SlideShare a Scribd company logo
1 of 7
‫אוסטאופורוזיס‬
https://www.youtube.com/watch?v=eYGkT6OrBk0
‫סיכון‬ ‫גורמי‬
‫על‬ ‫המשפיעים‬ ‫גורמים‬
‫עצם‬ ‫ומסת‬ ‫התפתחות‬
‫גוף‬ ‫מסת‬-‫עצם‬ ‫מסת‬.
‫פנימיים‬ ‫גורמים‬(‫גנטיקה‬,‫מין‬,‫ומצב‬ ‫אתני‬ ‫מוצא‬
‫הורמונלי‬.)
‫סביבתיים‬ ‫גורמים‬(‫תזונה‬,‫גופנית‬ ‫פעילות‬.)
‫אימוני‬‫כח‬‫והתנגדות‬.
‫השנים‬ ‫לאורך‬ ‫העצם‬ ‫מסת‬.
‫לפחות‬90%‫המרבית‬ ‫העצם‬ ‫ממסת‬‫עד‬ ‫מושגת‬
‫ההתבגרות‬ ‫גיל‬ ‫סוף‬.
‫לאחר‬‫גיל‬30‫במסת‬ ‫משמעותית‬ ‫תוספת‬ ‫חלה‬ ‫לא‬
‫היא‬ ‫אלא‬ ‫העצם‬‫תקופה‬ ‫יציבה‬ ‫נשארת‬
‫מסוימת‬‫אבוד‬ ‫תהליך‬ ‫מתעצם‬ ‫יותר‬ ‫מבוגר‬ ‫ובגיל‬
‫העצם‬ ‫מסת‬.
‫לסיכום‬
‫מתקדם‬ ‫בשלב‬ ‫מאובחנת‬ ‫אוסטאופורוזיס‬,‫כאשר‬
‫נעשה‬ ‫הנזק‬.
‫מתזונה‬ ‫יעיל‬ ‫טיפול‬ ‫הוכחה‬ ‫גופנית‬ ‫פעילות‬.
‫ויקבע‬ ‫ההתבגרות‬ ‫בגיל‬ ‫נקבע‬ ‫העצמות‬ ‫חוזק‬
‫באוסטאופורוזיס‬ ‫לחלות‬ ‫סיכון‬ ‫בהמשך‬.
‫עצמות‬ ‫לחוזק‬ ‫ביותר‬ ‫יעילה‬ ‫גופנית‬ ‫פעילות‬-
‫עומסים‬ ‫עם‬ ‫פעילות‬.
‫מקורות‬
‫התזה‬ ‫עבודת‬ ‫מתוך‬:‫בטכנולוגיית‬ ‫עצם‬ ‫תכונות‬ ‫הערכת‬
‫על‬-‫ובוגרים‬ ‫צעירים‬ ‫ספורטאים‬ ‫בקרב‬ ‫כמותי‬ ‫קול‬,‫מענפי‬
‫שונים‬ ‫ספורט‬.‫גלילי‬ ‫יפית‬,2004
‫בריאות‬ ‫על‬ ‫החיים‬ ‫אורח‬ ‫השפעת‬‫העצם‬/‫לבנה‬‫זיגל‬–
‫ע‬ ‫ולמחקר‬ ‫ספורט‬ ‫לרפואת‬ ‫במרכז‬ ‫מעבדות‬ ‫מדור‬ ‫ראש‬"‫ש‬
‫ריבשטיין‬‫וינגייט‬ ‫במכון‬.
‫אתר‬‫עילא‬–‫לאוסטאופורוזיס‬ ‫הישראלית‬ ‫העמותה‬
‫עצם‬ ‫ומחלות‬.

