Anochi.com., profile picture
Uploaded byAnochi.com.
784 views

מדריך למאבק שתיל

Embed presentation

Downloaded 10 times
‫שירותי תמיכה ויעוץ‬ ‫לקידום שינוי חברתי‬ ‫‪Shatil.org.il‬‬ ‫מייסודה של הקרן החדשה לישראל‬ ‫מדריך למאבק במאהל‬ ‫גרסה/טיוטה מתעדכנת, 1 אוגוסט 1102‬ ‫ ‬ ‫כמה מילים על המדריך‬ ‫המדריך הינו "סל כלים" אשר אספנו וערכנו עבורכם/ן – פעילי/ות השטח, מארגנים/ות לשינוי חברתי,‬ ‫נציגי/ות ארגונים, מנהיגי/ות מאהלים וכל הרוצים/ות לקדם שינוי חברתי בדגש על הקמת מאהל‬ ‫מחאה. אנו מקווים שכל אחד ואחת יוכלו למצוא כאן בין הפרקים מידע רלוונטי, טיפים טובים, צעדים‬ ‫ראשונים לקראת עשייה ועוד נקודות למחשבה.*  ‬ ‫המאבק בנושא דיור הוא אכן מאבק על "הבית" במלוא מובן המילה ולכן הוא ייחודי באנרגיה העצומה‬ ‫שהוא מניע. בשבועיים האחרונים אנו עדים למאבק מרשים וחשוב באותנטיות הקול שהנאבקים‬ ‫המייצגים את עצמם משמיעים. יתר על כן, ברגעים בהם מסמך זה נחתם נשמעים מהמשתתפים‬ ‫קולות ברורים הקושרים את המאבק הספציפי על הדיור לקריאה לצדק חברתי, מדינת רווחה וחיבור‬ ‫למאבקים נוספים.‬ ‫חשוב לציין שהנושאים מובאים כאן על קצה המזלג וכי ניתן למצוא חומר רב נוסף בכל תחום אצל כל‬ ‫אחד מהפעילים, אנשי הקשר, האתרים במרשתת, נציגי מאהלים וארגונים- שחלקם מופיעים‬ ‫במדריך. המאבק הינו דינאמי ודברים מתעדכנים ומשתנים מיום ליום ולכן חשוב להתחבר למקורות‬ ‫המידע הרלוונטיים ולהתעדכן באופן שוטף.‬ ‫המדריך משלב ידע מהשטח וניסיון ממאבקים קודמים. בהזדמנות זו אנו רוצים להודות לכל העוסקים‬ ‫במלאכת השינוי החברתי- פעילים וארגונים כאחד- לכל מי שלקח חלק ותרם בהכנת החוברת: מובילי‬ ‫המאבק, האגודה לזכויות האזרח, הקואליציה לדיור בר השגה, התנועה לחיים בכבוד ושתיל- צוות‬ ‫המרכז לשינוי מדיניות ולצוות המארגנים לשינוי חברתי באשכול צדק חברתי. תודה גם לכולכם/ן-‬ ‫פעילים ואקטיביסטים שניסיונכם הוא שלימד אותנו את רזי המאבק.‬ ‫המדריך ממשיך להתעדכן, אתם מוזמנים לחזור אלינו עם תיקונים והוספות.‬ ‫בהצלחה, עו"ס שירה איתן, מארגנת לשינוי חברתי, שתיל‬ ‫‪shirae@shatil.nif.org.il‬‬ ‫*הערה: מכאן, לשון זכר רק בשל אופייה של השפה העברית ובכדי להימנע מסרבול.‬ ‫מדריך למאבק במאהל, גרסה 2, אוגוסט 1102  ‬ ‫עמוד 1‬
‫מה תימצאו במדריך?‬ ‫כמה מילים על המדריך .................................................................................................... 1‬ ‫פרק א'- הקמת מאהל וניהולו ............................................................................................ 3‬ ‫החלטתי להקים מאהל – מה אני עושה? ........................................................................... 3‬ ‫איפה מתמקמים? שיקולים לבחירת מקום: ........................................................................ 3‬ ‫עבודה עם התקשורת .................................................................................................... 5‬ ‫הפנייה לתקשורת ......................................................................................................... 6‬ ‫הודעה לתקשורת .......................................................................................................... 6‬ ‫ציוד נדרש למאהל ......................................................................................................... 7‬ ‫גיוס משאבים ............................................................................................................... 8‬ ‫קבלת החלטות במאהל .................................................................................................. 8‬ ‫פעולות יומיומיות במאהל................................................................................................ 9‬ ‫פרק ב' - זכותון למפגין/ה ............................................................................................... 11‬ ‫מחאת אוהלים ............................................................................................................ 11‬ ‫האם הקמת מאהל מחאה היא חוקית? ........................................................................ 11‬ ‫האם נדרש רישיון להקמת מאהל?.............................................................................. 11‬ ‫האם מותר לעירייה להתנות תנאים באישור להקמת מאהל? .......................................... 11‬ ‫הפגנה ...................................................................................................................... 21‬ ‫מתי נדרש רישיון להפגנה? ....................................................................................... 21‬ ‫כיצד מקבלים רישיון להפגנה? ................................................................................... 21‬ ‫מתי מותר למשטרה לפזר הפגנה? ............................................................................. 31‬ ‫המשטרה מפזרת הפגנה שלא נדרש לה רישיון. מה עושים? ........................................... 31‬ ‫האם ומתי מותר לשוטרים להשתמש בכוח נגד מפגינים? ............................................... 31‬ ‫האם מותר לצלם שוטר בפעולה? ............................................................................... 31‬ ‫עיכוב, מעצר וחקירה ................................................................................................... 41‬ ‫נטילת אמצעי זיהוי ...................................................................................................... 51‬ ‫נספח 1- חמש שאלות נפוצות על "דיור בר השגה" ........................................................... 71‬ ‫מה אפשר לעשות כדי לקדם דיור בר השגה? ................................................................... 81‬ ‫במסגרת הרפורמות שמקדמת הממשלה, לקבוע הוראות לדיור בר השגה: ........................ 81‬ ‫להפסיק לייבש את הסיוע של משרד השיכון: ................................................................ 81‬ ‫01 נקודות מרכזיות לקידום מדיניות דיור חברתית בישראל ................................................ 02‬ ‫נספח 2- נלחמים על הבית – לא לחוק הוד"לים................................................................ 32‬ ‫נספח 3- פורמט הודעה לעיתונות .................................................................................... 52‬ ‫נספח 4- רשימת ריכוזי כתבים ........................................................................................ 62‬ ‫רשימת ריכוזי כתבים - תקשורת ארצית .......................................................................... 72‬ ‫נספח5- הצעות וטיפים לקראת ראיונות בתקשורת – רדיו, טלוויזיה עיתונות:........................ 92‬ ‫מדריך למאבק במאהל, גרסה 2, אוגוסט 1102  ‬ ‫עמוד 2‬
‫פרק א'- הקמת מאהל וניהולו‬ ‫החלטתי להקים מאהל – מה אני עושה?‬ ‫נקודת הפתיחה: כל אחד/ת יכול/ה להקים מאהל. ניסיון המחאה עד כה הוכיח שברגע שאדם אחד‬ ‫העיז והקים אוהל, הצטרפו אליו אנשים נוספים. לאחר הקמת האוהל הראשון, ניתן להפעיל את‬ ‫המאהל באופן שמכוון גם לגיוס שותפים: פעולות מחאה יומיומיות ועבודה עם התקשורת )כפי‬ ‫שיפורטו בהמשך( ימשכו תומכים ופעילים, אם לכמה שעות או לכמה לילות. הפעילים והתומכים‬ ‫יכולים להיות גם ממקומות וממאהלים אחרים ולאו דווקא מקומיים. בנוסף, ניתן לדבר עם חברים,‬ ‫מכרים, שכנים ולהציע להם להשתתף ולהצטרף. ההשתתפות יכולה להיות חלקית, כל אחד/ת יכולה‬ ‫לתרום את מה שהוא יכול/ה.‬ ‫אתה יכול לשאול את עצמך, עם מי אני רוצה להקים את המאהל? למי אני רוצה להצטרף? מה גודל‬ ‫הקבוצה הרצוי? כידוע, יש משמעות לגודל הקבוצה- מחד, קבוצה גדולה ומגובשת תוכל להתחלק‬ ‫בניהול השוטף של המאהל ומנגד הדבר מחייב להתמודד עם ריבוי של קולות וצרכים, המחייבים‬ ‫בניית הסכמות, גישור ופשרה. ככל שיהיו יותר אנשים, אוהלים ותומכים כך תהיה למאהל נראות‬ ‫גדולה יותר, וסביר להניח שגם יותר השפעה: לאנשים יהיה יותר קל להצטרף )תופעת "כדור השלג"(‬ ‫ובעלי תפקידים ומקבלי החלטות יתייחסו ביתר רצינות לדרישות.‬ ‫בכל מקרה, מומלץ להגדיר מראש מה המטרה, למשל: הקמת מאהל בנושא הדיור בהרצליה, שיבטא‬ ‫את מצוקת הדיור המקומית. באופן זה המאהל יהווה ביטוי למצוקה: הוא ייתן ביטוי למגוון אנשים:‬ ‫משפחה מהדיור הציבורי, זוג צעיר בדירה שכורה, עולים, חד הוריות ועוד. לכל אחד יש את הסיפור‬ ‫שלו וכדאי לאפשר את הבמה לכמה שיותר סיפורים וקולות. מגוון סיפורים אישיים מושכים את‬ ‫התקשורת, שכאמור, יש לה את הכוח להגדיל את הנראות וההשפעה של המאהל. בנוסף, זה מגדיל‬ ‫את ההזדהות ומסייע לחבר שותפים נוספים וגם לגייס משאבים.‬ ‫איפה מתמקמים? שיקולים לבחירת מקום:‬ ‫מקום מרכזי ואסטרטגי שתהיה לו ניראות, למשל: ליד מרכז קניות הומה, רחוב ראשי או‬ ‫‪‬‬ ‫בכניסה לעיר, מול העירייה/בית המשפט/משרד השיכון, כיכר מרכזי או גן וכד'  ‬ ‫קירבה לעסקים/בתי מזון- המאהל מהווה מוקד משיכה למבקרים: תומכים ומתעניינים, עוברי‬ ‫‪‬‬ ‫אורח מזדמנים וכד'. המפגש בין המאהל והעסקים יוצר סביבה תוססת שמיטיבה עם בעלי‬ ‫העסקים ומגייסת אותם לתרום למאבק כפי יכולתם: לחמניות, רשת צל, בקבוקי מים, עיתון‬ ‫וכד'. המפגש בין האנשים במאהל והפעילות יוצרת רעש )של קריאות, נגינה וכד'( ומזמינה‬ ‫לעיתים גם אורחים לא קרואים, ועל כן מומלץ שלא להקים את המאהל בקרבת מגורים מתוך‬ ‫כבוד לתושבי המקום.  ‬ ‫קירבה לכביש מרכזי/ראשי- נהגים יכולים לראות ולצפור לאות הזדהות, עוברי אורח יכולים‬ ‫‪‬‬ ‫להיכנס ולבקר. חשוב שיהיה מקום לעצור ולחנות )אם לביקור ואם לפריקת ציוד(, לשמור על‬ ‫בטיחות- בעיקר אם יש ילדים במאהל עדיף להתמקם במרחק סביר מהכביש.‬ ‫מומלץ לבחור מקום שיוכל לספק את התשתית למאהל: חיבור לחשמל )אפשר גם דרך בית‬ ‫‪‬‬ ‫עסק(, ברזיה, צל, קירבה לשירותים ציבוריים וכד'.  ‬ ‫מדריך למאבק במאהל, גרסה 2, אוגוסט 1102  ‬ ‫עמוד 3‬
‫אספלט או דשא? לא מאד משנה אבל אם יש ממטרות, ניתן לכסות עם דליים/פחים.‬ ‫‪‬‬ ‫עיתוי הקמת המאהל: בזמן שנוח לך. עם זאת, חשוב להבין שיש לפעול להגברת הנראות של‬ ‫המאהל ומטרותיו בעזרת התקשורת. ימים מועדפים על התקשורת המקומית: א-ג, לתקשורת‬ ‫הארצית כל זמן בשבוע הוא טוב. שעות מועדפות הן 81-71. בשעות אלו, החום יורד, אנשים חוזרים‬ ‫מהעבודה, יש תנועה ערה ברחוב וגם יש יותר סיכוי לסיקור של התקשורת. במידה ואינך לבד, כדאי‬ ‫שלרגע ההקמה יגיעו כולם בבת אחת: כמה שיותר אוהלים ותומכים נוספים, גם אם הם לא מצטרפים‬ ‫למאהל. לרוב, פקחי עירייה ושוטרים יגיעו למקום ולכן חשוב שתהיה מסה קריטית של אנשים שלא‬ ‫יהיה ניתן לפנות מהמקום. רצוי שתהיה תקשורת ואם אין תקשורת אז לדאוג שיהיה מי שיצלם את‬ ‫האירוע )מצלמות של טלפונים ניידים/וידיאו וכד'(.‬ ‫מיקוד מסרים: השאלה הציבורית של מי נאבק לשם מה ומול מה היא שאלה מכרעת. פעמים רבות‬ ‫התשובה ניתנת באמצעות "הכותרת" התקשורתית לדיון הציבורי. האם זהו מאבק על דיור ציבורי? ‬ ‫דיור בהישג יד? יוקר המחייה? חשוב שתנסחו לעצמכם על מה אתם נאבקים, מה מטרת הקמת‬ ‫המאהל? מה אתם מצפים להשיג ולאן אנו רוצים להגיע? מה הבעיה שאיתה אתם מתמודדים? ומה‬ ‫הפתרון הרצוי שאתם מציעים וכיצד ניתן להשיגו?‬ ‫אפשר להתייחס לפתרונות ברמה המקומית ולקשר אותם לרמה הארצית. לדוגמא: ברמה המקומית,‬ ‫הפתרון יכול להיות: הפשרת קרקע בעיר לבניית פרויקט לזוגות צעירים עם עדיפות ברורה לתושבי‬ ‫המקום. פתרון זה הינו חלק מהמטרה ברמה הארצית השואפת למציאת פתרון מקיף וכולל למצוקת‬ ‫הדיור. כדאי להבין מה זה "דיור בהישג יד" ובאיזה אופן הוא יכול לתת מענה לבעיה. חשוב לאסוף‬ ‫נתונים על הבעיה והפתרון, כדי שיהיה אפשר לפתח דיון אמיתי עם גורמים, כגון: ראש עיר או חבר‬ ‫כנסת. לשם כך, ניתן להיעזר באנשי מקצוע שיסייעו בחידוד והבניית הפתרונות המתאימים‬ ‫והרלוונטים לבעיה שאיתה אתם מתמודדים. ראו מידע נוסף בנספח 1: 01 נקודות מרכזיות לקידום‬ ‫מדיניות דיור חברתית בישראל.‬ ‫"קופסת מסרים" זהו ביטוי לריכוז המסרים העיקריים שמאפשר הצגתם באופן עקבי ומאוחד. כדאי‬ ‫לרשום על דף ולחלק לפעילים במאהל, למבקרים ולמשתתפים בפעולות מחאה והפגנות. את‬ ‫המסרים האלה כדאי לשנן וללמוד להציג ב3-2 משפטים. מסרים ברורים ועקביים מגדילים את הסיכוי‬ ‫לגייס תומכים, משפחות ופעילים למאהל ומגדילים את הסיכוי להתראיין בתקשורת, וניתן לכתוב‬ ‫אותם כסיסמאות וכד'.‬ ‫מיפוי שחקנים: כדי לדעת לאיזה כיוון לכוון את המסרים והפעולות חשוב להבין, מי השחקנים‬ ‫בזירה? מי נגדכם? בעדכם? ומי, ולעיתים זה החשוב ביותר, יושב על הגדר. מה מקורות הכוח של כל‬ ‫אחד מן הגורמים המרכזיים? תשובה על שאלות אלו יסייעו לכם לנסח את המסרים והסיסמאות‬ ‫באופן יעיל ולהפנות אותם לגורמים הרלוונטיים. למשל: האם ראש העיר בעדנו או נגדנו? מה‬ ‫האינטרס שלה לשיתוף פעולה? מה מאיים עליה? וכיו"ב‬ ‫הכנת שלטים: תליית שלטים על המאהל ובסביבתו היא כלי חשוב ואפקטיבי להעברת המסרים‬ ‫והדרישות שלכם. הכיתוב על השלטים צריך להיות באותיות גדולות וברורות בצבע בולט בכדי שניתן‬ ‫יהיה לראותם מרחוק וכדי ש"יצטלמו" טוב. מומלץ לכתוב את השלטים במספר שפות )למשל: רוסית,‬ ‫אנגלית(, על פי אוכלוסיות היעד ה"סובלות מהבעיה" ובכדי להיות מוכנים במידה ותגיע תקשורת זרה.‬ ‫הסיסמאות יכולות לתאר את הבעיה או את הפתרון המוצע )מקומי או ארצי(, הן יכולות להתייחס‬ ‫באופן ישיר למצוקת הדיור או מסרים רחבים יותר המבטאים את ההקשרים לנושאים אחרים.‬ ‫דוגמא לתיאור הבעיה: בסוכות תשבו שבעה ימים ולא כל החיים; אני עובד משרה מלאה-‬ ‫‪‬‬ ‫אבל אין לי אפשרות לרכוש דירה;; כל הארץ אוהלים אוהלים- רק ל... יש בתים; אנחנו עבדים‬ ‫לשכר דירה; שיר: הווו איזה בלגן, הממשלה מכרה, מדינה שלמה, לאילי נדלן! 3,2,1, ושוב‬ ‫ושוב.‬ ‫מדריך למאבק במאהל, גרסה 2, אוגוסט 1102  ‬ ‫עמוד 4‬
‫דוגמאות לפתרונות: דיור ראוי- מחיר שפוי; להכניס דיור בר השגה לחוק הוד"לים; דורשים‬ ‫‪‬‬ ‫בנייה לזוגות צעירים- עם עדיפות למקומיים; אנחנו בעד ... )להוסיף(;‬ ‫דוגמאות להרחבת המסרים: רוצים צדק לא צדקה; מדינת רווחה היא זכות וגם חובה; העם‬ ‫‪‬‬ ‫רוצה צדק חברתי; דורשים- בטחון תזונתי, דיור בר השגה וחינוך חינם; חמשת המ"מים:‬ ‫מעון, מזון, מרפא, מורה ומשלח יד; צדק ורווחה במקום רווח וצדקה;‬ ‫עבודה עם התקשורת‬ ‫הצטרפתם למאבק הזה לקידום מטרה/נושא וכל המאהלים יחד, גם אם לא באופן מתואם, עובדים‬ ‫למען המטרה הזאת. מה שחשוב הוא שהמסר והנושא שאתם מבקשים לקדם נמצא על סדר היום‬ ‫התקשורתי ועל כן חשוב להבין איך התקשורת יכולה לסייע בקידום המאבק. עבודה עם התקשורת‬ ‫היא כלי לקידום מטרות המאבק והמסרים שלכם..‬ ‫לתקשורת קל יותר לסקר את המתרחש בערים הגדולות, שם יש מערכות, עיתונאים וציוד. קיים קושי‬ ‫להגיע לכל מאהל לצלם ולראיין, יחד עם זאת יש חשיבות עצומה לנוכחות המאהלים בערים נוספות‬ ‫ולהתפשטות המאהלים בערים חדשות. גם אם אין צוותי צילום שמגיעים לכל מאהל, מאהלים חדשים‬ ‫שקמים בשטח מדווחים במסגרת המבזקים והחדשות, התקשורת עוקבת בעניין אחרי ההתפשטות‬ ‫של המאהלים ומדווחת עליהם. נוכחותכם בשטח והעבודה שלכם מול העיתונאים היא בעלת חשיבות‬ ‫גדולה, היא זו שיוצרת את התחושה של כוח המחאה והתחזקותה, ללא זה המחאה לא הייתה צוברת‬ ‫תאוצה כפי שהיא צברה.‬ ‫ככל שיהיה סיקור תקשורתי רחב יותר כך יגבר הפעלת לחץ ציבורי על מקבלי ההחלטות, המודעות‬ ‫של הציבור הרחב לנושא ולמאהל תגדל ולרוב פרסום המאבק יביא למאהל עוד משאבים/ מתנדבים/‬ ‫פעילים. אולם לתקשורת אין את משאבי הזמן וכוח האדם לסקר את כל הנושאים שמוצעים, ומתוכם‬ ‫עליה לבחור מה לפרסם ומה לא..‬ ‫כאן נדרשת הבחנה בין תקשורת ארצית ותקשורת מקומית. כלי תקשורת ארציים הם אילו שקהל‬ ‫היעד שלהם הוא תושבי המדינה כולה, כלי תקשורת מקומיים, הם אילו שפונים לקהל יעד מצומצם‬ ‫המוגדר באזור גיאוגרפי מוגבל. בניגוד לתקשורת הארצית שמתקשה להגיע לכל מקום ולתת ביטוי‬ ‫לכל מאהל, התקשורת המקומית תתעניין מאוד בנעשה בתחומה, ובביטויי המחאה והתפשטותה‬ ‫בעיר או באזור הגיאוגרפי שאותו היא מסקרת. אל תזניחו את התקשורת המקומית, ידעו אותם על‬ ‫אירועים המתרחשים במאהל, תיזמו פעולות מחאה מקומיות, וידעו אותם על כל התפתחות )למשל:‬ ‫תמיכה או אי תמיכה של ראש עיר או התגייסות אחרת מצד גופים מוניציפאלים אחרים ועוד(.‬ ‫אז מה מעניין את התקשורת? כל מה שהוא בגדר חדש, מעניין,חשוב, מסקרן,מרגש, דרמטי, מעורר‬ ‫הזדהות, קונפליקטואלי, ביקורתי כלפי הממסד. בימים אילו, בהם נוצרה תנועת מחאה שטרם נראתה‬ ‫במדינה במימדים ורבדים כה רבים, התקשורת עוסקת רבות בנושאים, בבעיות, בהיבטים השונים,‬ ‫ולעיתים מביאה סיפורים אישיים הממחישים את התופעות והבעיות המודברות. נצלו זאת, הכניסו‬ ‫קודם את המסרים העקרוניים. ניתן להשתמש ואח"כ את הסיפור אישי- סיפור שייצג את הבעיה. לרב,‬ ‫עם סיפור אישי יהיה קל לסחוף את הציבור עם זאת, יש להיזהר מניסיון של התקשורת להסיט את‬ ‫המוקד מהדיון הציבורי אל הסיפור האישי ועל כן, יש להדגיש בסיפור גם את החיבור למצוקה הכללית‬ ‫)ולא רק המצוקה האישית( ולמדיניות הקיימת.‬ ‫אומנם עד כה התקשורת אוהדת מאוד את המאבק ונותנת לו חשיפה חסרת תקדים ביחס למאבקים‬ ‫חברתיים, יחד עם זאת, אל תשכחו התקשורת עושה את עבודתה וככזאת היא מחפשת גם‬ ‫קונפליקטים בתוך ההנהגה, בין המאהלים להנהגה, בתוך המאהלים, בין אם הקונפליקט הוא על‬ ‫ההנהגה ובין אם על הדרישות או הדרך. אחידות המסרים והשמירה האחד על השני, גם אם קיימים‬ ‫קונפליקטים היא חשובה עד מאוד משני טעמים, סיקור הקונפליקט מסית את הדיון והשיח התקשורתי‬ ‫מהנושא לשמו יצאתם למאבק, אך חשוב יותר סיקור הקונפליקט משדר לצד שמולכם, לראש‬ ‫מדריך למאבק במאהל, גרסה 2, אוגוסט 1102  ‬ ‫עמוד 5‬
‫הממשלה והצמרת הפוליטית, שהמאבק בדרך לכישלון, שכעת מה שנותר להם לעשות הוא לשבת‬ ‫על הגדר והמאבקים הפנימיים בתוך ההנהגה ובין המאהלים יכבו את אש המאבק, ההיסטוריה‬ ‫מלמדת שהם צודקים. אל תצאו לתקשורת עם קונפליקטים פנימיים, היזהרו בדבריכם ליד עיתונאים,‬ ‫גם אם יש דילמה על הדרך או על ההנהגה, לטובת הנושא/המאבק, הגיעו להסכמות בחדרי חדרים‬ ‫ורק לאחר שהגעתם להסכמות שיקלו האם כדאי לצאת לתקשורת וכיצד.‬ ‫לפני היציאה לתקשורת הגדירו לעצמכם מהי המטרה מהו המסר אותו אתם מבקשים להעביר .לאור‬ ‫ההתרחשויות וההתפתחויות הרבות במאבק, ועל מנת להיות רלוונטים, בחנו שאלה זאת בכל פנייה‬ ‫לתקשורת ועדכנו את המסרים לאור ההתפתחויות כיום, המסר המרכזי הוא: עוד מאהל קם ומצטרף‬ ‫למחאת הדיור או אמירה אחרת שמשקפת את התרחבות המאבק והצטרפות לדרישות. בכדי לשמור‬ ‫על אחידות המסר בין יושבי מהמאהל, חשוב ליידע את כולם על המסרים ושתהיה הסכמה באשר‬ ‫למסר שאיתו יוצאים החוצה.‬ ‫בשלב ראשון חשוב לקבוע מיהו הדובר/ת- האיש/ה האחראי מטעם המאהל על הקשר השוטף עם‬ ‫עיתונאים ואמצעי התקשורת, חתום על ההודעות לעיתונות, מדבר עם העיתונאים, מיידע אותם על‬ ‫ההתפתחויות ומשמש כתובת עבור העיתונאים במקרים בהם הם מעוניינים להתעדכן ולקבל מידע.‬ ‫להיות דובר אין משמעות הדבר שהאדם הנבחר הוא המרואיין היחיד בתקשורת, למעשה דוברים‬ ‫רבים, אחראים על הקשר השוטף עם העיתונאים, אולם לא מצוטטים בשם עצמם.‬ ‫בשלב השני, יש להגדיר מי הם המרואיינים הפוטנציאליים )יותר מאחד(, מי הם האנשים‬ ‫שיתראיינו בתקשורת ויציגו את הבעיות, הדרישות, שיוכלו לספר את הסיפור האישי שלהם ולענות על‬ ‫שאלות. . כדאי לעשות משחקי תפקידים ולנסות לחזות תגובות )מצד הציבור, מצד מקבלי החלטות‬ ‫והתקשורת(.‬ ‫הפנייה לתקשורת‬ ‫ניתן לפנות לתקשורת במגוון דרכים, תלוי בזמן ובמשאבים שעומדים לרשותך: פניה טלפונית; ביפר‬ ‫או מסרון )‪ ;(SMS‬פקס או/ו דואר אלקטרוני; פניה בפייסבוק. ניתן להשתמש ביותר מדרך אחת. בכל‬ ‫מקרה, הפנייה צריכה לכלול מספר מרכיבים:  ‬ ‫הודעה לתקשורת‬ ‫הודעה לתקשורת היא מסמך כתוב המנוסח בפורמט קבוע שאנו מפיצים לעיתונות כאשר ברצונו‬ ‫לדווח על הקמת מאהל או על פעילות מתוכננת, להגיב על מסיבת עיתונאים או דיון שהיה בכנסת,‬ ‫להביע עמדה או לעניין עיתונאים באירוע מסוים. ההודעה היא כלי מיידי, למשל: אם התכנון הוא‬ ‫להקים את המאהל ב00:81 אז כדאי להפיץ את ההודעה במהלך הבוקר, עד 00:21. חשוב לציין על‬ ‫גבי ההודעה את תאריך שליחתה )למעלה בפינה השמאלית(. ראו פורמאט הודעה לתקשורת בנספח‬ ‫מספר 3.‬ ‫למי לשלוח? ההודעה מיועדת בד"כ להפצה כללית ונרחבת. אפשר לשלוח אותה לעורכים, רכזי‬ ‫כתבים במערכות, לכתבים עצמם, לכותבי טורים, עורכי מדורים או מפיקי תוכניות. בימים שבשגרה‬ ‫ישנם כתבי תחום אשר אמורים על הסיקור שבתחומם, למשל: כתב חינוך יסקר את הנעשה בתחום‬ ‫החינוך, כתב שיכון ונדל"ן את הנעשה בתחום הדיור. אולם בשל התפשטות המחאה ומוקדיה הרבים,‬ ‫ההיערכות במערכות היא שונה, וכתבים רבים שאינם עוסקים בתחום הדיור מסקרים את המאבק. על‬ ‫כן, אנו ממליצים לשלוח את ההודעות לעיתונות לריכוזי הכתבים ואז לוודא מולם לאיזה כתב ההודעה‬ ‫הועברה. הכינו לכם רשימה שמית של הכתבים, עם פרטיהם ובעתיד שלחו גם לריכוז וגם לאותו כתב‬ ‫שבתחילה עבדתם מולו. ראו רשימת כתבים בנספח מספר 4‬ ‫לסיוע - רשימת כתבים עדכנית ויעוץ נוסף – להתקשר לאסף רז משתיל 7395435-250‬ ‫מדריך למאבק במאהל, גרסה 2, אוגוסט 1102  ‬ ‫עמוד 6‬
‫איך לשלוח? בפקס או ע"י דואר אלקטרוני במידה ואין לכם אפשרות לכתוב הודעה בשל אילוצים של‬ ‫זמן או אילוצים אחרים, ניתן להעביר הודעות קצרות בביפר או במיסרון, אל תשכחו גם בהודעות אילו‬ ‫לציין את שמכם ושם הטלפון אליו ניתן לחזור לצורך קבלת פרטים נוספים.‬ ‫תוכן ניסוח ושפה:‬ ‫ההודעה צריכה להיות קצרה )לא יותר מעמוד אחד(, כתובה בעברית, מודפסת לאחר עריכה והגהה.‬ ‫)ניתן להיעזר בצוות התקשורת בשתיל לצורך קבלת הדרכה בנושא וסיוע בכתיבת הודעות לעיתונות(.‬ ‫יש לשאוף שהתוכן יעביר את המסר שאתם רוצים להעביר באופן ברור.רצוי לחלק את ההודעה‬ ‫למספר פסקאות שפרט לראשונה בהן, במידה והודעה תעבור קיצוץ או עריכה, ניתן יהיה להשמיט כל‬ ‫פסקה מבלי לפגוע ברצף התוכני של הנאמר בהודעה כולה.‬ ‫הפסקה הראשונה של ההודעה היא הפסקה החשובה ביותר וצריכה לכלול 5 ממי"ם: מי, מה, מתי,‬ ‫מקום ומדוע. אלו הם הדברים החשובים ביותר בהודעה עבור העיתונאי. חמשת הממי"ם צריכים‬ ‫להופיע בכותרת וביתר פירוט בפתיח- שאר הפיסקאות בהודעה הן הרחבה של חמשת הממי"ם.‬ ‫ההודעה צריכה להתמקד במידע ובעובדות. המידע חייב להיות חדש, מעניין, מאומת ומעודכן. ניתן‬ ‫ורצוי לצטט דברים בשם אומרם.‬ ‫סוף ההודעה צריך לכלול סיכום ברור לתוכן ומטרת ההודעה וכתובת לעיתונאי של אדם או שניים‬ ‫מהמאהל עם פרטי ההתקשרות שלהם )טלפונים ניידים( במידה והוא מעוניין בפרטים נוספים או‬ ‫בחיבור למרואיינים.. לאחר משלוח ההודעה מומלץ לעקוב ולדבר עם העיתונאי שאליו הועברה‬ ‫ההודעה, להשלים להם פרטים, ו/או לחבר אותם למרואיינים.‬ ‫ציוד נדרש למאהל‬ ‫כל ריהוט הבית יכול להתאים גם למאהל וניתן להביא את הציוד למאהל בהדרגה. מומלץ לסדר את‬ ‫המאהל על פי הפונקציות השונות שהוא צריך למלא: אזור לאורחים ומבקרים- ה"סלון", אזור מגורים‬ ‫ללינה ופרטיות, אזור לבישול ואכילה, אזור לשירותים וכד'. ישנה חשיבות לשמירה על היגיינה:‬ ‫הקפידו להפריד את פינת השירותים מהמאהל, דאגו שיש כיור נגיש לשטיפת ידיים עם סבון. ניתן‬ ‫להביא למאהל ערכת עזרה ראשונה ליתר ביטחון.‬ ‫כורסאות/כסאות, שולחן, מחצלת/שטיח, וכד' יוכלו לשמש כ"סלון" בו ניתן לקיים את דיונים, הופעות,‬ ‫ביקורים של אורחים ופעילים וכד'. בסלון, או בכניסה למאהל ניתן להציב לוח עם רשימת לו"ז היומי‬ ‫ופעולות מתוכננות, הזמנה להירשם ברשימת קשר, רשימה של אחראים, הודעות למיניהן וכד'. מקרר‬ ‫או צידנית, פינת אוכל, ארון וכד'- יוכלו להוות את המטבח וחדר האוכל הן לדיירי האוהל והן לפעילים‬ ‫שבאים לבקר לכמה שעות. נסו להרחיק את פינת שטיפת הכלים מהמטבח.‬ ‫בימים חמים אלו מומלץ למתוח רשתות צל תחתן יהיה ניתן לשבת במהלך שעות היום, לאכול ולקבל‬ ‫את פניי האורחים. בכדי לייחד את המאהל ניתן לגדר את המקום בעזרת חבלים עם שקיות קשורות‬ ‫עליהם, יריעות יוטה, פלריגים ובזנטים. כמו כן, ניתן להדפיס חולצות, כובעים וכד'.‬ ‫מומלץ לדאוג לציוד לפעילות, כגון: מגפון, מערכת הגברה, מצלמת סטילס, מצלמת וידאו, צבעי גואש‬ ‫ומברשות לשילוט, פוליגלים ובריסטולים, סטיקרים, פליירים, כלי נגינה )משרוקיות או כלי מטבח‬ ‫ממתכת(, בלונים, סרטים צבעוניים. זהו ציוד חיוני לפעילויות במאהל שיקדמו את מטרתו. כמו כן,‬ ‫אפשר לגייס ולהקים "מרכז תקשורת" שיהיה בו מחשב נייד או טלפונים עם אינטרנט, פקס וכד'.‬ ‫השטח דינאמי וחשוב להתעדכן כל הזמן על מה שקורה כמו גם ליזום פעילויות ולהזמין את‬ ‫התקשורת לסקר )ראו בהמשך(, לעדכן על פעילות ברשתות חברתיות )פייסבוק( וכד'.‬ ‫ניסיון המחאה עד היום מוכיח, שרוב הרשויות המקומיות תומכות במאהלים ומספקות להם את‬ ‫התשתית הנדרשת להפעלתו: ברזייה או מקור מים אחר, נגישות לשירותים או שירותים כימיים,‬ ‫חיבור לחשמל או גנרטור ודלק וכד'. לרוב, ניתן לגייס את כל הציוד, כולל מזון ושתייה מהרשות‬ ‫מדריך למאבק במאהל, גרסה 2, אוגוסט 1102  ‬ ‫עמוד 7‬
