3. פטור לפי סע' 91) ג() 1( להרחבת/בניית דירת מגו רים
סע' 91) ג() 1( לתוספת השלישית לחוק התו" ב קובע:
"בניה או הרחבה של דירת מגורים לא ייראו כמימוש זכויות אם המחזיק
במקרקעין או קרובו הגיש בקשה להיתר בניה על אותם מקרקעין שישמשו
למגוריו או למגורי קרובו ובלבד שהשטח הכולל של דירת המגורים האמורה
לאחר בנייתה או הרחבתה אינו עולה על 041 מ"ר; עם כל בניה או הרחבה נוספת
מעל השטח האמור ישולם היטל, בשיעור יחסי לגודל הבניה או ההרחבה
הנוספת".
4. פטור לפי סע' 91) ג() 1( להרחבת/בניית דירת מגורים
ע" א 21-20-24561 הועדה המקומית לתו" ב נס ציונה נ' בר ואח'
ע" א 21-40-2678 הועדה המקומית לתו" ב פתח תקוה נ' דיבון
ואח'
מחוזי מרכז )ש' שילה, מקובר ברנט(
31.11.01
העובדות בערעור הראשון:
5 בני משפחה שקיבלו בירושה קרקע חקלאית התקשרו עם קבלן בהסכם
קומבינציה לפני אישור תוכנית ששינתה את היעוד מחקלאות למגורים והיו
זכאים ל-01 דירות מתוך 74 דירות שאפשר היה לבנות. התבקש פטור עבור
דירה לכל אחד מהבעלים סה"כ 5 דירות פטורות. הועדה הכירה בפטור לדירה
אחת עבור כל אחד משתי החלקות. סה"כ 2 דירות פטורות.
5. פטור לפי סע' 91) ג() 1( להרחבת/בניית דירת מגורים
העובדות בערעור השני:
שני זוגות היו מבעלי זכויות במגרש אשר הגישו יחד עם כל בעלי הזכויות
בקשה לקבלת היתר בניה לבניין בן 01 דירות. לכל זוג הייתה זכות לדירה
אחת. והגישו בקשות לפטור מהיטל השבחה בגין כל דירה. חתמו על תצהירים
שדירותיהם מיועדות לשמש אותם או את קרוביהם. שמאי הצדדים הגיעו
לשומה מסוכמת של היטל השבחה החל על החלקה, ובה נכתב גם סעיף ויתור
הדדי על טענות. לאחר מכן נחתם הסכם פיתוח בין החברה לפיתוח לבין בעלי
הזכויות ובו בין היתר תשלום "חלף היטל השבחה" והוסכם שהבעלים יהיו
זכאים לבקש פטור מהיטל השבחה בגין מספר דירות שבהם הם או מי מיהם
עתידים להתגורר. הבניין נבנה ושני הזוגות התגוררו בו. הועדה סירבה להשיב
להם את היטל ההשבחה ששולם ע"פ השומה המוסכמת בטענה שלא ניתן
לאשר פטור לבעלים במגרש ריק.
6. פטור לפי סע' 91) ג() 1( להרחבת/בניית דירת מגורים
השאלה:
האם הפטור מצומצם לדירה אחת בלבד במקרקעין, ללא קשר למספר הבעלים
המחזיקים או שהוא חל גם על מספר בעלים המחזיקים במקרקעין וכל אחד בונה
בהם יחידת דיור אחת עבור עצמו.
7. פטור לפי סע' 91) ג() 1( להרחבת/בניית דירת מגורים
נפסק:
הש' מקובר - הלכת חמאיסי השאירה בתוקף את הלכת צרי בדבר פרשנות מצמצמת
להוראות הפטור בעניין ריבוי דירות נבנות. במקרה שבו מספר בעלים משותפים כשכל
אחד מבקש לבנות דירה לצורך מגוריו, יינתן הפטור בגין דירה אחת בלבד. בחינת
המקרים בעניין צרי ושבילי מעלה, שכאשר מדובר במחזיקים שהם תא משפחתי לא יינתן
פטור מהיטל השבחה אלא לדירה אחת בלבד. כאשר קיימים מחזיקים שונים שאינם בני
משפחה אחת וכל אחד מבקש לבנות דירה עבור עצמו למגוריו אין מניעה מליתן לכל אחד
פטור בגין דירתו.
