Successfully reported this slideshow.
Your SlideShare is downloading. ×

יוסי דהן תיאוריות של צדק חברתי

Ad
Ad
Ad
Ad
Ad
Ad
Ad
Ad
Ad
Ad
‫יוסי דהאן, 'תיאוריות של צדק חברתי'. תל אביב, משרד הביטחון, 7002. 862 עמ'.‬
‫דניאל אטאס ודוד הד )עורכים(, 'מורה צדק: עיוני...
‫824 סקירות ספרים‬

                                                                     ‫ב‬
‫אתחיל אפוא בשאלה של מתודת הצ...
‫סקירות ספרים 924‬

‫החוזה ההיפותטי של רולס אינו שווה את פיסת הנייר שעליו לא נחתם. הקהילתנים‬
‫מוסיפים לביקורת זו: לא רק ש...
Advertisement
Advertisement
Loading in …3
×

Check these out next

1 of 12 Ad
Advertisement

More Related Content

More from Shaby Haim (20)

Recently uploaded (20)

Advertisement

יוסי דהן תיאוריות של צדק חברתי

  1. 1. ‫יוסי דהאן, 'תיאוריות של צדק חברתי'. תל אביב, משרד הביטחון, 7002. 862 עמ'.‬ ‫דניאל אטאס ודוד הד )עורכים(, 'מורה צדק: עיונים בתורתו של ג'ון רולס'.‬ ‫ירושלים, מאגנס, תשס"ז. 202 עמ'.‬ ‫א‬ ‫פילוסופיה פוליטית בעידן המודרני, לא כל שכן תיאוריות של צדק, היו עד ג'ון‬ ‫רולס תחום שולי בפילוסופיה. העיסוק במוסר ובצדק היה נחלתם של תיאולוגים,‬ ‫אידיאולוגים, ומאוחר יותר, משפטנים. רק מסוף שנות החמישים, ובעיקר עם הופעתו‬ ‫של ספרו המונומנטלי של רולס, 'תורה של צדק' ב–1791 )ובעצם עם פרסומו של‬ ‫המאמר שבישר עליו, כבר ב–8591( חזר העיסוק בפילוסופיה פוליטית למקום הראוי‬ ‫לו כתחום מרכזי בפילוסופיה. רוב העיסוק בפילוסופיה פוליטית בת זמננו, ובוודאי‬ ‫רובו של הדיון בצדק מאז הוא בעצם ניסיונות שונים לבקר את תורת הצדק של רולס או‬ ‫להגן עליה. רוב תורות הצדק שאנו מלמדים בקורסים על צדק, אם לא כולן, הן תגובות‬ ‫שקמו לרולס. בין אלה ניתן לכלול ליברטריאניזם, קהילתנות, תורות פמיניסטיות של‬ ‫צדק, צדק כגמול, צדק רב תרבותי, ועוד. מכאן שקשה להפריז בחשיבותו של רולס‬ ‫לדיון על צדק.‬ ‫בעצם, אם לאמץ את הטענה של תומס קון על המבנה של מהפכות מדעיות, ניתן‬ ‫לחשוב על תורת הצדק של רולס כעל הפרדיגמה השלטת בתחום חקר הצדק. קון‬ ‫הראה כי בעשייה המדעית אין אנו בהכרח זונחים תיאוריה גם כשאנו יודעים שהיא‬ ‫פגומה. מקובל לחשוב, למשל, שתורת היחסות של איינשטיין מסבירה רק תשעים‬ ‫אחוז מהתופעות בטבע; במילים אחרות, עשרה אחוזים מהמקרים בטבע מפריכים‬ ‫אותה. לכאורה זה היה צריך להספיק כדי לגרום לנו לזנוח את תורת היחסות. קון‬ ‫הראה שמדע אינו מתקדם כך. באין אלטרנטיבה טובה ממנה תורת הייחסות תמשיך‬ ‫ותישאר הפרדיגמה השלטת. דבר דומה קורה לגבי תורת הצדק של רולס. ניתן לתאר‬ ‫את מצב הדיסציפלינה בחקר הצדק כמצב שבו מבקרים מזנבים ברולס ונוגסים פיסות‬ ‫קטנות בשולי התיאוריה שלו, אבל באין אלטרנטיבה טובה ממנה התיאוריה המרכזית‬ ‫בעינה עומדת על אף פגמיה הרבים.‬ ‫ספרו של דהאן, ובוודאי קובץ המאמרים הערוך בידי אטאס והד, בדין מעמיד אפוא‬ ‫במרכז הדיון של צדק את משנתו של רולס. הייתי רוצה להציע בסקירה זו טיפולוגיה‬ ‫מסוימת שעשויה אולי לעזור לקורא ולהדריך אותו בבואו להיעזר בספרי המבוא הללו‬ ‫על צדק. טענתי היא שכשאנחנו מדברים על המחקר בן זמננו על תורות של צדק‬ ‫חברתי יש שלושה היבטים מרכזיים שאפשר לדבר עליהם: ראשית, כיצד בונים תורה‬ ‫של צדק; שנית, מהם העקרונות שהיא מכתיבה; ושלישית, על מי ועל מה היא חלה.‬ ‫כלומר אפשר לדבר על שלושה היבטים: מתודת הצדק, תוכן הצדק, ותחולת הצדק.‬ ‫724‬ ‫עיון נ"ז )תשרי תשס"ט / 8002 ‪Iyyun 57 (October‬‬
  2. 2. ‫824 סקירות ספרים‬ ‫ב‬ ‫אתחיל אפוא בשאלה של מתודת הצדק. המתודה של רולס היא מה שמכונה גישה‬ ‫קונסטרוקטיביסטית לצדק. )ראוי לעיון בעניין זה מאמרו של אלי פרידלנדר בקובץ‬ ‫של אטאס והד המבחין בין סוגים שונים של קונסטרוקטיביזם.( רוצה לומר, אנו מגלים‬ ‫מהם עקרונות הצדק על ידי בנייה של איזושהי מכונה או קונסטרוקציה, שהפלט‬ ‫שהיא מפיקה הם הם עקרונות הצדק. למה הדבר דומה? נאמר שאנו שואלים מהי‬ ‫הדרך הצודקת לחלק עוגה בין שלושה ילדים. דרך אחת היא לקבוע בפשטות שחלוקה‬ ‫צודקת היא חלוקה שווה. דרך אחרת היא לומר שניתן לקבוע מהי החלוקה הצודקת‬ ‫על ידי כך שנקבע כי זה שפורס את העוגה יהיה האחרון שבוחר את פיסת העוגה )מה‬ ‫שיגרום לו, אם הוא רציונלי, לפרוס פרוסות שוות ככל האפשר(. כלומר בדרך השנייה‬ ‫התחקנו אחר הצדק תוך יצירת סיטואציה מסוימת )שבה דימינו מצב של חוסר משוא‬ ‫פנים( שהתוצאה שהיא תייצר תיחשב כדבר שהצדק דורש. זהו בדיוק מה שעושה רולס.