‫המקומית, הקהילה ומעסקים. במקרה של תרומת מזון מבושל, הקפידו על טריות המזון וודאו שהמזון‬ ‫לא חומם ושהועבר בתנאי קירור. אם תנאים אלו לא מתקיימים, כדאי לוותר על התרומה.‬ ‫גיוס משאבים‬ ‫משאבים הם כל מה שיכול לסייע לקיום המאהל: קשרים, ציוד, מזון, חשמל, כסף, פעילות לילדים,‬ ‫ידע וכד'. כפי שהוזכר להלן, לרוב, ניתן לגייס את כל המשאבים מהרשות המקומית, מארגונים,‬ ‫מהקהילה ומעסקים. התרומה מבטאת את השותפות שלהם במאבק ועל כן חשוב לקבל כל תרומה‬ ‫למעט במקרים שהתרומה ניתנת מתוך אינטרס שלא פוגש את המטרות שלכם.‬ ‫רגע לפני שמתחילים כדאי לבדוק מה אתם צריכים ולעשות מעין "רשימת מכולת" מפורטת ככל‬ ‫הניתן.את "רשימת המכולת" יש לחלק לשתי רשימות משנה –‬ ‫1. מוצרים או שירותים: משאבים ניתן לקבל כמוצרים בתרומה מעסקים ואנשים פרטיים )למשל‬ ‫ארוחות ממסעדות באזור, ציוד למאהל( או שירותים בהתנדבות – הפעלות ופעילויות שונות,‬ ‫סיוע של אנשי מקצוע מתחום החשמל ועוד(. כל דבר שאינו נכלל ברשימה הראשונה ואתם‬ ‫צריכים עבורו כסף – כדאי לעשות הערכת עלויות.‬ ‫2. כמה כסף אתם צריכים. לאחר שאתם יודעים מה אתם צריכים וכמה זה עולה, השלב הבא יהיה‬ ‫לזהות ממי ניתן לקבל את המשאבים השונים ומי יכול לסייע לכם להגיע אליהם – זה הזמן‬ ‫להפעיל קשרים אישיים, את הרשות המקומית, ארגונים, בני-נוער בחופש ועוד.‬ ‫הגדלת ההזדהות של הקהילה המקומית עם המאהל על ידי קיום של פעילויות משפרת את הסיכויים‬ ‫לקבלת תרומות. פניה ישירה למכרים ובעלי עסקים בבקשה לתרומות היא מתבקשת- אין מה‬ ‫להתבייש. אתרו את המשאבים המקומיים וגייסו אותם למאהל: אמנים מקומיים, עיסויים מבעלי‬ ‫מקצוע, הרקדות והפעלות של מדריכי תנועת נוער, סרטים והרצאות של חברי קהילה ועוד.‬ ‫זה הזמן להיות יצירתיים- חישבו על דרכים נוספות בכדי לגייס משאבים, למשל: "כובע קסמים"-‬ ‫מיכל כלשהו )מיכל מים ריק, קופסא גדולה( שמוצב במקום בולט וקבוע במאהל )אפשר גם לקבע(.‬ ‫נסו למצוא כלי שיהיה קשה לפתוח אותו במהלך היום ושיהיה קשה להזיזו. על הכלי, תלוי שלט‬ ‫המזמין את האורחים לתרום כפי יכולתם. תקבעו אחראי על הכסף וסיפרו את הכסף בנוכחות מספר‬ ‫אנשים בסוף כל יום.‬ ‫קבלת החלטות במאהל‬ ‫הפעילות האקטיביסטית מצריכה שיתוף פעולה בין קבוצות או פעילים בתוך המאהל אך לעיתים‬ ‫מתגלעים קונפליקטים בין יושביו או בין יושבי המאהל לבין אורחים חיצוניים. הצפיפות, הדוחק, הלחץ,‬ ‫התנאים ועוד מקשים על התנהלות נינוחה. האתגר לבניית הסכמות וקבלת החלטות הוא של כל יושבי‬ ‫המאהל ובמיוחד של המנהיג/ה. לרוב במאהל יש דמות מנהיגותית אחת או יותר שמובילות את‬ ‫המאבק. יתכן, ואף רצוי ליצור, מצב של "פיצול" במנהיגות, למשל: מנהיג שידאג לכל הפן הלוגיסטי‬ ‫והניהולי של המאהל ומנהיג שיוביל את כל נושא המסרים וקידום המטרות.‬ ‫לרוב, שיתוף יושבי המאהל ויצירת במה להשמעת מגוון הקולות, מאפשרת דיאלוג ושיח פתוח‬ ‫המקטין את הסיכויים לקונפליקטים ומגדיל את האחידות במסרים. באופן זה, ניתנת במה לתרבויות,‬ ‫ערכים ושיטות שונות בקרב הפעילים המיוצגים בקבוצה. מומלץ להסכים מראש על כמה כללי יסוד או‬ ‫הידברות, למשל: לקיים שיחה יומית בתחילת או בסוף כל יום. יש להודיע על כך במאהל, ניתן ליצור‬ ‫לוח מודעות עם לוח הזמנים של הפעילות ולהזמין את כולם לשיחה.‬ ‫יתכן שיהיו חברים חזקים מאוד, שירצו להוביל את הקבוצה, להנחות אותה לכיוון מסוים או להיות‬ ‫דובריה. הדבר עלול להוביל לעימות או לגרום להפחתת האמון ההדדי על כן יש לקבוע כללים לשיחה:‬ ‫כמה זמן לכל דובר, להקשיב עד שיגיע תורך, רק מי ש מחזיק במקל מדבר וכד'.‬ ‫מדריך למאבק במאהל, גרסה 2, אוגוסט 1102  ‬ ‫עמוד 8‬
‫כדאי לקבוע מנגנון לקבלת החלטות. מומלץ לשאוף להסכמה כמה שיותר רחבה, עם זאת יש דברים‬ ‫שאפשר לקדם על בסיס הסכמה חלקית של המשתתפים, נניח %07. בכל מקרה זה מחייב שיתוף,‬ ‫דיאלוג ושיח... אבל לשאוף להיות יעילים ולהתקדם.‬ ‫יש חברים בעלי מוטיבציה גבוהה שמשקיעים זמן רב ומאמץ רב, ואילו אחרים כמעט אינם עושים‬ ‫דבר. בכל מקרה, חשוב לזכור ולהזכיר לכל הנוכחים: שעלינו לגלות הבנה ולקבל שכל אחד/ת תורמים‬ ‫את מה שהוא יכול וזה יכול להיות דברים שונים: אחד יכול לישון בלילה במאהל והשני לא יכול כי‬ ‫הילד שלו חולה, אחד יוכל לשמור על המאהל בשעות היום והאחר לא יכול כי הוא חייב ללכת לעבודה‬ ‫וכד'. זה בסדר שכל אחד תורם משהו אחר: אחד הסעה, שני רעיון, שלישי אוהל נוסף וכד'. זה‬ ‫המפתח להצלחת המאהל ולשיתוף פעולה פורה.‬ ‫וכל הזמן להזכיר לכולם שלמרות השונות בדרישות וברצונות של השותפים, כרגע מתכנסים למטרה‬ ‫משותפת: נסו לגרום לחברים להיזכר מדוע הוקם המאהל מלכתחילה. להתעניין ולשאול מה חדש‬ ‫אצל חברים, לפרגן על עשייה ולעודד, לקיים ארוחות משותפות עם זמן "לקשקש" וליהנות סביב‬ ‫הארוחה, ליצור כמה משימות קצרות וממוקדות ש-2-3 אנשים יכולים לבצען. ביצוע עבודה אמיתית‬ ‫יחדיו מסייע לבניית מערכות יחסים. מומלץ לחלק תפקידים ושיהיה ידוע לכל אחד במאהל מי אחראי‬ ‫על מה?: על הכסף? על האוכל? על המים? על כיבוד לאורחים? על עבודה עם התקשורת? על‬ ‫פעילויות מחאה? על תחזוקת המאהל? על הפעלות לילדים? וכד'‬ ‫פעולות יומיומיות במאהל‬ ‫המאהל הוא מוקד פעילות בכדי לקדם את המחאה הכללית והמטרות שלשמו קם. מטרת הפעילות‬ ‫היא לגייס פעילים ותומכים רבים ככל הניתן. על כן, העיקרון המנחה לפעילות הוא- יצירתיות:‬ ‫להשתמש בגימיקים ולייצר עניין בכדי להשאיר את הנושא על סדר היום הציבורי ולהוציא כמה שיותר‬ ‫אנשים מהבתים אל הרחובות.‬ ‫הפעילות מגבירה את הנראות של המאהל ומעוררת שיח במפגש עם הציבור שמגיע להפגנה או‬ ‫לצעדה, להרצאה או להרקדה. תכנון הפעילות וקיומה מסייעת לגיבוש וחיזוק הקשרים בין יושבי‬ ‫המאהל, נותנת תחושה של כוח ועוצמה ובונה את הכוח של המאהל ושל המחאה. היא מגבירה‬ ‫תמיכה והזדהות גם של גורמים חיצוניים, למשל: בעלי עסקים ונהגים שצופרים לאות תמיכה.‬ ‫להלן כמה דוגמאות לפעילויות אפשריות:‬ ‫1. מחאה ישירה: הפגנות, מצעדים וצעדות ברחובות עם שלטים; הליכה איטית )שקטה או רועשת(‬ ‫על מדרכות ובמעברים עם שלטים; משמרות מחאה במקומות מרכזיים, כגון: משרד השיכון‬ ‫ובאתרי בנייה‬ ‫2. פרסום והסברה: כדי לגייס את הקהילה המקומית ניתן לפרסם את הפעילות בדף בפייסבוק,‬ ‫סרטונים ביוטיוב, לפנות לתקשורת מקומית וארצית, להסתובב ברכב עם מגפון, לתלות שילוט‬ ‫בכל העיר ובעיקר בכניסה לעיר, לחלק פלאיירים  ‬ ‫3. ביקורי העברת מסרים בכנסים של אנשי ציבור, התכנסויות של מקבלי החלטות, השתתפות‬ ‫בישיבות מועצה  ‬ ‫4. רישות וחיבור לפעולות ארציות: מפגש בין מאהלים, ביקורי הזדהות ותמיכה, שיחות בין‬ ‫מאהלים בעזרת סקייפ במחשבים ניידים ועוד  ‬ ‫5. מעגלי שיח ודיון: מאפשר לתת במה לכל השותפים, נרשמים בלוח מסוים או אצל אדם ואז‬ ‫מדברים בתורות, חשוב לתת הקדמה שיש לגיטימציה לכל הדעות כל עוד לא פוגעים באף אחד,‬ ‫שההקשבה היא חשובה. הגדרת זמן לכל דובר למשל: 3 דקות  ‬ ‫מדריך למאבק במאהל, גרסה 2, אוגוסט 1102  ‬ ‫עמוד 9‬
‫6. הרצאות של מרצים, דוברים, עמותות: בינתיים מוכנים לבוא ולדבר: הקואליציה לדיור בר השגה‬ ‫- רונה פרי, 6865994-450, התנועה לחיים בכבוד- חיים בר יעקב- 1833736-250, מרצים: דר'‬ ‫ארז צפדיה- 2652575450, פרופ' אורן יפתחאל- 2155776450, אלון גייר- 6025576450  ‬ ‫7. טקסים/ אירועים/ הפעלות לילדים, כגון: קבלת שבת, הצגות קהילתיות ופלייבק, שירה בציבור‬ ‫)להביא כלי נגינה(, הופעות של אמנים תומכים, הרקדות ועוד  ‬ ‫8. קבלות פנים: במהלך היום מגיעים אורחים ותחלופה של אנשים למאהל- ניתן לרכז רשימה‬ ‫שמית ופרטי התקשרות )למי שרוצה לתת את שמו( וכך כשהמאהל מקיים פעילות/ דיון, הפגנה‬ ‫וכד' יש רשימת תפוצה של תומכים  ‬ ‫במידה שעוכבת או נעצרת ע"י המשטרה בגין פעילות כלשהיא, מומלץ לא לחתום על כתב‬ ‫התחייבות או הגבלה כלשהו ללא נוכחות עו"ד.‬ ‫צרו קשר למידע נוסף‬ ‫לוגיסטיקה והערכות, תיווך לקבלת ייעוץ כיצד לעבוד עם התקשורת וסיוע בהתארגנות,‬ ‫‪‬‬ ‫קשרים עם מאהלים וגורמים נוספים: אסף רז- שתיל, 6540196-250 7395435-250  ‬ ‫מאהל רוטשילד: נדב עמית 6980138-250; מור הובר 5981785-450  ‬ ‫‪‬‬ ‫מידע על דיור בהישג יד/פתרונות לבעיה: רונה פרי, רכזת הקואליציה לדיור בהישג יד -450‬ ‫‪‬‬ ‫6865994  ‬ ‫התארגנות בשטח: חיים בר יעקב, התנועה לחיים בכבוד- 1833736-250  ‬ ‫‪‬‬ ‫מידע על חופש המחאה: שירלי נדב, רכזת שטח האגודה לזכויות האזרח: 0870302-450‬ ‫‪‬‬ ‫וגם 5818065-30, ‪   www.acri.org.il‬‬ ‫מדריך למאבק במאהל, גרסה 2, אוגוסט 1102  ‬ ‫עמוד 01‬
‫פרק ב' - זכותון למפגין/ה‬ ‫"זכות ההפגנה והתהלוכה היא מרכיב בלתי נפרד מהזכות לחופש הביטוי. היא מהווה מכשיר מרכזי‬ ‫להבעת דעות, ולהעלאת סוגיות חברתיות על סדר היום הציבורי"‬ ‫בג"צ 60/7552 מטה הרוב נ' משטרת ישראל‬ ‫מחאת אוהלים‬ ‫האם הקמת מאהל מחאה היא חוקית?‬ ‫הקמת מאהל מחאה היא חלק מזכות היסוד לחופש הביטוי. עם זאת, גם חופש הביטוי הוא זכות‬ ‫שאפשר להגביל, אם מתקיים חשש ממשי וקרוב לוודאי לפגיעה בשלום הציבור. אין איסור בחוק על‬ ‫הקמת מאהל מחאה בשטחי ציבור, ובהחלטה האם מאהל כלשהו הוא חוקי או לא אמורות הרשויות‬ ‫לשקול מצד אחד את הזכות לחופש הביטוי ומצד שני את הפגיעה שהמאהל גורם. בית המשפט קבע‬ ‫פרמטרים לבחינת איזון זה, ובהם משך המחאה ומידת הפגיעה שנגרמת לציבור הרחב. ככל‬ ‫שהמחאה תהיה ארוכה יותר, כך ייטה בית המשפט להתיר לעירייה לפנות את המאהל. מחאת "כיכר‬ ‫הלחם" נמשכה שמונה חודשים עד לפינויה, במקרים אחרים קבע בית המשפט כי חודשיים הופכים‬ ‫את המאהל למגורי קבע, ועל כן ניתן לפנותו.‬ ‫האם נדרש רישיון להקמת מאהל?‬ ‫המצב המשפטי אינו חד-משמעי. הקמת מאהל יכולה לעמוד בניגוד לחוקים שונים ולתקנות עירוניות‬ ‫העוסקות בתכנון ובניה ובשמירה על הסדר והניקיון בשטחים ציבוריים. חוקים אלה מסמיכים את‬ ‫העירייה לפנות אוהלי מחאה או לפנות למשטרה בבקשה שתפנה אותם. עם זאת, הם גם מסמיכים‬ ‫אותה להתיר חריגה מהכללים ולאפשר את מאהלי המחאה.‬ ‫האם מותר לעירייה להתנות תנאים באישור להקמת מאהל?‬ ‫לעירייה מותר להתנות תנאים להקמת המאהל, אך הם אמורים להיות סבירים ולא לסכל את המחאה.‬ ‫תנאים סבירים הם למשל דרישה שהמאהל ימוקם במקום שלא יסכן את יושביו או את הציבור, דרישה‬ ‫כי יישמרו תנאי סניטציה הולמים במאהל והתחייבות מהמפגינים להשיב את הסדר על כנו בתום‬ ‫תקופת המחאה. לעמדת האגודה לזכויות האזרח תנאים הנובעים אך ורק מנוחות העירייה, כמו‬ ‫הדרישה שכל מאהלי המחאה ירוכזו במיקום אחד בעיר, אינם סבירים.‬ ‫כיצד אפשר לערער על סירוב העירייה לאשר הקמת מאהל או על דרישות לא סבירות שהעלתה‬ ‫כתנאי להקמתו או להמשך קיומו?‬ ‫אפשר לנסות לנהל משא ומתן מנומס עם הגורם בעירייה המופקד על התחום ולהזכיר לו כי חופש‬ ‫המחאה הוא עקרון יסוד במשפט ובחברה בישראל, וכי בתי המשפט התירו פינוי מאהלי מחאה רק‬ ‫לאחר חודשים של פעילות. אם הדבר לא יועיל, יש לתקוף את שיקול הדעת של העירייה בבית‬ ‫המשפט.‬ ‫מדריך למאבק במאהל, גרסה 2, אוגוסט 1102  ‬ ‫עמוד 11‬
‫הפגנה‬ ‫מתי נדרש רישיון להפגנה?‬ ‫רישיון נדרש רק אם מתקיימים כל שלושת התנאים הבאים: משתתפים בהפגנה 05 איש או יותר, היא‬ ‫נערכת תחת כיפת השמיים והיא כוללת תהלוכה ו/או נאומים מדיניים או פוליטיים. החוק אינו מגדיר‬ ‫מהם "נאומים פוליטיים".‬ ‫לא נדרש רישיון להפגנה המתקיימת תחת כיפת השמיים אשר אין בה נאומים או צעדה גם אם‬ ‫משתתפים בה למעלה מחמישים אנשים.‬ ‫באזור משכן הכנסת נדרש רישיון להפגנה מכל סוג שהוא.‬ ‫כיצד מקבלים רישיון להפגנה?‬ ‫אפשר להגיש בקשת רישיון להפגנה בכל תחנת משטרה, באמצעות מילוי טופס הנמצא בתחנות‬ ‫המשטרה ובאתר האינטרנט: ‪) www.police.gov.il‬תחנת משטרה מקוונת< טפסים(. את הבקשות‬ ‫יש להגיש עד חמישה ימים לפני קיום ההפגנה. אם ההפגנה דחופה, ניתן לבקש לזרז את הליך‬ ‫האישור.‬ ‫מי יכול לסרב לתת רישיון להפגנה ולמה?  ‬ ‫מפקד המחוז במשטרה רשאי לדחות בקשה לרישיון במקרים שבהם קיים חשש ממשי לפגיעה בסדר‬ ‫הציבורי ובביטחון הציבור. עם זאת, עליו לעשות כל שביכולתו כדי שההפגנה תוכל לצאת לפועל, אף‬ ‫אם הדבר כרוך בהצבת תנאים לאופן התנהלות ההפגנה. מפקד המחוז אינו רשאי לסרב לבקשת‬ ‫רישיון רק עקב מחסור במשאבים או עקב חשש להתנגדות מצד ציבור אחר או להפגנות שכנגד.‬ ‫האם המשטרה מוסמכת להתנות תנאים ברישיון ההפגנה?  ‬ ‫המשטרה רשאית לדרוש שינויים במסלול ההפגנה, להגביל את מספר משתתפיה ולהתנות תנאים‬ ‫לקיומה רק כאשר מתקיימות נסיבות מיוחדות. החוק אינו מפרט מהם תנאים אלה אולם הפסיקה‬ ‫אישרה כי המשטרה רשאית לבקש הצגת אישור ממכבי אש וממד"א, ובמקרים שבהם מוקמת במה‬ ‫אף אישור מהנדס קונסטרוקציה וחשמל. תנאי מקובל נוסף הוא מינוי סדרנים מטעם המארגנים.‬ ‫בנוסף, המשטרה מבקשת בדרך כלל אישור של מהנדס בטיחות, אולם היא אינה רשאית להטיל על‬ ‫מפגינים את עלויות עבודתו של מהנדס בטיחות או של השוטרים שיאבטחו את ההפגנה.‬ ‫לעתים נדרשים המארגנים להתחייב שלא יוצגו או יושמעו בהפגנה מסרים מסוג מסוים. בדרך כלל אין‬ ‫לדרישה זו בסיס ומומלץ שלא לקבלה. כמו כן, למארגנים אין אפשרות לערוב להתנהגותם של כל‬ ‫משתתפי ההפגנה, ועל מנת להימנע ממצב שבו התחייבות כזו תשמש עילה לפיזור ההפגנה כדאי‬ ‫לסרב לתנאי כזה.‬ ‫האם וכיצד ניתן לערער על תנאים שקבעה המשטרה לקיום ההפגנה?  ‬ ‫הניסיון מלמד כי ניתן לשאת ולתת עם המשטרה על תנאי הרישיון. אם אין הסכמה אפשר לעתור‬ ‫לבג"ץ.‬ ‫כיצד מתנהלת הפגנה ברישיון?  ‬ ‫בהפגנה שקיבלה רישיון מותר למפגינים לעמוד או ללכת במקומות ציבוריים, גם אם הדבר מפריע‬ ‫לתנועתם של הולכי רגל או כלי רכב. חובת המשטרה היא לאבטח את ההפגנה, לשמור על בטחון‬ ‫המפגינים ולסייע למימוש הזכות להפגין. המארגנים והמפגינים נדרשים לשמור על קיום תנאי הרישיון‬ ‫ועל הסדר.‬ ‫מדריך למאבק במאהל, גרסה 2, אוגוסט 1102  ‬ ‫עמוד 21‬
‫מתי מותר למשטרה לפזר הפגנה?‬ ‫קציני משטרה רשאים להורות על פיזור הפגנה רק במקרים הבאים:  ‬ ‫הפגנה שחייבת רישיון מתנהלת ללא רישיון.‬ ‫‪‬‬ ‫המפגינים מפרים את תנאי הרישיון.‬ ‫‪‬‬ ‫ההפגנה מסכנת את הציבור.‬ ‫‪‬‬ ‫משתתפי ההפגנה נוהגים באלימות.‬ ‫‪‬‬ ‫התנהגות אלימה של מתנגדים להפגנה אינה עילה לפיזורה, אלא אם יש חשש ממשי של סכנה‬ ‫לשלום הציבור.‬ ‫המשטרה מפזרת הפגנה שלא נדרש לה רישיון. מה עושים?‬ ‫הוראה לפיזור הפגנה שאינה טעונה רישיון רק בשל העדר רישיון אינה חוקית. גם חשש לא מבוסס‬ ‫להפרת הסדר הציבורי, במיוחד אם הוא מתמקד בתגובות עוינות של עוברים ושבים, אינו מהווה‬ ‫בסיס חוקי להוראת פיזור. יחד עם זאת מפקד משטרה שסובר בטעות שהוראת הפיזור ניתנה כדין,‬ ‫עלול להפעיל כוח על מנת לפזר את המפגינים. מומלץ ליצור קשר עם מפקד המשטרה בשטח ולנהל‬ ‫איתו דיאלוג מנומס בניסיון להעמידו על חוסר החוקיות של ההוראה להתפזר.‬ ‫האם ומתי מותר לשוטרים להשתמש בכוח נגד מפגינים?‬ ‫לשוטר מותר להפעיל כוח בהפגנות במקרים הבאים:‬ ‫לצורך ביצוע מעצר כשהמפגין מתנגד או מנסה לחמוק;‬ ‫‪‬‬ ‫לצורך פיזור התקהלות פרועה המסכנת את הציבור;  ‬ ‫‪‬‬ ‫כשהשוטר מותקף או כשהוא מנסה למנוע פשע.  ‬ ‫‪‬‬ ‫בכל מקרה הכוח שמפעילה המשטרה חייב להיות מידתי ומוגבל להשגת המטרה שבגינה הופעל.‬ ‫על אלימות משטרתית אפשר להתלונן במחלקה לחקירת שוטרים )מח"ש(. לשם כך יש לתעד את‬ ‫פרטיו של השוטר האלים ולערוך מהר ככל האפשר תרשומת של האירועים.‬ ‫מה עושים כששוטר מסרב להזדהות?  ‬ ‫שוטרים אמורים לענוד תגי זיהוי. סירוב של שוטר להזדהות, לרבות אי ענידת התג, מהווה התנהגות‬ ‫בלתי נאותה, ואפשר להתלונן על כך במחלקת תלונות הציבור במשטרה. לצורך תלונה כזו כדאי‬ ‫לתעד כמה שיותר פרטים על הופעתו של השוטר וכן את המקום והשעה המדויקים שבהם נתקלתם‬ ‫בו.‬ ‫האם מותר לצלם שוטר בפעולה?‬ ‫צילום והסרטה שמבצעים מפגינים במקרה של היתקלות בין שוטרים לבין מפגינים הוא חוקי. דרישת‬ ‫המשטרה להפסיק לצלם, או בקשה למסור לידי השוטרים את המצלמה, נעשים במרבית המקרים‬ ‫בחוסר סמכות.‬ ‫האם מותר להשתמש במגפון בהפגנות?‬ ‫בניגוד לטענה הנשמעת לא אחת מצד שוטרים, שימוש במגפון בהפגנות אינו טעון רישיון מראש.  ‬ ‫מדריך למאבק במאהל, גרסה 2, אוגוסט 1102  ‬ ‫עמוד 31‬
‫כיצד מתלוננים על יחס לא ראוי של שוטר בעת פיזור ההפגנה?  ‬ ‫כל אדם יכול להגיש תלונה על שימוש מופרז בכוח על-ידי שוטרים למח"ש, הכפופה למשרד‬ ‫המשפטים . את התלונה ניתן להגיש ישירות במשרדי מח"ש השונים בתיאום מראש, בדואר, בפקס‬ ‫או בדואר אלקטרוני.  ‬ ‫על התנהגות לא נאותה של שוטר, כמו אי ענידת תג זיהוי או כל שימוש אחר לרעה בסמכות שעלול‬ ‫להוות עבירת משמעת, אפשר להגיש תלונה ליחידת תלונות הציבור במשטרה.‬ ‫מידע על דרכי הפנייה למח"ש וליחידת תלונות הציבור במשטרה מצוי בזכותון המפורסם באתר‬ ‫האגודה לזכויות האזרח ‪  www.acri.org.il‬‬ ‫עיכוב, מעצר וחקירה‬ ‫מהו עיכוב ומתי מותר לעכב?  ‬ ‫עיכוב הוא אמצעי להגבלת חירותו של אדם לנוע באופן חופשי, הנובע מחשד שבוצעה עבירה או כדי‬ ‫למנוע ביצוע עבירה. שוטר רשאי לעכב אדם שיכול למסור לו מידע לגבי עבירה כדי לברר את זהותו‬ ‫וכתובתו וכדי לחקור אותו, וכן לזמנו לתחנת המשטרה למועד אחר. שוטר המעכב אדם חייב‬ ‫להזדהות, להודיע לאדם שהוא מעוכב ולהסביר את הסיבה לכך. אסור לעכב אדם או כלי רכב ליותר‬ ‫משלוש שעות. בעיכוב מספר רב של אנשים רשאי הקצין הממונה להאריך את משך העיכוב לפרק זמן‬ ‫נוסף שלא יעלה על שלוש שעות נוספות, מנימוקים שיירשמו.‬ ‫מה ההבדל בין עיכוב למעצר?  ‬ ‫עיכוב יכול להתבצע בשטח, אולם כשאדם נעצר על השוטר לקחתו מיד לתחנת המשטרה, למעט‬ ‫במקרים חריגים. עיכוב יכול להימשך עד 3 שעות )או כפול במקרים מסוימים(; מעצר יכול להימשך‬ ‫עד 03 יום. תוך 42 שעות מרגע המעצר חובה על המשטרה לשחרר את העצור או להביאו בפני‬ ‫שופט אם היא רוצה להאריך את מעצרו )למעט במקרים חריגים שאינם רלבנטיים בדרך כלל לעצורי‬ ‫הפגנות(.  ‬ ‫מתי מותר לעצור מפגין?  ‬ ‫אדם הנחשד בביצוע עבירה נהנה מחזקת החפות כל עוד לא הוכחה אשמתו במשפט פלילי. על כן,‬ ‫מעצר אינו אמור לשמש עונש אלא אמצעי הננקט במקרים חריגים, שבהם החשוד מסכן את ביטחון‬ ‫הציבור או עלול לשבש את החקירה. על פי החוק, שוטר יכול לעצור מפגין ללא צו במקרים שבהם יש‬ ‫לו חשד סביר לכך שהוא עבר עבירה ומתקיימים כל התנאים הבאים:‬ ‫המפגין עלול לסכן את בטחונו של אדם, את בטחון הציבור או את בטחון המדינה;‬ ‫יש יסוד סביר לחשש שהמפגין לא יופיע לחקירה שיזומן אליה;‬ ‫יש יסוד סביר לחשש שאי-מעצרו יגרום לשיבוש הליכי משפט ובכלל זה השפעה על עדים או פגיעה‬ ‫בראיות.  ‬ ‫כמו כן, מותר לעצור אדם אם הוא עוכב על פי דין ואינו מציית להוראות שנתן לו השוטר על פי סמכות‬ ‫העיכוב.‬ ‫על פי החוק אין לעצור אדם אם אפשר להסתפק בעיכובו.‬ ‫מי מוסמך לבצע מעצר?  ‬ ‫כל שוטר, אם מתקיימים התנאים בסעיף הקודם.‬ ‫מדריך למאבק במאהל, גרסה 2, אוגוסט 1102  ‬ ‫עמוד 41‬
‫מה הן זכויותיי כעציר וכמעוכב?  ‬ ‫שוטר המבצע מעצר חייב להזדהות ולהודיע לאדם מיד מהי סיבת המעצר, לקחת אותו מיד‬ ‫‪‬‬ ‫לתחנת המשטרה ולהביאו בפני הקצין הממונה בתחנה .  ‬ ‫לעצור יש זכות שתימסר הודעה על מעצרו לאדם קרוב לו ולעורך דין, ולמעט בנסיבות חריגות‬ ‫‪‬‬ ‫המשטרה חייבת לאפשר לו להיפגש עם עורך דין ללא דיחוי .  ‬ ‫עצור יכול להיות מיוצג על ידי הסנגוריה הציבורית במימון המדינה לאחר בדיקת זכאות‬ ‫‪‬‬ ‫כלכלית.  ‬ ‫חובה להביא עצור בפני שופט בתוך 42 שעות מרגע מעצרו, למעט במקרים חריגים שאינם‬ ‫‪‬‬ ‫רלבנטיים בדרך כלל לעצורי הפגנות.  ‬ ‫עצור הזקוק לטיפול רפואי זכאי לקבלו.‬ ‫‪‬‬ ‫לעמדת האגודה לזכויות האזרח הזכות להיפגש עם עורך דין חלה גם כשאדם מעוכב, ולכן כבר בשלב‬ ‫העיכוב מותר לדרוש מהשוטר להודיע על כך לעורך דין, ולדרוש שבקשה זו תירשם.  ‬ ‫האם המשטרה חייבת לספק תרגום בהליכי חקירת מפגין שאינו דובר עברית?‬ ‫החוק קובע כי חקירת חשוד תתנהל בשפתו או בשפה שהוא מבין ודובר, לרבות שפת סימנים.‬ ‫האם מותר להתנות שחרור ממעצר בתנאים, ומה הם?  ‬ ‫המשטרה יכולה להתנות את שחרורו של אדם ממעצר בהסכמתו לתנאים מגבילים שונים, ובהם‬ ‫תשלום ערבות, חובת הודעה על שינוי מען המגורים או העבודה, איסור יציאה מהארץ והפקדת דרכון‬ ‫לתקופה שלא תעלה על 3 חודשים, איסור כניסה לאזור או ליישוב או חובת הימצאות או מגורים‬ ‫באזור מסוים לתקופה שלא תעלה על 51 יום, איסור לקיים קשר עם אדם לתקופה שלא תעלה על 03‬ ‫ימים ומעצר בית לתקופה שלא תעלה על 5 ימים.‬ ‫אם אדם אינו מסכים לתנאי הערובה המשטרה מוסמכת להמשיך לעצרו ולהביאו בפני שופט כדי‬ ‫לקבוע תנאים לשחרורו. בית המשפט מוסמך להטיל מגבלות לתקופות ארוכות יותר מאלה שמוסמכת‬ ‫המשטרה. אפשר להגיש ערר על תנאי השחרור שנקבעו בידי המשטרה לבית משפט שלום, וערר על‬ ‫תנאים שקבע בית משפט השלום לבית המשפט המחוזי.‬ ‫לעמדת האגודה לזכויות האזרח, תנאי מגביל הכולל איסור על השתתפות בהפגנות פוגע שלא כדין‬ ‫בזכות למחאה.‬ ‫נטילת אמצעי זיהוי‬ ‫נעצרתי בהפגנה. אילו אמצעי זיהוי מוסמכת המשטרה לקחת ממני?  ‬ ‫אמצעי זיהוי כוללים טביעות אצבעות, דגימת דנ"א )דגימת תאי לחי, דגימת שיער, או דגימת דם‬ ‫מזערית( ותצלום. לשוטר מותר לקחת אמצעי זיהוי ממפגין רק אם הוא נחקר באזהרה כחשוד, לאחר‬ ‫שנמסר לו כי נתוני הזיהוי יישמרו במאגרי מידע משטרתיים. לפני נטילת אמצעי זיהוי על המשטרה‬ ‫לבקש את הסכמת החשוד. אם לא ניתנה הסכמתו, שוטר מוסמך ליטול בכוח סביר רק טביעות‬ ‫אצבעות ותצלום. לעניין דגימת הדנ"א – כאשר חשוד מסרב לתת דגימת דם מזערית, תתבקש‬ ‫הסכמתו למסירת דגימת שיער או דגימת תאי לחי. במקרה של סירוב, קצין משטרה יכול לאשר‬ ‫נטילת דגימת שיער תוך שימוש בכוח סביר.‬ ‫סירוב למתן אמצעי זיהוי עלול להיחשב לעבירה שדינה שישה חודשי מאסר, אך סירוב לתת דגימת‬ ‫דם מזערית תיחשב עבירה רק אם החשוד סירב גם לדגימת שיער או תאי לחי.  ‬ ‫מדריך למאבק במאהל, גרסה 2, אוגוסט 1102  ‬ ‫עמוד 51‬
‫דגימת דנ"א תילקח רק ממי שחשוד בשורת עבירות המנויות בחוק ובהן, בין השאר, עבירות אלימות‬ ‫ועבירות רכוש שונות.‬ ‫האם ניתן לבקש למחוק מהמאגר המשטרתי את אמצעי הזיהוי שנלקחו ממני?  ‬ ‫אם ניטלו מחשוד אמצעי זיהוי ביולוגיים וטרם הוגש נגדו כתב אישום הוא רשאי להגיש בקשה לעיון‬ ‫חוזר אם הוא חושב שלא היה כל בסיס סביר מלכתחילה לחקור אותו באזהרה. אמצעי זיהוי גנטיים‬ ‫שניטלו מאדם יימחקו מהמאגר בתוך 7 שנים מיום נטילתם אם לא הוגש נגדו כתב אישום, או בתוך‬ ‫06 יום מיום שהסתיים ההליך הפלילי נגדו ללא הרשעה, לכל המאוחר.‬ ‫מידע נוסף ניתן למצוא באתר האגודה לזכויות האזרח בישראל  ‪  www.acri.org.il‬‬ ‫פרטי הקשר לפניות למח"ש‬ ‫פירוט שלוחות מח"ש ברחבי הארץ, כולל כתובות, טלפונים וכתובות דוא"ל ניתן למצוא באתר משרד‬ ‫המשפטים: ‪http://www.justice.gov.il‬‬ ‫פרטי הקשר לפניות למערך התלונות במשטרה‬ ‫במטה הארצי פועלת היחידה הארצית לתלונות הציבור:‬ ‫כתובת: המטה הארצי, דרך חיים בר לב, טלפון: 0728245-20; פקס: 9628245-20‬ ‫שעות פתיחה: ראשון עד חמישי בשעות 03:70- 00:71‬ ‫בכל אחד ממחוזות המשטרה פועל קצין ביקורת ותלונות הציבור ובכל אחד ממרחבי המשטרה פועל‬ ‫קצין תלונות ציבור המטפל ברוב התלונות.‬ ‫הסנגוריה הציבורית‬ ‫טלפונים במחלקות המעצרים בסנגוריה הציבורית:   ‬ ‫תל-אביב: טלפון: 0762396-30, פקס: 9662396-30  ‬ ‫ירושלים: טלפון: 2116965-20  ‬ ‫מחוז דרום- באר שבע: טלפון: 3944046-80, פקס: 1207646-20  ‬ ‫מחוז חיפה: טלפון: 20/7273368-40  ‬ ‫מחוז צפון: טלפון: 7019206-40, פקס: 5863106-40  ‬ ‫כל המחלקות מאיישות את הקווים עד 00:32 או 00:42.‬ ‫מדריך למאבק במאהל, גרסה 2, אוגוסט 1102  ‬ ‫עמוד 61‬
‫נספח 1- חמש שאלות נפוצות על "דיור בר השגה"‬ ‫האגודה לזכויות האזרח בישראל • האגודה לצדק‬ ‫חלוקתי • במקום – מתכננים למען זכויות תכנון •‬ ‫הקליניקה לזכויות אדם בחברה באוניברסיטת חיפה‬ ‫• המעבדה לתכנון עם קהילה בטכניון • איתך-‬ ‫משפטניות למען צדק חברתי • התנועה לחיים בכבוד‬ ‫• שתיל•‬ ‫או חפשו בגוגל "דיור בר השגה בישראל"‬ ‫‪http://israelaffordablehousing.blogspot.com‬‬ ‫מה זה "דיור בר השגה"?‬ ‫תשובה: דיור נחשב כ"בר השגה" כאשר ההוצאה עליו למשק בית אינה עולה על כ %03 )שכר דירה /‬ ‫משכנתא והוצאות נלוות כמו: ועד בית, ארנונה ותחזוקה(. דיור בר השגה מתייחס לדיור הנמכר או‬ ‫מושכר מתחת למחיר השוק. בדרך כלל דיור בר השגה נבנה על ידי יזמים פרטיים ומסובסד על ידי‬ ‫הסקטור הציבורי בדרכים שונות: הורדת מחירי הקרקע, הענקת זכויות בניה נוספות, פטור והקלות‬ ‫במס, זיכויי מס, הלוואות לטווח ארוך בעלות נמוכה, אגרות חוב ועוד.‬ ‫האם בישראל יש בעיה המצריכה "דיור בר השגה"?‬ ‫תשובה: כן. במרכז הארץ מחירי הדיור מחייבים הוצאה חודשית שהיא מעל %03 מהכנסות משק‬ ‫הבית הממוצע. המשמעות היא שמשקי בית רבים משתכרים פחות מההכנסה הממוצעת ומתגוררים‬ ‫בצפיפות ובתנאים ירודים או שמרחיקים מהמרכז ומבזבזים זמן בנסיעה לעבודה. תחבורה ציבורית‬ ‫טובה יותר וזולה יותר יכלה להתמודד עם הבעיה. בפריפריה, משפחות צעירות מתמודדות עם חוסר‬ ‫באפשרויות למגורים: היצע הדיור הקיים נמצא במצב פיזי ירוד )הדיור הציבורי לשעבר( או במחירים‬ ‫גבוהים עבור צעירים ומשפחות. יזמים אינם בונים עבור שוק הביניים בשל היטלי פיתוח גבוהים ועלות‬ ‫גבוה של מחירי קרקע, כך בנייה עבור שוק הביניים הופכת להיות לא כדאית מבחינה כלכלית.‬ ‫האם "דיור בר השגה" מחייב את היזמים להוסיף דירות נמוכות ממחיר השוק עבור בעלי‬ ‫הכנסות נמוכות וזוגות צעירים?‬ ‫תשובה: אחד הכלים החשובים בדיור בהישג יד קשור ביצירת "אזורים מכילים" )מגורים בתמהיל‬ ‫חברתי(, המאפשר למשפחות עם הכנסה בינונית ונמוכה לגדל את ילדיהם בשכונות טובות. להימנע‬ ‫מהפרדה בין אוכלוסיות ושאיפה לבנות חברה מעורבת ובריאה. בארצות הברית נוהגים במשך 03‬ ‫שנה לבנות שכונות בתמהיל חברתי באזורים המאופיינים בשוק דיור חזק, אנגליה וקנדה במשך 02‬ ‫השנים האחרונות, וצרפת, ספר והולנד בעשור האחרון. קיימים אמצעים נוספים לשמירה על מגורים‬ ‫בתמהיל חברתי כמו: בעלות חלקית, גיוון בגודל הדירות, ייצור מחירי שכר הדירה ועוד.‬ ‫האם "דיור בר השגה" הוא באחריות השלטון המקומי?‬ ‫תשובה: ברוב מדינות העלום המערבי דיור בהישג יד נוצר ומקודם בקיום שיתופי פעולה בין מספר‬ ‫גורמים: השלטון המרכזי )מטרות, קריטריונים, סובסידיות(, השלטון המקומי )הרשאות תכנון,‬ ‫סובסידיות ופיקוח(, הסקטור הפרטי )בנייה וניהול( וסקטור ללא מטרות רווח )בונים, מנהלים,‬ ‫משווקים ומממנים(. היו מקרים בהם רשויות מוניציפאליות הובילו את התהליך והמדיניות הלאומית‬ ‫השתלבה מאוחר יותר בעקבות הניסיון המוניציפאלי.‬ ‫מדריך למאבק במאהל, גרסה 2, אוגוסט 1102  ‬ ‫עמוד 71‬
‫האם כלים ל"דיור בר השגה" יצליחו בישראל?‬ ‫תשובה: כנראה שכן. לשם כך נחוצה מעורבות והובלה של אנשים חכמים ויעילים שיובילו ליישום דיור‬ ‫בר השגה בישראל.‬ ‫מה אפשר לעשות כדי לקדם דיור בר השגה?‬ ‫מוגש מטעם הקואליציה לדיור בר השגה כחומר למחשבה עבור ראש הממשלה ושר השיכון‬ ‫לקדם חקיקה מתאימה, במקום לחסום אותה:  ‬ ‫הצעת חוק שהוגשה על ידי שורה ארוכה של חברי כנסת, ונוסחה בסיוע הקואליציה לדיור בר השגה,‬ ‫נועדה לטפל בסמכויות של רשויות התכנון לקדם דיור בר השגה. ההצעה עודנה על שולחן הכנסת,‬ ‫בינתיים, הממשלה מתנגדת לה.‬ ‫הצעת חוק שהוגשה על ידי חברי הכנסת שלי יחימוביץ' וכרמל שאמה, ונוסחה בסיוע האגודה‬ ‫לזכויות האזרח, נועדה להסדיר את שוק השכירות הפרוע. ההצעה קובעת כי משכיר לא יוכל להעלות‬ ‫את שכר הדירה לשוכר ממשיך ביותר מחמישה אחוזים מדי שנה )אלא בנסיבות מיוחדות(, ומסדירה‬ ‫הקמת נציבות שכירות שתיתן סעד מהיר לשוכרי ומשכירי דירות גם יחד, כמקובל במדינות רבות‬ ‫בעולם. ההצעה עודנה על שולחן הכנסת. בינתיים, הממשלה מתנגדת להצעת החוק.‬ ‫לא לפגוע ביוזמות עירוניות לקידום דיור בר השגה:  ‬ ‫רשויות מקומיות דוגמת רמת גן, ירושלים, קרית אונו, תל אביב ובת-ים, החלו כבר לפעול לקידום‬ ‫דיור בר השגה, לרוב באמצעות הסכמים עם יזמים: תמורת זכויות בנייה, היזם נדרש להקצות חלק‬ ‫מהדירות להשכרה או מכירה לזכאים בתנאים של דיור בר-השגה. אלא שחוות דעת משפטיות מטעם‬ ‫היועץ המשפטי לממשלה ומשרד הפנים עצרו את התכניות הללו. הקואליציה לקידום דיור בר השגה‬ ‫דווקא סבורה כי חוות הדעת הללו שגויות, וכי אין סיבה לעצור את התכניות החשובות הללו - להיפך,‬ ‫יש לתת לועדות המחוזיות לתכנון ולבניה אור ירוק לבחון ולאשר תוכניות הכוללות דיור בר השגה.‬ ‫במסגרת הרפורמות שמקדמת הממשלה, לקבוע הוראות לדיור בר השגה:‬ ‫במסגרת תוכנית הדגל של ביבי – הסופרטאנקר: בימים אלו ממש נדון בישיבות מרתוניות החוק‬ ‫להקמת ועדות דיור לאומיות )וד"לים(. הקואליציה לדיור בר השגה, הפועלת במסגרת המטה לתכנון‬ ‫אחראי, פנתה אל ראש הממשלה בדרישה להסדיר במסגרת זו את החובה לשלב בתוכניות דיור בר‬ ‫השגה ודיור ציבורי. בינתיים הממשלה מסרבת.‬ ‫במסגרת הרפורמה בתכנון: גם במקרה זה, הקואליציה לדיור בר השגה וכמה מחברי הכנסת קראו‬ ‫לממשלה לשלב ברפורמה פרק בנושא דיור בר השגה. היועצת המשפטית של הוועדה בכנסת‬ ‫אפילו הציעה נוסח מתאים. בינתיים, הממשלה לא הרימה את הכפפה.‬ ‫במסגרת הרפורמה במינהל מקרקעי ישראל, לעשות שימוש בקרקעות הציבוריות שבידי המינהל‬ ‫להקמת דיור בר השגה. על אף שמאז שנת 9002 מחויב המינהל על פי חוק לשווק קרקעות לצורך‬ ‫דיור בר השגה ודיור ציבורי, הוא טרם עשה זאת. מבין עשרות אלפי יחידות דיור ששווקו בתקופה‬ ‫זו, אף לא אחת מהן הוקצתה לדיור בר השגה או לדיור ציבורי. גם במקרה זה, הקואליציה לדיור בר‬ ‫השגה פנתה לממשלה, אך לא קיבלה כל מענה ושוקלת פניה לבג"ץ. ‬ ‫להפסיק לייבש את הסיוע של משרד השיכון:‬ ‫לרשות משרד השיכון עומדים שלושה אמצעים עיקריים לסיוע בדיור, שלושתם סובלים מזה שנים‬ ‫מייבוש תקציבי:‬ ‫מדריך למאבק במאהל, גרסה 2, אוגוסט 1102  ‬ ‫עמוד 81‬
