Recommended
More Related Content
Similar to למידה מתוקשבת - מודלים, תבניות, רעיונות
Similar to למידה מתוקשבת - מודלים, תבניות, רעיונות (20)
למידה מתוקשבת - מודלים, תבניות, רעיונות
- 1. מודלים ללמידה מתוקשבת תוכניות אב אפקטיביות שרונה סגל למפתח ההדרכה מנהלת פרויקטים ותחום למידה מתוקשבת Kineo Israel
- 2. הארגון שלך דורש יותר E-Learning
- 3. אתה האחראי על בניית הצוות שיבנה את ה- E-Learningהזה..
- 4. והצוות שלך מעולם לא פיתח ?...E-Learning
- 5. ואתה... משתוקק להביא לארגון תוכניות למידה שבאמת יעשו אימפקט בארגון!
- 6. שימוש במודלים ללמידה, יסייע לך לפתח E-Learningטוב יותר ומהר יותר... פעולה קבל את והצעדים סכם מודל הלמידה הגדר כיוון תשומת הלב הבאים
- 7. The eLearning Sandwich הפתיחה, הסיום וכל מה שביניהם...
- 8. תחילה, משוך תשומת לב והגדר כיוון וכוונות
- 10. משוך תשומת לב
- 12. Set Direction
- 13. כעת, יישם את מודל המתאים הלמידה
- 14. 3 סיבות עיקריות לקיומו של אירוע למידה: שינוי של שיפור של הקניית ידע גישה או ידע או הגברת התנהגות ומיומנויות מודעות
- 15. תוכניות האב פעולה מודל קבל את והצעדים סכם הגדר כיוון הלמידה תשומת הלב הבאים
- 16. מודלים של מידע ותקשורת
- 17. לכו על מודלים שהם בשליטתו של הלומד
- 18. חפש ומצא...
- 19. תרשימי תהליכים
- 21. E-Magazine
- 22. מודלים של הקניית וידע ומיומנויות
- 27. דעת מומחה
- 28. דעת מומחה
- 34. הצג והמחש
- 35. שימוש בתרחיש מבוסס-מטרה, על מנת לאפשר ללומד לחקור את הנושא
- 36. שימוש בתרחיש מבוסס-מטרה, על מנת לאפשר ללומד לחקור את הנושא
- 37. תרחיש מבוסס מטרה – try it, learn it
- 38. תרחיש מבוסס מטרה – עץ הסתעפויות
- 39. תרחיש מבוסס מטרה – שינוי העלילה
- 40. האם הלומד השיג את יעדי הלמידה? הערכה בתפקיד ביצוע הערכה שאלות בדיקה תוך כדי ביצוע מאותו סוג במועד או תרחיש משימות אמת, מאוחר יותר כדי אינטראקטיבי המבוצעת על ידי לוודא שהידע מיד בסיום מנהלי קו או והמיומנויות נותרו אירוע הלמידה מאמנים בזיכרון הלומד
- 41. Show Me, Try It, Test Me
- 42. Show Me, Try It, Test Me
- 43. שינוי של גישה או התנהגות
- 45. הסיום הגדול (הסוף או רק ההתחלה?)
- 46. סיכום
- 47. הפעולות והשלבים הבאים – מסע למידה בלתי פוסק
- 49. אז.. מהו המיקס הנכון? איך תחליט באיזה מהמודלים והגישות לבחור?
- 50. פעולה מודל קבל את והצעדים סכם הגדר כיוון הלמידה תשומת הלב הבאים חפש ומצא, תרשימי תהליכים מידע ותקשורת ,E-Magazineקטגוריות לפי נושא Presentהצג: עלילה מונחית, דעת מומחה ידע ומיומנות Exemplify & Exploreהדגם והמחש: תרחיש מבוסס מטרה, עץ הסתעפויות, שינוי עלילה בחן: תרחישים אינטראקטיביים, שאלות בדיקה בסיום, במועד מאוחר יותר, הערכה תוך כדי עבודה גישה או התנהגות נסה ולמד, תרחיש הסתעפויות מלא תרחיש עם מספר מוגבל של רמות, שינוי העלילה
- 51. כיצד תתחילו להשתמש במודלים אלו? האם אתם חושבים שמודלים אלו יסייעו לכם ולצוות פיתוח הלמידה שלכם? שאלות?
