הרצאה של ד"ר אלינער פרדס, אוניברסיטת ת"א , אפריל 2013
סיכום של ההרצאה אפשר למצוא באתר
http://www.pardess.info/
Compassion, Self compassion and Fear of compassion- The lecture in Hebrew can be found on the website- http://www.pardess.info
16. 16 ,פרדס2013
Mindful self-compassion is the foundation
of emotional healing—
being aware in the present moment when
we're struggling with feelings of inadequacy,
despair, confusion, and other forms of stress
(mindfulness)
and
responding with kindness and understanding
(self-compassion).
Germer, C.K. & Siegel, R.D. (Eds.). (2012). Compassion and
wisdom in psychotherapy: Deepening mindfulness in
psychotherapy. New York: Guilford Press.
בפסיכותרפיה וחמלה תבונה
על כנפיים שתי צריכה ההארה "ציפור
"החמלה וכנף החוכמה לעוף-כנף מנת
19. 19 ,פרדס2013
מקורות
Baker, L. & McNulty, J. K. (2011). Self-compassion and relationship maintenance: The moderating roles
of conscientiousness and gender. Journal of Personality and Social Psychology, 100, 853-873.
Dalai Lama (1995). The power of compassion. New Delhi: HarperCollins.
Germer, C.K. & Siegel, R.D. (Eds.). (2012). Compassion and wisdom in psychotherapy: Deepening
mindfulness in psychotherapy. New York: Guilford Press.
Gilbert, P. (1989). Human nature and suffering. Hove, England: Lawrence Erlbaum.
Gilbert, P. (2005). Compassion: Conceptualizations, research and use in psychotherapy. Hove, England:
Routledge Press.
Goetz, J. L., Keltner, D., & Simon-Thomas, E. (2010). Compassion: Evolutionary analysis and empirical
review. Psychological Bulletin, 136, 351–374.
Leary, M. R., Tate, E. B., Adams, C. E., Allen, A. B., & Hancock, J. (2007). Self-compassion and reactions
to unpleasant self-relevant events: The implications of treating oneself kindly. Journal of Personality
and Social Psychology, 92, 887-904
Mikulincer, M., & Shaver, P. R. (2007). Attachment in adulthood: Structure, dynamics, and change. New
York: Guilford Press.
Neff, K. (2003). Self-compassion: An alternative conceptualization of a healthy attitude toward oneself.
Self and Identity, 2, 85–101.
Neff, K. D., Rude, S. S., & Kirkpatrick, K. (2007). An examination of self-compassion in relation to
positive psychological functioning and personality traits. Journal of Research in Personality, 41, 908–
916.
Neff, K. D. & Vonk, R. (2009). Self-compassion versus global self-esteem: Two different ways of relating
to oneself. Journal of Personality, 77, 23-50.
Editor's Notes
הרצאה אוניברסיטת תא – מאי 2013 בחרתי לפתוח בתצלום זה – קטע מפסל של Guanyin- goddess of compassion לפי הבודהיסטים מאסיה המזרחית - ממספר סיבות- 1 . היד איתנה, משדרת חוזק ובו זמנית עדינות. משמעותי בעיניי השילוב בין עוצמה (גם עוצמת הברונזה) לבין רכות בלתי רגילה. 2 . החזקת החוט התחברה בעיניי גם לחבל הטבור ואולי גם לחוט המקשר בין כל היצורים החיים inter-being ) 3 . שימו לב לעין ביד - בהסתכלות מקרוב היא נראית כסוג של פצע מה שמזכיר את המיתוס של המרפא הפצוע – the wounded healer - שהפצע שלו מהווה גם רגישותו המיוחדת ומקור יכולתו "לראות" ולהבין מה שעובר על הזולת. הפצע הוא גם מקור סגולותיו כמרפא. נדרש אומץ כדי לגעת ביד הפצועה to be affected but not affected כלשונה של היינו. על הפתיחות לגעת בפצע ועל הקשר בין חמלה כלפי עצמנו וחמלה כלפי אחרים אדבר בהרצאה זו. Guanyin- Goddess of compassion
3 מרכיבים בהגדרה של Goetz, Keltner, and Simon-Thomas, 2010 לגביהם יש התייחסות שונה בגישות שונות ומתעוררות שאלות – רגש – קוגניציה או רגש? השתתפות העד- תפקיד העד ומידת השתתפותו? מוטיבציה לפעולה –מה הקשר בין מוטיבציה לפעולה?
