‫מתוך הספר “חיבת הפיוט - מבחר פיוטים של עדות ישראל“‬
‫בהוצאת תנועת חיבה (תש“ן).‬

‫חיבת הפיוט‬

‫תואר ראשון‬
‫באבטחת מתקנים‬

‫חיּבה‬

‫התנועה למורשת ישראל‬

‫חיבה יתרה‬
‫ء‬

‫ּכִ י אׁשמ ָרּה ׁשּבת אל יִ ׁשמ ֵרנִ י‬
‫ַ ָ ֵ ְ ְ‬
‫ֶ ְ ְ‬
‫אסּור מצֹא חפץ לַ עׂשֹות ּדְ רָ כִ ים.‬
‫ֵ ֶ ֲ‬
‫ְ‬
‫ָ‬
‫ּגַ ם מּלְ דַ ּבֵ ר ּבֹו ּדִ בְ רֵ י צרָ כִ ים.‬
‫ְ‬
‫ִ‬
‫ּדִ בְ רֵ י סחֹורָ ה אֹו ּדִ בְ רֵ י מלָ כִ ים.‬
‫ְ‬
‫ְ‬
‫אהגֶ ה ּבְ תֹורַ ת אל ּותחּכְ מנִ י:‬
‫ֵ ְ ַ ֵ‬
‫ֶ ֱ‬
‫ ‬
‫ּבֹו אמצאה ּתמיד נֹוח לְ נַ פׁשי.‬
‫ַ ְ ִ‬
‫ֶ ְ ְ ָ ָ ִ‬
‫הּנֵ ה לְ דֹור רִ אׁשֹון נָ תן קדֹוׁשי.‬
‫ַ ְ ִ‬
‫ִ‬
‫מֹופת ּבְ תת לֶ חם מׁשנֶ ה ּבַ ּשִׁ ּשִׁ י.‬
‫ֶ ִ ְ‬
‫ֵ‬
‫ֵ‬
‫ּכָ כָ ה ּבְ כָ ל ׁשּשִׁ י יַ כְ ּפיל מזֹונִ י:‬
‫ִ ְ‬
‫ִ‬
‫ ‬
‫רָ ׁשם ּבְ ּדָ ת הּיֹום (האל) חֹק אל סגָ נָ יו.‬
‫ֶ ְ‬
‫ָ ַ‬
‫ַ‬
‫ַ‬
‫ּבֹו לַ ערְֹך לֶ חם ּפנִ ים לְ פנָ יו.‬
‫ָ‬
‫ֶ ָ‬
‫ֲ‬
‫על ּכֵ ן לְ התעּנֹות ּבֹו על ּפי נְ בֹונָ יו.‬
‫ַ ִ‬
‫ִ ְ ַ‬
‫ַ‬
‫אסּור לְ בַ ד מּיֹום ּכִ ּפּור עֹונִ י:‬
‫ֲ‬
‫ִ‬
‫ָ‬
‫ ‬
‫הּיֹום מכֻ ּבָ ד הּוא יֹום ּתענּוגִ ים.‬
‫ַ ֲ‬
‫ְ‬
‫ַ‬
‫לֶ חם וְ יַ יִ ן טֹוב ּבָ ׂשר וְ דָ גִ ים.‬
‫ָ‬
‫ֶ‬
‫הּש ֵׂמחים ּבֹו הם ׂשמחה מּש ׂיגִ ים.‬
‫ֵ ִ ְ ָ ַ ִּ‬
‫ַ ְ ִ‬
‫ּכִ י יֹום ׂשמחֹות הּוא ּותׂשּמחנִ י:‬
‫ְ ַ ְ ֵ‬
‫ְ ָ‬
‫ ‬
‫מעּנֵ ג נַ פׁשֹו ּבֹו סֹופֹו לִ ׁשארִ ית.‬
‫ְ ֵ‬
‫ְ ַ ְ‬
‫על ּכֵ ן אכַ ּבֵ ס ּבֹו לִ ּבִ י ּבְ בֹורִ ית.‬
‫ֲ‬
‫ַ‬
‫אתּפּלְ לָ ה אל אל ערְ בִ ית וְ ׁשחרִ ית.‬
‫ַ ְ‬
‫ֶ ֵ ַ‬
‫ֶ ְ ַ‬
‫מּוסף וְ גַ ם מנְ חה הּוא יַ עּנֵ נִ י:‬
‫ַ‬
‫ִ ָ‬
‫ָ‬

‫ء‬

‫שבת פרשת בא. ב‘ בשבט תשע“ד. מספר 2‬

‫הרב דוד מנחם‬

‫רעיון מרכזי:‬
‫יום השבת כאות ברית בין ה’ לבין שומרי השבת.‬
‫השבת היא עדות לתורת האל, לנשמה היתרה‬
‫הגלומה בה ולשמחה הממלאת אותה תמיד.‬
‫מכל תקנות חז”ל בעניין השבת הוזכר דווקא‬
‫האיסור להתענות כי הוא שייך ליצירת האווירה‬
‫של יום השבת.‬
‫ראב”ע ראה בשמירת השבת את העונג‬
‫וההתעלות ולכן שם השיר הוא “כי אשמרה‬
‫שבת”‬
‫הסבר לשלשת הבתים הראשונים:‬
‫בית א’:‬
‫אם אשמור את השבת כהלכתה, האל יגמול לי‬
‫וישמור עלי.‬
‫השבת היא אות הברית לעולם בין ה’ וביני.‬
‫בית ב’:‬
‫בשבת אסור להתעסק בחפצי חול, וגם אסור לפסוע‬
‫פסיעה גסה כבימות חול, שכתוב ישעיהו נ”ח, י”ג:‬
‫“אם תשיב משבת רגלך...ממצוא חפצך ודבר דבר”.‬
‫בשבת גם אסור לדבר על צרכי חול והם דברים‬
‫הקשורים בצורך פיזי, חומרי וכלכלי.‬
‫כגון דברי מסחר וסיפורי מלחמות המלכים [שגם‬
‫הם בבחינת חול].‬
‫רק תורת ה’ יש בה להחכים, ולכן יש להגות בה‬
‫במסירות.‬