- 52. אנו ב KINEOמסייעים לארגונים לפתח למידה טובה יותר! E-Learningמותאם אישית לכל ארגון פתרונות למידה מתקדמים וחדשניים שיפור יכולות וביצועים של ההדרכה בארגון - Totara Open-Source LMSמערכת ניהול למידה
- 53. !קבלו את המדריך בחינם מודלים של למידה תוכניות אב למפתחי הדרכה מתוקשבת http://www.kineo.com/he/elearning-reports/free-guide-learning-models-blueprints-for-designers.html
- 54. צרו קשר! שרונה סגל מנהלת פרויקטים ותחום למידה מתוקשבת Kineo Israel Sharona.segal@kineo.co.il 3706703-450
- 55. Thanks!
Editor's Notes
- ישראל בעקבות העולם – העולם הולך יותר ויותר לפיתוח המתוקשב : מהירות , מהימנות , חסכון עלויות , ביטול התלות במקום וזמן , יותר מעקב , יותר דיווח ובקרה ויותר התאמה לעולם הטכנולוגי וה " חכם " ( סמארט ) שלנו
- ומי מביניכם שאינו מנהל ההדרכה בארגון , אז עליכם הוטלה המשימה על ידי המנהל שלכם – לפתח את הלמידה המתוקשבת הזו .
- אך עם המשך הגידול בתחום ההדרכה המתוקשבת ( נכון ל 2011- , מדובר בענף המגלגל יותר מ 50- מיליארד דולר ), אנשים בארגונים " מומרים לתפקידים של מפתחי למידה מתוקשבת . האם הגיוני לצפות ממתחילים כאלה שיספקו יותר ויותר מערכים משוכללים ומתוכננים היטב של הדרכה מתוקשבת ? רוב הסיכויים שלא – ( אלא אם נתקלנו באנשים מוכשרים במיוחד ...) .
- מנהלי ההדרכה ומפתחי הלמידה המתוקשבת בארגונים , רוצה להבטיח תוצרים איכותיים , מעוצבים והכי חשוב – שיהיו יעילים לארגון ! שתהיה להם השפעה אמיתית על ההצלחה העסקית של הארגון ( שבאמת יהיה שיפור בביצועי העובדים , שבאמת יהיו יותר מכירות ושבאמת באמת הלקוחות יהיו שבעי רצון יותר !).
- אם כך , איך נוכל לסייע למי שהחל לעסוק בתחום זה לאחרונה ליצור פתרונות למידה אפקטיביים במהירות האפשרית ? במקום להתייחס לכל פרויקט חדש כאל ירייה באפלה , או כאל המצאת הגלגל מחדש , הגדרנו סדרה של מודלים שיסייעו לך בתכנון מודלים של למידה . גם איש מקצוע מתחיל יוכל להבין במהירות את המודלים הללו ולהחיל אותם ללא קושי על המגוון העצום של דרישות למידה שבו ייתקל . מודלים אלה משלבים כמה מהעקרונות והשיטות המובילים שרכשנו עם שנים של מחקר וניסיון . הם יכולים לתת לצוותים הפנימיים אוצר מילים משותף ונקודת מבט שווה , ולהבטיח שלכל תוכנית יש אסטרטגיה מוצקה של עיצוב הדרכה .
- אני מצטערת אם משהו לא אכל צהריים והתמונה הזו שברה אותו ... לפני שנצלול למודלים השונים , חשוב לציין שלא משנה מה הוא מודל הלמידה בו תבחרו , ישנם מרכיבים שחייבים להופיע בכל התוצרים האפקטיביים שלכם – ההתחלה והסיום ! המקום בו מתבצעת ליבת הלמידה היא מה שקורה ביניהם – זה המילוי . וכמובן שבדרך כלל מוסיפים רטבים , ירקות וכל מה שאוהבים כדי להגיע לטעם המיוחל ... והמילוי והתיבול הזה – זה מה שעושה את ההבדל בין חוויות הלמידה השונות בין תוצר לתוצר .
- חוויות למידה הטובות ביותר מתחילות תמיד בלהעסיק , לגרות , לרתק את הלומד . לענות על השאלה " מה יצא לי מזה ?". עליך לקבל את תשומת ליבו של הלומד – שיבין למה עושים זאת , מתי וכיצד זה נוגע לתפקידו ביומיום , לגרום לו לרצות לעשות זאת ! וכעת ניתן לספק לו את המידע הדרוש לו , על מנת להפיק את המרב מחוויית הלמידה . הגדר כיוון וכוונות - אתה שולט עכשיו בעשרים דקות הבאות ! בו ואספר לך כיצד זה הולך להיות , שירגיש טוב עם מה שהולך להיות , ספר לו בקצרה על מבנה הלמידה – אבל באופן מרגיע ובשפה שלו ( נתחיל בהגדרות / מבנה / תיאוריה , אך אל דאגה , מייד אחריה תוכל להתנסות בעצמך ...)
