Successfully reported this slideshow.
We use your LinkedIn profile and activity data to personalize ads and to show you more relevant ads. You can change your ad preferences anytime.
‫יוסי דהאן, תיאוריות של צדק חברתי. תל אביב, משרד הביטחון, 7002. 862 עמ.‬‫דניאל אטאס ודוד הד )עורכים(, מורה צדק: עיונים בתו...
‫824 סקירות ספרים‬                                                                     ‫ב‬‫אתחיל אפוא בשאלה של מתודת הצדק....
‫סקירות ספרים 924‬‫החוזה ההיפותטי של רולס אינו שווה את פיסת הנייר שעליו לא נחתם. הקהילתנים‬‫מוסיפים לביקורת זו: לא רק שהמצ...
‫034 סקירות ספרים‬‫של טובין המונחים להם בחזקת הכלל, ומחכים להכרעה פוליטית באשר לדרך הנכונה‬‫לחלוקתם. שהרי, אומר נוזיק, טוב...
‫סקירות ספרים 134‬‫רולס אינו משקף מספיק את ההבדלים בשאיפות האישיות, בבחירות של כל אחד‬                                  ‫מ...
‫234 סקירות ספרים‬‫הוויכוח על התמהיל המדויק של שוויון, אחריות, וגמול )כמו גם צורך, על כך‬‫מדברת תורת צדק סוציאליסטית שדהאן...
‫סקירות ספרים 334‬‫צדק. להכיר בכך הוא להכיר כי אי צדק חלוקתי עשוי לחול בתוך המשפחה. מעניין‬‫לציין בעניין זה את המתאם הדו כ...
‫434 סקירות ספרים‬‫כיום הוא בגדר סוג של חברה אחת במובן שהחלטה כלכלית שמתקבלת בטוקיו או‬‫בוושינגטון יש לה השפעות דרמטיות בב...
‫סקירות ספרים 534‬‫שהוא עומד בשורה אחת עם הטובים שבספרי המבוא לפילוסופיה פוליטית באנגלית.‬‫חוזקו של הספר הוא ללא ספק ביכול...
‫634 סקירות ספרים‬‫קטנים מאוד בהתחשב ברוחב היריעה של דהאן. אוסיף ואומר שאהבתי את כל הפרקים‬‫בספרו של דהאן, אך אהבתי פחות ד...
‫סקירות ספרים 734‬‫אסכם שתיאוריות של צדק חברתי הוא ספר ייחודי בנוף הישראלי בהיקפו‬‫ובעומקו. זה הוא ספר חובה לכל מי שמתעניי...
‫834 סקירות ספרים‬‫הטעמים שמרתה נוסבאום מספקת לשוויון )עמ‘ 041(, בעוד אחת הביקורות הידועות‬‫כנגד נוסבאום היא שהיא אינה בסו...
Upcoming SlideShare
Loading in …5
×

יוסי דהן תיאוריות של צדק חברתי

2,504 views

Published on

המאמר של יוסי דהן למי שלא מצא.
תאוריות של צדק חברתי
שבת שלום לכולם
שבי

Published in: Education
  • Be the first to comment

  • Be the first to like this

יוסי דהן תיאוריות של צדק חברתי

  1. 1. ‫יוסי דהאן, תיאוריות של צדק חברתי. תל אביב, משרד הביטחון, 7002. 862 עמ.‬‫דניאל אטאס ודוד הד )עורכים(, מורה צדק: עיונים בתורתו של גון רולס.‬ ‫ירושלים, מאגנס, תשס"ז. 202 עמ.‬ ‫א‬‫פילוסופיה פוליטית בעידן המודרני, לא כל שכן תיאוריות של צדק, היו עד גון‬‫רולס תחום שולי בפילוסופיה. העיסוק במוסר ובצדק היה נחלתם של תיאולוגים,‬‫אידיאולוגים, ומאוחר יותר, משפטנים. רק מסוף שנות החמישים, ובעיקר עם הופעתו‬‫של ספרו המונומנטלי של רולס, תורה של צדק ב–1791 )ובעצם עם פרסומו של‬‫המאמר שבישר עליו, כבר ב–8591( חזר העיסוק בפילוסופיה פוליטית למקום הראוי‬‫לו כתחום מרכזי בפילוסופיה. רוב העיסוק בפילוסופיה פוליטית בת זמננו, ובוודאי‬‫רובו של הדיון בצדק מאז הוא בעצם ניסיונות שונים לבקר את תורת הצדק של רולס או‬‫להגן עליה. רוב תורות הצדק שאנו מלמדים בקורסים על צדק, אם לא כולן, הן תגובות‬‫שקמו לרולס. בין אלה ניתן לכלול ליברטריאניזם, קהילתנות, תורות פמיניסטיות של‬‫צדק, צדק כגמול, צדק רב תרבותי, ועוד. מכאן שקשה להפריז בחשיבותו של רולס‬ ‫לדיון על צדק.‬‫בעצם, אם לאמץ את הטענה של תומס קון על המבנה של מהפכות מדעיות, ניתן‬‫לחשוב על תורת הצדק של רולס כעל הפרדיגמה השלטת בתחום חקר הצדק. קון‬‫הראה כי בעשייה המדעית אין אנו בהכרח זונחים תיאוריה גם כשאנו יודעים שהיא‬‫פגומה. מקובל לחשוב, למשל, שתורת היחסות של איינשטיין מסבירה רק תשעים‬‫אחוז מהתופעות בטבע; במילים אחרות, עשרה אחוזים מהמקרים בטבע מפריכים‬‫אותה. לכאורה זה היה צריך להספיק כדי לגרום לנו לזנוח את תורת היחסות. קון‬‫הראה שמדע אינו מתקדם כך. באין אלטרנטיבה טובה ממנה תורת הייחסות תמשיך‬‫ותישאר הפרדיגמה השלטת. דבר דומה קורה לגבי תורת הצדק של רולס. ניתן לתאר‬‫את מצב הדיסציפלינה בחקר הצדק כמצב שבו מבקרים מזנבים ברולס ונוגסים פיסות‬‫קטנות בשולי התיאוריה שלו, אבל באין אלטרנטיבה טובה ממנה התיאוריה המרכזית‬ ‫בעינה עומדת על אף פגמיה הרבים.