הש' שילה - הלכת צרי השאירה בצריך עיון את השאלה אם כמות הפטורים נגזרת
מכמות המחזיקים. אין לצמצם את הלכת צרי רק למקרים שמבקשי הפטור הם בני
משפחה אחת. הגיון ההלכה חל גם על מבקשי פטור שהם שותפים במקרקעין, אפילו
אינם בני אותה משפחה, שהרי מדובר בפטור סוציאלי, ואין טעם למנוע את הפטור דווקא
מבני משפחה אחת ולא ממי שאינם בני משפחה כאשר פועלים בצוותא או לא בצוותא?
ש' ברנט - מצטרפת לדעתו של הש' שילה להנמקה ולתוצאה.
8. פטור לפי סע' 91) ג() 1( להרחבת/בניית דירת מגורים
עש" א ) פ" ת( 31-20-82894 גדעון ורדי נ' הועדה המקומית לתכנון ולבניה הוד השרון
שלום פ"ת )ש' שטרנליכט(
31.9.92
העובדות:
רדי קיבל בירושה זכויות במקרקעין והעביר ל-3 ילדיו חלק מזכויותיו ללא
תמורה. ורדי הוא גם הבעלים של חלקה נוספת במקרקעין, עליה ניתן להקים 2
יח' דיור צמודות קרקע. ורדי מבקש לקבל פטור לפי סע' 91)ג()1( עבור אחת מהן
שלטענתו תשמש אותו כבית מגוריו. כל אחד מילדיו מבקש לבנות בית מגורים
אחד על חלק מהמקרקעין שקיבל מהאב, ומבקש פטור מהיטל השבחה לפי סע'
91)ג()1(. סה"כ נתבקשו 4 פטורים. הועדה קבעה שכולם זכאים ביחד לכל היותר
לפטור אחד בלבד.
9. פטור לפי סע' 91) ג() 1( להרחבת/בניית דירת מגורים
השאלה:
האם כל אחד מהמערערים זכאי לקבל פטור לפי סע' 91)ג()1(?
10. פטור לפי סע' 91) ג() 1( להרחבת/בניית דירת מגורים
נפסק:
• הפטור ניתן משיקולים סוציאלים ויש לפרשו בצמצום )ראה הלכת צרי והצופה(. המטרה
אינה להעשיר את הזכות בהטבה על חשבון הקהילה אלא לאפשר להרחיב את ביתו אף אם
אין ידו משגת לשלם את היטל ההשבחה. אין הכוונה לפטור "אוטומטי" עבור כל בניה של
דירת מגורים או הרחבתה, ויש לבחון כל מקרה לגופו.
• ורדי אינו זכאי לפטור מאחר ויש בבעלותו דירת מגורים נוספת )הלכת צרי(.
• הילדים אינם זכאים לפטור מאחר והזכויות הוענקו להם לאחר אישור של התוכנית )41
שנים(. אדם המנצל את הפטור מהיטל בחלקה אחת, לא יוכל להעביר את בעלותו בחלקה
אחרת לבן משפחתו כדי שהוא ייהנה בפעם נוספת בפטור מהיטל.
11. פטור לפי סע' 91) ג() 1( להרחבת/בניית דירת מגורים
העובדה שמר ורדי אינו זכאי לפטור אין כדי להעביר את הזכות לפטור לילדים. פטור
מהיטל השבחה יכול להינתן פעם אחת ועבור דירה אחת. הפטור אינו "משתכפל" כאשר
חלקות במקרקעין ניתנות לבני משפחה ללא תמורה.
טעם נוסף לאי הענקת פטור לילדים נובע מהמועד הקובע לעניין הפטור מהיטל השבחה
מועד אישור התוכנית, בו בעל הזכויות היחידי היה מר ורדי ורק הוא היכול להינות
מהפטור.
הערות:
האם הבחינה אם הייתה בבעלותו דירה נוספת נעשתה למועד אירוע המס קרי אישור
התוכנית?
13. מיהו " חוכר לדורות" החב בתשלום היטל השבחה?
סע' 2) א( לתוספת השלישית לחוק התו" ב קובע:
"חלה השבחה במקרקעין, בין מחמת הרחבתן של זכויות הניצול בהם ובין בדרך
אחרת, ישלם בעלם היטל השבחה לפי האמור בתוספת זו )להלן - היטל(; היו
המקרקעין מוחכרים לדורות, ישלם החוכר את ההיטל; היטל בעקבות אישור
תכנית יחול על מקרקעין הנמצאים בתחום התכנית או הגובלים עמו בלבד."