‫דיור ציבורי – בעשורים האחרונים מצטמצם מלאי הדירות בדיור ציבורי, מבלי שנרכשות או נבנות‬ ‫דירות חדשות לדיור ציבורי. כיום עומד המלאי על 66 אלף דירות בלבד, רובן במצב פיזי גרוע,‬ ‫ועשרות אלפים מחכים בתור להיכנס לדיור ציבורי. מבקר המדינה מצא כי מכירת דירות הדיור‬ ‫הציבורי הכניסה לקופת המדינה מעל 2 מיליארד שקלים, אך בניגוד לחוק הדיור הציבורי, אפילו‬ ‫יחידת דיור חדשה אחת לא נרכשה בכספים הללו.‬ ‫סיוע בשכר דירה – המדינה מסייעת ל- 041 אלף משקי בית בתשלום שכר דירה בשיעור של בין‬ ‫055 ל-052,1 ₪. דוח מבקר המדינה האחרון התריע כי הסיוע לא עודכן שנים ארוכות והוא נשחק‬ ‫בשלושים אחוז ביחס לעלייה במחיר השכירות. בניגוד לנהוג במדינות רבות - אין הבדל בין הסיוע‬ ‫שניתן לתושבי חולון לבין הסיוע שניתן לתושבי קריית שמונה, חרף פערי המחירים. ‬ ‫סיוע לרוכשי דירות: על אף הגידול באוכלוסייה, הגידול בפערים החברתיים ובשיעורי העוני, ועל אף‬ ‫העלייה התלולה במחירי הדירות, תקציב הסיוע לרכישת דירה צומצם בעשור האחרון - מ-6.5‬ ‫מיליארד ש"ח ל-3.1 מיליארד ש"ח.‬ ‫מחקר של האגודה לצדק חלוקתי מצא כי בשנים האחרונות תקציב משרד השיכון צנח בצורה‬ ‫דרמטית: ב-9991 היה שיעורו %5.4 מתקציב המדינה, ואילו בשנת 8002 - רק %6.1.‬ ‫גם תקציב הסיוע בדיור לאוכלוסיות זכאיות צנח, מסכום של 3.7 מיליארד ₪ ב- 1002, ל- 3.3‬ ‫מיליארד ב- 8002 ו- 7.2 מיליארד ב- 1102.‬ ‫לא לייקר את בנייתן של דירות קטנות‬ ‫אחד הגורמים האחראים לעליית מחירי הדירות היא ההעדפה של קבלנים לבנות דירות גדולות‬ ‫ויקרות, כאמצעי למיקסום הרווח. כך, בשנת 8002 הגודל הממוצע של יחידת דיור חדשה עמד על‬ ‫281 מ"ר )!(. במקום לעשות כל שניתן כדי לעודד קבלנים להגדיל את היצע הדירות הקטנות,,‬ ‫הרשויות דווקא מעמיסות עלויות נוספות על בנייתן. כך למשל, בחודשים האחרונים הוחלט במינהל‬ ‫מקרקעי ישראל להטיל עלויות נוספות של פיתוח תשתיות על הקבלנים – דבר שמייקר את הדיור.‬ ‫על אף שהוצע בתחילה להעביר את הכסף כתמריץ לרשויות מקומיות, לטובת קידום בניית דירות‬ ‫קטנות ודירות להשכרה, בסופו של דבר הוחלט שלא לעשות כן. תחת זאת, הוחלט לגבות מהקבלנים‬ ‫דמי פיתוח גבוהים יותר דווקא עבור דירות קטנות. פניית הקואליציה לדיור בר השגה בעניין לא‬ ‫סייעה.‬ ‫מדריך למאבק במאהל, גרסה 2, אוגוסט 1102  ‬ ‫עמוד 91‬
‫01 נקודות מרכזיות לקידום מדיניות דיור חברתית בישראל‬ ‫מוגש כחומר למחשבה מטעם הקואליציה לקידום דיור בהישג-יד, יולי 1102  ‬ ‫דיור אינו מצרך אלא זכות בסיסית של האדם. לדיור יש השפעה קריטית על החיים של כל אדם.‬ ‫קיומו או היעדרו של דיור בר השגה יקבע אם נוכל לגור בסביבה שבה חינוך טוב עבור ילדינו,‬ ‫שירותים טובים ומקומות עבודה. הוא יקבע האם נוציא סכום גבוה מדי כדי להבטיח לנו קורת גג,‬ ‫סכום שיבוא על חשבון טיפול שיניים ולעיתים אפילו אוכל.‬ ‫מדיניות הדיור תקבע איך תראה החברה שלנו. האם נהיה חברה מקוטבת, או חברה שוויונית.‬ ‫ללא ראייה חברתית בתחום הדיור – במקום תמהיל חברתי מגוון נהיה חברה מפולגת ומקוטבת.‬ ‫זה מתכון למשבר חברתי עמוק, שכן הפערים בין מרכז לפריפריה, בין ערים שונות ובין שכונות‬ ‫ילכו ויגדלו.‬ ‫מה ראוי לעשות?‬ ‫1. לא להפריד, לחתור לתמהיל חברתי‬ ‫הבעיה – כיום הממשלה מקדמת פתרונות נפרדים וסקטוריאליים, מעודדת הפרדה בין קבוצות שונות‬ ‫וסובלנית להדרה חברתית של קבוצות מוחלשות ועניות. הפרדה כזאת מגבירה מתחים חברתיים‬ ‫ומגדילה את הקיטוב ואת הפערים החברתיים. כידוע - נפרד הוא לעולם אינו שווה.‬ ‫הפתרון – אין מקום לעידוד מגמות של סגרגציה והפרדה אלא יש לחתור לתמהיל חברתי בכל‬ ‫שכונה, עיר ואזור. יש לקדם מדיניות של דיור מכיל, שחותר לכך שהשכונות והערים יהיו פתוחות‬ ‫ונגישות למגוון אוכלוסיות ממגוון רקעים, ובעלות הכנסה מגוונת, שיהיו בהן דירות בגדלים שונים,‬ ‫לבעלות ולשכירות, במחירי השוק ודיור בר השגה שמחירו נמוך ממחיר השוק. במיוחד יש להיאבק‬ ‫בניסיונות של אוכלוסיות חזקות להתבדל בשכונות הומוגניות ושל רשויות חזקות להדיר אוכלוסיה‬ ‫מוחלשת.‬ ‫2. לעגן את הזכות לדיור בחקיקה‬ ‫הבעיה – כיום הזכות לדיור נאות אינה מעוגנת כראוי בחוקי היסוד, ומדיניות הדיור ברובה מצויה‬ ‫בנהלים פנימיים ובהחלטות מינהליות של מינהל מקרקעי ישראל ומשרד הבינוי והשיכון. ללא עיגון‬ ‫המדיניות בחקיקה, היא אינה שקופה וקל לפגוע בה ולקצץ תקציבים. תכניות שעולות עקב מחאה‬ ‫ציבורית, ואינן מעוגנות בחקיקה, נוטות להתמסמס ברגע שתשומת הלב הציבורית נעלמת.‬ ‫הפתרון – יש לקדם את חקיקתו של חוק יסוד: זכויות חברתיות, שקובע שהזכות לדיור היא זכות‬ ‫חוקתית, ולעגן בחקיקה ראשית את מדיניות הדיור החברתית, באמצעות חוקים ותיקוני חוקים,‬ ‫המגובים בתקציבים.‬ ‫3. לשקם את הדיור הציבורי‬ ‫הבעיה – המדינה הפסיקה לבנות דיור ציבורי והמשיכה למכור את דירות הדיור הציבורי לדיירים‬ ‫המתגוררים בהן. מעל 2 מיליארד שקלים נכנסו לקופת המדינה ממכירת הדירות אך הם לא הושקעו‬ ‫מחדש בחידוש המאגר. כיום מלאי הדירות בדיור הציבורי נותן מענה ל-%3 מהאוכלוסייה בלבד‬ ‫)לעומת עד %52 במדינות מפותחות אחרות(. חלק ניכר מן הדירות בדיור הציבורי במצב פיזי גרוע,‬ ‫ואלפי זכאים מחכים שנים ארוכות בתור לדירה.‬ ‫הפתרון – מכירת דירות בהנחה לדיירים ותיקים היא צעד נכון, אך היא חייבת להתבצע בד בבד עם‬ ‫הגדלה של מאגר הדירות, עבור משפחות עם הכנסה נמוכה, ועבור אנשים עם מוגבלות. יש להפשיר‬ ‫את הכספים שנצטברו ממכירת הדירות כדי לבנות דיור ציבורי חדש ולתחזק את הדירות הקיימות. יש‬ ‫לשלב את הדירות בשכונות רגילות ולא לרכזן במקום אחד כדי למנוע הידרדרות פיזית וחברתית של‬ ‫הדיור הציבורי.‬ ‫מדריך למאבק במאהל, גרסה 2, אוגוסט 1102  ‬ ‫עמוד 02‬
‫4. להחזיר את תקציבי הסיוע בדיור‬ ‫הבעיה: בעבר סייעה המדינה למשפחות רבות לרכוש או לשכור דירה. אלא שתקציבי הסיוע נשחקו‬ ‫בצורה דרסטית בעשור האחרון. תקציב הסיוע בדיור לאוכלוסיות שונות נחתך ב-%65 בתוך עשור;‬ ‫בשנת 3002 נחתך גובה הסיוע בשכר דירה לזכאים בחצי. כמו כן, שיעור הסיוע לא עודכן שנים‬ ‫ארוכות והוא נשחק בשלושים אחוז ביחס לעלייה במחירי השכירות. למשל, אם חד הורית זכאית ל-‬ ‫006 שקלים בלבד. הקיצוץ בסיוע מביא להקשחת הקריטריונים לזכאות ומשפחות עם הכנסה נמוכה‬ ‫יכולות לממשו רק באזורי עוני, וללא יכולת בחירה – שהיא אחת ממטרות הסיוע.‬ ‫הפתרון – על המדינה להחזיר את הסכומים שנגזלו ממערכת השיכון בעשור האחרון ולעגן את‬ ‫הזכאות לסיוע בדיור בחקיקה המגובה בתקציבים. יש להרחיב את הקריטריונים לזכאות שצומצמו‬ ‫ולהתאים את גובה הסיוע למחירי הדיור הריאליים בכל אזור, תוך התחשבות בהכנסת המשפחה.‬ ‫5. לקדם דיור בר השגה כחלק מכל בנייה חדשה‬ ‫הבעיה – כיום אין עדיין מסגרת משפטית וכלכלית מתאימה לחייב יזמים להקצות חלק מהדירות‬ ‫שנבנות על קרקעות ציבוריות ופרטיות כאחד, לצורך דיור מוזל לזכאים חסרי דירה מהמעמד הבינוני‬ ‫– נמוך, לרבות צעירים בתחילת הדרך. אף שהוראות תוכנית המתאר הארצית 53 מחייבות בחינת‬ ‫הצורך בדיור בר השגה, ניסיונות של רשויות מקומיות לעשות זאת נתקלו בהתנגדות של משרדי‬ ‫המשפטים והאוצר, ובחוסר תמיכה מצד משרד הבינוי והשיכון. ללא התערבות בתכנון, הבנייה‬ ‫החדשה כוללת בעיקר דירות גדולות ויקרות בשכונות הומוגניות לאוכלוסיה אמידה בלבד.‬ ‫הפתרון – יש צורך בחקיקה כדי לאפשר לרשויות תכנון לחייב ולתמרץ הקצאה של חלק מהבניה‬ ‫החדשה לדיור בר השגה, לקבוע קריטריונים וסל תמריצים אפשרי, לערוך אמדן צרכי דיור, לקבוע‬ ‫מנגנונים לשמירה על מאגר הדיור בר ההשגה לאורך זמן ולא כהטבה חד פעמית, ולהוסיף תקנים‬ ‫ליועצים חברתיים במוסדות התכנון. את הקריטריונים יש לקבוע על בסיס מבחן אמצעים אך גם‬ ‫בהתחשב בצרכים מקומיים ותרבותיים שונים, ובלבד שהם ענייניים.‬ ‫6. לאפשר לאנשים לגור בשכירות ארוכת טווח כאלטרנטיבה לרכישת דירה‬ ‫הבעיה – אין בארץ אפשרות מעשית לגור לאורך שנים בשכירות, בשל היעדר שוק שכירות מוסדי של‬ ‫בניינים להשכרה ארוכת טווח, והיעדר חקיקה שמסדירה את שוק השכירות הפרטית. אנשים‬ ‫ששוכרים דירה הורגלו לחוזים מקפחים ולעליות קיצוניות משנה לשנה בשכר הדירה. בהיעדר‬ ‫אלטרנטיבה איתנה של שכירות ארוכת טווח, אנשים נוטים להסתכן בהלוואות לרכישת דירה‬ ‫)משכנתא( שהן מעבר ליכולתם הכלכלית ועלולים בסוף לאבד את ביתם ולהישאר עם חובות.‬ ‫הפתרון - להסדיר את שוק השכירות ולקבוע כללים הוגנים שייטיבו עם המשכירים והשוכרים‬ ‫ויאפשרו שכירות ארוכת טווח עם עילות פינוי מוגדרות. יש להקים נציבות שכירות שתיתן סעד מהיר‬ ‫לשוכרי ומשכירי דירות גם יחד )לרבות פינוי(, כמקובל במדינות רבות בעולם. התערבות במחיר‬ ‫השכירות היא שנויה במחלוקת אך כדי לייצב מחירי שכירות ולמנוע עליות קיצוניות בשכר הדירה,‬ ‫נוהגות חלק מהמדינות להגביל את העלאת שכר הדירה לשוכר ממשיך. חוץ משוק השכירות‬ ‫הפרטית, יש לעודד בניה מוסדית להשכרה בתמורה לסל תמריצים נרחב מזה הקיים היום, ולחייב‬ ‫בה השכרה במחיר הגון וידוע מראש שהעלאתו מוגבלת, כדי להגדיל את היצע הדיור להשכרה.‬ ‫7. להשקיע בהתחדשות עירונית אך לשמור על דיור זול ונאות במרכזי הערים‬ ‫הבעיה – רוב מאמצי הבנייה היום מתרכזים בשטחים פתוחים, בשולי הערים, בעוד שהתחדשות של‬ ‫ערים והגדלת הצפיפות בהן היא דרך מתאימה ונכונה יותר להבטחת ערים תוססות והגדלת היצע‬ ‫הדירות. הליכי התחדשות עירונית הם הליכים מורכבים יותר, אך המדינה לא משקיעה בהם מספיק‬ ‫משאבים. תוכנית הדגל של הממשלה להתחדשות עירונית הוא כיום "פינוי-בינוי", המבוססת על‬ ‫מנגנוני השוק החופשי. היא מתמרצת יזמים להרוס דיור זול לצורך הקמת דיור חדש ויקר. לצד‬ ‫יתרונותיה, התחדשות עירונית בשכונות עוני מפחיתה את מלאי הדיור הזול הקיים לצורך הקמת דיור‬ ‫חדש ויקר ומובילה לעיתים קרובות לדחיקה של אוכלוסיה ענייה.‬ ‫הפתרון – התחדשות עירונית היא דבר חיוני אך כדי שתצליח על הממשלה להשקיע משאבים רבים‬ ‫יותר, ולא להסתפק בתמריצים לשוק הפרטי בלבד. יש להבטיח ליווי כלכלי ומשפטי לתושבים ולקבוע‬ ‫מדריך למאבק במאהל, גרסה 2, אוגוסט 1102  ‬ ‫עמוד 12‬
‫מנגנונים שיבטיחו כי הליכי ההתחדשות עירונית יכללו גם בניית דיור בר השגה כדי למנוע דחיקת‬ ‫אוכלוסיה לשכונות עוני אחרות.‬ ‫8. להשתמש בקרקע כמשאב חברתי ולא כלכלי‬ ‫הבעיה – כיום מתייחס מינהל מקרקעי ישראל לקרקע כמשאב כלכלי, שיש למקסם את הרווחים ממנו.‬ ‫למעט מספר מכרזים של "מחיר למשתכן", אשר הקריטריונים בהם שנויים במחלוקת, משווק המינהל‬ ‫את הקרקעות למרבה במחיר. בניגוד להוראות חוק רשות מקרקעי ישראל, המינהל אינו מקצה קרקע‬ ‫לדיור בר השגה או לדיור ציבורי.‬ ‫הפתרון – את מקרקעי ישראל לא צריך למהר ולהפריט; מה שנחוץ הוא לנער את המינהל ולדרוש‬ ‫ממנו לפעול כגוף בעל מטרות חברתיות, ולא רק מטרות כלכליות. על המינהל לשווק קרקעות‬ ‫בהיקפים ובמקומות הנחוצים לטובת כלל הציבור ומתוך חשיבה על השגת מטרות חברתיות ולא רק‬ ‫על מקסום הרווחים. את מחירי הקרקע יש להוזיל אך יש להבטיח קשר בלתי מנותק בין הוזלת מחירי‬ ‫הקרקע לבין התחייבות היזם לבנות דיור בר השגה ודיור ציבורי לתקופה ממושכת.‬ ‫9. לחזק את מוסדות התכנון ולהטמיע שיקולים חברתיים בהליכי תכנון‬ ‫הבעיה – בדומה לשירותים ציבוריים חיוניים רבים נוספים, משאבי מוסדות התכנון יובשו ונוצר מחסור‬ ‫חריף בכוח אדם. במקום לפעול לשיפור מערכת התכנון ולחיזוקה, להקצות משאבים, להביא כוח אדם‬ ‫איכותי ומעודכן ולקדם שינוי תפישתי של תכנון לקוי בתוך המערכת, הצעות הממשלה יביאו להחלשת‬ ‫מערכת התכנון ולפגיעה ביכולתו של הציבור לקחת בהם חלק. היזמים ובעלי האמצעים ירוויחו.‬ ‫האינטרס הציבורי ייפגע.‬ ‫הפתרון – יש להוסיף 005 תקנים מיידיים לכוח האדם המקצועי במערכת התכנון, ברמה המקומית‬ ‫והמחוזית ובמינהל התכנון, לרבות יועצים שיהיו אמונים על הפן החברתי שבתכנון. יש לפשט הליכי‬ ‫רישוי ולתעדף תוכניות בנייה שכוללות דיור בר השגה. בנוסף – על מוסדות התכנון להטמיע שיקולים‬ ‫חברתיים בהליכי תכנון, ולתת ביטוי רב יותר לצרכי האוכלוסייה ולערכים של שוויון וצדק חלוקתי. על‬ ‫מוסדות התכנון להקצות בדחיפות משאבים לתכנון ישובים שאין להם תוכניות מתאר מאושרות‬ ‫ולהסדרתם.‬ ‫01. להיאבק באפליה מכל סוג‬ ‫אפליה בשוק הדיור בישראל היא תופעה חמורה וקשה, אשר ביחד עם מחירי הדיור מובילים להדרה‬ ‫חברתית ולסגרגציה. הבעיה היא שבישראל אין חקיקה מפורשת האוסרת על הפליה במכירת או‬ ‫בהשכרת דירה, והמדינה בעצמה מגינה על קיומן של ועדות קבלה בישובים קהילתיים, מקצה משאבי‬ ‫דיור בצורה לא שוויונית ואינה נאבקת בדפוסים של הפרדה.‬ ‫הפתרון – על המדינה להיאבק בתופעות של אפליה בדיור, המגבירות את הקיטוב ואת הניכור‬ ‫ופוגעות בעיקר בעניים ובמיעוטים. יש לקדם חקיקה שמגנה על כל אדם מפני אפליה בשל השתייכות‬ ‫קבוצתית, ולאסור על קיומן של ועדות קבלה וקהילות מגודרות. במיוחד יש להפסיק את האפליה‬ ‫בדיור הקיימת נגד האזרחים הערבים, כפי שתיארה אותה ועדת החקירה הממלכתית לבירור‬ ‫ההתנגשויות בין כוחות הביטחון לבין אזרחים ישראלים באוקטובר 0002 )ועדת אור(.‬ ‫למידע נוסף היכנסו לבלוג שלנו: "דיור בר השגה בישראל"‬ ‫‪http://israelaffordablehousing.blogspot.com‬‬ ‫הצטרפו אלינו לפייסבוק: "הקואליציה לדיור בר השגה"‬ ‫מדריך למאבק במאהל, גרסה 2, אוגוסט 1102  ‬ ‫עמוד 22‬
‫נספח 2- נלחמים על הבית – לא לחוק הוד"לים‬ ‫מהו חוק הוד"לים? חוק הוד"לים מאפשר להקים "ועדות דיור לאומיות" שאמורות לאשר במהירות‬ ‫להפשיר קרקעות ולמכור אותן בזול ליזמים, במטרה להגדיל את היצע הדירות.‬ ‫נשמע טוב? זה דווקא רע!‬ ‫הבעיות המרכזיות שמונעות בניית דירות בכלל לא קשורות לוד"לים:‬ ‫הממשלה צריכה לשחרר מייד חסמים לשיווק 000,061 דירות שכבר אושרו בועדות התכנון  ‬ ‫‪‬‬ ‫הממשלה חייבת להעסיק יותר עובדים כדי לזרז תכנון של 000,082 דירות שכבר בהליכי‬ ‫‪‬‬ ‫תכנון  ‬ ‫כל זה לא קשור לפעילות הוד"לים!‬ ‫מה עושים הוד"לים? במקום לחזק את מערכת התכנון, ראש הממשלה רוצה חוק שיאפשר לו לחלק‬ ‫ליזמים קרקעות במהירות. אלא שעל הדרך הוד"לים יגרמו לתכנון לקוי, לפגיעה סביבתית ולהנצחת‬ ‫חוסר השוויון החברתי. ושוב, כן שוב -בעלי ההון ייהנו מהפרטה על חשבון הציבור.‬ ‫מדוע חוק הוד"לים הוא חוק מסוכן? בסרט הזה כבר היינו. בשנות ה-09' הוקמו ול"לים )ועדות‬ ‫לבניה למגורים( שאישרו הפרטת קרקעות במחירי מתנה, בניית שכונות שסובלות עד היום מתכנון‬ ‫ותשתיות גרועות ולאישור פרוייקטי יוקרה על חשבון הציבור. הוד"לים "כיכבו" בדוח מבקר המדינה‬ ‫כוועדות שפגעו קשות במינהל תקין ושגרמו נזק חברתי וסביבתי אדיר.‬ ‫רשלנות בתכנון: חוק ודלים יהפוך את התכנון בישראל לשטחי ורשלני, הציבור יתקשה לקחת חלק‬ ‫ובסופו של דבר יספוג את כל הנזק.  ‬ ‫שחיתות: חוק הוד"לים יפגע בחברה ובסביבה ובמדיניות תכנון שדואגת לעתיד, יעקוף תוכניות‬ ‫מחוזיות, יגדיל את האפשרויות לשחיתות, יוביל להקמת שכונות יוקרה בקרקעות ששייכות לכלל‬ ‫הציבור ויגביר את הקיטוב החברתי כלכלי.  ‬ ‫התעלמות מצרכי הציבור: תכנון מהיר ושטחי יענה על צרכי היזמים ולא על צרכי האזרחים.  ‬ ‫אין התחייבות לדיור בר השגה: אין בחוק כל הוראה מחייבת או כלים ממשיים לייעוד דירות לדיור‬ ‫בר השגה אלא רק סמכויות מעורפלות - אין כל התחייבות שזה יקרה ובהיקפים הגיוניים.‬ ‫איך בונים מהר יותר ומשקיעים בציבור ולא בבעלי ההון?‬ ‫כדי להביא לשינוי אמיתי ולהבטיח דיור בר השגה לשנים – חייבים ליצור שינוי בסדרי העדיפויות,‬ ‫להשקיע בציבור ולא ביזמים ולשפר את התיאום בין משרדי הממשלה ואת השירות לציבור.  ‬ ‫השקעה בציבור ולא ביזמים! על המדינה לפתור את הכשלים העומדים בפני מימוש 061 אלף‬ ‫יחידות דיור בתוכניות מאושרות - בלי להטיל את עלויות הפיתוח על הבניה ולייקר כך עוד יותר את‬ ‫הדירות.  ‬ ‫הוספת מאות אנשי תכנון לעשייה: על  המדינה לתגבר באופן מיידי ב-005 תקנים של אנשי מקצוע‬ ‫את המערך המקצועי ברשויות התכנון – ברשויות המקומיות ובועדות המחוזיות. כדי לזרז את הליכי‬ ‫התכנון והאישור של עוד 000,044 יחידות דיור שתקועות בצנרת ולהבטיח מערכת תכנון טובה לצרכי‬ ‫העתיד.  ‬ ‫מדריך למאבק במאהל, גרסה 2, אוגוסט 1102  ‬ ‫עמוד 32‬
‫חוק לדיור בר השגה לאזרחים ולא ליזמים: על המדינה להעביר חוק שיסמיך את הועדות לקדם‬ ‫דיור בר השגה בתמהיל חברתי בכל שכונה שתיבנה, לרבות אפשרות להתנות הגדלת זכויות בניה‬ ‫בבניית דיור בר השגה וסל תמריצים נוספים להגדלת היצע הדיור בר השגה בתוכניות.‬ ‫תעדוף אמיתי לדיור בר השגה: על המדינה להנחות את הועדות המחוזיות לתעדף תוכניות למגורים‬ ‫הכוללות רכיב משמעותי של דיור בר השגה.  ‬ ‫שחרור הפקקים ברישוי: לא לוד"לים ולרפורמה בתכנון שינציחו את אפליית הציבור – כן לתיקון‬ ‫מהיר ברישוי שישחרר את הפקקים! ‬ ‫לא לספין של חוק הוד"לים! כן לשינוי סדרי עדיפויות ודיור לכולם!‬ ‫חפשו אותנו בפייסבוק: המאבק ברפורמת התכנון של נתניהו‬ ‫‪http://www.facebook.com/responsible.planning‬‬ ‫מדריך למאבק במאהל, גרסה 2, אוגוסט 1102  ‬ ‫עמוד 42‬
‫נספח 3- פורמט הודעה לעיתונות‬ ‫)נייר לוגו של הארגון(‬ ‫יום, חודש, שנה‬ ‫)תאריך שליחת ההודעה(‬ ‫הודעה לעיתונות‬ ‫כותרת______________________________________________‬ ‫1. פסקה ראשונה: מי, מה, מתי, מדוע ומקום ______________________________‬ ‫_____________________________________________________________‬ ‫2.___________________________________________________________‬ ‫3.___________________________________________________________‬ ‫4. ___________________________________________________________‬ ‫_____________________________________________________________!‬ ‫5. )פסקה אחרונה: מידע על הארגון, קישורים לאתר ו/או דף בפייסבוק(‬ ‫_____________________________________________________________‬ ‫_____________________________________________________________!‬ ‫לפרטים נוספים:‬ ‫שם, תפקיד, מס' טלפון, פקס, דוא"ל‬ ‫______________‬ ‫_______________‬ ‫_______________‬ ‫______________‬ ‫______________‬ ‫______________‬ ‫______________  ‬ ‫______________‬ ‫_______________‬ ‫מדריך למאבק במאהל, גרסה 2, אוגוסט 1102  ‬ ‫עמוד 52‬
‫נספח 4- רשימת ריכוזי כתבים‬ ‫תוכניות רדיו בוקר‬ ‫טלפונים ופקס  ‬ ‫ערוץ התקשורת  ‬ ‫שם התוכנית  ‬ ‫מרכזיה קול ישראל )י-ם(:‬ ‫רשת ב', יומי‬ ‫'יומן הבוקר'‬ ‫טל': 0023135/20‬ ‫00:8-00:6  ‬ ‫אריה גולן  ‬ ‫פקס: 5133135/20  ‬ ‫מרכזיה קול ישראל )ת"א(‬ ‫רשת ב' יומי,‬ ‫'סדר יום'‬ ‫‪ Seder.yom1@gmail.com‬‬ ‫00:01-00:8‬ ‫קרן נויבך‬ ‫7774496/30‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫פקס: 3421596/30  ‬ ‫קול ישראל‬ ‫רשת ב' יומי,‬ ‫'הכל דיבורים'‬ ‫7774496/30‬ ‫00:21-00:01‬ ‫ירון דקל‬ ‫0234496/30‬ ‫‪   hakoldiburim@gmail.com‬‬ ‫ ‬ ‫פקס: 9074496/30  ‬ ‫מרכזיה קול ישראל )י-ם(‬ ‫רשת ב' יומי,‬ ‫'בחצי היום' )אקטואליה(‬ ‫טל': 0023135/20‬ ‫00:41-00:21  ‬ ‫ענת דוידוב‬ ‫0323135/20‬ ‫ ‬ ‫פקס: 5133135/20  ‬ ‫מרכזיה קול ישראל )י-ם(‬ ‫רשת ב',‬ ‫0023135/20‬ ‫ ‬ ‫עם מיקי מירו  ‬ ‫1133835/20‬ ‫פקס: 5133135/20  ‬ ‫9996215/30‬ ‫גלי צה"ל‬ ‫)שש בבוקר‬ ‫6666215/30‬ ‫ימים א'-ו'‬ ‫מגישים(‬ ‫פקס: 0276215/30  ‬ ‫00:7-00:6  ‬ ‫"יוצאים לאור"‬ ‫ ‬ ‫מרכזיה גל"צ:‬ ‫גלי צה"ל, יומי‬ ‫בוקר טוב ישראל‬ ‫6666215/30‬ ‫00:80-50:70  ‬ ‫מיכה פרידמן‬ ‫פקס: 5176215/30  ‬ ‫ ‬ ‫מרכזיה גל"צ:‬ ‫גלי צה"ל, יומי‬ ‫נכון להבוקר‬ ‫6666215/30‬ ‫00:9-00:8  ‬ ‫ ‬ ‫טל: 2575396/050‬ ‫פקס: 5476215/30  ‬ ‫מרכזיה גל"צ:‬ ‫גלי צה"ל יומי,‬ ‫'מה בוער'‬ ‫6666215/30‬ ‫50:11-50:9‬ ‫רזי ברקאי‬ ‫5475396/050‬ ‫‪Maboer.glz@gmail.com‬‬ ‫רינו צרור )יום ה'(‬ ‫טל': 1826215/30‬ ‫ ‬ ‫פקס:5476215/30  ‬ ‫ ‬ ‫  ‬ ‫מרכזיה גל"צ:‬ ‫גלי צה"ל יומי,‬ ‫'המילה האחרונה'‬ ‫6666215/30‬ ‫50:21-50:11  ‬ ‫ ‬ ‫טל': 1826215/30‬ ‫פקס: 0276215/30‬ ‫ ‬ ‫מרכזיה גל"צ:‬ ‫גלי צה"ל, א'-ד'‬ ‫'עושים צהריים'‬ ‫6666215/30‬ ‫00:41-00:21‬ ‫עם יעל דן‬ ‫טל':8/6966215/30‬ ‫‪   Yael_dan@galatz.co.il‬‬ ‫ ‬ ‫פקס: 5476215/30‬ ‫ ‬ ‫מדריך למאבק במאהל, גרסה 2, אוגוסט 1102  ‬ ‫עמוד 62‬
‫רשימת תוכניות אקטואליה טלוויזיה‬ ‫שם התוכנית  ‬ ‫ערוץ  ‬ ‫טלפון  ‬ ‫‪Email‬‬ ‫היום בחדשות  ‬ ‫ערוץ 1  ‬ ‫2511035-20  ‬ ‫ ‬ ‫מהיום למחר  ‬ ‫ערוץ 1  ‬ ‫8611035‐20  ‬ ‫‪   helem@iba.org.il‬‬ ‫ערב חדש  ‬ ‫ *ערוץ 1‬ ‫5566646‐30  ‬ ‫‪  erevh@ietv.gov.il‬‬ ‫ערוץ 32  ‬ ‫פוליטיקה  ‬ ‫ערוץ 1  ‬ ‫3711035‐20  ‬ ‫ ‬ ‫מה קורה‬ ‫ערוץ 2  ‬ ‫0099335-20  ‬ ‫ ‬ ‫‪  Ma core‬‬ ‫יום חדש  ‬ ‫ערוץ 2  ‬ ‫0022169-90  ‬ ‫ ‬ ‫)מבט בשניים(‬ ‫ *ערוץ 2‬ ‫3376646‐30  ‬ ‫‪  mabatb2@ietv.gov.il‬‬ ‫הוחלף ל:‬ ‫ערוץ 32‬ ‫"אי זוגי"  ‬ ‫ערוץ 32  ‬ ‫שש עם ...  ‬ ‫ערוץ 2  ‬ ‫2199335‐20  ‬ ‫‪  shesh@ch2news.tv‬‬ ‫עובדה )קשת(  ‬ ‫ערוץ 2  ‬ ‫4516767-30  ‬ ‫ ‬ ‫יומן  ‬ ‫ערוץ 1  ‬ ‫1611035‐20  ‬ ‫‪  yoman@iba.org.il‬‬ ‫כל בוקר  ‬ ‫ערוץ 01  ‬ ‫0605275‐30  ‬ ‫‪  boker@10.tv‬‬ ‫לונדון את‬ ‫ערוץ 01  ‬ ‫3605275‐30‬ ‫‪l&k@10.tv‬‬ ‫קירשנבאום  ‬ ‫6405275/30  ‬ ‫ ‬ ‫חמש בערב עם רפי‬ ‫ערוץ 01  ‬ ‫5805275‐30  ‬ ‫‪  reshef@10.tv‬‬ ‫רשף  ‬ ‫אולפן פתוח  ‬ ‫ערוץ הכנסת‬ ‫5020946‐20‬ ‫‪desk@kneset.tv‬‬ ‫ ‬ ‫רכזת המערכת גלית: -250‬ ‫ ‬ ‫4463625  ‬ ‫רשימת ריכוזי כתבים - תקשורת ארצית‬ ‫פקס  ‬ ‫טלפון  ‬ ‫אמצעי התקשורת  ‬ ‫2569426/20  ‬ ‫1511526/20  ‬ ‫מעריב – י-ם  ‬ ‫4160165/30  ‬ ‫1112365/30  ‬ ‫מעריב – ת"א  ‬ ‫5529926/20‬ ‫ידיעות אחרונות – ירושלים   2229926/20‬ ‫4429926/20  ‬ ‫1029926/20  ‬ ‫7352806/30  ‬ ‫2222806/30  ‬ ‫ידיעות אחרונות - ת"א  ‬ ‫7259835/20  ‬ ‫8565135/20  ‬ ‫גרוזלם פוסט  ‬ ‫9021215/30‬ ‫2121215/30‬ ‫הארץ  ‬ ‫3197156/20  ‬ ‫6157156/20  ‬ ‫9089335/20  ‬ ‫0099335/20‬ ‫ערוץ 2  ‬ ‫3799335/20  ‬ ‫6351035/20  ‬ ‫5511035/20‬ ‫ערוץ 1  ‬ ‫4411035/20‬ ‫0611035/20  ‬ ‫6661337/30  ‬ ‫0061337/30  ‬ ‫ערוץ 01  ‬ ‫5476215/30  ‬ ‫7676215/30  ‬ ‫גל"צ  ‬ ‫מדריך למאבק במאהל, גרסה 2, אוגוסט 1102  ‬ ‫עמוד 72‬
  02/5313315 02/5313200 - ‫קול ישראל, רשת ב‬   02/5313229   ‫ירושלים‬   03/6951243   03/6944727   ‫קול ישראל, רשת ב - ת"א‬    web@haaretz.co.il   03/5121335   (‫הארץ )אתר‬ 03‐6010722   03‐6010607   walla    newsdesk@walla.net.il 03/6932433   03/6932424   YNET    News@y-i.co.il 03/5638754   03/5682825   NRG   internews@nrg.co.il   03/9345660   03/9345666   NFC    nfc@nfc.co.il   2011 ‫מדריך למאבק במאהל, גרסה 2, אוגוסט‬ 28 ‫עמוד‬
‫נספח5- הצעות וטיפים לקראת ראיונות בתקשורת – רדיו,‬ ‫טלוויזיה עיתונות:‬ ‫חשוב להתכונן מראש לראיון לערוך סימולציה עם חבר/ה, פעיל, או איש מקצוע בתחום.‬ ‫‪‬‬ ‫כתבו לכם בקצרה מהם המסרים העיקריים שחשוב לכם להעביר, הגדירו לעצמכם מסר או‬ ‫‪‬‬ ‫שניים עיקריים, וחזרו עליו מספר פעמים תוך כדי הראיון. ניסיון להעביר מסרים מרובים, יוצר‬ ‫ראיונות מתפזרים ללא שורה תחתונה- תפסת מרובה לא תפסת !‬ ‫כאשר אתם מנסחים את המסר:התייחסו לבעיה )מסגור: מי מושפע, על מה באמת הדיון,‬ ‫‪‬‬ ‫השלכות(, לפתרון )ערכים, מה אתם רוצים, מה אתם מייצגים(‬ ‫ולפעולה הנדרשת )מה אתם רוצים שקהל היעד שלכם יעשה?(‬ ‫היו קצרים, עניינים ועובדתיים. העבירו את המסר שלכם בשלושה עד ארבעה משפטים‬ ‫‪‬‬ ‫קצרים.‬ ‫דברו לאט וברור, במיוחד כאשר אתם מתראיינים ברדיו, כיוון שאינכם נראים, קשה יותר‬ ‫להבין את הדברים הנאמרים.‬ ‫השתמשו בהתנסויות אישיות דוגמאות על-מנת לחדד את המסרים שלכם – למשל חזרו‬ ‫‪‬‬ ‫לסיפור שלכם או של חברכם, מדוע הוא הצטרף למאבק, לאוטנטיות של המאבק המקומי‬ ‫תוך חיבור לתופעה הארצית‬ ‫אל תמציאו מספרים, סטטיסטיקות וכו' – כל שימוש בנתונים ומידע צריך להיות לאחר אימות‬ ‫‪‬‬ ‫המידע‬ ‫היו גם "בעד" משהו, לא רק "נגד" משהו‬ ‫‪‬‬ ‫כאשר עיתונאי שואל אתכם שאלה שמסיתה את הדיון מהעניין המרכזי, או שאלה שאתם‬ ‫‪‬‬ ‫מתקשים למצוא את התשובה השתמשו בטכניקת ההסתעפות, ההסתעפות פירושה להתחיל‬ ‫במתן תשובה ובאמצעות משפט חיבור להעביר את השיחה לנושא עליו אתם מבקשים לדבר  ‬ ‫משפטי הסתעפות בהם ניתן להשתמש:‬ ‫נכון, אך הדבר הכי חשוב הוא‬ ‫הנקודה העיקרית היא...‬ ‫לא זו השאלה‬ ‫מיד אשיב על שאלתך, אבל לפני כן אציין כי...‬ ‫מה שבאמת עומד על סדר היום...‬ ‫אני כבר מתייחס...‬ ‫בהמשך דברי אפרט‬ ‫הנקודה שבעיני חשובה‬ ‫הנושא העיקרי הוא‬ ‫לפני הכל חושב לי לומר‬ ‫מדריך למאבק במאהל, גרסה 2, אוגוסט 1102  ‬ ‫עמוד 92‬
‫דוגמא לשימוש בטכניקת ההסתעפות:  ‬ ‫קבוצות רבות נשאלות לעניין המימון, חסויות פוליטיות/מפלגתיות, מימון של קרנות וגופים כאלו‬ ‫ואחרים‬ ‫תשובה לשאלות מהסוג הזה המשתמשת בטכניקת ההסתעפות:‬ ‫סוגיית המימון היא לא מוקד העניין, המוקד היא בעיית הדיור הקשה במדינת ישראל, המאבק הוא‬ ‫מאבק אמיתי, הוא מאבק על סוגייה, על סוגיית הדיור והזכות לקרות גג, אין כאן מאבק של ימין או‬ ‫שמאל, מדובר כאן על מאבק, אכן פוליטי אך לא מפלגתי, שמטרתו לשנות מדיניות ולמצוא פתרונות‬ ‫דיור עבור צעירים ומשפחות רבות במדינת ישראל בפריפריה ובמרכז שאין להם פתרונות ואפשרויות‬ ‫לדיור הולם.‬ ‫תשובה נוספת:‬ ‫לא זו השאלה אך אענה בקצרה, ואז אעבור לעניין המהותי, המאבק הוא מאבק אותנטי ואמיתי‬ ‫שהחל מיזומות של אנשים פרטיים שסובלים מהבעיה, קמו בבוקר ונקטו בפעולה. לעניין התמיכה, כל‬ ‫מי שמעוניין לתמוך במאבק הזה, אנחנו נשמח לקבל את תמיכתו, בין אם מדובר בתמיכת אנשים‬ ‫פרטיים, גופים או קרנות, ללא קשר להשתייכותם הפוליטית או המפלגתית, וכל זאת על מנת לקדם‬ ‫את הנושא ולהגיע לפתרונות אמיתיים בתחום הדיור. העובדה שהמאבק התפשט ברחבי הארץ‬ ‫מעידה על האקוטיות של הבעיה ועל מימדיה, הגיע הזמן שממשלות ישראל, שלדורותיהן נעדרו‬ ‫ממדיניות ברורה בנושא ינקטו בצעדים מידיים ונחושים לתיקון העיוותים הקיימים בשוק הדירות‬ ‫והנדל"ן במדינת ישראל.‬ ‫ ‬ ‫מדריך למאבק במאהל, גרסה 2, אוגוסט 1102  ‬ ‫עמוד 03‬