‬ ‫הוא בונה קונסטרוקציה שהוא מכנה המצב המקורי, שהפרטים הנמצאים בה נתונים‬ ‫מאחורי מסך של בערות. העקרונות שייבחרו על ידי אותם פרטים הנתונים במצב‬ ‫של חוסר ידיעה על מצבם, ובעודם נתונים לאותן הגבלות רולסיאניות מפורסמות‬ ‫על המוטיבציה שלהם )הם מאופיינים כחסרי עניין הדדי — לא אכפת להם מהפרטים‬ ‫האחרים, אך גם אין הם מקנאים בהם(, הם הם עקרונות הצדק המחייבים. אולי הפלט‬ ‫החשוב ביותר של מכונת הצדק של רולס הוא עקרון ההפרשיות המפורסם. על פי‬ ‫עיקרון זה, ממגוון החלוקות האפשריות של מה שרולס קורא טובין חברתיים ראשוניים‬ ‫)זכויות, הזדמנויות, עושר וכבוד(, החלוקה הצודקת ביותר היא זו המיטיבה באופן‬ ‫מרבי עם אלו שמצבם הוא הרע ביותר. במילים אחרות, חוסר שוויון בחלוקת משאבים‬ ‫הוא מוצדק כל עוד הוא למען רווחתו המרבית של המגזר המוחלש ביותר בחברה.‬ ‫הקונסטרוקטיביזם הרולסיאני הוא נדבך עכשווי במסורת המפוארת של האמנה‬ ‫החברתית מבית מדרשם של הובס, לוק ורוסו, ובאופן טבעי, אולי, הפך לאחד ממושאי‬ ‫הביקורת המרכזיים בתורתו. אמרתי כי הקונסטרוקטיביזם הרולסיאני מייצר עקרונות‬ ‫של צדק על ידי כינון של מצב מקורי, ובו פרטים בעלי מאפיינים מיוחדים, המיועד‬ ‫לחלץ מאותם פרטים שיפוטים שהם חסרי משוא פנים, כלומר שיפוטים הוגנים. כל‬ ‫אותן הגבלות שרולס מטיל על משתתפי המצב המקורי, הגבלות על האינפורמציה‬ ‫הנתונה להם, הגבלות על המוטיבציה שלהם, והגבלות על זהותם, הם בעצם הקלט‬ ‫הנכנס למכונת הצדק, לקונסטרוקציה הרולסיאנית. הפלט שיוצא מצדה האחר של‬ ‫המכונה הוא אותם שני עקרונות צדק מפורסמים של רולס. אם כן, הלגיטימציה‬ ‫והמרות של עקרונות אלה אמורה להיגזר מהאמנה החברתית שמייצג המצב המקורי.‬ ‫אך מבקריו של רולס הזדרזו לציין כי המצב המקורי של רולס )כמו תורות אחרות‬ ‫של אמנה חברתית( אינו מדבר על מצב היסטורי אמיתי. אין זו אמנה שנחתמה בפועל‬ ‫ולכן גם לא ברור אם יש לה כוח מחייב. על פי אמירתו המפורסמת של רונלד דבורקין,‬
  3. 3. ‫סקירות ספרים 924‬ ‫החוזה ההיפותטי של רולס אינו שווה את פיסת הנייר שעליו לא נחתם. הקהילתנים‬ ‫מוסיפים לביקורת זו: לא רק שהמצב המקורי של רולס לא התקיים מעולם, אלא‬ ‫שהאנשים שלכאורה נמצאים בו אינם אנשים כלל ועיקר אלא דחלילים חלולים שאינם‬ ‫מזכירים אותנו, בני אדם אמיתיים, כלל ועיקר. הפרטים הרולסיאנים הם מחוקי זהות,‬ ‫נטולי מחויבות )ראו בעניין זה את הדיון של אביה פסטרנק ואבנר דה–שליט בקובץ‬ ‫של אטאס והד על האינדיבידואליזם המתודולוגי של רולס(, וחסרי מטרות ויעדים‬ ‫בחיים. לא פלא שהם יחתמו על כל דבר שרולס יאלץ אותם לחתום עליו, שהרי הם‬ ‫יצירי כפיו הליברליים. ובמיוחד לא פלא שהם מסכימים לדמוקרטיה פרוצדורלית, כזו‬ ‫שלא מקדמת שום תפיסה של הטוב. )מעניין לקרוא את מאמרו של יוסי יונה בעניין‬ ‫זה על המתח אצל רולס בין חינוך כמעצב את תפיסת הצדק של אזרחים צעירים לבין‬ ‫השפעתו על קידום תפיסת טוב מסוימת.(‬ ‫התשובה של רולס למבקריו היא שהמצב המקורי שלו אינו ניסיון להתחקות באופן‬ ‫היסטורי אחר אמנה זו או אחרת. המצב המקורי מעולם לא התרחש והפרטים הממלאים‬ ‫בו תפקיד אינם בני אדם רגילים. התרגיל המחשבתי של רולס, טוענים מצדדיו, מעולם‬ ‫לא התיימר להיות ניסיון לספק סיפור היסטורי. אלא, המצב המקורי ומסך הבערות של‬ ‫רולס הם מכשירים היריסטיים, הם קונסטרוקט מחשבתי שנועד לעזור לנו לחלץ אותן‬ ‫אינטואיציות מוסריות שיש )או שאמורות להיות( לכולנו בשאלה מהו צדק, בדיוק כפי‬ ‫שחיתוך העוגה מראה מהי החלוקה הצודקת, אך לא קובע מהי. מסך הבערות מאלץ‬ ‫אותנו לחשוב על השאלה מהם העקרונות הצודקים ביותר לניהול החיים הפוליטיים‬ ‫באופן שהוא חף מכל משוא פנים. המצב המקורי של רולס איננו אפוא ניסיון לתאר‬ ‫אירוע היסטורי, אלא הוא משחק מחשבה שמדמה מצב של חוסר משוא פנים. אך‬ ‫אם זוהי העמדה הרולסיאנית, יאמרו מבקריו, הרי שהיא שומטת את הקרקע תחת‬ ‫הטענה שמה שמקנה את הסמכות המוסרית לעקרונות הצדק של רולס היא האמנה‬ ‫החברתית שיצרה אותם. במילים אחרות, אם האמנה החברתית היא לא יותר מפיקציה‬ ‫אז ממילא אין לה תוקף מחייב של חוזה, ולא ברור מדוע בנה רולס משחק מחשבתי‬ ‫שבו פרטים חייבים להגיע להסכם על כללי הצדק. בכלל לא ברור מדוע יש צורך‬ ‫בריבוי של פרטים במצב המקורי, שהרי לשם המשחק המחשבתי והסימולציה של‬ ‫חוסר משוא הפנים מספיק לנו אדם אחד, הריהו "המתבונן חסר הפניות", שיגיע תוך‬ ‫תהליך רפלקטיבי להכרה בעקרונות הצדק הראויים.