More Related Content

More from tal zohar (9)

מצגת יציבה
מצגת יציבהמצגת יציבה
מצגת יציבה
 
מצגת מערכת השלד
מצגת מערכת השלדמצגת מערכת השלד
מצגת מערכת השלד
 
מירב
 מירב מירב
מירב
 
נזקי עישון
נזקי עישוןנזקי עישון
נזקי עישון
 
פירות וירקות
פירות וירקותפירות וירקות
פירות וירקות
 
מצגת נוזלי הגוף
מצגת  נוזלי הגוףמצגת  נוזלי הגוף
מצגת נוזלי הגוף
 
מצגת שחיה סטאז
מצגת שחיה סטאזמצגת שחיה סטאז
מצגת שחיה סטאז
 
מצגת שרירים אחמד 1
מצגת שרירים אחמד 1מצגת שרירים אחמד 1
מצגת שרירים אחמד 1
 
אלימות בספורט סיבות ודרכים להפחתתה
אלימות בספורט  סיבות ודרכים להפחתתהאלימות בספורט  סיבות ודרכים להפחתתה
אלימות בספורט סיבות ודרכים להפחתתה
 

עצמות

  • 3. ‫על‬ ‫המשפיעים‬ ‫גורמים‬ ‫עצם‬ ‫ומסת‬ ‫התפתחות‬ ‫גוף‬ ‫מסת‬-‫עצם‬ ‫מסת‬. ‫פנימיים‬ ‫גורמים‬(‫גנטיקה‬,‫מין‬,‫ומצב‬ ‫אתני‬ ‫מוצא‬ ‫הורמונלי‬.) ‫סביבתיים‬ ‫גורמים‬(‫תזונה‬,‫גופנית‬ ‫פעילות‬.) ‫אימוני‬‫כח‬‫והתנגדות‬.
  • 4. ‫השנים‬ ‫לאורך‬ ‫העצם‬ ‫מסת‬. ‫לפחות‬90%‫המרבית‬ ‫העצם‬ ‫ממסת‬‫עד‬ ‫מושגת‬ ‫ההתבגרות‬ ‫גיל‬ ‫סוף‬. ‫לאחר‬‫גיל‬30‫במסת‬ ‫משמעותית‬ ‫תוספת‬ ‫חלה‬ ‫לא‬ ‫היא‬ ‫אלא‬ ‫העצם‬‫תקופה‬ ‫יציבה‬ ‫נשארת‬ ‫מסוימת‬‫אבוד‬ ‫תהליך‬ ‫מתעצם‬ ‫יותר‬ ‫מבוגר‬ ‫ובגיל‬ ‫העצם‬ ‫מסת‬.
  • 5. ‫לסיכום‬ ‫מתקדם‬ ‫בשלב‬ ‫מאובחנת‬ ‫אוסטאופורוזיס‬,‫כאשר‬ ‫נעשה‬ ‫הנזק‬. ‫מתזונה‬ ‫יעיל‬ ‫טיפול‬ ‫הוכחה‬ ‫גופנית‬ ‫פעילות‬. ‫ויקבע‬ ‫ההתבגרות‬ ‫בגיל‬ ‫נקבע‬ ‫העצמות‬ ‫חוזק‬ ‫באוסטאופורוזיס‬ ‫לחלות‬ ‫סיכון‬ ‫בהמשך‬. ‫עצמות‬ ‫לחוזק‬ ‫ביותר‬ ‫יעילה‬ ‫גופנית‬ ‫פעילות‬- ‫עומסים‬ ‫עם‬ ‫פעילות‬.
  • 6.
  • 7. ‫מקורות‬ ‫התזה‬ ‫עבודת‬ ‫מתוך‬:‫בטכנולוגיית‬ ‫עצם‬ ‫תכונות‬ ‫הערכת‬ ‫על‬-‫ובוגרים‬ ‫צעירים‬ ‫ספורטאים‬ ‫בקרב‬ ‫כמותי‬ ‫קול‬,‫מענפי‬ ‫שונים‬ ‫ספורט‬.‫גלילי‬ ‫יפית‬,2004 ‫בריאות‬ ‫על‬ ‫החיים‬ ‫אורח‬ ‫השפעת‬‫העצם‬/‫לבנה‬‫זיגל‬– ‫ע‬ ‫ולמחקר‬ ‫ספורט‬ ‫לרפואת‬ ‫במרכז‬ ‫מעבדות‬ ‫מדור‬ ‫ראש‬"‫ש‬ ‫ריבשטיין‬‫וינגייט‬ ‫במכון‬. ‫אתר‬‫עילא‬–‫לאוסטאופורוזיס‬ ‫הישראלית‬ ‫העמותה‬ ‫עצם‬ ‫ומחלות‬.