‬‫ספרו של דהאן, ובוודאי קובץ המאמרים הערוך בידי אטאס והד, בדין מעמיד אפוא‬‫במרכז הדיון של צדק את משנתו של רולס. הייתי רוצה להציע בסקירה זו טיפולוגיה‬‫מסוימת שעשויה אולי לעזור לקורא ולהדריך אותו בבואו להיעזר בספרי המבוא הללו‬‫על צדק. טענתי היא שכשאנחנו מדברים על המחקר בן זמננו על תורות של צדק‬‫חברתי יש שלושה היבטים מרכזיים שאפשר לדבר עליהם: ראשית, כיצד בונים תורה‬‫של צדק; שנית, מהם העקרונות שהיא מכתיבה; ושלישית, על מי ועל מה היא חלה.‬ ‫כלומר אפשר לדבר על שלושה היבטים: מתודת הצדק, תוכן הצדק, ותחולת הצדק.‬ ‫724‬ ‫עיון נ"ז )תשרי תשס"ט / 8002 ‪Iyyun 57 (October‬‬
  2. 2. ‫824 סקירות ספרים‬ ‫ב‬‫אתחיל אפוא בשאלה של מתודת הצדק. המתודה של רולס היא מה שמכונה גישה‬‫קונסטרוקטיביסטית לצדק. )ראוי לעיון בעניין זה מאמרו של אלי פרידלנדר בקובץ‬‫של אטאס והד המבחין בין סוגים שונים של קונסטרוקטיביזם.( רוצה לומר, אנו מגלים‬‫מהם עקרונות הצדק על ידי בנייה של איזושהי מכונה או קונסטרוקציה, שהפלט‬‫שהיא מפיקה הם הם עקרונות הצדק. למה הדבר דומה? נאמר שאנו שואלים מהי‬‫הדרך הצודקת לחלק עוגה בין שלושה ילדים. דרך אחת היא לקבוע בפשטות שחלוקה‬‫צודקת היא חלוקה שווה. דרך אחרת היא לומר שניתן לקבוע מהי החלוקה הצודקת‬‫על ידי כך שנקבע כי זה שפורס את העוגה יהיה האחרון שבוחר את פיסת העוגה )מה‬‫שיגרום לו, אם הוא רציונלי, לפרוס פרוסות שוות ככל האפשר(. כלומר בדרך השנייה‬‫התחקנו אחר הצדק תוך יצירת סיטואציה מסוימת )שבה דימינו מצב של חוסר משוא‬‫פנים( שהתוצאה שהיא תייצר תיחשב כדבר שהצדק דורש. זהו בדיוק מה שעושה רולס.‬‫הוא בונה קונסטרוקציה שהוא מכנה המצב המקורי, שהפרטים הנמצאים בה נתונים‬‫מאחורי מסך של בערות. העקרונות שייבחרו על ידי אותם פרטים הנתונים במצב‬‫של חוסר ידיעה על מצבם, ובעודם נתונים לאותן הגבלות רולסיאניות מפורסמות‬‫על המוטיבציה שלהם )הם מאופיינים כחסרי עניין הדדי — לא אכפת להם מהפרטים‬‫האחרים, אך גם אין הם מקנאים בהם(, הם הם עקרונות הצדק המחייבים. אולי הפלט‬‫החשוב ביותר של מכונת הצדק של רולס הוא עקרון ההפרשיות המפורסם. על פי‬‫עיקרון זה, ממגוון החלוקות האפשריות של מה שרולס קורא טובין חברתיים ראשוניים‬‫)זכויות, הזדמנויות, עושר וכבוד(, החלוקה הצודקת ביותר היא זו המיטיבה באופן‬‫מרבי עם אלו שמצבם הוא הרע ביותר. במילים אחרות, חוסר שוויון בחלוקת משאבים‬ ‫הוא מוצדק כל עוד הוא למען רווחתו המרבית של המגזר המוחלש ביותר בחברה.‬‫הקונסטרוקטיביזם הרולסיאני הוא נדבך עכשווי במסורת המפוארת של האמנה‬‫החברתית מבית מדרשם של הובס, לוק ורוסו, ובאופן טבעי, אולי, הפך לאחד ממושאי‬‫הביקורת המרכזיים בתורתו. אמרתי כי הקונסטרוקטיביזם הרולסיאני מייצר עקרונות‬‫של צדק על ידי כינון של מצב מקורי, ובו פרטים בעלי מאפיינים מיוחדים, המיועד‬‫לחלץ מאותם פרטים שיפוטים שהם חסרי משוא פנים, כלומר שיפוטים הוגנים. כל‬‫אותן הגבלות שרולס מטיל על משתתפי המצב המקורי, הגבלות על האינפורמציה‬‫הנתונה להם, הגבלות על המוטיבציה שלהם, והגבלות על זהותם, הם בעצם הקלט‬‫הנכנס למכונת הצדק, לקונסטרוקציה הרולסיאנית. הפלט שיוצא מצדה האחר של‬‫המכונה הוא אותם שני עקרונות צדק מפורסמים של רולס. אם כן, הלגיטימציה‬ ‫והמרות של עקרונות אלה אמורה להיגזר מהאמנה החברתית שמייצג המצב המקורי.‬‫אך מבקריו של רולס הזדרזו לציין כי המצב המקורי של רולס )כמו תורות אחרות‬‫של אמנה חברתית( אינו מדבר על מצב היסטורי אמיתי. אין זו אמנה שנחתמה בפועל‬‫ולכן גם לא ברור אם יש לה כוח מחייב. על פי אמירתו המפורסמת של רונלד דבורקין,‬
  3. 3. ‫סקירות ספרים 924‬‫החוזה ההיפותטי של רולס אינו שווה את פיסת הנייר שעליו לא נחתם. הקהילתנים‬‫מוסיפים לביקורת זו: לא רק שהמצב המקורי של רולס לא התקיים מעולם, אלא‬‫שהאנשים שלכאורה נמצאים בו אינם אנשים כלל ועיקר אלא דחלילים חלולים שאינם‬‫מזכירים אותנו, בני אדם אמיתיים, כלל ועיקר. הפרטים הרולסיאנים הם מחוקי זהות,‬‫נטולי מחויבות )ראו בעניין זה את הדיון של אביה פסטרנק ואבנר דה–שליט בקובץ‬‫של אטאס והד על האינדיבידואליזם המתודולוגי של רולס(, וחסרי מטרות ויעדים‬‫בחיים. לא פלא שהם יחתמו על כל דבר שרולס יאלץ אותם לחתום עליו, שהרי הם‬‫יצירי כפיו הליברליים. ובמיוחד לא פלא שהם מסכימים לדמוקרטיה פרוצדורלית, כזו‬‫שלא מקדמת שום תפיסה של הטוב. )מעניין לקרוא את מאמרו של יוסי יונה בעניין‬‫זה על המתח אצל רולס בין חינוך כמעצב את תפיסת הצדק של אזרחים צעירים לבין‬ ‫השפעתו על קידום תפיסת טוב מסוימת.