סע' 1) א( לתוספת קובע:
"חכירה לדורות" - כמשמעותה בחוק המקרקעין תשכ"ט-9691;
סע' 3 לחוק המקרקעין קובע:
"שכירות מקרקעין היא זכות שהוקנתה בתמורה להחזיק במקרקעין ולהשתמש
בהם שלא לצמיתות; שכירות לתקופה שלמעלה מחמש שנים תיקרא "חכירה";
שכירות לתקופה שלמעלה מעשרים וחמש שנים תיקרא "חכירה לדורות"."
14. מיהו " חוכר לדורות" החב בתשלום היטל השבחה?
ה" פ 11-11-36563 ועדה מקומית לתו" ב שומרון נ' אינג' בר יהודה בע" מ
מחוזי חיפה )ש' רון סוקול(
31.8.21
העובדות:
• היזמית חתמה על הסכמי פיתוח מהם עלה שתקופת החכירה חושבה
ריטרואקטיבית מיום אישור העיסקה/חתימת הסכם הפיתוח )תקופת הפיתוח
נכללה בתקופת החכירה(.
• כל תנאי החכירה הוסכמו וסוכמו בהסכם הפיתוח.
• דמי החכירה המהוונים נקבעו ושולמו מראש ואף תוספת לדמי חכירה נדרשה עם
שינוי יעוד שולמה כולה מראש.
• תקופת הפיתוח הוארכה שוב ושוב במשך כ- 02 שנים מבלי שהמנהל דרש את
החזרת החזקה במקרקעין למרות הפרות של הסכם הפיתוח.
• המחזיקים לרבות המשיבה נהגו במקרקעין מנהג בעלים, הגישו בקשת להיתר
בניה, התדיינו בפני רשויות התכנון והבניה, יזמו תוכניות לשינוי יעוד ומפורטת
וכו'.
15. מיהו " חוכר לדורות" החב בתשלום היטל השבחה?
השאלה:
מיהו חוכר לדורות החייב בהיטל השבחה. האם רק מי שאוחז בידו הסכם חכירה חתום
על בעל הקרקע או שמא גם מי שמחזיק במקרקעין מכח הסכמים מקדימים להסכם
החכירה כגון מחזיק מכח הסכם פיתוח.
נפסק:
• מגמת המינהל היא להשוות בין בעלי זכויות לפי הסכמי פיתוח לבין זכויות חוכרים
ולהפוך את התנאים שבחוזי פיתוח לתנאים בתוך חוזה החכירה כאלו שהפרתם תאפשר
ביטול החכירה.
• שאלת סיווג מעמד בעלי הזכויות לצרכי היטל השבחה תלויה בנסיבות ולא רק בחזות
החיצונית או הכותרת של ההסכם שניתנה לו ע"י הצדדים.
• מקום שהמהות הכלכלית של העיסקה היא העברת זכות חכירה ניתן להכיר במחזיק
כ"חוכר לדורות" לצורך היטל השבחה.
• גישת המהות הכלכלית של עיסקה מקובלת בדיני מס.
• התוצאה היא שיש לראות במחזיקות כחוכרות לצרכי היטל השבחה.
16. מיהו " חוכר לדורות" החב בתשלום היטל השבחה?
שיקולים מנחים:
• האם פיצול העסקה לשני שלבים מותיר שיקול דעת בידי המינהל לסרב לחתום על הסכם
חכירה או שמא לאחר אישור העסקה לא נותר שיקול דעת שכזה?
• האם הסכם הפיתוח קובע גם את תנאי הסכם החכירה, או שמא תנאים אלו נותרו לסיכום
בשלב החכירה?
• האם היזם, המתקשר בהסכם הפיתוח, הוא שצפוי לחכור את המקרקעין בתום תקופת
הפיתוח או שמא בתום תקופת היזמות תוחכר הקרקע לאחר או לאחרים?
• האם תקופת החכירה המוסכמת כוללת את תקופת הפיתוח אם לאו?
• האם העסקה שהובאה לאישור המינהל הינה עסקת חכירה )שחייבת אישור מועצת
המינהל( או רק עסקת פיתוח?
17. מיהו " חוכר לדורות" החב בתשלום היטל השבחה?
• מהי התמורה ששולמה? האם שולמו מלוא דמי החכירה המהוונים לכל תקופת החכירה,
או ששולמה תמורה רק לתקופת הפיתוח?
• האם המתקשר בחוזה פיתוח רשאי לשעבד את זכויותיו לממשכן?