‬ ‫ביקורות מרכזיות אחרות על רולס, שמהן נולדו תורות צדק מתחרות לו, מתמקדות‬ ‫בהיבטים אחרים של המתודה והנחות היסוד שלו. הזכרתי כי רולס מדבר על עקרונות‬ ‫לחלוקת חירויות, הזדמנויות וטובין ראשוניים. הביקורת הליברטריאנית של רוברט‬ ‫נוזיק )לה מקדיש דהאן בצדק פרק שלם בספרו( מעמידה בסימן שאלה את עצם‬ ‫ההנחה שיש מאגר קולקטיבי כלשהו של טובין שעל החברה לחלק בנקודת זמן‬ ‫מכריעה כלשהי. הביקורת של נוזיק היא שזוהי הנחה מופרכת מעיקרה: אין עֵרמה כזו‬
  4. 4. ‫034 סקירות ספרים‬ ‫של טובין המונחים להם בחזקת הכלל, ומחכים להכרעה פוליטית באשר לדרך הנכונה‬ ‫לחלוקתם. שהרי, אומר נוזיק, טובין באים לעולם כאשר הם כבר שייכים לפרטים‬ ‫מסוימים. רוצה לומר, טובין הם בעצם חומרי גלם שעברו עיבוד בידיהם של יחידים,‬ ‫ומכאן שהם שייכים לאותם יחידים מכוח זה ש"ערבבו" את עמל כפיהם בחומר הגלם‬ ‫הנתון, על פי טיעונו הידוע של לוק. יוצא מזה שטובין שרולס רוצה לחלק מחדש הם‬ ‫טובין שכבר נמצאים בבעלות לגיטימית של פרטים. חלוקה מחדש פירושה הוצאת‬ ‫הטובין האלה מידי בעליהם הלגיטימיים, דבר המשול לגנ ֵבה.‬ ‫הביקורת הקהילתנית גם היא מבקרת את ההנחה של רולס בדבר טובין הנתונים‬ ‫לחלוקה על פי עקרונות של צדק שייקבעו מאחורי מסך הבערות. מה שיקבע כיצד‬ ‫עלינו לחלק טובין הוא לא הדרך שבה יחליטו יחידים רציונליים ואדישים לזולת,‬ ‫הנמצאים מאחורי מסך בערות היפותטי. אלא, עקרונות של צדק נקבעים על פי הדרך‬ ‫שבה יחידים קונקרטיים, הנמצאים בסיטואציה היסטורית מסוימת, מחליטים לעשות‬ ‫זאת. יותר מזה, בכל הקשר חברתי ותרבותי ספיציפי יינתנו לטובין שונים משמעויות‬ ‫שונות. לחם הוא לא רק מזון, הוא גם גופו של ישו ואם כך מרכיב הכרחי בטקס דתי. אם‬ ‫כן הדרך לחלק טובין היא על פי המשמעות החברתית הספיציפית של כל טובין. בריאות‬ ‫יש לחלק על פי צורך רפואי, משרות על פי כישורים, מדליות על פי הישגים, וכו'.‬ ‫יוצא מזה שרולס טועה שאפשר לחשוב על טובין באופן מופשט ולחלק אותם על פי‬ ‫עקרונות מופשטים ואחידים: לא רק שטובין באים לעולם כשהם כבר קשורים ליחידים‬ ‫כפי שאומרים הליברטריאנים, אלא שהם באים לעולם כשהם כבר עמוסים במשמעויות‬ ‫חברתיות, משמעויות שמהן נגזרים העקרונות שעל פיהם על תורת הצדק לחלק אותם.‬ ‫ג‬ ‫לא קל להפריד את הדיון על מתודת הצדק מדיון בתוכנו של הצדק. באופן טבעי‬ ‫השאלה כיצד מכוננים תורת צדק בהכרח תשפיע על תוכן עקרונות הצדק, כפי שכבר‬ ‫ראינו במקרה הליברטריאני והקהילתני. אבל בכל זאת אפשר להתמקד בשאלות‬ ‫על תוכנם של עקרונות הצדק של רולס באופן שמעלה שאלות פחות מהותיות‬ ‫לגבי שאלת מתודת הצדק. כאן אפשר לומר ששלושים השנים האחרונות היו עדות‬ ‫לביקורת ולצמיחת תיאוריה אלטרנטיבית בשאלות התוכן המרכזיות שמעלה רולס‬ ‫בנוגע לשוויון, לאחריות, ולגמול.‬ ‫הזכרתי כי עקרון הצדק המרכזי של רולס קובע כי יש לחלק באופן שיוויונאי את‬ ‫הטובין החברתיים הראשוניים. מבקרים מוקדמים של רולס כמו קנת ארו )‪(Arrow‬‬ ‫ואמרטיה סן )‪ (Sen‬זיהו די מהר את חוסר הצדק הפוטנציאלי הטמון כאן. יש שתי‬ ‫בעיות, טענו, בעקרון ההפרשיות של רולס: מצד אחד, העקרון משקף יותר מדי את‬ ‫חוסר השוויון הפוטנציאלי ביכולות האישיות של הפרטים. ומצד שני, העקרון של‬