‫לשמיעת הפיוט:‬

‫5‬

‫חיבת הפרשה‬

‫רב קהילת “משכן יוסף“‬
‫בשכונת רסקו ירושלים.‬

‫תורת משה.‬
‫שורף זמן על עבודה בתואר?‬
‫שורפים זמן על‬
‫קריאת המודעה?‬
‫צפו בסרטונים! >‬

‫מקבלים מימון לתואר - משקיעים זמן בלימודים‬

‫סטודנטים! מהיום תוכלו ללמוד לתואר בראש שקט. מצטרפים לתוכנית מלגת‬
‫מרכנתיל למימון תואר אקדמי ומתחילים לשלם רק שנה אחרי התואר‬
‫⋅ ההלוואה מתאימה לכל מוסד אקדמי המאושר על יד המל“ג‬
‫⋅ ההלוואה בגובה שכ”ל שנתי (עד 000,51 ₪ לכל שנת לימודים)‬
‫⋅ ניתן להחזיר את סכום ההלוואה במלואו בכל שלב ללא קנסות‬

‫*משלמים רק 52 ₪ מידי חודש עבור כל שנת לימוד! *בכפוף לנהלי הבנק‬
‫ולתנאי התוכנית *הבנק רשאי להפסיק תוכנית זו בכל רגע נתון‬
‫‪www.mercantile.co.il‬‬

‫להקדשות ופרסום בעלון: 1100976.20 | דוא“ל: ‪projects@hibba.org‬‬

‫מאמינים בך‬

‫עיצוב:‬

‫ב‬

‫כדי לעבוד את ה’ בשלמות צריך האדם להיזהר‬
‫במחשבתו דיבורו ומעשיו. לקיים את חובת‬
‫הלבבות כחובת האיברים. לצאת ידי חובת הבריות‬
‫כידי שמיים. להיות שלם בין אדם למקום לחברו‬
‫ולעצמו. עשרת הדברים מחולקים בשני לוחות.‬
‫בלוח הימני באות המצוות שבין אדם למקום ובלוח‬
‫השמאלי בין אדם לחברו ללמדנו ששקולים הם.‬
‫בניתוח פשוט בסדר הדברות נמצא שחלק המצוות‬
‫שבין אדם למקום מתחיל בציוויים הקשורים‬
‫למחשבה -אנכי ה’ אלוהיך, לא יהיה לך אלוהים‬
‫אחרים. לדיבור -לא תישא את שם ה’ אלוהיך לשווא.‬
‫ולבסוף במעשה -כיבוד הורים ושמירת שבת. ואילו‬
‫במצוות שבין אדם לחברו הציווי מתחיל במעשה‬
‫לא תרצח ולא תנאף ולא תגנוב. דיבור -לא תענה‬‫ברעך עד שקר ומסיים במחשבה -לא תחמוד. ללמדנו‬
‫ששלמות עבודת ה’ תלויה בשלושתם גם יחד.‬
‫שלושה גויים נעלים בדורו של משה ראו את עצמם‬
‫ראויים לקבל את התורה, איוב בלעם ויתרו. איוב היה‬
‫מומחה למחשבה, מתוך בדידות ייסוריו הוא שואל‬
‫את עצמו האם יש משמעות לסבל עלי אדמות. ולכך‬

‫חייגו עכשיו! 4252*‬
‫652/‪http://www.hibba.org/he/node‬‬

‫העלון יוצא לאור על ידי עמותת‬
‫“חיבה - התנועה למורשת ישראל“,‬
‫שחרטה על דגלה את חיזוק הזהות‬
‫היהודית, המרקם החברתי והחוסן‬
‫התרבותי של עם ישראל, על כל גווניו.‬
‫עמותת חיבה: ת.ד 4664 ירושלים‬
‫כתובתנו באינטרנט: ‪www.hibba.org‬‬
‫להקדשות ופרסום בעלון: 1100976.20‬
‫דוא“ל: ‪projects@hibba.org‬‬

‫טלפון: 2211156.20‬

‫הוא מתעמק בהשגחה ובחקירה האלוהית. על כך‬
‫גער בו חברו בלדד השוחי: הח ֶקר אלֹו-ּה ּתמ ָצא אם‬
‫ִ‬
‫ַ ֵ‬
‫ֱ ַ ִ ְ‬
‫ַעד ּתכְ לִ ית ׁש ַּד-י ּתמ ָצא. בלעם היה מומחה בדיבור.‬
‫ַ‬
‫ַ‬
‫ִ ְ‬
‫עיקר כוחו היה בפיו כפי שאמר בלק: ּכִ י יָ ַד ְעּתי את‬
‫ִ ֵ‬
‫אׁשר ּתבָ ֵרְך מב ָֹרְך וַ אׁשר ּתאֹר יּואר. ואילו יתרו היה‬
‫ָ‬
‫ֲ ֶ ָ‬
‫ְ‬
‫ֲ ֶ ְ‬
‫איש מעשי כפי המסופר בפרשה, זה עתה הגיע אל‬
‫מחנה ישראל במדבר וכבר הוא מייעץ למשה לארגן‬
‫את החברה מחדש, לכונן היררכיה שיפוטית ולחלק‬
‫את העבודה המשפטית.‬
‫בסופו של דבר בשלושתם לא בחר ה’. מפני שכל אחד‬
‫מהם היה מסוגל לקלוט רק חלק מהתורה המתאים‬
‫לנפשו. ואם הייתה התורה ניתנת על ידי אחד מהם‬
‫היא הייתה נעשית קרעים קרעים. לעומתם משה‬
‫רבנו מאחד באישיותו את שלושת חלקי השלמות.‬
‫הוא אדם שלם במחשבתו ובידיעת ה’ אותה למד‬
‫במעמד הסנה. שלם בדיבורו ואפילו שהיה כבד‬
‫פה ולשון מצא כוח בפיו להתפלל על ישראל בעת‬
‫צרתם. ובנוסף יש לו ניסיון מעשי מדיני בעמידה מול‬
‫פרעה ובהוציאו את ישראל ממצרים. כך שתורת ה’‬
‫שתינתן על ידו תהיה מושלמת בכל צדדיה. תורה‬
‫מפוארה בכלי מפואר.‬

‫לרפואת משה (מקס) בן חיים אליהו וייל הי“ו‬
‫1‬
‫3‬
‫ראש הישיבה הגבוהה וישיבת ההסדר ‘אור וישועה’ - חיפה‬