(‬‫התשובה של רולס למבקריו היא שהמצב המקורי שלו אינו ניסיון להתחקות באופן‬‫היסטורי אחר אמנה זו או אחרת. המצב המקורי מעולם לא התרחש והפרטים הממלאים‬‫בו תפקיד אינם בני אדם רגילים. התרגיל המחשבתי של רולס, טוענים מצדדיו, מעולם‬‫לא התיימר להיות ניסיון לספק סיפור היסטורי. אלא, המצב המקורי ומסך הבערות של‬‫רולס הם מכשירים היריסטיים, הם קונסטרוקט מחשבתי שנועד לעזור לנו לחלץ אותן‬‫אינטואיציות מוסריות שיש )או שאמורות להיות( לכולנו בשאלה מהו צדק, בדיוק כפי‬‫שחיתוך העוגה מראה מהי החלוקה הצודקת, אך לא קובע מהי. מסך הבערות מאלץ‬‫אותנו לחשוב על השאלה מהם העקרונות הצודקים ביותר לניהול החיים הפוליטיים‬‫באופן שהוא חף מכל משוא פנים. המצב המקורי של רולס איננו אפוא ניסיון לתאר‬‫אירוע היסטורי, אלא הוא משחק מחשבה שמדמה מצב של חוסר משוא פנים. אך‬‫אם זוהי העמדה הרולסיאנית, יאמרו מבקריו, הרי שהיא שומטת את הקרקע תחת‬‫הטענה שמה שמקנה את הסמכות המוסרית לעקרונות הצדק של רולס היא האמנה‬‫החברתית שיצרה אותם. במילים אחרות, אם האמנה החברתית היא לא יותר מפיקציה‬‫אז ממילא אין לה תוקף מחייב של חוזה, ולא ברור מדוע בנה רולס משחק מחשבתי‬‫שבו פרטים חייבים להגיע להסכם על כללי הצדק. בכלל לא ברור מדוע יש צורך‬‫בריבוי של פרטים במצב המקורי, שהרי לשם המשחק המחשבתי והסימולציה של‬‫חוסר משוא הפנים מספיק לנו אדם אחד, הריהו "המתבונן חסר הפניות", שיגיע תוך‬ ‫תהליך רפלקטיבי להכרה בעקרונות הצדק הראויים.‬‫ביקורות מרכזיות אחרות על רולס, שמהן נולדו תורות צדק מתחרות לו, מתמקדות‬‫בהיבטים אחרים של המתודה והנחות היסוד שלו. הזכרתי כי רולס מדבר על עקרונות‬‫לחלוקת חירויות, הזדמנויות וטובין ראשוניים. הביקורת הליברטריאנית של רוברט‬‫נוזיק )לה מקדיש דהאן בצדק פרק שלם בספרו( מעמידה בסימן שאלה את עצם‬‫ההנחה שיש מאגר קולקטיבי כלשהו של טובין שעל החברה לחלק בנקודת זמן‬‫מכריעה כלשהי. הביקורת של נוזיק היא שזוהי הנחה מופרכת מעיקרה: אין עֵרמה כזו‬
  4. 4. ‫034 סקירות ספרים‬‫של טובין המונחים להם בחזקת הכלל, ומחכים להכרעה פוליטית באשר לדרך הנכונה‬‫לחלוקתם. שהרי, אומר נוזיק, טובין באים לעולם כאשר הם כבר שייכים לפרטים‬‫מסוימים. רוצה לומר, טובין הם בעצם חומרי גלם שעברו עיבוד בידיהם של יחידים,‬‫ומכאן שהם שייכים לאותם יחידים מכוח זה ש"ערבבו" את עמל כפיהם בחומר הגלם‬‫הנתון, על פי טיעונו הידוע של לוק. יוצא מזה שטובין שרולס רוצה לחלק מחדש הם‬‫טובין שכבר נמצאים בבעלות לגיטימית של פרטים. חלוקה מחדש פירושה הוצאת‬ ‫הטובין האלה מידי בעליהם הלגיטימיים, דבר המשול לגנ ֵבה.‬‫הביקורת הקהילתנית גם היא מבקרת את ההנחה של רולס בדבר טובין הנתונים‬‫לחלוקה על פי עקרונות של צדק שייקבעו מאחורי מסך הבערות. מה שיקבע כיצד‬‫עלינו לחלק טובין הוא לא הדרך שבה יחליטו יחידים רציונליים ואדישים לזולת,‬‫הנמצאים מאחורי מסך בערות היפותטי. אלא, עקרונות של צדק נקבעים על פי הדרך‬‫שבה יחידים קונקרטיים, הנמצאים בסיטואציה היסטורית מסוימת, מחליטים לעשות‬‫זאת. יותר מזה, בכל הקשר חברתי ותרבותי ספיציפי יינתנו לטובין שונים משמעויות‬‫שונות. לחם הוא לא רק מזון, הוא גם גופו של ישו ואם כך מרכיב הכרחי בטקס דתי. אם‬‫כן הדרך לחלק טובין היא על פי המשמעות החברתית הספיציפית של כל טובין. בריאות‬‫יש לחלק על פי צורך רפואי, משרות על פי כישורים, מדליות על פי הישגים, וכו.‬‫יוצא מזה שרולס טועה שאפשר לחשוב על טובין באופן מופשט ולחלק אותם על פי‬‫עקרונות מופשטים ואחידים: לא רק שטובין באים לעולם כשהם כבר קשורים ליחידים‬‫כפי שאומרים הליברטריאנים, אלא שהם באים לעולם כשהם כבר עמוסים במשמעויות‬ ‫חברתיות, משמעויות שמהן נגזרים העקרונות שעל פיהם על תורת הצדק לחלק אותם.‬ ‫ג‬‫לא קל להפריד את הדיון על מתודת הצדק מדיון בתוכנו של הצדק. באופן טבעי‬‫השאלה כיצד מכוננים תורת צדק בהכרח תשפיע על תוכן עקרונות הצדק, כפי שכבר‬‫ראינו במקרה הליברטריאני והקהילתני. אבל בכל זאת אפשר להתמקד בשאלות‬‫על תוכנם של עקרונות הצדק של רולס באופן שמעלה שאלות פחות מהותיות‬‫לגבי שאלת מתודת הצדק. כאן אפשר לומר ששלושים השנים האחרונות היו עדות‬‫לביקורת ולצמיחת תיאוריה אלטרנטיבית בשאלות התוכן המרכזיות שמעלה רולס‬ ‫בנוגע לשוויון, לאחריות, ולגמול.‬‫הזכרתי כי עקרון הצדק המרכזי של רולס קובע כי יש לחלק באופן שיוויונאי את‬‫הטובין החברתיים הראשוניים. מבקרים מוקדמים של רולס כמו קנת ארו )‪(Arrow‬‬‫ואמרטיה סן )‪ (Sen‬זיהו די מהר את חוסר הצדק הפוטנציאלי הטמון כאן. יש שתי‬‫בעיות, טענו, בעקרון ההפרשיות של רולס: מצד אחד, העקרון משקף יותר מדי את‬‫חוסר השוויון הפוטנציאלי ביכולות האישיות של הפרטים. ומצד שני, העקרון של‬
