Moshiach weekly korach

1. . . . וההוספה בלימוד התורה בעניני משיח והגאולה היא ה"דרך הישרה" לפעול התגלות וביאת משיח והגאולה בפועל ממש )תזו"מ תנש"א(
ב"ה
גליון ע"א | פרשת קרח | כ"ג סיון Issue 71
MOSHIACH IN THE PARSHA
This weeks Parsha raises an obvious question. How is it that a
full Parsha in Torah is named after someone like Korach, a Rasha
who never did Teshuva? Chazal tell us that we are not supposed
to mention and remember the names of Reshoim. Here however
the Torah has perpetuated his name forever and called a whole
Parshah with his name!
We must say then that Korach has some unique quality, a special
virtue, for which the Torah wanted to perpetuate his name.
Something so virtuous, that the Torah wanted everyone to know
and learn from, forever.
A little analysis into Korach’s story reveals that his resentment
and anger was rooted in his jealousy of Aharon’s position,
the position of Kohen Gadol. Korach was jealous although he
himself was a Levi, which is already a prestigious position that
most Yidden never get. He wanted to be a Kohen Gadol though,
because a Kohen Gadol’s greatness and prestige lies in his greater
opportunities to become close to Hashem, opportunities far
greater than the average Yid or even a Levi has.
This desire of Korach to become Kohen Gadol, in isolation
from the whole story and inappropriate behavior, is a reflection
of a passion that is really appropriate, beautiful and pure. He
was being driven by his deepest desire to have a connection with
Hashem, this was the drive behind all his actions and the source
"וַיִּקַּח קֹרַח בֶּן יִצְהָר בֶּן קְהָת בֶּן לֵוִי " )במדבר ט"ז, א(
of the whole story. This is Korach's special quality which the Torah
wants to teach us to emulate and get in touch with, and therefore
the Torah named an entire Parsha after him, so that his name and
his lesson should echo forever.
To take this a step further: In the Navi Yechezkel, when
writing about the Geulah, an interesting phrase is used. It says
”Ha’kohanim Ha’levi’im“ – ”the Kohanim the Levi'im“, as if they
are one and the same.
The Arizal explains that when Moshiach comes, the Levi'im will
be promoted to the level of a Kohen. If so Korach's desire and
drive was then, to already experience the effects of the Geulah.
This too, as a desire on its own, is really an appropriate and fitting
passion which we should learn from and emulate.
Only that Korach was mistaken to go and instigate an uprising
and rebellion against Moshe Rabeinu as an expression of his
passion and desire to connect with Hashem and experience the
Geulah.
To summarize: the Torah named the Parsha after Korach so
that we learn from him: 1. To always desire greater and closer
connections with Hashem. 2. To always seek to experience the
Geulah.
כתב יד קודש
In response to a woman who asked the Rebbe “how is preparing a regular lifestyle not a contradiction to our firm belief in
Moshiach’s imminent arrival”, the Rebbe wrote
“It is well known the teaching of My
father-in-law, the Rebbe – that there
needs to be proper day-to-day conduct –
without getting confused by his believing,
waiting and expecting that Moshiach
will come today – and we find that the
Frierdiker Rebbe himself made plans for
weeks in advance.”
״ידועה הוראת כ"ק מו"ח אדמו"ר
– שצ"ל הנהגה יומית – מבלי
להתבלבל שאמר זה עתה שמאמין
בכל יום ומחכה ומצפה שיבוא ביום
זה – ובעצמו עשה תוכניות על זמן
דכו"כ שבועות״
korach.indd 1 6/20/2014 12:45:56 PM

2. דאלאי גלות
On Shabbos Parshas Korach 5 Tammuz 5749, the Rebbe said a fiery Sicha explaining that there is a Ma’alah in the month of
Tammuz (which according to Chassidus is connected to the Mekabel) over the month of Sivan (which is connected to the Mashpia),
because specifically through the Yeridah to lower worlds, can we make a dwelling place of Hashem down here.
The Rebbe also connects this to the fact that through the Geulah of 12-13 Tammuz, the whole month was turned over into a month of
Geulah. Through the arrest of the Frierdiker Rebbe (which included pains and hardships until the decree of the opposite of life R"L was
decreed) there came out the greatest Ma’alah, that Yidden are now able to serve Hashem without any decrees against Torah and Mitzvos.
Not only that, but the Geulah of 12-13 Tammuz was the last stage of Geulah, which is a preparation for the true and complete Geulah.
This is also why only after the Geulah did the Frierdiker Rebbe move to the lower hemisphere -the lowest place- to bring Yiddishkeit and
Chassidus there and make that also a dwelling place for Hashem, because, being closer to the Geulah than ever before, we are now able to
make the lowest places a dwelling place for Hashem.
However, a Yid complains that enough Drashos, we need Moshiach now, in it's literal meaning- in Olam Hazeh! Ad Mosai do we have to
wait?! (The Rebbe doesn't bring this in the Sicha, but it is known the story of the Rebbe Maharash who was told by the Tzemach Tzedek
that in the year 5608 the Geulah was in the form of the printing the Likutei Torah, and the Rebbe Maharash said that we need Moshiach
in Olam Hazeh!)
The Rebbe finishes off with a story of a Gadol that said that when he comes L'ma'alah he will Shturem that Moshiach should come. After
he passed away and Moshiach didn't come, a second Gadol explained that the Tzaddik was given a great Giluy which made him forget so
to speak about his promise.