More Related Content

PPT
Bugday bkk-2014 nitisak-auto_perf
byNitisak Mooltreesri
 
PPTX
Rear window
bypopo1996
 
PPT
การใช้เหตุผล
byDowroong Wittaya School
 
PDF
Freedom con and sfl 13 14 april 2016
byAnochi.com.
 
PDF
Maremma networking lezione del 7:11:2014
byVISITMAREMMA
 
PPT
Turing Machine2
byninewyuya
 
PPS
Eguides genova
bymaurizio vellano
 
PPT
Desert Line Israel
byAnochi.com.
 
Bugday bkk-2014 nitisak-auto_perf
byNitisak Mooltreesri
 
Rear window
bypopo1996
 
การใช้เหตุผล
byDowroong Wittaya School
 
Freedom con and sfl 13 14 april 2016
byAnochi.com.
 
Maremma networking lezione del 7:11:2014
byVISITMAREMMA
 
Turing Machine2
byninewyuya
 
Eguides genova
bymaurizio vellano
 
Desert Line Israel
byAnochi.com.
 

Viewers also liked

PDF
Persecuted and Forgotten?
byAnochi.com.
 
PDF
Evaluation of a Multi-EMR web-based Form
byKarim Keshavjee
 
PDF
ד"ר אמיר שני - הזכות לשאת נשק
byAnochi.com.
 
PDF
8621 המכון ללימודים אסטרטגיים חוק הגנת הדייר 1999
byAnochi.com.
 
PDF
תיאור וניתוח שוק הדירות להשכרה והשפעת רגולציה מוצעת על הגבלת שיעור העליה בשכר...
byAnochi.com.
 
PPTX
Peer Mentoring & Creating Writing Groups that Work
byIlene Dawn Alexander
 
PPT
Politiek En Parlement
byZoubida
 
PPTX
Universal Design August Workshop
byIlene Dawn Alexander
 
PPT
герасименко н.л. грант 2010
byLSGU
 
KEY
SmartKal in 1 minute
byyklub
 
PPTX
כלכלה מסביב לעולם - שבדיה
byAnochi.com.
 
PPTX
Universal design enacting accessible discussions
byIlene Dawn Alexander
 
PPT
Turing machine
byninewyuya
 
PDF
choisir son cms
bysdistasi
 
PDF
הצעת חוק להגנת הספרות והסופרים טיוטא מתאריך 26 ביוני 2013
byAnochi.com.
 
PDF
כתב תביעה - הדרישה לרישום דת מבחירה
byAnochi.com.
 
PDF
IR Game: How well do you know information retrieval papers?
byJan Rybák Benetka
 
PPS
長恨歌
byn1008843
 
PPT
2422 sheinin התיעלותבאמצאות מיקור חוץ בצבא
byAnochi.com.
 
PDF
Quantity demanded for new dwellings january 2013
byAnochi.com.
 
Persecuted and Forgotten?
byAnochi.com.
 
Evaluation of a Multi-EMR web-based Form
byKarim Keshavjee
 
ד"ר אמיר שני - הזכות לשאת נשק
byAnochi.com.
 
8621 המכון ללימודים אסטרטגיים חוק הגנת הדייר 1999
byAnochi.com.
 
תיאור וניתוח שוק הדירות להשכרה והשפעת רגולציה מוצעת על הגבלת שיעור העליה בשכר...
byAnochi.com.
 
Peer Mentoring & Creating Writing Groups that Work
byIlene Dawn Alexander
 
Politiek En Parlement
byZoubida
 
Universal Design August Workshop
byIlene Dawn Alexander
 
герасименко н.л. грант 2010
byLSGU
 
SmartKal in 1 minute
byyklub
 
כלכלה מסביב לעולם - שבדיה
byAnochi.com.
 
Universal design enacting accessible discussions
byIlene Dawn Alexander
 
Turing machine
byninewyuya
 
choisir son cms
bysdistasi
 
הצעת חוק להגנת הספרות והסופרים טיוטא מתאריך 26 ביוני 2013
byAnochi.com.
 
כתב תביעה - הדרישה לרישום דת מבחירה
byAnochi.com.
 
IR Game: How well do you know information retrieval papers?
byJan Rybák Benetka
 
長恨歌
byn1008843
 
2422 sheinin התיעלותבאמצאות מיקור חוץ בצבא
byAnochi.com.
 
Quantity demanded for new dwellings january 2013
byAnochi.com.
 