‫עורך דין בעל תואר שני במנהל עסקים,‬
‫חבר הוועדה המחוזית לתכנון ובניה בירושלים, חבר הוועד המנהל‬
‫של מרכז מורשת בגין וממונה על המועצה הדתית בחדרה.‬

‫חיבת ההגות‬

‫הרב ד“ר אליהו זייני‬

‫חיבת ירושלים‬

‫עו“ד יאיר גבאי‬

‫משהו ישן מתחיל‬

‫סגולה מכל העמים‬
‫גזר דין המוות שהטילה המהפכה הצרפתית על‬
‫המלוכה, קרי על עליונות איש בהנהגת העם, גררה‬
‫בעקבותיה ניסוח ‘אמנת זכויות האדם והאזרח’,‬
‫אמנה שביטלה כל הבחנה בין איש למשנהו,‬
‫וכקטון כגדול הושוו. היהודי שזה עתה החלה‬
‫לבצבץ לנגד עיניו תקוות היציאה מהגיטו לצד‬
‫החירות, מחה כפיים, ואולם מהפכה זו חוללה גם‬
‫מהפכה רוחנית בעמנו, משום שהיהודי זרק את‬
‫עצמו לתוך הגלים השוטפים את האנושות אז,‬
‫ולא הבחין במחיר שהיה עליו לשלם בדמות איבוד‬
‫זהותו וחירותו הרוחניות.‬
‫פרשת יתרו, היא האנטי-תיזה של עמדתם זו,‬
‫כיוצא מתוכן ההזמנה האלהית לקבלת התורה:‬
‫‘(ה) וְ ַעּתה אם־ׁשמֹוע ּתׁשמעּו ּבְ קֹלִ י ּוׁשמ ְרּתם את־‬
‫ְ ַ ֶ ֶ‬
‫ָ ִ ָ ַ ִ ְ ְ‬
‫ּבְ ִריתי וִ היִ יתם לִ י סגֻ ּלָ ה מּכָ ל־ה ַעּמים ּכִ י־לִ י ּכָ ל־‬
‫ָ ִ‬
‫ִ‬
‫ִ ְ ֶ‬
‫ְ‬
‫הא ֶרץ: (ו) וְ אּתם ּתהיּו־לִ י ממלֶ כֶ ת ּכֹהנִ ים וְ גֹוי ָקדֹוׁש‬
‫ֲ‬
‫ָ ָ‬
‫ַ ְ‬
‫ַ ֶ ִ ְ‬
‫אּלֶ ה ה ְּדבָ ִרים אׁשֶר ּת ַדּבֵ ר אל־ּבְ נֵ י יִ ׂש ָראל:’. ישעיהו‬
‫ְ ֵ‬
‫ֶ‬
‫ֲ‬
‫ַ‬
‫ֵ‬
‫ְ‬
‫לייבוביץ היה מדגיש את המילים ‘אם ׁשמֹוע‬
‫ָ ַ‬
‫ִ‬
‫ּתׁשמעּו ּבְ קֹלִ י’, כדי להפוך בחירה זו למשימה ויעוד‬
‫ִ ְ ְ‬
‫הטעונים הגשמה, ובכך נפל קרבן לטענה הנוצרית‬
‫שבחירת ישראל היא פועל יוצא מהתנהגות‬
‫מתאימה. ובכך הוכחשו, לא רק דברי חז”ל, אלא‬
‫אף את התורה: ‘ּכִ י ַעם ָקדֹוׁש אּתה לַ ה’ אֹלוקֶיָך ּבְ ָך‬
‫ֱ‬
‫ַ ָ‬
‫ּבָ ַחר ה’ אֹלוקֶיָך לִ היֹות לֹו לְ ַעם סגֻ ּלָ ה מּכֹל ה ַעּמים’,‬
‫ָ ִ‬
‫ִ‬
‫ֱ‬
‫ְ‬
‫ְ‬
‫ו’בחר’ לשון עבר הוא, וכן הוא עוד בפרשת ראה‬
‫(דברים יד-ב). ומעל הכל הכתוב (דברים כו-חי)‬
‫‘וַ ה’ ֶהאמירָך הּיֹום לִ היֹות לֹו לְ ַעם סגֻ ּלָ ה ּכַ אׁשר ִּדּבֶ ר‬
‫ֲ ֶ‬
‫ֱ ִ ְ ַ‬
‫ְ‬
‫ְ‬

‫לָ ְך’, שוב לשון עבר. עובדת היותנו ‘עם סגולה’‬
‫היא עובדה מוגמרת, ומתנת שמיים, לא בזכותנו,‬
‫אלא בזכות אבותינו אברהם יצחק ויעקב ע”ה.‬
‫אם לייבוביץ היה מתייחס לדבר ה’ ביתר זהירות,‬
‫היה שם לב שאפילו ביתרו הלשון ‘והייתם’ מוכיח‬
‫כך, שהרי ‘ו’ ההיפוך בא להפוך מציאות הקיימת‬
‫בכח למציאות שתהיה קיימת גם בפועל. זהו עבר‬
‫ההופך לעתיד. אך שנאתו לכל מימד מטאפיזי‬
‫סינוורה אותו בפני הבנה מתבקשת זו.‬
‫הגשמת דבר ה’ בפסוק הנ”ל, אינה תנאי, אלא‬
‫המירשם האלהי להשגת החירות, חירות שאינה‬
‫מתבטא ביכולת לבחור בכל שרירותי, אלא‬
‫היא הנאמנות למהותנו הפנימית ולתפקידנו,‬
‫כפי שהאריך לפרש הראי”ה קוק זצ”ל. המהות‬
‫הישראלית קדמה לבריאת העולם, ואינה ניתנת‬
‫להחלפה מבלי לערער כל המציאות כולה. אין אנו‬
‫עוטרים על ראשינו זר פרחים זה מבלי אחריות על‬
‫כל הנמצא, אבל אחריות זו איננה תסביך הלקאה‬
‫עצמית כרוני, אלא אחריות המחוללת שינוי מתמיד‬
‫בעולם כולו עפ”י דבר ה’, כפי שהפילוסוף הלא‬
‫יהודי סרטר הבין טוב יותר כמעט מכל יהודי, כאשר‬
‫הצהיר: ‘לא ניתן לחולל מהפכה בלי יהודים’. עם‬
‫קשה עורף זה, הנושא את כל האחריות הקיומית,‬
‫כדברי לוינס עפ”י ‘נפש החיים’, הוא היחיד המסוגל‬
‫להביא את האנושות להכרה באחדותה היא, ומבלי‬
‫להתערב אתה, וכל זה על מנת שיוכל להמשיך‬
‫לשמש מנהיגה הרוחני והערכי. זוהי סגולתנו.‬