The Rebbe then said that since Moshiach didn't come after the passing of the second Gadol, most probably they found a way to push it
off for later.
Therefore says the Rebbe, the only Eitzah is, to make a Neder Al Daas Rabim which cannot be undone, in order to finally bring Moshiach
Teikef U’Miyad Mamosh!
ויהי רצון, אז די הוספה הנ״ל אין "מעשינו ועבודתינו" אין
אמת׳ע געשריי — איז כטבע האב, ועאכו״כ אבינו שבשמים
וואס דעמולט איז דער דין אז "אין לו התרה בלא דעתם״.
צוגאב צו אלע ענינים וואס רבותינו נשיאינו האבן אויפגעטאן
— אז ער איז מקיים בקשתו.
אפילו אויב מ׳וועט פועל זיין ביי איינעם אדער עטלעכע,
במשך הדורות אין חצי כדור העליון, ועאכו״כ די הוספה בזה
וכידוע דער סיפור מיט א גדול בישראל, וואס האט
וועט דאס ניט העלפן, ווייל דער פסק דין אין תורת ה׳ איז,
דורך נשיא דורנו כ״ק מו״ח אדמו״ר אין חצי כדור התחתון —
געזאגט אז קומענדיק למעלה )נאך מאה ועשרים שנה( וועט
אז א נדר על דעת רבים בלייבט קיים!
זאל שוין תומ"י ממש ברענגען די גאולה בפועל, אין חודש
ער שטורעמען )שהי׳ ראוי לכך( אז דער אויבערשטער זאל
די מסקנא פון דעם אלעם איז — אז תיכף ומיד ממש זאל
הרביעי דשנת תשמ״ט, אין חוץ לארץ אין חצי כדור התחתון.
ברענגען די גאולה. נאך דעם וואס ער איז נסתלק געווארן
שוין בפועל קומען די גאולה האמיתית והשלימה, ע״י משיח
ווארום לאחרי דעם עילוי הנ״ל פון חודש הרביעי און די
און די גאולה איז ניט געקומען — האט א צווייטער גדול
צדקנו, און אלע אידן גייען, צוזאמען מיט זייערע בתים, בתי
עבודה אין חצי כדור התחתון — דארף מען וויסן, אז דאס
געזאגט, אז עס ווייזט אויס אז מ׳האט יענעם געגעבן גאר א
תורה תפלה וצדקה״, אין ארץ הקודש, אין ירושלים עיר
קומט לגמרי ניט צו דעם עיקר — די גאולה האמיתית
גרויסער גילוי למעלה, וואס האט אים געמאכט "פארגעסן״
הקודש, אין ביהמ״ק השלישי, אין קדש הקדשים, און עס
והשלימה בפועל ממש!
כביכול וועגן זיין הבטחה:
ווערט דארט נתגלה מטה אהרן וואס ליגט דארט למשמרת,
שרייט דער "נער ישראל״: "עד מתי קץ הפלאות", אחכה
]כ״ק אדמו״ר שליט״א אמר בחיוך:[ וויבאלד אז משיח
און "יפרח בימיו צדיק — ״שבימיו )של משיח( תחזור
בכל יום די גאולה כפשוטה, בפשטות ממש, באופן גלוי,
עדיין לא בא — ווייזט אויס אז למעלה האט מען געפונען אן
הכהונה ויפרח מטה אהרן" ומשה ואהרן עמהם.
מראה באצבעו ואומר זה — אט איז די גאולה בפועל!
עצה ווי צו פועלן באם גדול דאס אפלייגן אויף שפעטער...
און בשעת דער "נער ישראל״ שרייט "עד מתי״ מיט אן
אפשר איז די עצה דערצו, צו מאכן א נדר על דעת רבים,
DIDYOUKNOW LIVING LESSONS
י ח י א ד ו נ נ ו מ ו ר נ ו ו ר ב י נ ו מ ל ך ה מ ש י ח ל ע ו ל ם ו ע ד
)חלקים משיחת ש"פ קרח
תשמ"ט – מוגה(
לזכות
החתן התמים
לוי יצחק הכהן שי' אבלסקי
לרגל חתונתו עב"ג תחי' בשעטומ"צ
כ"ה סיון תשע"ד
לבנין עדי עד לנח"ר כ"ק אדמו"ר מה"מ
מוקדש לזכות אבינו
כ"ק אדמו"ר מלך המשיח
לזירוז התגלותו המיידית
לעיני בשר תיכף ומיד ממש!
לע"נ
ה רה"ח השליח ר' נחמן ע"ה
סודאק
נ פטר י"ז סיון תשע"ד
והקיצו ורננו שוכני עפר והוא בתוכם
בגאולה האמיתית והשלימה
לע"נ
ה רה"ח ר' יהודה קלמן ע"ה
מארלאו
"אביר שבאבירים"
נ פטר כ' סיון תש"ס
והקיצו ורננו שוכני עפר והוא בתוכם
בגאולה האמיתית והשלימה
Aharon's stick was passed
down from generation
to generation until
the Churban. When
Moshiach will come it
will be revealed once
again.
The following brief story demonstrates the
significance of Yiddishe Kinderlach; not one
child should be overlooked or left behind, due to
the special mission which the Rebbe says they are
entrusted.
Once during a Yechidus, the Rebbe was
discussing the importance of Chinuch. Suddenly,
the Rebbe became very serious. He proceeded to
exclaim, “We must invest a lot into the Chinuch of
these children! They are the ones who will greet
Moshiach!”
korach.indd 2 6/20/2014 12:46:08 PM