SlideShare a Scribd company logo

פרוטוקולים 2

•
•
Y
yaelnagid

פרוטוקולים מכנס חפ"ן

1 of 54
Download to read offline
‫1. פרוטוקול מעגל השיח בהנחיית מנחם גורן מסאדברי‬ ‫רמת הגולן‬ ‫מנחם: מציג את עצמו ושואל: מה עניין אתכם בהרצאה של חן? למה התחברתם?‬ ‫עמיר מהעמותה לקידום הרוח בחינוך: עניינה אותי ההתייחסות להיווצרות של דבר חדש,‬ ‫‪ ,emergence‬התפתחות, שבעיניה )חן( נראה שהם דבר חיובי, ומעניין אותי מה הופך הופעה של‬ ‫חידושים למשהו חיובי- יש בנו משהו שרואה שינוי, התפתחות כחיובי. מעניין אותי למה זה כל כך‬ ‫מעניין אותנו?‬ ‫ראשה מ"מאסאר", נצרת: מחנכת חדשה )שנתיים( אצלנו במאסאר מתחדשים תמיד, ולכן חידוש‬ ‫ישר נקשר לעבודה שלנו בבית ספר.‬ ‫עמן מ"מאסאר", נצרת: מחנכת שנה 11, אצלנו באמת דברים מתחדשים כל הזמן. הבכור שלי בי"א,‬ ‫בשנה הבאה מסיים. כשהכנסתי אותו בכיתה א' כולם אמרו לי: "איך את עושה דבר כזה? זה בית‬ ‫ספר חדש, את זורקת אותו לגיהינום". היום הילדים שלי לומדים ובמצב מאוד טוב, הם כל כך‬ ‫מיוחדים. השנה נרגעתי. יש תמיד אי ודאות.‬ ‫דבורה, מורה למוזיקה: מאוד דיברו אלי המסקנות והסיום- כך אני עובדת. לכל מפגש אני מביאה‬ ‫איתי חומרים ואין לי מושג מה יהיה. יש לי מטרות- על, אבל המפגש הוא פתוח ויש שם דברים‬ ‫משמעותיים מאוד. אני מביאה כלי נגינה אבל אם הם רוצים דווקא אומנות אני מניחה בצד ומזמינה‬ ‫אותם לעבוד עם זה ואז מזמינה אותם לאינטראקציה עם התכנים שעלו. אני מזמינה לשיתוף,‬ ‫לרעיונות איך ילד יכול להתמודד עם הדברים שעלו. החומרים הטכניים שאני מביאה הם רק גירוי‬ ‫לתכנים הפנימיים שיעלו. הדינאמיקה מתחילה הרבה פעמים באופן לא מילולי ועליה אנחנו בונים את‬ ‫התכנים המילוליים. עשיתי עבודת מחקר בין הקשר של אקלים דמוקרטי בבית ספר לבין הנעה‬ ‫פנימית ללמידה. בהחלט יש השפעה משמעותית ביותר ביניהם.‬ ‫עפרית, בוגרת חפ"ן , גננת ב"שיטה", בי"ס פתוח רחובות ומדריכה פדגוגית בחפ"ן: היום בבוקר‬ ‫ביקשו ממני להכין עוגות לכנס תמיד אני מתפעלת מזה שבסוף יוצאת עוגה. אני נפעמת איך החוסר‬ ‫ודאות מסתדר. אם כך זה עם הפודפרוססור, על אחת כמה וכמה בני אדם, קמים אחרת כל יום,‬ ‫ובשבילי זה הבסיס של העבודה הזו. חוסר השליטה, לא לפחד ממנו, להיות בתוכו.‬ ‫עינת, בוגרת חפ"ן , לימדה בדמוקרטי ביפו , מנחה בתי ספר בהקמה, וכיום עובדת ב"קסם": עבדתי‬ ‫עם משרד החינוך ופרשתי כדי לא לעבוד דרכם. היום אני עובדת בקסם ובגני ילדים. דיבר אלי החלק‬ ‫האחרון של "סף הכאוס", האופן שבו מתהווה משהו חדש מהסוכנים ומהאינטראקציה ביניהם. כמי‬ ‫שמנחה בית ספר וגן אני חושבת שאלה דברים כל כך משמעותיים ואני רואה שכשאחד חסר דברים‬ ‫לא קורים. כשגם השונות וגם הקשר קורים, הדיאלוג, אז זה עובד. שונות או מגוון זה למשל בגן ילדים‬
‫עם שתי נשות צוות- היכולת שלהן להביא את תפיסת עולמן וליצור משהו חדש עם הילדים. לא תמיד‬ ‫זה מתקיים כי לא תמיד מקדישים לזה את העבודה הראויה. בגן רגיל יש גננת ותכנית שמכתיבה‬ ‫סדר. כאן יש מקום ליצור משהו חדש. יש לי חברה שהבן שלה לומד בהרדוף, מוזיקלי מאוד, מנגן‬ ‫בטרומבון, מופנם מאוד, סגור, סיפרה שהיה אתמול ערב מוזיקלי והבן עמד על הבמה ושר, שיר‬ ‫שלם. דיברנו על איך אתה טומן זרעים, זורע מעשים, ועדיין הילדים שלך מפתיעים אותך.‬ ‫שרי, בוגרת חפ"ן ומנחה סטודנטיות בסמינר בית יעקב: הלב שלי דופק כמו טםטם. בהרצאה של חן‬ ‫התחברתי מאוד כשהיא דיברה על החדש, על השינוי, על קבלת השונות והחיבורים, הדיאלוג, איך‬ ‫שזה מהדהד אצלי ברמת המיקרו והמקרו, על התיאוריות שמדברות על נפש האדם, על הנפש שלי‬ ‫עד כמה שאני מכירה אותה, עם המורכבות שבה. ראיתי את הקבוצה שאני מנחה מול העיניים, על‬ ‫המשתנים הנוספים שצריך לתת להם מקום, חשבתי גם על החברה שלנו, על הצורך בקבלת השונה.‬ ‫מישהו דיבר על כדוריות הדם הלבנות וחשבתי על ההתנגדות לשינוי, על החרדה ממשהו חדש שהוא‬ ‫לא מוכר לנו. יש איזו נטייה להסתגר ולראות במישהו אחר את ההם, הרעים, כאשר הכול נמצא גם‬ ‫בנו.‬ ‫אמיר: אם לוקחים את משמעות הדברים לעומק זה אומר לוותר על תפיסה של שליטה ומעבר‬ ‫לתפיסה של השפעה, והויתור הזה מפחיד. ההתהוות מלמטה במקום להנחות מלמעלה כמורה‬ ‫דורשת הרבה בטחון עצמי ושחרור וזה קשה לי.‬ ‫איתי, אבא לילדה בת שנתיים וחצי: אגב אפקט הפרפר, השתתפתי בסדרת מפגשים של נירה‬ ‫עפרוני, שהקימה את "השיטה" ברחובות. מישהו שאל שאלה בקהל והוא אמר שלמד בחפ"ן. שאלתי‬ ‫מה זה והתחלתי להתעניין, הלכתי ליום הפתוח ועכשיו אני בכנס וזה כבר שינה לי את כל החודש‬ ‫האחרון ואני אהיה תלמיד כנראה בשנה הבאה. אני מתעניין כבר כמה שנים בגישות חינוכיות.‬ ‫שואלים מה יצא מהילד וברור שאין תשובות לזה, אבל ברור לי שאיפה שיש אנשים טובים עם כוונות‬ ‫טובות, הסיכוי טוב יותר שיקרה משהו טוב. במערכת החינוך אין מספיק אנשים טובים. בגן שבאתי‬ ‫לבדוק לבת שלי הגננת אמרה תראה, אף אחד לא בוכה. אני לא מסכים שזה הקריטריון. היום מאוד‬ ‫ברור שילדים צריכים ללכת לכאן ללמוד את זה לשם ללמוד את זה, מגדירים להם מסגרת שעכשיו‬ ‫לומדים ועכשיו לא לומדים אז הם נהיים פחות סקרנים, זה יוצר התנגדות. אני רואה אצל הבת שלי -‬ ‫בבית היא מאוד שייכת ויש לה "סיי" מה יהיה היום. בבית ספר אין את ההיזון החוזר, אין את‬ ‫האינטראקציה עם הילד, הילד לא מחליט, לא מקשיבים לו, אולי לא מספיק.‬ ‫מנחם: רוצה "להתווכח" עם איתי, להזהיר את עצמי ממשיחיות שקר. אני נתקל הרבה מאוד באיזשהו‬ ‫ברק בעיניים במערכות אלטרנטיביות, כאילו גילינו את האור, כל מי שלא איתנו מייצג את החושך.‬ ‫לדעתי אין לנו שמץ של מושג למה גורם לילד להגיע למקום כלשהו. אני בקיבוץ ויש שם כלבי בורדר‬ ‫קולי רועי פרות והם רודפים אחרי המכוניות גם. לפעמים עוברים ילדים לידינו אנחנו רצים אחרי‬ ‫הגלגלים ומשוכנעים שהילדים המשיכו לכיוון שהם הלכו כי כיוונו אותם. יש הרבה אנשים. אני בוגר‬ ‫שלוש טראומות: קיבוץ, קיבוץ דתי, ויוצאי שואה. אני חושב שיצאתי סביר, אני לא יודע אם הילד שלי‬ ‫היה יוצא יותר או פחות טוב אם היה במקום אחר. יש לנו ניגון בלב וזה מה שאנחנו עושים.‬
‫אין לנו שום מושג איך ומה אנחנו עושים, אבל זה מנגן לנו הכי נכון.‬ ‫אני לא זוכר מה המשימה שלי אז המצאתי משימה תוך כדי: בואו נחליט שאנחנו מנהלי מערכת‬ ‫החינוך ואין לנו מגבלות תקציביות, נהלים, שום דבר. יש לנו משימה לשנות את המערכת. בואו‬ ‫ננסה שכל אחד יתמקד בדבר אחד.‬ ‫עמיר: אני רוצה לשמור שיהיה ברק בעיניים, שיהיה להם אכפת ממה שהם עושים, ושתהיה להם‬ ‫אידיאולוגיה. אני חושב שכך הם מעבירים דברים לילדים שמורים שעושים את זה בגלל שכר טוב.‬ ‫משלם טוב למורים כדי שיגיעו למקצוע המאתגר כי הם רוצים ולא כי אין משהו יותר טוב, והייתי שם‬ ‫דגש גדול על קבוצות עבודה וסדנאות לסלקציה )רק מי שמתפתח יישאר( ושיהיה עושר נפשי ורוחני‬ ‫שירצו להעביר לתלמידים.‬ ‫עפרית: אני מתחברת )לעמיר( אבל גם הייתי רוצה שיהיה מגוון, שיקרו המון דברים, צריך להשקיע‬ ‫המון באנשים שבשטח, אבל גם לוודא שלא יהיו אותו דבר. צריך לא לפחד לעשות מדדים שלא עושים‬ ‫את כולם אותו דבר, להפסיק עם מיצבים, לתת מגוון ורב גוניות ושיהיו בה אנשים טובים שכל אחד‬ ‫במקום שלו ייתן מה שהוא יודע, אבל הכי טוב שאפשר, שהילד יוכל לסמוך על האנשים. כרגע הכול‬ ‫בינוני, אף אחד לא הולך עד הסוף עם מה שהוא מאמין.‬ ‫עמיר: אמרת שרצוי לאפשר להורים להיות המורים, האם אפשר לעשות מערכת אובייקטיבית‬ ‫שתעזור לקבוע מה מתאים?‬ ‫עפרית: אני חושבת שבגילאים הצעירים ההורים צריכים, לפני חינוך דמוקרטי או פתוח או‬ ‫אנתרופוסופי, ההורים בוחרים לילדים, לאיזה חינוך ילכו, אז נוצר דיאלוג ואינטראקציה, ושם אפשר‬ ‫לתת לילד לבחור לעצמו מה מתאים לו. והלוואי והורים ילכו עם זה. הבת שלי הצעירה בחרה ללכת‬ ‫לפנימייה וזה היה לי קשה מאוד, אבל הצלחנו לתת לה ללכת, ואני אומרת: איזה מזל שהצלחנו להיות‬ ‫שם.‬ ‫עמיר: כיום, אם תתני להורים לבחור, הם יבחרו בית ספר עם אחוזי הבגרות הגבוהים ביותר.‬ ‫עפרית: אני חושבת שהרבה אנשים היום שואלים וחושבים ומחפשים.‬ ‫איתי: אבל את אומרת שאם את היית בוחרת, היית בוחרת לילדה שלך משהו שלא התאים לה, לא‬ ‫ללכת לפנימיה.‬ ‫עפרית: היא הייתה בכיתה י'. היא לא עזבה בד'. כגננת אני מקבלת לא רק את הילדים אלא גם את‬ ‫ההורים שלהם.‬ ‫שרי: מתוך אמונה במה שאומר קארל רוג'רס, שאדם מאז שנולד רוצה לגדול, ההתכוונות צריכה‬ ‫להיות לילד ולא להורה, לצרכים של הילד ולא לצרכי ההורה, זה חוסם את האני העצמי שלו מלצאת.‬ ‫נכנסתי כמה פעמים לסאדברי, הפינות שבאמת מאפשרים לילד, באמת הוא יוציא מה שמתאים לו.‬ ‫הייתי מכניסה מקום מאפשר במרכז הזה.‬
‫דבורי )דבורה(: אם אני רוצה שהילד יבחר, אני אתן לו גבולות מאוד ברורים שבתוכם יוכל לבחור. אני‬ ‫אעשה לו איזון בין "תזרום עם עצמך" לבין חוקי החברה. אולי כן תיגש למיצב ותהיה יכול להתמודד‬ ‫גם עם דרישות שלא מתחברות לפן האישי שלך. לא תכתוב בי"א עם שגיאות כתיב, תהיה לך‬ ‫אפשרות גם להיפתח אישי וגם להתמודד עם החברה. הייתי יושבת עם צוות חכמים שרוצים לבנות‬ ‫חברה יותר טובה. בגיל הרך מקומות יותר ברורים, לא הייתי זורקת אותו שיבחר לבד, זה הכי מאיים‬ ‫עליו. אחר כך הייתי עושה גם פינות סגורות וגם פתוחות, ובשלב יותר בשל הייתי שמחה לעשות‬ ‫מפגש תרבותי רחב יותר, אחרי שאתה יודע מי אתה ומה הזהות שלך, אתה פוגש עוד זהויות בלי‬ ‫להיות מאוים.‬ ‫עמן: אני היית משנה את השם מורה למדריך או מנחה. אני אצמצם את מספר הילדים בכיתה. אי‬ ‫אפשר עם 04 או אפילו 03 תלמיד. אם היו 51 תלמידים זה מאפשר הרבה. לנו יש 51 וזה מאוד‬ ‫עוזר. הייתי מבקשת ממורים לא לפחד לתת לילדים לטעות, זה מפתח ונותן לילד ללמוד הרבה על‬ ‫עצמו. הילד לומד שטעה בעימות מול המשתתפים בסיטואציה. אנחנו שואלים אותו מה יכול היה‬ ‫לעשות אחרת, מבקשים מהילדים להגיד מה מפריע להם.‬ ‫מנחם: יש חברות הערה שמקדמות אנשים לפי כמה הם נכשלו, זה אומר שהם לקחו סיכונים וניסו.‬ ‫המערכת היום היא של 0 טעויות, אם טועים אז מתקנים, זה מלמד שזה לא בסדר לטעות אבל אפשר‬ ‫ללמוד הרבה מטעויות.‬ ‫אני חושב שצריך לבטל את תכנית הלימודים. זה מונע מהמורים את האור בעיניים.‬ ‫אמיר מהניסויי: אני חושב שכדי לשנות את המערכת צריך להגדיר לה מטרות אחרות לחינוך- כמה‬ ‫פעמים קראו בהתלהבות במהלך השנה, כמה רוצים ללמוד את המקצוע בשנה הבאה, כמה ילדים‬ ‫רוצים לעסוק במקצוע כשיהיו גדולים, וכד'. למטרות כאלה צריך גם הכשרה אחרת, שתלמד מורים‬ ‫לעמוד במטרות כאלה, להתחבר לעניין של הילדים ולפתח אותו, ללמד גם מלמטה למעלה.‬ ‫עפרית: ילדים מעריכים מורים שבאמת אכפת להם מהם, מי באמת רואה אותם ומי מעניין אותם, הם‬ ‫סקרנים, הם רוצים עניין. הייתי רוצה הצעה לנושאי לימוד. אני רואה סטודנטים שאין להם שום בסיס‬ ‫זה קשה להם, הייתי רוצה הצעה. אני חושבת שכדאי גם שיהיו הרבה הכשרות תוך כדי. אני מתה על‬ ‫ספר בראשית. צריך לגמור אותו בכיתה ב'. אני חושבת שמי שצריך לסיים אותו לא עושה את זה‬ ‫בצורה מעניינית כי צריך לרוץ. צריך להציע ואז לאפשר לבחור, לברור, לעשות תכנית משלהם.‬ ‫עינת: ללמד מורים להפוך תכניות לימודים למשהו חי, לא צורך שחייבים לו דין וחשבון, שקובע את‬ ‫החיים שלך כמורה. שמורים יעבדו יחד וילמדו יחד. אני חושבת שמערכת חינוך צריכה לקחת הורים‬ ‫בחשבון כדי לאפשר ללמוד.‬ ‫אמיר ניסויי: אני חושב שאם ננסה ללמד את הדברים שהילדים רוצים ללמוד, שחשובים להם, לחיים‬ ‫שלהם עכשיו, המערכת תפתח אנשים טובים יותר, סקרנים יותר, מעורבים יותר. הם עדיין יפתחו‬ ‫מיומנויות ויכולות, אבל עם הרבה מוטיבציה ורצון כי זה רלוונטי ומשמעותי להם.‬
‫עמן: אני היית רוצה כיתות קטנות יותר. אוירה נעימה יותר- מנהל טוב, יחס טוב מהמסגרת‬ ‫ומהמערכת שרק מוסיפה עומס ושחיקה והכול עובד לתלמידים. מורה צריך לבוא כי אוהב ללמד, כי‬ ‫אוהב להיות בבית ספר הזה. האינטראקציה טובה יותר. תכנית לימודים לא שוחקת- איך אתה מלמד‬ ‫3 ספרי היסטוריה, יותר מ0001 דפים, בשנה? עשינו תכנית אחרת שהמורה יכול לבחור מה שרוצה,‬ ‫יכול לבחור דרכים שונות ללמד, וגם לתת בחירה לתלמיד. המורים צריכים גם עזרה- אם למדו בעבר‬ ‫במסגרת סגורה וקשה ועכשיו רוצים לפתוח ולשנות את דרך החינוך צריך להכשיר את המורים ללמד‬ ‫אחרת.‬ ‫עפרית: אני לא רוצה שהכל יהיה בתי ספר פתוחים. אני רוצה שבכל המקומות יאהבו את הילדים. לא‬ ‫הכל מתאים לכולם.‬ ‫מנחם: צריך בכלל בתי ספר?‬ ‫שרי: צריך מקום שבו ילדים נפגשים, אחת הלמידות היא של ילדים עם עצמם, השיתוף.‬ ‫דורי: צריך מקום מכבד, אולי שמתקן דברים שיש בבית.‬ ‫עמיר: אם המטרה היא לחשוף את הילד למבוגרים משמעותיים נוספים, אז צריך מורים מרקעים‬ ‫שונים.‬ ‫איתי: אפשר גם שהורים יגיעו, גם החקלאי.‬ ‫דורי: אפשר בית ספר נייד.‬ ‫מנחם: יש בית ספר בדנמרק שנוסע ממקום למקום. אבל הילדים מגיעים לפעמים ואומרים אוף עוד‬ ‫טיול. אפרופו תכנית לימודים ובגרות, הייתה לנו שיחה עם המפקח שלנו בכנף, אני חושב שבגרות זה‬ ‫נורא ואיום, הוא אמר לנו שמבחני הבגרות זו הדרך להחזיק את המורים בבית ספר. ביום שנבטל את‬ ‫בחינות הבגרות ל%08 מהמורים לא יהיה מה לעשות בבית ספר.‬ ‫עמיר : גם אני חושב כך. כל עוד שהמשכורות הן מה שהן זה לא מאפשר ללמד בכבוד.‬ ‫עפרית: אבל אם מפקח אומר דבר כזה ונשאר מפקח ושלם עם זה, זה מאוד עצוב.‬ ‫עמן: אני מרגישה שהמערכת לא מאמינה בי, שיתנו לי לפתח בעצמי, לא כל הזמן להוריד תכניות‬ ‫מהאינטרנט, לבנות ביחד עם הילדים. אני הייתי מבקשת כשר מכל המורים והילדים שתהיה שמחה‬ ‫בבית ספר, אצל הילדים והמורים, שמחת חיים, ושיהיה עניין ואתגר.‬ ‫עפרית: בחוזר מנכ"ל לא כתוב לאהוב ילדים ולשמוח.‬ ‫מנחם: היה מאמר בהד החינוך על מנהל החינוך בניו יורק שאמר שלא מעניין אותו כלום, רק הישגים.‬ ‫אומרים שמחה, אהבה, מה שרוצים, וכשר החינוך אתה שומע גם מה עם ההישגים של ישראל,‬ ‫האיומים הקיומיים,‬