  5. 5. ‫סקירות ספרים 134‬‫רולס אינו משקף מספיק את ההבדלים בשאיפות האישיות, בבחירות של כל אחד‬ ‫מהפרטים. אסביר למה הכוונה בשתי טענות אלו.‬‫הבעיה הראשונה היא זו: לאנשים שונים יש כשרונות שונים ויכולות פיזיות מולדות‬‫שונות. יש אנשים יותר או פחות מוכשרים, ויש אנשים בריאים לעומת אנשים פחות‬‫בריאים )נאמר עם נכויות(. לתת טובין חברתיים שווים לאנשים שאינם שווים ביכולתם‬‫להפיק תועלת ממשאבים אלו פירושו חוסר שוויון בהזדמנויות ובאושר של פרטים‬‫אלו. קל לראות מדוע זה לא הוגן: אם ניתן סכום כסף שווה לשני אנשים, אחד מהם‬‫בריא והשני נכה, הרי שהבריא יכול להפיק הרבה יותר תועלת והנאה מאותו סכום של‬‫כסף בהשוואה לנכה. שהרי הנכה יצטרך להוציא חלק ניכר מהכסף על תרופות, כיסא‬‫גלגלים וכיוצא בזה עוד לפני שהוא יכול להוציא אותו על כל שאר הדברים שהבריא‬‫יכול לרכוש מיד. דבר דומה נכון גם בנוגע לאנשים שאינם שווים בכשרונותיהם. אם‬‫ניתן לאדם מוכשר ולאדם מוכשר פחות אותו סל של משאבים, הרי הראשון יצליח‬ ‫להפיק יותר טובת הנאה ממשאבים אלו.‬‫הבעיה השנייה הקשורה בתוכן של עקרון הצדק של רולס ששיוויונאים מצביעים‬‫עליה היא זו: הזכרתי כי עקרון הצדק של רולס מנסה להיטיב עם החלשים ביותר‬‫בחברה. אך עקרון הצדק של רולס לא מבחין בין אנשים שהגיעו לעמדה חלשה זו שלא‬‫מטובתם )נאמר אנשים שנולדו בנסיבות חברתיות לא קלות ולכן מעולם לא קיבלו‬‫הזדמנות להגשים את תכניות החיים שלהם( ובין אנשים שהם כעת בין החלשים ביותר‬‫בחברה אבל באשמתם שלהם, נניח כיוון שהימרו על כל נכסיהם בקזינו, או כיוון שהם‬ ‫מבלים את כל ימיהם בגלישת גלים.‬‫אם כן, במובן מסוים עקרון הצדק של רולס מפצה פחות ממה שהצדק דורש — במקרה‬‫של נכים ואנשים חסרי כשרונות, ובמובן אחר הוא מפצה יותר מדי — במקרה של אנשים‬‫עצלנים או חסרי אחריות. יוצא שאנחנו זקוקים לעקרון צדק אחר, או לכל הפחות שאנו‬‫נדרשים לשנות את התוכן של עקרונות הצדק החלוקתי. מה שנדרש, טענו מבקריו של‬‫רולס, היא תיאוריה של צדק שתהיה רגישה יותר להחלטות של אנשים ולאחריות שלהם‬‫על מעשיהם מצד אחד, ושלא תשקף, כלומר שלא תפלה, כנגד אנשים בשל חסרונות‬‫וחולשות שהם לא אחראים עליהם, כגון כשרונות מולדים או רקע חברתי שנולדו לתוכו,‬‫מצד שני. בקיצור, מה שנדרש הוא תורת צדק שמשלבת שוויון עם אחריות אישית.‬‫כמובן גם לאלטרנטיבה זאת לתורתו של רולס יש בעיות משל עצמה. לא תמיד ברור לנו‬‫מתי אדם אחראי לחולשה או לחיסרון שיש לו. מתי חוסר הצלחה בלימודים, למשל, הוא‬‫תוצאה של עצלנות ומתי הוא תוצאה של חוסר כישרון מולד? בעיה אחרת היא שתפיסה‬‫אלטרנטיבית זו של צדק )שזכתה לכינוי "שוויונאות מזל"( עשויה להוביל למסקנות‬‫חריפות מדי. האם באמת ראוי לומר שכל מי שאחראי למוחלשות )‪(disadvantage‬‬‫אישית מסוימת, מחלה למשל, לא זכאי לסיוע ולפיצוי מהחברה? האם ראוי למנוע‬ ‫טיפול רפואי מחולי סרטן ריאות רק בגלל שעישנו? זו נראית מדיניות קיצונית מדי.‬
  6. 6. ‫234 סקירות ספרים‬‫הוויכוח על התמהיל המדויק של שוויון, אחריות, וגמול )כמו גם צורך, על כך‬‫מדברת תורת צדק סוציאליסטית שדהאן דן בה בפרק האחרון בספרו( הוא הדיון‬ ‫המרכזי המתרחש כיום על תוכנו של הצדק.‬ ‫ד‬‫ההיבט השלישי והאחרון שהזכרתי בהקשר של תורות של צדק הוא זה של תחולת‬‫הצדק. על מי ועל מה חלים עקרונות הצדק? מבחינה מסוימת יש אולי לומר שקשה‬‫היה לצפות מרולס שתורת הצדק שלו, מקיפה ככל שתהיה, תיתן מענה שיקיף‬‫כל סובייקט צדק פוטנציאלי. בהקשר זה יש להבין את הביקורות שצמחו בתגובה‬‫לרולס ואשר ביטאו את הדרישה לכלול בתורת הצדק פרטים ונושאים שהוא לא כלל‬‫בה. ביקורות אלו הצמיחו כמה מתורות הצדק המרתקות ביותר, ויש לראות אותן‬‫שוב באותה פריזמה של קון שהזכרתי קודם, בגדר שיפור הפרדיגמה הרולסיאנית‬ ‫על צדק.