- לומדת רגולציה בנושא מניעת אפליית גיל
- לומדת תפיסת שירות חדשה בבנק מזרחי טפחות
- , אנו בקינאו כאשר אנו עוסקים בתכנון ראשוני , אנו משקיעים מאמץ רב בניסיון להיכנס לנעלי הלומדים . אנו סבורים שכדי להגיע להדרכה מתוקשבת אפקטיבית יש להפעיל שיטות הדומות לשיטות הנהוגות בתקשורת ובפרסום אפקטיביים . אין דבר מרתיע יותר מאשר רשימה של יעדי למידה כבר במסך הפותח . בתוכניות שלנו , אנו שואפים לעניין ולרתק את הלומד כבר מהרגע הראשון . לרכוש מוצר או לשנות התנהגות , זהו מונח מעולם השיווק . המתייחס לפעולות שיש לנקוט כדי לגרום למישהו AIDA אם לא תצליח להביא את הלומד לשלב התשוקה , הוא לא ׳יתגייס׳ לאירוע הלמידה , משום שלא יבין ׳מה ייצא לו מזה׳ . עלינו לחשוב על הלמידה שלנו כעל מוצר , בו אנו מוכרים ללומדים שלנו את הפעולה שאנו רוצים שיבצעו בסוף . מה אומר המודל ? מודעות– מודעות לנושא – לדעת על משהו , אבל רק לידיעה – על המוצר , על הנושא , על השירות , על השינוי .. ( יש אייפון ) Awareness עניין - עכשיו מתחילים להתעניין בזה , רואים אנשים משתמשים בזה , ואז מתחילים לחשוב " הממ .. אני רואה את עצמי משתמש בזה Interest תשוקה – אני מתחיל לרצות את זה ממש , זה מתחיל להיות חשוב לי – אני צריך את זה . Desire פעולה – קניתי אייפון . Action
- מרגע שנוצרה בקרב הלומד מחויבות אמיתית לאירוע הלמידה , עליו להרגיש שהוא אוחז ברסן , או לפחות להרגיש נוח במובן זה שידוע לו מה צפוי לו במסע . מה הוא עתיד ללמוד , כיצד תתבצע הלמידה ומה עליו לעשות כדי להפיק את המרב מהחוויה בכללותה . בנוסף , עליו לקבל מושג מסוים לגבי חלוקת הזמן כדי לשער כמה זמן לייחד ללמידה ..
- לאחר שהנחת על הצלחת את הפרוסה התחתונה בכריך , אתה מוכן להוספת חומרי המילוי , כלומר ליבת אירוע הלמידה העיקרי , זה שניתן להרכיבו ממגוון רחב של מודלים של למידה
- לפני שניגש לבחינת מודלים ספציפיים , יש להתייחס למטרות שלך , כמתכנן . כאשר אתה מתכנן גישת לימודית לנושא מסוים , עליך להיות בטוח שהיעד הכולל ברור לך . לאירוע למידה יש שלוש סיבות עיקריות : כדי להגדיר את התוצאות הרצויות של אירוע הלמידה . כדאי לשאול : מה תרצה שהלומד יוכל לעשות כתוצאה מאירוע הלמידה ? לא תמיד התשובה לשאלה זו ישירה , אך חשוב לבחור במודל הנכון , בהתאם למטרה . כאן אנו חוזרים לשאלת המוצא הרגילה : מהי הבעיה שאנו מנסים לפתור ? במקרים רבים אנו רואים ׳פתרונות׳ שלא באמת מותאמים לבעיה , לדוגמה , מקרים שבהם המתכנן בחר מודל למידה מורכב שלא לצורך , למרות שהמטרה האמיתית הייתה בסך הכל הגברת מודעות ותקשורת או למשל מקרה שבו התוצאה הרצויה הייתה שינוי התנהגותי והלומדה הסתכמה בהקניית ידע בלבד . אל תקלעו לתכנון - יתר או תכנון חסר ביחס לצורך שלכם . בנוסף , זכרו שלפעמים הדרך הטובה ביותר לממש יעדי למידה היא להפיק רצף או תמהיל של מודלים של למידה הנעזרים בכל אמצעי ההמחשה המוגשים ללומד לאורך זמן . זה נקרא קמפיין למידה במקום אירוע סטטי בודד .