‫לעילוי נשמת עזרא בן חביבה גבאי ז“ל‬

‫ב‬

‫ימים אלה עולות לדיון בוועדה המחוזית‬
‫ההתנגדויות לתוכנית “קדם” להקמת מרכז‬
‫המבקרים החדש בעיר דוד, שזכיתי להיות שותף‬
‫לקידומו. מדובר בקומפלקס המשתרע על פני כ-‬
‫000,9 מ”ר ומתוכנן כך שירחף מעל מפלס הממצאים‬
‫הארכיאולוגיים שבתחתיתו, ויאפשר צפייה נוחה‬
‫בהם, במקביל לקבלת רקע הסברתי לממצאים ולגן‬
‫הלאומי. גג הבינוי המוצע, ישמש ככיכר עירונית‬
‫ומרחב תצפית אל הגן הלאומי והכפרים שמדרום‬
‫לחומות העיר העתיקה.‬

‫התכנית ממוקמת מדרום לעיר העתיקה, מול שער‬
‫האשפות, באתר עתיקות, בו נתגלו בשנים האחרונות‬
‫ממצאים ארכיאולוגיים בעלי חשיבות רבה, מתקופות‬
‫היסטוריות שונות ובהן בית שני, התקופה הרומית,‬
‫והתקופה הביזנטית המאוחרת. התכנית מיועדת‬
‫למרכז מבקרים במטרה לאפשר כניסה הולמת לגן‬
‫הלאומי מדרום לעיר העתיקה ולאתרים ארכיאולוגיים‬
‫שונים באזור.‬

‫שפוקדים את הגן הלאומי. לאחרונה אף הגדילו‬
‫לעשות וגייסו את ארגון “אונסקו” של האו”מ נגד‬
‫הפרוייקט. למי ששכח זה ארגון ה”חינוך והתרבות”‬
‫של האו”מ שקבע שמערת המכפלה וקבר רחל אינם‬
‫אתרי מורשת יהודיים אלא מסגדים.‬
‫אז מה כל כך מפחיד את המתנגדים? התשובה נעוצה‬
‫בעובדה שמאות אלפי מבקרים מגיעים בכל שנה‬
‫לאתר ההיסטורי הזה ונוגעים במורשתם הקדומה‬
‫בירושלים. בין המבקרים חיילים וקציני צה”ל , נוער‬
‫מבתי ספר, חוקרים וארכיאולוגים וסתם תיירים.‬
‫מסתבר, שלאלה המבקרים ונוגעים באבני המקום,‬
‫הזיקה למזרחה של ירושלים כבר איננה תיאורטית.‬
‫היא מוחשית ובלתי ניתנת לניתוק. גם הממצאים‬
‫המדהימים מתקופת בית שני תורמים להבנה של‬
‫שרשרת הדורות ההיסטורית שלנו בירושלים. במשך‬
‫שנים רבות היה האתר שומם ולולא עמותת אלע”ד‬
‫( אל עיר דוד) שהפריחה את המקום לא היינו זוכים‬
‫לחוות, ללמוד ולהתרגש מעיר דוד.‬

‫פרס מוסקוביץ’ להגשמה ציונית נוסד כביטוי לתמיכה‬
‫במגשימי הציונות בחברה הישראלית של היום, הפועלים‬
‫תוך הקרבת רווחתם ובטחונם האישי - לטובת צרכי הכלל‬
‫וכדי להבטיח את חוסנו של הבית הלאומי היהודי.‬
‫פרס מוסקוביץ’ להגשמה ציונית מוענק כפרס מיוחד מידי‬
‫שנה לאזרחים ישראלים המגלמים במעשיהם את הציונות‬
‫המודרנית בישראל כיום, ומתמודדים עם האתגרים‬
‫המורכבים הניצבים בפני הציונות בימינו - בחינוך, מחקר,‬
‫תרבות, התיישבות, בטחון ובתחומים נוספים.‬

‫הפרסים בסך 000,001‬

‫$‬

‫את הזוכים בפרסים תבחר ועדה ציבורית.‬

‫לפרס עוז ציון‬

‫מצטרף גם השנה‬

‫ושוב אנו עדים למבול של‬
‫התנגדויות מצד ארגוני שמאל,‬
‫שעסוקים בנסיונות לסכל את‬
‫התוכנית. הם מנפיקים ניירות‬
‫עמדה ומחתימים “אנשי רוח”‬
‫נגד הפרוייקט החשוב הזה‬
‫במזרח ירושלים. במסגרת‬
‫הקמפיין הכל מותר, החל‬
‫מהסתת גורמים בינלאומיים‬
‫וכלה בהסתת תושבי כפר‬
‫השילוח (סילוואן), שרבים‬
‫מהם מתפרנסים מהמטיילים‬

‫פרס רוח ציון‬
‫ליזמות של צעירים ישראלים‬
‫המתמודדים עם אתגרי הציונות כיום.‬

‫01.‪f facebook.com/yair.gabbay‬‬

‫2‬

‫פרס רמוסקוביץנ הלציונות‬
‫ע  ש ד א ר ו ו י נ ג ו צ  ר מ ו ס ק ו בי ץ ‬

‫3‬

‫ניתן להגיש מועמדויות לפרסים עד יום ג’, ד' אדר א' תשעד,‬
‫4 בפברואר 4102, באמצעות טופס ממוחשב באתר:‬

