מאמר

1. ‫עידן התכנונים‬
‫על עקרונות במקום כללים, פותח פתח רחב לתכנונים חשבונאיים.‬ ‫ביסוס ה–‬
‫הוסיפו לכך את התקנים שמאפשרים תכנונים כאלו ואת המקומות בהם אין תקינה‬
‫ברורה, וקיבלתם חשבונאות לא אחידה ושאינה עומדת בעקרון ההשוואתיות‬
‫< אהוד לוריא‬
‫לא שוטפות כשוטפות לאור הפרה של אמות‬
‫המידה הפיננסיות.‬
‫ה ‪ IFRS‬מרבה לאפשר בחירה של‬
‫מדיניות חשבונאית שלא על פי קריטריונים‬
‫מובהקים. אולי זה חלק מגישת העקרונות‬
‫על מנת שלא לפגוע בדיווחים הכספיים של‬
‫החברה )אחרת מדובר בחלב שנשפך(.‬
‫לדוגמא: יש לבחור עסקאות גידור‬
‫מתאימות לכללים, תיעוד וייעוד נאותים‬
‫במועד הכניסה לעסקאות אלו. נדרשים גם‬
‫תקינה החשבונאית הבינלאומית‬
‫מבוססת עקרונות ובדרך כלל‬
‫לא מבוססת כללים. לכך יש‬ ‫ה‬
‫להוסיף את הפרגמטיות הלא מעטה שיש‬
‫ב ‪ ,IFRS‬והתוצאה היא כר נרחב לתכנונים‬
‫לעומת גישת הכללים, אבל הגישה הזו לבטח‬ ‫הקלה וויתור מראש של המלווה על עמידה‬ ‫חשבונאיים.‬
‫נמתחה די והותר. אמנם 8 ‪ IAS‬פורש את‬ ‫באמות מידה פיננסיות החלות על החברה‬ ‫גישת העקרונות, להבדיל מגישת הכללים,‬
‫הכללים לבחירת מדיניות חשבונאית‬ ‫לפני מועד המאזן, אחרת יידרש‬ ‫מאפשרת שיקול דעת והתאמת הטיפול‬
‫נאותה והדבר חל לגבי חלק‬ ‫סיווג התחייבויות‬ ‫החשבונאי לגופם של דברים. יתרה מכך:‬
‫מן המקרים, אבל מן‬ ‫היא מאפשרת לצמצם את "ספר החוקים"‬
‫של התקינה החשבונאית. ישנם אספקטים‬
‫לא חיוביים בחלק מאפשרויות הבחירה, אך‬
‫בחלק מהמקרים זו הדרך לשקף נכונה את‬
‫כוונת ההנהלה בניהול הפירמה.‬
‫האפשרות והצורך בתכנון החשבונאי‬
‫בסביבת התקינה הבינלאומית נובעים‬
‫ממספר סיבות:‬
‫< חלופות שונות של מדיניות חשבו‬
‫נאית שהתקינה משאירה לבחירת הפירמה.‬
‫< ייעוד נכסים או התחייבויות למט‬
‫רות שונות מחייב טיפול שונה על פי הייעוד.‬
‫< אפשרות האימוץ המוקדם של תקנים‬
‫חשבונאיים חדשים.‬
‫< ביצוע עסקאות לפני כניסה לתוקף‬
‫של תקנים חדשים.‬
‫< ביצוע עסקאות בדרך שהיא המיט‬
‫בית מבחינה חשבונאיות.‬
‫< פרשנויות לעקרונות התקינה במקום‬
‫בו אין כלל ברור או שהתקינה שותקת.‬
‫יישום ה ‪ IFRS‬דורש מהפירמה‬
‫תכנון בזמן אמת, בכדי לאפשר התנהלות‬
‫חשבונאית נאותה תוך שיתוף רואי החשבון,‬
‫רו"ח אהוד לוריא, לשעבר מנכ"ל ו–‬
‫בחברות ציבוריות, חבר ועדת התקינה‬
‫החשבונאית בלשכת רואי חשבון‬

2. ‫301‬ ‫201‬ ‫המקצוע והחשבונאות‬
‫רואה החשבון אוקטובר 0102‬
‫המיישם בשלב היישום לראשונה. האפשרות‬ ‫לשנות את המדינות החשבונאית שלו לגבי‬ ‫המפורסמות הוא שניתן להצדיק כמעט כל‬