‬‫כאשר אנו שואלים על מי חלים עקרונות הצדק אפשר להתחקות אחר התשובה‬‫בכך שנתבונן במצב המקורי לפי רולס. הפרטים במצב המקורי הם ראשית כל בני אדם‬‫כמובן, הם נציגים של משפחות )כלומר לא כל המשפחה מיוצגת בדיונים על עקרונות‬‫הצדק(, והם בני אותה חברה ואותו דור )לרולס יש דיון נפרד, מאוחר יותר, שבו‬‫הוא מכונן מצב מקורי בין דורות שונים(. יוצא אפוא שמי שממודר מהדיון על מהו‬‫צדק אצל רולס, לפחות בניסוח המקורי והבסיסי שלו הם בעלי חיים, נשים וילדים,‬‫אנשים שחיים מחוץ למדינה הנדונה )אך שחייהם אולי מושפעים ממה שקורה בה(,‬‫ואנשים שחיו לפנינו ויחיו אחרינו. כאשר אנו שואלים על מה חלים עקרונות הצדק‬‫אנו מקבלים תשובה די דומה: על המוסדות המשמעותיים בחברה. כלומר, צדק על‬‫פי רולס לא חל )למעשה( על המשפחה, לא חל על התנהגות של פרטים )להבדיל‬ ‫ממוסדות(, ולא חל על אינטראקציות גלובליות.‬‫תורות צדק שלמות צמחו בתגובה להדרה זו, ובהקשר זה יש להזכיר תורות צדק‬‫פמיניסטיות )ראו פרק י אצל דהאן(, טיעונים על צדק בין–אישי )כלומר לא מוסדי(,‬‫תורות של צדק גלובלי )ראו פרק ט אצל דהאן, והמאמר של יעל עפרים בקובץ‬‫של אטאס והד(, ותורות של צדק בין דורי )ראו המאמר של הד( ונגזרותיהן, כגון‬‫תיאוריות הקושרות צדק עם איכות הסביבה. אסביר במשפט או שניים כל אחד מאלו‬ ‫כדי להמחיש את נושא תחולת הצדק.‬‫כאשר עקרונות הצדק נדונים בין ראשי משפחות בלבד, כפי שזה מתרחש אצל‬‫רולס, הרי שאנו למעשה קובעים כי הנעשה בתוך המשפחה הוא מחוץ לתחום לגבי‬‫צדק חלוקתי. אך רבות ורבים סבורים כי הדרך שבה בני זוג )וילדיהם( מחלקים את‬‫הטובין והנטלים ביניהם, ממשכורות ועד תורנות רחיצת כלים היא נושא מובהק של‬
  7. 7. ‫סקירות ספרים 334‬‫צדק. להכיר בכך הוא להכיר כי אי צדק חלוקתי עשוי לחול בתוך המשפחה. מעניין‬‫לציין בעניין זה את המתאם הדו כיווני בין אי צדק כלכלי לאי צדק במשפחה: אם‬‫גברים משתכרים במשק בממוצע יותר מנשים, אז בדיון המשפחתי בשאלה מי יעבוד‬‫מחוץ לבית ומי ישאר ויבצע את עבודות הבית והטיפול בילדים, ברור שמשתלם‬‫יותר לתא המשפחתי שתהא זו האישה שתישאר בבית. בצורה זו אי צדק מחוץ לבית,‬‫כלומר בשוק, גורר אחריו אי צדק )ביכולת המימוש העצמי נאמר( בתוך הבית. במילים‬ ‫אחרות, אי צדק בשוק משכפל את עצמו לאי צדק בבית.‬‫אפשר לעלות בדיון מרמת המשפחה לדיון ברמת החברה האזרחית או השוק. אם‬‫צדק חל רק על מוסדות, אז מרגע שקבענו את אופיים של המוסדות והכללים המעגנים‬‫אותם כל התנהגות בתוך מסגרת הכללים האלו היא מחוץ לעניין של כללי הצדק.‬‫כלומר, לתורת הצדק של רולס אין מה לומר על התנהגות אישית כל עוד המוסדות‬‫החברתיים הם מוסדות צודקים. ניקח דוגמא זו: העשירון העליון בחברה, נניח שהוא‬‫העשירון של האנשים בעלי הכישורים המפותחים ביותר, עשוי להציע לעשירונים‬‫הנמוכים את האולטימטום להלן: "אנו המוכשרים מוכנים לעבוד ב–%001 מהניצולת‬‫שלנו רק בתמורה לשכר דיפרנציאלי. לכם, העשירונים הנמוכים, משתלם להסכים‬‫לחוסר השוויון שייווצר כיוון שהכמות המוחלטת של מסים שהמדינה תגייס תהיה‬‫גדולה יותר, וכך גם הנתח שיופרש לעשירונים הנמוכים". אם תורת צדק מתמקדת‬‫במוסדות בלבד, אין בה דבר שיפסול אולטימטום כזה. אבל חוש הצדק שלנו מתקומם‬‫במקרה הזה: אם האנשים הכשרוניים היו מוכנים לעבוד ב–%001 ניצולת בתנאי של‬‫שכר דיפרנציאלי אז אין סיבה שלא יעבדו באותה ניצולת בתנאי שכר שוויוני )ראו‬‫מאמרו של אטאס בעניין זה(. לכל הפחות, כך ראוי שיתנהגו אנשים המונחים על פי‬‫עקרונות של צדק רולסיאני. הצגת האולטימטום מצד העשירון המוכשר בחברה היא‬‫התנהגות לא צודקת לכל דבר ואף יכולה להחשב סחיטה. זהו עוד חסֶר בתחולת הצדק‬ ‫ֶ‬ ‫אצל רולס, המגביל את תורת הצדק שלו למוסדות בלבד.‬‫אם נעלה מרמת החברה עוד שתי רמות, נאמר, בדיון המופשט שלנו נגיע לרמה‬‫הגלובלית. מכיוון שעל פי רולס משכנו של הצדק הוא במוסדות הכופים של החברה,‬‫ומכיוון שאין בנמצא מדינה גלובלית, הרי שאין כללים של צדק חלוקתי חלים ברמה‬‫העולמית. ב"משפט העמים" של רולס יש בעיקר כללים של כיבוד הדדי של ריבונות‬‫)כפי שמציינת יעל עפרים במאמרה(, ויש אולי חובות מינימליות של עזרה הדדית בין‬‫מדינות, למשל כאשר אסון פוקד מדינה מסוימת. אך על פי תפיסת הצדק הרולסיאני,‬‫אין תחולה לחובות של צדק חלוקתי מקיף ברמה הגלובלית כפי שיש להם תחולה‬‫בתוך מדינת הלאום. כנגד רולס טענו בהקשר זה מבקריו כי יש טעמים להחיל את‬‫עקרונות הצדק החלוקתי גם ברמה הגלובלית. אפשר למצוא טעמים לצדק גלובלי,‬‫טוענים מבקריו של רולס, הן מתוך תפיסת האמנה החברתית שלו, והן מטעמים‬‫שחיצוניים לה. מהסוג הראשון של טעמים ניתן להזכיר את הטיעון כי העולם כולו‬