- כעת נדבר על החלק המרכזי , על המודלים השונים בהתאם לסוג הידע ובעצם מטרת הלמידה
- מודלים של הקניית מידע ותקשורת נובעים בראש ובראשונה מהצורך להקל על קהל היעד לקלוט את הנקודות המרכזיות במהירות האפשרית ולבדוק ולהעמיק בנושא אם יבחרו . גישות אלה מסתמכות במידה רבה על מיפוי ידע ותכנון אפקטיבי . מודלים של מידע מתאימים במיוחד ללימוד עצמי , מדוע ? משום שהקצב לא תמיד מותאם לכל הקהל ומשום כך המשתתפים משתעממים הדרכה מתוקשבת בסגנון ׳בדיוק בזמן׳ או תמיכה בביצועים , הן דוגמאות מעולות ללמידה מבוססת מידע . תנו ללומדים את מה שדרוש להם ובזמן הדרוש להם . משתמשים בתוכניות כאלה מעוניינים לקבל בקצרה עצות והבהרות של עקרונות ולא מעבר על צ ' ק ליסט של שאלות ועוד שאלות ..
- מודל זה מוכוון בראש ובראשונה למשתמש , ובדרך כלל אינו מתאים להצגה ליניארית , בדומה לאלה הנעשות בכיתה . השימוש הטוב ביותר במודל זה הוא באירוע למידה עצמי ( הנעשה לחלוטין מתוך גישה מוכוונת - משתמש ), לכן שיטת ההעברה הטובה ביותר היא באמצעות אינטראקציה . להלן כמה מהתבניות האפשריות :
- כיום , כולנו אלופים בלחפש מידע , יודעים לסנן מה אנחנו רוצים ומה מעניין אותנו כדי להתקדם הלאה . חיפוש ואיתור : זוהי הפילוסופיה של גוגל , שלפיה למידע אין מבנה , ויש להיעזר במנוע חיפוש כדי להציג את ההתאמות הטובות ביותר כקישורים לאובייקטים המכילים את המידע הרלוונטי ( מסמכים , סרטוני וידאו , מאמרים , מצגות ).
- תרשימי תהליך : במודל זה אנו מציגים את המידע לאורך מסלול הזרימה של משימה , לדוגמה , ציר הזמן של פרויקט ( בתוכנית על שיטות לניהול פרויקטים ) או בשלבי הייצור של מכונית . לפניך תפריט ממודול מבוסס מידע של האיחוד האירופי על תהליך ספציפי הקשור בהיטלי מס . כל קטע מסביר את התהליך באופן גרפי ומלווה בהנפשות , אך בשום שלב המשתמש לא נדרש לאשר את הידע שרכש בעזרת שאלות .
- קטגוריות של נושאים : מודל זה נוקט גישת אינטראקציה עם הלומד . תמיד ניתן לסווג מידע ( ברוב המקרים , עדיף להגיע לסיווג הנכון של המידע באמצעות תרגיל של סיעור מוחות או פתקיות ), אותן קטגוריות הופכות לקטעים של תפריט או להירארכיה של תפריטים שכל אחד מהם שולט בקטע של הפרזנטציה . דוגמה זו של סוגי קרנות במוסד פיננסי מציגה הירארכיה בת שתי רמות – בחירת סוג הקרן לדוגמה , קרנות קמעונאיות ולאחר מכן תפריט משני המאפשר גישה למידע על אותן קרנות ספציפיות . זו תוכנית לאספקת מידע ׳בדיוק בזמן׳ אליה הלומד יכול להיכנס בכל עת . במקרים אלו , הצגה חוזרת של דפי המידע ( בעזרת שימוש נבון בגרפיקה והנפשה ) יכולה להוביל לזכירת הידע טוב ומהר יותר .
- השאלה של מדיה אחרת קיימת > לצורה מתוקשבת . זה יכול להתאים שיש למידע סדר או רצף / הגיון מסוים – אך אין לנו ליניאריות והלומד . כך הלומד יכול לדפדף בין הנושאים השונים וללחוץ בכל מיני מקומוצ ולקבל מיעד מסוגים שונים .
- אם משימתך היא להבטיח שהקהל ירכוש ידע חדש שמשפיע על משימותיו או מיומנויות חדשות , ייתכן שתצטרך לבחור במבנה למידה מורכב יותר . עליך להבטיח שהלומד מבין את החומר ולספק לו מנגנונים שיסייעו לו לזכור את הידע או המיומנות כדי שיוכל לממשם ברגע האמת .
