ספר ילדים שנכתב במסגרת מודולת סיפור משותף כחלק מקדם ניסוי "בית ספר דיאלקטי השראתי" בחטיבת הראשונים בשיתוף חטיבת ביניים ב' ע"ש צוילח מנסור בטירה

1. ‫ه د‬
‫رو , اوري‬ ‫اد ر,‬ ‫בל ידגר, יונתן הררי, טל רוקני,‬
‫ن ه اري, روي‬ ‫,‬ ‫אורי שלומוביץ', רוי פלקוביץ',‬
‫ر‬ ‫,‬ ‫, ا ل در‬ ‫אייל דרסינובר ושהד מנסור.‬

2. ‫נכתב במסגרת מודולת "סיפור משותף"‬
‫קדם ניסוי: "בית ספר דיאלקטי השראתי"‬
‫חטיבת הראשונים גני תקווה‬
‫בשיתוף עם חטיבת ביניים ב' ע"ש צוילח מנסור טירה‬
‫ותכנית הכשרת מצוינים להוראה – המכללה האקדמית‬
‫בית ברל‬

3. ‫היה היה קיפוד ושמו הוד,‬
‫הוא אהב לשחק בקוביות עד מאוד‬
‫וכשהגננת ביקשה להפסיק - הוא התחנן לעוד.‬
‫ه د‬ ‫وا‬ ‫آنه ك‬
‫ز‬ ‫تو‬ ‫ا‬ ‫ا‬
‫....‬ ‫ن‬ ‫ان‬ ‫ا‬ ‫و‬

4. ‫כשהוד חזר מהגן יום אחד,‬
‫אמא שלו סיפרה לו משהו מיוחד;‬
‫אימא אמרה: "הוד, אנחנו עוברים‬
‫ותהיה לך הזדמנות להכיר חברים חדשים".‬
‫‪Ä ޶Ç Æ Ä ÄÆ‬‬
‫‪Ä‬‬
‫߃޴‪ÆÆÅ Æ޴߃ ޹Æ‬‬
‫߉‪Ä‬‬
‫‪߀ ޸Ä‬‬
‫޴‬
‫߉޺‪ÆÆÅ ÄÆÇ Æ‬‬

5. ‫הוד המפוחד לא רצה להיות לבד,‬
‫בגן חדש הוא וודאי יראה מטופש,‬
‫הוא פחד שילדים ישירו:‬
‫הוד הקיפוד הוא קוצי מאוד.‬
‫نو‬ ‫ان‬ ‫ه دا‬
‫ا‬ ‫ا‬ ‫و‬
‫اك‬ ‫ء‬ ‫ا‬ ‫ا‬ ‫وا‬
‫وا ا و د‬ ‫ف ه د ان‬

6. ‫זהו הגיע הזמן,‬
‫הוד עומד מול הגן,‬
‫מפוחד, אך מוכן.‬
‫ن ا‬ ‫وه ه‬
‫ا ما‬ ‫وه وا‬
‫ه و‬

7. ‫הוד הציץ מבעד לדלת,‬
‫וראה את הגננת,‬
‫את הדלת פתח -‬
‫והיה מופתע כל כך.‬
‫ا ب‬ ‫ه د‬
‫ت‬ ‫ىا‬
‫ا ه‬ ‫و‬ ‫ود‬

8. ‫עשרות ילדים, אומנם ארנבים,‬
‫ون‬ ‫ات ا و د آ را‬ ‫קופצים, רצים, משחקים ומשתוללים,‬
‫ن‬ ‫نو‬ ‫آ ن‬ ‫הרעש שהם עשו היה פשוט מדהים.‬
‫ن‬ ‫ا ت ه ل‬ ‫و‬

9. ‫רק הוד עמד בצד והתחיל לרעוד,‬
‫חשב לעצמו:‬
‫וואי כל כך הרבה ארנבים ואני קיפוד !.‬
‫ه د‬ ‫و‬
‫‬ ‫و‬ ‫وا‬ ‫ارا‬ ‫ واو آ‬ ‫ل‬