‫עפרית: אני שואלת אם יש קורלציה בין הישגים בבית ספר לאנשים יצירתיים.‬ ‫מנחם: מה אתם חושבים על אמצעי התקשורת, גורם חדש שנכנס שמפר את חוסר השליטה, יש‬ ‫מישהו ששולט בנו מאוד חזק.‬ ‫אמיר ניסויי- אני חושב שצריך לחנך חינוך ביקורתי, ללמד את הילדים לשאול שאלות, לחפש את‬ ‫מאחורי הקלעים. ראיתי באינטרנט הרצאה של אדם בשם סיר קיי, ששואל לאיזה דברים צריך לחנך‬ ‫את הילדים שיהיו כאן אחרינו? הוא אומר שהעתיד תמיד לא-ודאי ומול זה צריך לחנך- אל מול‬ ‫דינאמיות מהירה, שינויים גדולים. לתפיסתו צריך לחנך ליצירתיות, לא לתחום ספציפי אלא ליכולת‬ ‫הזו לחדש, להיות גמיש. לזה אני מוסיף את החינוך הביקורתי, את היכולת לשאול שאלות, לנתח‬ ‫ולהבין מצבים מורכבים.‬ ‫מנחם: חשבתי בדרך ויש לי משהו למה צריך ללמד ילדים שעולמם יהיה שונה מאוד ממה שיש לנו‬ ‫היום. אני זוכר עד היום את רצח קנדי, לא הייתה טלוויזיה, לא היו תקליטים. היה רדיו וטלפון אחד‬ ‫בקיבוץ. מישהו קיבל את ההודעה בטלפון שקנדי נרצח והשמועה עברה ואז התחלנו לבכות. היום‬ ‫הדברים כל כך מהירים ומחוברים.‬ ‫חשבתי על 4 תכונות שילדים צריכים ללמוד:‬ ‫1. קוסם- כי האדם העתידי יצטרך לחשוב על מקומות ודברים חדשים‬ ‫2. נמלה- חלק מקן נמלים גדול, לחברה צפופה, עשנה, דורכת על הרגליים יותר‬ ‫3. יודע- אדם שיודע שהוא קטן, שסופו קרב, שלחיים שלו ביקום יש משמעות קטנה‬ ‫4. מפלצת- יש שכל והוא משמש אותנו גם לטוב וגם לשמש רע, לדעת להבדיל ולהשתמש בשכל‬ ‫לטוב.‬ ‫‪yamlayil@gmail.com‬‬
‫2. מעגל שיח בהנחיית שבתאי מג'ר , משורר, פסיכולוג תעסוקתי ומורה - מרצה.‬ ‫מילותיו של שבתאי מג'ר לאחר הנחיית מעגל השיח :‬ ‫נכנסנו למפגש הקבוצה עם האמירה המבטיחה והלא מאיימת - ..ונראה מה יהיה..‬ ‫פתיחה מתאימה לדיון בנושא שלנו, שככל שהוא מוגדר במלים ומעוגן ברעיונות,‬ ‫הוא גם פתוח לתיאורים ומזמין התייחסויות.‬ ‫היינו עשרה בקבוצה, יחד איתי אחד עשר, והצטרפה אלינו חני, ומיה גם כתבה פרוטוקול.‬ ‫היה ייצוג נכבד לנגב, והיו מביה"ס 'ארגנטינה' שעובר הסבה, ושרויים במין חוסר ודאות.‬ ‫פתחנו בהתייחסות להרצאה, שכמה מהמשתתפים הסכימו שהייתה מרתקת ולא מחדשת דבר.‬ ‫עם השילוב הזה יצאנו לדרך והוא היה בסיס להתייחסויות, ועוד תיאורים ופרטים אישיים.‬ ‫מתוך דברי ההכרות וההתעניינות ההדדית צמחו שאלות, ש 'הסתובבו' בחדר, ולאט לאט‬ ‫הפכו לציר שאליו נסב הדיון, וממנו עלו שאלות נוספות.‬ ‫לא טרחנו לענות תשובות מלאות, יותר פנינו להישאר עם שאלות, ולהקשיב לשאלות המסתעפות‬ ‫מהן.‬ ‫ציר שכזה התפתח כך:‬ ‫איך מחנכים לביטחון הפנימי - לתחושה שיהיה בסדר? -‬ ‫איך מאזנים בין שליטה לבין התמסרות? -‬ ‫איך אני משתחרר מ 'סדר יום פנימי', ולא מכתיב אותו, ומתפנה לשמוע מה קורה? -‬ ‫והאם זה נכון? -‬ ‫איך אפשר להימנע מטעויות? -‬ ‫מה מקומו של האלתור? האם הוא קשור לביטחון עצמי? -‬ ‫ועד הפחד מן המוות הגענו, וקישרנו אותו לחיים עם הידיעה שלא יקרה )לי( משהו רע,‬ ‫ומה עושים אם יקרה? ...‬ ‫דיברנו גם על תכונות ועל תכונות הנגד, שלפעמים שוכנות בתוכן ועושות את דברן, ומחפשות‬ ‫את דרכן, ואיך זה יוצר את מי שאנחנו.‬
‫בסיום, אחת המשתתפות הביעה אכזבה מכך שלא הלכנו אל המורכבות ולא דיברנו ישירות על‬ ‫החינוך.‬ ‫אחרים סיפרו שהמפגש התייחס להרצאה ופתח אצלם מחשבות והרהורים.‬ ‫יתכן שאפשר היה למקד יותר, וודאי היינו מגיעים למקומות מעניינים; וגם בדרך שהלכנו בה‬ ‫פיתחנו שיחה מקרבת, נראה שהיו חילופי רעיונות או העשרת רעיונות, וחומר חדש למחשבה,‬ ‫ואנשים חדשים, ולפחות דמויות לדמיון ואולי למפגש נוסף ולהמשך.‬ ‫פרוטוקול מעגל השיח בהנחיית שבתאי מג'ר‬ ‫המפגש התחיל בהיכרות דרך התבוננות, היינו בשקט זמן מה והתבוננו אחד בשנייה‬ ‫הנחייה להיכרות: מה חוויתי בהרצאה ומי אני?‬ ‫שבתאי: חוויתי פרדוקס, מצד אחד הרצאה מרתקת ומצד שני שום דבר חדש.‬ ‫אורית, בוגרת חפ"ן: מאוד מתחברת לדברים, נכנסתי באמצע אבל חוויתי שההרצאה הייתה מרתקת‬ ‫וטריוויאלית כאחד. כשמסתכלים על הדברים אחד, אחד, הם לא חדשים , אבל ביחד כהתחלה, אמצע‬ ‫וסוף, זה נתן תמונה חדשה. השאיר אותי במקום של לשמוע יותר.‬ ‫מיה, בוגרת חפ"ן: במהלך ההרצאה הייתי עסוקה בלעשות מטאפורה עם בית הספר, מאוד התחבר‬ ‫לי לחיי היומיום ולחוויות שם, הרגשתי שזה מעניין , החיבור בין התיאוריה והמעשה. הדברים היו‬ ‫ידועים אך בקונטקסט של חיי היומיום זה קיבל משמעות אחרת ומרתקת.‬ ‫ענת: בוגרת חפ"ן, עסקתי בחינוך בניסויי ובעולם, כרגע אני תחקירנית, הנושאים בהרצאה מאוד‬ ‫מדברים אליי. הרגשתי שזה כמו זרעים באוויר , היה לי חסר דוגמאות שיחברו אותי לחוויה אישית,‬ ‫חידש לי, הוסיף לי,מיקד ואחשוב על כך שוב. גם כאמא טרייה קשה לי להתרכז, הסרטונים בחוץ של‬ ‫המורכבות בטבע המחישו לי את ההרצאה והוסיפו לי.‬ ‫דפנה גרניט-גני- גרה בשדה צבי, מנהלת בי"ס יסודי "מרחב" לחינוך סביבתי ואומנויות, עושה‬ ‫דוקטורט. אני מכירה את התיאוריות של מערכות וזה התחבר אליי בהיבט המחקרי, מעבר בין‬ ‫אובייקטיבי לסובייקטיבי, אני חוקרת זהות . התחברה אליי גם מחיי בית הספר, כשעשינו חוגי בית‬ ‫לגיוס לרעיון בית הספר עשיתי תרגיל בקבוצות : כל אחד שם יכולת אחת ביד וביד השנייה צורך,‬ ‫וביקשתי מאנשים להתחבר בהתאמה וכך נוצא מאגר מדהים של חיבור בין צרכים ויכולות ממש כמו‬ ‫בית הספר שלנו שהוא מפגש בין צרכים ויכולות ולא רק סיבה ותוצאה אלא מציאות מורכבת.‬ ‫במציאות זה אכן קורה לדוגמה מסיבת הסיום בבי"ס שכל אחד תרם כפי יכולתו,.‬
‫יואב: מביה"ס הדמוקרטי בערד, מזדהה עם הפרדוקס. ההרצאה לא חידשה, המורכבות זה מה‬ ‫שקורה בעולם המערבי. הבסיס של המורכבויות זה רגש. אני לא מכיר מישהו שיכול להסביר רגש‬ ‫כללי או משותף.במישור החוויתי ניתן, וניתן גם להיעזר בתיאוריות פילוסופיות, כמו בפילוסופיות של‬ ‫מזרח מול מערב.במציאות היומיומית של בי"ס אלטרנטיבי יש מקום לחוויות אישיות ואין ניסיון לניתוב‬ ‫שכולן יעשו משהו אחד. ההרצאה סידרה את הדברים בצורה שניתן לחוש אותם.‬ ‫איילת: בי"ס הדמוקרטי בערד. נולדתי בי-ם ובגיל חודשיים עברתי לערד ומאז אני שם ואוהבת לגור‬ ‫שם. מצטרפת לדברים שנאמרו, העניין שמעסיק אותי הוא הוודאות. ברור לי שאין ודאות, אחד‬ ‫הדברים שמקשים על התנהלות בית ספרית זה אנשים שחושבים שהם יודעים מה הכי טוב לבי"ס.‬ ‫חייבת להיות תמיד עוד דרך/יש הרבה דרכים למטרה אחת ויש מקום לכל אחד- זה נותן בטחון בתוך‬ ‫האי ודאות. האי ודאות עוזרת לפתוח את העיניים, דברים הם לא מדידים, אני מלמדת אבל לא יודעת‬ ‫מה כל אחד לוקח.‬ ‫רחל, בוגרת חפ"ן - לא הייתי בהרצאה. אני הייתי אמורה לעבוד בבי"ס ארגנטינה אבל החלטתי‬ ‫לעבור דרומה.‬ ‫מיכל- לא הייתי בהרצאה. אני מורה לחינוך גופני בבי"ס ארגנטינה שעובר שינוי. אנחנו הולכים להיות‬ ‫שלוחה של הניסויי.הכל חדש לי , הכול שונה אני מתחילה להתרגל לאט לאט. התלמידים יישארו‬ ‫אותם תלמידים. הייתה ישיבת מורים ראשונה, לא נשארנו אותו צוות, גם המנהלת התחלפה. מהצוות‬ ‫הקודם נשארנו אתי ועופרי, הכל חדש לי ומעניין.‬ ‫שבתאי- משהו מההתרגשות שלך עובר אלינו לקבוצה.‬ ‫יואב- איך את מרגישה עם השינויים?‬ ‫מיכל- אני מאוד אופטימית, אני חושבת שזה מרענן.‬ ‫אתי-מורה לאומנות בי"ס ארגנטינה, אנחנו מאוד וותיקות בבי"ס יש התרגשות של משהו חדש, שיטות‬ ‫הוראה שונות.‬ ‫ענת-את יכולה להביא דוגמה לשינוי?‬ ‫אתי- קודם היינו כמו משפחה גדולה, עכשיו גם יכולה להיות משפחה אבל חדשה.‬ ‫שבתאי- מה התחביבים שלך?‬ ‫דפנה- נשמע שאת מפחדת מהשינוי.‬ ‫אתי- אני מצפה אבל לא מפחדת. סקרנית.‬ ‫שבתאי- הדברים שלך מתחברים לנושא השיחה שלנו-אי הוודאות‬ ‫מיכל- אנחנו לא נוחתות לאי ודאות מוחלטת. יש ודאות מסוימת.‬
‫שבתאי- איך אנחנו ניגשים לאי ודאות?‬ ‫יואב- אי ודאות זה דבר בסיסי בבי"ס כמבוגר גם אם המנהל שלי בעבודה ירדה בי אני לא אעשה‬ ‫שינוי כי אני מפחד. לדעתי מדד להצלחה של בי"ס זה שבוגריו יראו בנקודת אי ודאות נקודה לבניה‬ ‫ולא נקודת שפל. בעולם המודרני אנשים מרשים לעצמם לחפש את דרכם.‬ ‫עופרי, בוגרת חפ"ן- עובדת בבי"ס ארגנטינה. לא הייתי בהרצאה, אני עם הבן שלי וקשה לי להתחבר‬ ‫לדיון שמתחיל כאן. אני חווה אנשים שמתמודדים באופן שונה עם אי ודאות, אני מעריכה את אתי‬ ‫ומיכל שנשארו בבית ספר למרות אי הוודאות.‬ ‫חן, המרצה- לפני ההרצאה, האי וודאות הייתה בלתי נסבלת, דיברתי עם חברה והבנתי עד כמה אני‬ ‫לא אוהבת לתת הרצאות, יותר נהניתי מהשלב שהתחילו לשאול שאלות. בהרצאה עצמה הרגשתי‬ ‫שדיברתי לאורות ולא לאנשים זה יותר מידי מונולוגי בשבילי, כשהתחילו להגיב לא הייתי צריכה לייצר‬ ‫אנרגיה של עצמי.‬ ‫הכי מעניין באי ודאות זה מה שקורה כרגע בשיחה הזו, לא חשוב מה כל אחד מחליט/מנבא, אי‬ ‫אפשר לדעת מה יקרה ואיך תירקם השיחה לכיוון מסוים מתוך מה שכל אחד יגיד.‬ ‫שבתאי- יותר מזה, גם לאחר שהשיחה כבר נרקמה לא נדע באמת על מה הייתה השיחה כי כל אחד‬ ‫חווה אותה אחרת.‬ ‫ההנחיה שלי היא לא מתוכננת ומונחית ע"י האי ודאות, אני מציע שאם למישהו יש איזה דחף להגיד‬ ‫או להציב שאלה יעשה זאת‬ ‫יואב- אותי מעניין ודאות מול ספק, לדוגמה דתות, שהוודאות שלהן היא חיצונית בלבד.למעשה בחוץ‬ ‫הכל הוא אי ודאות ולכן אדם צריך לפתח ודאות פנימית‬ ‫ענת- בדרך לכנס נהגתי ובדרך למכללה עשו המון שינויים בכבישים, ולא היה לי מושג איך אני מגיעה‬ ‫וחונה, אני בד"כ כן אוהבת לדעת מראש,הפעם הרגשתי שיהיה בסדר והדרך כבר תראה לי את‬ ‫עצמה. גם כשלימדתי נהגתי לתכנן הכל עד הפרט הכי קטן ולמעשה בסוף הייתי הכי שמחה כאשר‬ ‫התכנונים לא הצליחו, עלתה בי השאלה איך מחנכים ילדים לביטחון פנימי/ודאות פנימית?‬ ‫דפנה- אותי מעניין מה קורה בבי"ס ארגנטינה.‬ ‫מיכל- בי"ס ארגנטינה הלך והצטמצם עד כדי סכנת סגירה, החליטו להכניס לאזור בי"ס חזק שיחזק‬ ‫את האוכלוסייה באזור ויעצור את ההתחרדות בשכונה.‬ ‫חני: למה בחרת להישאר? )שואלת את מיכל(‬ ‫מיכל: הגישה החינוכית שלי תואמת. קל לי יותר להישאר במקום בו אני נמצאת מאשר לעבור למקום‬ ‫אחר. יש לי ממלכה שלמה שבניתי במשך השנים. הייתה תחושה של גסיסה ועכשיו יש תחושה של‬ ‫התחדשות.‬
‫אילת: לפני שהקמנו את ביה"ס, אחד ממבחני הקבלה לאנשי הצוות הייתה היכולת לחיות בעמימות.‬ ‫שבתאי: מה זו השאלה הזו של לחיות וודאות פנימית?‬ ‫יואב: זו שאלה שנוגעת.‬ ‫אתי: אני בת"א עם רכב לבד נכנסת להיסטריה, הכל שם חד סטרי, אם אתה טועה הלך עליך.‬ ‫שבתאי: מה ה- ‪ GPS‬הפנימי שלך?‬ ‫אתי: בת"א אני פשוט נעצרת ולא נוסעת. אם אני נוסעת אני מתכננת מראש. לעומת זאת חברה שלי‬ ‫מיד יודעת איך להסתדר.‬ ‫יואב: אלגוריה על הכביש: גרתי בירושלים עד שנות ה-09 והכרתי הכל, כי באתי בגישה שאם אני לא‬ ‫ממהר לפגישה, אז לא אכפת לי אפילו להתברבר, כי היה לי את הביטחון שבטוח אגיע.‬ ‫גם אח"כ כשלימדתי בבתי ספר רגילים גיליתי שאין דבר כזה לא לטעות, זה הפתח ליצירתיות. מה‬ ‫שעזר לי לבנות את הביטחון שלי זה לאו דווקא מה שיעזור למישהו אחר. אני מסתכל על הדרך ולא‬ ‫על המטרה, האפשור הוא מה שחשוב.‬ ‫מיה: סביבה מאפשרת, חיזוקים חיוביים נותנים ביטחון לבניית ‪ GPS‬פנימי.‬ ‫שבתאי: זה בא ממקום יודע לעומת דיאלוג סוקרטי- האם אנחנו מדברים ממקום יודע או מחפשים‬ ‫יחד עם השואל?‬ ‫אורית:אנחנו מונעים מההרגשה שמשהו רע עלול לקרות, יש בנו פחד בסיסי מהמוות שביום יום אנחנו‬ ‫לא מתעסקים איתו. כשאנחנו חיים עם התחושה הזו, אנחנו לא סומכים על עצמנו, על המצפן שלנו‬ ‫ועל העולם.‬ ‫מיכל: קוראים לזה חרדה.‬ ‫אורית: הביטחון שאני מפתחת הוא שיכולים לקרות כל מיני דברים, אבל יש לי את היכולת להתמודד‬ ‫איתם. אין לי את החרדה הקיומית ממה שיבוא.‬ ‫שבתאי: זה נשמע כמו עבודה דרך ההכרה. העבודה בצ'י קונג היא גם עבודה דרך ההכרה כמו דמיון‬ ‫מודרך. האוזניים שומעות את ההוראה של המורה, אבל הגוף מבין את ההוראה רק לאחר הרבה‬ ‫תרגול.‬ ‫דפנה: התאכזבתי.אתה צודק שיש רמת הכרה ורמת הבנה. החלק הראשון של היום ענה על הציפיות‬ ‫שלי וקיוויתי שהדיון יענה על הכותרת מורכבות בחינוך בהקשר הבית ספרי וידבר על החיבור בין אי‬ ‫ודאות לבי"ס.‬ ‫ענת: אני דווקא מרגישה שההרצאה הייתה מאד רחוקה ממני והמפגש דווקא היה יותר קרוב.‬
‫שבתאי: אני מסכם את הדברים שנאמרו בעקבות שאלתה של ענת, איך מחנכים לוודאות פנימית?‬ ‫מטאפורה של כבישים‬ ‫-‬ ‫איך אפשר להימנע מטעויות‬ ‫-‬ ‫טעויות מובילות ליצירתיות‬ ‫-‬ ‫אנשים שהכירו בי נתנו לי את הודאות הפנימית שבי‬ ‫-‬ ‫לתת מילה טובה לילדים‬ ‫-‬ ‫יכולת אלתור‬ ‫-‬ ‫אמונה שמשהו רע יקרה‬ ‫-‬ ‫להיות מונעים ממחשבה חיובית שיקרה משהו טוב‬ ‫-‬ ‫אני נוסע בת"א- אני אמצא חנייה ואת הדרך‬ ‫-‬ ‫שליטה וויתור על שליטה‬ ‫-‬ ‫הדעה האישית שלי היא שבכל תכונה דומיננטית שיש לנו מצויה התכונה ההפוכה שלה ואם אני לא‬ ‫נתקע אני מצליח לעשות שילוב בין שתי התכונות. לדוגמא, בתוך הביישנות יש גם תוקפנות, ביטחון,‬ ‫אומץ.‬ ‫איילת: אנחנו תמיד מחכים שיקרה משהו ולא חיים את העכשיו את מה שקורה ברגע זה. אני נהניתי‬ ‫מאד מההרצאה ומהמפגש ובעיני זה קשור מאד לבי"ס.‬ ‫שבתאי: נסו לראות האם ואיזה מאבק פנימי התחולל בכם בתוך הפגישה. למשל, לגבי זה היה האם‬ ‫אני שולט בסדר היום או נותן לדברים לזרום בתור מנחה.‬ ‫אורית: הרצון שיהיה פה משהו ברור ומסודר לבין משהו בלי התחלה אמצע וסוף וליהנות ממה‬ ‫שקורה.‬ ‫דפנה: אני מתחברת מאד לזה. לי יש צורך תכליתי – נמצאים אנשים מרתקים ויש לי צורך לממש את‬ ‫הפוטנציאל הזה, לעומת שיחת חולין חסרת מטרה. תכליתי זה אומר לגלות מודלים חדשים, רעיונות‬ ‫חדשים, לשמוע, להיחשף, לדעת איך אחרים מתמודדים עם האי ודאות בחיי בית הספר. בדרך כלל‬ ‫אני אדם שתלטן שמוביל את הדברים לאן שהוא רוצה והיום ויתרתי, נתתי לדברים לקרות.‬ ‫שבתאי: והרווחת או הפסדת?‬ ‫דפנה: אני לא יודעת, לא אוהבת להגיד שהפסדתי.‬ ‫שבתאי: הרווחת סוג של איבוד שליטה.‬ ‫יואב: כשהתחלת, העברת את האחריות למה שיקרה לכולם, חשבתי שכל הכבוד לך על הנכונות‬ ‫ללכת להרפתקה בשביל לא בטוח. לקחתי גם את נושא התרגול, בתור הורים אנחנו לא תמיד‬ ‫מאפשרים לילדים שלנו לתרגל בחירה. זה חידד לי את התחושה של הרצון שלנו לתת חופש בחירה‬ ‫לילדים שלנו ולא להגשים את החלומות שלנו.‬