‫ליישום מוקדם של התקן ארבע שנים לפני‬ ‫חוזי ביטוח, אם ורק אם השינוי גורם לדוחות‬ ‫בחירה כל עוד היא מותרת בתקינה.‬
‫המועד המנדטורי, פותחת כר נרחב לתכנון‬ ‫הכספיים להיות יותר רלוונטים לצורך קבלת‬
‫מצד הישות המדווחת, אשר תוכל לבחור‬ ‫ההחלטות הכלכליות של המשתמשים ולא‬
‫במעבר במועד שישפר את תוצאותיה.‬ ‫פחות מהימנים ולא פחות רלוונטים. הכל‬ ‫תכנון בחסות התקנים‬
‫1 ‪ – IAS‬הצגת דוחות כספיים מאפשר להציג‬ ‫בכפוף ל 8 ‪ .IAS‬בישראל לא ניתן לנצל‬ ‫להלן רשימה של אפשרויות הבחירה העיקרית‬
‫דוח רווח והפסד על פי מהות ההוצאות או‬ ‫אפשרות זו, בשל כללים אחידים שקבע‬ ‫במדיניות חשבונאית על פי הנושאים בהם‬
‫על פי מאפיין הפעילות. הבחירה מסוייגת‬ ‫המפקח על הביטוח.‬ ‫מטפלים התקנים השונים, בין אם התקינה‬
‫בכך שהיא מספקת מידע רלוונטי יותר. ניתן‬ ‫6 ‪ – IFRS‬חקר והערכה של מחצבים. סעיף‬ ‫החשבונאית מאפשרת למדווח לבחור‬
‫להציג דוח אחד על הרווח הכולל או להפריד‬ ‫21: לאחר ההכרה, ישות תיישם על נכסי‬ ‫במדיניות חשבונאית הנוחה לו או בהתאם‬
‫לשני דוחות.‬ ‫חיפוש והערכה את מודל העלות או מודל‬ ‫לייעוד מוגדר שקבע לנכס או ההתחייבות, או‬
‫ניתן להציג מיסים על הכנסה בגין‬ ‫הערכה מחדש. סעיף 31: ישות רשאית לשנות‬ ‫שיש לקונה בתקינה הבינלאומית המאפשרת‬
‫סעיפים ספציפיים ברווח הכולל בגוף הדוח‬ ‫את המדיניות החשבונאית שלה לגבי יציאות‬ ‫פרשנות.‬
‫או בביאורים. ניתן להציג מחזורים מהרווח‬ ‫בגין חיפוש והערכה, אם השינוי גורם לדוחות‬ ‫1 ‪ – IFRS‬מעבר לראשונה לתקינה‬
‫הכולל לרווח והפסד בגוף הדוח או בביאורים.‬ ‫הכספיים להיות רלוונטיים יותר לצורכי‬ ‫הבינלאומית כולל הקלות רבות לבחירה‬
‫ניתן להציג מאזן לפי אבחנה בין שוטף ללא‬ ‫קבלת החלטות כלכליות ע"י המשתמשים,‬ ‫במדיניות חשבונאית במועד המעבר. מרבית‬
‫שוטף או לפי סדר נזילות בין היתר כתלות‬ ‫ולא מהימנים פחות. ניתן לבחור האם להכיר‬ ‫ההקלות מאפשרות לא רק תכנון חשבונאי,‬
‫בפעילות החברה וכו'.‬ ‫בעלויות כאמור כנכס במאזן או כהוצאה.‬ ‫אלא גם "ניקוי אורוות" ותיקון בעיות העבר‬
‫יש לציין, כי בישראל מנעו תקנות ניירות‬ ‫8 ‪ – IFRS‬דיווח מגזרי. קביעת המגזרים על‬ ‫שלא דרך רווח והפסד, אלא בדרך של הצגה‬
‫ערך את הסתרת הרווח הגולמי, בדרך של‬ ‫פי גישת ההנהלה מאפשרת מרחב תמרון‬ ‫מחדש.‬
‫חיוב הגילוי בדוח תיאור עסקי התאגיד‬ ‫למדווח. זו דוגמא טובה לבחירה שהיא‬ ‫2 ‪ – IFRS‬תשלום מבוסס מניות. בהתאם‬