  5. 5. ‫סקירות ספרים 134‬ ‫רולס אינו משקף מספיק את ההבדלים בשאיפות האישיות, בבחירות של כל אחד‬ ‫מהפרטים. אסביר למה הכוונה בשתי טענות אלו.‬ ‫הבעיה הראשונה היא זו: לאנשים שונים יש כשרונות שונים ויכולות פיזיות מולדות‬ ‫שונות. יש אנשים יותר או פחות מוכשרים, ויש אנשים בריאים לעומת אנשים פחות‬ ‫בריאים )נאמר עם נכויות(. לתת טובין חברתיים שווים לאנשים שאינם שווים ביכולתם‬ ‫להפיק תועלת ממשאבים אלו פירושו חוסר שוויון בהזדמנויות ובאושר של פרטים‬ ‫אלו. קל לראות מדוע זה לא הוגן: אם ניתן סכום כסף שווה לשני אנשים, אחד מהם‬ ‫בריא והשני נכה, הרי שהבריא יכול להפיק הרבה יותר תועלת והנאה מאותו סכום של‬ ‫כסף בהשוואה לנכה. שהרי הנכה יצטרך להוציא חלק ניכר מהכסף על תרופות, כיסא‬ ‫גלגלים וכיוצא בזה עוד לפני שהוא יכול להוציא אותו על כל שאר הדברים שהבריא‬ ‫יכול לרכוש מיד. דבר דומה נכון גם בנוגע לאנשים שאינם שווים בכשרונותיהם. אם‬ ‫ניתן לאדם מוכשר ולאדם מוכשר פחות אותו סל של משאבים, הרי הראשון יצליח‬ ‫להפיק יותר טובת הנאה ממשאבים אלו.‬ ‫הבעיה השנייה הקשורה בתוכן של עקרון הצדק של רולס ששיוויונאים מצביעים‬ ‫עליה היא זו: הזכרתי כי עקרון הצדק של רולס מנסה להיטיב עם החלשים ביותר‬ ‫בחברה. אך עקרון הצדק של רולס לא מבחין בין אנשים שהגיעו לעמדה חלשה זו שלא‬ ‫מטובתם )נאמר אנשים שנולדו בנסיבות חברתיות לא קלות ולכן מעולם לא קיבלו‬ ‫הזדמנות להגשים את תכניות החיים שלהם( ובין אנשים שהם כעת בין החלשים ביותר‬ ‫בחברה אבל באשמתם שלהם, נניח כיוון שהימרו על כל נכסיהם בקזינו, או כיוון שהם‬ ‫מבלים את כל ימיהם בגלישת גלים.‬ ‫אם כן, במובן מסוים עקרון הצדק של רולס מפצה פחות ממה שהצדק דורש — במקרה‬ ‫של נכים ואנשים חסרי כשרונות, ובמובן אחר הוא מפצה יותר מדי — במקרה של אנשים‬ ‫עצלנים או חסרי אחריות. יוצא שאנחנו זקוקים לעקרון צדק אחר, או לכל הפחות שאנו‬ ‫נדרשים לשנות את התוכן של עקרונות הצדק החלוקתי. מה שנדרש, טענו מבקריו של‬ ‫רולס, היא תיאוריה של צדק שתהיה רגישה יותר להחלטות של אנשים ולאחריות שלהם‬ ‫על מעשיהם מצד אחד, ושלא תשקף, כלומר שלא תפלה, כנגד אנשים בשל חסרונות‬ ‫וחולשות שהם לא אחראים עליהם, כגון כשרונות מולדים או רקע חברתי שנולדו לתוכו,‬ ‫מצד שני. בקיצור, מה שנדרש הוא תורת צדק שמשלבת שוויון עם אחריות אישית.‬ ‫כמובן גם לאלטרנטיבה זאת לתורתו של רולס יש בעיות משל עצמה. לא תמיד ברור לנו‬ ‫מתי אדם אחראי לחולשה או לחיסרון שיש לו. מתי חוסר הצלחה בלימודים, למשל, הוא‬ ‫תוצאה של עצלנות ומתי הוא תוצאה של חוסר כישרון מולד? בעיה אחרת היא שתפיסה‬ ‫אלטרנטיבית זו של צדק )שזכתה לכינוי "שוויונאות מזל"( עשויה להוביל למסקנות‬ ‫חריפות מדי. האם באמת ראוי לומר שכל מי שאחראי למוחלשות )‪(disadvantage‬‬ ‫אישית מסוימת, מחלה למשל, לא זכאי לסיוע ולפיצוי מהחברה? האם ראוי למנוע‬ ‫טיפול רפואי מחולי סרטן ריאות רק בגלל שעישנו? זו נראית מדיניות קיצונית מדי.‬
  6. 6. ‫234 סקירות ספרים‬ ‫הוויכוח על התמהיל המדויק של שוויון, אחריות, וגמול )כמו גם צורך, על כך‬ ‫מדברת תורת צדק סוציאליסטית שדהאן דן בה בפרק האחרון בספרו( הוא הדיון‬ ‫המרכזי המתרחש כיום על תוכנו של הצדק.‬ ‫ד‬ ‫ההיבט השלישי והאחרון שהזכרתי בהקשר של תורות של צדק הוא זה של תחולת‬ ‫הצדק. על מי ועל מה חלים עקרונות הצדק? מבחינה מסוימת יש אולי לומר שקשה‬ ‫היה לצפות מרולס שתורת הצדק שלו, מקיפה ככל שתהיה, תיתן מענה שיקיף‬ ‫כל סובייקט צדק פוטנציאלי. בהקשר זה יש להבין את הביקורות שצמחו בתגובה‬ ‫לרולס ואשר ביטאו את הדרישה לכלול בתורת הצדק פרטים ונושאים שהוא לא כלל‬ ‫בה. ביקורות אלו הצמיחו כמה מתורות הצדק המרתקות ביותר, ויש לראות אותן‬ ‫שוב באותה פריזמה של קון שהזכרתי קודם, בגדר שיפור הפרדיגמה הרולסיאנית‬ ‫על צדק.‬ ‫כאשר אנו שואלים על מי חלים עקרונות הצדק אפשר להתחקות אחר התשובה‬ ‫בכך שנתבונן במצב המקורי לפי רולס. הפרטים במצב המקורי הם ראשית כל בני אדם‬ ‫כמובן, הם נציגים של משפחות )כלומר לא כל המשפחה מיוצגת בדיונים על עקרונות‬ ‫הצדק(, והם בני אותה חברה ואותו דור )לרולס יש דיון נפרד, מאוחר יותר, שבו‬ ‫הוא מכונן מצב מקורי בין דורות שונים(. יוצא אפוא שמי שממודר מהדיון על מהו‬ ‫צדק אצל רולס, לפחות בניסוח המקורי והבסיסי שלו הם בעלי חיים, נשים וילדים,‬ ‫אנשים שחיים מחוץ למדינה הנדונה )אך שחייהם אולי מושפעים ממה שקורה בה(,‬ ‫ואנשים שחיו לפנינו ויחיו אחרינו. כאשר אנו שואלים על מה חלים עקרונות הצדק‬ ‫אנו מקבלים תשובה די דומה: על המוסדות המשמעותיים בחברה. כלומר, צדק על‬ ‫פי רולס לא חל )למעשה( על המשפחה, לא חל על התנהגות של פרטים )להבדיל‬ ‫ממוסדות(, ולא חל על אינטראקציות גלובליות.