‫מיה: האם אני יכולה לחנך לביטחון פנימי אם אין לי את זה בעצמי?‬ ‫שבתאי: האם אפשר להוביל אדם רק עד לאן שאני הגעתי או מעבר לזה?‬ ‫מיה: הכי משמעותי זה עם הילדים שלנו שמושפעים גם ממה שלא נאמר.‬ ‫3. מעגל שיח בהנחיית ד"ר אריאלה גידרון וד"ר בבי טורניאנסקי ממכלת קיי בבאר שבע.‬ ‫מילותיהן של אריאלה ובבי על מעגל השיח שהנחו-‬ ‫את ליווי הדיון של המשתתפים שזכו בסרטים האדומים,לקחתי על עצמי בשותפות עם בבי‬ ‫טורניאנסקי, החל מן השבוע יושבת ראש של קהילת קיבוץ ארז וידידה ועמיתה מקצועית בתכנית‬ ‫שח"ף אשר במכללת קיי. יחד עם סמדר עמיתה נוספת משח"ף העלינו דרמטית את הממוצע הגילאי‬ ‫ואת טווח הוותק המקצועי של חברי הקבוצה במעגל השיח, שהיו ברובם אנשים בעשור הראשון של‬ ‫עבודתם המקצועית, רובם בוגרי חופן בטווח של 51 השנים האחרונות. היו בקבוצה גם בודדים‬ ‫אחרים המתעניינים בחינוך אלטרנטיבי "כך סתם". את הדיון ליווה בפעלתנות גם רנן בן הארבע‬ ‫חודשים, אם כי נראה לי שמוקד ההתעניינות שלו התמקד בשדי אימו...‬ ‫לאחר סבב ראשון שהתנהל לאיטו ובקצת מבוכה שהפשירה אט אט, הקדשנו להכרות אישית עם‬ ‫עולמם של המשתתפים שמחוץ למעגל זה ולחינוך פתוח. לאחר מכן הזמנו את המשתתפים להתחיל‬ ‫בשיח מכל מקום המתאים להם ומתחבר באופן כלשהו אל ההרצאה ששמענו כולנו בבוקר.‬ ‫בבי: בהמשך לדבריה של אריאלה, אוסיף כמה דברים של עצמי. משתתפי הקבוצה העלו גיוון רחב‬ ‫של נושאים והשיחה קפצה מנושא לנושא אבל זה בעיני בסדר כי זה באמת מראה את המורכבות של‬ ‫כל העניין. אישית, הרגשתי קצת פספוס כי כמו שאריאלה ציינה, רוב הקבוצה הייתה בוגרי חופ"ן‬ ‫צעירים ומצד שני, שלושתנו משח"ף, ולטעמי, היה חסר גיוון. הרגשתי כאילו הייתי אורחת במפגש‬ ‫מחזור. אחת הסוגיות שעלתה כמה פעמים נגעה בקושי להסביר לאחרים מה אנחנו עושים - זהו‬ ‫אחד הסימנים של המורכבות. בשבילי, זאת נקודה מעניינת להמשך שיחה.‬ ‫אריאלה: במהלך השיחה עלה גם הנושא של מהות ואיכות הסביבה או המרחב בתוכו פועלת המורה‬ ‫בחינוך האלטרנטיבי, האנרגיות האישיות והמקצועיות הדרושות כדי לחיות את המצב של אי ודאות -‬ ‫להרגיש שאת יודעת מה את עושה ברגע נתון, ומרשה לעצמך להיות מלאת שאלות וספקות לגבי‬ ‫הרבה רגעים אחרים, וגם על המקום של הצוות ומנהל/ת בית הספר כמשמעותיים ביצירת מרחב‬ ‫בטוח ומוגן למורה המתמודד עם כל אלה. מסכימה עם בבי שכל אלה נשארו נושאים מרתקים‬ ‫להמשך שיחה.‬
‫פרוטוקול מעגל שיח בהנחיית אריאלה ובבי‬ ‫המשתתפים ומשתתפות:‬ ‫איתן. בוגר חופן 6002. נמצא שוב בצומת‬ ‫סמדר. תוכנית שח"ף. סבתא טרייה‬ ‫תהילה – בוגרת חפ"ן 6002. עצמאית בתחום הסביבה ואירוח מדברי‬ ‫דניאל. בוגר חופן מלפני 01 שנים. מודיעין. "המעיין". עובד עם גילאים 5-3‬ ‫אריאלה – בוגרת חפ"ן מלפני 03 שנה. שח"ף.‬ ‫קרן – בוגרת 4002. עבדה בקסם, בפתוח ברחובות. נמצאת בצומת בעניין המשך עבודה‬ ‫יאיר – בוגר חופן מלפני שבוע!!!‬ ‫מיכל – בוגרת 4002. אוהבת לפגוש אנשים. בחופן התמודדה עם במה ואמש עלתה על במה‬ ‫במסגרת תיאטרון מבוגרים!‬ ‫זיו – בוגר 6002. עוסק בחינוך בנסויי. אוהב מאוד את תיאוריות המורכבות. נהנה מהאיחוד בין‬ ‫העולם המדעי והאנושי.‬ ‫שרה – חופן זה בית. בוגרת מלפני כ- 51 שנה. בבי"ס הניסויי.‬ ‫סיון – בוגרת 6002. עוסקת בריפוי אלטרנטיבי. מנחת נוער ערבי-יהודי בתיאטרון‬ ‫יפה – לא בוגרת חופן. למדה עם כספי.‬ ‫באבי – פסיכולוגית ארגונית. שח"ף.‬ ‫כולנו מהתחום של חינוך אלטרנטיבי וכולנו שמענו הרצאה על ארגונים מורכבים ותיאוריות המורכבות.‬ ‫איפה התכנים של ההרצאה פוגשים אותנו?‬ ‫יש דברים שאי אפשר להסביר. כל מה שקשור לחינוך – הניסיון להסביר לא ממש צולח, זה מרגיש‬ ‫אפילו גורע. הניסיון לעמוד מול הורים ולהסביר להם את הגוף החינוכי שאני מייצג... חייבת להיות‬ ‫חוויה על מנת באמת להבין.‬ ‫במפגש עם הורים כל פעם התשובות לשאלות באות כמו מתוך מנהרה, אבל כל המנהרה מתעלמת‬ ‫מהמנהרות האחרות. האם יש כאן החטאה? בניסיון להביא את החדש אל הישן קיים קושי רב בלהיות‬ ‫הדמות היודעת שמביאה את החדש. הגוף הישן רוצה שאהיה המומחה ואני מתלבט באשר לתפקיד‬ ‫הזה. האחריות הזו. עד כמה יש הכרח לתת לדברים את הקצב שלהם...‬
‫המרחב בבי"ס הניסויי – זה דינאמי מאוד. אפשר נסות להבין אותו מהרבה מאוד כיוונים שונים.‬ ‫כמנחה משהו דינאמי זה בסדר שלא תמיד יש תשובות לכל השאלות. למי שנמצא בתוך הדבר הזה‬ ‫יש תנודות רגשיות גדולות כי לא הכל ברור וידוע.‬ ‫האם אפשר לספר משהו שקשה להסביר?‬ ‫קו החשיבה האנושי מחפש דברים מסודרים. אנשים אוהבים לתייג דברים במגירות. המסודר הוא קל‬ ‫והכאוס הוא קשה יותר להתמודדות ומתפרש כבלגן. המציאות, שהיא בהכרח מורכבת, "מפריעה"‬ ‫לרצון לסדר. יש צורך לקבל את המורכבות של הדברים. אולי אפילו לוותר על המגירות...‬ ‫דברים מצטברים ומצטברים ואז חל שינוי? או האם כל הזמן יש זרמים שעובדים?‬ ‫עושה רושם ש"המערכת" )מערכת החינוך( משתנה לטובה ויש יותר ויותר פתיחות ומודעות לשפה‬ ‫החופ"ניסטית.‬ ‫בהרצאה של חן קיבלנו תפיסה פשוטה של מורכבות – היה אפילו משהו ליניארי בהרצאה. אפשר‬ ‫וצריך לקחת מההרצאה אלמנטים ולתרגם אותם להתמודדות עם אנשים, בעלי תפקידים והון, שהם‬ ‫בעלי ראש רציונאלי וחשיבה ליניארית. התפיסה הפשוטה של המורכבות יכולה אולי להוות גשר שפתי‬ ‫בינינו. איך נסביר למישהו שבטוח שיש תשובה אחת לכל דבר שזה לא שאין לי תשובה אלא שיש לי‬ ‫שלוש תשובות אפשריות?‬ ‫איך נמצא דרך לא להפחיד את מערכת החינוך ולקבל מהם היתר לפעול בצורה חריגה?‬ ‫שח"ף או הניסויי – גופים ייחודיים שקשים לעיכול ל"מערכת". איך מתמודדים? יש אפשרות להיות‬ ‫משהו אחד כלפי פנים ומשהו אחר כלפי חוץ. אבל יש בעייתיות בלא להיות עד הסוף עם האמת שלך.‬ ‫חייבים להבין שאנחנו בצורה כזו או אחרת חלק מהמערכת. זה לא הם ואנחנו. אלא כולנו חלק מאותה‬ ‫הישות.‬ ‫אפשר לעשות שינוי על ידי זה שכל אחד יעשה את שלו בחלק של המערכת שבו הוא נמצא.‬ ‫ההרצאה של היום חיזקה את ההבנה הפילוסופית לעובדה שלא ניתן ללמד הוראה.‬ ‫מצבים מורכבים אפשר יותר לספר מאשר להסביר.‬ ‫איזה התמודדויות יש לאנשי החינוך האלטרנטיבי?‬ ‫הדיון גלש לעניין החינוך האנתרופוסופי. האנתרופוסופיה הצליחה להיכנס למיין סטרים. יש להם‬ ‫שיטה. יש להם דרך ברורה. יש תשובות ברורות על כל שאלה שיכולה לצוץ. בדיוק ההיפך מהחינוך‬ ‫הפתוח. כל אחד ייתן תשובה אחרת על השאלה מהו החינוך הפתוח? שומעים הרבה מאוד על‬ ‫המוזנחות במוסדות החינוך הפתוח. ויש לנו לאנשי החינוך הפתוח התמודדות גדולה ומתמשכת עם‬ ‫ענייני רושם ודעות קדומות.‬
‫למי שנמצא עמוק בתוך החינוך הפתוח צצות שאלות מבהילות של הדרך: לאן? מי מוביל? למה?‬ ‫למנהל/ת יש תפקיד חשוב מאוד בתוך המסגרת החינוכית באשר לאווירה שיש במקום, לאיזה‬ ‫מוטיבציה יש בקרב הצוות, האם כל אחד בצוות מקבל העצמה? איך? האם יש רוח למקום?‬ ‫יש הסכמה שלעובדה שיש למקום רוח המקום זה חשוב מאוד ומעיד על איכות.‬ ‫התהוות היא דבר שלוקח זמן.‬ ‫המציאות מורכבת ועלינו להיות מוכנים לזוז מהנתיב שאנחנו חשבנו שהוא הנתיב הבטוח להגיע אל‬ ‫‪ .X‬הדבר היחיד שאנחנו יכולים לעשות הוא לקבל את המציאות כפי שהיא, על מורכבותה, להבין‬ ‫שהכול פתוח ולעשות ניסיונות.‬ ‫במקום של ניסוי וטעייה חייבים שיהיה לאן "לסגת", איזשהו עוגן להישען עליו. כאן נכנס הפן הרגשי‬ ‫)הפחות רציונאלי ופונקציונאלי( למורכבות: חייב כל אדם שיהיה לו עוגן רגשי ותמיכה חברתית.‬
‫4. מעגל שיח בהנחיית ריקי בן אור ממובילי סאדברי ירושלים.‬ ‫פרוטוקול מעגל השיח בהנחיית ריקי בן אור‬ ‫משתתפים: ריקי מהדמוקרטי סאדברי בירושלים, תמי מהניסויי, נעמי מקבוצת סופיה, תום שמלמד‬ ‫קולנוע בתיכון לאמנויות, טלילה מהניסויי, יהודית מהדמוקרטי סאדברי בירושלים, דרור הגנן, אדוה‬ ‫מהדמוקרטי במודיעין, הדס מהדמוקרטי בערד.‬ ‫ריקי: המורכבות - לחלק מהאנשים הנושא חדש מהזווית הזאת, לחלק הוא מוכר, ולחלק ככה-ככה.‬ ‫נעמי: זו הנחת היסוד של הפילוסופיה, הרגשתי שברור שכך הם הדברים. לצאת מעולם המשפט‬ ‫והפילוסופיה, ולראות שגם מדעי החברה עובדים, סוף סוף, עם אותן הנחות יסוד.‬ ‫ריקי: הרגשתי בבית, כי החינוך אצלנו מתבסס על זה. אני לא יודע לאן אתגלגל בעתיד, אני חי כך. לא‬ ‫מפחד מהלא-צפוי.‬ ‫)אני לא חשוף לכל התהליכים הפנימיים של הילדים, רבים לא מדברים איתי על כך וזה לא מפריע לי‬ ‫כי אני סומך עליהם שיגיעו למקום הטוב להם ולהיות "אזרח טוב". אני לא מנסה לכוון כל כך. (‬ ‫יהודית: אי הודאות – האם באמת אנחנו יודעים מה כל ילד צריך, האם אנחנו יכולים לתת תשובה‬ ‫בוודאות? אם לא – אז למה "לבזבז את הזמן" על זה? לא ידענו שנגיע לאן שהגענו בסוף, אבל‬ ‫השאלה הזו מאוד השפיעה עלינו ועל עיצוב בית הספר שלנו.‬ ‫אי-הסדר מביא סדר. בהקמת בי"ס יש תקופה שבה לא מבינים כלום, שום דבר לא היה כפי שאפשר‬ ‫היה לצפות, ומזה נולד בית הספר. פעמים רבות כך מתרחשת יצירה. זה היופי שבתהליכים האלה.‬ ‫לא הכל נולד מאי-סדר, אבל המון דברים נוצרים כך. למשל, הדברים היפים שנוצרים ממשחק בין‬ ‫ילדים. תפקידנו לא לקלקל לילדים ולא לקלקל אותם.‬ ‫דרור: איך מקלקלים ילד?‬ ‫כולם: זה לא כל כך מסובך...‬ ‫ריקי: לילדים בגן יש אור בעיניים, סקרנות. בסוף כיתה א' הדברים הללו אובדים ברוב המקומות, לפי‬ ‫מרצה ותיק שלי.‬ ‫טלילה: מה מוביל אותך, דרור, לעבוד בגן?‬ ‫דרור: אוהב ילדות. המון מקום לאי-סדר, אין שום דבר שמגביל אותך, מקומות חדשים ויצירתיים,‬ ‫כנות של הילדים כלפי עצמם וכלפיך, הקצב הברור שלהם.‬ ‫ריקי: אתה רואה במשחק אי סדר?‬ ‫דרור: מאוד מסודר. מתבסס על דברים קודמים. לפעמים החוקים שלהם נוקשים. הם בודקים סדר‬ ‫שהונח לפניהם.‬
‫יהודית: אי סדר זה לא בלגן, זה פשוט לא ליניארי.‬ ‫נעמי: מה עוד חשוב חוץ מהחופש )ומהחוק(? אתם מנסים מאוד שלא לכוון.‬ ‫טלילה: הרבה פעמים ילדים מתחילים ולא מצליח להם... גם ילד לבד יכול לא להצליח.‬ ‫הדס: זה חלק מהלמידה. )באה מבי"ס שקרוב מאוד לסאדברי(. מי שצריך תיווך – עוזרים לו, אך לא‬ ‫מכוונים.‬ ‫טלילה: כמה מתערבים, למשל אם ילד אחד הוא שתלטן ומדכא את כל היתר?‬ ‫הדס: מתערבת כבנאדם, בעדינות, אך לא כבעלת סמכות, שקובעת משהו. אולי אשאל את הילדים‬ ‫אם זה נעים להם. כשמרביצים כן אתערב כבעלת סמכות אבל לא תפקידי להעניש – יש וועדת‬ ‫משמעת. אולי אומר לילד להיות לבדו כדי לוודא שלא יפגע באחרים.‬ ‫ריקי: בואו נדבר על חבורה של ילדים שמשחקים, בלי שום התערבות של הורים. כך גדלנו.‬ ‫טלילה: זה אומר שאנחנו כמבוגרים לא מתערבים? נותנים למשחק של הילדים להתהוות?‬ ‫יהודית: ממש לא.‬ ‫תמי: ביה"ס שלנו, אעפ"י שהוא ניסויי, הוא מאוד מובנה. יש בחירה בתוך סדר )המרחב(. לי חשוב‬ ‫להיות משמעותית כמבוגרת, כגדולה, כסמכות, אבל סמכות נעימה. אני כן מתערבת, באהבה‬ ‫ובעדינות. אני לא מחכה שיקראו לי בזמנם החופשי, אף על פי שברור לי שיש דברים שהם כך. זה‬ ‫צורך שלי, להיות מבוגר משמעותי. תוקפנות מפריעה לי.‬ ‫ריקי: איפה זה נפגש עם תיאוריית המורכבות? זה מחליש אותה? אותך?‬ ‫תמי: לא, כך הם הדברים. יש בביה"ס אנשים שמאוד חשוב להם הסדר )או השליטה...(. זה קול‬ ‫שהולך ומתגבר אצלנו.‬ ‫הדס: אצלנו משתמשים המון בדיבור, בגישור. לפעמים הילדים מבקשים שאחד הגדולים או‬ ‫המבוגרים יגשר ביניהם, ולעתים בעצמם.‬ ‫יהודית: ילד בן 6 יפנה לילד בן 21 כי הוא יודע שגם הוא היה פעם בן 6... )לתמי( כל מה שאמרת על‬ ‫תפקיד המבוגר, אני מסכימה איתך. אני אומרת לעצמי המון פעמים: "יהודית, תשתקי". אני כל כך‬ ‫חכמה, יש לי המון תשובות, אבל אני מחכה שהילד ישאל. אנחנו כל הזמן שואלים את עצמנו מתי‬ ‫להתערב ומתי לא.‬ ‫ריקי: דרור, אתה שאלת אם רק באי-סדר נולדים דברים. מבחינתי, הדברים הכי משמעותיים הם‬ ‫פגישה עם חדש או עם קושי. שניהם דברים שמביאים אי סדר ודורשים ממני להסתגל כדי לעכל את‬ ‫הדבר הזה. אי סדר כמצב, בלי שיפוט של אי הסדר כמצב שלילי. היה לי מורה, אייב, שאמר שאין‬ ‫למידה מבלי להשתנות. זמן רב לא הסכמתי, היום כן.‬
‫טלילה: כל למידה משנה אותך, בעיני. זו הגדרת הלמידה.‬ ‫הדס: "סידהרתא" והמים הזורמים בנהר.‬ ‫נעמי: אי הסדר כמקום שקיים ממילא, ההתלבטויות הן על "עד כמה להבנות". גם בבי"ס רגיל לגמרי‬ ‫יש אי-סדר. השאלה היא עד כמה נותנים מקום ונוכחות לאי-הסדר, או שאנחנו מבנים )אני מבוגר,‬ ‫כופה, סמכות, מסודר( ומנסים למחוק את אי הסדר. לא בטוחה שארגון מתעלם מאי הסדר: אולי זה‬ ‫פשוט לא משהו שעלינו לעסוק בו. מה אתה עושה עם אי-הסדר? חוץ מלהיות מודע אליו?‬ ‫הדס: אולי מה שמרתיע אנשים זה חוסר הוודאות. בכלל, בתיה"ס הדמוקרטיים, שהם חדשים יחסית,‬ ‫מעוררים אי ודאות ואי נחת.‬ ‫טלילה: תום, איך תהליך עשיית הסרט מתחבר לזה?‬ ‫תום: לא כל כך יודע איך לקשר את הדברים... לפעמים דווקא ילדים שעובדים עצמאית )למשל, ילדי‬ ‫תקשורת, שמשולבים בכיתה( יוצרים דברים מפתיעים ומגיעים להישגים מאוד גבוהים. הם צריכים‬ ‫לעשות אינטגרציה של המון תחומים, ולא ברור לי לגמרי איך הם עושים את זה. בכלל, לא ברור איך‬ ‫מתרחשת הלמידה.‬ ‫תמי: יש ילדים שבוחרים לעזוב את הפתוח, ונוח להם יותר בתוך מסגרת מסודרת. איך זה עובד‬ ‫בדמוקרטי סאדברי?‬ ‫יהודית: מאוד תומכים בהם. כשזה בא מתוך מקום של היכרות עם עצמו והבנה שזה מה שטוב לילד‬ ‫אז בוודאי משתפים פעולה. למשל ילד שהוריו היו מהמייסדים, ובכיתה ב' ביקש לעבור לבי"ס רגיל.‬ ‫למשל, הבת שלי, שנחשבת לסיפור הצלחה מצד המערכת, אומרת היום שהיא מרגישה שאנסו אותה‬ ‫)במלים האלה!( בכל יום מחדש: "נו, עוד קצת, תהיי ככה, כן, ככה בסדר". אף על פי שהיא מצליחה‬ ‫בקנה מידה אובייקטיבית, היא מרגישה שהיא נכשלה, ב"להיות אני".‬ ‫דרור: נראה לי שמה שילדים מחפשים הוא סדר. למה ילדים )וגם אנחנו( עושים את זה? ולקראת‬ ‫מה?‬ ‫ריקי: אני מסכים איתך. אני חושב שכל אחד מחפש סדר.‬ ‫טלילה: לא סדר, הם מחפשים משמעות. אולי זו סמנטיקה. ?‪Make sense‬‬ ‫מה זה בכלל סדר? חשוב לי להבחין בין סדר, סיפור, בהירות, משמעות... סדר הוא מימד אחד,‬ ‫שטוח, של המורכבות. זה מה שחסר. סיפור הוא דבר מורכב שמייצר סדר. קשה לי גם עם‬ ‫קריטריונים.‬ ‫ריקי: גם חן אמרה שכל ניסיון לתאר את התופעה – מצמצם אותה.‬