4 הלכי רוח עילאיים- "מטה" – אהבה "קורונה Karuna -גורם לליבו של האדם לרעוד בשל צערו של האחר. "שקילות"- Uppeka - פתיחות מנטאלית שקולה שמחה אוהדת- Mudita - היכולת להשתתף בשמחתם של אחרים . חשוב גם לציין את ה Maitri (צודרון)- " Unconditional friendship with self ."
" Unconditional friendship with self ." כפי תיארנו קודם.
האם יש "יותר מדי אכפתיות"? או שמא מדובר בסוג האמפתיה? סוג החמלה? סטפן צוויג משרטט את האבחנה בין רחמים לחמלה. האמפתיה ממוקדת באחר לעומת מצוקה ממוקדת במצוקה האישית של "עד". הוא מדבר על קוצר רוחו של הלב. דבריו משקפים את שלושת הגורמים המתווכים במחקרים שתיארתי : 1 . מוטיבציה- חמלה לא מדודה יכולה לגרום נזק גם למטפל וגם למטופל ובפרט כשהיא נובעת ממניעים הגנתיים של מעניק העזרה ("להגן על נפשו מפני סבל הזולת"), או מתוך צורך בשליטה או צורך להרגיש טוב עם עצמי 2 . ויסות רגשי- " החמלה היא לא רגשנית, יצירתית, רצונה נהיר לה והחלטתה נחושה. יש בה מידה של סבלנות וסובלנות". היכולת לווסת את הרגשות שמתעוררים בנו, מאפשרת לנו את הסבלנות והסובלנות בנוסף לגמישות הנחוצה במפגש. היכולת לווסת את רגשותינו מאפשרת לנו גם לעשות בהן שימוש יצירתי בהבנתנו את התהליכים הרגשיים המורכבים המעורבים במפגש. 3 . התקווה - נדרשת הגדרה מחדש של תקווה וזהירות מתקוות שווא או גישה של "פוליאנה". השפעתו של כל מטפל מוגבלת לזמן ולמקום ותלויה בגורמים שאינם בשליטתו. בע וד שרחמים הוא מקום של התנשאות ופטרוניות . החמלה, לעומת זאת, היא חיבור לאנושיות שבנו. זו נקודת מבט הרואה את חוסר אונים והסבל המונחים בעצם הקיום האנושי כבלתי נמנעים. שימו לב לשורה- "עד כלות הכוחות או למעלה מזה". מה שאמרנו קודם על הויסות הרגשי, המוטיבציה והנחישות לעמוד בכל בסבלנות ובסובלנות עד כלות הכוחות ואף למעלה מזה, שהרי תוך כדי כך אנחנו מתעלים מעבר לגבולות עצמנו כיצד אפשר לטפח את אותה חמלה יצירתית, שמטיבה הן עם המטפל והן עם המטופל ומאפשרת לנו להתעלות מעבר לגבולות עצמנו?