Similar to מדריך למאבק שתיל

PPTX
ילקוט כלים פיתוח קהילתי
byNOVA
 
PDF
שגרירי רוטשילד - אודות תהליך הלמידה המשותף
byRothschildAmbassadors
 
PPTX
מדידה והערכה בקהילת בוגרים - עמותת נובה
byNOVA
 
PDF
ילקוט כלים פיתוח פעילות חדשה
byNOVA
 
PPTX
עמותת נובה - סוגיות אסטרטגיות בהקמת קהילת בוגרים
byNOVA
 
PDF
דרור גרשון ירוק לא מה שחשבת
byiritsach
 
PDF
המדריך למאבק במאהל
byacri009
 
PPTX
מצגת המשמרות המקומיים 11.2014
byHemi Shturman
 
PDF
מי הם ה-99%
byMcCANN TEL AVIV Strategic Research Department
 
DOCX
המשמר החברתי המקומי
byHemi Shturman
 
PDF
Sharait paper 1-print+gray
bynoahofner
 
PDF
Shaharit_Flourishing Communities_Heb
byShaharit_org
 
PDF
מיפוי ארגונים חברתיים לפיתוח יכולות ארגוניות - ממצאי סקירה של קרן אבי חי
bymushu
 
PDF
חברתי חברה בריאה
bythemarker
 
PPTX
התפתחות המאבק החברתי בישראל 2011-2015 . הרצאה חמי שטורמן
byHemi Shturman
 
PDF
כנס ממחאה להשפעה חברתית 2012 - מצגת מסכמת קבוצות דיון
bysheatufim
 
PDF
ציבור
bythemarker
 
PPT
מצגת להכשרת מועמדים
byweiss2001
 
PDF
הצעות - רוטשילד
byDaniel Klein
 
PDF
דרור גרשון אם אין לך_מכונית_אתה_לא_חי
byiritsach
 
ילקוט כלים פיתוח קהילתי
byNOVA
 
שגרירי רוטשילד - אודות תהליך הלמידה המשותף
byRothschildAmbassadors
 
מדידה והערכה בקהילת בוגרים - עמותת נובה
byNOVA
 
ילקוט כלים פיתוח פעילות חדשה
byNOVA
 
עמותת נובה - סוגיות אסטרטגיות בהקמת קהילת בוגרים
byNOVA
 
דרור גרשון ירוק לא מה שחשבת
byiritsach
 
המדריך למאבק במאהל
byacri009
 
מצגת המשמרות המקומיים 11.2014
byHemi Shturman
 
מי הם ה-99%
byMcCANN TEL AVIV Strategic Research Department
 
המשמר החברתי המקומי
byHemi Shturman
 
Sharait paper 1-print+gray
bynoahofner
 
Shaharit_Flourishing Communities_Heb
byShaharit_org
 
מיפוי ארגונים חברתיים לפיתוח יכולות ארגוניות - ממצאי סקירה של קרן אבי חי
bymushu
 
חברתי חברה בריאה
bythemarker
 
התפתחות המאבק החברתי בישראל 2011-2015 . הרצאה חמי שטורמן
byHemi Shturman
 
כנס ממחאה להשפעה חברתית 2012 - מצגת מסכמת קבוצות דיון
bysheatufim
 
ציבור
bythemarker
 
מצגת להכשרת מועמדים
byweiss2001
 
הצעות - רוטשילד
byDaniel Klein
 
דרור גרשון אם אין לך_מכונית_אתה_לא_חי
byiritsach
 

More from Anochi.com.

PDF
The Costs of Decarbonisation
byAnochi.com.
 
PDF
מצע-מפלגת-חופש-כלכלי.pdf
byAnochi.com.
 
PDF
מערכי שיעור למצעד האקלים החברה להגנת הטבע 2020
byAnochi.com.
 
PDF
Arafat Interview Beirut
byAnochi.com.
 
PDF
מבנה תעריך החשמל 2019.pdf
byAnochi.com.
 
PDF
מדי גאות מאת מיכה קליין
byAnochi.com.
 
PDF
שינויי טמפרטורה באנטרקטיקה
byAnochi.com.
 
PDF
6th Atlas Award 2022
byAnochi.com.
 
PDF
Climate March of Folly by Boaz Arad - EN.pdf
byAnochi.com.
 
PDF
Atlas event at augury
byAnochi.com.
 
PDF
Capitalism and war
byAnochi.com.
 
PDF
Guns and Crime in Israel
byAnochi.com.
 
PDF
תשלום לחיילים שראל וארד פברואר 2022.pdf
byAnochi.com.
 
PDF
re_190521.pdf
byAnochi.com.
 
PDF
FaxIn_2022-07-12_13-01-57_de43b22b.pdf
byAnochi.com.
 
PDF
No electricity 18 3-22
byAnochi.com.
 
PDF
Files_Shimuah_yaad_2030n_work_n.pdf
byAnochi.com.
 
PDF
גלי חום בדיווחים היסטוריים
byAnochi.com.
 
PDF
july22 דוח השמט.pdf
byAnochi.com.
 
PPTX
רחוק מהשפעת אי החום העירוני
byAnochi.com.
 
The Costs of Decarbonisation
byAnochi.com.
 
מצע-מפלגת-חופש-כלכלי.pdf
byAnochi.com.
 
מערכי שיעור למצעד האקלים החברה להגנת הטבע 2020
byAnochi.com.
 
Arafat Interview Beirut
byAnochi.com.
 
מבנה תעריך החשמל 2019.pdf
byAnochi.com.
 
מדי גאות מאת מיכה קליין
byAnochi.com.
 
שינויי טמפרטורה באנטרקטיקה
byAnochi.com.
 
6th Atlas Award 2022
byAnochi.com.
 
Climate March of Folly by Boaz Arad - EN.pdf
byAnochi.com.
 
Atlas event at augury
byAnochi.com.
 
Capitalism and war
byAnochi.com.
 
Guns and Crime in Israel
byAnochi.com.
 
תשלום לחיילים שראל וארד פברואר 2022.pdf
byAnochi.com.
 
re_190521.pdf
byAnochi.com.
 
FaxIn_2022-07-12_13-01-57_de43b22b.pdf
byAnochi.com.
 
No electricity 18 3-22
byAnochi.com.
 
Files_Shimuah_yaad_2030n_work_n.pdf
byAnochi.com.
 
גלי חום בדיווחים היסטוריים
byAnochi.com.
 
july22 דוח השמט.pdf
byAnochi.com.
 
רחוק מהשפעת אי החום העירוני
byAnochi.com.
 