‫‪www.moskowitzprize.com‬‬

חיבה יתרה

  • 1.
    ‫מתוך הספר “חיבתהפיוט - מבחר פיוטים של עדות ישראל“‬ ‫בהוצאת תנועת חיבה (תש“ן).‬ ‫חיבת הפיוט‬ ‫תואר ראשון‬ ‫באבטחת מתקנים‬ ‫חיּבה‬ ‫התנועה למורשת ישראל‬ ‫חיבה יתרה‬ ‫ء‬ ‫ּכִ י אׁשמ ָרּה ׁשּבת אל יִ ׁשמ ֵרנִ י‬ ‫ַ ָ ֵ ְ ְ‬ ‫ֶ ְ ְ‬ ‫אסּור מצֹא חפץ לַ עׂשֹות ּדְ רָ כִ ים.‬ ‫ֵ ֶ ֲ‬ ‫ְ‬ ‫ָ‬ ‫ּגַ ם מּלְ דַ ּבֵ ר ּבֹו ּדִ בְ רֵ י צרָ כִ ים.‬ ‫ְ‬ ‫ִ‬ ‫ּדִ בְ רֵ י סחֹורָ ה אֹו ּדִ בְ רֵ י מלָ כִ ים.‬ ‫ְ‬ ‫ְ‬ ‫אהגֶ ה ּבְ תֹורַ ת אל ּותחּכְ מנִ י:‬ ‫ֵ ְ ַ ֵ‬ ‫ֶ ֱ‬ ‫ ‬ ‫ּבֹו אמצאה ּתמיד נֹוח לְ נַ פׁשי.‬ ‫ַ ְ ִ‬ ‫ֶ ְ ְ ָ ָ ִ‬ ‫הּנֵ ה לְ דֹור רִ אׁשֹון נָ תן קדֹוׁשי.‬ ‫ַ ְ ִ‬ ‫ִ‬ ‫מֹופת ּבְ תת לֶ חם מׁשנֶ ה ּבַ ּשִׁ ּשִׁ י.‬ ‫ֶ ִ ְ‬ ‫ֵ‬ ‫ֵ‬ ‫ּכָ כָ ה ּבְ כָ ל ׁשּשִׁ י יַ כְ ּפיל מזֹונִ י:‬ ‫ִ ְ‬ ‫ִ‬ ‫ ‬ ‫רָ ׁשם ּבְ ּדָ ת הּיֹום (האל) חֹק אל סגָ נָ יו.‬ ‫ֶ ְ‬ ‫ָ ַ‬ ‫ַ‬ ‫ַ‬ ‫ּבֹו לַ ערְֹך לֶ חם ּפנִ ים לְ פנָ יו.‬ ‫ָ‬ ‫ֶ ָ‬ ‫ֲ‬ ‫על ּכֵ ן לְ התעּנֹות ּבֹו על ּפי נְ בֹונָ יו.‬ ‫ַ ִ‬ ‫ִ ְ ַ‬ ‫ַ‬ ‫אסּור לְ בַ ד מּיֹום ּכִ ּפּור עֹונִ י:‬ ‫ֲ‬ ‫ִ‬ ‫ָ‬ ‫ ‬ ‫הּיֹום מכֻ ּבָ ד הּוא יֹום ּתענּוגִ ים.‬ ‫ַ ֲ‬ ‫ְ‬ ‫ַ‬ ‫לֶ חם וְ יַ יִ ן טֹוב ּבָ ׂשר וְ דָ גִ ים.‬ ‫ָ‬ ‫ֶ‬ ‫הּש ֵׂמחים ּבֹו הם ׂשמחה מּש ׂיגִ ים.‬ ‫ֵ ִ ְ ָ ַ ִּ‬ ‫ַ ְ ִ‬ ‫ּכִ י יֹום ׂשמחֹות הּוא ּותׂשּמחנִ י:‬ ‫ְ ַ ְ ֵ‬ ‫ְ ָ‬ ‫ ‬ ‫מעּנֵ ג נַ פׁשֹו ּבֹו סֹופֹו לִ ׁשארִ ית.‬ ‫ְ ֵ‬ ‫ְ ַ ְ‬ ‫על ּכֵ ן אכַ ּבֵ ס ּבֹו לִ ּבִ י ּבְ בֹורִ ית.‬ ‫ֲ‬ ‫ַ‬ ‫אתּפּלְ לָ ה אל אל ערְ בִ ית וְ ׁשחרִ ית.‬ ‫ַ ְ‬ ‫ֶ ֵ ַ‬ ‫ֶ ְ ַ‬ ‫מּוסף וְ גַ ם מנְ חה הּוא יַ עּנֵ נִ י:‬ ‫ַ‬ ‫ִ ָ‬ ‫ָ‬ ‫ء‬ ‫שבת פרשת בא. ב‘ בשבט תשע“ד. מספר 2‬ ‫הרב דוד מנחם‬ ‫רעיון מרכזי:‬ ‫יום השבת כאות ברית בין ה’ לבין שומרי השבת.‬ ‫השבת היא עדות לתורת האל, לנשמה היתרה‬ ‫הגלומה בה ולשמחה הממלאת אותה תמיד.‬ ‫מכל תקנות חז”ל בעניין השבת הוזכר דווקא‬ ‫האיסור להתענות כי הוא שייך ליצירת האווירה‬ ‫של יום השבת.‬ ‫ראב”ע ראה בשמירת השבת את העונג‬ ‫וההתעלות ולכן שם השיר הוא “כי אשמרה‬ ‫שבת”‬ ‫הסבר לשלשת הבתים הראשונים:‬ ‫בית א’:‬ ‫אם אשמור את השבת כהלכתה, האל יגמול לי‬ ‫וישמור עלי.‬ ‫השבת היא אות הברית לעולם בין ה’ וביני.‬ ‫בית ב’:‬ ‫בשבת אסור להתעסק בחפצי חול, וגם אסור לפסוע‬ ‫פסיעה גסה כבימות חול, שכתוב ישעיהו נ”ח, י”ג:‬ ‫“אם תשיב משבת רגלך...ממצוא חפצך ודבר דבר”.‬ ‫בשבת גם אסור לדבר על צרכי חול והם דברים‬ ‫הקשורים בצורך פיזי, חומרי וכלכלי.‬ ‫כגון דברי מסחר וסיפורי מלחמות המלכים [שגם‬ ‫הם בבחינת חול].‬ ‫רק תורת ה’ יש בה להחכים, ולכן יש להגות בה‬ ‫במסירות.‬ ‫לשמיעת הפיוט:‬ ‫5‬ ‫חיבת הפרשה‬ ‫רב קהילת “משכן יוסף“‬ ‫בשכונת רסקו ירושלים.‬ ‫תורת משה.‬ ‫שורף זמן על עבודה בתואר?‬ ‫שורפים זמן על‬ ‫קריאת המודעה?