  8. 8. ‫434 סקירות ספרים‬‫כיום הוא בגדר סוג של חברה אחת במובן שהחלטה כלכלית שמתקבלת בטוקיו או‬‫בוושינגטון יש לה השפעות דרמטיות בבורקינה פאסו, או שמה שקורה בצרנוביל יש‬‫לו השפעה בשבדיה. בשם הטעמים החיצוניים לאמנה החברתית הרולסיאנית אפשר‬‫לשאול אם צודק שלילד שנולד בזמביה תהיה מחצית מתוחלת החיים של ילד שנולד‬‫ביפן. שכן לא זה ולא זה אחראים למצבם ומכאן שההבדל בתוחלת החיים ביניהם הוא‬‫שרירותי ולא צודק. כל אלה הם טעמים להחיל את עקרונות הצדק החלוקתי מעבר‬ ‫לגבול המצומצם של מדינת הלאום.‬‫אפשר עוד להמשיך ולשאול אם חובות של צדק מחייבות אותנו כלפי הדורות‬‫שבאים אחרינו, או אולי אפילו אלו שבאו לפנינו )עמדה שדוד הד שולל במאמרו(.‬‫כלומר אפשר לדבר על תחולתה של תורת הצדק לא רק במרחב, כמו במקרה של צדק‬‫גלובלי, אלא גם בזמן. למשל, אם אנו סבורים שתחולתן של חובות של צדק חלוקתי‬‫אינה מוגבלת בזמן הרי יש לכך השלכות פוליטיות חשובות ביותר על נושאים של‬‫שימור הסביבה ועל חוסר הצדק הפוטנציאלי שבניצול משאבי טבע לצרכינו המיידיים‬‫בלי להתחשב בצורכיהם של הדורות הבאים. עם זאת, מי שבדומה לרולס מחויב‬‫במתודת הצדק שלו למסורת האמנה החברתית יקשה להצדיק את החלת עקרונות‬‫הצדק באופן כזה שיכלול פרטים שאינם חיים באותו טווח זמן ומכאן שאינם תלויים‬ ‫זה בזה באופן הדדי, כפי שהד מראה.‬ ‫ה‬‫אם כן, אלו שלוש שאלות מרכזיות שאנו עשויים לשאול בדבר תורת צדק: מהי‬‫המתודה שעל פיה נקבעים עקרונות הצדק, מהו התוכן של עקרונות הצדק, ועל מי‬‫ועל מה חלים עקרונות הצדק. צריך להיות ברור, כפי שראינו זה עתה בנוגע לצדק‬‫בין–דורי, שאין הפרדה דיכוטומית בין שאלות אלו ושמענה מסוים לשאלה אחת עשוי‬‫להכתיב את המענה לשתי השאלות האחרות. אך נראה לי שזוהי טיפולוגיה שעשויה‬‫להיות מועילה למי שמבקש ללמוד על תיאוריות בנות זמננו של צדק חברתי בכלל,‬ ‫ולמי שמבקש לעשות זאת דרך שני הספרים שלפנינו בפרט.‬‫שני הספרים הנידונים כאן, יש לומר, משלימים זה את זה, וביחד מהווים תוספת‬‫מבורכת לספרות הפילוסופיה הפוליטית בעברית. האוסף הערוך בידי אטאס והד‬‫מביא שורה של דיונים מעמיקים בתורתו של רולס, ואילו ספרו של יוסי דהאן מעמת‬‫את תורת הצדק של רולס עם שלל תיאוריות הצדק שקמו בתגובה לה. זוהי תרומה‬‫חשובה לשיח העברי על צדק ומהווה כלי נהדר בהוראת תיאוריות בנות זמננו של צדק‬ ‫לסטודנטים שלצערנו עדיין נרתעים מקריאת ספרות פילוסופית באנגלית.‬‫אחרי קריאה בספרו של דהאן אני סבור שלא רק שתיאוריות של צדק חברתי הוא‬‫אחד הטובים בספרי המבוא לפילוסופיה פוליטית הכתובים עברית, אלא שאעיז ואומר‬
  9. 9. ‫סקירות ספרים 534‬‫שהוא עומד בשורה אחת עם הטובים שבספרי המבוא לפילוסופיה פוליטית באנגלית.‬‫חוזקו של הספר הוא ללא ספק ביכולת של דהאן לשלב כתיבה מתומצתת ובהירה‬‫עם דיון מעמיק ומקיף של שלל הסוגיות הרלוונטיות. על אף שהכתיבה העכשווית‬‫על צדק היא ענפה וסבוכה, כמעט שלא מצאתי טיעון או טענה העולה בספרות שלא‬‫מצאה את דרכה בצורה זו או אחרת לדיון של דהאן. היכרותו של דהאן עם הספרות‬‫העכשווית ללא ספק ראויה לציון. אולי יותר מזה, ראויה לשבח היכולת שלו לשלב‬‫כל בדל הסתעפות בדיון על צדק בספר בלי להופכו למגושם ובלי לוותר על נגישותו‬‫לקורא שאינו פילוסוף. זו המעלה העיקרית של הספר ומסופקני אם יש ספר אחר‬ ‫בעברית שמגיע לרמה כזו של היקף בדיון של צדק.‬‫מעלה נוספת של הספר של דהאן, שהופכת אותו אידיאלי לקורא הישראלי שאינו‬‫פילוסוף, היא יכולתו של דהאן להוריד מפעם לפעם את הדיון הפילוסופי המופשט‬‫אל קרקע הפרקטיקה הפוליטית הישראלית. עקרונות של צדק מופשטים שנהגו על‬‫מדשאות הרווארד ואוקספורד מוכחים כרלוונטיים גם למציאות הישראלית המיוזעת.