"מי מפחד מחמלה?" אחד המכשולים מפני תכניות לטיפוח חמלה ו self care של מטפלים, הוא ההתכחשות לתופעת השחיקה והבושה להכיר בה. מכשול נוסף הינו הפחד מחמלה, גם מחמלה מצד אחרים וגם הפחד מחמלה עצמית. מדוע אנחנו מפחדים מחמלה? ומה עם החמלה העצמית? האם אכן הסנדלר הולך יחף? על כך שווה להקדיש הרצאה נוספת שעומדת בפני עצמה . המחקר על חמלה עצמית ועל הפחד מחמלה בחיתוליו, אך נשאלת השאלה כמה אנחנו דואגים לעצמנו? כמה אנחנו חומלים ביחס עצמנו? מה אנחנו עושים למען רווחתנו? מדוע אנחנו מציבים חומות לחמלה? כולל החמלה כלפי עצמנו חמלה עצמית וחמלה כלפי האחר שלובות זו בזו, מגבילות ומאזנות זו את זו, ומעצימות אחת את השנייה החמלה לא שלמה אם אין בה חמלה גם ביחס לעצמנו, אשר לפחד מחמלה מצד אחרים, ייתכן שמדובר בפחד מפני רחמים העלולים להחליש. קיים סוג של רחמים שיכולים לבוא מ מקום של התנשאות, פטרוניות ויצירת מחיצות בין "חולים" ל"בריאים" בין "אנחנו" ו"הם" גישה כזאת נובעת פעמים רבות ממקום של התכחשות למצוקה ולהשלכת החולשה על ה"אחר" . החמלה מושתתת על חיבור לאנושיות שבנו. הרשות להיות אנושי
שמו של ר' יוחנן - אולי מלשון חנינה. כגון מידות האל "אל רחום וחנון" (שמות לד, 6 ), ודברי האל: "וחנותי את אשר אחון וריחמתי את אשר ארחם" (שמות לג, 19 ). משמעות השם עצמו: יו-חנן - האל חנן. זו עמדת חנינה, שנובעת מסליחה וחמלה. חנינה היא ההיפך מעמדת הדין השיפוטית השלילית. היא המאפשרת רצון לסייע לזולת והיא המאפשרת לאדם חשובה היכולת לקבל את העזרה מהזולת. מטפל שלא שוגה בתחושת גדלות, יודע שכוחו לסייע לאחרים לא מחסן אותו מפני חוליי החיים, ושאינו שונה מהנזקקים אליו. בכך המטפל והמטופל שניהם בעלי החולי-הפצע. יש כאן עמדה שוויונית של המטפל והמטופל. ר יוחנן מסייע לאחרים שחלו בדיוק באותו האופן שסייעו לו. המטפל בחולי הוא מי שבעצמו חלה וטופל. משתמע גם שאדם אינו יכול להפעיל את עמדת הריפוי לעצמו לבדו, שכן הוא זקוק לממד הבין אישי של אחווה, למפגש האנושי האכפתי, הדואג, הרוצה לסייע והמסייע ככל יכלתו, לזולת שמתקיים עבורו כזולת-עצמי. כשהוא בוחר בהחלמה, עליו גם להושיט את ידו כדי שיוכל להיאחז ביד המושטת אליו. יש מקרים בהם המטפל מנסה לסייע למטופל אבל המטופל אינו מושיט את ידו להיאחז בו. (רות נצר/מאמר בטיפולנט) Notes -
מוטיבציה וחמלה עצמית רוב האנשים רודים בעצמם ללכת לשיעור ספנינג בכל ערב בשבוע. אבל להשתמש במונחים כמו "חייב" או "צריך", ולהציב לעצמנו מטרות נוקשות מדי, הם מתכון די בטוח לכישלון. לפי מחקר שפורסם בכתב העת Motivation and Emotion דווקא חמלה עצמית מעודדת מוטיבציה. בהשוואה להלקאה עצמית המשתתפים גבוהים בחמלה עצמית התמודדו טוב יותר עם מעידות בתכניות ירידה במשקל. "הם לא נתנו למה שנתפס בעיניהם ככישלון, להכריע אותם. ההסבר של החוקרים הוא שכאשר אנחנו מבקרים את עצמנו, אנחנו פוגעים בביטחון העצמי, שהוא מרכיב עיקרי במוטיבציה שלנו. הפתרון הוא להגיד לעצמנו בדיוק מה שהיינו אומרים לחבר טוב במצב דומה. לא בגלל שאנחנו לא מספיק טובים במשהו, אלא בגלל שאנחנו רוצים להיות בריאים, לעבוד בעבודה מספקת יותר, להיות בזוגיות טובה יותר, או כדי להיכנס לג'ינס החדשים. תהיה המטרה אשר תהיה". Baker LR and McNulty JK ( 2011 ). Self - compassion and relationship maintenance : the moderating roles of conscientiousness and gender . J Pers Soc Psychol ...
"מעלה את הבכי הכמוס." – מעורר את האבל הלא פתור , תזכורת לשבריריות החיים ופגיעותנו המחקר האמפירי תומך באמירה שהחמלה "מרככת את בשרנו הבהול קדימה" ו"מעלה את הבכי הכמוס". זו גם אחת הסיבות לפחד מחמלה