‬ ‫צפו בסרטונים! >‬ ‫מקבלים מימון לתואר - משקיעים זמן בלימודים‬ ‫סטודנטים! מהיום תוכלו ללמוד לתואר בראש שקט. מצטרפים לתוכנית מלגת‬ ‫מרכנתיל למימון תואר אקדמי ומתחילים לשלם רק שנה אחרי התואר‬ ‫⋅ ההלוואה מתאימה לכל מוסד אקדמי המאושר על יד המל“ג‬ ‫⋅ ההלוואה בגובה שכ”ל שנתי (עד 000,51 ₪ לכל שנת לימודים)‬ ‫⋅ ניתן להחזיר את סכום ההלוואה במלואו בכל שלב ללא קנסות‬ ‫*משלמים רק 52 ₪ מידי חודש עבור כל שנת לימוד! *בכפוף לנהלי הבנק‬ ‫ולתנאי התוכנית *הבנק רשאי להפסיק תוכנית זו בכל רגע נתון‬ ‫‪www.mercantile.co.il‬‬ ‫להקדשות ופרסום בעלון: 1100976.20 | דוא“ל: ‪projects@hibba.org‬‬ ‫מאמינים בך‬ ‫עיצוב:‬ ‫ב‬ ‫כדי לעבוד את ה’ בשלמות צריך האדם להיזהר‬ ‫במחשבתו דיבורו ומעשיו. לקיים את חובת‬ ‫הלבבות כחובת האיברים. לצאת ידי חובת הבריות‬ ‫כידי שמיים. להיות שלם בין אדם למקום לחברו‬ ‫ולעצמו. עשרת הדברים מחולקים בשני לוחות.‬ ‫בלוח הימני באות המצוות שבין אדם למקום ובלוח‬ ‫השמאלי בין אדם לחברו ללמדנו ששקולים הם.‬ ‫בניתוח פשוט בסדר הדברות נמצא שחלק המצוות‬ ‫שבין אדם למקום מתחיל בציוויים הקשורים‬ ‫למחשבה -אנכי ה’ אלוהיך, לא יהיה לך אלוהים‬ ‫אחרים. לדיבור -לא תישא את שם ה’ אלוהיך לשווא.‬ ‫ולבסוף במעשה -כיבוד הורים ושמירת שבת. ואילו‬ ‫במצוות שבין אדם לחברו הציווי מתחיל במעשה‬ ‫לא תרצח ולא תנאף ולא תגנוב. דיבור -לא תענה‬‫ברעך עד שקר ומסיים במחשבה -לא תחמוד. ללמדנו‬ ‫ששלמות עבודת ה’ תלויה בשלושתם גם יחד.‬ ‫שלושה גויים נעלים בדורו של משה ראו את עצמם‬ ‫ראויים לקבל את התורה, איוב בלעם ויתרו. איוב היה‬ ‫מומחה למחשבה, מתוך בדידות ייסוריו הוא שואל‬ ‫את עצמו האם יש משמעות לסבל עלי אדמות. ולכך‬ ‫חייגו עכשיו! 4252*‬ ‫652/‪http://www.hibba.org/he/node‬‬ ‫העלון יוצא לאור על ידי עמותת‬ ‫“חיבה - התנועה למורשת ישראל“,‬ ‫שחרטה על דגלה את חיזוק הזהות‬ ‫היהודית, המרקם החברתי והחוסן‬ ‫התרבותי של עם ישראל, על כל גווניו.‬ ‫עמותת חיבה: ת.ד 4664 ירושלים‬ ‫כתובתנו באינטרנט: ‪www.hibba.org‬‬ ‫להקדשות ופרסום בעלון: 1100976.20‬ ‫דוא“ל: ‪projects@hibba.org‬‬ ‫טלפון: 2211156.20‬ ‫הוא מתעמק בהשגחה ובחקירה האלוהית. על כך‬ ‫גער בו חברו בלדד השוחי: הח ֶקר אלֹו-ּה ּתמ ָצא אם‬ ‫ִ‬ ‫ַ ֵ‬ ‫ֱ ַ ִ ְ‬ ‫ַעד ּתכְ לִ ית ׁש ַּד-י ּתמ ָצא. בלעם היה מומחה בדיבור.‬ ‫ַ‬ ‫ַ‬ ‫ִ ְ‬ ‫עיקר כוחו היה בפיו כפי שאמר בלק: ּכִ י יָ ַד ְעּתי את‬ ‫ִ ֵ‬ ‫אׁשר ּתבָ ֵרְך מב ָֹרְך וַ אׁשר ּתאֹר יּואר. ואילו יתרו היה‬ ‫ָ‬ ‫ֲ ֶ ָ‬ ‫ְ‬ ‫ֲ ֶ ְ‬ ‫איש מעשי כפי המסופר בפרשה, זה עתה הגיע אל‬ ‫מחנה ישראל במדבר וכבר הוא מייעץ למשה לארגן‬ ‫את החברה מחדש, לכונן היררכיה שיפוטית ולחלק‬ ‫את העבודה המשפטית.‬ ‫בסופו של דבר בשלושתם לא בחר ה’. מפני שכל אחד‬ ‫מהם היה מסוגל לקלוט רק חלק מהתורה המתאים‬ ‫לנפשו. ואם הייתה התורה ניתנת על ידי אחד מהם‬ ‫היא הייתה נעשית קרעים קרעים. לעומתם משה‬ ‫רבנו מאחד באישיותו את שלושת חלקי השלמות.‬ ‫הוא אדם שלם במחשבתו ובידיעת ה’ אותה למד‬ ‫במעמד הסנה. שלם בדיבורו ואפילו שהיה כבד‬ ‫פה ולשון מצא כוח בפיו להתפלל על ישראל בעת‬ ‫צרתם. ובנוסף יש לו ניסיון מעשי מדיני בעמידה מול‬ ‫פרעה ובהוציאו את ישראל ממצרים. כך שתורת ה’‬ ‫שתינתן על ידו תהיה מושלמת בכל צדדיה. תורה‬ ‫מפוארה בכלי מפואר.‬ ‫לרפואת משה (מקס) בן חיים אליהו וייל הי“ו‬ ‫1‬ ‫3‬
  • 2.