Editor's Notes

  1. אוסטיאופורוזיס הינה מחלת עצם המתאפיינת במסת עצם נמוכה ובשינויים במבנה רקמת העצם הגורמים לעלייה בסיכון להופעת שברים. הידלדלות העצם נובעת מאבדן המרכיבים המינרלים, כמו סידן וגופרית וכן המרכיבים האורגניים, כמו קולגן וחלבונים אחרים המרכיבים את העצמות. אנשים שמסת העצם שלהם הידלדלה חשופים לשברים, לנכות ועוד.. מאחר ואובדן עצם הוא תהליך ביולוגי המתרחש לרוב ללא סימנים חיצוניים, אוסטיאופורוזיס מוגדרת כ'מחלה שקטה' המאובחנת רק לאחר התפתחות שברים או בבדיקות סקר. היכרות עם גורמי הסיכון למחלה תוכל להוביל לפעילות מונעת יעילה יותר, תסייע לאבחן טוב יותר קבוצות סיכון ולהתאים עבורן טיפולים ייעודיים בתדירות גבוהה יותר.  
  2. גיל, מין, אתניות אוסטיאופורוזיס נחשבת למחלת עצם התוקפת בעיקר נשים לאחר גיל המעבר, ונגרמת מירידה בהפרשת הורמוני המין הנשיים מסוג אסטרוגן ופרוגסטרון בעקבות הפסקת הווסת, אם כי קיימים גם מקרים של נשים המקבלות מחזור וגברים הלוקים במחלה. ככלל, לנשים סיכון גבוה פי 5 לפתח אוסטיאופורוזיס בהשוואה לגברים, וזאת מאחר ואישה בממוצע מאבדת בחייה 35% מרקמת העצם הצפופה ו-50% מרקמת העצם הספוגית (trabecular), בהשוואה לגבר שמאבד בממוצע רק כשני שליש מכמות זו. מחלה זו שכיחה בקרב נשים במיוחד לאחר סיום תקופת המחזור החודשי, גברים נחשפים לאוסטיאופורוזיס בעשור מאוחר יותר לחייהם. הסיכון לאוסטיאופורוזיס קשור גם במוצא אתני, ולפי מחקרים בארה"ב, הסיכון של נשים לבנות בגיל 50 לפתח אוסטיאופורוזיס עומד על 40% וכמעט כפול מהסיכון בקרב נשים ממוצא אפריקאי. למרות הפערים, גם נשים ממוצא אפריקאי ואסייתי נמצאות בסיכון לאוסטיאופורוזיס ומומלץ שינקטו בצעדים למניעת התפתחות המחלה. כמו כן גורמי סיכון נוספים הינם אורח חיים פעיל, רזון קיצוני, עישון סיגריות, צריכת אלכוהול, צריכת תרופות מסויימות.. צפיפות העצם נמדדה בקרב 7,948 גברים ונשים, בטווח הגילאים 84-24, בין השנים 1995-1994. צפיפות העצם נבדקה שוב בקרב אותה קבוצה בשנת 2001. ממצאי המחקר מצבעים על כך שקיימת שונות באיבוד מסת העצם. תוצאות המחקר הראו בוודאות שאנשים, גברים ונשים אשר אינם מעשנים, פעילים ובעלי מסת גוף תקינה מקטינים את השיעור ללקות בשברים אוסטיאופורוטיים.