• מי נושא בתשלומי החכירה על פי דין בתקופת החכירה, כמו תשלומי ארנונה, היטלי
פיתוח, וכדומה?
18. מיהו " חוכר לדורות" החב בתשלום היטל השבחה?
ניתן לבחון גם את התנהגות הצדדים לאחר חתימת ההסכם כמו למשל:
• האם ניתנו ארכות להשלמת עבודות הפיתוח? לאילו תקופות?
• האם ליזם ניתנה אפשרות להגיש בקשות לרשויות התכנון והבניה?
• להכין תכנית מתאר מפורטת?
• האם המנהל עמד על תנאי הסכם הפיתוח או אפשר ארכות גם כאשר
היזם לא עמד בתנאי הסכם הפיתוח?
• האם ניתנה ליזם אפשרות להעביר את זכויותיו לאחר?
• עמדת המנהל לגבי חתימת הסכם חכירה במצב הקיים וכדומה.
19. מיהו " חוכר לדורות" החב בתשלום היטל השבחה?
ערר 31/7308 מגדל לוד סנטר נ' ועדה מקומית לתו" ב לוד
ועדת ערר לתו"ב מרכז )יו"ר כרמית פנטון(
31.01.42
העובדות:
העוררת החזיקה במקרקעין בהתאם לחוזה פיתוח ותיק בן עשרות שנים, בהן
יזמה תוכניות ונהנתה מהן. כשמכרה זכויותיה נכתב במפורש שמדובר במכירת
זכויות של צד לחוזה פיתוח. מנהל מקרקעי ישראל צורף להליך והודיע
שלמעוררת מעמד של צד לחוזה פיתוח, וכי העביר גם חלף היטל השבחה לרשות
המקומית לפי סע' 12 לתוספת השלישית.
20. מיהו " חוכר לדורות" החב בתשלום היטל השבחה?
השאלה:
האם יש לראות בעוררות כחוכרות לדורות שחייבות היטל השבחה?
21. מיהו " חוכר לדורות" החב בתשלום היטל השבחה?
נפסק:
גם אם הדעה לא נוכחה מכך, אין מנוס מהכרעה שזכויות העוררות הן זכויות בר
רשות לעניין היטל השבחה. יש לתת משקל לעמדת מינהל מקרקעי ישראל וכן
לכך שהעביר חלף היטל השבחה ולכן לא ניתן לדרוש שוב היטל השבחה בגין
אותו מימוש זכויות בדרך של מכר אשר בגינו הועבר חלף היטל השבחה.
22. מיהו " חוכר לדורות" החב בתשלום היטל השבחה?
הערות:
• חלק מהסממנים עליהם הצביע ביהמ"ש היום קיימים גם בפסה"ד בעניין קנית.
• חוסר ודאות בשאלת החיוב בהיטל השבחה בהתקשרויות מסוג הסכמי פיתוח.
• האם יתכן מצב של כפל מס? גם תשלום חלף היטל השבחה וגם חיוב בהיטל
השבחה?
• השלכות חיוב כחוכר בדורות לצרכי היטל השבחה על מעמד החייב כלפי מינהל
מקרקעי ישראל
24. שיערוך חוב היטל השבחה והיטל השבחה שנגבה
ביתר
סע' 2) א)1( לחוק ההצמדה קובע:
"תשלום חובה שלא שולם תוך 03 ימים מהמועד שנקבע לשילומו, ישולם בתוספת
תשלומי פיגורים."
סע' 1 לחוק ההצמדה קובע:
"תשלומי פיגורים" - ריבית צמודה בשיעור של %57.0 לחודש...ממועד החיוב
בתשלום החובה עד יום שילומו, בהוספה או בהפחתה של הפרשי הצמדה.
סעיף 6 לחוק ההצמדה:
"שילם אדם... )תשלום יתר(... ולא הוחזר תשלום היתר תוך 03 ימים מיום
שילומו, תחזירנו הרשות המקומית בתוספת ... )הפרשי הצמדה(... לא הוחזר
תשלום היתר תוך 03 ימים מיום שהאדם ששילמו הודע בכתב לרשות המקומית
שהתשלום שנגבה ממנו הינו תשלום יתר, תחזירנו הרשות המקומית בתוספת...
)הפרשי הצמדה( ...ובתוספת ריבית צמודה בשיעור של %5.0 לחודש מיום
שילומו של תשלום היתר עד יום החזרתו.