    ‫ראש הישיבה הגבוההוישיבת ההסדר ‘אור וישועה’ - חיפה‬ ‫עורך דין בעל תואר שני במנהל עסקים,‬ ‫חבר הוועדה המחוזית לתכנון ובניה בירושלים, חבר הוועד המנהל‬ ‫של מרכז מורשת בגין וממונה על המועצה הדתית בחדרה.‬ ‫חיבת ההגות‬ ‫הרב ד“ר אליהו זייני‬ ‫חיבת ירושלים‬ ‫עו“ד יאיר גבאי‬ ‫משהו ישן מתחיל‬ ‫סגולה מכל העמים‬ ‫גזר דין המוות שהטילה המהפכה הצרפתית על‬ ‫המלוכה, קרי על עליונות איש בהנהגת העם, גררה‬ ‫בעקבותיה ניסוח ‘אמנת זכויות האדם והאזרח’,‬ ‫אמנה שביטלה כל הבחנה בין איש למשנהו,‬ ‫וכקטון כגדול הושוו. היהודי שזה עתה החלה‬ ‫לבצבץ לנגד עיניו תקוות היציאה מהגיטו לצד‬ ‫החירות, מחה כפיים, ואולם מהפכה זו חוללה גם‬ ‫מהפכה רוחנית בעמנו, משום שהיהודי זרק את‬ ‫עצמו לתוך הגלים השוטפים את האנושות אז,‬ ‫ולא הבחין במחיר שהיה עליו לשלם בדמות איבוד‬ ‫זהותו וחירותו הרוחניות.‬ ‫פרשת יתרו, היא האנטי-תיזה של עמדתם זו,‬ ‫כיוצא מתוכן ההזמנה האלהית לקבלת התורה:‬ ‫‘(ה) וְ ַעּתה אם־ׁשמֹוע ּתׁשמעּו ּבְ קֹלִ י ּוׁשמ ְרּתם את־‬ ‫ְ ַ ֶ ֶ‬ ‫ָ ִ ָ ַ ִ ְ ְ‬ ‫ּבְ ִריתי וִ היִ יתם לִ י סגֻ ּלָ ה מּכָ ל־ה ַעּמים ּכִ י־לִ י ּכָ ל־‬ ‫ָ ִ‬ ‫ִ‬ ‫ִ ְ ֶ‬ ‫ְ‬ ‫הא ֶרץ: (ו) וְ אּתם ּתהיּו־לִ י ממלֶ כֶ ת ּכֹהנִ ים וְ גֹוי ָקדֹוׁש‬ ‫ֲ‬ ‫ָ ָ‬ ‫ַ ְ‬ ‫ַ ֶ ִ ְ‬ ‫אּלֶ ה ה ְּדבָ ִרים אׁשֶר ּת ַדּבֵ ר אל־ּבְ נֵ י יִ ׂש ָראל:’. ישעיהו‬ ‫ְ ֵ‬ ‫ֶ‬ ‫ֲ‬ ‫ַ‬ ‫ֵ‬ ‫ְ‬ ‫לייבוביץ היה מדגיש את המילים ‘אם ׁשמֹוע‬ ‫ָ ַ‬ ‫ִ‬ ‫ּתׁשמעּו ּבְ קֹלִ י’, כדי להפוך בחירה זו למשימה ויעוד‬ ‫ִ ְ ְ‬ ‫הטעונים הגשמה, ובכך נפל קרבן לטענה הנוצרית‬ ‫שבחירת ישראל היא פועל יוצא מהתנהגות‬ ‫מתאימה. ובכך הוכחשו, לא רק דברי חז”ל, אלא‬ ‫אף את התורה: ‘ּכִ י ַעם ָקדֹוׁש אּתה לַ ה’ אֹלוקֶיָך ּבְ ָך‬ ‫ֱ‬ ‫ַ ָ‬ ‫ּבָ ַחר ה’ אֹלוקֶיָך לִ היֹות לֹו לְ ַעם סגֻ ּלָ ה מּכֹל ה ַעּמים’,‬ ‫ָ ִ‬ ‫ִ‬ ‫ֱ‬ ‫ְ‬ ‫ְ‬ ‫ו’בחר’ לשון עבר הוא, וכן הוא עוד בפרשת ראה‬ ‫(דברים יד-ב). ומעל הכל הכתוב (דברים כו-חי)‬ ‫‘וַ ה’ ֶהאמירָך הּיֹום לִ היֹות לֹו לְ ַעם סגֻ ּלָ ה ּכַ אׁשר ִּדּבֶ ר‬ ‫ֲ ֶ‬ ‫ֱ ִ ְ ַ‬ ‫ְ‬ ‫ְ‬ ‫לָ ְך’, שוב לשון עבר. עובדת היותנו ‘עם סגולה’‬ ‫היא עובדה מוגמרת, ומתנת שמיים, לא בזכותנו,‬ ‫אלא בזכות אבותינו אברהם יצחק ויעקב ע”ה.‬ ‫אם לייבוביץ היה מתייחס לדבר ה’ ביתר זהירות,‬ ‫היה שם לב שאפילו ביתרו הלשון ‘והייתם’ מוכיח‬ ‫כך, שהרי ‘ו’ ההיפוך בא להפוך מציאות הקיימת‬ ‫בכח למציאות שתהיה קיימת גם בפועל. זהו עבר‬ ‫ההופך לעתיד. אך שנאתו לכל מימד מטאפיזי‬ ‫סינוורה אותו בפני הבנה מתבקשת זו.‬ ‫הגשמת דבר ה’ בפסוק הנ”ל, אינה תנאי, אלא‬ ‫המירשם האלהי להשגת החירות, חירות שאינה‬ ‫מתבטא ביכולת לבחור בכל שרירותי, אלא‬ ‫היא הנאמנות למהותנו הפנימית ולתפקידנו,‬ ‫כפי שהאריך לפרש הראי”ה קוק זצ”ל. המהות‬ ‫הישראלית קדמה לבריאת העולם, ואינה ניתנת‬ ‫להחלפה מבלי לערער כל המציאות כולה. אין אנו‬ ‫עוטרים על ראשינו זר פרחים זה מבלי אחריות על‬ ‫כל הנמצא, אבל אחריות זו איננה תסביך הלקאה‬ ‫עצמית כרוני, אלא אחריות המחוללת שינוי מתמיד‬ ‫בעולם כולו עפ”י דבר ה’, כפי שהפילוסוף הלא‬ ‫יהודי סרטר הבין טוב יותר כמעט מכל יהודי, כאשר‬ ‫הצהיר: ‘לא ניתן לחולל מהפכה בלי יהודים’. עם‬ ‫קשה עורף זה, הנושא את כל האחריות הקיומית,‬ ‫כדברי לוינס עפ”י ‘נפש החיים’, הוא היחיד המסוגל‬ ‫להביא את האנושות להכרה באחדותה היא, ומבלי‬ ‫להתערב אתה, וכל זה על מנת שיוכל להמשיך‬ ‫לשמש מנהיגה הרוחני והערכי. זוהי סגולתנו.