  3. גורמים המשפיעים על התפתחות ומסת העצם מסת העצם נקבעת על ידי גורמים פנימיים (גנטיקה, מין, מוצא אתני ומצב הורמונלי) וסביבתיים- תזונה ופעילות גופנית, עליהם ניתן להשפיע. מין – מסת העצם המרבית גבוהה יותר בגברים בהשוואה לנשים. בתקופת הילדות לא קיימים הבדלים במסת העצם בין המינים וההבדל מתחיל להתבטא בתקופת ההתבגרות ונעשה ברור לטובת הגברים. בגיל המבוגר, הירידה בהורמוני המין החלה עם הגיל, איטית יותר בגברים בהשוואה לנשים ומכאן ירידה איטית יותר במסת עצם. מצב הורמונלי – טרם ההתבגרות, העלייה במסת העצם תלויה במידה רבה בהורמון הגדילה בעוד שבתקופת ההתבגרות הורמוני המין הם העיקריים המשפיעים על המינרליזציה של העצם. פעילות גופנית– מאמץ ופעילות גופנית מפעילים לחצים מכאניים על העצם מעל לסף מסוים וגורמים לתגובה של עליה במסת עצם ולשיפור במבנה. לשלד לא בוגר יש יכולת גבוהה יותר להסתגל להעמסה מכאנית מאשר לשלד בוגר ולכן, פעילות עם אימפקט גבוה לפני בגרות השלד תאפשר צבירה גבוהה יותר של מסת עצם. במהלך החיים הבוגרים הפעילות עוזרת בהפחתת הסיכון לשברים על-ידי האטת הירידה במסת העצם ושיפור מבנה העצם באופן ישיר . באופן עקיף, פעילות מונעת שברים על-ידי הפחתת הסיכון ליפול בשל רמה תפקודית כללית טובה יותר הנובעת מכוח שרירים, קאורדינציה ושווי משקל. מסת הגוף – היא אחד הגורמים החשובים לקביעת מסת העצם. סיכון השברים בנשים שמנות קטן בשליש מזה של נשים בעלות משקל תקין. תורשה – הינה המרכיב העיקרי המשפיע על צפיפות עצם מרבית. הרגלי חיים – תזונה, בעיקר צריכה עשירה של סידן ופעילות גופנית משפיעים על צפיפות העצם. תזונה מתאימה ופעילות גופנית במשך תקופת חיים המוקדמת עשויים להיות מועילים בהפחתת הסיכון לאוסטיאופורוזיס ולשברים בעצמות בשלב מאוחר יותר של החיים.  אימוני כוח והתנגדות – מחקרי חתך השוואתיים מצביעים על כך שספורטאים בוגרים,  בייחוד אלו המעורבים באימוני כוח והתנגדות, נמצאו כבעלי צפיפות גבוהה יותר של מינרלים בעצם מאשר אצל ספורטאי סיבולת וקבוצת ביקורת (בוגרים שאינם פעילים כלל). סוג הפעילות ממחקרים רבים עולה כי בקרב ספורטאים מענפי ספורט שונים המערבים זעזועים (impact), נשיאת משקל והעמסה מכאנית (מרימי משקולות, הודפים, רצים, כדורגלנים, קופצים, מתעמלים, בדמינגטון) נמצאה צפיפות עצם גבוהה יותר (גם בגיל שלאחר צמיחת השלד) בהשוואה לספורטאים מענפים שאינם מערבים זעזועים (הוקי קרח, שחייה ורכיבה) ולכאלו שאינם פעילים. תזונה העצמות מהוות 99% ממאגר הסידן בגוף האדם. בתנאים של חסר בסידן, העשוי להיגרם על ידי מאזן שלילי בתזונה, הסידן נספג חזרה מהעצמות בכדי לשמר את צרכי הגוף. צריכה לא הולמת של סידן (וויטמין D) מעלה את הסיכון לצפיפות עצם נמוכה ולשברי מאמץ. ספורטאים