מדריך למאבק שתיל

  • 1.
    ‫שירותי תמיכה ויעוץ‬ ‫לקידום שינוי חברתי‬ ‫‪Shatil.org.il‬‬ ‫מייסודה של הקרן החדשה לישראל‬ ‫מדריך למאבק במאהל‬ ‫גרסה/טיוטה מתעדכנת, 1 אוגוסט 1102‬ ‫ ‬ ‫כמה מילים על המדריך‬ ‫המדריך הינו "סל כלים" אשר אספנו וערכנו עבורכם/ן – פעילי/ות השטח, מארגנים/ות לשינוי חברתי,‬ ‫נציגי/ות ארגונים, מנהיגי/ות מאהלים וכל הרוצים/ות לקדם שינוי חברתי בדגש על הקמת מאהל‬ ‫מחאה. אנו מקווים שכל אחד ואחת יוכלו למצוא כאן בין הפרקים מידע רלוונטי, טיפים טובים, צעדים‬ ‫ראשונים לקראת עשייה ועוד נקודות למחשבה.*  ‬ ‫המאבק בנושא דיור הוא אכן מאבק על "הבית" במלוא מובן המילה ולכן הוא ייחודי באנרגיה העצומה‬ ‫שהוא מניע. בשבועיים האחרונים אנו עדים למאבק מרשים וחשוב באותנטיות הקול שהנאבקים‬ ‫המייצגים את עצמם משמיעים. יתר על כן, ברגעים בהם מסמך זה נחתם נשמעים מהמשתתפים‬ ‫קולות ברורים הקושרים את המאבק הספציפי על הדיור לקריאה לצדק חברתי, מדינת רווחה וחיבור‬ ‫למאבקים נוספים.‬ ‫חשוב לציין שהנושאים מובאים כאן על קצה המזלג וכי ניתן למצוא חומר רב נוסף בכל תחום אצל כל‬ ‫אחד מהפעילים, אנשי הקשר, האתרים במרשתת, נציגי מאהלים וארגונים- שחלקם מופיעים‬ ‫במדריך. המאבק הינו דינאמי ודברים מתעדכנים ומשתנים מיום ליום ולכן חשוב להתחבר למקורות‬ ‫המידע הרלוונטיים ולהתעדכן באופן שוטף.‬ ‫המדריך משלב ידע מהשטח וניסיון ממאבקים קודמים. בהזדמנות זו אנו רוצים להודות לכל העוסקים‬ ‫במלאכת השינוי החברתי- פעילים וארגונים כאחד- לכל מי שלקח חלק ותרם בהכנת החוברת: מובילי‬ ‫המאבק, האגודה לזכויות האזרח, הקואליציה לדיור בר השגה, התנועה לחיים בכבוד ושתיל- צוות‬ ‫המרכז לשינוי מדיניות ולצוות המארגנים לשינוי חברתי באשכול צדק חברתי. תודה גם לכולכם/ן-‬ ‫פעילים ואקטיביסטים שניסיונכם הוא שלימד אותנו את רזי המאבק.‬ ‫המדריך ממשיך להתעדכן, אתם מוזמנים לחזור אלינו עם תיקונים והוספות.‬ ‫בהצלחה, עו"ס שירה איתן, מארגנת לשינוי חברתי, שתיל‬ ‫‪shirae@shatil.nif.org.il‬‬ ‫*הערה: מכאן, לשון זכר רק בשל אופייה של השפה העברית ובכדי להימנע מסרבול.‬ ‫מדריך למאבק במאהל, גרסה 2, אוגוסט 1102  ‬ ‫עמוד 1‬
  • 2.
    ‫מה תימצאו במדריך?‬ ‫כמהמילים על המדריך .................................................................................................... 1‬ ‫פרק א'- הקמת מאהל וניהולו ............................................................................................ 3‬ ‫החלטתי להקים מאהל – מה אני עושה? ........................................................................... 3‬ ‫איפה מתמקמים? שיקולים לבחירת מקום: ........................................................................ 3‬ ‫עבודה עם התקשורת .................................................................................................... 5‬ ‫הפנייה לתקשורת ......................................................................................................... 6‬ ‫הודעה לתקשורת .......................................................................................................... 6‬ ‫ציוד נדרש למאהל ......................................................................................................... 7‬ ‫גיוס משאבים ............................................................................................................... 8‬ ‫קבלת החלטות במאהל .................................................................................................. 8‬ ‫פעולות יומיומיות במאהל................................................................................................ 9‬ ‫פרק ב' - זכותון למפגין/ה ............................................................................................... 11‬ ‫מחאת אוהלים ............................................................................................................ 11‬ ‫האם הקמת מאהל מחאה היא חוקית? ........................................................................ 11‬ ‫האם נדרש רישיון להקמת מאהל?.............................................................................. 11‬ ‫האם מותר לעירייה להתנות תנאים באישור להקמת מאהל? .......................................... 11‬ ‫הפגנה ...................................................................................................................... 21‬ ‫מתי נדרש רישיון להפגנה? ....................................................................................... 21‬ ‫כיצד מקבלים רישיון להפגנה? ................................................................................... 21‬ ‫מתי מותר למשטרה לפזר הפגנה? ............................................................................. 31‬ ‫המשטרה מפזרת הפגנה שלא נדרש לה רישיון. מה עושים? ........................................... 31‬ ‫האם ומתי מותר לשוטרים להשתמש בכוח נגד מפגינים? ............................................... 31‬ ‫האם מותר לצלם שוטר בפעולה? ............................................................................... 31‬ ‫עיכוב, מעצר וחקירה ................................................................................................... 41‬ ‫נטילת אמצעי זיהוי ...................................................................................................... 51‬ ‫נספח 1- חמש שאלות נפוצות על "דיור בר השגה" ........................................................... 71‬ ‫מה אפשר לעשות כדי לקדם דיור בר השגה? ................................................................... 81‬ ‫במסגרת הרפורמות שמקדמת הממשלה, לקבוע הוראות לדיור בר השגה: ........................ 81‬ ‫להפסיק לייבש את הסיוע של משרד השיכון: ................................................................ 81‬ ‫01 נקודות מרכזיות לקידום מדיניות דיור חברתית בישראל ................................................ 02‬ ‫נספח 2- נלחמים על הבית – לא לחוק הוד"לים................................................................ 32‬ ‫נספח 3- פורמט הודעה לעיתונות .................................................................................... 52‬ ‫נספח 4- רשימת ריכוזי כתבים ........................................................................................ 62‬ ‫רשימת ריכוזי כתבים - תקשורת ארצית .......................................................................... 72‬ ‫נספח5- הצעות וטיפים לקראת ראיונות בתקשורת – רדיו, טלוויזיה עיתונות:........................ 92‬ ‫מדריך למאבק במאהל, גרסה 2, אוגוסט 1102  ‬ ‫עמוד 2‬
  • 3.
    ‫פרק א'- הקמתמאהל וניהולו‬ ‫החלטתי להקים מאהל – מה אני עושה?‬ ‫נקודת הפתיחה: כל אחד/ת יכול/ה להקים מאהל. ניסיון המחאה עד כה הוכיח שברגע שאדם אחד‬ ‫העיז והקים אוהל, הצטרפו אליו אנשים נוספים. לאחר הקמת האוהל הראשון, ניתן להפעיל את‬ ‫המאהל באופן שמכוון גם לגיוס שותפים: פעולות מחאה יומיומיות ועבודה עם התקשורת )כפי‬ ‫שיפורטו בהמשך( ימשכו תומכים ופעילים, אם לכמה שעות או לכמה לילות. הפעילים והתומכים‬ ‫יכולים להיות גם ממקומות וממאהלים אחרים ולאו דווקא מקומיים. בנוסף, ניתן לדבר עם חברים,‬ ‫מכרים, שכנים ולהציע להם להשתתף ולהצטרף. ההשתתפות יכולה להיות חלקית, כל אחד/ת יכולה‬ ‫לתרום את מה שהוא יכול/ה.‬ ‫אתה יכול לשאול את עצמך, עם מי אני רוצה להקים את המאהל? למי אני רוצה להצטרף? מה גודל‬ ‫הקבוצה הרצוי? כידוע, יש משמעות לגודל הקבוצה- מחד, קבוצה גדולה ומגובשת תוכל להתחלק‬ ‫בניהול השוטף של המאהל ומנגד הדבר מחייב להתמודד עם ריבוי של קולות וצרכים, המחייבים‬ ‫בניית הסכמות, גישור ופשרה. ככל שיהיו יותר אנשים, אוהלים ותומכים כך תהיה למאהל נראות‬ ‫גדולה יותר, וסביר להניח שגם יותר השפעה: לאנשים יהיה יותר קל להצטרף )תופעת "כדור השלג"(‬ ‫ובעלי תפקידים ומקבלי החלטות יתייחסו ביתר רצינות לדרישות.‬ ‫בכל מקרה, מומלץ להגדיר מראש מה המטרה, למשל: הקמת מאהל בנושא הדיור בהרצליה, שיבטא‬ ‫את מצוקת הדיור המקומית. באופן זה המאהל יהווה ביטוי למצוקה: הוא ייתן ביטוי למגוון אנשים:‬ ‫משפחה מהדיור הציבורי, זוג צעיר בדירה שכורה, עולים, חד הוריות ועוד. לכל אחד יש את הסיפור‬ ‫שלו וכדאי לאפשר את הבמה לכמה שיותר סיפורים וקולות. מגוון סיפורים אישיים מושכים את‬ ‫התקשורת, שכאמור, יש לה את הכוח להגדיל את הנראות וההשפעה של המאהל. בנוסף, זה מגדיל‬ ‫את ההזדהות ומסייע לחבר שותפים נוספים וגם לגייס משאבים.‬ ‫איפה מתמקמים? שיקולים לבחירת מקום:‬ ‫מקום מרכזי ואסטרטגי שתהיה לו ניראות, למשל: ליד מרכז קניות הומה, רחוב ראשי או‬ ‫‪‬‬ ‫בכניסה לעיר, מול העירייה/בית המשפט/משרד השיכון, כיכר מרכזי או גן וכד'  ‬ ‫קירבה לעסקים/בתי מזון- המאהל מהווה מוקד משיכה למבקרים: תומכים ומתעניינים, עוברי‬ ‫‪‬‬ ‫אורח מזדמנים וכד'. המפגש בין המאהל והעסקים יוצר סביבה תוססת שמיטיבה עם בעלי‬ ‫העסקים ומגייסת אותם לתרום למאבק כפי יכולתם: לחמניות, רשת צל, בקבוקי מים, עיתון‬ ‫וכד'. המפגש בין האנשים במאהל והפעילות יוצרת רעש )של קריאות, נגינה וכד'( ומזמינה‬ ‫לעיתים גם אורחים לא קרואים, ועל כן מומלץ שלא להקים את המאהל בקרבת מגורים מתוך‬ ‫כבוד לתושבי המקום.  ‬ ‫קירבה לכביש מרכזי/ראשי- נהגים יכולים לראות ולצפור לאות הזדהות, עוברי אורח יכולים‬ ‫‪‬‬ ‫להיכנס ולבקר. חשוב שיהיה מקום לעצור ולחנות )אם לביקור ואם לפריקת ציוד(, לשמור על‬ ‫בטיחות- בעיקר אם יש ילדים במאהל עדיף להתמקם במרחק סביר מהכביש.‬ ‫מומלץ לבחור מקום שיוכל לספק את התשתית למאהל: חיבור לחשמל )אפשר גם דרך בית‬ ‫‪‬‬ ‫עסק(, ברזיה, צל, קירבה לשירותים ציבוריים וכד'.  ‬ ‫מדריך למאבק במאהל, גרסה 2, אוגוסט 1102  ‬ ‫עמוד 3‬
  • 4.
    ‫אספלט או דשא?לא מאד משנה אבל אם יש ממטרות, ניתן לכסות עם דליים/פחים.‬ ‫‪‬‬ ‫עיתוי הקמת המאהל: בזמן שנוח לך. עם זאת, חשוב להבין שיש לפעול להגברת הנראות של‬ ‫המאהל ומטרותיו בעזרת התקשורת. ימים מועדפים על התקשורת המקומית: א-ג, לתקשורת‬ ‫הארצית כל זמן בשבוע הוא טוב. שעות מועדפות הן 81-71. בשעות אלו, החום יורד, אנשים חוזרים‬ ‫מהעבודה, יש תנועה ערה ברחוב וגם יש יותר סיכוי לסיקור של התקשורת. במידה ואינך לבד, כדאי‬ ‫שלרגע ההקמה יגיעו כולם בבת אחת: כמה שיותר אוהלים ותומכים נוספים, גם אם הם לא מצטרפים‬ ‫למאהל. לרוב, פקחי עירייה ושוטרים יגיעו למקום ולכן חשוב שתהיה מסה קריטית של אנשים שלא‬ ‫יהיה ניתן לפנות מהמקום. רצוי שתהיה תקשורת ואם אין תקשורת אז לדאוג שיהיה מי שיצלם את‬ ‫האירוע )מצלמות של טלפונים ניידים/וידיאו וכד'(.‬ ‫מיקוד מסרים: השאלה הציבורית של מי נאבק לשם מה ומול מה היא שאלה מכרעת. פעמים רבות‬ ‫התשובה ניתנת באמצעות "הכותרת" התקשורתית לדיון הציבורי. האם זהו מאבק על דיור ציבורי? ‬ ‫דיור בהישג יד? יוקר המחייה? חשוב שתנסחו לעצמכם על מה אתם נאבקים, מה מטרת הקמת‬ ‫המאהל? מה אתם מצפים להשיג ולאן אנו רוצים להגיע? מה הבעיה שאיתה אתם מתמודדים? ומה‬ ‫הפתרון הרצוי שאתם מציעים וכיצד ניתן להשיגו?‬ ‫אפשר להתייחס לפתרונות ברמה המקומית ולקשר אותם לרמה הארצית. לדוגמא: ברמה המקומית,‬ ‫הפתרון יכול להיות: הפשרת קרקע בעיר לבניית פרויקט לזוגות צעירים עם עדיפות ברורה לתושבי‬ ‫המקום. פתרון זה הינו חלק מהמטרה ברמה הארצית השואפת למציאת פתרון מקיף וכולל למצוקת‬ ‫הדיור. כדאי להבין מה זה "דיור בהישג יד" ובאיזה אופן הוא יכול לתת מענה לבעיה. חשוב לאסוף‬ ‫נתונים על הבעיה והפתרון, כדי שיהיה אפשר לפתח דיון אמיתי עם גורמים, כגון: ראש עיר או חבר‬ ‫כנסת. לשם כך, ניתן להיעזר באנשי מקצוע שיסייעו בחידוד והבניית הפתרונות המתאימים‬ ‫והרלוונטים לבעיה שאיתה אתם מתמודדים. ראו מידע נוסף בנספח 1: 01 נקודות מרכזיות לקידום‬ ‫מדיניות דיור חברתית בישראל.‬ ‫"קופסת מסרים" זהו ביטוי לריכוז המסרים העיקריים שמאפשר הצגתם באופן עקבי ומאוחד. כדאי‬ ‫לרשום על דף ולחלק לפעילים במאהל, למבקרים ולמשתתפים בפעולות מחאה והפגנות. את‬ ‫המסרים האלה כדאי לשנן וללמוד להציג ב3-2 משפטים. מסרים ברורים ועקביים מגדילים את הסיכוי‬ ‫לגייס תומכים, משפחות ופעילים למאהל ומגדילים את הסיכוי להתראיין בתקשורת, וניתן לכתוב‬ ‫אותם כסיסמאות וכד'.‬ ‫מיפוי שחקנים: כדי לדעת לאיזה כיוון לכוון את המסרים והפעולות חשוב להבין, מי השחקנים‬ ‫בזירה? מי נגדכם? בעדכם? ומי, ולעיתים זה החשוב ביותר, יושב על הגדר. מה מקורות הכוח של כל‬ ‫אחד מן הגורמים המרכזיים? תשובה על שאלות אלו יסייעו לכם לנסח את המסרים והסיסמאות‬ ‫באופן יעיל ולהפנות אותם לגורמים הרלוונטיים. למשל: האם ראש העיר בעדנו או נגדנו? מה‬ ‫האינטרס שלה לשיתוף פעולה? מה מאיים עליה? וכיו"ב‬ ‫הכנת שלטים: תליית שלטים על המאהל ובסביבתו היא כלי חשוב ואפקטיבי להעברת המסרים‬ ‫והדרישות שלכם. הכיתוב על השלטים צריך להיות באותיות גדולות וברורות בצבע בולט בכדי שניתן‬ ‫יהיה לראותם מרחוק וכדי ש"יצטלמו" טוב. מומלץ לכתוב את השלטים במספר שפות )למשל: רוסית,‬ ‫אנגלית(, על פי אוכלוסיות היעד ה"סובלות מהבעיה" ובכדי להיות מוכנים במידה ותגיע תקשורת זרה.‬ ‫הסיסמאות יכולות לתאר את הבעיה או את הפתרון המוצע )מקומי או ארצי(, הן יכולות להתייחס‬ ‫באופן ישיר למצוקת הדיור או מסרים רחבים יותר המבטאים את ההקשרים לנושאים אחרים.‬ ‫דוגמא לתיאור הבעיה: בסוכות תשבו שבעה ימים ולא כל החיים; אני עובד משרה מלאה-‬ ‫‪‬‬ ‫אבל אין לי אפשרות לרכוש דירה;; כל הארץ אוהלים אוהלים- רק ל... יש בתים; אנחנו עבדים‬ ‫לשכר דירה; שיר: הווו איזה בלגן, הממשלה מכרה, מדינה שלמה, לאילי נדלן! 3,2,1, ושוב‬ ‫ושוב.‬ ‫מדריך למאבק במאהל, גרסה 2, אוגוסט 1102  ‬ ‫עמוד 4‬
  • 5.
    ‫דוגמאות לפתרונות: דיורראוי- מחיר שפוי; להכניס דיור בר השגה לחוק הוד"לים; דורשים‬ ‫‪‬‬ ‫בנייה לזוגות צעירים- עם עדיפות למקומיים; אנחנו בעד ... )להוסיף(;‬ ‫דוגמאות להרחבת המסרים: רוצים צדק לא צדקה; מדינת רווחה היא זכות וגם חובה; העם‬ ‫‪‬‬ ‫רוצה צדק חברתי; דורשים- בטחון תזונתי, דיור בר השגה וחינוך חינם; חמשת המ"מים:‬ ‫מעון, מזון, מרפא, מורה ומשלח יד; צדק ורווחה במקום רווח וצדקה;‬ ‫עבודה עם התקשורת‬ ‫הצטרפתם למאבק הזה לקידום מטרה/נושא וכל המאהלים יחד, גם אם לא באופן מתואם, עובדים‬ ‫למען המטרה הזאת. מה שחשוב הוא שהמסר והנושא שאתם מבקשים לקדם נמצא על סדר היום‬ ‫התקשורתי ועל כן חשוב להבין איך התקשורת יכולה לסייע בקידום המאבק. עבודה עם התקשורת‬ ‫היא כלי לקידום מטרות המאבק והמסרים שלכם..‬ ‫לתקשורת קל יותר לסקר את המתרחש בערים הגדולות, שם יש מערכות, עיתונאים וציוד. קיים קושי‬ ‫להגיע לכל מאהל לצלם ולראיין, יחד עם זאת יש חשיבות עצומה לנוכחות המאהלים בערים נוספות‬ ‫ולהתפשטות המאהלים בערים חדשות. גם אם אין צוותי צילום שמגיעים לכל מאהל, מאהלים חדשים‬ ‫שקמים בשטח מדווחים במסגרת המבזקים והחדשות, התקשורת עוקבת בעניין אחרי ההתפשטות‬ ‫של המאהלים ומדווחת עליהם. נוכחותכם בשטח והעבודה שלכם מול העיתונאים היא בעלת חשיבות‬ ‫גדולה, היא זו שיוצרת את התחושה של כוח המחאה והתחזקותה, ללא זה המחאה לא הייתה צוברת‬ ‫תאוצה כפי שהיא צברה.‬ ‫ככל שיהיה סיקור תקשורתי רחב יותר כך יגבר הפעלת לחץ ציבורי על מקבלי ההחלטות, המודעות‬ ‫של הציבור הרחב לנושא ולמאהל תגדל ולרוב פרסום המאבק יביא למאהל עוד משאבים/ מתנדבים/‬ ‫פעילים. אולם לתקשורת אין את משאבי הזמן וכוח האדם לסקר את כל הנושאים שמוצעים, ומתוכם‬ ‫עליה לבחור מה לפרסם ומה לא..‬ ‫כאן נדרשת הבחנה בין תקשורת ארצית ותקשורת מקומית. כלי תקשורת ארציים הם אילו שקהל‬ ‫היעד שלהם הוא תושבי המדינה כולה, כלי תקשורת מקומיים, הם אילו שפונים לקהל יעד מצומצם‬ ‫המוגדר באזור גיאוגרפי מוגבל. בניגוד לתקשורת הארצית שמתקשה להגיע לכל מקום ולתת ביטוי‬ ‫לכל מאהל, התקשורת המקומית תתעניין מאוד בנעשה בתחומה, ובביטויי המחאה והתפשטותה‬ ‫בעיר או באזור הגיאוגרפי שאותו היא מסקרת. אל תזניחו את התקשורת המקומית, ידעו אותם על‬ ‫אירועים המתרחשים במאהל, תיזמו פעולות מחאה מקומיות, וידעו אותם על כל התפתחות )למשל:‬ ‫תמיכה או אי תמיכה של ראש עיר או התגייסות אחרת מצד גופים מוניציפאלים אחרים ועוד(.‬ ‫אז מה מעניין את התקשורת? כל מה שהוא בגדר חדש, מעניין,חשוב, מסקרן,מרגש, דרמטי, מעורר‬ ‫הזדהות, קונפליקטואלי, ביקורתי כלפי הממסד. בימים אילו, בהם נוצרה תנועת מחאה שטרם נראתה‬ ‫במדינה במימדים ורבדים כה רבים, התקשורת עוסקת רבות בנושאים, בבעיות, בהיבטים השונים,‬ ‫ולעיתים מביאה סיפורים אישיים הממחישים את התופעות והבעיות המודברות. נצלו זאת, הכניסו‬ ‫קודם את המסרים העקרוניים. ניתן להשתמש ואח"כ את הסיפור אישי- סיפור שייצג את הבעיה. לרב,‬ ‫עם סיפור אישי יהיה קל לסחוף את הציבור עם זאת, יש להיזהר מניסיון של התקשורת להסיט את‬ ‫המוקד מהדיון הציבורי אל הסיפור האישי ועל כן, יש להדגיש בסיפור גם את החיבור למצוקה הכללית‬ ‫)ולא רק המצוקה האישית( ולמדיניות הקיימת.‬ ‫אומנם עד כה התקשורת אוהדת מאוד את המאבק ונותנת לו חשיפה חסרת תקדים ביחס למאבקים‬ ‫חברתיים, יחד עם זאת, אל תשכחו התקשורת עושה את עבודתה וככזאת היא מחפשת גם‬ ‫קונפליקטים בתוך ההנהגה, בין המאהלים להנהגה, בתוך המאהלים, בין אם הקונפליקט הוא על‬ ‫ההנהגה ובין אם על הדרישות או הדרך. אחידות המסרים והשמירה האחד על השני, גם אם קיימים‬ ‫קונפליקטים היא חשובה עד מאוד משני טעמים, סיקור הקונפליקט מסית את הדיון והשיח התקשורתי‬ ‫מהנושא לשמו יצאתם למאבק, אך חשוב יותר סיקור הקונפליקט משדר לצד שמולכם, לראש‬ ‫מדריך למאבק במאהל, גרסה 2, אוגוסט 1102  ‬ ‫עמוד 5‬
  • 6.
    ‫הממשלה והצמרת הפוליטית,שהמאבק בדרך לכישלון, שכעת מה שנותר להם לעשות הוא לשבת‬ ‫על הגדר והמאבקים הפנימיים בתוך ההנהגה ובין המאהלים יכבו את אש המאבק, ההיסטוריה‬ ‫מלמדת שהם צודקים. אל תצאו לתקשורת עם קונפליקטים פנימיים, היזהרו בדבריכם ליד עיתונאים,‬ ‫גם אם יש דילמה על הדרך או על ההנהגה, לטובת הנושא/המאבק, הגיעו להסכמות בחדרי חדרים‬ ‫ורק לאחר שהגעתם להסכמות שיקלו האם כדאי לצאת לתקשורת וכיצד.‬ ‫לפני היציאה לתקשורת הגדירו לעצמכם מהי המטרה מהו המסר אותו אתם מבקשים להעביר .לאור‬ ‫ההתרחשויות וההתפתחויות הרבות במאבק, ועל מנת להיות רלוונטים, בחנו שאלה זאת בכל פנייה‬ ‫לתקשורת ועדכנו את המסרים לאור ההתפתחויות כיום, המסר המרכזי הוא: עוד מאהל קם ומצטרף‬ ‫למחאת הדיור או אמירה אחרת שמשקפת את התרחבות המאבק והצטרפות לדרישות. בכדי לשמור‬ ‫על אחידות המסר בין יושבי מהמאהל, חשוב ליידע את כולם על המסרים ושתהיה הסכמה באשר‬ ‫למסר שאיתו יוצאים החוצה.‬ ‫בשלב ראשון חשוב לקבוע מיהו הדובר/ת- האיש/ה האחראי מטעם המאהל על הקשר השוטף עם‬ ‫עיתונאים ואמצעי התקשורת, חתום על ההודעות לעיתונות, מדבר עם העיתונאים, מיידע אותם על‬ ‫ההתפתחויות ומשמש כתובת עבור העיתונאים במקרים בהם הם מעוניינים להתעדכן ולקבל מידע.‬ ‫להיות דובר אין משמעות הדבר שהאדם הנבחר הוא המרואיין היחיד בתקשורת, למעשה דוברים‬ ‫רבים, אחראים על הקשר השוטף עם העיתונאים, אולם לא מצוטטים בשם עצמם.‬ ‫בשלב השני, יש להגדיר מי הם המרואיינים הפוטנציאליים )יותר מאחד(, מי הם האנשים‬ ‫שיתראיינו בתקשורת ויציגו את הבעיות, הדרישות, שיוכלו לספר את הסיפור האישי שלהם ולענות על‬ ‫שאלות. . כדאי לעשות משחקי תפקידים ולנסות לחזות תגובות )מצד הציבור, מצד מקבלי החלטות‬ ‫והתקשורת(.‬ ‫הפנייה לתקשורת‬ ‫ניתן לפנות לתקשורת במגוון דרכים, תלוי בזמן ובמשאבים שעומדים לרשותך: פניה טלפונית; ביפר‬ ‫או מסרון )‪ ;(SMS‬פקס או/ו דואר אלקטרוני; פניה בפייסבוק. ניתן להשתמש ביותר מדרך אחת. בכל‬ ‫מקרה, הפנייה צריכה לכלול מספר מרכיבים:  ‬ ‫הודעה לתקשורת‬ ‫הודעה לתקשורת היא מסמך כתוב המנוסח בפורמט קבוע שאנו מפיצים לעיתונות כאשר ברצונו‬ ‫לדווח על הקמת מאהל או על פעילות מתוכננת, להגיב על מסיבת עיתונאים או דיון שהיה בכנסת,‬ ‫להביע עמדה או לעניין עיתונאים באירוע מסוים. ההודעה היא כלי מיידי, למשל: אם התכנון הוא‬ ‫להקים את המאהל ב00:81 אז כדאי להפיץ את ההודעה במהלך הבוקר, עד 00:21. חשוב לציין על‬ ‫גבי ההודעה את תאריך שליחתה )למעלה בפינה השמאלית(. ראו פורמאט הודעה לתקשורת בנספח‬ ‫מספר 3.‬ ‫למי לשלוח? ההודעה מיועדת בד"כ להפצה כללית ונרחבת. אפשר לשלוח אותה לעורכים, רכזי‬ ‫כתבים במערכות, לכתבים עצמם, לכותבי טורים, עורכי מדורים או מפיקי תוכניות. בימים שבשגרה‬ ‫ישנם כתבי תחום אשר אמורים על הסיקור שבתחומם, למשל: כתב חינוך יסקר את הנעשה בתחום‬ ‫החינוך, כתב שיכון ונדל"ן את הנעשה בתחום הדיור. אולם בשל התפשטות המחאה ומוקדיה הרבים,‬ ‫ההיערכות במערכות היא שונה, וכתבים רבים שאינם עוסקים בתחום הדיור מסקרים את המאבק. על‬ ‫כן, אנו ממליצים לשלוח את ההודעות לעיתונות לריכוזי הכתבים ואז לוודא מולם לאיזה כתב ההודעה‬ ‫הועברה. הכינו לכם רשימה שמית של הכתבים, עם פרטיהם ובעתיד שלחו גם לריכוז וגם לאותו כתב‬ ‫שבתחילה עבדתם מולו. ראו רשימת כתבים בנספח מספר 4‬ ‫לסיוע - רשימת כתבים עדכנית ויעוץ נוסף – להתקשר לאסף רז משתיל 7395435-250‬ ‫מדריך למאבק במאהל, גרסה 2, אוגוסט 1102  ‬ ‫עמוד 6‬
  • 7.
    ‫איך לשלוח? בפקסאו ע"י דואר אלקטרוני במידה ואין לכם אפשרות לכתוב הודעה בשל אילוצים של‬ ‫זמן או אילוצים אחרים, ניתן להעביר הודעות קצרות בביפר או במיסרון, אל תשכחו גם בהודעות אילו‬ ‫לציין את שמכם ושם הטלפון אליו ניתן לחזור לצורך קבלת פרטים נוספים.‬ ‫תוכן ניסוח ושפה:‬ ‫ההודעה צריכה להיות קצרה )לא יותר מעמוד אחד(, כתובה בעברית, מודפסת לאחר עריכה והגהה.‬ ‫)ניתן להיעזר בצוות התקשורת בשתיל לצורך קבלת הדרכה בנושא וסיוע בכתיבת הודעות לעיתונות(.‬ ‫יש לשאוף שהתוכן יעביר את המסר שאתם רוצים להעביר באופן ברור.רצוי לחלק את ההודעה‬ ‫למספר פסקאות שפרט לראשונה בהן, במידה והודעה תעבור קיצוץ או עריכה, ניתן יהיה להשמיט כל‬ ‫פסקה מבלי לפגוע ברצף התוכני של הנאמר בהודעה כולה.‬ ‫הפסקה הראשונה של ההודעה היא הפסקה החשובה ביותר וצריכה לכלול 5 ממי"ם: מי, מה, מתי,‬ ‫מקום ומדוע. אלו הם הדברים החשובים ביותר בהודעה עבור העיתונאי. חמשת הממי"ם צריכים‬ ‫להופיע בכותרת וביתר פירוט בפתיח- שאר הפיסקאות בהודעה הן הרחבה של חמשת הממי"ם.‬ ‫ההודעה צריכה להתמקד במידע ובעובדות. המידע חייב להיות חדש, מעניין, מאומת ומעודכן. ניתן‬ ‫ורצוי לצטט דברים בשם אומרם.‬ ‫סוף ההודעה צריך לכלול סיכום ברור לתוכן ומטרת ההודעה וכתובת לעיתונאי של אדם או שניים‬ ‫מהמאהל עם פרטי ההתקשרות שלהם )טלפונים ניידים( במידה והוא מעוניין בפרטים נוספים או‬ ‫בחיבור למרואיינים.. לאחר משלוח ההודעה מומלץ לעקוב ולדבר עם העיתונאי שאליו הועברה‬ ‫ההודעה, להשלים להם פרטים, ו/או לחבר אותם למרואיינים.‬ ‫ציוד נדרש למאהל‬ ‫כל ריהוט הבית יכול להתאים גם למאהל וניתן להביא את הציוד למאהל בהדרגה. מומלץ לסדר את‬ ‫המאהל על פי הפונקציות השונות שהוא צריך למלא: אזור לאורחים ומבקרים- ה"סלון", אזור מגורים‬ ‫ללינה ופרטיות, אזור לבישול ואכילה, אזור לשירותים וכד'. ישנה חשיבות לשמירה על היגיינה:‬ ‫הקפידו להפריד את פינת השירותים מהמאהל, דאגו שיש כיור נגיש לשטיפת ידיים עם סבון. ניתן‬ ‫להביא למאהל ערכת עזרה ראשונה ליתר ביטחון.‬ ‫כורסאות/כסאות, שולחן, מחצלת/שטיח, וכד' יוכלו לשמש כ"סלון" בו ניתן לקיים את דיונים, הופעות,‬ ‫ביקורים של אורחים ופעילים וכד'. בסלון, או בכניסה למאהל ניתן להציב לוח עם רשימת לו"ז היומי‬ ‫ופעולות מתוכננות, הזמנה להירשם ברשימת קשר, רשימה של אחראים, הודעות למיניהן וכד'. מקרר‬ ‫או צידנית, פינת אוכל, ארון וכד'- יוכלו להוות את המטבח וחדר האוכל הן לדיירי האוהל והן לפעילים‬ ‫שבאים לבקר לכמה שעות. נסו להרחיק את פינת שטיפת הכלים מהמטבח.‬ ‫בימים חמים אלו מומלץ למתוח רשתות צל תחתן יהיה ניתן לשבת במהלך שעות היום, לאכול ולקבל‬ ‫את פניי האורחים. בכדי לייחד את המאהל ניתן לגדר את המקום בעזרת חבלים עם שקיות קשורות‬ ‫עליהם, יריעות יוטה, פלריגים ובזנטים. כמו כן, ניתן להדפיס חולצות, כובעים וכד'.‬ ‫מומלץ לדאוג לציוד לפעילות, כגון: מגפון, מערכת הגברה, מצלמת סטילס, מצלמת וידאו, צבעי גואש‬ ‫ומברשות לשילוט, פוליגלים ובריסטולים, סטיקרים, פליירים, כלי נגינה )משרוקיות או כלי מטבח‬ ‫ממתכת(, בלונים, סרטים צבעוניים. זהו ציוד חיוני לפעילויות במאהל שיקדמו את מטרתו. כמו כן,‬ ‫אפשר לגייס ולהקים "מרכז תקשורת" שיהיה בו מחשב נייד או טלפונים עם אינטרנט, פקס וכד'.‬ ‫השטח דינאמי וחשוב להתעדכן כל הזמן על מה שקורה כמו גם ליזום פעילויות ולהזמין את‬ ‫התקשורת לסקר )ראו בהמשך(, לעדכן על פעילות ברשתות חברתיות )פייסבוק( וכד'.‬ ‫ניסיון המחאה עד היום מוכיח, שרוב הרשויות המקומיות תומכות במאהלים ומספקות להם את‬ ‫התשתית הנדרשת להפעלתו: ברזייה או מקור מים אחר, נגישות לשירותים או שירותים כימיים,‬ ‫חיבור לחשמל או גנרטור ודלק וכד'. לרוב, ניתן לגייס את כל הציוד, כולל מזון ושתייה מהרשות‬ ‫מדריך למאבק במאהל, גרסה 2, אוגוסט 1102  ‬ ‫עמוד 7‬
  • 8.