- נקודת הבסיס , שהיא גם הגישה המקובלת , היא המבנה הקלאסי של מערך שיעור : הצג , הדגם , המחש ובחן מודל זה נחשב בדרך כלל לישיר ולפשוט ביותר . בעזרתו , נוכל לעבור רצף של שלבים סטנדרטיים במטרה לבנות ידע באופן שיטתי ולגרום ללומד להפגין הבנה .
- ונתחיל מ " הצג ": לאחר שסיימנו עם הפתיחה ( החלק הראשון של הסנדוויץ ) אנו מציגים את המידע העיקרי . אך במקום ליצור אירוע למידה פאסיבי , תנו ללומד לשלוט בתהליך , שאלו אותו שאלות לאורך הדרך כדי לסייע לו לגבש את הבנתו . ניתן אפילו להציב לפניו שאלות שהוא אינו מסוגל להשיב עליהן , רק בכדי להגביר את המודעות לפערים , ולאחר מכן לשלב את נקודת הלמידה הבאה במשוב . המטרה של כל אינטראקציה היא להציג את נקודות המפתח העיקריות באופן הברור ביותר . ניתן לעשות זאת במגוון של שיטות : הראשונה היא רצף אירועים / מצבים : האמת רובנו די מורגלים במודל זה . מסבירים לנו באופן ברור את הדברים שעלינו לדעת ( ואם מדובר במפגש פרונטלי , ניתן אפילו להבהיר נקודות לא ברורות באופן מידי ). בסביבה הארגונית יש נושאים רבים שפשוט צריך להסביר ! ובמקרים כאלה , לעתים קרובות הדרכה מתוקשבת היא שימושית ביותר , שכן ניתן להסביר נושאים מורכבים בדרך גרפית ולעבור עליהם שוב ושוב , ככל שנדרש ללומד .
- שיטה שנייה ל " הצג " של מודל פיט – דעת מומחה חלק ניכר מהידע של כל ארגון אצור בראשיהם של מומחים ספורים . לכן גישה חלופית או משלימה היא ראיון ישיר עם אותם מומחים והצגת וידאו או הקלטת שמע כחלק מהפרזנטציה של נקודות המפתח העיקריות . הנה דוגמה של לומדה על מיומנויות חיים , בריאות וכושר המשתמשת בספורטאים מפורסמים המסבירים כיצד להגיע למצוינות :
- או מנהלים שחולקים מניסיונם וכישוריהם .
- שיטה שלישית ל " הצג ": אנו מאמינים גדולים בשימוש בסיפורים בלמידה , ושרוב תוכניות הלמידה צריכות לכלול מרכיבי עלילה . מודל העלילה המונחית מבסס את הקורס כולו סביב סיפור . במהלך הקורס , התוכן עשוי להיפרס במתכונת של ׳יום בחיי ... ׳ או ׳שנה בחיי ... ׳ ולהעניק ללומד אפשרות ללמוד באמצעות תצפית . לדוגמה , בלומדה זו בנושא הובלת צוותים , אנו מלמדים את ארבעת השלבים של תהליך בניית הצוות דרך חוויותיה של אנדריאה , שהיא מנהלת חדשה .
- הלומדה מציגה את השלבים השונים באמצעות דוגמאות תלויות הקשר המאפשרות ללומד להגיב תוך כדי התהליך
- דוגמה נוספת של עלילה מונחית . הצגת השתלשלות העלילה בלומדה בנושא אבטחת מידע .
- דוגמה נוספת של עלילה מונחית . הצגת השתלשלות העלילה בלומדה בנושא אבטחת מידע .