ונשים ספורטאיות בפרט, הינן בסיכון גבוה לצפיפות עצם נמוכה אם צריכת האנרגיה שלהן נמוכה או שהתזונה דלה במוצרים עשירים בסידן כמו גם מוצרי חלב. צריכת סידן גבוהה מיוחסת למסת/צפיפות עצם גבוהה בילדים ובמתבגרים, אך רק בעלת השפעה מעטה או בכלל לא לאחר ההתבגרות. מקורות מזון עשירים בסידן (לפי הסדר): שומשום, גבנ"צ, טחינה גולמית, סרדינים בשמן (עם עצמות), גבינות מלוחות/ צפתיות/מותכות, שקדים, תאנים יבשות. ממחקרים רבים שבדקו את השפעתן המשולבת של הפעילות הגופנית וצריכת הסידן על העצם (בשיטות השונות), נמצא כי לפעילות הגופנית השפעה חזקה יותר בהשוואה לצריכת הסידן; קשר חיובי מובהק נמצא בין צפיפות עצם לבין רמת פעילות גופנית אך לא לצריכת סידן יומית טרם גיל התבגרות. בנבדקות בוגרות הפעילות ברמה גבוהה נמצאה צפיפות עצם גבוהה למרות צריכת סידן נמוכה. לא נמצא הבדל בצפיפות מינרלים בעצם בקרב ספורטאים (מאותו ענף ספורט) עם צריכת סידן נמוכה בהשוואה לאלו עם צריכת סידן גבוהה.
  4. . בתקופת הילדות לא קיימים הבדלים במסת העצם בין המינים וההבדל מתחיל להתבטא בתקופת ההתבגרות ונעשה ברור לטובת הגברים. לפחות 90% ממסת העצם המרבית מושגת עד סוף גיל ההתבגרות ולכן תשומת-הלב מופנית כיום לתקופת החיים בה נוצרת מסת העצם – תקופת הגדילה וההתבגרות. לאחר גיל 30 לא חלה תוספת משמעותית במסת העצם אלא היא נשארת יציבה תקופה מסוימת ובגיל מבוגר יותר מתעצם תהליך אבוד מסת העצם. ומכאן משמעות רבה לפעילות גופנית בצבירת מסת עצם בגיל הצעיר ומניעת התדלדלות מסת עצם בגיל המבוגר אמנם אוסטאופורוזיס משוייך לגיל המבוגר אך לפי הנתונים לעיל עלינו להתמקד במיגור המחלה דווקא בגיל הצעיר. מחקרי אורך של התערבות בבוגרים הדגימו את הפוטנציאל להעלות את צפיפות המינרלים בעצם כתוצאה מאימון: 10 חודשים של תכנית אימונים הכוללת תרגילי כוח ותרגילים אירוביים, מעלה את צפיפות המינרלים בעצם אצל ילדות לפני גיל ההתבגרות. במחקרים אחרים הודגם שפעילות גופנית הכרוכה בעבודת התנגדות אצל בנים לפני גיל ההתבגרות יכולה להכפיל את צפיפות המינרלים בעצם פי 2. קבוצה שהתאמנה 3 פעמים בשבוע, במשך חצי שעה, במשך 8 חודשים, הצליחה להעלות את צפיפות המינרלים בעצם פי 2 מאשר בקבוצת ביקורת של בני אותו גיל אשר ביצעו פעילות גופנית שלא הייתה כרוכה בעבודת התנגדות. בעבודות שבוצעו על נשים מבוגרות בתקופת המנפואזה נמצא שפעילות הכרוכה בעבודת התנגדות (התעמלות במים) במשך 7 חודשים, 2 שעות שבועיות, גרמו לשמירה על צפיפות העצם.