    ‫המקומית, הקהילה ומעסקים.במקרה של תרומת מזון מבושל, הקפידו על טריות המזון וודאו שהמזון‬ ‫לא חומם ושהועבר בתנאי קירור. אם תנאים אלו לא מתקיימים, כדאי לוותר על התרומה.‬ ‫גיוס משאבים‬ ‫משאבים הם כל מה שיכול לסייע לקיום המאהל: קשרים, ציוד, מזון, חשמל, כסף, פעילות לילדים,‬ ‫ידע וכד'. כפי שהוזכר להלן, לרוב, ניתן לגייס את כל המשאבים מהרשות המקומית, מארגונים,‬ ‫מהקהילה ומעסקים. התרומה מבטאת את השותפות שלהם במאבק ועל כן חשוב לקבל כל תרומה‬ ‫למעט במקרים שהתרומה ניתנת מתוך אינטרס שלא פוגש את המטרות שלכם.‬ ‫רגע לפני שמתחילים כדאי לבדוק מה אתם צריכים ולעשות מעין "רשימת מכולת" מפורטת ככל‬ ‫הניתן.את "רשימת המכולת" יש לחלק לשתי רשימות משנה –‬ ‫1. מוצרים או שירותים: משאבים ניתן לקבל כמוצרים בתרומה מעסקים ואנשים פרטיים )למשל‬ ‫ארוחות ממסעדות באזור, ציוד למאהל( או שירותים בהתנדבות – הפעלות ופעילויות שונות,‬ ‫סיוע של אנשי מקצוע מתחום החשמל ועוד(. כל דבר שאינו נכלל ברשימה הראשונה ואתם‬ ‫צריכים עבורו כסף – כדאי לעשות הערכת עלויות.‬ ‫2. כמה כסף אתם צריכים. לאחר שאתם יודעים מה אתם צריכים וכמה זה עולה, השלב הבא יהיה‬ ‫לזהות ממי ניתן לקבל את המשאבים השונים ומי יכול לסייע לכם להגיע אליהם – זה הזמן‬ ‫להפעיל קשרים אישיים, את הרשות המקומית, ארגונים, בני-נוער בחופש ועוד.‬ ‫הגדלת ההזדהות של הקהילה המקומית עם המאהל על ידי קיום של פעילויות משפרת את הסיכויים‬ ‫לקבלת תרומות. פניה ישירה למכרים ובעלי עסקים בבקשה לתרומות היא מתבקשת- אין מה‬ ‫להתבייש. אתרו את המשאבים המקומיים וגייסו אותם למאהל: אמנים מקומיים, עיסויים מבעלי‬ ‫מקצוע, הרקדות והפעלות של מדריכי תנועת נוער, סרטים והרצאות של חברי קהילה ועוד.‬ ‫זה הזמן להיות יצירתיים- חישבו על דרכים נוספות בכדי לגייס משאבים, למשל: "כובע קסמים"-‬ ‫מיכל כלשהו )מיכל מים ריק, קופסא גדולה( שמוצב במקום בולט וקבוע במאהל )אפשר גם לקבע(.‬ ‫נסו למצוא כלי שיהיה קשה לפתוח אותו במהלך היום ושיהיה קשה להזיזו. על הכלי, תלוי שלט‬ ‫המזמין את האורחים לתרום כפי יכולתם. תקבעו אחראי על הכסף וסיפרו את הכסף בנוכחות מספר‬ ‫אנשים בסוף כל יום.‬ ‫קבלת החלטות במאהל‬ ‫הפעילות האקטיביסטית מצריכה שיתוף פעולה בין קבוצות או פעילים בתוך המאהל אך לעיתים‬ ‫מתגלעים קונפליקטים בין יושביו או בין יושבי המאהל לבין אורחים חיצוניים. הצפיפות, הדוחק, הלחץ,‬ ‫התנאים ועוד מקשים על התנהלות נינוחה. האתגר לבניית הסכמות וקבלת החלטות הוא של כל יושבי‬ ‫המאהל ובמיוחד של המנהיג/ה. לרוב במאהל יש דמות מנהיגותית אחת או יותר שמובילות את‬ ‫המאבק. יתכן, ואף רצוי ליצור, מצב של "פיצול" במנהיגות, למשל: מנהיג שידאג לכל הפן הלוגיסטי‬ ‫והניהולי של המאהל ומנהיג שיוביל את כל נושא המסרים וקידום המטרות.‬ ‫לרוב, שיתוף יושבי המאהל ויצירת במה להשמעת מגוון הקולות, מאפשרת דיאלוג ושיח פתוח‬ ‫המקטין את הסיכויים לקונפליקטים ומגדיל את האחידות במסרים. באופן זה, ניתנת במה לתרבויות,‬ ‫ערכים ושיטות שונות בקרב הפעילים המיוצגים בקבוצה. מומלץ להסכים מראש על כמה כללי יסוד או‬ ‫הידברות, למשל: לקיים שיחה יומית בתחילת או בסוף כל יום. יש להודיע על כך במאהל, ניתן ליצור‬ ‫לוח מודעות עם לוח הזמנים של הפעילות ולהזמין את כולם לשיחה.‬ ‫יתכן שיהיו חברים חזקים מאוד, שירצו להוביל את הקבוצה, להנחות אותה לכיוון מסוים או להיות‬ ‫דובריה. הדבר עלול להוביל לעימות או לגרום להפחתת האמון ההדדי על כן יש לקבוע כללים לשיחה:‬ ‫כמה זמן לכל דובר, להקשיב עד שיגיע תורך, רק מי ש מחזיק במקל מדבר וכד'.‬ ‫מדריך למאבק במאהל, גרסה 2, אוגוסט 1102  ‬ ‫עמוד 8‬
  • 9.
    ‫כדאי לקבוע מנגנוןלקבלת החלטות. מומלץ לשאוף להסכמה כמה שיותר רחבה, עם זאת יש דברים‬ ‫שאפשר לקדם על בסיס הסכמה חלקית של המשתתפים, נניח %07. בכל מקרה זה מחייב שיתוף,‬ ‫דיאלוג ושיח... אבל לשאוף להיות יעילים ולהתקדם.‬ ‫יש חברים בעלי מוטיבציה גבוהה שמשקיעים זמן רב ומאמץ רב, ואילו אחרים כמעט אינם עושים‬ ‫דבר. בכל מקרה, חשוב לזכור ולהזכיר לכל הנוכחים: שעלינו לגלות הבנה ולקבל שכל אחד/ת תורמים‬ ‫את מה שהוא יכול וזה יכול להיות דברים שונים: אחד יכול לישון בלילה במאהל והשני לא יכול כי‬ ‫הילד שלו חולה, אחד יוכל לשמור על המאהל בשעות היום והאחר לא יכול כי הוא חייב ללכת לעבודה‬ ‫וכד'. זה בסדר שכל אחד תורם משהו אחר: אחד הסעה, שני רעיון, שלישי אוהל נוסף וכד'. זה‬ ‫המפתח להצלחת המאהל ולשיתוף פעולה פורה.‬ ‫וכל הזמן להזכיר לכולם שלמרות השונות בדרישות וברצונות של השותפים, כרגע מתכנסים למטרה‬ ‫משותפת: נסו לגרום לחברים להיזכר מדוע הוקם המאהל מלכתחילה. להתעניין ולשאול מה חדש‬ ‫אצל חברים, לפרגן על עשייה ולעודד, לקיים ארוחות משותפות עם זמן "לקשקש" וליהנות סביב‬ ‫הארוחה, ליצור כמה משימות קצרות וממוקדות ש-2-3 אנשים יכולים לבצען. ביצוע עבודה אמיתית‬ ‫יחדיו מסייע לבניית מערכות יחסים. מומלץ לחלק תפקידים ושיהיה ידוע לכל אחד במאהל מי אחראי‬ ‫על מה?: על הכסף? על האוכל? על המים? על כיבוד לאורחים? על עבודה עם התקשורת? על‬ ‫פעילויות מחאה? על תחזוקת המאהל? על הפעלות לילדים? וכד'‬ ‫פעולות יומיומיות במאהל‬ ‫המאהל הוא מוקד פעילות בכדי לקדם את המחאה הכללית והמטרות שלשמו קם. מטרת הפעילות‬ ‫היא לגייס פעילים ותומכים רבים ככל הניתן. על כן, העיקרון המנחה לפעילות הוא- יצירתיות:‬ ‫להשתמש בגימיקים ולייצר עניין בכדי להשאיר את הנושא על סדר היום הציבורי ולהוציא כמה שיותר‬ ‫אנשים מהבתים אל הרחובות.‬ ‫הפעילות מגבירה את הנראות של המאהל ומעוררת שיח במפגש עם הציבור שמגיע להפגנה או‬ ‫לצעדה, להרצאה או להרקדה. תכנון הפעילות וקיומה מסייעת לגיבוש וחיזוק הקשרים בין יושבי‬ ‫המאהל, נותנת תחושה של כוח ועוצמה ובונה את הכוח של המאהל ושל המחאה. היא מגבירה‬ ‫תמיכה והזדהות גם של גורמים חיצוניים, למשל: בעלי עסקים ונהגים שצופרים לאות תמיכה.‬ ‫להלן כמה דוגמאות לפעילויות אפשריות:‬ ‫1. מחאה ישירה: הפגנות, מצעדים וצעדות ברחובות עם שלטים; הליכה איטית )שקטה או רועשת(‬ ‫על מדרכות ובמעברים עם שלטים; משמרות מחאה במקומות מרכזיים, כגון: משרד השיכון‬ ‫ובאתרי בנייה‬ ‫2. פרסום והסברה: כדי לגייס את הקהילה המקומית ניתן לפרסם את הפעילות בדף בפייסבוק,‬ ‫סרטונים ביוטיוב, לפנות לתקשורת מקומית וארצית, להסתובב ברכב עם מגפון, לתלות שילוט‬ ‫בכל העיר ובעיקר בכניסה לעיר, לחלק פלאיירים  ‬ ‫3. ביקורי העברת מסרים בכנסים של אנשי ציבור, התכנסויות של מקבלי החלטות, השתתפות‬ ‫בישיבות מועצה  ‬ ‫4. רישות וחיבור לפעולות ארציות: מפגש בין מאהלים, ביקורי הזדהות ותמיכה, שיחות בין‬ ‫מאהלים בעזרת סקייפ במחשבים ניידים ועוד  ‬ ‫5. מעגלי שיח ודיון: מאפשר לתת במה לכל השותפים, נרשמים בלוח מסוים או אצל אדם ואז‬ ‫מדברים בתורות, חשוב לתת הקדמה שיש לגיטימציה לכל הדעות כל עוד לא פוגעים באף אחד,‬ ‫שההקשבה היא חשובה. הגדרת זמן לכל דובר למשל: 3 דקות  ‬ ‫מדריך למאבק במאהל, גרסה 2, אוגוסט 1102  ‬ ‫עמוד 9‬
  • 10.
    ‫6. הרצאות שלמרצים, דוברים, עמותות: בינתיים מוכנים לבוא ולדבר: הקואליציה לדיור בר השגה‬ ‫- רונה פרי, 6865994-450, התנועה לחיים בכבוד- חיים בר יעקב- 1833736-250, מרצים: דר'‬ ‫ארז צפדיה- 2652575450, פרופ' אורן יפתחאל- 2155776450, אלון גייר- 6025576450  ‬ ‫7. טקסים/ אירועים/ הפעלות לילדים, כגון: קבלת שבת, הצגות קהילתיות ופלייבק, שירה בציבור‬ ‫)להביא כלי נגינה(, הופעות של אמנים תומכים, הרקדות ועוד  ‬ ‫8. קבלות פנים: במהלך היום מגיעים אורחים ותחלופה של אנשים למאהל- ניתן לרכז רשימה‬ ‫שמית ופרטי התקשרות )למי שרוצה לתת את שמו( וכך כשהמאהל מקיים פעילות/ דיון, הפגנה‬ ‫וכד' יש רשימת תפוצה של תומכים  ‬ ‫במידה שעוכבת או נעצרת ע"י המשטרה בגין פעילות כלשהיא, מומלץ לא לחתום על כתב‬ ‫התחייבות או הגבלה כלשהו ללא נוכחות עו"ד.‬ ‫צרו קשר למידע נוסף‬ ‫לוגיסטיקה והערכות, תיווך לקבלת ייעוץ כיצד לעבוד עם התקשורת וסיוע בהתארגנות,‬ ‫‪‬‬ ‫קשרים עם מאהלים וגורמים נוספים: אסף רז- שתיל, 6540196-250 7395435-250  ‬ ‫מאהל רוטשילד: נדב עמית 6980138-250; מור הובר 5981785-450  ‬ ‫‪‬‬ ‫מידע על דיור בהישג יד/פתרונות לבעיה: רונה פרי, רכזת הקואליציה לדיור בהישג יד -450‬ ‫‪‬‬ ‫6865994  ‬ ‫התארגנות בשטח: חיים בר יעקב, התנועה לחיים בכבוד- 1833736-250  ‬ ‫‪‬‬ ‫מידע על חופש המחאה: שירלי נדב, רכזת שטח האגודה לזכויות האזרח: 0870302-450‬ ‫‪‬‬ ‫וגם 5818065-30, ‪   www.acri.org.il‬‬ ‫מדריך למאבק במאהל, גרסה 2, אוגוסט 1102  ‬ ‫עמוד 01‬
  • 11.
    ‫פרק ב' -זכותון למפגין/ה‬ ‫"זכות ההפגנה והתהלוכה היא מרכיב בלתי נפרד מהזכות לחופש הביטוי. היא מהווה מכשיר מרכזי‬ ‫להבעת דעות, ולהעלאת סוגיות חברתיות על סדר היום הציבורי"‬ ‫בג"צ 60/7552 מטה הרוב נ' משטרת ישראל‬ ‫מחאת אוהלים‬ ‫האם הקמת מאהל מחאה היא חוקית?‬ ‫הקמת מאהל מחאה היא חלק מזכות היסוד לחופש הביטוי. עם זאת, גם חופש הביטוי הוא זכות‬ ‫שאפשר להגביל, אם מתקיים חשש ממשי וקרוב לוודאי לפגיעה בשלום הציבור. אין איסור בחוק על‬ ‫הקמת מאהל מחאה בשטחי ציבור, ובהחלטה האם מאהל כלשהו הוא חוקי או לא אמורות הרשויות‬ ‫לשקול מצד אחד את הזכות לחופש הביטוי ומצד שני את הפגיעה שהמאהל גורם. בית המשפט קבע‬ ‫פרמטרים לבחינת איזון זה, ובהם משך המחאה ומידת הפגיעה שנגרמת לציבור הרחב. ככל‬ ‫שהמחאה תהיה ארוכה יותר, כך ייטה בית המשפט להתיר לעירייה לפנות את המאהל. מחאת "כיכר‬ ‫הלחם" נמשכה שמונה חודשים עד לפינויה, במקרים אחרים קבע בית המשפט כי חודשיים הופכים‬ ‫את המאהל למגורי קבע, ועל כן ניתן לפנותו.‬ ‫האם נדרש רישיון להקמת מאהל?‬ ‫המצב המשפטי אינו חד-משמעי. הקמת מאהל יכולה לעמוד בניגוד לחוקים שונים ולתקנות עירוניות‬ ‫העוסקות בתכנון ובניה ובשמירה על הסדר והניקיון בשטחים ציבוריים. חוקים אלה מסמיכים את‬ ‫העירייה לפנות אוהלי מחאה או לפנות למשטרה בבקשה שתפנה אותם. עם זאת, הם גם מסמיכים‬ ‫אותה להתיר חריגה מהכללים ולאפשר את מאהלי המחאה.‬ ‫האם מותר לעירייה להתנות תנאים באישור להקמת מאהל?‬ ‫לעירייה מותר להתנות תנאים להקמת המאהל, אך הם אמורים להיות סבירים ולא לסכל את המחאה.‬ ‫תנאים סבירים הם למשל דרישה שהמאהל ימוקם במקום שלא יסכן את יושביו או את הציבור, דרישה‬ ‫כי יישמרו תנאי סניטציה הולמים במאהל והתחייבות מהמפגינים להשיב את הסדר על כנו בתום‬ ‫תקופת המחאה. לעמדת האגודה לזכויות האזרח תנאים הנובעים אך ורק מנוחות העירייה, כמו‬ ‫הדרישה שכל מאהלי המחאה ירוכזו במיקום אחד בעיר, אינם סבירים.‬ ‫כיצד אפשר לערער על סירוב העירייה לאשר הקמת מאהל או על דרישות לא סבירות שהעלתה‬ ‫כתנאי להקמתו או להמשך קיומו?‬ ‫אפשר לנסות לנהל משא ומתן מנומס עם הגורם בעירייה המופקד על התחום ולהזכיר לו כי חופש‬ ‫המחאה הוא עקרון יסוד במשפט ובחברה בישראל, וכי בתי המשפט התירו פינוי מאהלי מחאה רק‬ ‫לאחר חודשים של פעילות. אם הדבר לא יועיל, יש לתקוף את שיקול הדעת של העירייה בבית‬ ‫המשפט.‬ ‫מדריך למאבק במאהל, גרסה 2, אוגוסט 1102  ‬ ‫עמוד 11‬
  • 12.
    ‫הפגנה‬ ‫מתי נדרש רישיון להפגנה?‬ ‫רישיון נדרש רק אם מתקיימים כל שלושת התנאים הבאים: משתתפים בהפגנה 05 איש או יותר, היא‬ ‫נערכת תחת כיפת השמיים והיא כוללת תהלוכה ו/או נאומים מדיניים או פוליטיים. החוק אינו מגדיר‬ ‫מהם "נאומים פוליטיים".‬ ‫לא נדרש רישיון להפגנה המתקיימת תחת כיפת השמיים אשר אין בה נאומים או צעדה גם אם‬ ‫משתתפים בה למעלה מחמישים אנשים.‬ ‫באזור משכן הכנסת נדרש רישיון להפגנה מכל סוג שהוא.‬ ‫כיצד מקבלים רישיון להפגנה?‬ ‫אפשר להגיש בקשת רישיון להפגנה בכל תחנת משטרה, באמצעות מילוי טופס הנמצא בתחנות‬ ‫המשטרה ובאתר האינטרנט: ‪) www.police.gov.il‬תחנת משטרה מקוונת< טפסים(. את הבקשות‬ ‫יש להגיש עד חמישה ימים לפני קיום ההפגנה. אם ההפגנה דחופה, ניתן לבקש לזרז את הליך‬ ‫האישור.‬ ‫מי יכול לסרב לתת רישיון להפגנה ולמה?  ‬ ‫מפקד המחוז במשטרה רשאי לדחות בקשה לרישיון במקרים שבהם קיים חשש ממשי לפגיעה בסדר‬ ‫הציבורי ובביטחון הציבור. עם זאת, עליו לעשות כל שביכולתו כדי שההפגנה תוכל לצאת לפועל, אף‬ ‫אם הדבר כרוך בהצבת תנאים לאופן התנהלות ההפגנה. מפקד המחוז אינו רשאי לסרב לבקשת‬ ‫רישיון רק עקב מחסור במשאבים או עקב חשש להתנגדות מצד ציבור אחר או להפגנות שכנגד.‬ ‫האם המשטרה מוסמכת להתנות תנאים ברישיון ההפגנה?  ‬ ‫המשטרה רשאית לדרוש שינויים במסלול ההפגנה, להגביל את מספר משתתפיה ולהתנות תנאים‬ ‫לקיומה רק כאשר מתקיימות נסיבות מיוחדות. החוק אינו מפרט מהם תנאים אלה אולם הפסיקה‬ ‫אישרה כי המשטרה רשאית לבקש הצגת אישור ממכבי אש וממד"א, ובמקרים שבהם מוקמת במה‬ ‫אף אישור מהנדס קונסטרוקציה וחשמל. תנאי מקובל נוסף הוא מינוי סדרנים מטעם המארגנים.‬ ‫בנוסף, המשטרה מבקשת בדרך כלל אישור של מהנדס בטיחות, אולם היא אינה רשאית להטיל על‬ ‫מפגינים את עלויות עבודתו של מהנדס בטיחות או של השוטרים שיאבטחו את ההפגנה.‬ ‫לעתים נדרשים המארגנים להתחייב שלא יוצגו או יושמעו בהפגנה מסרים מסוג מסוים. בדרך כלל אין‬ ‫לדרישה זו בסיס ומומלץ שלא לקבלה. כמו כן, למארגנים אין אפשרות לערוב להתנהגותם של כל‬ ‫משתתפי ההפגנה, ועל מנת להימנע ממצב שבו התחייבות כזו תשמש עילה לפיזור ההפגנה כדאי‬ ‫לסרב לתנאי כזה.‬ ‫האם וכיצד ניתן לערער על תנאים שקבעה המשטרה לקיום ההפגנה?  ‬ ‫הניסיון מלמד כי ניתן לשאת ולתת עם המשטרה על תנאי הרישיון. אם אין הסכמה אפשר לעתור‬ ‫לבג"ץ.‬ ‫כיצד מתנהלת הפגנה ברישיון?  ‬ ‫בהפגנה שקיבלה רישיון מותר למפגינים לעמוד או ללכת במקומות ציבוריים, גם אם הדבר מפריע‬ ‫לתנועתם של הולכי רגל או כלי רכב. חובת המשטרה היא לאבטח את ההפגנה, לשמור על בטחון‬ ‫המפגינים ולסייע למימוש הזכות להפגין. המארגנים והמפגינים נדרשים לשמור על קיום תנאי הרישיון‬ ‫ועל הסדר.‬ ‫מדריך למאבק במאהל, גרסה 2, אוגוסט 1102  ‬ ‫עמוד 21‬
  • 13.
    ‫מתי מותר למשטרהלפזר הפגנה?‬ ‫קציני משטרה רשאים להורות על פיזור הפגנה רק במקרים הבאים:  ‬ ‫הפגנה שחייבת רישיון מתנהלת ללא רישיון.‬ ‫‪‬‬ ‫המפגינים מפרים את תנאי הרישיון.‬ ‫‪‬‬ ‫ההפגנה מסכנת את הציבור.‬ ‫‪‬‬ ‫משתתפי ההפגנה נוהגים באלימות.‬ ‫‪‬‬ ‫התנהגות אלימה של מתנגדים להפגנה אינה עילה לפיזורה, אלא אם יש חשש ממשי של סכנה‬ ‫לשלום הציבור.‬ ‫המשטרה מפזרת הפגנה שלא נדרש לה רישיון. מה עושים?‬ ‫הוראה לפיזור הפגנה שאינה טעונה רישיון רק בשל העדר רישיון אינה חוקית. גם חשש לא מבוסס‬ ‫להפרת הסדר הציבורי, במיוחד אם הוא מתמקד בתגובות עוינות של עוברים ושבים, אינו מהווה‬ ‫בסיס חוקי להוראת פיזור. יחד עם זאת מפקד משטרה שסובר בטעות שהוראת הפיזור ניתנה כדין,‬ ‫עלול להפעיל כוח על מנת לפזר את המפגינים. מומלץ ליצור קשר עם מפקד המשטרה בשטח ולנהל‬ ‫איתו דיאלוג מנומס בניסיון להעמידו על חוסר החוקיות של ההוראה להתפזר.‬ ‫האם ומתי מותר לשוטרים להשתמש בכוח נגד מפגינים?‬ ‫לשוטר מותר להפעיל כוח בהפגנות במקרים הבאים:‬ ‫לצורך ביצוע מעצר כשהמפגין מתנגד או מנסה לחמוק;‬ ‫‪‬‬ ‫לצורך פיזור התקהלות פרועה המסכנת את הציבור;  ‬ ‫‪‬‬ ‫כשהשוטר מותקף או כשהוא מנסה למנוע פשע.  ‬ ‫‪‬‬ ‫בכל מקרה הכוח שמפעילה המשטרה חייב להיות מידתי ומוגבל להשגת המטרה שבגינה הופעל.‬ ‫על אלימות משטרתית אפשר להתלונן במחלקה לחקירת שוטרים )מח"ש(. לשם כך יש לתעד את‬ ‫פרטיו של השוטר האלים ולערוך מהר ככל האפשר תרשומת של האירועים.‬ ‫מה עושים כששוטר מסרב להזדהות?  ‬ ‫שוטרים אמורים לענוד תגי זיהוי. סירוב של שוטר להזדהות, לרבות אי ענידת התג, מהווה התנהגות‬ ‫בלתי נאותה, ואפשר להתלונן על כך במחלקת תלונות הציבור במשטרה. לצורך תלונה כזו כדאי‬ ‫לתעד כמה שיותר פרטים על הופעתו של השוטר וכן את המקום והשעה המדויקים שבהם נתקלתם‬ ‫בו.‬ ‫האם מותר לצלם שוטר בפעולה?‬ ‫צילום והסרטה שמבצעים מפגינים במקרה של היתקלות בין שוטרים לבין מפגינים הוא חוקי. דרישת‬ ‫המשטרה להפסיק לצלם, או בקשה למסור לידי השוטרים את המצלמה, נעשים במרבית המקרים‬ ‫בחוסר סמכות.‬ ‫האם מותר להשתמש במגפון בהפגנות?‬ ‫בניגוד לטענה הנשמעת לא אחת מצד שוטרים, שימוש במגפון בהפגנות אינו טעון רישיון מראש.  ‬ ‫מדריך למאבק במאהל, גרסה 2, אוגוסט 1102  ‬ ‫עמוד 31‬
  • 14.
    ‫כיצד מתלוננים עליחס לא ראוי של שוטר בעת פיזור ההפגנה?  ‬ ‫כל אדם יכול להגיש תלונה על שימוש מופרז בכוח על-ידי שוטרים למח"ש, הכפופה למשרד‬ ‫המשפטים . את התלונה ניתן להגיש ישירות במשרדי מח"ש השונים בתיאום מראש, בדואר, בפקס‬ ‫או בדואר אלקטרוני.  ‬ ‫על התנהגות לא נאותה של שוטר, כמו אי ענידת תג זיהוי או כל שימוש אחר לרעה בסמכות שעלול‬ ‫להוות עבירת משמעת, אפשר להגיש תלונה ליחידת תלונות הציבור במשטרה.‬ ‫מידע על דרכי הפנייה למח"ש וליחידת תלונות הציבור במשטרה מצוי בזכותון המפורסם באתר‬ ‫האגודה לזכויות האזרח ‪  www.acri.org.il‬‬ ‫עיכוב, מעצר וחקירה‬ ‫מהו עיכוב ומתי מותר לעכב?  ‬ ‫עיכוב הוא אמצעי להגבלת חירותו של אדם לנוע באופן חופשי, הנובע מחשד שבוצעה עבירה או כדי‬ ‫למנוע ביצוע עבירה. שוטר רשאי לעכב אדם שיכול למסור לו מידע לגבי עבירה כדי לברר את זהותו‬ ‫וכתובתו וכדי לחקור אותו, וכן לזמנו לתחנת המשטרה למועד אחר. שוטר המעכב אדם חייב‬ ‫להזדהות, להודיע לאדם שהוא מעוכב ולהסביר את הסיבה לכך. אסור לעכב אדם או כלי רכב ליותר‬ ‫משלוש שעות. בעיכוב מספר רב של אנשים רשאי הקצין הממונה להאריך את משך העיכוב לפרק זמן‬ ‫נוסף שלא יעלה על שלוש שעות נוספות, מנימוקים שיירשמו.‬ ‫מה ההבדל בין עיכוב למעצר?  ‬ ‫עיכוב יכול להתבצע בשטח, אולם כשאדם נעצר על השוטר לקחתו מיד לתחנת המשטרה, למעט‬ ‫במקרים חריגים. עיכוב יכול להימשך עד 3 שעות )או כפול במקרים מסוימים(; מעצר יכול להימשך‬ ‫עד 03 יום. תוך 42 שעות מרגע המעצר חובה על המשטרה לשחרר את העצור או להביאו בפני‬ ‫שופט אם היא רוצה להאריך את מעצרו )למעט במקרים חריגים שאינם רלבנטיים בדרך כלל לעצורי‬ ‫הפגנות(.  ‬ ‫מתי מותר לעצור מפגין?  ‬ ‫אדם הנחשד בביצוע עבירה נהנה מחזקת החפות כל עוד לא הוכחה אשמתו במשפט פלילי. על כן,‬ ‫מעצר אינו אמור לשמש עונש אלא אמצעי הננקט במקרים חריגים, שבהם החשוד מסכן את ביטחון‬ ‫הציבור או עלול לשבש את החקירה. על פי החוק, שוטר יכול לעצור מפגין ללא צו במקרים שבהם יש‬ ‫לו חשד סביר לכך שהוא עבר עבירה ומתקיימים כל התנאים הבאים:‬ ‫המפגין עלול לסכן את בטחונו של אדם, את בטחון הציבור או את בטחון המדינה;‬ ‫יש יסוד סביר לחשש שהמפגין לא יופיע לחקירה שיזומן אליה;‬ ‫יש יסוד סביר לחשש שאי-מעצרו יגרום לשיבוש הליכי משפט ובכלל זה השפעה על עדים או פגיעה‬ ‫בראיות.  ‬ ‫כמו כן, מותר לעצור אדם אם הוא עוכב על פי דין ואינו מציית להוראות שנתן לו השוטר על פי סמכות‬ ‫העיכוב.‬ ‫על פי החוק אין לעצור אדם אם אפשר להסתפק בעיכובו.‬ ‫מי מוסמך לבצע מעצר?  ‬ ‫כל שוטר, אם מתקיימים התנאים בסעיף הקודם.‬ ‫מדריך למאבק במאהל, גרסה 2, אוגוסט 1102  ‬ ‫עמוד 41‬
  • 15.
    ‫מה הן זכויותייכעציר וכמעוכב?  ‬ ‫שוטר המבצע מעצר חייב להזדהות ולהודיע לאדם מיד מהי סיבת המעצר, לקחת אותו מיד‬ ‫‪‬‬ ‫לתחנת המשטרה ולהביאו בפני הקצין הממונה בתחנה .  ‬ ‫לעצור יש זכות שתימסר הודעה על מעצרו לאדם קרוב לו ולעורך דין, ולמעט בנסיבות חריגות‬ ‫‪‬‬ ‫המשטרה חייבת לאפשר לו להיפגש עם עורך דין ללא דיחוי .  ‬ ‫עצור יכול להיות מיוצג על ידי הסנגוריה הציבורית במימון המדינה לאחר בדיקת זכאות‬ ‫‪‬‬ ‫כלכלית.  ‬ ‫חובה להביא עצור בפני שופט בתוך 42 שעות מרגע מעצרו, למעט במקרים חריגים שאינם‬ ‫‪‬‬ ‫רלבנטיים בדרך כלל לעצורי הפגנות.  ‬ ‫עצור הזקוק לטיפול רפואי זכאי לקבלו.‬ ‫‪‬‬ ‫לעמדת האגודה לזכויות האזרח הזכות להיפגש עם עורך דין חלה גם כשאדם מעוכב, ולכן כבר בשלב‬ ‫העיכוב מותר לדרוש מהשוטר להודיע על כך לעורך דין, ולדרוש שבקשה זו תירשם.  ‬ ‫האם המשטרה חייבת לספק תרגום בהליכי חקירת מפגין שאינו דובר עברית?‬ ‫החוק קובע כי חקירת חשוד תתנהל בשפתו או בשפה שהוא מבין ודובר, לרבות שפת סימנים.‬ ‫האם מותר להתנות שחרור ממעצר בתנאים, ומה הם?  ‬ ‫המשטרה יכולה להתנות את שחרורו של אדם ממעצר בהסכמתו לתנאים מגבילים שונים, ובהם‬ ‫תשלום ערבות, חובת הודעה על שינוי מען המגורים או העבודה, איסור יציאה מהארץ והפקדת דרכון‬ ‫לתקופה שלא תעלה על 3 חודשים, איסור כניסה לאזור או ליישוב או חובת הימצאות או מגורים‬ ‫באזור מסוים לתקופה שלא תעלה על 51 יום, איסור לקיים קשר עם אדם לתקופה שלא תעלה על 03‬ ‫ימים ומעצר בית לתקופה שלא תעלה על 5 ימים.‬ ‫אם אדם אינו מסכים לתנאי הערובה המשטרה מוסמכת להמשיך לעצרו ולהביאו בפני שופט כדי‬ ‫לקבוע תנאים לשחרורו. בית המשפט מוסמך להטיל מגבלות לתקופות ארוכות יותר מאלה שמוסמכת‬ ‫המשטרה. אפשר להגיש ערר על תנאי השחרור שנקבעו בידי המשטרה לבית משפט שלום, וערר על‬ ‫תנאים שקבע בית משפט השלום לבית המשפט המחוזי.‬ ‫לעמדת האגודה לזכויות האזרח, תנאי מגביל הכולל איסור על השתתפות בהפגנות פוגע שלא כדין‬ ‫בזכות למחאה.‬ ‫נטילת אמצעי זיהוי‬ ‫נעצרתי בהפגנה. אילו אמצעי זיהוי מוסמכת המשטרה לקחת ממני?  ‬ ‫אמצעי זיהוי כוללים טביעות אצבעות, דגימת דנ"א )דגימת תאי לחי, דגימת שיער, או דגימת דם‬ ‫מזערית( ותצלום. לשוטר מותר לקחת אמצעי זיהוי ממפגין רק אם הוא נחקר באזהרה כחשוד, לאחר‬ ‫שנמסר לו כי נתוני הזיהוי יישמרו במאגרי מידע משטרתיים. לפני נטילת אמצעי זיהוי על המשטרה‬ ‫לבקש את הסכמת החשוד. אם לא ניתנה הסכמתו, שוטר מוסמך ליטול בכוח סביר רק טביעות‬ ‫אצבעות ותצלום. לעניין דגימת הדנ"א – כאשר חשוד מסרב לתת דגימת דם מזערית, תתבקש‬ ‫הסכמתו למסירת דגימת שיער או דגימת תאי לחי. במקרה של סירוב, קצין משטרה יכול לאשר‬ ‫נטילת דגימת שיער תוך שימוש בכוח סביר.‬ ‫סירוב למתן אמצעי זיהוי עלול להיחשב לעבירה שדינה שישה חודשי מאסר, אך סירוב לתת דגימת‬ ‫דם מזערית תיחשב עבירה רק אם החשוד סירב גם לדגימת שיער או תאי לחי.  ‬ ‫מדריך למאבק במאהל, גרסה 2, אוגוסט 1102  ‬ ‫עמוד 51‬
  • 16.
    ‫דגימת דנ"א תילקחרק ממי שחשוד בשורת עבירות המנויות בחוק ובהן, בין השאר, עבירות אלימות‬ ‫ועבירות רכוש שונות.‬ ‫האם ניתן לבקש למחוק מהמאגר המשטרתי את אמצעי הזיהוי שנלקחו ממני?  ‬ ‫אם ניטלו מחשוד אמצעי זיהוי ביולוגיים וטרם הוגש נגדו כתב אישום הוא רשאי להגיש בקשה לעיון‬ ‫חוזר אם הוא חושב שלא היה כל בסיס סביר מלכתחילה לחקור אותו באזהרה. אמצעי זיהוי גנטיים‬ ‫שניטלו מאדם יימחקו מהמאגר בתוך 7 שנים מיום נטילתם אם לא הוגש נגדו כתב אישום, או בתוך‬ ‫06 יום מיום שהסתיים ההליך הפלילי נגדו ללא הרשעה, לכל המאוחר.‬ ‫מידע נוסף ניתן למצוא באתר האגודה לזכויות האזרח בישראל  ‪  www.acri.org.il‬‬ ‫פרטי הקשר לפניות למח"ש‬ ‫פירוט שלוחות מח"ש ברחבי הארץ, כולל כתובות, טלפונים וכתובות דוא"ל ניתן למצוא באתר משרד‬ ‫המשפטים: ‪http://www.justice.gov.il‬‬ ‫פרטי הקשר לפניות למערך התלונות במשטרה‬ ‫במטה הארצי פועלת היחידה הארצית לתלונות הציבור:‬ ‫כתובת: המטה הארצי, דרך חיים בר לב, טלפון: 0728245-20; פקס: 9628245-20‬ ‫שעות פתיחה: ראשון עד חמישי בשעות 03:70- 00:71‬ ‫בכל אחד ממחוזות המשטרה פועל קצין ביקורת ותלונות הציבור ובכל אחד ממרחבי המשטרה פועל‬ ‫קצין תלונות ציבור המטפל ברוב התלונות.‬ ‫הסנגוריה הציבורית‬ ‫טלפונים במחלקות המעצרים בסנגוריה הציבורית:   ‬ ‫תל-אביב: טלפון: 0762396-30, פקס: 9662396-30  ‬ ‫ירושלים: טלפון: 2116965-20  ‬ ‫מחוז דרום- באר שבע: טלפון: 3944046-80, פקס: 1207646-20  ‬ ‫מחוז חיפה: טלפון: 20/7273368-40  ‬ ‫מחוז צפון: טלפון: 7019206-40, פקס: 5863106-40  ‬ ‫כל המחלקות מאיישות את הקווים עד 00:32 או 00:42.‬ ‫מדריך למאבק במאהל, גרסה 2, אוגוסט 1102  ‬ ‫עמוד 61‬
  • 17.
    ‫נספח 1- חמששאלות נפוצות על "דיור בר השגה"‬ ‫האגודה לזכויות האזרח בישראל • האגודה לצדק‬ ‫חלוקתי • במקום – מתכננים למען זכויות תכנון •‬ ‫הקליניקה לזכויות אדם בחברה באוניברסיטת חיפה‬ ‫• המעבדה לתכנון עם קהילה בטכניון • איתך-‬ ‫משפטניות למען צדק חברתי • התנועה לחיים בכבוד‬ ‫• שתיל•‬ ‫או חפשו בגוגל "דיור בר השגה בישראל"‬ ‫‪http://israelaffordablehousing.blogspot.com‬‬ ‫מה זה "דיור בר השגה"?‬ ‫תשובה: דיור נחשב כ"בר השגה" כאשר ההוצאה עליו למשק בית אינה עולה על כ %03 )שכר דירה /‬ ‫משכנתא והוצאות נלוות כמו: ועד בית, ארנונה ותחזוקה(. דיור בר השגה מתייחס לדיור הנמכר או‬ ‫מושכר מתחת למחיר השוק. בדרך כלל דיור בר השגה נבנה על ידי יזמים פרטיים ומסובסד על ידי‬ ‫הסקטור הציבורי בדרכים שונות: הורדת מחירי הקרקע, הענקת זכויות בניה נוספות, פטור והקלות‬ ‫במס, זיכויי מס, הלוואות לטווח ארוך בעלות נמוכה, אגרות חוב ועוד.‬ ‫האם בישראל יש בעיה המצריכה "דיור בר השגה"?‬ ‫תשובה: כן. במרכז הארץ מחירי הדיור מחייבים הוצאה חודשית שהיא מעל %03 מהכנסות משק‬ ‫הבית הממוצע. המשמעות היא שמשקי בית רבים משתכרים פחות מההכנסה הממוצעת ומתגוררים‬ ‫בצפיפות ובתנאים ירודים או שמרחיקים מהמרכז ומבזבזים זמן בנסיעה לעבודה. תחבורה ציבורית‬ ‫טובה יותר וזולה יותר יכלה להתמודד עם הבעיה. בפריפריה, משפחות צעירות מתמודדות עם חוסר‬ ‫באפשרויות למגורים: היצע הדיור הקיים נמצא במצב פיזי ירוד )הדיור הציבורי לשעבר( או במחירים‬ ‫גבוהים עבור צעירים ומשפחות. יזמים אינם בונים עבור שוק הביניים בשל היטלי פיתוח גבוהים ועלות‬ ‫גבוה של מחירי קרקע, כך בנייה עבור שוק הביניים הופכת להיות לא כדאית מבחינה כלכלית.‬ ‫האם "דיור בר השגה" מחייב את היזמים להוסיף דירות נמוכות ממחיר השוק עבור בעלי‬ ‫הכנסות נמוכות וזוגות צעירים?‬ ‫תשובה: אחד הכלים החשובים בדיור בהישג יד קשור ביצירת "אזורים מכילים" )מגורים בתמהיל‬ ‫חברתי(, המאפשר למשפחות עם הכנסה בינונית ונמוכה לגדל את ילדיהם בשכונות טובות. להימנע‬ ‫מהפרדה בין אוכלוסיות ושאיפה לבנות חברה מעורבת ובריאה. בארצות הברית נוהגים במשך 03‬ ‫שנה לבנות שכונות בתמהיל חברתי באזורים המאופיינים בשוק דיור חזק, אנגליה וקנדה במשך 02‬ ‫השנים האחרונות, וצרפת, ספר והולנד בעשור האחרון. קיימים אמצעים נוספים לשמירה על מגורים‬ ‫בתמהיל חברתי כמו: בעלות חלקית, גיוון בגודל הדירות, ייצור מחירי שכר הדירה ועוד.‬ ‫האם "דיור בר השגה" הוא באחריות השלטון המקומי?‬ ‫תשובה: ברוב מדינות העלום המערבי דיור בהישג יד נוצר ומקודם בקיום שיתופי פעולה בין מספר‬ ‫גורמים: השלטון המרכזי )מטרות, קריטריונים, סובסידיות(, השלטון המקומי )הרשאות תכנון,‬ ‫סובסידיות ופיקוח(, הסקטור הפרטי )בנייה וניהול( וסקטור ללא מטרות רווח )בונים, מנהלים,‬ ‫משווקים ומממנים(. היו מקרים בהם רשויות מוניציפאליות הובילו את התהליך והמדיניות הלאומית‬ ‫השתלבה מאוחר יותר בעקבות הניסיון המוניציפאלי.‬ ‫מדריך למאבק במאהל, גרסה 2, אוגוסט 1102  ‬ ‫עמוד 71‬
  • 18.
    ‫האם כלים ל"דיורבר השגה" יצליחו בישראל?‬ ‫תשובה: כנראה שכן. לשם כך נחוצה מעורבות והובלה של אנשים חכמים ויעילים שיובילו ליישום דיור‬ ‫בר השגה בישראל.‬ ‫מה אפשר לעשות כדי לקדם דיור בר השגה?‬ ‫מוגש מטעם הקואליציה לדיור בר השגה כחומר למחשבה עבור ראש הממשלה ושר השיכון‬ ‫לקדם חקיקה מתאימה, במקום לחסום אותה:  ‬ ‫הצעת חוק שהוגשה על ידי שורה ארוכה של חברי כנסת, ונוסחה בסיוע הקואליציה לדיור בר השגה,‬ ‫נועדה לטפל בסמכויות של רשויות התכנון לקדם דיור בר השגה. ההצעה עודנה על שולחן הכנסת,‬ ‫בינתיים, הממשלה מתנגדת לה.‬ ‫הצעת חוק שהוגשה על ידי חברי הכנסת שלי יחימוביץ' וכרמל שאמה, ונוסחה בסיוע האגודה‬ ‫לזכויות האזרח, נועדה להסדיר את שוק השכירות הפרוע. ההצעה קובעת כי משכיר לא יוכל להעלות‬ ‫את שכר הדירה לשוכר ממשיך ביותר מחמישה אחוזים מדי שנה )אלא בנסיבות מיוחדות(, ומסדירה‬ ‫הקמת נציבות שכירות שתיתן סעד מהיר לשוכרי ומשכירי דירות גם יחד, כמקובל במדינות רבות‬ ‫בעולם. ההצעה עודנה על שולחן הכנסת. בינתיים, הממשלה מתנגדת להצעת החוק.‬ ‫לא לפגוע ביוזמות עירוניות לקידום דיור בר השגה:  ‬ ‫רשויות מקומיות דוגמת רמת גן, ירושלים, קרית אונו, תל אביב ובת-ים, החלו כבר לפעול לקידום‬ ‫דיור בר השגה, לרוב באמצעות הסכמים עם יזמים: תמורת זכויות בנייה, היזם נדרש להקצות חלק‬ ‫מהדירות להשכרה או מכירה לזכאים בתנאים של דיור בר-השגה. אלא שחוות דעת משפטיות מטעם‬ ‫היועץ המשפטי לממשלה ומשרד הפנים עצרו את התכניות הללו. הקואליציה לקידום דיור בר השגה‬ ‫דווקא סבורה כי חוות הדעת הללו שגויות, וכי אין סיבה לעצור את התכניות החשובות הללו - להיפך,‬ ‫יש לתת לועדות המחוזיות לתכנון ולבניה אור ירוק לבחון ולאשר תוכניות הכוללות דיור בר השגה.‬ ‫במסגרת הרפורמות שמקדמת הממשלה, לקבוע הוראות לדיור בר השגה:‬ ‫במסגרת תוכנית הדגל של ביבי – הסופרטאנקר: בימים אלו ממש נדון בישיבות מרתוניות החוק‬ ‫להקמת ועדות דיור לאומיות )וד"לים(. הקואליציה לדיור בר השגה, הפועלת במסגרת המטה לתכנון‬ ‫אחראי, פנתה אל ראש הממשלה בדרישה להסדיר במסגרת זו את החובה לשלב בתוכניות דיור בר‬ ‫השגה ודיור ציבורי. בינתיים הממשלה מסרבת.‬ ‫במסגרת הרפורמה בתכנון: גם במקרה זה, הקואליציה לדיור בר השגה וכמה מחברי הכנסת קראו‬ ‫לממשלה לשלב ברפורמה פרק בנושא דיור בר השגה. היועצת המשפטית של הוועדה בכנסת‬ ‫אפילו הציעה נוסח מתאים. בינתיים, הממשלה לא הרימה את הכפפה.‬ ‫במסגרת הרפורמה במינהל מקרקעי ישראל, לעשות שימוש בקרקעות הציבוריות שבידי המינהל‬ ‫להקמת דיור בר השגה. על אף שמאז שנת 9002 מחויב המינהל על פי חוק לשווק קרקעות לצורך‬ ‫דיור בר השגה ודיור ציבורי, הוא טרם עשה זאת. מבין עשרות אלפי יחידות דיור ששווקו בתקופה‬ ‫זו, אף לא אחת מהן הוקצתה לדיור בר השגה או לדיור ציבורי. גם במקרה זה, הקואליציה לדיור בר‬ ‫השגה פנתה לממשלה, אך לא קיבלה כל מענה ושוקלת פניה לבג"ץ. ‬ ‫להפסיק לייבש את הסיוע של משרד השיכון:‬ ‫לרשות משרד השיכון עומדים שלושה אמצעים עיקריים לסיוע בדיור, שלושתם סובלים מזה שנים‬ ‫מייבוש תקציבי:‬ ‫מדריך למאבק במאהל, גרסה 2, אוגוסט 1102  ‬ ‫עמוד 81‬