‫תמי: הביטוי "הכל בסדר", שהוא מאוד דומיננטי אצלי, הוא בעצם מאוד מורכב. יש לו משמעות מאוד‬ ‫מורכבת אצלי. אני חושבת שזה צורך קיומי – להסתדר עם אי הודאות. יכולת להסתדר ולהתארגן‬ ‫בתוך האי ודאות, שהיא בכל מקום וכל הזמן. "סנטר" – למצוא את עצמי, את המרכז שלי.‬ ‫טלילה: האם סדר = הכל בסדר? עבורי זה מלמד על אופטימיות, על כך שיש לך הכלים להתמודד עם‬ ‫הדברים גם כשהם לא בסדר.‬ ‫יהודית: אולי לפעמים צריך שהכל יהיה "לא בסדר", ואיכסה, כדי להגיע לשלב הבא.‬ ‫הדס: לפעמים באמת לא בסדר!‬ ‫ריקי: בואו נחזור לשאלה של דרור - למה אנחנו מחפשים משמעות וודאות?‬ ‫תמי: מחפשים את המקום שמכיל, שמקבל אותי כמו שאני. להרגיש שאני במקום הנכון. אני מחפשת‬ ‫שלא ישאירו אותי לבד כשאני במצוקה. אני חושבת שלהיות לבד בקושי זו לא הדרך, באופן כללי,‬ ‫להתקדם – ברור שלפעמים כן.‬ ‫נעמי: ביחס לריקי – לדעתי זה נובע מזכות הבחירה. כשאני יכולה לבחור ולהשפיע אני מחפשת‬ ‫ודאות. אני יכולה ליצור את עצמי.‬ ‫יהודית: כשאנשים נכנסים לביה"ס פעמים רבות קשה להם לקלוט את זה, ואנחנו מקבלים תגובות‬ ‫מגוונות. הם שואלים פעמים רבות על התפתחות הילדים, מבוהלים. הם רואים אי-סדר. אבל יש סדר‬ ‫פנימי – כמו נמלים עסוקות, שיש להן סדר משלהן. למבוגרים זה נראה מפחיד ומוזר, אבל אני דווקא‬ ‫רואה המון סדר.‬ ‫לפעמים בביה"ס יש ימים מטורפים, שנראה בהם שהכל מתפרק ותוהים "מה חשבנו לעצמנו?".‬ ‫ותמיד היום שלמחרת הוא יום מדהים, שמביא איתו מסקנות חדשות ומחשבות חדשות על מי אנחנו‬ ‫כקהילה ומה חשוב לנו. יש רוגע. וכל פעם מחדש אני שוכחת שלמחרת יש יום טוב... כאילו שהקהילה‬ ‫צריכה לנקות ולטהר את עצמה.‬ ‫טלילה: זה קורה בהמון תהליכים אחרים. לפני שאני לומדת משהו חדש יש כאוס.‬ ‫יהודית: סיפור מצחיק - היה ילד שניסה לעבוד עלינו. הוא ישב ובכה לבד בטיול במדבר. ילד ששיתף‬ ‫פעולה ביקש ממני )יהודית( לגשת אל הבוכה, אבל אמרתי לו שאולי הוא רוצה להיות לבד. בסוף,‬ ‫אחרי שעה וחצי, הוא בא והתלונן: "איזה בצפר דפוק זה, אני מעמיד פנים שאני בוכה במשך שעה‬ ‫וחצי ואף אחד לא ניגש אלי!"... )אולי ילדים לומדים להראות את הצרכים שלהם ולא לצפות שינחשו‬ ‫אותם(.‬ ‫ריקי: בהתייחסות לאמירה של נעמי על "ילדים מסכנים" – בהקשר של הורים לא מתערבים במעשי‬ ‫הילדים. האם זה כמו "בעל זבוב"? בעיני, שנות ה – 07/06 הן שנות הפלא. היו דברים אכזריים, היו‬ ‫ילדים מסכנים. אבל לפעמים הם היו גם מגעילים – באותו משקל – לפחות בהקשר אלי. כל פעם‬ ‫שהגיע ילד חדש, כל הדברים הזדעזעו והשתנו. כל הזמן ילדים חדשים הצטרפו ושינו את המפה‬
‫החברתית – עיסוק יומיומי. אבל בכל חברה יש "מסכנים" – גם בחברת ההייטק שעבדתי בה. "מסכן"‬ ‫עם הרבה כוח .‬ ‫טלילה: יש ספר – ‪ .you can’t say, you can’t play‬הכותבת מספרת שהביאה לגן חוק שלפיו אסור‬ ‫להגיד שאסור לשחק, כי יש שלב כזה שילדים עושים את זה כל הזמן ומוציאים ילדים מהמשחק. היא‬ ‫שואלת ילדים עד כיתה ו': האם זה הוגן ?האם זה אפשרי? ככל שעולים בגיל ילדים אומרים שזה‬ ‫בלתי אפשרי – העולם אכזר. בסופו של דבר החוק מתקבל בגן בשנייה ומצליח מאוד. יש משהו מאוד‬ ‫ברור במכות, משום מה, אבל לא בדברים רגשיים. אני חושבת שלמבוגרים יש תפקיד בבניית קבוצת‬ ‫הילדים, בתמיכה. יכולה להיות לנו השפעה מאוד גדולה על הכיוון שאליו הקבוצה הולכת. מבוגר‬ ‫שבוחר לא להתערב – זו אמירה לא פחות גדולה מכן להתערב.‬ ‫הדס: הייתה ילדה שניסתה להתקבל לקבוצת בנות בגיל 31-11. ניסו ללחוץ עליהן שישתפו אותה וזה‬ ‫גרם למיאוס. בסופו של דבר העבודה הייתה עם הילדה, שהביאה אווירה לא נעימה לקבוצה ולכן לא‬ ‫קיבלו אותה. כיום היא לומדת כלים להשתלבות.‬ ‫טלילה: חשוב להבחין בין חוק כללי כמו "אסור להגיד שלא משחקים" לעומת התערבות במקרה‬ ‫ספציפי.‬ ‫נעמי: הכלים הללו שניתנים לילדה – זה לא כמו ה"אונס" שיהודית הזכירה קודם?‬ ‫ריקי: שימו לב, שאצלנו בביה"ס אין מסגרת כיתתית, רק בית-ספרית. אנחנו לא מנסים לסדר את‬ ‫העניינים האישיים של הילדים.‬ ‫תמי: בתור האמא של אותו ילד מכיתה ט', אני סומכת עליך שאם הוא צריך עזרה – את תיגשי אליו.‬ ‫יהודית: אני מצפה מהילד שייקח אחריות ויסיק מסקנות.‬ ‫טלילה וכולם: אבל איך הוא יכול? איך ילד בן 7 יכול?!‬ ‫תמי: הם לא תמיד יודעים לבקש, ולא יודעים מה הם צריכים. ברור שלפעמים צריך, אבל לתת‬ ‫למישהו לבכות שעה וחצי – זה גורם לי לבכות... בעבודה עם הילדים אני מלמדת אותם שפה שנוכל‬ ‫לעבוד בה )זו בד"כ שפה שקשורה בחיבוקים.. ☺(. בעבודתי אני רוצה לאמן את כולם לראות אחד‬ ‫את השני – לא לחנוק את מי שרוצה להיות לבד ובשקט, אבל כן לברר איתו. לעשות שינויים אמיתיים,‬ ‫לשנות דפוס, זו לידה.‬ ‫יהודית: כמעט אין אצלנו אלימות בכלל. גם לא אלימות חברתית כמו חרם. יש חוק נגד חרם. המבוא‬ ‫לספר החוקים מדבר על האחריות של כל חבר בקהילה לשמור על אוירה נעימה ומכבדת, ויש צעדים‬ ‫מאוד ברורים כלפי מי שעובר על זה. יש ועדת משמעת וכו', אבל אנחנו כן נותנים לדברים זמן‬ ‫להתפתח וכן מצפים מהילדים שייקחו אחריות על עצמם. פתחנו את ביה"ס בגלל בתנו שסבלה‬ ‫מחרמות בביה"ס שלה. היום אנחנו רואים מה הייתה האחריות שלה בדבר הזה. כל התערבות מצד‬ ‫הממסד החמירה את מצבה בביה"ס. והיו יועצים עם חום וחיבוקים אבל זה לא עזר, עד שהיא‬
‫התחזקה כאדם ועברה תהליכים בעצמה והחליטה מה היא משדרת לחברה ואת חברתו של מי היא‬ ‫מחפשת.‬ ‫טלילה: אדם חלש לא יכול לעשות שינויים. מי שחלש הוא אשם. סיפור – הבאנו לאחת הכיתות‬ ‫משחק )מערכת מורכבת(. במשחק כל ילד יכול לבחור לעצמו תפקיד. למשל מי יקבל את תפקיד‬ ‫הקורבן. ככל שהקבוצה היא פחות בטוחה, כך הילד בתחתית הוא קורבן מסכן יותר. ניסינו להיכנס‬ ‫לקבוצה ולעזור להם לשנות דינאמיקה, באמצעות משחק. הייתה שם ילדה שבכל מקום שהיא ניסתה‬ ‫לשבת בו, אמרו לה שכבר תפוס. לא היה לה מקום בקבוצה. בחרתי להתערב ושמרתי לה מקום‬ ‫בקבוצה. כשאין לך מקום אתה לא נושם. וסוף סוף, בזכות התערבות גסה שלי, בכך שהייתי לצדה,‬ ‫היא לאט לאט התחילה לתקשר עם הילדים, ותוך כמה ימים אפילו נראתה, חיצונית, יותר טוב! היא‬ ‫הייתה מאוד ביקורתית ומעצבנת, אבל לאט לאט זה השתפר, והיא גילתה נדיבות. יש לנו המון מרחב‬ ‫פעולה, מעבר ל"או/או". לא היה לילדה הזאת מאיפה ללמוד משהו אחר. ואני מאמינה שכל ילד דחוי‬ ‫יכול להיות מקסים ומקובל.‬ ‫יהודית: אני כן חושבת שכל ילד במצבה יכול להגיע בעצמו למסקנות על עצמו ועל מצבו.‬ ‫ריקי: ילדים כאלה מבקשים עזרה. לאו דווקא ממבוגר, אבל מבקשים עזרה.‬ ‫טלילה: ילדים כאלה לא מאמינים לפעמים שמישהו יכול לעזור להם ולכן לא מבקשים.‬ ‫ריקי: אבל הם יודעים שאני שם.‬ ‫הדס: היו לנו תאומים בגן – ותרן ושתלטן – שתוך שנה למדו להשתנות.‬ ‫ריקי: בואו נחזור לתיאוריית המורכבות. לפעמים התערבות מביאה לנזק – אנחנו לא יודעים בדיוק‬ ‫איך לפתור את הבעיות הללו.‬ ‫טלילה: למה החוק של "אסור להרביץ" כל כך ברור לנו, וחוק כמו "אסור להגיד שלא משחקים" הוא‬ ‫לא טריוויאלי בעינינו?‬ ‫נעמי: המקום הנפשי עוד לא קיבל את המקום הראוי לו בשיח החינוכי ובכלל, אבל זו מגמה‬ ‫שמתפתחת וזה עוד יגיע.‬ ‫יהודית: להכריח ילדים להזמין את כל הכיתה למסיבה זה בעייתי. אבל כבי"ס אנחנו דואגים למשל‬ ‫למדורת ל"ג בעומר כללית, שכולם מוזמנים אליה. הם יכולים לבחור אם לבוא או לא.‬ ‫מילות מפתח:‬ ‫מורכבות במערכת חברתית-בית ספרית‬ ‫מעורבות-התערבות‬ ‫סדר ואי סדר‬
‫5. מעגל שיח בהנחיית זוהר מליניאק, איש חינוך מנובה וכיום גם מורה למתמטיקה בתיכון‬ ‫"הניסויי".‬ ‫מילותיו של זוהר מליניאק על מעגל השיח שהנחה :‬ ‫אישית נהניתי מאד ביום העיון שארגנת/ן בחפ"ן היה בו דיבור שהתכוון למשהו רציני ואני אוהב את‬ ‫זה. בקבוצה אותה הנחיתי היו 01 משתתפים )לא כולל אותי( שהגיעו מקשת רחבה של התנסויות‬ ‫חינוכיות - אקדמיה, גן ילדים, נוער בסיכון, ניהול, הנחיית-מורים,חינוך דתי,חילוני,ערבי. ההומוגניות‬ ‫היחידה הייתה בשליטה המוחלטת )כמעט( של המין הנשי. התחלתי בסבב שבו ביקשתי מהנוכחים‬ ‫לספר מעט על עצמם בהקשר של עשייתם החינוכית ומה הם לקחו מההרצאה של ד"ר חן גרץ על‬ ‫תורת המורכבות . הסבב באופן לא ממש מפתיע לקח את כל הזמן של המעגל.על-פי הרגשתי הייתה‬ ‫התעניינות גדולה מצד האנשים במה שכל אחד הביא וההקשבה הייתה חלק משמעותי מהמפגש,‬ ‫ניכר היה שההרצאה "הדהדה" אצל כל אחד מהמשתתפים ולמעשה טוב היה אם היינו יכולים‬ ‫להקדיש עוד שעתיים ל"היכנס" יותר לעומק לאחד הנושאים ש"צפו" ועלו. נושאים שהמשתתפים‬ ‫העלו :‬ ‫1. השונות כערך, השונות כדרך הטבעית למצוא את המשותף בין בני-אדם‬ ‫2. המתח בין הרצון לפעול לשילוב,מיזוג לבין להניח לשונה, לשוני להתקיים כפי שהוא.‬ ‫3. תכנון מראש אל מול התייחסות למציאות ב"שטח"‬ ‫4. יחסים ופעולה מתוך האינטראקציה מול חיזוק הזהות האישית, הפרטית.‬ ‫5. אי-הוודאות לאן הולכים, "חורים" בתוך המובנה שיתנו כבוד ומקום למורכבות, לתהליך.‬ ‫6. היסוד הקבוע שכאשר הוא נמצא אפשר לזרום ולהשתנות ולהיות גמיש.‬ ‫7. הפשוט הוא בעצם מורכב.‬ ‫8. לא הילד במרכז, לא המבוגר במרכז, אלא היחס במרכז.‬ ‫9. "רשת" שבתוכה אתה דינמי‬ ‫01. פעולה מתוך מקום שאיננו יודע, צמיחה מתוך הסיטואציה.‬ ‫מה שרשמתי אלו דברים שעלו מהאנשים בתוך הסבב, כל אחד מהנושאים הרשומים למעלה יכולים‬ ‫להוות לטעמי נושא לשיח משמעותי.‬ ‫פרוטוקול מעגל השיח בהנחיית זהר מליניאק‬ ‫משתתפים:‬ ‫אדיבה: מצוות שח"ף )שיתוף חינוכי פעיל( במכלת קיי.הרבה נקודות חודדו לי מדבריה של חן:‬ ‫השונות כערך המוביל לשינוי חיובי. המחשבה על עצמי, שכל כמה שנים הייתי במקום אחר, מעוררת‬ ‫שאלות. מה הוביל אותי ליזום שינויים בעוד אחרים רואים בשונות מכשול?‬
‫רולא: מנהלת בי"ס "מאסאר" )תהליך( בנצרת. נקודת המוצא היא הדיאלוג שלי עם עצמי כאם, גננת,‬ ‫מורה. בית הספר שלנו מוביל שינוי. לא קל להיות שונה בחברה שלא נותנת מקום לשונות. בית הספר‬ ‫מדגיש את השונה. השונות היא מה שמאפשרת להיות ביחד. החיבור לחן מתבקש במעשה, החזון‬ ‫קיים אבל במעשה היום-יומי קורה כל כך הרבה...‬ ‫בבית הספר חווינו הרבה אי ודאות ופרדוקסים: איך עושים בגרות בשמחת חיים....?‬ ‫מדאיג אותי כשילד לא מרוצה מהשונות שלו, למיעוט ולשונות יש כוח וצריך לממש אותו. אנחנו חיים‬ ‫בחברה תבניתית ואני לא רוצה להיות בתבנית שהכתיבו לי.‬ ‫בית הספר מתבסס על תיאוריית המורכבות...‬ ‫יעל: תיאוריית המורכבות מוכרת לי מתחום המדעים. אני עובדת בשח"ף - שילוב חינוכי פעיל של‬ ‫החברה למתנסים. האוכלוסייה רבגונית, נתקלים בהרבה קשיים לימודיים והמטרה היא לשלב‬ ‫במסגרת חינוכית. המחשבה על הילד כמכלול. יש תוכנית אבל אין תוכנית - לוקחים בחשבון שכל ילד‬ ‫שונה וכל פעם קורה משהו אחר. גם במורים יש שונות. התלבטויות לאן ללכת ואיך, אי ודאות ומה‬ ‫יוצא מהתהליך. איך שינוי קטן שחוללנו גורם לילד להגיע למקום שלא ציפינו. איך החורים בתכנית הם‬ ‫המובילים.תוכנית טובה חייבת שיהיה בה חורים. חורים ללא תכנית לא מקדמים.‬ ‫שירלי: בוגרת חפ"ן ומורה למדעי הסביבה, בית ספר דתי חילוני בישוב כפר אדומים. קהילה מעורבת‬ ‫מפגישה עם השונות. כולנו חיים את השונות ויש אינטראקציה יום יומית. חן נתנה מילים והסברים‬ ‫לתחושות והבנות שהיו לי. השאלות של זהות ושונות נמצאות בשיח בבית הספר. אני מסכימה מאוד‬ ‫שהיחס בין האנשים מוביל ומאפשר את השונות.‬ ‫זהר: מה שצריך לעמוד במרכז הוא היחסים.‬ ‫עמית: בוגר חפ"ן ועובד בבית ספר לנוער בסיכון. המשחק בין להיות שונה ומשתנה ונשאר בכל זאת‬ ‫ייחודי, השוני נותן כוח - אנחנו עושים משהו שונה, הילדים שונים, אני שונה ולכן יש בי משהו מיוחד.‬ ‫מכבד את האיחוד כי בתוכו יש אפשרות לייחוד. צריך להיזהר, מצד שני, מזה שכשאנחנו מגדירים את‬ ‫עצמנו כמיוחדים אנחנו הופכים לאחידים.‬ ‫מירב: בוגרת חפ"ן ועובדת במרכז יום לנגמלים מסמים. חינוך דרך העיניים של הילדים שלי. לא הייתי‬ ‫בהרצאה אבל מתחברת לדברים שנאמרו.‬ ‫טל: קיבוץ צובה, חברה בצוות הקמה של השלוחה של בית הספר הניסויי ב"ארגנטיה" בקרית יובל.‬ ‫לוקחת לגיטימציה וחוזק מהמורכבות ואי הודאות, מה שחשוב שמתוך הקבוע אפשר להתגמש - יש‬ ‫בסיס איתן שממנו אפשר לצאת, יש עוגן שמאפשר את הזרימה. קבוע ודינאמי.‬ ‫סולאנג': גננת ומורה במכללה. אני התחברתי לפשטות שבמורכבות,יש לי בעיה עם מודלים שלא‬ ‫מאפשרים תנועה. החורים יוצרים את הדינאמיות. הילד/איש הצוות יכול כרגע להיות כזה, אבל בעוד‬
‫זמן יהיה משהו אחר. אני מסכימה מאוד שהיחסים במרכז. אפילו בקבוצה כאן השונות מרתקת. בגן‬ ‫שאני עובדת בו, הודות ליחסים ביני ובין הגננת נשארתי 51 שנה.‬ ‫רינה: חן דיברה על דברים שבמהות העבודה שלי. אני עובדת עם אנשים בוגרים, בסדנא שהיא‬ ‫מורכבת, מנסה לתת לכל אחד להתחבר אל הרשת שאני מביאה מהמקום שמתאים לו. ככל שעוברות‬ ‫השנים אני מרגישה יותר את התלבטות. הסילבוס שלי הוא לראות מה קורה בקבוצה. באה ממקום‬ ‫שמכיר ויודע ומזה רוחב היריעה הוא עוד יותר גדול. משתלבים בזה גם החומרים: מה מתאים למי‬ ‫,דיאלוג וחיפוש פנימי ועם האחרים, מה מתאים. מצד אחד פשוט אבל מצד שני מאוד מורכב...ותמיד‬ ‫צריך לקחת בחשבון שגם עם כל החשיבה יש כאלה שלא יתחברו.‬ ‫פרימה: מהפקולטה לחינוך אוניברסיטת חיפה. מה שהפריע לי בבתי ספר ייחודיים הוא חוסר‬ ‫השונות, האליטיזם. מאוד התחברתי לאלמנט ההפתעה. מה שלא עובד דווקא הוא מסקרן ויש לפתוח‬ ‫ולעבוד עליו. כראש המגמה לחקר החינוך האלטרנטיבי, הכוונה שלי הייתה לגלות את האלטרנטיבות‬ ‫בחינוך, מתוך מחשבה שבאינטראקציה עם הסטודנטים שיגיעו אפשר יהיה ללמוד אחד מהשני.‬ ‫זהר: הייתה כאן הקשבה וכל אחד הביא את עצמו והאינטראקציה הביאה להקשבה. היה כאן משהו‬ ‫טוב.‬
פרוטוקולים 2
פרוטוקולים 2
פרוטוקולים 2
פרוטוקולים 2
פרוטוקולים 2
פרוטוקולים 2
פרוטוקולים 2
פרוטוקולים 2
פרוטוקולים 2
פרוטוקולים 2
פרוטוקולים 2
פרוטוקולים 2
פרוטוקולים 2
פרוטוקולים 2
פרוטוקולים 2
פרוטוקולים 2
פרוטוקולים 2
פרוטוקולים 2
פרוטוקולים 2
פרוטוקולים 2
פרוטוקולים 2
פרוטוקולים 2
פרוטוקולים 2
פרוטוקולים 2
פרוטוקולים 2
פרוטוקולים 2
פרוטוקולים 2
פרוטוקולים 2
פרוטוקולים 2