‬ ‫תורות צדק שלמות צמחו בתגובה להדרה זו, ובהקשר זה יש להזכיר תורות צדק‬ ‫פמיניסטיות )ראו פרק י' אצל דהאן(, טיעונים על צדק בין–אישי )כלומר לא מוסדי(,‬ ‫תורות של צדק גלובלי )ראו פרק ט' אצל דהאן, והמאמר של יעל עפרים בקובץ‬ ‫של אטאס והד(, ותורות של צדק בין דורי )ראו המאמר של הד( ונגזרותיהן, כגון‬ ‫תיאוריות הקושרות צדק עם איכות הסביבה. אסביר במשפט או שניים כל אחד מאלו‬ ‫כדי להמחיש את נושא תחולת הצדק.‬ ‫כאשר עקרונות הצדק נדונים בין ראשי משפחות בלבד, כפי שזה מתרחש אצל‬ ‫רולס, הרי שאנו למעשה קובעים כי הנעשה בתוך המשפחה הוא מחוץ לתחום לגבי‬ ‫צדק חלוקתי. אך רבות ורבים סבורים כי הדרך שבה בני זוג )וילדיהם( מחלקים את‬ ‫הטובין והנטלים ביניהם, ממשכורות ועד תורנות רחיצת כלים היא נושא מובהק של‬
  7. 7. ‫סקירות ספרים 334‬ ‫צדק. להכיר בכך הוא להכיר כי אי צדק חלוקתי עשוי לחול בתוך המשפחה. מעניין‬ ‫לציין בעניין זה את המתאם הדו כיווני בין אי צדק כלכלי לאי צדק במשפחה: אם‬ ‫גברים משתכרים במשק בממוצע יותר מנשים, אז בדיון המשפחתי בשאלה מי יעבוד‬ ‫מחוץ לבית ומי ישאר ויבצע את עבודות הבית והטיפול בילדים, ברור שמשתלם‬ ‫יותר לתא המשפחתי שתהא זו האישה שתישאר בבית. בצורה זו אי צדק מחוץ לבית,‬ ‫כלומר בשוק, גורר אחריו אי צדק )ביכולת המימוש העצמי נאמר( בתוך הבית. במילים‬ ‫אחרות, אי צדק בשוק משכפל את עצמו לאי צדק בבית.‬ ‫אפשר לעלות בדיון מרמת המשפחה לדיון ברמת החברה האזרחית או השוק. אם‬ ‫צדק חל רק על מוסדות, אז מרגע שקבענו את אופיים של המוסדות והכללים המעגנים‬ ‫אותם כל התנהגות בתוך מסגרת הכללים האלו היא מחוץ לעניין של כללי הצדק.‬ ‫כלומר, לתורת הצדק של רולס אין מה לומר על התנהגות אישית כל עוד המוסדות‬ ‫החברתיים הם מוסדות צודקים. ניקח דוגמא זו: העשירון העליון בחברה, נניח שהוא‬ ‫העשירון של האנשים בעלי הכישורים המפותחים ביותר, עשוי להציע לעשירונים‬ ‫הנמוכים את האולטימטום להלן: "אנו המוכשרים מוכנים לעבוד ב–%001 מהניצולת‬ ‫שלנו רק בתמורה לשכר דיפרנציאלי. לכם, העשירונים הנמוכים, משתלם להסכים‬ ‫לחוסר השוויון שייווצר כיוון שהכמות המוחלטת של מסים שהמדינה תגייס תהיה‬ ‫גדולה יותר, וכך גם הנתח שיופרש לעשירונים הנמוכים". אם תורת צדק מתמקדת‬ ‫במוסדות בלבד, אין בה דבר שיפסול אולטימטום כזה. אבל חוש הצדק שלנו מתקומם‬ ‫במקרה הזה: אם האנשים הכשרוניים היו מוכנים לעבוד ב–%001 ניצולת בתנאי של‬ ‫שכר דיפרנציאלי אז אין סיבה שלא יעבדו באותה ניצולת בתנאי שכר שוויוני )ראו‬ ‫מאמרו של אטאס בעניין זה(. לכל הפחות, כך ראוי שיתנהגו אנשים המונחים על פי‬ ‫עקרונות של צדק רולסיאני. הצגת האולטימטום מצד העשירון המוכשר בחברה היא‬ ‫התנהגות לא צודקת לכל דבר ואף יכולה להחשב סחיטה. זהו עוד חסֶר בתחולת הצדק‬ ‫ֶ‬ ‫אצל רולס, המגביל את תורת הצדק שלו למוסדות בלבד.‬ ‫אם נעלה מרמת החברה עוד שתי רמות, נאמר, בדיון המופשט שלנו נגיע לרמה‬ ‫הגלובלית. מכיוון שעל פי רולס משכנו של הצדק הוא במוסדות הכופים של החברה,‬ ‫ומכיוון שאין בנמצא מדינה גלובלית, הרי שאין כללים של צדק חלוקתי חלים ברמה‬ ‫העולמית. ב"משפט העמים" של רולס יש בעיקר כללים של כיבוד הדדי של ריבונות‬ ‫)כפי שמציינת יעל עפרים במאמרה(, ויש אולי חובות מינימליות של עזרה הדדית בין‬ ‫מדינות, למשל כאשר אסון פוקד מדינה מסוימת. אך על פי תפיסת הצדק הרולסיאני,‬ ‫אין תחולה לחובות של צדק חלוקתי מקיף ברמה הגלובלית כפי שיש להם תחולה‬ ‫בתוך מדינת הלאום. כנגד רולס טענו בהקשר זה מבקריו כי יש טעמים להחיל את‬ ‫עקרונות הצדק החלוקתי גם ברמה הגלובלית. אפשר למצוא טעמים לצדק גלובלי,‬ ‫טוענים מבקריו של רולס, הן מתוך תפיסת האמנה החברתית שלו, והן מטעמים‬ ‫שחיצוניים לה. מהסוג הראשון של טעמים ניתן להזכיר את הטיעון כי העולם כולו‬