‫לגבי מדווחים שבחרו בדיווח על פי מהות‬ ‫הכרח בשל השונות בין עסקים, אבל מתוך‬ ‫לפרשנויות, ניתן לרשום את ההוצאה‬
‫ההוצאות.‬ ‫הפרקטיקה נראה שלא מעט מההנהלות‬ ‫מול עודפים או סעיף אחר בהון. הרישום‬
‫התקן מאפשר הצגה של דוח רווח והפסד‬ ‫מגדירות את המגזרים באופן שמתאים להן‬ ‫לעודפים יכול להשפיע על גובה הרווחים‬
‫ודוח על הרווח הכולל האחר בדוח אחד או‬ ‫בין היתר משיקולים של הפרסום הציבורי.‬ ‫הראויים לחלוקה.‬
‫בשני דוחות נפרדים. כאשר חברות צופות‬ ‫9 ‪ – IFRS‬סיווג והצגה של מכשירים‬ ‫3 ‪ – IFRS‬צירופי עסקים מאפשר לבחור‬
‫שהרווח הכולל האחר חיובי, הן יעדיפו הצגה‬ ‫פיננסיים. אפשרות לבחור הצגה של נכסים‬ ‫להציג את חלק המיעוט עם חלקו במוניטין‬
‫בדוח אחד, בעוד חברות הצופות רווח כולל‬ ‫פיננסיים שאינם מוחזקים למסחר בשווי‬ ‫החברה המוחזקת או ללא המוניטין. אם יש‬
‫אחר שלילי או החוששות מהשפעות של‬ ‫הוגן דרך רווח והפסד או דרך רווח כולל אחר.‬ ‫כוונה לרכוש בעתיד אחזקות מהמיעוט, רצוי‬
‫תנודתיות חזקה ברווח הכולל האחר, יעדיפו‬ ‫זהו למעשה ‪ cherry picking‬לפי ראות עיני‬ ‫להכיר במוניטין של המיעוט בעת רכישת‬
‫את ההפרדה לשני דוחות.‬ ‫השליטה, בכדי להקטין את הפגיעה בהון‬
‫גם את דוח הרווח והפסד ניתן להציג‬ ‫מאפשר כר של תכנונים‬ ‫3‬ ‫ברכישה העתידית.‬
‫בשתי פורמטים אלטרנטיביים, לפי סוג‬ ‫בכלל, תקן זה מאפשר כר של תכנונים‬
‫בשל תפיסת הישות האחת‬
‫ההוצאות )צריכת חומר גלם, שכר, פרסום‬ ‫בשל תפיסת הישות האחת )המיעוט הוא חלק‬
‫וכו'( או לפי הפונקציונליות )עלות המכר,‬ ‫)המיעוט הוא חלק מההון(‬ ‫מההון( ותפיסת המימוש הרעיוני בעת מעבר‬
‫הוצאות שיווק ומכירה והוצאות הנהלה‬ ‫ותפיסת המימוש הרעיוני‬ ‫לשליטה או אובדן השליטה. גם האפשרות‬
‫וכלליות(.‬ ‫לבחור את הגדרת השליטה בהעדר כלל‬
‫יש להניח שחברות המעדיפות מטע‬ ‫בעת מעבר לשליטה או אובדן‬ ‫מחייב בתקינה, בין על פי הגדרה משפטית‬
‫מים של גילוי )או אי גילוי( שלא להציג את‬ ‫השליטה. גם האפשרות‬ ‫)מעל %05( או על פי שליטה אפקטיבית,‬
‫הרווח הגולמי, יבחרו בדרך הראשונה. גם‬ ‫לבחור את הגדרה השליטה‬ ‫מאפשר תכנון חשבונאי רב עוצמה. היישום‬
‫לגבי חברות הבוחרות בדרך ההצגה השנייה,‬ ‫מכאן ולהבא איפשר למדווחים לבחור במועד‬
‫כלומר לפי הפונקציונליות, אנו מוצאים‬ ‫בהעדר כלל מחייב בתקינה,‬ ‫מעבר נוח להם.‬
‫שונות רבה של סיווג הוצאות בין עלות המכר‬ ‫בין על פי הגדרה משפטית‬ ‫4 ‪ – IFRS‬חוזי ביטוח. מבטח יכול להמשיך‬