- השלב השני במודל זה מעביר את הלומד למצב ׳הדגמה׳ והמחשה , שבו היא יכול לגבש את הלמידה שלו בעזרת מקרים לדוגמה או סיפורים . רבים מהלומדים , בייחוד אלה המתקשים בהבנת ׳מושגים טהורים׳ מתחילים לקלוט את המסר בנקודה זו . בלמידה פרונטלית , אפשר להתחיל את התהליך באמצעות ׳סיפורי קרב׳ או משחק תפקידים או דיון עמיתים סביב ׳בעיות׳ . בהדרכה מתוקשבת , ניתן להיעזר בתרחיש שבו הלומד מתבקש לחשוב על מעשיו של הגיבור ( רפלקציה ), או להציע לו דרכי פעולה שונות ובכך לקבל החלטות בהתאם לידע שצבר עד כה מהפתיח וההצגה . אפשר לסווג את הגישות הרבות והשונות שניתן להפעיל בשלב זה – פירוט ניתן למצוא בחוברת שאשלח לכם . כעת אעבור ישר לכמה עקריים :
- זוהי גישה שדורשת קצת יותר זמן ותקציב , המשלבת פרויקטים של הקניית ידע ופרויקטים מבוססי מיומנות וכפי שנראה בהמשך , גם למידה שמטרתה שינוי עמדה או התנהגות ; זוהי גישת התרחישים מבוססי היעדים . כאשר אתה מנסה להקנות מיומנות לפתרון בעיות מורכבות , תוכל להכניס את הלומד למצב " דמה " ולגרום לו לקבל החלטות לאורך הדרך כדי לקדם את ההתרחשות . תוכל לספק לו גישה למסמכי עזר ועזרים אחרים שיסייעו לו לבסס את החלטותיו . משימות אלה צריכות לתת ללומד תחושה וחוויה במידה רבה כמו תרחישים של מצבי אמת . לדוגמה , הלומדה נפתחת בהטלת משימה על הלומד . ייתכן שהוא יתבקש לבדוק מסמכים וערכות לימוד המוצגים בשולי המסך כדי להביא את התרחיש לסיום ולתוצאה סופית . על ידי למידה מטעויות וצפייה בתוצאות בתוך סביבה בטוחה , לומדים קולטים את המסר הרבה יותר מהר ובכך מקנים לעצמם כלים טובים יותר ליישום ידע ומיומנויות במצבי אמת
- זוהי גישה שדורשת קצת יותר זמן ותקציב , המשלבת פרויקטים של הקניית ידע ופרויקטים מבוססי מיומנות וכפי שנראה בהמשך , גם למידה שמטרתה שינוי עמדה או התנהגות ; זוהי גישת התרחישים מבוססי היעדים . כאשר אתה מנסה להקנות מיומנות לפתרון בעיות מורכבות , תוכל להכניס את הלומד למצב " דמה " ולגרום לו לקבל החלטות לאורך הדרך כדי לקדם את ההתרחשות . תוכל לספק לו גישה למסמכי עזר ועזרים אחרים שיסייעו לו לבסס את החלטותיו . משימות אלה צריכות לתת ללומד תחושה וחוויה במידה רבה כמו תרחישים של מצבי אמת . לדוגמה , הלומדה נפתחת בהטלת משימה על הלומד . ייתכן שהוא יתבקש לבדוק מסמכים וערכות לימוד המוצגים בשולי המסך כדי להביא את התרחיש לסיום ולתוצאה סופית . על ידי למידה מטעויות וצפייה בתוצאות בתוך סביבה בטוחה , לומדים קולטים את המסר הרבה יותר מהר ובכך מקנים לעצמם כלים טובים יותר ליישום ידע ומיומנויות במצבי אמת
- תרחיש ׳נסה ולמד׳ גישה זו מזכירה את גישת תרחיש הסתעפויות מלא , אולם המודל מתוכנן כך שאם הלומד שוגה במהלך התרחיש , המערכת מציגה לפניו את הסעיף הרלוונטי במערך השיעור . רק לאחר שהלומד יסיים את המודול הרלוונטי , הוא יוכל לחזור לבחירה השגויה שלו ולברר אם כעת יוכל להמשיך בתרחיש מבלי לשגות שוב . האטרקטיביות של גישה זו טמונה בכך שהיא מעניקה ללומד מוטיבציה נוספת לקלוט את נקודות המפתח מרגע שנתקל בפער למידה ספציפי . הנה דוגמה של הרגע שבו הלומד מופנה ליחידת לימוד לאחר ששגה במענה .
- מומלץ להשתמש בגישה זו כאשר יש חשיבות אמיתית ליכולת לספק ללומד אפשרויות בחירה ותוצאות אמיתיות , והזדמנות לשנות כיוון ולתקן טעויות , או לנסות פתרונות שונים . כאן ניתן לו " לטעות " ולראות בעצמו למה מובילה תשובתו והתנהגותו . הלומד בוחר , רואה את התוצאה ובסוף גם מקבל משוב על הדברים שעשה נכון או לא נכון . ההגבלה היחידה על עומק התרחיש ומורכבותו היא מידת הסבלנות של המתכננים ביצירת ההסתעפויות השונות עד שהעלילה מגיעה לסיומה הטבעי . לאורך הדרך ניתן לספק גם עזרה ברמות שונות , בהתאם לקהלים השונים . תרחיש ) חד או דו - שכבתי ( מוגבל בגישה זו , ניתן להציג את התוצאות אך במקום להציג את התרחיש עד לתוצאות הסופיות , הלומד מקבל את המשוב בשלב מוקדם כך שיוכל לעבור על התרחיש בתוך 4-5 דקות לכל היותר .