  8. 8. ‫434 סקירות ספרים‬ ‫כיום הוא בגדר סוג של חברה אחת במובן שהחלטה כלכלית שמתקבלת בטוקיו או‬ ‫בוושינגטון יש לה השפעות דרמטיות בבורקינה פאסו, או שמה שקורה בצ'רנוביל יש‬ ‫לו השפעה בשבדיה. בשם הטעמים החיצוניים לאמנה החברתית הרולסיאנית אפשר‬ ‫לשאול אם צודק שלילד שנולד בזמביה תהיה מחצית מתוחלת החיים של ילד שנולד‬ ‫ביפן. שכן לא זה ולא זה אחראים למצבם ומכאן שההבדל בתוחלת החיים ביניהם הוא‬ ‫שרירותי ולא צודק. כל אלה הם טעמים להחיל את עקרונות הצדק החלוקתי מעבר‬ ‫לגבול המצומצם של מדינת הלאום.‬ ‫אפשר עוד להמשיך ולשאול אם חובות של צדק מחייבות אותנו כלפי הדורות‬ ‫שבאים אחרינו, או אולי אפילו אלו שבאו לפנינו )עמדה שדוד הד שולל במאמרו(.‬ ‫כלומר אפשר לדבר על תחולתה של תורת הצדק לא רק במרחב, כמו במקרה של צדק‬ ‫גלובלי, אלא גם בזמן. למשל, אם אנו סבורים שתחולתן של חובות של צדק חלוקתי‬ ‫אינה מוגבלת בזמן הרי יש לכך השלכות פוליטיות חשובות ביותר על נושאים של‬ ‫שימור הסביבה ועל חוסר הצדק הפוטנציאלי שבניצול משאבי טבע לצרכינו המיידיים‬ ‫בלי להתחשב בצורכיהם של הדורות הבאים. עם זאת, מי שבדומה לרולס מחויב‬ ‫במתודת הצדק שלו למסורת האמנה החברתית יקשה להצדיק את החלת עקרונות‬ ‫הצדק באופן כזה שיכלול פרטים שאינם חיים באותו טווח זמן ומכאן שאינם תלויים‬ ‫זה בזה באופן הדדי, כפי שהד מראה.‬ ‫ה‬ ‫אם כן, אלו שלוש שאלות מרכזיות שאנו עשויים לשאול בדבר תורת צדק: מהי‬ ‫המתודה שעל פיה נקבעים עקרונות הצדק, מהו התוכן של עקרונות הצדק, ועל מי‬ ‫ועל מה חלים עקרונות הצדק. צריך להיות ברור, כפי שראינו זה עתה בנוגע לצדק‬ ‫בין–דורי, שאין הפרדה דיכוטומית בין שאלות אלו ושמענה מסוים לשאלה אחת עשוי‬ ‫להכתיב את המענה לשתי השאלות האחרות. אך נראה לי שזוהי טיפולוגיה שעשויה‬ ‫להיות מועילה למי שמבקש ללמוד על תיאוריות בנות זמננו של צדק חברתי בכלל,‬ ‫ולמי שמבקש לעשות זאת דרך שני הספרים שלפנינו בפרט.‬ ‫שני הספרים הנידונים כאן, יש לומר, משלימים זה את זה, וביחד מהווים תוספת‬ ‫מבורכת לספרות הפילוסופיה הפוליטית בעברית. האוסף הערוך בידי אטאס והד‬ ‫מביא שורה של דיונים מעמיקים בתורתו של רולס, ואילו ספרו של יוסי דהאן מעמת‬ ‫את תורת הצדק של רולס עם שלל תיאוריות הצדק שקמו בתגובה לה. זוהי תרומה‬ ‫חשובה לשיח העברי על צדק ומהווה כלי נהדר בהוראת תיאוריות בנות זמננו של צדק‬ ‫לסטודנטים שלצערנו עדיין נרתעים מקריאת ספרות פילוסופית באנגלית.‬ ‫אחרי קריאה בספרו של דהאן אני סבור שלא רק ש'תיאוריות של צדק חברתי' הוא‬ ‫אחד הטובים בספרי המבוא לפילוסופיה פוליטית הכתובים עברית, אלא שאעיז ואומר‬
  9. 9. ‫סקירות ספרים 534‬ ‫שהוא עומד בשורה אחת עם הטובים שבספרי המבוא לפילוסופיה פוליטית באנגלית.‬ ‫חוזקו של הספר הוא ללא ספק ביכולת של דהאן לשלב כתיבה מתומצתת ובהירה‬ ‫עם דיון מעמיק ומקיף של שלל הסוגיות הרלוונטיות. על אף שהכתיבה העכשווית‬ ‫על צדק היא ענפה וסבוכה, כמעט שלא מצאתי טיעון או טענה העולה בספרות שלא‬ ‫מצאה את דרכה בצורה זו או אחרת לדיון של דהאן. היכרותו של דהאן עם הספרות‬ ‫העכשווית ללא ספק ראויה לציון. אולי יותר מזה, ראויה לשבח היכולת שלו לשלב‬ ‫כל בדל הסתעפות בדיון על צדק בספר בלי להופכו למגושם ובלי לוותר על נגישותו‬ ‫לקורא שאינו פילוסוף. זו המעלה העיקרית של הספר ומסופקני אם יש ספר אחר‬ ‫בעברית שמגיע לרמה כזו של היקף בדיון של צדק.‬ ‫מעלה נוספת של הספר של דהאן, שהופכת אותו אידיאלי לקורא הישראלי שאינו‬ ‫פילוסוף, היא יכולתו של דהאן להוריד מפעם לפעם את הדיון הפילוסופי המופשט‬ ‫אל קרקע הפרקטיקה הפוליטית הישראלית. עקרונות של צדק מופשטים שנהגו על‬ ‫מדשאות הרווארד ואוקספורד מוכחים כרלוונטיים גם למציאות הישראלית המיוזעת.‬ ‫זה הישג שאין לזלזל בו, ומי כמו יוסי דהאן, איש שמשלב עומק אינטלקטואלי עם‬ ‫מחויבות ועשייה חברתית, מתאים להוציאו לפועל. דהאן פורט בספר זה את הדיון‬ ‫המופשט על צדק לדוגמאות על מדיניות כלכלה ומדיניות רווחה, דוגמאות שלצערנו‬ ‫כל אזרח ישראלי מכיר היטב )ראו למשל עמ' 15, 78(. הניתוח הפילוסופי של דהאן‬ ‫מאיר תובנות חדשות על המתרחש בישראל, כמו הקישור שהוא עושה בין גישת‬ ‫היכולות הבסיסיות של סֶן ונוסבאום ובין הפרשנות המצמצמת מאוד שעושה בג"ץ‬ ‫למושג כבוד האדם וההימנעות שלו מעיגון זכויות סוציאליות לקיום מינימלי בכבוד‬ ‫דרך חוק יסוד זה. דוגמא נוספת היא הארת הדיון על זכויות קבוצתיות במסגרת‬ ‫הדיון על רב תרבותיות דרך פסק דין אלקסלסי שעסק בהתוויית הזכות של מיעוטים‬ ‫תרבותיים בישראל למערכת חינוך נבדלת.