‫להוצאות התפעוליות האחרות ואף לסעיף‬ ‫)מעל %05( או על פי שליטה‬ ‫וליישם את כללי התקינה הקיימים שלו, או‬
‫המימון. סיווגים אלו נובעים לרוב מפרש‬ ‫לשנות למדיניות טובה יותר מבחינתו, וכך‬
‫נויות של התקינה, אבל גם מהעדר קביעה‬ ‫אפקטיבית, מאפשר תכנון‬ ‫למעשה אין אחידות בדיווח בנושא הביטוח.‬
‫היוצרת לאקונה בתקינה.‬ ‫חשבונאי רב–עוצמה‬ ‫לפי סעיף 22 בתקן זה, מבטח יכול‬

3. ‫: לאחר ההכרה, ישות תיישם על נכסי חיפוש‬ ‫סעיף 21 ב–6‬ ‫2 ‪ – IAS‬מלאי. סעיף 12: לצורכי נוחות ניתן‬
‫להשתמש בשיטות למדידת עלות המלאי,‬
‫והערכה את מודל העלות או מודל הערכה מחדש. סעיף 31:‬
‫כמו עלות תקנית או השיטה הקמעונאית.‬
‫ישות רשאית לשנות את המדיניות החשבונאית שלה לגבי‬ ‫סעיף 52: אפשר לקבוע את עלות המלאי‬
‫יציאות בגין חיפוש והערכה, אם השינוי גורם לדוחות הכספיים‬ ‫בנוסחאת ‪ FIFO‬או ממוצע משוקלל.‬
‫7 ‪ – IAS‬דוח תזרים המזומנים. סעיף 81‬
‫להיות רלוונטיים יותר לצורכי קבלת החלטות כלכליות ע"י‬ ‫מאפשר לבחור באחת משתי שיטות הצגה,‬
‫המשתמשים, ולא מהימנים פחות‬ ‫השיטה הישרה או השיטה העקיפה. מותר‬
‫לבחור הצגה בנטו או ברוטו של תזרים‬
‫חזויות עד למועד הפרישה של העובדים.‬ ‫והפסד, שימוש בשיטת הרצועה שדוחה‬ ‫ממספר פעילויות.‬
‫13 ‪ – IAS‬זכויות במיזמים משותפים מאפשר‬ ‫הכרה בחלק מהשינוי התקופתי או זקיפה‬ ‫מותר לבחור הצגת הוצאות המימון‬
‫שתי חלופות להצגת עיסקה משותפת: איחוד‬ ‫מיידית לעודפים. ישנן חלופות בדבר ההצגה‬ ‫או בתזרים מפעילות או בתזרים ממימון.‬
‫יחסי ושווי מאזני.‬ ‫המאזנית של התחייבות לאחר ההעסקה,‬ ‫הבחירה האחרונה משפיעה על גובה התזרים‬
‫93 ‪ – IAS‬מכשירים פיננסיים. תקן זה נחשב‬ ‫וחלופות בדבר הצגה של הרכיב המימוני‬ ‫מפעילות, שנחשב למדד עיקרי בבחינת‬
‫למסובך והמורכב ביותר ב ‪ ,IFRS‬מכיל‬ ‫ברווח והפסד.‬ ‫ביצועי חברות, ואנו עדים לכך שמרבית‬
‫אפשרויות רבות והוביל לפרשנויות רבות.‬ ‫02 ‪ – IAS‬הטיפול החשבונאי במענקים‬ ‫החברות בוחרות בגישה זו. חברות שלא‬
‫חשבונאות הגידור היא חלופה לבחירה.‬ ‫ממשלתיים וגילוי אודות סיוע ממשלתי.‬ ‫תיכננו נושא זה כראוי, נתקלות בהתנגדות‬
‫החזקה לפדיון היא חלופה לבחירה.‬ ‫סעיף 42: אפשרות הצגה של מענקים‬ ‫מצד רשות ניירות ערך לביצוע שינוי.‬
‫סעיף 9: ייעוד לשווי הוגן דרך רווח‬ ‫ממשלתיים כהכנסה נדחית או בניכוי מהנכס.‬ ‫61 ‪ – IAS‬רכוש קבוע מאפשר את הצגתו‬
‫והפסד של של נכס פיננסי או התחייבות‬ ‫12 ‪ – IAS‬השפעת השינויים בשערי חליפין‬ ‫בשיטת העלות המופחתת, אך מאפשר גם‬