Recommended

3.6
3.63.6
3.6Aprenda Formación
 
Tecnologie per gli ambienti di vita - Cluster lombardo - by Cristina De Capitani
Tecnologie per gli ambienti di vita - Cluster lombardo - by Cristina De CapitaniTecnologie per gli ambienti di vita - Cluster lombardo - by Cristina De Capitani
Tecnologie per gli ambienti di vita - Cluster lombardo - by Cristina De CapitaniAREA Science Park
 
practicas terminadas
practicas terminadaspracticas terminadas
practicas terminadasjaquechucho
 
Aplica ecua lineal
Aplica ecua linealAplica ecua lineal
Aplica ecua linealRobert Araujo
 
Animales De Granja Fco Jimenez Galiano Y Fco Jimenez Ponce
Animales De Granja Fco Jimenez Galiano Y Fco Jimenez PonceAnimales De Granja Fco Jimenez Galiano Y Fco Jimenez Ponce
Animales De Granja Fco Jimenez Galiano Y Fco Jimenez Ponceprofe 1
 
Der Beweisantrag im Strafprozess
Der Beweisantrag im Strafprozess Der Beweisantrag im Strafprozess
Der Beweisantrag im Strafprozess Conrad Conrad
 
Screenshot's of documentary
Screenshot's of documentaryScreenshot's of documentary
Screenshot's of documentaryRay Anjum
 
102 o gorila oficina de escrita
102 o gorila oficina de escrita102 o gorila oficina de escrita
102 o gorila oficina de escritaCrescendo EAprendendo
 

Recommended

3.6
3.63.6
3.6Aprenda Formación
 
Tecnologie per gli ambienti di vita - Cluster lombardo - by Cristina De Capitani
Tecnologie per gli ambienti di vita - Cluster lombardo - by Cristina De CapitaniTecnologie per gli ambienti di vita - Cluster lombardo - by Cristina De Capitani
Tecnologie per gli ambienti di vita - Cluster lombardo - by Cristina De CapitaniAREA Science Park
 
practicas terminadas
practicas terminadaspracticas terminadas
practicas terminadasjaquechucho
 
Aplica ecua lineal
Aplica ecua linealAplica ecua lineal
Aplica ecua linealRobert Araujo
 
Animales De Granja Fco Jimenez Galiano Y Fco Jimenez Ponce
Animales De Granja Fco Jimenez Galiano Y Fco Jimenez PonceAnimales De Granja Fco Jimenez Galiano Y Fco Jimenez Ponce
Animales De Granja Fco Jimenez Galiano Y Fco Jimenez Ponceprofe 1
 
Der Beweisantrag im Strafprozess
Der Beweisantrag im Strafprozess Der Beweisantrag im Strafprozess
Der Beweisantrag im Strafprozess Conrad Conrad
 
Screenshot's of documentary
Screenshot's of documentaryScreenshot's of documentary
Screenshot's of documentaryRay Anjum
 
102 o gorila oficina de escrita
102 o gorila oficina de escrita102 o gorila oficina de escrita
102 o gorila oficina de escritaCrescendo EAprendendo
 
geraldine marly y nathaly
geraldine marly y nathalygeraldine marly y nathaly
geraldine marly y nathalysistemasesdra
 
My first hand drawn video
My first hand drawn videoMy first hand drawn video
My first hand drawn videoChristine Berthilier
 
Slideshare sinonimia conubicacion
Slideshare sinonimia conubicacionSlideshare sinonimia conubicacion
Slideshare sinonimia conubicacionLuis Carrasco Tiza
 
Urte batean irabazia
Urte batean irabaziaUrte batean irabazia
Urte batean irabaziaoihanelorea
 
Guia de actividades y rubrica de evaluación.
Guia de actividades y rubrica de evaluación.Guia de actividades y rubrica de evaluación.
Guia de actividades y rubrica de evaluación.CONTRICOM
 
Irabaziak
IrabaziakIrabaziak
Irabaziakcanpanilla
 
prueba
pruebaprueba
pruebaImpactic
 
Brochure residenziale
Brochure residenzialeBrochure residenziale
Brochure residenzialebioaus
 
7 caça ao erro!
7 caça ao erro!7 caça ao erro!
7 caça ao erro!Crescendo EAprendendo
 
Carloshorarioword
CarloshorariowordCarloshorarioword
Carloshorariowordcarlos4aiscar2010
 
Initial ideas and Proposal Sheet
Initial ideas and Proposal SheetInitial ideas and Proposal Sheet
Initial ideas and Proposal SheetLaura Mackie
 
105 oficina de escrita imagem e perguntas
105 oficina de escrita imagem e perguntas105 oficina de escrita imagem e perguntas
105 oficina de escrita imagem e perguntasCrescendo EAprendendo
 
Tabla de comparación
Tabla de comparación Tabla de comparación
Tabla de comparación Jonathan Higuera
 
Yosemite Program Information
Yosemite Program InformationYosemite Program Information
Yosemite Program InformationCUSDScienceMath
 
Ventilación mecanica. avanzado
Ventilación mecanica. avanzadoVentilación mecanica. avanzado
Ventilación mecanica. avanzadoMi rincón de Medicina
 
Sceneggiatura film
Sceneggiatura filmSceneggiatura film
Sceneggiatura filmDeviz Davide Trovò
 
מגנט אוקטובר 2014 מעודכן 5.11
מגנט אוקטובר 2014 מעודכן 5.11מגנט אוקטובר 2014 מעודכן 5.11
מגנט אוקטובר 2014 מעודכן 5.11adaran10
 
Savyo nronit[1]
Savyo nronit[1]Savyo nronit[1]
Savyo nronit[1]sipurey
 
פרס טראמפ להוראה איכותית 2013
פרס טראמפ להוראה איכותית 2013פרס טראמפ להוראה איכותית 2013
פרס טראמפ להוראה איכותית 2013Eli Hurvitz
 
סיכום מחצית אורט בית הערבה
סיכום מחצית אורט בית הערבה סיכום מחצית אורט בית הערבה
סיכום מחצית אורט בית הערבה LironGolan5
 
ירון זיו - מדריך לסמכות הורית
ירון זיו - מדריך לסמכות הוריתירון זיו - מדריך לסמכות הורית
ירון זיו - מדריך לסמכות הוריתירון זיו
 
טקסט מלווה למצגת מה לומדים ברשתות חברתיות
טקסט מלווה למצגת מה לומדים ברשתות חברתיותטקסט מלווה למצגת מה לומדים ברשתות חברתיות
טקסט מלווה למצגת מה לומדים ברשתות חברתיותKibbutzim College of Education
 

More Related Content

Viewers also liked

geraldine marly y nathaly
geraldine marly y nathalygeraldine marly y nathaly
geraldine marly y nathalysistemasesdra
 
Slideshare sinonimia conubicacion
Slideshare sinonimia conubicacionSlideshare sinonimia conubicacion
Slideshare sinonimia conubicacionLuis Carrasco Tiza
 
Urte batean irabazia
Urte batean irabaziaUrte batean irabazia
Urte batean irabaziaoihanelorea
 
Guia de actividades y rubrica de evaluación.
Guia de actividades y rubrica de evaluación.Guia de actividades y rubrica de evaluación.
Guia de actividades y rubrica de evaluación.CONTRICOM
 
Brochure residenziale
Brochure residenzialeBrochure residenziale
Brochure residenzialebioaus
 
Initial ideas and Proposal Sheet
Initial ideas and Proposal SheetInitial ideas and Proposal Sheet
Initial ideas and Proposal SheetLaura Mackie
 
105 oficina de escrita imagem e perguntas
105 oficina de escrita imagem e perguntas105 oficina de escrita imagem e perguntas
105 oficina de escrita imagem e perguntasCrescendo EAprendendo
 
Yosemite Program Information
Yosemite Program InformationYosemite Program Information
Yosemite Program InformationCUSDScienceMath
 

Viewers also liked (16)

geraldine marly y nathaly
geraldine marly y nathalygeraldine marly y nathaly
geraldine marly y nathaly
 
My first hand drawn video
My first hand drawn videoMy first hand drawn video
My first hand drawn video
 
Slideshare sinonimia conubicacion
Slideshare sinonimia conubicacionSlideshare sinonimia conubicacion
Slideshare sinonimia conubicacion
 
Urte batean irabazia
Urte batean irabaziaUrte batean irabazia
Urte batean irabazia
 
Guia de actividades y rubrica de evaluación.
Guia de actividades y rubrica de evaluación.Guia de actividades y rubrica de evaluación.
Guia de actividades y rubrica de evaluación.
 
Irabaziak
IrabaziakIrabaziak
Irabaziak
 
prueba
pruebaprueba
prueba
 
Brochure residenziale
Brochure residenzialeBrochure residenziale
Brochure residenziale
 
7 caça ao erro!
7 caça ao erro!7 caça ao erro!
7 caça ao erro!
 
Carloshorarioword
CarloshorariowordCarloshorarioword
Carloshorarioword
 
Initial ideas and Proposal Sheet
Initial ideas and Proposal SheetInitial ideas and Proposal Sheet
Initial ideas and Proposal Sheet
 
105 oficina de escrita imagem e perguntas
105 oficina de escrita imagem e perguntas105 oficina de escrita imagem e perguntas
105 oficina de escrita imagem e perguntas
 
Tabla de comparación
Tabla de comparación Tabla de comparación
Tabla de comparación
 
Yosemite Program Information
Yosemite Program InformationYosemite Program Information
Yosemite Program Information
 
Ventilación mecanica. avanzado
Ventilación mecanica. avanzadoVentilación mecanica. avanzado
Ventilación mecanica. avanzado
 
Sceneggiatura film
Sceneggiatura filmSceneggiatura film
Sceneggiatura film
 

Similar to פרוטוקולים 2

מגנט אוקטובר 2014 מעודכן 5.11
מגנט אוקטובר 2014 מעודכן 5.11מגנט אוקטובר 2014 מעודכן 5.11
מגנט אוקטובר 2014 מעודכן 5.11adaran10
 
Savyo nronit[1]
Savyo nronit[1]Savyo nronit[1]
Savyo nronit[1]sipurey
 
פרס טראמפ להוראה איכותית 2013
פרס טראמפ להוראה איכותית 2013פרס טראמפ להוראה איכותית 2013
פרס טראמפ להוראה איכותית 2013Eli Hurvitz
 
סיכום מחצית אורט בית הערבה
סיכום מחצית אורט בית הערבה סיכום מחצית אורט בית הערבה
סיכום מחצית אורט בית הערבה LironGolan5
 
ירון זיו - מדריך לסמכות הורית
ירון זיו - מדריך לסמכות הוריתירון זיו - מדריך לסמכות הורית
ירון זיו - מדריך לסמכות הוריתירון זיו
 
טקסט מלווה למצגת מה לומדים ברשתות חברתיות
טקסט מלווה למצגת מה לומדים ברשתות חברתיותטקסט מלווה למצגת מה לומדים ברשתות חברתיות
טקסט מלווה למצגת מה לומדים ברשתות חברתיותKibbutzim College of Education
 
במת תוצרים יועצות
במת תוצרים יועצות במת תוצרים יועצות
במת תוצרים יועצות pisga
 
פרוטוקול 19-07-09
פרוטוקול 19-07-09פרוטוקול 19-07-09
פרוטוקול 19-07-09ronron79
 
בית ספר פיתוח אקלים צוות 2014 אוגוסט ימי הערכות fish
בית ספר פיתוח אקלים צוות 2014 אוגוסט ימי הערכות fishבית ספר פיתוח אקלים צוות 2014 אוגוסט ימי הערכות fish
בית ספר פיתוח אקלים צוות 2014 אוגוסט ימי הערכות fishיהושע גלעד
 
מצגת מיינדפולנס
מצגת מיינדפולנס מצגת מיינדפולנס
מצגת מיינדפולנס netanel stern
 
ככר הקסמים פעילות מניעה מהתמכרויות
ככר הקסמים פעילות מניעה מהתמכרויותככר הקסמים פעילות מניעה מהתמכרויות
ככר הקסמים פעילות מניעה מהתמכרויותקסמי אמונה
 
מערכת החינוך היא אנחנו
מערכת החינוך היא אנחנומערכת החינוך היא אנחנו
מערכת החינוך היא אנחנוbennyfaibish
 
לחנוך היקר בוקר טוב
לחנוך היקר בוקר טובלחנוך היקר בוקר טוב
לחנוך היקר בוקר טובdani199001
 
למידה עצמאית
למידה עצמאיתלמידה עצמאית
למידה עצמאיתnaha1
 

Similar to פרוטוקולים 2 (20)

מגנט אוקטובר 2014 מעודכן 5.11
מגנט אוקטובר 2014 מעודכן 5.11מגנט אוקטובר 2014 מעודכן 5.11
מגנט אוקטובר 2014 מעודכן 5.11
 
Savyo nronit[1]
Savyo nronit[1]Savyo nronit[1]
Savyo nronit[1]
 
פרס טראמפ להוראה איכותית 2013
פרס טראמפ להוראה איכותית 2013פרס טראמפ להוראה איכותית 2013
פרס טראמפ להוראה איכותית 2013
 
סיכום מחצית אורט בית הערבה
סיכום מחצית אורט בית הערבה סיכום מחצית אורט בית הערבה
סיכום מחצית אורט בית הערבה
 
ירון זיו - מדריך לסמכות הורית
ירון זיו - מדריך לסמכות הוריתירון זיו - מדריך לסמכות הורית
ירון זיו - מדריך לסמכות הורית
 
טקסט מלווה למצגת מה לומדים ברשתות חברתיות
טקסט מלווה למצגת מה לומדים ברשתות חברתיותטקסט מלווה למצגת מה לומדים ברשתות חברתיות
טקסט מלווה למצגת מה לומדים ברשתות חברתיות
 
במת תוצרים יועצות
במת תוצרים יועצות במת תוצרים יועצות
במת תוצרים יועצות
 
Maslul (4)
Maslul (4)Maslul (4)
Maslul (4)
 
סמכות המורה
סמכות המורהסמכות המורה
סמכות המורה
 
פרוטוקול 19-07-09
פרוטוקול 19-07-09פרוטוקול 19-07-09
פרוטוקול 19-07-09
 
בית ספר פיתוח אקלים צוות 2014 אוגוסט ימי הערכות fish
בית ספר פיתוח אקלים צוות 2014 אוגוסט ימי הערכות fishבית ספר פיתוח אקלים צוות 2014 אוגוסט ימי הערכות fish
בית ספר פיתוח אקלים צוות 2014 אוגוסט ימי הערכות fish
 
מצגת מיינדפולנס
מצגת מיינדפולנס מצגת מיינדפולנס
מצגת מיינדפולנס
 
ככר הקסמים פעילות מניעה מהתמכרויות
ככר הקסמים פעילות מניעה מהתמכרויותככר הקסמים פעילות מניעה מהתמכרויות
ככר הקסמים פעילות מניעה מהתמכרויות
 
אימון הורים
אימון הוריםאימון הורים
אימון הורים
 
מערכת החינוך היא אנחנו
מערכת החינוך היא אנחנומערכת החינוך היא אנחנו
מערכת החינוך היא אנחנו
 
Attraction secrets
Attraction secretsAttraction secrets
Attraction secrets
 
מעבר לבית הספר - מצגת
מעבר לבית הספר - מצגתמעבר לבית הספר - מצגת
מעבר לבית הספר - מצגת
 