‬ ‫ספרו של דהאן כמובן אינו חף מפגמים, אך הם מועטים. בכלל, ניכרת כאן עבודת‬ ‫עריכה רצינית. ובכל זאת, הייתי מציין, בשם הפדאנטיות, כמה דוגמאות שהיה כדאי‬ ‫לשפרן לקראת ההוצאה הבאה של הספר )שאין לי ספק שבוא תבוא(. למשל, ציון‬ ‫השיוך הלאומי של פילוסופים הוא בעיני מיותר ולעתים רבות מוביל לאי דיוקים:‬ ‫כך הוא לגבי תיאורו של ז'אן ז'ק רוסו, יליד הרפובליקה העצמאית של ג'נבה בזמנו,‬ ‫כ"צרפתי", תיאורו של מקיאוולי כ"איטלקי" כאשר איטליה כישות פוליטית הוקמה‬ ‫יותר משלוש מאות שנה לאחר מותו, או להבדיל, תיאורו של ג'ראלד כהן יבדל"א,‬ ‫יליד מונטריאול, כ"בריטי". יש בספר טעויות עריכה נוספות,1 אך אלו הם אי דיוקים‬ ‫1 עניים ראויים ובלתי ראויים )עמ' 131( הם ‪ deserving and undeserving poor‬ולא ‪deserved and‬‬ ‫‪) .undeserved poor‬דרך אגב, דהאן מתרגם את המושג באופן הנכון במאמר שלו המופיע באוסף של‬ ‫אטאס והד(. ‪) Luck egalitarianism‬עמ' 631( היה ראוי לתרגם ל"שוויונאות מזל". ‪Sub-Saharan‬‬ ‫‪ Africa‬הן מדינות אפריקה הנמצאות מדרום לסהרה ולא אלו שהן "בתחום מדבר הסהרה" )עמ' 271(.‬
  10. 10. ‫634 סקירות ספרים‬ ‫קטנים מאוד בהתחשב ברוחב היריעה של דהאן. אוסיף ואומר שאהבתי את כל הפרקים‬ ‫בספרו של דהאן, אך אהבתי פחות דווקא את הפרק הראשון, זה העוסק במשנתו של‬ ‫רולס עצמו. אין עוררין על מעמדו של רולס כחשוב שבפילוסופים הפוליטיים במאה‬ ‫העשרים. אך אין זה אומר שהיה הטוב שבהם או הרהוט שבם. כתיבתו של רולס ידועה‬ ‫לשמצה בסרבול שלה ובחיבתו להמצאה חוזרת ונשנית של מטבעות לשון מיותרים‬ ‫ומבלבלים.2 בפרק על רולס, דהאן נדמה כשבוי ברטוריקה רולסיאנית זו ולא מנסה‬ ‫להתעלות מעליה כאשר הוא מציג את רעיונותיו של רולס כדרך שבה למשל קימליקה‬ ‫עושה זאת. כדי לדייק, טענתי היא שלהבדיל מהפרקים האחרים בספר הכתובים במבט‬ ‫ביקורתי הרי שפרק זה הוא כמעט בגדר תרגום של רולס. במובן זה חוזר דהאן על‬ ‫אותם מטבעות לשון לא מוצלחים של רולס ולא מגיש לקורא תמצית ממבט מעוף‬ ‫הציפור. )במובן זה ההקדמה של אטאס והד לספרם עושה עבודה טובה יותר לטעמי‬ ‫בתמצות רעיונותיו המרכזיים של רולס במבט מרוחק קמעה וביקורתי.( בעיה זו חוזרת‬ ‫גם בחלקים העוסקים במשנתה של מרתה נוסבאום )עמ' 401 501(. דהאן הוא במיטבו‬ ‫כאשר הוא מרפה מהטקסט שהוא מבאר ודן בו מתוך ריחוק מה, כפי שהוא עושה‬ ‫לרעיונותיו של האייק )‪ ,(Hayek‬למשל.‬ ‫אמרתי כי ספרו של דהאן הוא מרשים בהיקפו, והוא כמעט לא פסח על שום שבב‬ ‫דיון משמעותי בנוגע לתורות הצדק השונות. על כך יעיד המספר המצומצם מאוד‬ ‫של נושאים ראויים שבכל זאת לא מופיעים כאן: בדיון על משנתה של הפילוסופית‬ ‫הפמיניסטית קתרין מקינון היה ראוי להזכיר במסגרת גישת הדומיננטיות שלה את‬ ‫תרומתה החשובה לתובנות על הפלות, פורנוגרפיה, והטרדה מינית כחלק מהחלוקה‬ ‫הלא שוויונית של עוצמה בין המינים. בדיון על התרומה של מפעלים בבעלות‬ ‫קולקטיבית לעידוד השתתפות פוליטית דמוקרטית מן הראוי היה להזכיר את מחקרה‬ ‫החשוב של קרול פייטמן. בדיון של צדק כגמול דהאן מזכיר את ההבחנה החשובה‬ ‫בין ‪ desert‬ל–‪ ,entitlement‬אך לא את ההבחנה הלא פחות חשובה בין ‪ desert‬ל–‪.merit‬‬ ‫הבחנה זו רלוונטית לדיונו כיוון שהיא מסבירה אינטואיציות שונות שיש לנו על צדק‬ ‫כגמול. הראשון מדבר על מתן גמול במבט לאחור )‪ (backward looking‬והאחר על‬ ‫גמול מתוך מחשבה על תרומה עתידית )‪ .(merit = forward looking desert‬לבסוף,‬ ‫בדיון על "השוויון המורכב" של וולצר, מתמקד דהאן בביקורתו על הרלטיביזם של‬ ‫תורת צדק זו, אך מזניח את הדיון הלא פחות חשוב בהשלכות הלא שוויונאיות של‬ ‫"שוויון מורכב" )ראו את ביקורתם של ריצ'ארד ארנסון וג'רמי וולדרון בקובץ שדהאן‬ ‫מאזכר(.‬ ‫2 ‪Difference principle, primary goods, original position, fair equality of opportunity, basic‬‬ ‫‪structure of society, social bases of self respect, well-ordered society, outlaw and burdened‬‬ ‫‪ — societies‬כל אלה ועוד הם ביטויים מיותרים שלצערנו גודשים את השיח העכשווי על צדק. 'מסך‬ ‫הבערות' הוא דוגמא נדירה לביטוי רולסיאני מוצלח.‬