‫פיננסית או קבוצה של מכשירים פיננסים.‬ ‫של מטבע חוץ. סעיף 04: מסיבות מעשיות,‬ ‫הצגה של קטיגוריות ספציפיות בשווי הוגן‬
‫סעיף 78: ניתן לטפל בגידור סיכון מטבע‬ ‫מותר להשתמש בשער חליפין ממוצע‬ ‫דרך קרן הון, לפי בחירת הפירמה.‬
‫חוץ של התקשרות איתנה כגידור בשווי הוגן‬ ‫במקום שער במועד העיסקה, למעט במקרה‬ ‫81 ‪ – IAS‬הכנסות. הכרה בהכנסה הוא אולי‬
‫או גידור תזרים מזומנים. ואולי האספקט‬ ‫של תנודות משמעותיות בשער החליפין. אין‬ ‫התחום הכי פחות מטופל ב ‪ .IFRS‬דבר זה‬
‫התכנוני הכי חשוב של תקן זה הוא נושא‬ ‫כימות ל"משמעותיות".‬ ‫מחייב לגשת למערכות תקינה אחרות, כגון‬
‫ההחלטה והתיעוד בזמן אמת.‬ ‫62 ‪ – IAS‬טיפול ודיווח של תוכניות‬ ‫האמריקנית, אבל בכל מקרה נוצר כר נרחב‬
‫04 ‪ – IAS‬נדל"ן להשקעה. סעיף 03: אפשרות‬ ‫הטבה לפרישה. סעיף 32: הערך הנוכחי‬ ‫לתכנון.‬
‫להציג לפי העלות או לפי שווי הוגן, לפי שתי‬ ‫של התשלומים החזויים של תוכנית הטבה‬ ‫91 ‪ – IAS‬הטבות לעובדים מציג שלוש‬
‫קבוצות – לגבי נדל"ן שמגבה התחייבויות‬ ‫לפרישה עשוי להיות מחושב ומדווח תוך‬ ‫חלופות להכרה ברווחים והפסדים‬
‫עם תשואה הקשורה לשווי ההוגן של הנדל"ן‬ ‫שימוש ברמות שכר נוכחיות או ברמות שכר‬ ‫אקטוארים: הכרה מלאה בתקופה דרך רווח‬
‫מאפשר‬ ‫תחומים בהם ה–‬
‫תכנון חשבונאי‬
‫מלאי‬ ‫מחצבים‬ ‫חוזי ביטוח‬

4. ‫501‬ ‫401‬ ‫המקצוע והחשבונאות‬
‫רואה החשבון אוקטובר 0102‬
‫השפעות העתיד של מדידה זו. המצב החדש‬ ‫ביצוע העיסקה בדרך שהיא המיטבית לעניין‬ ‫בנפרד, ולכל שאר הנדל"ן להשקעה בנפרד.‬
‫מחייב את הפירמות לקבל ייעוץ של מומחים‬ ‫הרישום החשבונאי. זה לא חידוש שהביא‬ ‫הבחירה מחייבת לכלל הנדל"ן בכל קבוצה.‬
‫בחשבונאות בזמן אמת לגבי כל עיסקה‬ ‫ה ‪ ,IFRS‬אבל התקינה הבינלאומית בהחלט‬ ‫במקרה של הצגה לפי העלות, יש לתת את‬
‫מהותית שהן מבצעות.‬ ‫העצימה אותו.‬ ‫המידע לגבי השווי ההוגן בביאורים. לגבי‬
‫בעידן ה ‪ IFRS‬יש לשתף את רואה‬ ‫במעבר ל ‪ IFRS‬בישראל היינו עדים‬ ‫הלואות ששימשו לרכישת נדל"ן להשקעה‬
‫החשבון לצד עורך הדין בהתוויית העיסקה,‬ ‫לתופעה בה שינויי הכללים תפסו את‬ ‫ללא זכות חזרה לפירמה )נון ריקורס(, ניתן‬
‫כך שהחוזה ינוסח בדרך שתאפשר את‬ ‫החברות במצב לא מתוכנן לגבי הצורך‬ ‫לייעד לשווי הוגן בכדי ליצור תאימות מול‬
‫הרישום החשבונאי הרצוי. לעיתים נדרש‬ ‫להכיר במכשירים הוניים כמכשירי חוב, בשל‬ ‫הנכס אותו הם מממנים, על פי 93 ‪.IAS‬‬
‫שינוי במהות פרטים בעיסקה, כך שהמהות‬ ‫הצמדת התמורה למדד. חברות רבות פעלו‬