25. שיערוך חוב היטל השבחה והיטל השבחה שנגבה
ביתר
סע' 51 לתוספת השלישית קובע:
"על תשלום ההיטל יחול חוק הרשויות המקומיות )ריבית והפרשי הצמדה על
תשלומי חובה(, תש"ם-0891 )להלן - חוק ההצמדה(..."
סעיף 71 לתוספת השלישית קובע:
"הוחלט בהליכים לפי תוספת זו על הפחתת החיוב בהיטל או על ביטולו, יוחזרו
הסכומים ששולמו מעבר למגיע, בתוספת תשלומי פיגורים כמשמעותם בחוק
ההצמדה, וסעיף 6 לחוק ההצמדה לא יחול."
26. שיערוך חוב היטל השבחה והיטל השבחה שנגבה
ביתר
ת" צ 01-90-61671 לוינסון נ' הועדה המקומית לתו" ב
חולון
מחוזי מרכז )ש' מיכל נד"ב(
31.11.4
העובדות:
בקשה לאישור תובענה ייצוגית שעניינה גביית ריבית פיגורים בגין תשלום היטל
השבחה. בבקשה נטען כי הועדה המקומית גובה ריבית בשיעור %57.0 על סכום היטל
ההשבחה, בגין מלוא התקופה שמיום מימוש הזכויות ועד יום התשלום, באופן
אוטומטי, אפילו אם התארכות ההליך אינה בעטיו של הנישום. זאת בניגוד לפסיקת
בימ"ש שלום )גרינשטיין( שקבעו שאין לגבות ריבית פיגורים כאשר התארכות ההליך
אינה בעטיו של הנישום ובתנאי שעל הנישום לשלם בסמוך ליום המימוש את הסכום
שאינו שנוי במחלוקת.
27. שיערוך חוב היטל השבחה והיטל השבחה שנגבה
ביתר
השאלה:
האם הועדה המקומית מחייבת בהתאם לפס"ד בעניין גרינשטיין או לא?
28. שיערוך חוב היטל השבחה והיטל השבחה שנגבה
ביתר
נפסק:
פס"ד בעניין גרינשטיין נ' הועדה המקומית לתו"ב נתניה )שלום ראשל"צ 70.7.03(
קבע כי לפי סע' 51 בתוספת השלישית יחול חוק רשויות מקומיות ריבית והפרשי
הצמדה על תשלומי חובה. תשלום חובה שלא ישולם תוך 03 יום מהמועד שנקבע
לתשלומו ישולם בתוספת תשלומי פיגורים. זה לא אומר שיש ריבית פיגורים מ-
03 יום מיום המימוש. יש להבחין בין תקופות שונות בהליך היטל ההשבחה
וליישם כללי שערוך שונים על כל תקופה כדלקמן:
29. שיערוך חוב היטל השבחה והיטל השבחה שנגבה
ביתר
במקרים שלפני תיקון 48:
התקופה הראשונה - מיום המימוש ועד היום בו הודיע הנישום לוועדה על המימוש
ובלבד שעשה כן בתוך 03 יום. אם לא יעשה כן בתוך התקופה האמורה יחולו עליו
תשלומי פיגורים.
התקופה השנייה - מהיום בו הודיע הנישום לוועדה על המימוש ועד היום שקיבל
מהוועדה את דרישת התשלום על פי השומה מטעמה. על תקופה זו אין לנישום
שליטה ואין הצדקה לגבות ממנו תשלומי פיגורים בגינה.
אם הנישום אינו חולק על דרישת התשלום - עליו לשלמה בתוך 03 יום
מקבלתה שאם לא יעשה כן יחויב בתשלומי פיגורים מיום קבלת הדרישה ועד
לתשלום בפועל.
30. שיערוך חוב היטל השבחה והיטל השבחה שנגבה
ביתר
במקרים שלפני תיקון 48 ) המשך( -
אם הנישום אינו חולק על החבות אלא על גובה ההיטל- עליו להגיש
שומה נגדית ובמועד, ואז יהיה על שמאי הצדדים להגיע לשומה מוסכמת או
לפנות לשמאי מכריע. כל עוד נוהג הנישום בדרך שאינה גורמת לעיכובים בדרך
לשומה מוסכמת או לשומת שמאי מכריע אין לחייבו בריבית בגין התקופה שמיום
דרישת התשלום ועד דרישת התשלום על פי השומה המכרעת או המוסכמת. כן
חובה על הנישום לשלם את הסכום שלא שנוי במחלוקת על פי השומה שהגיש
בתוך 03 יום מתאריך השומה מטעמו, שאם לא יעשה כן ישא בתשלומי פיגורים
על סכום זה.