  11. 11. ‫סקירות ספרים 734‬ ‫אסכם ש'תיאוריות של צדק חברתי' הוא ספר ייחודי בנוף הישראלי בהיקפו‬ ‫ובעומקו. זה הוא ספר חובה לכל מי שמתעניין במחשבה בת זמננו על צדק, ותוספת‬ ‫חיונית בכל קורס על צדק או פילוסופיה פוליטית בת זמננו.‬ ‫בהשוואה עם קובצי מבוא אחרים על רולס, כמו גם בהשוואה עם ספרו של דהאן,‬ ‫'מורה צדק' נוטה לצד הפילוסופי )כלומר, במובחן מפילוסופיה פוליטית(, אולי בשל‬ ‫השתייכותם הדיסציפלינרית של שני העורכים, אטאס והד )שניהם מלמדים במחלקה‬ ‫לפילוסופיה באוניברסיטה העברית(. עובדה זו אולי תרמה גם לכך שקובץ זה כולל‬ ‫מאמרים המאירים פינות פחות מדוברות במשנתו של רולס, כמו מאמרו של ארנון קרן‬ ‫העוסק בהקבלה שרולס מקביל בין פיתוחה של תורת צדק לפיתוחה ולהצדקתה של‬ ‫תורה מדעית. גם מאמרים אחרים בקובץ, כמו זה של אלי פרידלנדר, אינם נגישים‬ ‫אלא ליודעי ח"ן המצויים בפינות הנסתרות של משנתו של רולס. ככלל אפשר לומר‬ ‫שהספר מתאים פחות למי שעושים את צעדיהם הראשונים במשנתו של רולס, ויותר‬ ‫עבור מיטיבי לכת. מסיבה זו, אולי, לא הייתי ממליץ על הכללתו של ספר זה ברשימת‬ ‫הקריאה של קורסי תואר ראשון, אלא מייעד אותו ככלי עזר ללימודים מתקדמים.‬ ‫בשל עובדה זו, קשה מעט לדעת מהו קהל היעד של 'מורה צדק'. שהרי אותם תלמידים‬ ‫מתקדמים או חוקרים אינם זקוקים לספרות על רולס בעברית דווקא. עם זאת, יש‬ ‫לומר כמובן שכל תוספת בעברית לספרות של פילוסופיה פוליטית ולצדק בפרט היא‬ ‫מבורכת.‬ ‫חוסר הבהירות בקהל היעד של קובץ זה מוביל לבעיה נוספת שנדמה לי כי עורכי‬ ‫הספר יהיו הראשונים שיודו בה. כיוון שלא ברור אם הספר הוא בבחינת 'רולס‬ ‫למתחילים', או בעצם ניתוח מדוקדק ומתקדם של סוגיות נבחרות במשנתו של רולס,‬ ‫יוצא כי האוסף סובל מאי–אחידות ברמת הדיון שבו. )אי אחידות זו מתבטאת, דרך‬ ‫אגב, גם באורך המשתנה של המאמרים, ממבואות קצרצרים למאמרים ניתוחיים‬ ‫ארוכים.( האוסף מחולק אפוא, שלא בטובתו, בין מבואות לתחומים שונים אצל‬ ‫רולס ובין מאמרים המקדמים טיעונים פרשניים או ביקורתיים על רולס. בקטגוריה‬ ‫הראשונה ראויים לציון באיכותם מאמריהם של יוסי יונה ודני פילק )כמו גם ההקדמה‬ ‫המשותפת של אטאס והד(, ובקטגוריה השנייה הייתי מציין את מאמריהם הנפרדים‬ ‫של אטאס והד.‬ ‫אוסיף ואומר לגבי אוסף זה שהוא ערוך באופן תימטי שהוא ידידותי לקורא. האוסף‬ ‫נע מהפרלימינרי )מערכת ההצדקה הרולסיאנית והרעיון של קונסטרוקטיביזם כמתודת‬ ‫צדק(, דרך לב התיאוריה הרולסיאנית )עקרונות הצדק וגבולות הצדק(, ועד ליישומי‬ ‫התיאוריה )חינוך, בריאות, קניין(. זוהי פרישה נאה ומקיפה של מגוון ההיבטים‬ ‫החשובים של צדק שרולס נוגע בהם. ספרם של אטאס והד גם כתוב בשפה בהירה‬ ‫וקולחת. עם זאת, באופן בלתי נמנע אולי, וכמו ספרו של דהאן, יש בו פה ושם כמה אי‬ ‫דיוקים ותרגומים שכדאי לתקן בהוצאה הבאה. המאמר של יוסי דהאן למשל מדבר על‬
  12. 12. ‫834 סקירות ספרים‬ ‫הטעמים שמרתה נוסבאום מספקת לשוויון )עמ‘ 041(, בעוד אחת הביקורות הידועות‬ ‫כנגד נוסבאום היא שהיא אינה בסופו של דבר שוויונאית מכיוון שהיא מחזיקה בתורה‬ ‫של "מספיקות" )‪ .(sufficientarianism‬עם זאת, זו טעות בוטה עוד יותר לומר ש"רולס‬ ‫אינו שוויונאי", על מי שהוא אבי השיוויונאות בת זמננו, כפי שכותב פילק )עמ'‬ ‫251(. העובדה כי רולס אינו מחזיק בשוויון פשוט )‪ (simple equality‬אינו אומר שלא‬ ‫היה שוויונאי. קביעה זו של פילק גם אינה מתיישבת עם דבריהם של פסטרנק ודה–‬ ‫שליט שמציינים בצדק כי פרסום 'תורה של צדק' היה "ניצחון גדול לאגליטריאנים"‬ ‫)עמ' 661(.3‬ ‫שלומי סגל‬ ‫המחלקה למדע המדינה‬ ‫והתכנית המשולבת פילוסופיה, כלכלה ומדע המדינה )פכ"מ(‬ ‫האוניברסיטה העברית בירושלים‬ ‫3 הערות נוספות: נראה לי שאת הביטוי ‪ brain drain‬היה ראוי לתרגם כ"בריחת מוחות" ולא בתרגום‬ ‫המילולי "ניקוז מוחות" )עמ' 66(. כמו כן, מאמרו של דני פילק מצטט את עבודתו של הפילוסוף‬ ‫הפוליטי הארי בריגהאוס )‪ (Harry Brighouse‬ולא "הארי ברייטהוז" כפי שנכתב בטעות )עמ‘ 051(.‬

×