללים החלים לגבי עסקאות‬ ‫עתידיות בהתאם לתקנות יחולו‬ ‫גם על נגזרים למטרות גידור.‬ ‫נגזר המשמש לגידור חשבונאי‬ ‫2 גידור תזרים מזומנים - כל‬ ‫יחד עם זאת, בסעיף 101א)6()*(‬ ‫ההפרשים האפקט ב ם נזקפים אינו מוצג לפי שווי הוגן.‬ ‫לפ שוו‬ ‫ההפרש ם האפקטיביים נזקפ ם א נו‬ ‫ניתנה סמכות לשר האוצר‬ ‫לקרן הון ומועברים לרווח והפסד השפעות הנגזר מקבלות ביטוי‬ ‫להתקין תקנות לגבי מקרים בהם‬ ‫תחשב עסקה עתידית כעסקת‬ ‫ברווח והפסד עם תזרימי‬ ‫בד בבד עם נכס הבסיס‬ ‫גידור ונסיבות בהן תצורף תוצאת‬ ‫המזומנים בפועל.‬ ‫העסקה העתידית לנכס או‬ ‫להתחייבות המגודרים.‬ ‫)*( סוגי מקרים שבהם תיחשב עסקה עתידית כעסקת גידור ונסיבות שבהן תחשב עסקה כאמור כעסקה שההכנסה ממנה היא הכנסה לפי סעיף 2)1(, או‬ ‫)(‬ ‫שבהן תצורף תוצאתה לנכס או להתחייבות המגודרים, בתנאים שנקבעו; לענין פסקה זו, "עסקת גידור" - עסקה עתידית שנעשתה לשם הגנה על ערך‬ ‫של נכס או של התחייבות, קיימים או עתידיים, ובלבד שדווח עליה בהתאם לכללים שנקבע;‬ ‫52‬
  • 26.
    ‫חשבונאות גידור -סוגיות מס לדיון‬ ‫האם יש לאמץ את גישת העקיבה הסלקטיבית ולהיצמד לטיפול החשבונאי לגבי סיווג‬ ‫עסקה מלווה בנגזרים, שבמהותה הינה עסקת גידור )קרי, מודל שווי הוגן ולא בסיס‬ ‫ן‬ ‫ק‬ ‫ע ק‬ ‫ע ק‬ ‫מימוש( או להישאר בטיפול אחיד לגבי כלל הנגזרים ללא הבחנה בין עסקה שבמהותה‬ ‫עסקת גידור לעומת עסקה ספקולטיבית ? )לעניין סיוע בכללים החשבונאים לצורך סיווג‬ ‫עסקה לצרכי מס – ראו פסקי הדין ברנשטיין, שלמה בר ועוד(‬ ‫יש מקום לפעול להתקנת התקנות מכוח סעיף 101א)6( לפקודה על מנת לאפשר מקרים‬ ‫בהם עסקה עתידית תחשב כעסקת גידור בהתאמה לטיפול החשבונאי או המהות‬ ‫הכלכלית של העסקה.‬ ‫האם יש מקום למדוד גם את הנכס המגודר על פי שווי הוגן מקום בו יאומצו הכללים‬ ‫החשבונאים לעניין חשבונאות גידור או להיצמד לכלל של עלות או שוק הנמוך מביניהם‬ ‫)ככל שמדובר בנכסים מגודרים שהינם מלאי( ?‬ ‫במידה ותאומץ חשבונאות הגידור גם לצרכי מס, האם יש מקום לאבחן גם בין הטיפול‬ ‫הנדרש לגידור מזומנים לעומת גידור שווי הוגן )בסיס מימוש לגבי גידור מזומנים ושערוך‬ ‫ך‬ ‫ן‬ ‫לגבי גידור שווי הוגן( ?‬ ‫כיצד יש לטפל בעסקאות שהוכרו בעבר כחשבונאות גידור ולמועד המעבר טופלו כעסקה‬ ‫ספקולטיבית שכן לא עמדו בתנאים הנוקשים של חשבונאות גידור )הפרשי עיתוי‬ ‫המשפיעים על הרווח לצרכי מס( ?‬ ‫62‬
  • 27.