  • 19.
    ‫דיור ציבורי –בעשורים האחרונים מצטמצם מלאי הדירות בדיור ציבורי, מבלי שנרכשות או נבנות‬ ‫דירות חדשות לדיור ציבורי. כיום עומד המלאי על 66 אלף דירות בלבד, רובן במצב פיזי גרוע,‬ ‫ועשרות אלפים מחכים בתור להיכנס לדיור ציבורי. מבקר המדינה מצא כי מכירת דירות הדיור‬ ‫הציבורי הכניסה לקופת המדינה מעל 2 מיליארד שקלים, אך בניגוד לחוק הדיור הציבורי, אפילו‬ ‫יחידת דיור חדשה אחת לא נרכשה בכספים הללו.‬ ‫סיוע בשכר דירה – המדינה מסייעת ל- 041 אלף משקי בית בתשלום שכר דירה בשיעור של בין‬ ‫055 ל-052,1 ₪. דוח מבקר המדינה האחרון התריע כי הסיוע לא עודכן שנים ארוכות והוא נשחק‬ ‫בשלושים אחוז ביחס לעלייה במחיר השכירות. בניגוד לנהוג במדינות רבות - אין הבדל בין הסיוע‬ ‫שניתן לתושבי חולון לבין הסיוע שניתן לתושבי קריית שמונה, חרף פערי המחירים. ‬ ‫סיוע לרוכשי דירות: על אף הגידול באוכלוסייה, הגידול בפערים החברתיים ובשיעורי העוני, ועל אף‬ ‫העלייה התלולה במחירי הדירות, תקציב הסיוע לרכישת דירה צומצם בעשור האחרון - מ-6.5‬ ‫מיליארד ש"ח ל-3.1 מיליארד ש"ח.‬ ‫מחקר של האגודה לצדק חלוקתי מצא כי בשנים האחרונות תקציב משרד השיכון צנח בצורה‬ ‫דרמטית: ב-9991 היה שיעורו %5.4 מתקציב המדינה, ואילו בשנת 8002 - רק %6.1.‬ ‫גם תקציב הסיוע בדיור לאוכלוסיות זכאיות צנח, מסכום של 3.7 מיליארד ₪ ב- 1002, ל- 3.3‬ ‫מיליארד ב- 8002 ו- 7.2 מיליארד ב- 1102.‬ ‫לא לייקר את בנייתן של דירות קטנות‬ ‫אחד הגורמים האחראים לעליית מחירי הדירות היא ההעדפה של קבלנים לבנות דירות גדולות‬ ‫ויקרות, כאמצעי למיקסום הרווח. כך, בשנת 8002 הגודל הממוצע של יחידת דיור חדשה עמד על‬ ‫281 מ"ר )!(. במקום לעשות כל שניתן כדי לעודד קבלנים להגדיל את היצע הדירות הקטנות,,‬ ‫הרשויות דווקא מעמיסות עלויות נוספות על בנייתן. כך למשל, בחודשים האחרונים הוחלט במינהל‬ ‫מקרקעי ישראל להטיל עלויות נוספות של פיתוח תשתיות על הקבלנים – דבר שמייקר את הדיור.‬ ‫על אף שהוצע בתחילה להעביר את הכסף כתמריץ לרשויות מקומיות, לטובת קידום בניית דירות‬ ‫קטנות ודירות להשכרה, בסופו של דבר הוחלט שלא לעשות כן. תחת זאת, הוחלט לגבות מהקבלנים‬ ‫דמי פיתוח גבוהים יותר דווקא עבור דירות קטנות. פניית הקואליציה לדיור בר השגה בעניין לא‬ ‫סייעה.‬ ‫מדריך למאבק במאהל, גרסה 2, אוגוסט 1102  ‬ ‫עמוד 91‬
  • 20.
    ‫01 נקודות מרכזיותלקידום מדיניות דיור חברתית בישראל‬ ‫מוגש כחומר למחשבה מטעם הקואליציה לקידום דיור בהישג-יד, יולי 1102  ‬ ‫דיור אינו מצרך אלא זכות בסיסית של האדם. לדיור יש השפעה קריטית על החיים של כל אדם.‬ ‫קיומו או היעדרו של דיור בר השגה יקבע אם נוכל לגור בסביבה שבה חינוך טוב עבור ילדינו,‬ ‫שירותים טובים ומקומות עבודה. הוא יקבע האם נוציא סכום גבוה מדי כדי להבטיח לנו קורת גג,‬ ‫סכום שיבוא על חשבון טיפול שיניים ולעיתים אפילו אוכל.‬ ‫מדיניות הדיור תקבע איך תראה החברה שלנו. האם נהיה חברה מקוטבת, או חברה שוויונית.‬ ‫ללא ראייה חברתית בתחום הדיור – במקום תמהיל חברתי מגוון נהיה חברה מפולגת ומקוטבת.‬ ‫זה מתכון למשבר חברתי עמוק, שכן הפערים בין מרכז לפריפריה, בין ערים שונות ובין שכונות‬ ‫ילכו ויגדלו.‬ ‫מה ראוי לעשות?‬ ‫1. לא להפריד, לחתור לתמהיל חברתי‬ ‫הבעיה – כיום הממשלה מקדמת פתרונות נפרדים וסקטוריאליים, מעודדת הפרדה בין קבוצות שונות‬ ‫וסובלנית להדרה חברתית של קבוצות מוחלשות ועניות. הפרדה כזאת מגבירה מתחים חברתיים‬ ‫ומגדילה את הקיטוב ואת הפערים החברתיים. כידוע - נפרד הוא לעולם אינו שווה.‬ ‫הפתרון – אין מקום לעידוד מגמות של סגרגציה והפרדה אלא יש לחתור לתמהיל חברתי בכל‬ ‫שכונה, עיר ואזור. יש לקדם מדיניות של דיור מכיל, שחותר לכך שהשכונות והערים יהיו פתוחות‬ ‫ונגישות למגוון אוכלוסיות ממגוון רקעים, ובעלות הכנסה מגוונת, שיהיו בהן דירות בגדלים שונים,‬ ‫לבעלות ולשכירות, במחירי השוק ודיור בר השגה שמחירו נמוך ממחיר השוק. במיוחד יש להיאבק‬ ‫בניסיונות של אוכלוסיות חזקות להתבדל בשכונות הומוגניות ושל רשויות חזקות להדיר אוכלוסיה‬ ‫מוחלשת.‬ ‫2. לעגן את הזכות לדיור בחקיקה‬ ‫הבעיה – כיום הזכות לדיור נאות אינה מעוגנת כראוי בחוקי היסוד, ומדיניות הדיור ברובה מצויה‬ ‫בנהלים פנימיים ובהחלטות מינהליות של מינהל מקרקעי ישראל ומשרד הבינוי והשיכון. ללא עיגון‬ ‫המדיניות בחקיקה, היא אינה שקופה וקל לפגוע בה ולקצץ תקציבים. תכניות שעולות עקב מחאה‬ ‫ציבורית, ואינן מעוגנות בחקיקה, נוטות להתמסמס ברגע שתשומת הלב הציבורית נעלמת.‬ ‫הפתרון – יש לקדם את חקיקתו של חוק יסוד: זכויות חברתיות, שקובע שהזכות לדיור היא זכות‬ ‫חוקתית, ולעגן בחקיקה ראשית את מדיניות הדיור החברתית, באמצעות חוקים ותיקוני חוקים,‬ ‫המגובים בתקציבים.‬ ‫3. לשקם את הדיור הציבורי‬ ‫הבעיה – המדינה הפסיקה לבנות דיור ציבורי והמשיכה למכור את דירות הדיור הציבורי לדיירים‬ ‫המתגוררים בהן. מעל 2 מיליארד שקלים נכנסו לקופת המדינה ממכירת הדירות אך הם לא הושקעו‬ ‫מחדש בחידוש המאגר. כיום מלאי הדירות בדיור הציבורי נותן מענה ל-%3 מהאוכלוסייה בלבד‬ ‫)לעומת עד %52 במדינות מפותחות אחרות(. חלק ניכר מן הדירות בדיור הציבורי במצב פיזי גרוע,‬ ‫ואלפי זכאים מחכים שנים ארוכות בתור לדירה.‬ ‫הפתרון – מכירת דירות בהנחה לדיירים ותיקים היא צעד נכון, אך היא חייבת להתבצע בד בבד עם‬ ‫הגדלה של מאגר הדירות, עבור משפחות עם הכנסה נמוכה, ועבור אנשים עם מוגבלות. יש להפשיר‬ ‫את הכספים שנצטברו ממכירת הדירות כדי לבנות דיור ציבורי חדש ולתחזק את הדירות הקיימות. יש‬ ‫לשלב את הדירות בשכונות רגילות ולא לרכזן במקום אחד כדי למנוע הידרדרות פיזית וחברתית של‬ ‫הדיור הציבורי.‬ ‫מדריך למאבק במאהל, גרסה 2, אוגוסט 1102  ‬ ‫עמוד 02‬
  • 21.
    ‫4. להחזיר אתתקציבי הסיוע בדיור‬ ‫הבעיה: בעבר סייעה המדינה למשפחות רבות לרכוש או לשכור דירה. אלא שתקציבי הסיוע נשחקו‬ ‫בצורה דרסטית בעשור האחרון. תקציב הסיוע בדיור לאוכלוסיות שונות נחתך ב-%65 בתוך עשור;‬ ‫בשנת 3002 נחתך גובה הסיוע בשכר דירה לזכאים בחצי. כמו כן, שיעור הסיוע לא עודכן שנים‬ ‫ארוכות והוא נשחק בשלושים אחוז ביחס לעלייה במחירי השכירות. למשל, אם חד הורית זכאית ל-‬ ‫006 שקלים בלבד. הקיצוץ בסיוע מביא להקשחת הקריטריונים לזכאות ומשפחות עם הכנסה נמוכה‬ ‫יכולות לממשו רק באזורי עוני, וללא יכולת בחירה – שהיא אחת ממטרות הסיוע.‬ ‫הפתרון – על המדינה להחזיר את הסכומים שנגזלו ממערכת השיכון בעשור האחרון ולעגן את‬ ‫הזכאות לסיוע בדיור בחקיקה המגובה בתקציבים. יש להרחיב את הקריטריונים לזכאות שצומצמו‬ ‫ולהתאים את גובה הסיוע למחירי הדיור הריאליים בכל אזור, תוך התחשבות בהכנסת המשפחה.‬ ‫5. לקדם דיור בר השגה כחלק מכל בנייה חדשה‬ ‫הבעיה – כיום אין עדיין מסגרת משפטית וכלכלית מתאימה לחייב יזמים להקצות חלק מהדירות‬ ‫שנבנות על קרקעות ציבוריות ופרטיות כאחד, לצורך דיור מוזל לזכאים חסרי דירה מהמעמד הבינוני‬ ‫– נמוך, לרבות צעירים בתחילת הדרך. אף שהוראות תוכנית המתאר הארצית 53 מחייבות בחינת‬ ‫הצורך בדיור בר השגה, ניסיונות של רשויות מקומיות לעשות זאת נתקלו בהתנגדות של משרדי‬ ‫המשפטים והאוצר, ובחוסר תמיכה מצד משרד הבינוי והשיכון. ללא התערבות בתכנון, הבנייה‬ ‫החדשה כוללת בעיקר דירות גדולות ויקרות בשכונות הומוגניות לאוכלוסיה אמידה בלבד.‬ ‫הפתרון – יש צורך בחקיקה כדי לאפשר לרשויות תכנון לחייב ולתמרץ הקצאה של חלק מהבניה‬ ‫החדשה לדיור בר השגה, לקבוע קריטריונים וסל תמריצים אפשרי, לערוך אמדן צרכי דיור, לקבוע‬ ‫מנגנונים לשמירה על מאגר הדיור בר ההשגה לאורך זמן ולא כהטבה חד פעמית, ולהוסיף תקנים‬ ‫ליועצים חברתיים במוסדות התכנון. את הקריטריונים יש לקבוע על בסיס מבחן אמצעים אך גם‬ ‫בהתחשב בצרכים מקומיים ותרבותיים שונים, ובלבד שהם ענייניים.‬ ‫6. לאפשר לאנשים לגור בשכירות ארוכת טווח כאלטרנטיבה לרכישת דירה‬ ‫הבעיה – אין בארץ אפשרות מעשית לגור לאורך שנים בשכירות, בשל היעדר שוק שכירות מוסדי של‬ ‫בניינים להשכרה ארוכת טווח, והיעדר חקיקה שמסדירה את שוק השכירות הפרטית. אנשים‬ ‫ששוכרים דירה הורגלו לחוזים מקפחים ולעליות קיצוניות משנה לשנה בשכר הדירה. בהיעדר‬ ‫אלטרנטיבה איתנה של שכירות ארוכת טווח, אנשים נוטים להסתכן בהלוואות לרכישת דירה‬ ‫)משכנתא( שהן מעבר ליכולתם הכלכלית ועלולים בסוף לאבד את ביתם ולהישאר עם חובות.‬ ‫הפתרון - להסדיר את שוק השכירות ולקבוע כללים הוגנים שייטיבו עם המשכירים והשוכרים‬ ‫ויאפשרו שכירות ארוכת טווח עם עילות פינוי מוגדרות. יש להקים נציבות שכירות שתיתן סעד מהיר‬ ‫לשוכרי ומשכירי דירות גם יחד )לרבות פינוי(, כמקובל במדינות רבות בעולם. התערבות במחיר‬ ‫השכירות היא שנויה במחלוקת אך כדי לייצב מחירי שכירות ולמנוע עליות קיצוניות בשכר הדירה,‬ ‫נוהגות חלק מהמדינות להגביל את העלאת שכר הדירה לשוכר ממשיך. חוץ משוק השכירות‬ ‫הפרטית, יש לעודד בניה מוסדית להשכרה בתמורה לסל תמריצים נרחב מזה הקיים היום, ולחייב‬ ‫בה השכרה במחיר הגון וידוע מראש שהעלאתו מוגבלת, כדי להגדיל את היצע הדיור להשכרה.‬ ‫7. להשקיע בהתחדשות עירונית אך לשמור על דיור זול ונאות במרכזי הערים‬ ‫הבעיה – רוב מאמצי הבנייה היום מתרכזים בשטחים פתוחים, בשולי הערים, בעוד שהתחדשות של‬ ‫ערים והגדלת הצפיפות בהן היא דרך מתאימה ונכונה יותר להבטחת ערים תוססות והגדלת היצע‬ ‫הדירות. הליכי התחדשות עירונית הם הליכים מורכבים יותר, אך המדינה לא משקיעה בהם מספיק‬ ‫משאבים. תוכנית הדגל של הממשלה להתחדשות עירונית הוא כיום "פינוי-בינוי", המבוססת על‬ ‫מנגנוני השוק החופשי. היא מתמרצת יזמים להרוס דיור זול לצורך הקמת דיור חדש ויקר. לצד‬ ‫יתרונותיה, התחדשות עירונית בשכונות עוני מפחיתה את מלאי הדיור הזול הקיים לצורך הקמת דיור‬ ‫חדש ויקר ומובילה לעיתים קרובות לדחיקה של אוכלוסיה ענייה.‬ ‫הפתרון – התחדשות עירונית היא דבר חיוני אך כדי שתצליח על הממשלה להשקיע משאבים רבים‬ ‫יותר, ולא להסתפק בתמריצים לשוק הפרטי בלבד. יש להבטיח ליווי כלכלי ומשפטי לתושבים ולקבוע‬ ‫מדריך למאבק במאהל, גרסה 2, אוגוסט 1102  ‬ ‫עמוד 12‬
  • 22.
    ‫מנגנונים שיבטיחו כיהליכי ההתחדשות עירונית יכללו גם בניית דיור בר השגה כדי למנוע דחיקת‬ ‫אוכלוסיה לשכונות עוני אחרות.‬ ‫8. להשתמש בקרקע כמשאב חברתי ולא כלכלי‬ ‫הבעיה – כיום מתייחס מינהל מקרקעי ישראל לקרקע כמשאב כלכלי, שיש למקסם את הרווחים ממנו.‬ ‫למעט מספר מכרזים של "מחיר למשתכן", אשר הקריטריונים בהם שנויים במחלוקת, משווק המינהל‬ ‫את הקרקעות למרבה במחיר. בניגוד להוראות חוק רשות מקרקעי ישראל, המינהל אינו מקצה קרקע‬ ‫לדיור בר השגה או לדיור ציבורי.‬ ‫הפתרון – את מקרקעי ישראל לא צריך למהר ולהפריט; מה שנחוץ הוא לנער את המינהל ולדרוש‬ ‫ממנו לפעול כגוף בעל מטרות חברתיות, ולא רק מטרות כלכליות. על המינהל לשווק קרקעות‬ ‫בהיקפים ובמקומות הנחוצים לטובת כלל הציבור ומתוך חשיבה על השגת מטרות חברתיות ולא רק‬ ‫על מקסום הרווחים. את מחירי הקרקע יש להוזיל אך יש להבטיח קשר בלתי מנותק בין הוזלת מחירי‬ ‫הקרקע לבין התחייבות היזם לבנות דיור בר השגה ודיור ציבורי לתקופה ממושכת.‬ ‫9. לחזק את מוסדות התכנון ולהטמיע שיקולים חברתיים בהליכי תכנון‬ ‫הבעיה – בדומה לשירותים ציבוריים חיוניים רבים נוספים, משאבי מוסדות התכנון יובשו ונוצר מחסור‬ ‫חריף בכוח אדם. במקום לפעול לשיפור מערכת התכנון ולחיזוקה, להקצות משאבים, להביא כוח אדם‬ ‫איכותי ומעודכן ולקדם שינוי תפישתי של תכנון לקוי בתוך המערכת, הצעות הממשלה יביאו להחלשת‬ ‫מערכת התכנון ולפגיעה ביכולתו של הציבור לקחת בהם חלק. היזמים ובעלי האמצעים ירוויחו.‬ ‫האינטרס הציבורי ייפגע.‬ ‫הפתרון – יש להוסיף 005 תקנים מיידיים לכוח האדם המקצועי במערכת התכנון, ברמה המקומית‬ ‫והמחוזית ובמינהל התכנון, לרבות יועצים שיהיו אמונים על הפן החברתי שבתכנון. יש לפשט הליכי‬ ‫רישוי ולתעדף תוכניות בנייה שכוללות דיור בר השגה. בנוסף – על מוסדות התכנון להטמיע שיקולים‬ ‫חברתיים בהליכי תכנון, ולתת ביטוי רב יותר לצרכי האוכלוסייה ולערכים של שוויון וצדק חלוקתי. על‬ ‫מוסדות התכנון להקצות בדחיפות משאבים לתכנון ישובים שאין להם תוכניות מתאר מאושרות‬ ‫ולהסדרתם.‬ ‫01. להיאבק באפליה מכל סוג‬ ‫אפליה בשוק הדיור בישראל היא תופעה חמורה וקשה, אשר ביחד עם מחירי הדיור מובילים להדרה‬ ‫חברתית ולסגרגציה. הבעיה היא שבישראל אין חקיקה מפורשת האוסרת על הפליה במכירת או‬ ‫בהשכרת דירה, והמדינה בעצמה מגינה על קיומן של ועדות קבלה בישובים קהילתיים, מקצה משאבי‬ ‫דיור בצורה לא שוויונית ואינה נאבקת בדפוסים של הפרדה.‬ ‫הפתרון – על המדינה להיאבק בתופעות של אפליה בדיור, המגבירות את הקיטוב ואת הניכור‬ ‫ופוגעות בעיקר בעניים ובמיעוטים. יש לקדם חקיקה שמגנה על כל אדם מפני אפליה בשל השתייכות‬ ‫קבוצתית, ולאסור על קיומן של ועדות קבלה וקהילות מגודרות. במיוחד יש להפסיק את האפליה‬ ‫בדיור הקיימת נגד האזרחים הערבים, כפי שתיארה אותה ועדת החקירה הממלכתית לבירור‬ ‫ההתנגשויות בין כוחות הביטחון לבין אזרחים ישראלים באוקטובר 0002 )ועדת אור(.‬ ‫למידע נוסף היכנסו לבלוג שלנו: "דיור בר השגה בישראל"‬ ‫‪http://israelaffordablehousing.blogspot.com‬‬ ‫הצטרפו אלינו לפייסבוק: "הקואליציה לדיור בר השגה"‬ ‫מדריך למאבק במאהל, גרסה 2, אוגוסט 1102  ‬ ‫עמוד 22‬
  • 23.
    ‫נספח 2- נלחמיםעל הבית – לא לחוק הוד"לים‬ ‫מהו חוק הוד"לים? חוק הוד"לים מאפשר להקים "ועדות דיור לאומיות" שאמורות לאשר במהירות‬ ‫להפשיר קרקעות ולמכור אותן בזול ליזמים, במטרה להגדיל את היצע הדירות.‬ ‫נשמע טוב? זה דווקא רע!‬ ‫הבעיות המרכזיות שמונעות בניית דירות בכלל לא קשורות לוד"לים:‬ ‫הממשלה צריכה לשחרר מייד חסמים לשיווק 000,061 דירות שכבר אושרו בועדות התכנון  ‬ ‫‪‬‬ ‫הממשלה חייבת להעסיק יותר עובדים כדי לזרז תכנון של 000,082 דירות שכבר בהליכי‬ ‫‪‬‬ ‫תכנון  ‬ ‫כל זה לא קשור לפעילות הוד"לים!‬ ‫מה עושים הוד"לים? במקום לחזק את מערכת התכנון, ראש הממשלה רוצה חוק שיאפשר לו לחלק‬ ‫ליזמים קרקעות במהירות. אלא שעל הדרך הוד"לים יגרמו לתכנון לקוי, לפגיעה סביבתית ולהנצחת‬ ‫חוסר השוויון החברתי. ושוב, כן שוב -בעלי ההון ייהנו מהפרטה על חשבון הציבור.‬ ‫מדוע חוק הוד"לים הוא חוק מסוכן? בסרט הזה כבר היינו. בשנות ה-09' הוקמו ול"לים )ועדות‬ ‫לבניה למגורים( שאישרו הפרטת קרקעות במחירי מתנה, בניית שכונות שסובלות עד היום מתכנון‬ ‫ותשתיות גרועות ולאישור פרוייקטי יוקרה על חשבון הציבור. הוד"לים "כיכבו" בדוח מבקר המדינה‬ ‫כוועדות שפגעו קשות במינהל תקין ושגרמו נזק חברתי וסביבתי אדיר.‬ ‫רשלנות בתכנון: חוק ודלים יהפוך את התכנון בישראל לשטחי ורשלני, הציבור יתקשה לקחת חלק‬ ‫ובסופו של דבר יספוג את כל הנזק.  ‬ ‫שחיתות: חוק הוד"לים יפגע בחברה ובסביבה ובמדיניות תכנון שדואגת לעתיד, יעקוף תוכניות‬ ‫מחוזיות, יגדיל את האפשרויות לשחיתות, יוביל להקמת שכונות יוקרה בקרקעות ששייכות לכלל‬ ‫הציבור ויגביר את הקיטוב החברתי כלכלי.  ‬ ‫התעלמות מצרכי הציבור: תכנון מהיר ושטחי יענה על צרכי היזמים ולא על צרכי האזרחים.  ‬ ‫אין התחייבות לדיור בר השגה: אין בחוק כל הוראה מחייבת או כלים ממשיים לייעוד דירות לדיור‬ ‫בר השגה אלא רק סמכויות מעורפלות - אין כל התחייבות שזה יקרה ובהיקפים הגיוניים.‬ ‫איך בונים מהר יותר ומשקיעים בציבור ולא בבעלי ההון?‬ ‫כדי להביא לשינוי אמיתי ולהבטיח דיור בר השגה לשנים – חייבים ליצור שינוי בסדרי העדיפויות,‬ ‫להשקיע בציבור ולא ביזמים ולשפר את התיאום בין משרדי הממשלה ואת השירות לציבור.  ‬ ‫השקעה בציבור ולא ביזמים! על המדינה לפתור את הכשלים העומדים בפני מימוש 061 אלף‬ ‫יחידות דיור בתוכניות מאושרות - בלי להטיל את עלויות הפיתוח על הבניה ולייקר כך עוד יותר את‬ ‫הדירות.  ‬ ‫הוספת מאות אנשי תכנון לעשייה: על  המדינה לתגבר באופן מיידי ב-005 תקנים של אנשי מקצוע‬ ‫את המערך המקצועי ברשויות התכנון – ברשויות המקומיות ובועדות המחוזיות. כדי לזרז את הליכי‬ ‫התכנון והאישור של עוד 000,044 יחידות דיור שתקועות בצנרת ולהבטיח מערכת תכנון טובה לצרכי‬ ‫העתיד.  ‬ ‫מדריך למאבק במאהל, גרסה 2, אוגוסט 1102  ‬ ‫עמוד 32‬
  • 24.
    ‫חוק לדיור ברהשגה לאזרחים ולא ליזמים: על המדינה להעביר חוק שיסמיך את הועדות לקדם‬ ‫דיור בר השגה בתמהיל חברתי בכל שכונה שתיבנה, לרבות אפשרות להתנות הגדלת זכויות בניה‬ ‫בבניית דיור בר השגה וסל תמריצים נוספים להגדלת היצע הדיור בר השגה בתוכניות.‬ ‫תעדוף אמיתי לדיור בר השגה: על המדינה להנחות את הועדות המחוזיות לתעדף תוכניות למגורים‬ ‫הכוללות רכיב משמעותי של דיור בר השגה.  ‬ ‫שחרור הפקקים ברישוי: לא לוד"לים ולרפורמה בתכנון שינציחו את אפליית הציבור – כן לתיקון‬ ‫מהיר ברישוי שישחרר את הפקקים! ‬ ‫לא לספין של חוק הוד"לים! כן לשינוי סדרי עדיפויות ודיור לכולם!‬ ‫חפשו אותנו בפייסבוק: המאבק ברפורמת התכנון של נתניהו‬ ‫‪http://www.facebook.com/responsible.planning‬‬ ‫מדריך למאבק במאהל, גרסה 2, אוגוסט 1102  ‬ ‫עמוד 42‬
  • 25.
    ‫נספח 3- פורמטהודעה לעיתונות‬ ‫)נייר לוגו של הארגון(‬ ‫יום, חודש, שנה‬ ‫)תאריך שליחת ההודעה(‬ ‫הודעה לעיתונות‬ ‫כותרת______________________________________________‬ ‫1. פסקה ראשונה: מי, מה, מתי, מדוע ומקום ______________________________‬ ‫_____________________________________________________________‬ ‫2.___________________________________________________________‬ ‫3.___________________________________________________________‬ ‫4. ___________________________________________________________‬ ‫_____________________________________________________________!‬ ‫5. )פסקה אחרונה: מידע על הארגון, קישורים לאתר ו/או דף בפייסבוק(‬ ‫_____________________________________________________________‬ ‫_____________________________________________________________!‬ ‫לפרטים נוספים:‬ ‫שם, תפקיד, מס' טלפון, פקס, דוא"ל‬ ‫______________‬ ‫_______________‬ ‫_______________‬ ‫______________‬ ‫______________‬ ‫______________‬ ‫______________  ‬ ‫______________‬ ‫_______________‬ ‫מדריך למאבק במאהל, גרסה 2, אוגוסט 1102  ‬ ‫עמוד 52‬
  • 26.
    ‫נספח 4- רשימתריכוזי כתבים‬ ‫תוכניות רדיו בוקר‬ ‫טלפונים ופקס  ‬ ‫ערוץ התקשורת  ‬ ‫שם התוכנית  ‬ ‫מרכזיה קול ישראל )י-ם(:‬ ‫רשת ב', יומי‬ ‫'יומן הבוקר'‬ ‫טל': 0023135/20‬ ‫00:8-00:6  ‬ ‫אריה גולן  ‬ ‫פקס: 5133135/20  ‬ ‫מרכזיה קול ישראל )ת"א(‬ ‫רשת ב' יומי,‬ ‫'סדר יום'‬ ‫‪ Seder.yom1@gmail.com‬‬ ‫00:01-00:8‬ ‫קרן נויבך‬ ‫7774496/30‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫פקס: 3421596/30  ‬ ‫קול ישראל‬ ‫רשת ב' יומי,‬ ‫'הכל דיבורים'‬ ‫7774496/30‬ ‫00:21-00:01‬ ‫ירון דקל‬ ‫0234496/30‬ ‫‪   hakoldiburim@gmail.com‬‬ ‫ ‬ ‫פקס: 9074496/30  ‬ ‫מרכזיה קול ישראל )י-ם(‬ ‫רשת ב' יומי,‬ ‫'בחצי היום' )אקטואליה(‬ ‫טל': 0023135/20‬ ‫00:41-00:21  ‬ ‫ענת דוידוב‬ ‫0323135/20‬ ‫ ‬ ‫פקס: 5133135/20  ‬ ‫מרכזיה קול ישראל )י-ם(‬ ‫רשת ב',‬ ‫0023135/20‬ ‫ ‬ ‫עם מיקי מירו  ‬ ‫1133835/20‬ ‫פקס: 5133135/20  ‬ ‫9996215/30‬ ‫גלי צה"ל‬ ‫)שש בבוקר‬ ‫6666215/30‬ ‫ימים א'-ו'‬ ‫מגישים(‬ ‫פקס: 0276215/30  ‬ ‫00:7-00:6  ‬ ‫"יוצאים לאור"‬ ‫ ‬ ‫מרכזיה גל"צ:‬ ‫גלי צה"ל, יומי‬ ‫בוקר טוב ישראל‬ ‫6666215/30‬ ‫00:80-50:70  ‬ ‫מיכה פרידמן‬ ‫פקס: 5176215/30  ‬ ‫ ‬ ‫מרכזיה גל"צ:‬ ‫גלי צה"ל, יומי‬ ‫נכון להבוקר‬ ‫6666215/30‬ ‫00:9-00:8  ‬ ‫ ‬ ‫טל: 2575396/050‬ ‫פקס: 5476215/30  ‬ ‫מרכזיה גל"צ:‬ ‫גלי צה"ל יומי,‬ ‫'מה בוער'‬ ‫6666215/30‬ ‫50:11-50:9‬ ‫רזי ברקאי‬ ‫5475396/050‬ ‫‪Maboer.glz@gmail.com‬‬ ‫רינו צרור )יום ה'(‬ ‫טל': 1826215/30‬ ‫ ‬ ‫פקס:5476215/30  ‬ ‫ ‬ ‫  ‬ ‫מרכזיה גל"צ:‬ ‫גלי צה"ל יומי,‬ ‫'המילה האחרונה'‬ ‫6666215/30‬ ‫50:21-50:11  ‬ ‫ ‬ ‫טל': 1826215/30‬ ‫פקס: 0276215/30‬ ‫ ‬ ‫מרכזיה גל"צ:‬ ‫גלי צה"ל, א'-ד'‬ ‫'עושים צהריים'‬ ‫6666215/30‬ ‫00:41-00:21‬ ‫עם יעל דן‬ ‫טל':8/6966215/30‬ ‫‪   Yael_dan@galatz.co.il‬‬ ‫ ‬ ‫פקס: 5476215/30‬ ‫ ‬ ‫מדריך למאבק במאהל, גרסה 2, אוגוסט 1102  ‬ ‫עמוד 62‬
  • 27.
    ‫רשימת תוכניות אקטואליהטלוויזיה‬ ‫שם התוכנית  ‬ ‫ערוץ  ‬ ‫טלפון  ‬ ‫‪Email‬‬ ‫היום בחדשות  ‬ ‫ערוץ 1  ‬ ‫2511035-20  ‬ ‫ ‬ ‫מהיום למחר  ‬ ‫ערוץ 1  ‬ ‫8611035‐20  ‬ ‫‪   helem@iba.org.il‬‬ ‫ערב חדש  ‬ ‫ *ערוץ 1‬ ‫5566646‐30  ‬ ‫‪  erevh@ietv.gov.il‬‬ ‫ערוץ 32  ‬ ‫פוליטיקה  ‬ ‫ערוץ 1  ‬ ‫3711035‐20  ‬ ‫ ‬ ‫מה קורה‬ ‫ערוץ 2  ‬ ‫0099335-20  ‬ ‫ ‬ ‫‪  Ma core‬‬ ‫יום חדש  ‬ ‫ערוץ 2  ‬ ‫0022169-90  ‬ ‫ ‬ ‫)מבט בשניים(‬ ‫ *ערוץ 2‬ ‫3376646‐30  ‬ ‫‪  mabatb2@ietv.gov.il‬‬ ‫הוחלף ל:‬ ‫ערוץ 32‬ ‫"אי זוגי"  ‬ ‫ערוץ 32  ‬ ‫שש עם ...  ‬ ‫ערוץ 2  ‬ ‫2199335‐20  ‬ ‫‪  shesh@ch2news.tv‬‬ ‫עובדה )קשת(  ‬ ‫ערוץ 2  ‬ ‫4516767-30  ‬ ‫ ‬ ‫יומן  ‬ ‫ערוץ 1  ‬ ‫1611035‐20  ‬ ‫‪  yoman@iba.org.il‬‬ ‫כל בוקר  ‬ ‫ערוץ 01  ‬ ‫0605275‐30  ‬ ‫‪  boker@10.tv‬‬ ‫לונדון את‬ ‫ערוץ 01  ‬ ‫3605275‐30‬ ‫‪l&k@10.tv‬‬ ‫קירשנבאום  ‬ ‫6405275/30  ‬ ‫ ‬ ‫חמש בערב עם רפי‬ ‫ערוץ 01  ‬ ‫5805275‐30  ‬ ‫‪  reshef@10.tv‬‬ ‫רשף  ‬ ‫אולפן פתוח  ‬ ‫ערוץ הכנסת‬ ‫5020946‐20‬ ‫‪desk@kneset.tv‬‬ ‫ ‬ ‫רכזת המערכת גלית: -250‬ ‫ ‬ ‫4463625  ‬ ‫רשימת ריכוזי כתבים - תקשורת ארצית‬ ‫פקס  ‬ ‫טלפון  ‬ ‫אמצעי התקשורת  ‬ ‫2569426/20  ‬ ‫1511526/20  ‬ ‫מעריב – י-ם  ‬ ‫4160165/30  ‬ ‫1112365/30  ‬ ‫מעריב – ת"א  ‬ ‫5529926/20‬ ‫ידיעות אחרונות – ירושלים   2229926/20‬ ‫4429926/20  ‬ ‫1029926/20  ‬ ‫7352806/30  ‬ ‫2222806/30  ‬ ‫ידיעות אחרונות - ת"א  ‬ ‫7259835/20  ‬ ‫8565135/20  ‬ ‫גרוזלם פוסט  ‬ ‫9021215/30‬ ‫2121215/30‬ ‫הארץ  ‬ ‫3197156/20  ‬ ‫6157156/20  ‬ ‫9089335/20  ‬ ‫0099335/20‬ ‫ערוץ 2  ‬ ‫3799335/20  ‬ ‫6351035/20  ‬ ‫5511035/20‬ ‫ערוץ 1  ‬ ‫4411035/20‬ ‫0611035/20  ‬ ‫6661337/30  ‬ ‫0061337/30  ‬ ‫ערוץ 01  ‬ ‫5476215/30  ‬ ‫7676215/30  ‬ ‫גל"צ  ‬ ‫מדריך למאבק במאהל, גרסה 2, אוגוסט 1102  ‬ ‫עמוד 72‬
  • 28.
      02/5313315 02/5313200 - ‫קול ישראל, רשת ב‬   02/5313229   ‫ירושלים‬   03/6951243   03/6944727   ‫קול ישראל, רשת ב - ת"א‬    web@haaretz.co.il   03/5121335   (‫הארץ )אתר‬ 03‐6010722   03‐6010607   walla    newsdesk@walla.net.il 03/6932433   03/6932424   YNET    News@y-i.co.il 03/5638754   03/5682825   NRG   internews@nrg.co.il   03/9345660   03/9345666   NFC    nfc@nfc.co.il   2011 ‫מדריך למאבק במאהל, גרסה 2, אוגוסט‬ 28 ‫עמוד‬
  • 29.
    ‫נספח5- הצעות וטיפיםלקראת ראיונות בתקשורת – רדיו,‬ ‫טלוויזיה עיתונות:‬ ‫חשוב להתכונן מראש לראיון לערוך סימולציה עם חבר/ה, פעיל, או איש מקצוע בתחום.‬ ‫‪‬‬ ‫כתבו לכם בקצרה מהם המסרים העיקריים שחשוב לכם להעביר, הגדירו לעצמכם מסר או‬ ‫‪‬‬ ‫שניים עיקריים, וחזרו עליו מספר פעמים תוך כדי הראיון. ניסיון להעביר מסרים מרובים, יוצר‬ ‫ראיונות מתפזרים ללא שורה תחתונה- תפסת מרובה לא תפסת !‬ ‫כאשר אתם מנסחים את המסר:התייחסו לבעיה )מסגור: מי מושפע, על מה באמת הדיון,‬ ‫‪‬‬ ‫השלכות(, לפתרון )ערכים, מה אתם רוצים, מה אתם מייצגים(‬ ‫ולפעולה הנדרשת )מה אתם רוצים שקהל היעד שלכם יעשה?(‬ ‫היו קצרים, עניינים ועובדתיים. העבירו את המסר שלכם בשלושה עד ארבעה משפטים‬ ‫‪‬‬ ‫קצרים.‬ ‫דברו לאט וברור, במיוחד כאשר אתם מתראיינים ברדיו, כיוון שאינכם נראים, קשה יותר‬ ‫להבין את הדברים הנאמרים.‬ ‫השתמשו בהתנסויות אישיות דוגמאות על-מנת לחדד את המסרים שלכם – למשל חזרו‬ ‫‪‬‬ ‫לסיפור שלכם או של חברכם, מדוע הוא הצטרף למאבק, לאוטנטיות של המאבק המקומי‬ ‫תוך חיבור לתופעה הארצית‬ ‫אל תמציאו מספרים, סטטיסטיקות וכו' – כל שימוש בנתונים ומידע צריך להיות לאחר אימות‬ ‫‪‬‬ ‫המידע‬ ‫היו גם "בעד" משהו, לא רק "נגד" משהו‬ ‫‪‬‬ ‫כאשר עיתונאי שואל אתכם שאלה שמסיתה את הדיון מהעניין המרכזי, או שאלה שאתם‬ ‫‪‬‬ ‫מתקשים למצוא את התשובה השתמשו בטכניקת ההסתעפות, ההסתעפות פירושה להתחיל‬ ‫במתן תשובה ובאמצעות משפט חיבור להעביר את השיחה לנושא עליו אתם מבקשים לדבר  ‬ ‫משפטי הסתעפות בהם ניתן להשתמש:‬ ‫נכון, אך הדבר הכי חשוב הוא‬ ‫הנקודה העיקרית היא...‬ ‫לא זו השאלה‬ ‫מיד אשיב על שאלתך, אבל לפני כן אציין כי...‬ ‫מה שבאמת עומד על סדר היום...‬ ‫אני כבר מתייחס...‬ ‫בהמשך דברי אפרט‬ ‫הנקודה שבעיני חשובה‬ ‫הנושא העיקרי הוא‬ ‫לפני הכל חושב לי לומר‬ ‫מדריך למאבק במאהל, גרסה 2, אוגוסט 1102  ‬ ‫עמוד 92‬
  • 30.
    ‫דוגמא לשימוש בטכניקתההסתעפות:  ‬ ‫קבוצות רבות נשאלות לעניין המימון, חסויות פוליטיות/מפלגתיות, מימון של קרנות וגופים כאלו‬ ‫ואחרים‬ ‫תשובה לשאלות מהסוג הזה המשתמשת בטכניקת ההסתעפות:‬ ‫סוגיית המימון היא לא מוקד העניין, המוקד היא בעיית הדיור הקשה במדינת ישראל, המאבק הוא‬ ‫מאבק אמיתי, הוא מאבק על סוגייה, על סוגיית הדיור והזכות לקרות גג, אין כאן מאבק של ימין או‬ ‫שמאל, מדובר כאן על מאבק, אכן פוליטי אך לא מפלגתי, שמטרתו לשנות מדיניות ולמצוא פתרונות‬ ‫דיור עבור צעירים ומשפחות רבות במדינת ישראל בפריפריה ובמרכז שאין להם פתרונות ואפשרויות‬ ‫לדיור הולם.‬ ‫תשובה נוספת:‬ ‫לא זו השאלה אך אענה בקצרה, ואז אעבור לעניין המהותי, המאבק הוא מאבק אותנטי ואמיתי‬ ‫שהחל מיזומות של אנשים פרטיים שסובלים מהבעיה, קמו בבוקר ונקטו בפעולה. לעניין התמיכה, כל‬ ‫מי שמעוניין לתמוך במאבק הזה, אנחנו נשמח לקבל את תמיכתו, בין אם מדובר בתמיכת אנשים‬ ‫פרטיים, גופים או קרנות, ללא קשר להשתייכותם הפוליטית או המפלגתית, וכל זאת על מנת לקדם‬ ‫את הנושא ולהגיע לפתרונות אמיתיים בתחום הדיור. העובדה שהמאבק התפשט ברחבי הארץ‬ ‫מעידה על האקוטיות של הבעיה ועל מימדיה, הגיע הזמן שממשלות ישראל, שלדורותיהן נעדרו‬ ‫ממדיניות ברורה בנושא ינקטו בצעדים מידיים ונחושים לתיקון העיוותים הקיימים בשוק הדירות‬ ‫והנדל"ן במדינת ישראל.‬ ‫ ‬ ‫מדריך למאבק במאהל, גרסה 2, אוגוסט 1102  ‬ ‫עמוד 03‬