‫הכלכלית לא תסתור את החזות המשפטית.‬ ‫לשינוי התנאים של המכשירים שהנפיקו‬
‫גם דיונים והחלטות בדירקטוריון יכולים‬ ‫תוך ויתור כלכלי, בכדי למנוע פגיעה עתידית‬ ‫תכנון ללא תקנים‬
‫להשפיע על המדיניות הנבחרת. למשל: ייעוד‬ ‫ברווחיות המדווחת.‬ ‫בנוסף לאפשרויות הבחירה שנקבעו ביודעין‬
‫קרקע כנדל"ן להשקעה או כמלאי ייקבע בעת‬ ‫דוגמא נוספת: יש להניח שהרבה תנאים‬ ‫בתקינה, ישנם מקרים לא מעטים של‬
‫הרכישה כפי שיוצג הדבר בדרקטוריון, ולא‬ ‫בעסקאות לרכישת נכסים, רכישת חברות,‬ ‫פרשנויות שונות של התקינה בשל היותה‬
‫ניתן יהיה לשנותו אם לא תתבצע פעילות‬ ‫גידור ועוד מושפעות מהטיפול החשבונאי‬ ‫מוטת עקרונות ולא כללים. דוגמא בולטת‬
‫שונה בשטח.‬ ‫הצפוי.‬ ‫בענף התקשורת בישראל היא השונות‬
‫על החברות לקבל ייעוץ לגבי יישום‬ ‫לעיתים גם בחירת הישות המבצעת את‬ ‫בהכרה בהכנסה והיוון הרכשת מנוי.‬
‫מוקדם של תקני חשבונאות חדשים או‬ ‫העיסקה יכולה לשנות את תוצאת הרישום,‬ ‫אספקט נוסף של תכנון חשבונאי נח‬
‫התארגנות עסקית לפני התחולה המנדטורית‬ ‫למרות שבדוח מאוחד – זה לא אמור להיות‬ ‫לו באפשרות ליישום מוקדם לעומת יישום‬
‫שלהם. הפירמות המתוחכמות שבוחנות‬ ‫המצב. לדוגמא: רכישה חוזרת של איגרות‬ ‫המועד המנדטורי של תקנים חדשים או‬
‫פרשניות אגרסיביות של כללי התקינה,‬ ‫חוב על ידי חברת בת או רכישת של מניות‬ ‫מחודשים. בפרסום 9 ‪ IFRS‬נקבע מועד‬
‫עושות שימוש הולך וגובר במוסד הפרה‬ ‫חברת בת שנסחרת מתחת להון העצמי‬ ‫יישום מנדטורי לשנת 3102, עם אפשרות‬
‫רולינג של רשות ניירות ערך, וזו תופסת את‬ ‫)מוניטין שלילי(. בחירת הישות הרוכשת‬ ‫ליישום מוקדם כבר בשנת 9002, דהיינו:‬
‫מקומה יותר ויותר כגורם אכיפה.‬ ‫תקבע את השלכות המס של העיסקה.‬ ‫ארבע שנים לפני השנה המחייבת.‬
‫חלק לא קטן מהתכנונים החשבונאיים‬ ‫כנגד היישום המוקדם, גם ביישום במועד‬
‫שמאפשרת התקינה, עדיף ולא היו‬ ‫של תקן חדש או של שינוי תקינה, יש אספקט‬
‫מתאפשרים, אבל חלק אחר הוא טבעי‬ ‫אז מה לעשות?‬ ‫תכנוני, ובמיוחד במקרים בהם ניתן להשלים‬
‫והגיוני ומצביע על השונות בין פירמות‬ ‫ה ‪ IFRS‬פתח עידן חדש בעולם העסקים,‬ ‫עסקאות שלפירמה עדיף לרשום אותן לפי‬
‫שונות ועסקאות שונות. כמו תמיד, אלוהים‬ ‫לא רק במדידה של ביצועי העבר, אלא גם‬ ‫התקינה הקיימת לפני השינוי.‬
‫נמצא בפרטים הקטנים.‬ ‫באפשרות לתכנן במידה לא מבוטלת את‬ ‫אולי התכנון האולטימטיבי מכולם הוא‬
‫צירופי עסקים‬ ‫נדל"ן להשקעה‬ ‫רכוש קבוע‬