‬ ‫לעילוי נשמת עזרא בן חביבה גבאי ז“ל‬ ‫ב‬ ‫ימים אלה עולות לדיון בוועדה המחוזית‬ ‫ההתנגדויות לתוכנית “קדם” להקמת מרכז‬ ‫המבקרים החדש בעיר דוד, שזכיתי להיות שותף‬ ‫לקידומו. מדובר בקומפלקס המשתרע על פני כ-‬ ‫000,9 מ”ר ומתוכנן כך שירחף מעל מפלס הממצאים‬ ‫הארכיאולוגיים שבתחתיתו, ויאפשר צפייה נוחה‬ ‫בהם, במקביל לקבלת רקע הסברתי לממצאים ולגן‬ ‫הלאומי. גג הבינוי המוצע, ישמש ככיכר עירונית‬ ‫ומרחב תצפית אל הגן הלאומי והכפרים שמדרום‬ ‫לחומות העיר העתיקה.‬ ‫התכנית ממוקמת מדרום לעיר העתיקה, מול שער‬ ‫האשפות, באתר עתיקות, בו נתגלו בשנים האחרונות‬ ‫ממצאים ארכיאולוגיים בעלי חשיבות רבה, מתקופות‬ ‫היסטוריות שונות ובהן בית שני, התקופה הרומית,‬ ‫והתקופה הביזנטית המאוחרת. התכנית מיועדת‬ ‫למרכז מבקרים במטרה לאפשר כניסה הולמת לגן‬ ‫הלאומי מדרום לעיר העתיקה ולאתרים ארכיאולוגיים‬ ‫שונים באזור.‬ ‫שפוקדים את הגן הלאומי. לאחרונה אף הגדילו‬ ‫לעשות וגייסו את ארגון “אונסקו” של האו”מ נגד‬ ‫הפרוייקט. למי ששכח זה ארגון ה”חינוך והתרבות”‬ ‫של האו”מ שקבע שמערת המכפלה וקבר רחל אינם‬ ‫אתרי מורשת יהודיים אלא מסגדים.‬ ‫אז מה כל כך מפחיד את המתנגדים? התשובה נעוצה‬ ‫בעובדה שמאות אלפי מבקרים מגיעים בכל שנה‬ ‫לאתר ההיסטורי הזה ונוגעים במורשתם הקדומה‬ ‫בירושלים. בין המבקרים חיילים וקציני צה”ל , נוער‬ ‫מבתי ספר, חוקרים וארכיאולוגים וסתם תיירים.‬ ‫מסתבר, שלאלה המבקרים ונוגעים באבני המקום,‬ ‫הזיקה למזרחה של ירושלים כבר איננה תיאורטית.‬ ‫היא מוחשית ובלתי ניתנת לניתוק. גם הממצאים‬ ‫המדהימים מתקופת בית שני תורמים להבנה של‬ ‫שרשרת הדורות ההיסטורית שלנו בירושלים. במשך‬ ‫שנים רבות היה האתר שומם ולולא עמותת אלע”ד‬ ‫( אל עיר דוד) שהפריחה את המקום לא היינו זוכים‬ ‫לחוות, ללמוד ולהתרגש מעיר דוד.‬ ‫פרס מוסקוביץ’ להגשמה ציונית נוסד כביטוי לתמיכה‬ ‫במגשימי הציונות בחברה הישראלית של היום, הפועלים‬ ‫תוך הקרבת רווחתם ובטחונם האישי - לטובת צרכי הכלל‬ ‫וכדי להבטיח את חוסנו של הבית הלאומי היהודי.‬ ‫פרס מוסקוביץ’ להגשמה ציונית מוענק כפרס מיוחד מידי‬ ‫שנה לאזרחים ישראלים המגלמים במעשיהם את הציונות‬ ‫המודרנית בישראל כיום, ומתמודדים עם האתגרים‬ ‫המורכבים הניצבים בפני הציונות בימינו - בחינוך, מחקר,‬ ‫תרבות, התיישבות, בטחון ובתחומים נוספים.‬ ‫הפרסים בסך 000,001‬ ‫$‬ ‫את הזוכים בפרסים תבחר ועדה ציבורית.‬ ‫לפרס עוז ציון‬ ‫מצטרף גם השנה‬ ‫ושוב אנו עדים למבול של‬ ‫התנגדויות מצד ארגוני שמאל,‬ ‫שעסוקים בנסיונות לסכל את‬ ‫התוכנית. הם מנפיקים ניירות‬ ‫עמדה ומחתימים “אנשי רוח”‬ ‫נגד הפרוייקט החשוב הזה‬ ‫במזרח ירושלים. במסגרת‬ ‫הקמפיין הכל מותר, החל‬ ‫מהסתת גורמים בינלאומיים‬ ‫וכלה בהסתת תושבי כפר‬ ‫השילוח (סילוואן), שרבים‬ ‫מהם מתפרנסים מהמטיילים‬ ‫פרס רוח ציון‬ ‫ליזמות של צעירים ישראלים‬ ‫המתמודדים עם אתגרי הציונות כיום.‬ ‫01.‪f facebook.com/yair.gabbay‬‬ ‫2‬ ‫פרס רמוסקוביץנ הלציונות‬ ‫ע ש ד א ר ו ו י נ ג ו צ ר מ ו ס ק ו בי ץ ‬ ‫3‬ ‫ניתן להגיש מועמדויות לפרסים עד יום ג’, ד' אדר א' תשעד,‬ ‫4 בפברואר 4102, באמצעות טופס ממוחשב באתר:‬ ‫‪www.moskowitzprize.com‬‬