31. שיערוך חוב היטל השבחה והיטל השבחה שנגבה
ביתר
במקרים לאחר תיקון 48 -
גם לאחר תיקון 48 יש תקופות שונות בהליך בירור השומה, ושחלקן אף זהות
לאלה שפורטו בהלכת גרינשטיין )ממועד מימוש הזכויות ועד להודעת הנישום
לוועדה לקבלת אישור; מיום פניית הנישום ועד לקבלת דרישת התשלום; ממועד
קביעת זהות השמאי המכריע עד לקבלת השומה המכרעת(.
השאלה שבמחלוקת היא האם המשיבה מחייבת אוטומטית בגין התקופה שמיום
מימוש הזכויות ועד הודעת התשלום אם לאו. שאלה זו עומדת גם לגבי נישומים
לאחר תיקון 48 שהרי גם בעניינם, נוכח ההליכים על פי החוק המתקן, עוברת
תקופת זמן לא מבוטלת בין מועד המימוש לדרישת התשלום.
על פני הדברים יש בסיס לטענה שהועדה המקומית פעלה בניגוד לדין ואושרה
תובענה ייצוגית.
32. שיערוך חוב היטל השבחה והיטל השבחה שנגבה
ביתר
תא" ק 31-20-789 אבן חי 3991 בע" מ ואח' נ' הועדה
המקומית לתו" ב ת" א ואח'
שלום ת"א )ש' ירון גת(
31.9.32
העובדות:
התובעות מימשו זכויות במקרקעין בת"א )3 חלקות ברח' הכובשים בת"א( שילמו
את היטל ההשבחה, ביקשו מינוי שמאי מכריע אשר הפחית את היטל ההשבחה
מסך של כ- 55.2 מליוני ₪ לסך של כ- 87.1 מליוני ₪.
33. שיערוך חוב היטל השבחה והיטל השבחה שנגבה
ביתר
השאלה:
כיצד יש לשערך את סכום ההשבה? האם בצירוף הצמדה בלבד לפי סע' 71
לתוספת השלישית )כגישת הנתבעת( או בצירוף ריבית והצמדה של חוק
רשויות מקומיות ממועד התשלום ועד למועד ההשבה בפועל )כגישת
התובעות(.
34. שיערוך חוב היטל השבחה והיטל השבחה שנגבה
ביתר
נפסק:
לפי גישה פרשנית אחת - יש לפרש את סעיף 71 באופן בו המועד ממנו יש
להוסיף את תשלומי הפיגורים לסכומי ההשבה הוא המועד בו הוחלט על ההשבה.
לפי גישה פרשנית שניה - יש לפרש את סעיף 71 באופן בו המועד ממנו יש
להוסיף את תשלומי הפיגורים לסכומי ההשבה הנו מועד התשלום של ההיטל בפועל.
35. שיערוך חוב היטל השבחה והיטל השבחה שנגבה
ביתר
•
•
•
•
•
בימ"ש קובע ששתי הפרשנויות אפשריות מבחינה לשונית, ומחליט לאמץ את
הגישה הפרשנית הראשונה.
חיוב בריבית פיגורים הוא חיוב מעין עונשי או אכיפתי ויש להטילו רק מקום
בו דבק אשר בפעולתו של הגורם המחייב, וזה קיים רק מקום שהוחלט על
ההשבה והועדה המקומית לא משיבה.
בימ"ש לא מקבל את התפיסה לפיה מנגנון השערוך הקבוע בסע' 71 נועד
לעודד רשויות שלא להטיל חיובים מופרזים מלכתחילה.
בתקופה שמיום התשלום בפועל ועד למועד קבלת ההחלטה המשנה את גובה
החיוב זכאי הנישום להפרשי הצמדה וריבית "רגילים", שכאן אין הצדקה
להרעת מצבו ובתקופה זו הרשות יכולה להפיק פירות/ריבית מהסכומים
ולהתעשר על חשבונו של הנישום.
משאיר בצריך עיון את השאלה אם אפשר לחייב בריבית פיגורים גם בגין
התקופה שבין מעד התשלום בפועל למועד קבלת ההחלטה אם יוכח שפעולת
הרשות החיוב הראשוני נגועה בחוסר תום לב או ברשלנות רבתי.