- גישה נוספת היא לבנות את תרחיש ההסתעפויות כהזדמנות הניתנת ללומד לשנות את השתלשלות העלילה . בדוגמה הבאה ניתן לשנות את אופי השיחה עם מנהל או עם חבר צוות על ידי בחירה בין מגוון של סגנונות מנהיגות שונים :
- בחינות אלה שימושיות מבחינת הלומד כדי לוודא שאכן רכש את רמות הידע או המיומנות הרצויות . דבר זה , בתורו , מסייע בבניית ביטחון . זוהי שיטה שימושית הן מבחינת הלומד והן מבחינת הארגון , לברר האם אכן נרכשו רמות הידע או היכולת הרצויות ומה דרך הפעולה במקרה שלא . מנקודת המבט הארגונית , זוהי שיטה טובה לבירור אם התוכנית בכללותה סיפקה את יעדי הלמידה המתוכננים .
- אחד המודלים של׳הצג , הדגם , המחש ובחן׳ שכולם וודאי מכירים וזהו מודל פעיל בעיקר בהכשרת תהליכים ומערכות ( פרונטליים ומקוונים כאחד ) מזה שנים רבות , זהו מודל צפה , נסה , היבחן .
- במודל זה יש לאפשר ללומד ללמוד באמצעות תצפית ולתרגל בעצמו בעזרת הנחיות ומשוב מהלומדה ( נסה ). בשלב הסופי ( היבחן ), הלומד עובר על התהליך בעצמו עם מעט התערבות מצד המערכת – סביבה בעלת אופי של תרחיש או התנסות
- כפי שהוסבר לעיל , גישה של למידה מבוססת תרחיש , או למידה תוך כדי עשייה או משימה מבוססת יעד , היא דרך מצוינת לבחון נושא מסוים ביתר יסודיות במטרה ליצור חווית למידה מבוססת ידע או מיומנויות . זו גם שיטה שימושית במיוחד כאשר המטרה היא לחולל שינוי בגישה ו / או התנהגויות . כאשר הלומד מתוודע אל ההשלכות של פערי ידע או דפוס חשיבה לא מתאים , הוא נוטה במידה רבה יותר להבין את ההיגיון והצורך בשינוי .
- בדוגמה זו , הפקנו לומדה לבנק קמעונאי . הלומדה פותחת בהצבת הלומד בעמדה של איש מכירות המקיים פגישה עם לקוח שמעוניין לפתוח חשבון חיסכון . אחד היעדים הסמויים היה לעורר את מודעות הלומד לכך שאסור למכור שום מוצר בלי לערוך קודם לכן תחקיר הולם , אפילו כשמדובר בדבר פשוט כמו חשבון חיסכון . הלומד מחליט כיצד איש המכירות יטפל בלקוח תוך כדי השיחה . כאשר הלומד פשוט פותח את חשבון החיסכון ( ורבים אכן עושים זאת מבלי לבדוק את צורכי הלקוח ), הלומדה מודיעה להם לפתע כי הפרו את הדרישות החיצוניות החלות על הארגון ומבקש מהם לנסות שוב , לאחר הטמעה ברורה של נקודת למידה חשובה זו . אם כך , מה הופך תרחיש מבוסס יעדים שתוכנן באופן מיוחד כדי לחולל שינוי התנהגותי או שינוי גישה לשונה מהגרסה הרגילה המבוססת על ידע ומיומנויות ? המפתח טמון בבחירת המצב עמו הלומד מתבקש להתמודד ובאופן שבו כמתכנן , אתה מגדיר את המצבים האלה , ותומך בהם . כדי ליצור שגיאות מעניינות ומתקבלות על הדעת יש להשקיע זמן , בדיוק כפי שתידרש לעשות ביצירת האפשרויות המסתעפות והמשוב לכל אפשרות שהלומד יכול לבחור . בדוגמה שלעיל , הדבר הושג על ידי אי הגדרה מראש של יעדי למידה ותיאור מצב של עומס רב בסניף ( כלומר עידוד מרומז לקצר ככל האפשר את משך העסקה עם הלקוח ).
- בשלב זה כבר צריך להסתיים החלק העיקרי של הלמידה , כלומר ׳המילוי׳ של הכריך . עכשיו עלינו לחזור לפרוסת הלחם השנייה , זו שסוגרת את הכריך שלנו . בסיום תוכנית הלמידה יש לספק סיכום ולאחר מכן להפנות את הלומד לשלב הבא במסעו .
