במצגת שלפניכם תמצאו את כל העובדות על חלב ומוצרי חלב, מגובות במחקרים מדעיים מקיפים. המסקנה: חלב הוא בגדר נכס תזונתי, בעל סגולות בריאותיות רבות ומגוונות. מוגש לעיון ולהעשרה.
Spirulina Network Affiliates and Distributors - HebrewDitsa Keren
This presentation in Hebrew provides an overview of our company's vision and presents business opportunities for affiliates and distributors in Israel and world wide.
מגזין נוסף של רשת מועדוני הכושר סטודיו סי
מגזין קיץ
סטודיו סי בלינקדאין: https://www.linkedin.com/company/סטודיו-סי
בלוג סטודיו סי: http://www.mystudioc.com/
הקצובה היומית המומלצת של סידן נקבעה כך שתספק רמת ביטחון להגנה מקסימלית כנגד מאזן סידן שלילי ולמניעת איבוד העצם. לא פחות חשוב מכך, היא תוכננה כדי להבטיח בנייה מקסימלית של העצם בקרב מתבגרים, במגבלות הגנטיות האישיות, ולכן מהווה מעין תעודת ביטוח כנגד שברים בהמשך החיים
בני נוער בישראל מגיעים לכ- 40% מהכמות המומלצת של סידן ביום.
מקור: משרד הבריאות
מחקר זה הוא הראשון שבדק האם דיאטה לבני נוער שאינה מכילה מוצרי חלב כלל ומכילה מזון מועשר בסידן, יכולה לספק לא רק את כמות הסידן המספקת לבני נוער אלא גם מתחשבת בהמלצות התזונתיות לרכיבים תזונתיים אחרים.
שאלות המחקר:
מהי הכמות המקסימלית הניתנת לצריכת סידן בתזונה של בני נוער, שאינה מכילה מוצרי חלב כלל?
האם תזונה של בני נוער, שאינה מכילה מוצרי חלב כלל ומכילה מזון מועשר בסידן, יכולה לספק לא רק את כמות הסידן המספקת לבני נוער אלא גם מתחשבת בהמלצות התזונתיות לרכיבים תזונתיים אחרים?
צריכת הסידן הממוצעת בקרב בני הנוער שדיווחו כי אינם צורכים חלב ומוצריו נמוכה משמעותית:
נערות: 498 לעומת 866 מ"ג סידן
נערים: 480 לעומת 1070 מ"ג סידן
מסקנה: בני נוער בגילאי 9-18 אינם יכולים לקבל מספיק סידן במסגרת דיאטה ללא חלב ומוצריו, ולענות גם על המלצות תזונתיות אחרות.
לנוכח ממצאים שילדים ובני נוער סובלים מחסרים תזונתיים ובניהם גם סידן, המליצה האקדמיה לרפואת ילדים, שהסתמכה על ההמלצות החדשות ב- 2005 של ה- USDA, לילדים לצרוך 3 מנות חלב דלי שומן ליום ולבני נוער 4 מנות חלב ליום, כאשר נאמר במפורש שמוצרי חלב הינם מקור מועדף לסידן.
קיימת טענה שעל פיה סידן ממוצרי חלב דלי שומן לא נספג ביעילות, שכן ויטמין D זקוק לשומן כדי להיות במצב מסיס וכדי להיספג. טענה זו אינה נכונה. במחקרים נמצא כי ויטמין D לא זקוק לשומן לספיגה, מאחר שהוא נספג גם ממוצרי חלב דלי שומן מועשרים בסידן וגם ממיץ תפוזים מועשר בסידן. סידן נספג גם ללא ויטמין D, בספיגה פסיבית, וכאשר קיים מחסור בויטמין D גדלה השפעתו של הלקטוז על ספיגת הסידן.
קיימות הוכחות ממחקרים קליניים, כולל מחקר DASH (Dietary Approaches to Stop Hypertension), שלצריכת מוצרי חלב דלי שומן יש השפעה חיובית על העצם.
לכן נראה, שבהקשר של ספיגת סידן קיימת חשיבות לצריכת השומן הכללית בתזונה ולאו דווקא לשומן במוצרי החלב. ספיגת הסידן נפגעת במקרים של דיאטה דלת שומן ועתירת סיבים תזונתיים.
