ספר ילדים שנכתב במסגרת מודולת סיפור משותף כחלק מקדם ניסוי "בית ספר דיאלקטי השראתי" בחטיבת הראשונים בשיתוף חטיבת ביניים ב' ע"ש צוילח מנסור בטירה

1. ‫ه‬ ‫פרח לא פורח زه ة‬
‫עמית שלו‬
‫آ ه‬ ‫נועה כהן‬
‫را‬ ‫מור אלפסי‬
‫آ ه اد‬ ‫להב כהן אדיב‬
‫נועם מילר‬
‫ا ي‬ ‫איתי ניר‬
‫ن‬ ‫ا‬ ‫אג'יד סולטאן‬

2. ‫בשדה הפרחים אחד היו רק‬
‫וורדים אדומים‬
‫עד שצמחה לה חמנייה קטנה עם‬
‫עלים צהובים‬
‫اء‬ ‫ا زه ر آ ن ه ك ورود‬
‫اوراق‬ ‫ه ك زه ة د ا‬
‫اء‬

3. ‫כולם היו כל כך דומים‬
‫אך רק את החמנייה הם לא‬
‫מזהים‬
‫מה היא עושה פה?‬
‫למי היא דומה?‬
‫זהו אינה מקומה‬
‫ء‬ ‫ا‬ ‫ا زه ر‬
‫ا دا‬
‫ه ؟‬ ‫ذا‬
‫؟‬
‫؟‬ ‫ها‬

4. ‫הוורדים לא דיברו עם החמנייה‬
‫הדבורים לא לקחו מצופה‬
‫היא הייתה בודדה‬
‫ומאוד עצובה‬
‫ا رود‬
‫وا‬ ‫ا‬
‫و ة‬ ‫ه آ‬
‫وآ ا‬

5. ‫ניסתה לחייך ולהניע את עליה‬
‫בכדי שהוורדים יתייחסו אליה‬
‫הציעה מגרעיניה המתוקים‬
‫אך הוורדים לא היו מעוניינים‬
‫اورا‬ ‫مو‬ ‫ا‬ ‫و‬
‫ا رود ا‬
‫وره ا‬ ‫و‬
‫ا‬ ‫ا رود‬

6. ‫ופתאום עלה למוחה רעיון‬
‫בלילה שכולם ילכו לישון‬
‫היא תזרע את כל גרעיניה‬
‫כדי שיצוצו כל חבריה‬
‫ة‬ ‫ءت‬ ‫ة‬
‫م‬ ‫ه ا‬ ‫ا‬
‫وروه‬ ‫رع‬
‫ءا‬

7. ‫כשהלילה ירד‬
‫ניערה החמנייה את ראשה‬
‫וכל גרעיניה נפלו לאדמה‬
‫ا‬
‫را‬ ‫دا‬ ‫ا‬
‫ت‬ ‫وآ ا ور‬

8. ‫יום עבר ועוד יום‬
‫והחלו לצאת ניצנים‬
‫יום עבר ועוד יום‬
‫צמחו המון פרחים צהובים‬
‫مو ء م‬
‫ر‬ ‫و ات ا ا ا‬
‫مو ء م‬
‫اء‬ ‫ازه ر‬ ‫و‬

9. ‫וביום בהיר אחד‬
‫כשהתעוררו הוורדים‬
‫השדה התמלא בפרחים צהובים‬
‫و ىا ما‬
‫ا ردة وا ا‬ ‫ا‬
‫اء‬ ‫زه ر ا‬ ‫رأؤا ن ا‬

10. ‫הם הבינו שכולם פרחים‬
‫לפעמים שונים אך חברים‬
‫ازه ر‬ ‫ا رود رأؤا ن‬
‫ء ازه ر‬ ‫ا‬ ‫ا‬

11. ‫הסוף‬

12. ‫בשדה ורדים אדומים אחד צמחה לה‬
‫חמנייה צהובה שהייתה מאוד שונה‬
‫משאר הוורדים האדומים, הוורדים‬
‫והחמנייה לא הסתדרו והחמנייה הייתה‬
‫מאוד עצובה והיא לא ידעה מה‬
‫לעשות. כל מה שהחמנייה רצתה זה‬
‫להסתדר עם הורדים ושכולם יהיו‬
‫חברים, מה היא תוכל לעשות כדי שהם‬
‫יהיו חברים?‬
‫دا‬ ‫اء‬ ‫ا رود ا‬
‫اء،‬ ‫ا رود ا‬ ‫ا‬ ‫آ‬ ‫اء ا‬

13. ‫د‬ ‫و‬ ‫ا‬ ‫دا‬ ‫وا رود و‬
‫آ‬ ‫،‬ ‫ف ذا‬ ‫ا وا‬ ‫آن‬ ‫ا‬
‫ا رود، وا‬ ‫إ‬ ‫ن‬ ‫أرادت ان‬
‫ان ن‬ ‫أن‬ ‫ء، آ ن‬ ‫ف نا‬
‫ء؟‬ ‫ا‬