לחנוך היקר בוקר טוב
לחנוך היקר בוקר טובלחנוך היקר בוקר טוב
לחנוך היקר בוקר טוב
 
למידה עצמאית
למידה עצמאיתלמידה עצמאית
למידה עצמאית
 
all_2012_fina2
all_2012_fina2all_2012_fina2
all_2012_fina2
 

פרוטוקולים 2

  • 1. ‫1. פרוטוקול מעגל השיח בהנחיית מנחם גורן מסאדברי‬ ‫רמת הגולן‬ ‫מנחם: מציג את עצמו ושואל: מה עניין אתכם בהרצאה של חן? למה התחברתם?‬ ‫עמיר מהעמותה לקידום הרוח בחינוך: עניינה אותי ההתייחסות להיווצרות של דבר חדש,‬ ‫‪ ,emergence‬התפתחות, שבעיניה )חן( נראה שהם דבר חיובי, ומעניין אותי מה הופך הופעה של‬ ‫חידושים למשהו חיובי- יש בנו משהו שרואה שינוי, התפתחות כחיובי. מעניין אותי למה זה כל כך‬ ‫מעניין אותנו?‬ ‫ראשה מ"מאסאר", נצרת: מחנכת חדשה )שנתיים( אצלנו במאסאר מתחדשים תמיד, ולכן חידוש‬ ‫ישר נקשר לעבודה שלנו בבית ספר.‬ ‫עמן מ"מאסאר", נצרת: מחנכת שנה 11, אצלנו באמת דברים מתחדשים כל הזמן. הבכור שלי בי"א,‬ ‫בשנה הבאה מסיים. כשהכנסתי אותו בכיתה א' כולם אמרו לי: "איך את עושה דבר כזה? זה בית‬ ‫ספר חדש, את זורקת אותו לגיהינום". היום הילדים שלי לומדים ובמצב מאוד טוב, הם כל כך‬ ‫מיוחדים. השנה נרגעתי. יש תמיד אי ודאות.‬ ‫דבורה, מורה למוזיקה: מאוד דיברו אלי המסקנות והסיום- כך אני עובדת. לכל מפגש אני מביאה‬ ‫איתי חומרים ואין לי מושג מה יהיה. יש לי מטרות- על, אבל המפגש הוא פתוח ויש שם דברים‬ ‫משמעותיים מאוד. אני מביאה כלי נגינה אבל אם הם רוצים דווקא אומנות אני מניחה בצד ומזמינה‬ ‫אותם לעבוד עם זה ואז מזמינה אותם לאינטראקציה עם התכנים שעלו. אני מזמינה לשיתוף,‬ ‫לרעיונות איך ילד יכול להתמודד עם הדברים שעלו. החומרים הטכניים שאני מביאה הם רק גירוי‬ ‫לתכנים הפנימיים שיעלו. הדינאמיקה מתחילה הרבה פעמים באופן לא מילולי ועליה אנחנו בונים את‬ ‫התכנים המילוליים. עשיתי עבודת מחקר בין הקשר של אקלים דמוקרטי בבית ספר לבין הנעה‬ ‫פנימית ללמידה. בהחלט יש השפעה משמעותית ביותר ביניהם.‬ ‫עפרית, בוגרת חפ"ן , גננת ב"שיטה", בי"ס פתוח רחובות ומדריכה פדגוגית בחפ"ן: היום בבוקר‬ ‫ביקשו ממני להכין עוגות לכנס תמיד אני מתפעלת מזה שבסוף יוצאת עוגה. אני נפעמת איך החוסר‬ ‫ודאות מסתדר. אם כך זה עם הפודפרוססור, על אחת כמה וכמה בני אדם, קמים אחרת כל יום,‬ ‫ובשבילי זה הבסיס של העבודה הזו. חוסר השליטה, לא לפחד ממנו, להיות בתוכו.‬ ‫עינת, בוגרת חפ"ן , לימדה בדמוקרטי ביפו , מנחה בתי ספר בהקמה, וכיום עובדת ב"קסם": עבדתי‬ ‫עם משרד החינוך ופרשתי כדי לא לעבוד דרכם. היום אני עובדת בקסם ובגני ילדים. דיבר אלי החלק‬ ‫האחרון של "סף הכאוס", האופן שבו מתהווה משהו חדש מהסוכנים ומהאינטראקציה ביניהם. כמי‬ ‫שמנחה בית ספר וגן אני חושבת שאלה דברים כל כך משמעותיים ואני רואה שכשאחד חסר דברים‬ ‫לא קורים. כשגם השונות וגם הקשר קורים, הדיאלוג, אז זה עובד. שונות או מגוון זה למשל בגן ילדים‬
  • 2. ‫עם שתי נשות צוות- היכולת שלהן להביא את תפיסת עולמן וליצור משהו חדש עם הילדים. לא תמיד‬ ‫זה מתקיים כי לא תמיד מקדישים לזה את העבודה הראויה. בגן רגיל יש גננת ותכנית שמכתיבה‬ ‫סדר. כאן יש מקום ליצור משהו חדש. יש לי חברה שהבן שלה לומד בהרדוף, מוזיקלי מאוד, מנגן‬ ‫בטרומבון, מופנם מאוד, סגור, סיפרה שהיה אתמול ערב מוזיקלי והבן עמד על הבמה ושר, שיר‬ ‫שלם. דיברנו על איך אתה טומן זרעים, זורע מעשים, ועדיין הילדים שלך מפתיעים אותך.‬ ‫שרי, בוגרת חפ"ן ומנחה סטודנטיות בסמינר בית יעקב: הלב שלי דופק כמו טםטם. בהרצאה של חן‬ ‫התחברתי מאוד כשהיא דיברה על החדש, על השינוי, על קבלת השונות והחיבורים, הדיאלוג, איך‬ ‫שזה מהדהד אצלי ברמת המיקרו והמקרו, על התיאוריות שמדברות על נפש האדם, על הנפש שלי‬ ‫עד כמה שאני מכירה אותה, עם המורכבות שבה. ראיתי את הקבוצה שאני מנחה מול העיניים, על‬ ‫המשתנים הנוספים שצריך לתת להם מקום, חשבתי גם על החברה שלנו, על הצורך בקבלת השונה.‬ ‫מישהו דיבר על כדוריות הדם הלבנות וחשבתי על ההתנגדות לשינוי, על החרדה ממשהו חדש שהוא‬ ‫לא מוכר לנו. יש איזו נטייה להסתגר ולראות במישהו אחר את ההם, הרעים, כאשר הכול נמצא גם‬ ‫בנו.‬ ‫אמיר: אם לוקחים את משמעות הדברים לעומק זה אומר לוותר על תפיסה של שליטה ומעבר‬ ‫לתפיסה של השפעה, והויתור הזה מפחיד. ההתהוות מלמטה במקום להנחות מלמעלה כמורה‬ ‫דורשת הרבה בטחון עצמי ושחרור וזה קשה לי.‬ ‫איתי, אבא לילדה בת שנתיים וחצי: אגב אפקט הפרפר, השתתפתי בסדרת מפגשים של נירה‬ ‫עפרוני, שהקימה את "השיטה" ברחובות. מישהו שאל שאלה בקהל והוא אמר שלמד בחפ"ן. שאלתי‬ ‫מה זה והתחלתי להתעניין, הלכתי ליום הפתוח ועכשיו אני בכנס וזה כבר שינה לי את כל החודש‬ ‫האחרון ואני אהיה תלמיד כנראה בשנה הבאה. אני מתעניין כבר כמה שנים בגישות חינוכיות.‬ ‫שואלים מה יצא מהילד וברור שאין תשובות לזה, אבל ברור לי שאיפה שיש אנשים טובים עם כוונות‬ ‫טובות, הסיכוי טוב יותר שיקרה משהו טוב. במערכת החינוך אין מספיק אנשים טובים. בגן שבאתי‬ ‫לבדוק לבת שלי הגננת אמרה תראה, אף אחד לא בוכה. אני לא מסכים שזה הקריטריון. היום מאוד‬ ‫ברור שילדים צריכים ללכת לכאן ללמוד את זה לשם ללמוד את זה, מגדירים להם מסגרת שעכשיו‬ ‫לומדים ועכשיו לא לומדים אז הם נהיים פחות סקרנים, זה יוצר התנגדות. אני רואה אצל הבת שלי -‬ ‫בבית היא מאוד שייכת ויש לה "סיי" מה יהיה היום. בבית ספר אין את ההיזון החוזר, אין את‬ ‫האינטראקציה עם הילד, הילד לא מחליט, לא מקשיבים לו, אולי לא מספיק.‬ ‫מנחם: רוצה "להתווכח" עם איתי, להזהיר את עצמי ממשיחיות שקר. אני נתקל הרבה מאוד באיזשהו‬ ‫ברק בעיניים במערכות אלטרנטיביות, כאילו גילינו את האור, כל מי שלא איתנו מייצג את החושך.‬ ‫לדעתי אין לנו שמץ של מושג למה גורם לילד להגיע למקום כלשהו. אני בקיבוץ ויש שם כלבי בורדר‬ ‫קולי רועי פרות והם רודפים אחרי המכוניות גם. לפעמים עוברים ילדים לידינו אנחנו רצים אחרי‬ ‫הגלגלים ומשוכנעים שהילדים המשיכו לכיוון שהם הלכו כי כיוונו אותם. יש הרבה אנשים. אני בוגר‬ ‫שלוש טראומות: קיבוץ, קיבוץ דתי, ויוצאי שואה. אני חושב שיצאתי סביר, אני לא יודע אם הילד שלי‬ ‫היה יוצא יותר או פחות טוב אם היה במקום אחר. יש לנו ניגון בלב וזה מה שאנחנו עושים.‬
  • 3. ‫אין לנו שום מושג איך ומה אנחנו עושים, אבל זה מנגן לנו הכי נכון.‬ ‫אני לא זוכר מה המשימה שלי אז המצאתי משימה תוך כדי: בואו נחליט שאנחנו מנהלי מערכת‬ ‫החינוך ואין לנו מגבלות תקציביות, נהלים, שום דבר. יש לנו משימה לשנות את המערכת. בואו‬ ‫ננסה שכל אחד יתמקד בדבר אחד.‬ ‫עמיר: אני רוצה לשמור שיהיה ברק בעיניים, שיהיה להם אכפת ממה שהם עושים, ושתהיה להם‬ ‫אידיאולוגיה. אני חושב שכך הם מעבירים דברים לילדים שמורים שעושים את זה בגלל שכר טוב.‬ ‫משלם טוב למורים כדי שיגיעו למקצוע המאתגר כי הם רוצים ולא כי אין משהו יותר טוב, והייתי שם‬ ‫דגש גדול על קבוצות עבודה וסדנאות לסלקציה )רק מי שמתפתח יישאר( ושיהיה עושר נפשי ורוחני‬ ‫שירצו להעביר לתלמידים.‬ ‫עפרית: אני מתחברת )לעמיר( אבל גם הייתי רוצה שיהיה מגוון, שיקרו המון דברים, צריך להשקיע‬ ‫המון באנשים שבשטח, אבל גם לוודא שלא יהיו אותו דבר. צריך לא לפחד לעשות מדדים שלא עושים‬ ‫את כולם אותו דבר, להפסיק עם מיצבים, לתת מגוון ורב גוניות ושיהיו בה אנשים טובים שכל אחד‬ ‫במקום שלו ייתן מה שהוא יודע, אבל הכי טוב שאפשר, שהילד יוכל לסמוך על האנשים. כרגע הכול‬ ‫בינוני, אף אחד לא הולך עד הסוף עם מה שהוא מאמין.‬ ‫עמיר: אמרת שרצוי לאפשר להורים להיות המורים, האם אפשר לעשות מערכת אובייקטיבית‬ ‫שתעזור לקבוע מה מתאים?‬ ‫עפרית: אני חושבת שבגילאים הצעירים ההורים צריכים, לפני חינוך דמוקרטי או פתוח או‬ ‫אנתרופוסופי, ההורים בוחרים לילדים, לאיזה חינוך ילכו, אז נוצר דיאלוג ואינטראקציה, ושם אפשר‬ ‫לתת לילד לבחור לעצמו מה מתאים לו. והלוואי והורים ילכו עם זה. הבת שלי הצעירה בחרה ללכת‬ ‫לפנימייה וזה היה לי קשה מאוד, אבל הצלחנו לתת לה ללכת, ואני אומרת: איזה מזל שהצלחנו להיות‬ ‫שם.‬ ‫עמיר: כיום, אם תתני להורים לבחור, הם יבחרו בית ספר עם אחוזי הבגרות הגבוהים ביותר.‬ ‫עפרית: אני חושבת שהרבה אנשים היום שואלים וחושבים ומחפשים.‬ ‫איתי: אבל את אומרת שאם את היית בוחרת, היית בוחרת לילדה שלך משהו שלא התאים לה, לא‬ ‫ללכת לפנימיה.‬ ‫עפרית: היא הייתה בכיתה י'. היא לא עזבה בד'. כגננת אני מקבלת לא רק את הילדים אלא גם את‬ ‫ההורים שלהם.‬ ‫שרי: מתוך אמונה במה שאומר קארל רוג'רס, שאדם מאז שנולד רוצה לגדול, ההתכוונות צריכה‬ ‫להיות לילד ולא להורה, לצרכים של הילד ולא לצרכי ההורה, זה חוסם את האני העצמי שלו מלצאת.‬ ‫נכנסתי כמה פעמים לסאדברי, הפינות שבאמת מאפשרים לילד, באמת הוא יוציא מה שמתאים לו.‬ ‫הייתי מכניסה מקום מאפשר במרכז הזה.‬
  • 4. ‫דבורי )דבורה(: אם אני רוצה שהילד יבחר, אני אתן לו גבולות מאוד ברורים שבתוכם יוכל לבחור. אני‬ ‫אעשה לו איזון בין "תזרום עם עצמך" לבין חוקי החברה. אולי כן תיגש למיצב ותהיה יכול להתמודד‬ ‫גם עם דרישות שלא מתחברות לפן האישי שלך. לא תכתוב בי"א עם שגיאות כתיב, תהיה לך‬ ‫אפשרות גם להיפתח אישי וגם להתמודד עם החברה. הייתי יושבת עם צוות חכמים שרוצים לבנות‬ ‫חברה יותר טובה. בגיל הרך מקומות יותר ברורים, לא הייתי זורקת אותו שיבחר לבד, זה הכי מאיים‬ ‫עליו. אחר כך הייתי עושה גם פינות סגורות וגם פתוחות, ובשלב יותר בשל הייתי שמחה לעשות‬ ‫מפגש תרבותי רחב יותר, אחרי שאתה יודע מי אתה ומה הזהות שלך, אתה פוגש עוד זהויות בלי‬ ‫להיות מאוים.‬ ‫עמן: אני היית משנה את השם מורה למדריך או מנחה. אני אצמצם את מספר הילדים בכיתה. אי‬ ‫אפשר עם 04 או אפילו 03 תלמיד. אם היו 51 תלמידים זה מאפשר הרבה. לנו יש 51 וזה מאוד‬ ‫עוזר. הייתי מבקשת ממורים לא לפחד לתת לילדים לטעות, זה מפתח ונותן לילד ללמוד הרבה על‬ ‫עצמו. הילד לומד שטעה בעימות מול המשתתפים בסיטואציה. אנחנו שואלים אותו מה יכול היה‬ ‫לעשות אחרת, מבקשים מהילדים להגיד מה מפריע להם.‬ ‫מנחם: יש חברות הערה שמקדמות אנשים לפי כמה הם נכשלו, זה אומר שהם לקחו סיכונים וניסו.‬ ‫המערכת היום היא של 0 טעויות, אם טועים אז מתקנים, זה מלמד שזה לא בסדר לטעות אבל אפשר‬ ‫ללמוד הרבה מטעויות.‬ ‫אני חושב שצריך לבטל את תכנית הלימודים. זה מונע מהמורים את האור בעיניים.‬ ‫אמיר מהניסויי: אני חושב שכדי לשנות את המערכת צריך להגדיר לה מטרות אחרות לחינוך- כמה‬ ‫פעמים קראו בהתלהבות במהלך השנה, כמה רוצים ללמוד את המקצוע בשנה הבאה, כמה ילדים‬ ‫רוצים לעסוק במקצוע כשיהיו גדולים, וכד'. למטרות כאלה צריך גם הכשרה אחרת, שתלמד מורים‬ ‫לעמוד במטרות כאלה, להתחבר לעניין של הילדים ולפתח אותו, ללמד גם מלמטה למעלה.‬ ‫עפרית: ילדים מעריכים מורים שבאמת אכפת להם מהם, מי באמת רואה אותם ומי מעניין אותם, הם‬ ‫סקרנים, הם רוצים עניין. הייתי רוצה הצעה לנושאי לימוד. אני רואה סטודנטים שאין להם שום בסיס‬ ‫זה קשה להם, הייתי רוצה הצעה. אני חושבת שכדאי גם שיהיו הרבה הכשרות תוך כדי. אני מתה על‬ ‫ספר בראשית. צריך לגמור אותו בכיתה ב'. אני חושבת שמי שצריך לסיים אותו לא עושה את זה‬ ‫בצורה מעניינית כי צריך לרוץ. צריך להציע ואז לאפשר לבחור, לברור, לעשות תכנית משלהם.‬ ‫עינת: ללמד מורים להפוך תכניות לימודים למשהו חי, לא צורך שחייבים לו דין וחשבון, שקובע את‬ ‫החיים שלך כמורה. שמורים יעבדו יחד וילמדו יחד. אני חושבת שמערכת חינוך צריכה לקחת הורים‬ ‫בחשבון כדי לאפשר ללמוד.‬ ‫אמיר ניסויי: אני חושב שאם ננסה ללמד את הדברים שהילדים רוצים ללמוד, שחשובים להם, לחיים‬ ‫שלהם עכשיו, המערכת תפתח אנשים טובים יותר, סקרנים יותר, מעורבים יותר. הם עדיין יפתחו‬ ‫מיומנויות ויכולות, אבל עם הרבה מוטיבציה ורצון כי זה רלוונטי ומשמעותי להם.‬
  • 5. ‫עמן: אני היית רוצה כיתות קטנות יותר. אוירה נעימה יותר- מנהל טוב, יחס טוב מהמסגרת‬ ‫ומהמערכת שרק מוסיפה עומס ושחיקה והכול עובד לתלמידים. מורה צריך לבוא כי אוהב ללמד, כי‬ ‫אוהב להיות בבית ספר הזה. האינטראקציה טובה יותר. תכנית לימודים לא שוחקת- איך אתה מלמד‬ ‫3 ספרי היסטוריה, יותר מ0001 דפים, בשנה? עשינו תכנית אחרת שהמורה יכול לבחור מה שרוצה,‬ ‫יכול לבחור דרכים שונות ללמד, וגם לתת בחירה לתלמיד. המורים צריכים גם עזרה- אם למדו בעבר‬ ‫במסגרת סגורה וקשה ועכשיו רוצים לפתוח ולשנות את דרך החינוך צריך להכשיר את המורים ללמד‬ ‫אחרת.‬ ‫עפרית: אני לא רוצה שהכל יהיה בתי ספר פתוחים. אני רוצה שבכל המקומות יאהבו את הילדים. לא‬ ‫הכל מתאים לכולם.‬ ‫מנחם: צריך בכלל בתי ספר?‬ ‫שרי: צריך מקום שבו ילדים נפגשים, אחת הלמידות היא של ילדים עם עצמם, השיתוף.‬ ‫דורי: צריך מקום מכבד, אולי שמתקן דברים שיש בבית.‬ ‫עמיר: אם המטרה היא לחשוף את הילד למבוגרים משמעותיים נוספים, אז צריך מורים מרקעים‬ ‫שונים.‬ ‫איתי: אפשר גם שהורים יגיעו, גם החקלאי.‬ ‫דורי: אפשר בית ספר נייד.‬ ‫מנחם: יש בית ספר בדנמרק שנוסע ממקום למקום. אבל הילדים מגיעים לפעמים ואומרים אוף עוד‬ ‫טיול. אפרופו תכנית לימודים ובגרות, הייתה לנו שיחה עם המפקח שלנו בכנף, אני חושב שבגרות זה‬ ‫נורא ואיום, הוא אמר לנו שמבחני הבגרות זו הדרך להחזיק את המורים בבית ספר. ביום שנבטל את‬ ‫בחינות הבגרות ל%08 מהמורים לא יהיה מה לעשות בבית ספר.‬ ‫עמיר : גם אני חושב כך. כל עוד שהמשכורות הן מה שהן זה לא מאפשר ללמד בכבוד.‬ ‫עפרית: אבל אם מפקח אומר דבר כזה ונשאר מפקח ושלם עם זה, זה מאוד עצוב.‬ ‫עמן: אני מרגישה שהמערכת לא מאמינה בי, שיתנו לי לפתח בעצמי, לא כל הזמן להוריד תכניות‬ ‫מהאינטרנט, לבנות ביחד עם הילדים. אני הייתי מבקשת כשר מכל המורים והילדים שתהיה שמחה‬ ‫בבית ספר, אצל הילדים והמורים, שמחת חיים, ושיהיה עניין ואתגר.‬ ‫עפרית: בחוזר מנכ"ל לא כתוב לאהוב ילדים ולשמוח.‬ ‫מנחם: היה מאמר בהד החינוך על מנהל החינוך בניו יורק שאמר שלא מעניין אותו כלום, רק הישגים.‬ ‫אומרים שמחה, אהבה, מה שרוצים, וכשר החינוך אתה שומע גם מה עם ההישגים של ישראל,‬ ‫האיומים הקיומיים,‬