שומן החלב לא משפיע על ספיגת הסידן, כך שהוא נספג גם ממוצרי חלב עתירי שומן וגם ממוצרי חלב דלי שומן.
הצריכה היומית של חומצות שומן טרנס ממוצרי חלב בארה"ב מגיעה לכ- 1 גרם ביום, כעשירית מהצריכה היומית הכוללת של שומן טרנס.
תודה לד"ר סיגל אילת-אדר על השיקופית
מחקר DASH : קליני, מבוקר, אקראי, רחב היקף (459 נבדקים) שנערך בארבעה מרכזים רפואיים בארה"ב,ע"י משרד הבריאות האמריקאי במתכונת אכילה מבוקרת בתנאי חיים רגילים ללא אשפוז. משתתפי המחקר, בני 22 ומעלה, היו בעלי רמות לחץ דם תקינות, גבוהות או עם יל"ד. לאחר שניזונו במשך 3 שבועות מתפריט ביקורת, חולקו באופן אקראי לשלושה סוגי תזונה, שאותם צרכו במשך 8 שבועות: תפריט אמריקני אופייני (ביקורת), תפריט עשיר בפירות וירקות ותפריט עשיר בפירות ירקות ומוצרי חלב מעוטי שומן. בכל סוגי הדיאטות צריכת הנתרן, האלכוהול והקפאין הייתה שווה וכן הפעילות הגופנית.
מוצרי חלב מכילים סידן , אשלגן ומגנזיום שלהם השפעה מפחיתה לחץ דם גם כן. גם חלבוני החלב מהווים מקור לפפטידים, חלקם בעלי השפעה מפחיתה לחץ דם.
אין הוכחה מדעית למיתוס הרווח בדבר הקשר בין צריכת חלב ומוצריו לבין מחלות דרכי הנשימה העליונות (נזלת, דלקות אזניים, אסטמה). קיימת תפיסה חסרת כל בסיס מדעי או הגיון מדעי שמוצרי חלב מגבירים ייצור ריר על ידי מערכת הנשימה, ועל ידי כך מחמירים את חסימת דרכי הנשימה ואת הסימפטומים של אסטמה.
תפיסה זו גוררת אנשים רבים להימנע מצריכת מוצרי חלב לשווא או לחילופין, למנוע אותם מילדיהם.
מחקרים קליניים רבים בדקו האם לצריכת חלב ומוצריו יש השפעה על החרפת סימפטומים אסמטיים או הרעה כלשהיא בתפקודי נשימה בקרב מבוגרים וילדים שלא סובלים מאלרגיה למוצרי חלב – במחקרים אלו לא נמצא כל קשר בין התופעות הנ"ל לצריכת חלב. תופעות במערכת הנשימה נצפו רק בקרב אנשים שנמצאו כאלרגיים לחלבון חלב ותופעות אלו הופיעו עם צריכת מוצרי חלב והפסיקו מיידית עם הפסקת הצריכה.
אין הוכחה מדעית למיתוס הרווח בדבר הקשר בין צריכת חלב ומוצריו לבין מחלות דרכי הנשימה העליונות (נזלת, דלקות אזניים, אסטמה). קיימת תפיסה חסרת כל בסיס מדעי או הגיון מדעי שמוצרי חלב מגבירים ייצור ריר על ידי מערכת הנשימה, ועל ידי כך מחמירים את חסימת דרכי הנשימה ואת הסימפטומים של אסטמה.
תפיסה זו גוררת אנשים רבים להימנע מצריכת מוצרי חלב לשווא או לחילופין, למנוע אותם מילדיהם.
מחקרים קליניים רבים בדקו האם לצריכת חלב ומוצריו יש השפעה על החרפת סימפטומים אסמטיים או הרעה כלשהיא בתפקודי נשימה בקרב מבוגרים וילדים שלא סובלים מאלרגיה למוצרי חלב – במחקרים אלו לא נמצא כל קשר בין התופעות הנ"ל לצריכת חלב. תופעות במערכת הנשימה נצפו רק בקרב אנשים שנמצאו כאלרגיים לחלבון חלב ותופעות אלו הופיעו עם צריכת מוצרי חלב והפסיקו מיידית עם הפסקת הצריכה.