10. ‫הגננת לקחה את הוד למרכז הגן,‬
‫ובהזדמנות הזאת הפסיקה את הבלאגן,‬
‫הגננת אמרה: ילדים, אל הגן מצטרף ילד חדש,‬
‫הוא קיפוד והוא קצת נבוך וקצת נרגש.‬
‫آ ا و‬ ‫ه د, ا‬ ‫ا تا‬
‫ه كا‬ ‫واو‬
‫و‬ ‫: او د , ا‬ ‫و‬
‫.‬ ‫ٍ‬
‫ن‬

11. ‫הוד יוצא לחצר,‬
‫לשחק ואולי למצוא חבר,‬
‫בארגז החול הוא רואה שלושה ארנבים,‬
‫מגדל ענק להם בחול הם בונים,‬
‫הוד מפחד למצוא חברים חדשים,‬
‫כי הם ארנבים והם קצת שונים...‬
‫و‬ ‫جه د‬
‫ا‬ ‫و ا‬ ‫ا‬
‫ارا‬ ‫ى‬
‫نو‬ ‫ا‬ ‫و ج‬
‫ر‬ ‫ف‬ ‫ف ه د ان‬
‫ن ا را‬
‫وا‬ ‫ا‬

12. ‫בינתיים הוד הביט סביב,‬
‫ולפתע ראה את אביב.‬
‫אביב הוא שרקן -‬
‫קצת נמוך ופחדן.‬
‫ىر‬ ‫ه د‬
‫و‬ ‫ا‬ ‫ة‬ ‫و‬

13. ‫הוד חושש לפנות לאביב -‬
‫אולי הוא יסתובב ובכלל לא יקשיב?‬
‫הוד לוקח את צעדיו הראשונים,‬
‫אוזר אומץ והולך אל גן המשחקים.‬
‫בראש הוא חושב מחשבות מפחידות,‬
‫מה יעשה אם יגרמו לו לבכות ...‬
‫ر‬ ‫ب‬ ‫ف ه د ان‬
‫ء‬ ‫و‬

14. ‫אביב שיחק לו בפינה,‬
‫ולפתע פתאום שלף קובייה,‬
‫הוא החל לבנות מגדל או אפילו ארמון -‬
‫היו לו הרבה קוביות ממש המון !‬
‫ب‬ ‫ا‬ ‫ا وذه ا‬
‫ء‬ ‫ا‬ ‫ان‬ ‫ف‬ ‫و‬

15. ‫הוד רץ ואליו ניגש,‬
‫רצה לשחק עם החבר החדש.‬
‫הם התחילו לדבר,‬
‫ותוך שנייה להתחבר.‬
‫ا‬ ‫رآ‬ ‫ر‬
‫ع‬ ‫ةا‬ ‫و‬
‫ا‬ ‫ا‬ ‫او‬
‫دآ‬ ‫ت‬

16. ‫אביב והוד השניים,‬
‫בנו מגדל גבוה עד השמיים!‬
‫כנראה שאותו מעבר‬
‫לא היה כל כך מוזר...‬
‫ه دا‬ ‫رآ‬
‫ا‬
‫م‬ ‫ا‬ ‫او‬
‫ا‬ ‫و‬

17. ‫היה היה קיפוד ושמו הוד,‬
‫עם אביב הוא אהב לשחק עד מאוד,‬
‫וכשהגננת ביקשה מהם להפסיק –‬
‫הם התחננו לעוד...‬
‫ه د‬ ‫وا‬ ‫ن‬ ‫آن‬
‫ن‬ ‫ا‬ ‫ا‬ ‫ر‬
‫ه ان‬ ‫ا‬ ‫اآ‬ ‫ان‬ ‫ا‬ ‫و‬
‫د‬

18. ‫הוד הוא קיפוד שלו ורגוע, צריך לעבור ומכך הוא פגוע, הוד שמגיע‬
‫לגן חדש בעיר שונה מספר על החוויה. בואו וגלו כיצד הוד מכיר‬
‫חברים חדשים !‬
‫ن‬ ‫ا‬ ‫.‬ ‫ن‬ ‫اه‬ ‫ل‬ ‫ه دئ, ا‬ ‫ه ده‬
‫.‬ ‫وا‬
‫ا‬ ‫ةو‬ ‫ه د رو‬ ‫,د‬ ‫نا‬ ‫ا‬
‫ه ك.‬
‫د...........‬ ‫ء‬ ‫ا‬ ‫ف‬ ‫ه د‬ ‫اآ‬ ‫ه اآ‬