  • 6. ‫עפרית: אני שואלת אם יש קורלציה בין הישגים בבית ספר לאנשים יצירתיים.‬ ‫מנחם: מה אתם חושבים על אמצעי התקשורת, גורם חדש שנכנס שמפר את חוסר השליטה, יש‬ ‫מישהו ששולט בנו מאוד חזק.‬ ‫אמיר ניסויי- אני חושב שצריך לחנך חינוך ביקורתי, ללמד את הילדים לשאול שאלות, לחפש את‬ ‫מאחורי הקלעים. ראיתי באינטרנט הרצאה של אדם בשם סיר קיי, ששואל לאיזה דברים צריך לחנך‬ ‫את הילדים שיהיו כאן אחרינו? הוא אומר שהעתיד תמיד לא-ודאי ומול זה צריך לחנך- אל מול‬ ‫דינאמיות מהירה, שינויים גדולים. לתפיסתו צריך לחנך ליצירתיות, לא לתחום ספציפי אלא ליכולת‬ ‫הזו לחדש, להיות גמיש. לזה אני מוסיף את החינוך הביקורתי, את היכולת לשאול שאלות, לנתח‬ ‫ולהבין מצבים מורכבים.‬ ‫מנחם: חשבתי בדרך ויש לי משהו למה צריך ללמד ילדים שעולמם יהיה שונה מאוד ממה שיש לנו‬ ‫היום. אני זוכר עד היום את רצח קנדי, לא הייתה טלוויזיה, לא היו תקליטים. היה רדיו וטלפון אחד‬ ‫בקיבוץ. מישהו קיבל את ההודעה בטלפון שקנדי נרצח והשמועה עברה ואז התחלנו לבכות. היום‬ ‫הדברים כל כך מהירים ומחוברים.‬ ‫חשבתי על 4 תכונות שילדים צריכים ללמוד:‬ ‫1. קוסם- כי האדם העתידי יצטרך לחשוב על מקומות ודברים חדשים‬ ‫2. נמלה- חלק מקן נמלים גדול, לחברה צפופה, עשנה, דורכת על הרגליים יותר‬ ‫3. יודע- אדם שיודע שהוא קטן, שסופו קרב, שלחיים שלו ביקום יש משמעות קטנה‬ ‫4. מפלצת- יש שכל והוא משמש אותנו גם לטוב וגם לשמש רע, לדעת להבדיל ולהשתמש בשכל‬ ‫לטוב.‬ ‫‪yamlayil@gmail.com‬‬
  • 7. ‫2. מעגל שיח בהנחיית שבתאי מג'ר , משורר, פסיכולוג תעסוקתי ומורה - מרצה.‬ ‫מילותיו של שבתאי מג'ר לאחר הנחיית מעגל השיח :‬ ‫נכנסנו למפגש הקבוצה עם האמירה המבטיחה והלא מאיימת - ..ונראה מה יהיה..‬ ‫פתיחה מתאימה לדיון בנושא שלנו, שככל שהוא מוגדר במלים ומעוגן ברעיונות,‬ ‫הוא גם פתוח לתיאורים ומזמין התייחסויות.‬ ‫היינו עשרה בקבוצה, יחד איתי אחד עשר, והצטרפה אלינו חני, ומיה גם כתבה פרוטוקול.‬ ‫היה ייצוג נכבד לנגב, והיו מביה"ס 'ארגנטינה' שעובר הסבה, ושרויים במין חוסר ודאות.‬ ‫פתחנו בהתייחסות להרצאה, שכמה מהמשתתפים הסכימו שהייתה מרתקת ולא מחדשת דבר.‬ ‫עם השילוב הזה יצאנו לדרך והוא היה בסיס להתייחסויות, ועוד תיאורים ופרטים אישיים.‬ ‫מתוך דברי ההכרות וההתעניינות ההדדית צמחו שאלות, ש 'הסתובבו' בחדר, ולאט לאט‬ ‫הפכו לציר שאליו נסב הדיון, וממנו עלו שאלות נוספות.‬ ‫לא טרחנו לענות תשובות מלאות, יותר פנינו להישאר עם שאלות, ולהקשיב לשאלות המסתעפות‬ ‫מהן.‬ ‫ציר שכזה התפתח כך:‬ ‫איך מחנכים לביטחון הפנימי - לתחושה שיהיה בסדר? -‬ ‫איך מאזנים בין שליטה לבין התמסרות? -‬ ‫איך אני משתחרר מ 'סדר יום פנימי', ולא מכתיב אותו, ומתפנה לשמוע מה קורה? -‬ ‫והאם זה נכון? -‬ ‫איך אפשר להימנע מטעויות? -‬ ‫מה מקומו של האלתור? האם הוא קשור לביטחון עצמי? -‬ ‫ועד הפחד מן המוות הגענו, וקישרנו אותו לחיים עם הידיעה שלא יקרה )לי( משהו רע,‬ ‫ומה עושים אם יקרה? ...‬ ‫דיברנו גם על תכונות ועל תכונות הנגד, שלפעמים שוכנות בתוכן ועושות את דברן, ומחפשות‬ ‫את דרכן, ואיך זה יוצר את מי שאנחנו.‬
  • 8. ‫בסיום, אחת המשתתפות הביעה אכזבה מכך שלא הלכנו אל המורכבות ולא דיברנו ישירות על‬ ‫החינוך.‬ ‫אחרים סיפרו שהמפגש התייחס להרצאה ופתח אצלם מחשבות והרהורים.‬ ‫יתכן שאפשר היה למקד יותר, וודאי היינו מגיעים למקומות מעניינים; וגם בדרך שהלכנו בה‬ ‫פיתחנו שיחה מקרבת, נראה שהיו חילופי רעיונות או העשרת רעיונות, וחומר חדש למחשבה,‬ ‫ואנשים חדשים, ולפחות דמויות לדמיון ואולי למפגש נוסף ולהמשך.‬ ‫פרוטוקול מעגל השיח בהנחיית שבתאי מג'ר‬ ‫המפגש התחיל בהיכרות דרך התבוננות, היינו בשקט זמן מה והתבוננו אחד בשנייה‬ ‫הנחייה להיכרות: מה חוויתי בהרצאה ומי אני?‬ ‫שבתאי: חוויתי פרדוקס, מצד אחד הרצאה מרתקת ומצד שני שום דבר חדש.‬ ‫אורית, בוגרת חפ"ן: מאוד מתחברת לדברים, נכנסתי באמצע אבל חוויתי שההרצאה הייתה מרתקת‬ ‫וטריוויאלית כאחד. כשמסתכלים על הדברים אחד, אחד, הם לא חדשים , אבל ביחד כהתחלה, אמצע‬ ‫וסוף, זה נתן תמונה חדשה. השאיר אותי במקום של לשמוע יותר.‬ ‫מיה, בוגרת חפ"ן: במהלך ההרצאה הייתי עסוקה בלעשות מטאפורה עם בית הספר, מאוד התחבר‬ ‫לי לחיי היומיום ולחוויות שם, הרגשתי שזה מעניין , החיבור בין התיאוריה והמעשה. הדברים היו‬ ‫ידועים אך בקונטקסט של חיי היומיום זה קיבל משמעות אחרת ומרתקת.‬ ‫ענת: בוגרת חפ"ן, עסקתי בחינוך בניסויי ובעולם, כרגע אני תחקירנית, הנושאים בהרצאה מאוד‬ ‫מדברים אליי. הרגשתי שזה כמו זרעים באוויר , היה לי חסר דוגמאות שיחברו אותי לחוויה אישית,‬ ‫חידש לי, הוסיף לי,מיקד ואחשוב על כך שוב. גם כאמא טרייה קשה לי להתרכז, הסרטונים בחוץ של‬ ‫המורכבות בטבע המחישו לי את ההרצאה והוסיפו לי.‬ ‫דפנה גרניט-גני- גרה בשדה צבי, מנהלת בי"ס יסודי "מרחב" לחינוך סביבתי ואומנויות, עושה‬ ‫דוקטורט. אני מכירה את התיאוריות של מערכות וזה התחבר אליי בהיבט המחקרי, מעבר בין‬ ‫אובייקטיבי לסובייקטיבי, אני חוקרת זהות . התחברה אליי גם מחיי בית הספר, כשעשינו חוגי בית‬ ‫לגיוס לרעיון בית הספר עשיתי תרגיל בקבוצות : כל אחד שם יכולת אחת ביד וביד השנייה צורך,‬ ‫וביקשתי מאנשים להתחבר בהתאמה וכך נוצא מאגר מדהים של חיבור בין צרכים ויכולות ממש כמו‬ ‫בית הספר שלנו שהוא מפגש בין צרכים ויכולות ולא רק סיבה ותוצאה אלא מציאות מורכבת.‬ ‫במציאות זה אכן קורה לדוגמה מסיבת הסיום בבי"ס שכל אחד תרם כפי יכולתו,.‬
  • 9. ‫יואב: מביה"ס הדמוקרטי בערד, מזדהה עם הפרדוקס. ההרצאה לא חידשה, המורכבות זה מה‬ ‫שקורה בעולם המערבי. הבסיס של המורכבויות זה רגש. אני לא מכיר מישהו שיכול להסביר רגש‬ ‫כללי או משותף.במישור החוויתי ניתן, וניתן גם להיעזר בתיאוריות פילוסופיות, כמו בפילוסופיות של‬ ‫מזרח מול מערב.במציאות היומיומית של בי"ס אלטרנטיבי יש מקום לחוויות אישיות ואין ניסיון לניתוב‬ ‫שכולן יעשו משהו אחד. ההרצאה סידרה את הדברים בצורה שניתן לחוש אותם.‬ ‫איילת: בי"ס הדמוקרטי בערד. נולדתי בי-ם ובגיל חודשיים עברתי לערד ומאז אני שם ואוהבת לגור‬ ‫שם. מצטרפת לדברים שנאמרו, העניין שמעסיק אותי הוא הוודאות. ברור לי שאין ודאות, אחד‬ ‫הדברים שמקשים על התנהלות בית ספרית זה אנשים שחושבים שהם יודעים מה הכי טוב לבי"ס.‬ ‫חייבת להיות תמיד עוד דרך/יש הרבה דרכים למטרה אחת ויש מקום לכל אחד- זה נותן בטחון בתוך‬ ‫האי ודאות. האי ודאות עוזרת לפתוח את העיניים, דברים הם לא מדידים, אני מלמדת אבל לא יודעת‬ ‫מה כל אחד לוקח.‬ ‫רחל, בוגרת חפ"ן - לא הייתי בהרצאה. אני הייתי אמורה לעבוד בבי"ס ארגנטינה אבל החלטתי‬ ‫לעבור דרומה.‬ ‫מיכל- לא הייתי בהרצאה. אני מורה לחינוך גופני בבי"ס ארגנטינה שעובר שינוי. אנחנו הולכים להיות‬ ‫שלוחה של הניסויי.הכל חדש לי , הכול שונה אני מתחילה להתרגל לאט לאט. התלמידים יישארו‬ ‫אותם תלמידים. הייתה ישיבת מורים ראשונה, לא נשארנו אותו צוות, גם המנהלת התחלפה. מהצוות‬ ‫הקודם נשארנו אתי ועופרי, הכל חדש לי ומעניין.‬ ‫שבתאי- משהו מההתרגשות שלך עובר אלינו לקבוצה.‬ ‫יואב- איך את מרגישה עם השינויים?‬ ‫מיכל- אני מאוד אופטימית, אני חושבת שזה מרענן.‬ ‫אתי-מורה לאומנות בי"ס ארגנטינה, אנחנו מאוד וותיקות בבי"ס יש התרגשות של משהו חדש, שיטות‬ ‫הוראה שונות.‬ ‫ענת-את יכולה להביא דוגמה לשינוי?‬ ‫אתי- קודם היינו כמו משפחה גדולה, עכשיו גם יכולה להיות משפחה אבל חדשה.‬ ‫שבתאי- מה התחביבים שלך?‬ ‫דפנה- נשמע שאת מפחדת מהשינוי.‬ ‫אתי- אני מצפה אבל לא מפחדת. סקרנית.‬ ‫שבתאי- הדברים שלך מתחברים לנושא השיחה שלנו-אי הוודאות‬ ‫מיכל- אנחנו לא נוחתות לאי ודאות מוחלטת. יש ודאות מסוימת.‬
  • 10. ‫שבתאי- איך אנחנו ניגשים לאי ודאות?‬ ‫יואב- אי ודאות זה דבר בסיסי בבי"ס כמבוגר גם אם המנהל שלי בעבודה ירדה בי אני לא אעשה‬ ‫שינוי כי אני מפחד. לדעתי מדד להצלחה של בי"ס זה שבוגריו יראו בנקודת אי ודאות נקודה לבניה‬ ‫ולא נקודת שפל. בעולם המודרני אנשים מרשים לעצמם לחפש את דרכם.‬ ‫עופרי, בוגרת חפ"ן- עובדת בבי"ס ארגנטינה. לא הייתי בהרצאה, אני עם הבן שלי וקשה לי להתחבר‬ ‫לדיון שמתחיל כאן. אני חווה אנשים שמתמודדים באופן שונה עם אי ודאות, אני מעריכה את אתי‬ ‫ומיכל שנשארו בבית ספר למרות אי הוודאות.‬ ‫חן, המרצה- לפני ההרצאה, האי וודאות הייתה בלתי נסבלת, דיברתי עם חברה והבנתי עד כמה אני‬ ‫לא אוהבת לתת הרצאות, יותר נהניתי מהשלב שהתחילו לשאול שאלות. בהרצאה עצמה הרגשתי‬ ‫שדיברתי לאורות ולא לאנשים זה יותר מידי מונולוגי בשבילי, כשהתחילו להגיב לא הייתי צריכה לייצר‬ ‫אנרגיה של עצמי.‬ ‫הכי מעניין באי ודאות זה מה שקורה כרגע בשיחה הזו, לא חשוב מה כל אחד מחליט/מנבא, אי‬ ‫אפשר לדעת מה יקרה ואיך תירקם השיחה לכיוון מסוים מתוך מה שכל אחד יגיד.‬ ‫שבתאי- יותר מזה, גם לאחר שהשיחה כבר נרקמה לא נדע באמת על מה הייתה השיחה כי כל אחד‬ ‫חווה אותה אחרת.‬ ‫ההנחיה שלי היא לא מתוכננת ומונחית ע"י האי ודאות, אני מציע שאם למישהו יש איזה דחף להגיד‬ ‫או להציב שאלה יעשה זאת‬ ‫יואב- אותי מעניין ודאות מול ספק, לדוגמה דתות, שהוודאות שלהן היא חיצונית בלבד.למעשה בחוץ‬ ‫הכל הוא אי ודאות ולכן אדם צריך לפתח ודאות פנימית‬ ‫ענת- בדרך לכנס נהגתי ובדרך למכללה עשו המון שינויים בכבישים, ולא היה לי מושג איך אני מגיעה‬ ‫וחונה, אני בד"כ כן אוהבת לדעת מראש,הפעם הרגשתי שיהיה בסדר והדרך כבר תראה לי את‬ ‫עצמה. גם כשלימדתי נהגתי לתכנן הכל עד הפרט הכי קטן ולמעשה בסוף הייתי הכי שמחה כאשר‬ ‫התכנונים לא הצליחו, עלתה בי השאלה איך מחנכים ילדים לביטחון פנימי/ודאות פנימית?‬ ‫דפנה- אותי מעניין מה קורה בבי"ס ארגנטינה.‬ ‫מיכל- בי"ס ארגנטינה הלך והצטמצם עד כדי סכנת סגירה, החליטו להכניס לאזור בי"ס חזק שיחזק‬ ‫את האוכלוסייה באזור ויעצור את ההתחרדות בשכונה.‬ ‫חני: למה בחרת להישאר? )שואלת את מיכל(‬ ‫מיכל: הגישה החינוכית שלי תואמת. קל לי יותר להישאר במקום בו אני נמצאת מאשר לעבור למקום‬ ‫אחר. יש לי ממלכה שלמה שבניתי במשך השנים. הייתה תחושה של גסיסה ועכשיו יש תחושה של‬ ‫התחדשות.‬
  • 11. ‫אילת: לפני שהקמנו את ביה"ס, אחד ממבחני הקבלה לאנשי הצוות הייתה היכולת לחיות בעמימות.‬ ‫שבתאי: מה זו השאלה הזו של לחיות וודאות פנימית?‬ ‫יואב: זו שאלה שנוגעת.‬ ‫אתי: אני בת"א עם רכב לבד נכנסת להיסטריה, הכל שם חד סטרי, אם אתה טועה הלך עליך.‬ ‫שבתאי: מה ה- ‪ GPS‬הפנימי שלך?‬ ‫אתי: בת"א אני פשוט נעצרת ולא נוסעת. אם אני נוסעת אני מתכננת מראש. לעומת זאת חברה שלי‬ ‫מיד יודעת איך להסתדר.‬ ‫יואב: אלגוריה על הכביש: גרתי בירושלים עד שנות ה-09 והכרתי הכל, כי באתי בגישה שאם אני לא‬ ‫ממהר לפגישה, אז לא אכפת לי אפילו להתברבר, כי היה לי את הביטחון שבטוח אגיע.‬ ‫גם אח"כ כשלימדתי בבתי ספר רגילים גיליתי שאין דבר כזה לא לטעות, זה הפתח ליצירתיות. מה‬ ‫שעזר לי לבנות את הביטחון שלי זה לאו דווקא מה שיעזור למישהו אחר. אני מסתכל על הדרך ולא‬ ‫על המטרה, האפשור הוא מה שחשוב.‬ ‫מיה: סביבה מאפשרת, חיזוקים חיוביים נותנים ביטחון לבניית ‪ GPS‬פנימי.‬ ‫שבתאי: זה בא ממקום יודע לעומת דיאלוג סוקרטי- האם אנחנו מדברים ממקום יודע או מחפשים‬ ‫יחד עם השואל?‬ ‫אורית:אנחנו מונעים מההרגשה שמשהו רע עלול לקרות, יש בנו פחד בסיסי מהמוות שביום יום אנחנו‬ ‫לא מתעסקים איתו. כשאנחנו חיים עם התחושה הזו, אנחנו לא סומכים על עצמנו, על המצפן שלנו‬ ‫ועל העולם.‬ ‫מיכל: קוראים לזה חרדה.‬ ‫אורית: הביטחון שאני מפתחת הוא שיכולים לקרות כל מיני דברים, אבל יש לי את היכולת להתמודד‬ ‫איתם. אין לי את החרדה הקיומית ממה שיבוא.‬ ‫שבתאי: זה נשמע כמו עבודה דרך ההכרה. העבודה בצ'י קונג היא גם עבודה דרך ההכרה כמו דמיון‬ ‫מודרך. האוזניים שומעות את ההוראה של המורה, אבל הגוף מבין את ההוראה רק לאחר הרבה‬ ‫תרגול.‬ ‫דפנה: התאכזבתי.אתה צודק שיש רמת הכרה ורמת הבנה. החלק הראשון של היום ענה על הציפיות‬ ‫שלי וקיוויתי שהדיון יענה על הכותרת מורכבות בחינוך בהקשר הבית ספרי וידבר על החיבור בין אי‬ ‫ודאות לבי"ס.‬ ‫ענת: אני דווקא מרגישה שההרצאה הייתה מאד רחוקה ממני והמפגש דווקא היה יותר קרוב.‬
  • 12. ‫שבתאי: אני מסכם את הדברים שנאמרו בעקבות שאלתה של ענת, איך מחנכים לוודאות פנימית?‬ ‫מטאפורה של כבישים‬ ‫-‬ ‫איך אפשר להימנע מטעויות‬ ‫-‬ ‫טעויות מובילות ליצירתיות‬ ‫-‬ ‫אנשים שהכירו בי נתנו לי את הודאות הפנימית שבי‬ ‫-‬ ‫לתת מילה טובה לילדים‬ ‫-‬ ‫יכולת אלתור‬ ‫-‬ ‫אמונה שמשהו רע יקרה‬ ‫-‬ ‫להיות מונעים ממחשבה חיובית שיקרה משהו טוב‬ ‫-‬ ‫אני נוסע בת"א- אני אמצא חנייה ואת הדרך‬ ‫-‬ ‫שליטה וויתור על שליטה‬ ‫-‬ ‫הדעה האישית שלי היא שבכל תכונה דומיננטית שיש לנו מצויה התכונה ההפוכה שלה ואם אני לא‬ ‫נתקע אני מצליח לעשות שילוב בין שתי התכונות. לדוגמא, בתוך הביישנות יש גם תוקפנות, ביטחון,‬ ‫אומץ.‬ ‫איילת: אנחנו תמיד מחכים שיקרה משהו ולא חיים את העכשיו את מה שקורה ברגע זה. אני נהניתי‬ ‫מאד מההרצאה ומהמפגש ובעיני זה קשור מאד לבי"ס.‬ ‫שבתאי: נסו לראות האם ואיזה מאבק פנימי התחולל בכם בתוך הפגישה. למשל, לגבי זה היה האם‬ ‫אני שולט בסדר היום או נותן לדברים לזרום בתור מנחה.‬ ‫אורית: הרצון שיהיה פה משהו ברור ומסודר לבין משהו בלי התחלה אמצע וסוף וליהנות ממה‬ ‫שקורה.‬ ‫דפנה: אני מתחברת מאד לזה. לי יש צורך תכליתי – נמצאים אנשים מרתקים ויש לי צורך לממש את‬ ‫הפוטנציאל הזה, לעומת שיחת חולין חסרת מטרה. תכליתי זה אומר לגלות מודלים חדשים, רעיונות‬ ‫חדשים, לשמוע, להיחשף, לדעת איך אחרים מתמודדים עם האי ודאות בחיי בית הספר. בדרך כלל‬ ‫אני אדם שתלטן שמוביל את הדברים לאן שהוא רוצה והיום ויתרתי, נתתי לדברים לקרות.‬ ‫שבתאי: והרווחת או הפסדת?‬ ‫דפנה: אני לא יודעת, לא אוהבת להגיד שהפסדתי.‬ ‫שבתאי: הרווחת סוג של איבוד שליטה.‬ ‫יואב: כשהתחלת, העברת את האחריות למה שיקרה לכולם, חשבתי שכל הכבוד לך על הנכונות‬ ‫ללכת להרפתקה בשביל לא בטוח. לקחתי גם את נושא התרגול, בתור הורים אנחנו לא תמיד‬ ‫מאפשרים לילדים שלנו לתרגל בחירה. זה חידד לי את התחושה של הרצון שלנו לתת חופש בחירה‬ ‫לילדים שלנו ולא להגשים את החלומות שלנו.‬