- כאשר אתה בונה לומדה , עליך לספק ללומד אפשרות להיזכר פעם נוספת במסרים המרכזיים ; זהו החלק המכונה ׳תגיד לו שוב את מה שכבר אמרת׳ בתהליך הלמידה . מובן מאליו שחלק גדול מהלמידה שבוצעה טמון בתגובת הלומד לרעיונות או לפעילויות באינטראקציות הלמידה המרכזיות . לכן עליך לסכם את נקודות המפתח העיקריות שאתה מעוניין להקנות ללומד אך גם להותיר לו מקום לחשוב על הדברים בעצמו . שיטה טובה לעשות זאת היא לעודד את הלומד לחשוב מה יעשה אחרת עכשיו , תהליך שיוביל אותו לשלב האחרון של כל תוכנית הכשרה פורמלית .
- למידה והכשרה מבלי שהדבר יגרום לשינוי הוא תרגיל עקר . עליך לאתגר את הלומד לחשוב על הדרך הנוכחית שבה הוא עושה דברים ולגרום לו להצהיר על מחויבות להשתנות כאשר הדבר מתבקש . למשל שאלה פשוטה כמו ׳אילו דברים תתחיל , תפסיק או תמשיך לעשות ? ׳ היא נקודת מוצא מצוינת . אפשרויות אחרות הן גיבוש תוכניות פעולה , הצהרות על מחויבות או חדשים SMART ניסוח של יעדי .
- במסגרת תוכניות הלמידה שלנו , השתדלו להבנות מפגשי המשך או חזרה בתוך מספר חודשים מההשלמה הרשמית של כל לומדה . . במקרים רבים יתברר כי יש שפע של מידע נוסף לבדיקה ( לפעמים נושאים שבעלי העניין ביקשו ממך לכסות אך שכנעת אותם שלא לכלול בלומדה העיקרית ). בנקודה זו תוכל לספק את הקישורים ולנסח המלצות להמשך למידת הנושא . במאמר המלא תוכלו לקרוא את ההרחבה בנושא מודל 70/20/10 70% של הלמידה מתרחשים תוך כדי עבודה ; 20% במסגרת של הנחיה / אימון ומשוב ישיר ; 10% באמצעות למידה פורמלית . לכן כמפתח הדרכה , השאיפה היא לצייד את הלומד באותם 10% של למידה פורמלית כדי להשאיר לו שפע של מרחב לנסות את הדברים שלמד בעולם הממשי ) 70 האחוזים ( תוך מינוף והתבססות על אותם 20 אחוזים נוספים של משוב / הנחיה תוך כדי עבודה .
- לאחר שעברנו על המודלים , כיצד מחליטים באילו מהם להשתמש ? מן הסתם אילוצי הזמן והתקציב יגברו לפעמים ותצטרך לבחור את הנתיב הפשוט ביותר כדי לתת מענה מהיר ככל האפשר על צורך נתון . אך ברבים מהמודלים הללו לא צריך להפעיל תותחים כבדים בצד הטכני , וברוב המקרים כל שיש להשקיע הוא זמן בחשיבה על הבעיות התכנוניות ובבחירת תמהיל מתאים להשגת התוצאות הרצויות במשאבים הזמינים . איך תחליט באיזה מודל או תמהיל של מודלים לבחור ? התחל בבירור עם עצמך : מה אתה מנסה להשיג בכל שלב של הלומדה ( וזכור שלפעמים אתה מנסה להשיג יותר מדבר : אחד !) הקניית ידע או הגברת מודעות שיפור של ידע ומיומנויות שינוי של גישה או התנהגות מפה את מה שאתה מנסה לעשות ולאחר מכן עבור על המודלים . תצטרך לקבל החלטות תוך כדי העמקה בנושא – לדוגמה , אם אתה בודק מודלים לרצף של ׳הצג׳ , ייתכן שחלק מפריטי התוכן יתאימו יותר מאחרים למודל מסוג ׳שאל את המומחה׳ . אם אתה מנסה להקנות מיומנות של פתרון בעיות מורכבות , האם יש לך די ידע וזמן לפיתוח התוכן בעצמך ? אולי כדאי לשקול התקשרות עם שותף חיצוני במטרה לקבל עזרה בהכנת לומדה שתתאים לבעיה . אם אתה מגבש לומדה מעורבת , חשוב על החלקים שיועברו באמצעות הדרכה מתוקשבת ושאולי כדאי להשלימם בעזרת כלים שונים , כגון עזרי עבודה , משחקי תפקידים בכיתה או הנחיה אישית עם מנהל .
- http://www.kineo.com/us/elearning-reports/free-guide-e-learning-design.html