‬‫זה הישג שאין לזלזל בו, ומי כמו יוסי דהאן, איש שמשלב עומק אינטלקטואלי עם‬‫מחויבות ועשייה חברתית, מתאים להוציאו לפועל. דהאן פורט בספר זה את הדיון‬‫המופשט על צדק לדוגמאות על מדיניות כלכלה ומדיניות רווחה, דוגמאות שלצערנו‬‫כל אזרח ישראלי מכיר היטב )ראו למשל עמ 15, 78(. הניתוח הפילוסופי של דהאן‬‫מאיר תובנות חדשות על המתרחש בישראל, כמו הקישור שהוא עושה בין גישת‬‫היכולות הבסיסיות של סֶן ונוסבאום ובין הפרשנות המצמצמת מאוד שעושה בג"ץ‬‫למושג כבוד האדם וההימנעות שלו מעיגון זכויות סוציאליות לקיום מינימלי בכבוד‬‫דרך חוק יסוד זה. דוגמא נוספת היא הארת הדיון על זכויות קבוצתיות במסגרת‬‫הדיון על רב תרבותיות דרך פסק דין אלקסלסי שעסק בהתוויית הזכות של מיעוטים‬ ‫תרבותיים בישראל למערכת חינוך נבדלת.‬‫ספרו של דהאן כמובן אינו חף מפגמים, אך הם מועטים. בכלל, ניכרת כאן עבודת‬‫עריכה רצינית. ובכל זאת, הייתי מציין, בשם הפדאנטיות, כמה דוגמאות שהיה כדאי‬‫לשפרן לקראת ההוצאה הבאה של הספר )שאין לי ספק שבוא תבוא(. למשל, ציון‬‫השיוך הלאומי של פילוסופים הוא בעיני מיותר ולעתים רבות מוביל לאי דיוקים:‬‫כך הוא לגבי תיאורו של זאן זק רוסו, יליד הרפובליקה העצמאית של גנבה בזמנו,‬‫כ"צרפתי", תיאורו של מקיאוולי כ"איטלקי" כאשר איטליה כישות פוליטית הוקמה‬‫יותר משלוש מאות שנה לאחר מותו, או להבדיל, תיאורו של גראלד כהן יבדל"א,‬‫יליד מונטריאול, כ"בריטי". יש בספר טעויות עריכה נוספות,1 אך אלו הם אי דיוקים‬‫1 עניים ראויים ובלתי ראויים )עמ 131( הם ‪ deserving and undeserving poor‬ולא ‪deserved and‬‬‫‪) .undeserved poor‬דרך אגב, דהאן מתרגם את המושג באופן הנכון במאמר שלו המופיע באוסף של‬‫אטאס והד(. ‪) Luck egalitarianism‬עמ 631( היה ראוי לתרגם ל"שוויונאות מזל". ‪Sub-Saharan‬‬ ‫‪ Africa‬הן מדינות אפריקה הנמצאות מדרום לסהרה ולא אלו שהן "בתחום מדבר הסהרה" )עמ 271(.‬
  10. 10. ‫634 סקירות ספרים‬‫קטנים מאוד בהתחשב ברוחב היריעה של דהאן. אוסיף ואומר שאהבתי את כל הפרקים‬‫בספרו של דהאן, אך אהבתי פחות דווקא את הפרק הראשון, זה העוסק במשנתו של‬‫רולס עצמו. אין עוררין על מעמדו של רולס כחשוב שבפילוסופים הפוליטיים במאה‬‫העשרים. אך אין זה אומר שהיה הטוב שבהם או הרהוט שבם. כתיבתו של רולס ידועה‬‫לשמצה בסרבול שלה ובחיבתו להמצאה חוזרת ונשנית של מטבעות לשון מיותרים‬‫ומבלבלים.2 בפרק על רולס, דהאן נדמה כשבוי ברטוריקה רולסיאנית זו ולא מנסה‬‫להתעלות מעליה כאשר הוא מציג את רעיונותיו של רולס כדרך שבה למשל קימליקה‬‫עושה זאת. כדי לדייק, טענתי היא שלהבדיל מהפרקים האחרים בספר הכתובים במבט‬‫ביקורתי הרי שפרק זה הוא כמעט בגדר תרגום של רולס. במובן זה חוזר דהאן על‬‫אותם מטבעות לשון לא מוצלחים של רולס ולא מגיש לקורא תמצית ממבט מעוף‬‫הציפור. )במובן זה ההקדמה של אטאס והד לספרם עושה עבודה טובה יותר לטעמי‬‫בתמצות רעיונותיו המרכזיים של רולס במבט מרוחק קמעה וביקורתי.( בעיה זו חוזרת‬‫גם בחלקים העוסקים במשנתה של מרתה נוסבאום )עמ 401 501(. דהאן הוא במיטבו‬‫כאשר הוא מרפה מהטקסט שהוא מבאר ודן בו מתוך ריחוק מה, כפי שהוא עושה‬ ‫לרעיונותיו של האייק )‪ ,(Hayek‬למשל.‬‫אמרתי כי ספרו של דהאן הוא מרשים בהיקפו, והוא כמעט לא פסח על שום שבב‬‫דיון משמעותי בנוגע לתורות הצדק השונות. על כך יעיד המספר המצומצם מאוד‬‫של נושאים ראויים שבכל זאת לא מופיעים כאן: בדיון על משנתה של הפילוסופית‬‫הפמיניסטית קתרין מקינון היה ראוי להזכיר במסגרת גישת הדומיננטיות שלה את‬‫תרומתה החשובה לתובנות על הפלות, פורנוגרפיה, והטרדה מינית כחלק מהחלוקה‬‫הלא שוויונית של עוצמה בין המינים. בדיון על התרומה של מפעלים בבעלות‬‫קולקטיבית לעידוד השתתפות פוליטית דמוקרטית מן הראוי היה להזכיר את מחקרה‬‫החשוב של קרול פייטמן. בדיון של צדק כגמול דהאן מזכיר את ההבחנה החשובה‬‫בין ‪ desert‬ל–‪ ,entitlement‬אך לא את ההבחנה הלא פחות חשובה בין ‪ desert‬ל–‪.merit‬‬‫הבחנה זו רלוונטית לדיונו כיוון שהיא מסבירה אינטואיציות שונות שיש לנו על צדק‬‫כגמול. הראשון מדבר על מתן גמול במבט לאחור )‪ (backward looking‬והאחר על‬‫גמול מתוך מחשבה על תרומה עתידית )‪ .(merit = forward looking desert‬לבסוף,‬‫בדיון על "השוויון המורכב" של וולצר, מתמקד דהאן בביקורתו על הרלטיביזם של‬‫תורת צדק זו, אך מזניח את הדיון הלא פחות חשוב בהשלכות הלא שוויונאיות של‬‫"שוויון מורכב" )ראו את ביקורתם של ריצארד ארנסון וגרמי וולדרון בקובץ שדהאן‬ ‫מאזכר(.‬‫2 ‪Difference principle, primary goods, original position, fair equality of opportunity, basic‬‬‫‪structure of society, social bases of self respect, well-ordered society, outlaw and burdened‬‬‫‪ — societies‬כל אלה ועוד הם ביטויים מיותרים שלצערנו גודשים את השיח העכשווי על צדק. מסך‬ ‫הבערות הוא דוגמא נדירה לביטוי רולסיאני מוצלח.‬
  11. 11. ‫סקירות ספרים 734‬‫אסכם שתיאוריות של צדק חברתי הוא ספר ייחודי בנוף הישראלי בהיקפו‬‫ובעומקו. זה הוא ספר חובה לכל מי שמתעניין במחשבה בת זמננו על צדק, ותוספת‬ ‫חיונית בכל קורס על צדק או פילוסופיה פוליטית בת זמננו.‬‫בהשוואה עם קובצי מבוא אחרים על רולס, כמו גם בהשוואה עם ספרו של דהאן,‬‫מורה צדק נוטה לצד הפילוסופי )כלומר, במובחן מפילוסופיה פוליטית(, אולי בשל‬‫השתייכותם הדיסציפלינרית של שני העורכים, אטאס והד )שניהם מלמדים במחלקה‬‫לפילוסופיה באוניברסיטה העברית(. עובדה זו אולי תרמה גם לכך שקובץ זה כולל‬‫מאמרים המאירים פינות פחות מדוברות במשנתו של רולס, כמו מאמרו של ארנון קרן‬‫העוסק בהקבלה שרולס מקביל בין פיתוחה של תורת צדק לפיתוחה ולהצדקתה של‬‫תורה מדעית. גם מאמרים אחרים בקובץ, כמו זה של אלי פרידלנדר, אינם נגישים‬‫אלא ליודעי ח"ן המצויים בפינות הנסתרות של משנתו של רולס. ככלל אפשר לומר‬‫שהספר מתאים פחות למי שעושים את צעדיהם הראשונים במשנתו של רולס, ויותר‬‫עבור מיטיבי לכת. מסיבה זו, אולי, לא הייתי ממליץ על הכללתו של ספר זה ברשימת‬‫הקריאה של קורסי תואר ראשון, אלא מייעד אותו ככלי עזר ללימודים מתקדמים.‬‫בשל עובדה זו, קשה מעט לדעת מהו קהל היעד של מורה צדק. שהרי אותם תלמידים‬‫מתקדמים או חוקרים אינם זקוקים לספרות על רולס בעברית דווקא. עם זאת, יש‬‫לומר כמובן שכל תוספת בעברית לספרות של פילוסופיה פוליטית ולצדק בפרט היא‬ ‫מבורכת.‬‫חוסר הבהירות בקהל היעד של קובץ זה מוביל לבעיה נוספת שנדמה לי כי עורכי‬‫הספר יהיו הראשונים שיודו בה. כיוון שלא ברור אם הספר הוא בבחינת רולס‬‫למתחילים, או בעצם ניתוח מדוקדק ומתקדם של סוגיות נבחרות במשנתו של רולס,‬‫יוצא כי האוסף סובל מאי–אחידות ברמת הדיון שבו. )אי אחידות זו מתבטאת, דרך‬‫אגב, גם באורך המשתנה של המאמרים, ממבואות קצרצרים למאמרים ניתוחיים‬‫ארוכים.( האוסף מחולק אפוא, שלא בטובתו, בין מבואות לתחומים שונים אצל‬‫רולס ובין מאמרים המקדמים טיעונים פרשניים או ביקורתיים על רולס. בקטגוריה‬‫הראשונה ראויים לציון באיכותם מאמריהם של יוסי יונה ודני פילק )כמו גם ההקדמה‬‫המשותפת של אטאס והד(, ובקטגוריה השנייה הייתי מציין את מאמריהם הנפרדים‬ ‫של אטאס והד.‬‫אוסיף ואומר לגבי אוסף זה שהוא ערוך באופן תימטי שהוא ידידותי לקורא. האוסף‬‫נע מהפרלימינרי )מערכת ההצדקה הרולסיאנית והרעיון של קונסטרוקטיביזם כמתודת‬‫צדק(, דרך לב התיאוריה הרולסיאנית )עקרונות הצדק וגבולות הצדק(, ועד ליישומי‬‫התיאוריה )חינוך, בריאות, קניין(. זוהי פרישה נאה ומקיפה של מגוון ההיבטים‬‫החשובים של צדק שרולס נוגע בהם. ספרם של אטאס והד גם כתוב בשפה בהירה‬‫וקולחת. עם זאת, באופן בלתי נמנע אולי, וכמו ספרו של דהאן, יש בו פה ושם כמה אי‬‫דיוקים ותרגומים שכדאי לתקן בהוצאה הבאה. המאמר של יוסי דהאן למשל מדבר על‬
  12. 12. ‫834 סקירות ספרים‬‫הטעמים שמרתה נוסבאום מספקת לשוויון )עמ‘ 041(, בעוד אחת הביקורות הידועות‬‫כנגד נוסבאום היא שהיא אינה בסופו של דבר שוויונאית מכיוון שהיא מחזיקה בתורה‬‫של "מספיקות" )‪ .(sufficientarianism‬עם זאת, זו טעות בוטה עוד יותר לומר ש"רולס‬‫אינו שוויונאי", על מי שהוא אבי השיוויונאות בת זמננו, כפי שכותב פילק )עמ‬‫251(. העובדה כי רולס אינו מחזיק בשוויון פשוט )‪ (simple equality‬אינו אומר שלא‬‫היה שוויונאי. קביעה זו של פילק גם אינה מתיישבת עם דבריהם של פסטרנק ודה–‬‫שליט שמציינים בצדק כי פרסום תורה של צדק היה "ניצחון גדול לאגליטריאנים"‬ ‫)עמ 661(.3‬‫שלומי סגל‬ ‫המחלקה למדע המדינה‬ ‫והתכנית המשולבת פילוסופיה, כלכלה ומדע המדינה )פכ"מ(‬ ‫האוניברסיטה העברית בירושלים‬‫3 הערות נוספות: נראה לי שאת הביטוי ‪ brain drain‬היה ראוי לתרגם כ"בריחת מוחות" ולא בתרגום‬‫המילולי "ניקוז מוחות" )עמ 66(. כמו כן, מאמרו של דני פילק מצטט את עבודתו של הפילוסוף‬ ‫הפוליטי הארי בריגהאוס )‪ (Harry Brighouse‬ולא "הארי ברייטהוז" כפי שנכתב בטעות )עמ‘ 051(.‬

×