  • 13. ‫מיה: האם אני יכולה לחנך לביטחון פנימי אם אין לי את זה בעצמי?‬ ‫שבתאי: האם אפשר להוביל אדם רק עד לאן שאני הגעתי או מעבר לזה?‬ ‫מיה: הכי משמעותי זה עם הילדים שלנו שמושפעים גם ממה שלא נאמר.‬ ‫3. מעגל שיח בהנחיית ד"ר אריאלה גידרון וד"ר בבי טורניאנסקי ממכלת קיי בבאר שבע.‬ ‫מילותיהן של אריאלה ובבי על מעגל השיח שהנחו-‬ ‫את ליווי הדיון של המשתתפים שזכו בסרטים האדומים,לקחתי על עצמי בשותפות עם בבי‬ ‫טורניאנסקי, החל מן השבוע יושבת ראש של קהילת קיבוץ ארז וידידה ועמיתה מקצועית בתכנית‬ ‫שח"ף אשר במכללת קיי. יחד עם סמדר עמיתה נוספת משח"ף העלינו דרמטית את הממוצע הגילאי‬ ‫ואת טווח הוותק המקצועי של חברי הקבוצה במעגל השיח, שהיו ברובם אנשים בעשור הראשון של‬ ‫עבודתם המקצועית, רובם בוגרי חופן בטווח של 51 השנים האחרונות. היו בקבוצה גם בודדים‬ ‫אחרים המתעניינים בחינוך אלטרנטיבי "כך סתם". את הדיון ליווה בפעלתנות גם רנן בן הארבע‬ ‫חודשים, אם כי נראה לי שמוקד ההתעניינות שלו התמקד בשדי אימו...‬ ‫לאחר סבב ראשון שהתנהל לאיטו ובקצת מבוכה שהפשירה אט אט, הקדשנו להכרות אישית עם‬ ‫עולמם של המשתתפים שמחוץ למעגל זה ולחינוך פתוח. לאחר מכן הזמנו את המשתתפים להתחיל‬ ‫בשיח מכל מקום המתאים להם ומתחבר באופן כלשהו אל ההרצאה ששמענו כולנו בבוקר.‬ ‫בבי: בהמשך לדבריה של אריאלה, אוסיף כמה דברים של עצמי. משתתפי הקבוצה העלו גיוון רחב‬ ‫של נושאים והשיחה קפצה מנושא לנושא אבל זה בעיני בסדר כי זה באמת מראה את המורכבות של‬ ‫כל העניין. אישית, הרגשתי קצת פספוס כי כמו שאריאלה ציינה, רוב הקבוצה הייתה בוגרי חופ"ן‬ ‫צעירים ומצד שני, שלושתנו משח"ף, ולטעמי, היה חסר גיוון. הרגשתי כאילו הייתי אורחת במפגש‬ ‫מחזור. אחת הסוגיות שעלתה כמה פעמים נגעה בקושי להסביר לאחרים מה אנחנו עושים - זהו‬ ‫אחד הסימנים של המורכבות. בשבילי, זאת נקודה מעניינת להמשך שיחה.‬ ‫אריאלה: במהלך השיחה עלה גם הנושא של מהות ואיכות הסביבה או המרחב בתוכו פועלת המורה‬ ‫בחינוך האלטרנטיבי, האנרגיות האישיות והמקצועיות הדרושות כדי לחיות את המצב של אי ודאות -‬ ‫להרגיש שאת יודעת מה את עושה ברגע נתון, ומרשה לעצמך להיות מלאת שאלות וספקות לגבי‬ ‫הרבה רגעים אחרים, וגם על המקום של הצוות ומנהל/ת בית הספר כמשמעותיים ביצירת מרחב‬ ‫בטוח ומוגן למורה המתמודד עם כל אלה. מסכימה עם בבי שכל אלה נשארו נושאים מרתקים‬ ‫להמשך שיחה.‬
  • 14. ‫פרוטוקול מעגל שיח בהנחיית אריאלה ובבי‬ ‫המשתתפים ומשתתפות:‬ ‫איתן. בוגר חופן 6002. נמצא שוב בצומת‬ ‫סמדר. תוכנית שח"ף. סבתא טרייה‬ ‫תהילה – בוגרת חפ"ן 6002. עצמאית בתחום הסביבה ואירוח מדברי‬ ‫דניאל. בוגר חופן מלפני 01 שנים. מודיעין. "המעיין". עובד עם גילאים 5-3‬ ‫אריאלה – בוגרת חפ"ן מלפני 03 שנה. שח"ף.‬ ‫קרן – בוגרת 4002. עבדה בקסם, בפתוח ברחובות. נמצאת בצומת בעניין המשך עבודה‬ ‫יאיר – בוגר חופן מלפני שבוע!!!‬ ‫מיכל – בוגרת 4002. אוהבת לפגוש אנשים. בחופן התמודדה עם במה ואמש עלתה על במה‬ ‫במסגרת תיאטרון מבוגרים!‬ ‫זיו – בוגר 6002. עוסק בחינוך בנסויי. אוהב מאוד את תיאוריות המורכבות. נהנה מהאיחוד בין‬ ‫העולם המדעי והאנושי.‬ ‫שרה – חופן זה בית. בוגרת מלפני כ- 51 שנה. בבי"ס הניסויי.‬ ‫סיון – בוגרת 6002. עוסקת בריפוי אלטרנטיבי. מנחת נוער ערבי-יהודי בתיאטרון‬ ‫יפה – לא בוגרת חופן. למדה עם כספי.‬ ‫באבי – פסיכולוגית ארגונית. שח"ף.‬ ‫כולנו מהתחום של חינוך אלטרנטיבי וכולנו שמענו הרצאה על ארגונים מורכבים ותיאוריות המורכבות.‬ ‫איפה התכנים של ההרצאה פוגשים אותנו?‬ ‫יש דברים שאי אפשר להסביר. כל מה שקשור לחינוך – הניסיון להסביר לא ממש צולח, זה מרגיש‬ ‫אפילו גורע. הניסיון לעמוד מול הורים ולהסביר להם את הגוף החינוכי שאני מייצג... חייבת להיות‬ ‫חוויה על מנת באמת להבין.‬ ‫במפגש עם הורים כל פעם התשובות לשאלות באות כמו מתוך מנהרה, אבל כל המנהרה מתעלמת‬ ‫מהמנהרות האחרות. האם יש כאן החטאה? בניסיון להביא את החדש אל הישן קיים קושי רב בלהיות‬ ‫הדמות היודעת שמביאה את החדש. הגוף הישן רוצה שאהיה המומחה ואני מתלבט באשר לתפקיד‬ ‫הזה. האחריות הזו. עד כמה יש הכרח לתת לדברים את הקצב שלהם...‬
  • 15. ‫המרחב בבי"ס הניסויי – זה דינאמי מאוד. אפשר נסות להבין אותו מהרבה מאוד כיוונים שונים.‬ ‫כמנחה משהו דינאמי זה בסדר שלא תמיד יש תשובות לכל השאלות. למי שנמצא בתוך הדבר הזה‬ ‫יש תנודות רגשיות גדולות כי לא הכל ברור וידוע.‬ ‫האם אפשר לספר משהו שקשה להסביר?‬ ‫קו החשיבה האנושי מחפש דברים מסודרים. אנשים אוהבים לתייג דברים במגירות. המסודר הוא קל‬ ‫והכאוס הוא קשה יותר להתמודדות ומתפרש כבלגן. המציאות, שהיא בהכרח מורכבת, "מפריעה"‬ ‫לרצון לסדר. יש צורך לקבל את המורכבות של הדברים. אולי אפילו לוותר על המגירות...‬ ‫דברים מצטברים ומצטברים ואז חל שינוי? או האם כל הזמן יש זרמים שעובדים?‬ ‫עושה רושם ש"המערכת" )מערכת החינוך( משתנה לטובה ויש יותר ויותר פתיחות ומודעות לשפה‬ ‫החופ"ניסטית.‬ ‫בהרצאה של חן קיבלנו תפיסה פשוטה של מורכבות – היה אפילו משהו ליניארי בהרצאה. אפשר‬ ‫וצריך לקחת מההרצאה אלמנטים ולתרגם אותם להתמודדות עם אנשים, בעלי תפקידים והון, שהם‬ ‫בעלי ראש רציונאלי וחשיבה ליניארית. התפיסה הפשוטה של המורכבות יכולה אולי להוות גשר שפתי‬ ‫בינינו. איך נסביר למישהו שבטוח שיש תשובה אחת לכל דבר שזה לא שאין לי תשובה אלא שיש לי‬ ‫שלוש תשובות אפשריות?‬ ‫איך נמצא דרך לא להפחיד את מערכת החינוך ולקבל מהם היתר לפעול בצורה חריגה?‬ ‫שח"ף או הניסויי – גופים ייחודיים שקשים לעיכול ל"מערכת". איך מתמודדים? יש אפשרות להיות‬ ‫משהו אחד כלפי פנים ומשהו אחר כלפי חוץ. אבל יש בעייתיות בלא להיות עד הסוף עם האמת שלך.‬ ‫חייבים להבין שאנחנו בצורה כזו או אחרת חלק מהמערכת. זה לא הם ואנחנו. אלא כולנו חלק מאותה‬ ‫הישות.‬ ‫אפשר לעשות שינוי על ידי זה שכל אחד יעשה את שלו בחלק של המערכת שבו הוא נמצא.‬ ‫ההרצאה של היום חיזקה את ההבנה הפילוסופית לעובדה שלא ניתן ללמד הוראה.‬ ‫מצבים מורכבים אפשר יותר לספר מאשר להסביר.‬ ‫איזה התמודדויות יש לאנשי החינוך האלטרנטיבי?‬ ‫הדיון גלש לעניין החינוך האנתרופוסופי. האנתרופוסופיה הצליחה להיכנס למיין סטרים. יש להם‬ ‫שיטה. יש להם דרך ברורה. יש תשובות ברורות על כל שאלה שיכולה לצוץ. בדיוק ההיפך מהחינוך‬ ‫הפתוח. כל אחד ייתן תשובה אחרת על השאלה מהו החינוך הפתוח? שומעים הרבה מאוד על‬ ‫המוזנחות במוסדות החינוך הפתוח. ויש לנו לאנשי החינוך הפתוח התמודדות גדולה ומתמשכת עם‬ ‫ענייני רושם ודעות קדומות.‬
  • 16. ‫למי שנמצא עמוק בתוך החינוך הפתוח צצות שאלות מבהילות של הדרך: לאן? מי מוביל? למה?‬ ‫למנהל/ת יש תפקיד חשוב מאוד בתוך המסגרת החינוכית באשר לאווירה שיש במקום, לאיזה‬ ‫מוטיבציה יש בקרב הצוות, האם כל אחד בצוות מקבל העצמה? איך? האם יש רוח למקום?‬ ‫יש הסכמה שלעובדה שיש למקום רוח המקום זה חשוב מאוד ומעיד על איכות.‬ ‫התהוות היא דבר שלוקח זמן.‬ ‫המציאות מורכבת ועלינו להיות מוכנים לזוז מהנתיב שאנחנו חשבנו שהוא הנתיב הבטוח להגיע אל‬ ‫‪ .X‬הדבר היחיד שאנחנו יכולים לעשות הוא לקבל את המציאות כפי שהיא, על מורכבותה, להבין‬ ‫שהכול פתוח ולעשות ניסיונות.‬ ‫במקום של ניסוי וטעייה חייבים שיהיה לאן "לסגת", איזשהו עוגן להישען עליו. כאן נכנס הפן הרגשי‬ ‫)הפחות רציונאלי ופונקציונאלי( למורכבות: חייב כל אדם שיהיה לו עוגן רגשי ותמיכה חברתית.‬
  • 17. ‫4. מעגל שיח בהנחיית ריקי בן אור ממובילי סאדברי ירושלים.‬ ‫פרוטוקול מעגל השיח בהנחיית ריקי בן אור‬ ‫משתתפים: ריקי מהדמוקרטי סאדברי בירושלים, תמי מהניסויי, נעמי מקבוצת סופיה, תום שמלמד‬ ‫קולנוע בתיכון לאמנויות, טלילה מהניסויי, יהודית מהדמוקרטי סאדברי בירושלים, דרור הגנן, אדוה‬ ‫מהדמוקרטי במודיעין, הדס מהדמוקרטי בערד.‬ ‫ריקי: המורכבות - לחלק מהאנשים הנושא חדש מהזווית הזאת, לחלק הוא מוכר, ולחלק ככה-ככה.‬ ‫נעמי: זו הנחת היסוד של הפילוסופיה, הרגשתי שברור שכך הם הדברים. לצאת מעולם המשפט‬ ‫והפילוסופיה, ולראות שגם מדעי החברה עובדים, סוף סוף, עם אותן הנחות יסוד.‬ ‫ריקי: הרגשתי בבית, כי החינוך אצלנו מתבסס על זה. אני לא יודע לאן אתגלגל בעתיד, אני חי כך. לא‬ ‫מפחד מהלא-צפוי.‬ ‫)אני לא חשוף לכל התהליכים הפנימיים של הילדים, רבים לא מדברים איתי על כך וזה לא מפריע לי‬ ‫כי אני סומך עליהם שיגיעו למקום הטוב להם ולהיות "אזרח טוב". אני לא מנסה לכוון כל כך. (‬ ‫יהודית: אי הודאות – האם באמת אנחנו יודעים מה כל ילד צריך, האם אנחנו יכולים לתת תשובה‬ ‫בוודאות? אם לא – אז למה "לבזבז את הזמן" על זה? לא ידענו שנגיע לאן שהגענו בסוף, אבל‬ ‫השאלה הזו מאוד השפיעה עלינו ועל עיצוב בית הספר שלנו.‬ ‫אי-הסדר מביא סדר. בהקמת בי"ס יש תקופה שבה לא מבינים כלום, שום דבר לא היה כפי שאפשר‬ ‫היה לצפות, ומזה נולד בית הספר. פעמים רבות כך מתרחשת יצירה. זה היופי שבתהליכים האלה.‬ ‫לא הכל נולד מאי-סדר, אבל המון דברים נוצרים כך. למשל, הדברים היפים שנוצרים ממשחק בין‬ ‫ילדים. תפקידנו לא לקלקל לילדים ולא לקלקל אותם.‬ ‫דרור: איך מקלקלים ילד?‬ ‫כולם: זה לא כל כך מסובך...‬ ‫ריקי: לילדים בגן יש אור בעיניים, סקרנות. בסוף כיתה א' הדברים הללו אובדים ברוב המקומות, לפי‬ ‫מרצה ותיק שלי.‬ ‫טלילה: מה מוביל אותך, דרור, לעבוד בגן?‬ ‫דרור: אוהב ילדות. המון מקום לאי-סדר, אין שום דבר שמגביל אותך, מקומות חדשים ויצירתיים,‬ ‫כנות של הילדים כלפי עצמם וכלפיך, הקצב הברור שלהם.‬ ‫ריקי: אתה רואה במשחק אי סדר?‬ ‫דרור: מאוד מסודר. מתבסס על דברים קודמים. לפעמים החוקים שלהם נוקשים. הם בודקים סדר‬ ‫שהונח לפניהם.‬
  • 18. ‫יהודית: אי סדר זה לא בלגן, זה פשוט לא ליניארי.‬ ‫נעמי: מה עוד חשוב חוץ מהחופש )ומהחוק(? אתם מנסים מאוד שלא לכוון.‬ ‫טלילה: הרבה פעמים ילדים מתחילים ולא מצליח להם... גם ילד לבד יכול לא להצליח.‬ ‫הדס: זה חלק מהלמידה. )באה מבי"ס שקרוב מאוד לסאדברי(. מי שצריך תיווך – עוזרים לו, אך לא‬ ‫מכוונים.‬ ‫טלילה: כמה מתערבים, למשל אם ילד אחד הוא שתלטן ומדכא את כל היתר?‬ ‫הדס: מתערבת כבנאדם, בעדינות, אך לא כבעלת סמכות, שקובעת משהו. אולי אשאל את הילדים‬ ‫אם זה נעים להם. כשמרביצים כן אתערב כבעלת סמכות אבל לא תפקידי להעניש – יש וועדת‬ ‫משמעת. אולי אומר לילד להיות לבדו כדי לוודא שלא יפגע באחרים.‬ ‫ריקי: בואו נדבר על חבורה של ילדים שמשחקים, בלי שום התערבות של הורים. כך גדלנו.‬ ‫טלילה: זה אומר שאנחנו כמבוגרים לא מתערבים? נותנים למשחק של הילדים להתהוות?‬ ‫יהודית: ממש לא.‬ ‫תמי: ביה"ס שלנו, אעפ"י שהוא ניסויי, הוא מאוד מובנה. יש בחירה בתוך סדר )המרחב(. לי חשוב‬ ‫להיות משמעותית כמבוגרת, כגדולה, כסמכות, אבל סמכות נעימה. אני כן מתערבת, באהבה‬ ‫ובעדינות. אני לא מחכה שיקראו לי בזמנם החופשי, אף על פי שברור לי שיש דברים שהם כך. זה‬ ‫צורך שלי, להיות מבוגר משמעותי. תוקפנות מפריעה לי.‬ ‫ריקי: איפה זה נפגש עם תיאוריית המורכבות? זה מחליש אותה? אותך?‬ ‫תמי: לא, כך הם הדברים. יש בביה"ס אנשים שמאוד חשוב להם הסדר )או השליטה...(. זה קול‬ ‫שהולך ומתגבר אצלנו.‬ ‫הדס: אצלנו משתמשים המון בדיבור, בגישור. לפעמים הילדים מבקשים שאחד הגדולים או‬ ‫המבוגרים יגשר ביניהם, ולעתים בעצמם.‬ ‫יהודית: ילד בן 6 יפנה לילד בן 21 כי הוא יודע שגם הוא היה פעם בן 6... )לתמי( כל מה שאמרת על‬ ‫תפקיד המבוגר, אני מסכימה איתך. אני אומרת לעצמי המון פעמים: "יהודית, תשתקי". אני כל כך‬ ‫חכמה, יש לי המון תשובות, אבל אני מחכה שהילד ישאל. אנחנו כל הזמן שואלים את עצמנו מתי‬ ‫להתערב ומתי לא.‬ ‫ריקי: דרור, אתה שאלת אם רק באי-סדר נולדים דברים. מבחינתי, הדברים הכי משמעותיים הם‬ ‫פגישה עם חדש או עם קושי. שניהם דברים שמביאים אי סדר ודורשים ממני להסתגל כדי לעכל את‬ ‫הדבר הזה. אי סדר כמצב, בלי שיפוט של אי הסדר כמצב שלילי. היה לי מורה, אייב, שאמר שאין‬ ‫למידה מבלי להשתנות. זמן רב לא הסכמתי, היום כן.‬
  • 19. ‫טלילה: כל למידה משנה אותך, בעיני. זו הגדרת הלמידה.‬ ‫הדס: "סידהרתא" והמים הזורמים בנהר.‬ ‫נעמי: אי הסדר כמקום שקיים ממילא, ההתלבטויות הן על "עד כמה להבנות". גם בבי"ס רגיל לגמרי‬ ‫יש אי-סדר. השאלה היא עד כמה נותנים מקום ונוכחות לאי-הסדר, או שאנחנו מבנים )אני מבוגר,‬ ‫כופה, סמכות, מסודר( ומנסים למחוק את אי הסדר. לא בטוחה שארגון מתעלם מאי הסדר: אולי זה‬ ‫פשוט לא משהו שעלינו לעסוק בו. מה אתה עושה עם אי-הסדר? חוץ מלהיות מודע אליו?‬ ‫הדס: אולי מה שמרתיע אנשים זה חוסר הוודאות. בכלל, בתיה"ס הדמוקרטיים, שהם חדשים יחסית,‬ ‫מעוררים אי ודאות ואי נחת.‬ ‫טלילה: תום, איך תהליך עשיית הסרט מתחבר לזה?‬ ‫תום: לא כל כך יודע איך לקשר את הדברים... לפעמים דווקא ילדים שעובדים עצמאית )למשל, ילדי‬ ‫תקשורת, שמשולבים בכיתה( יוצרים דברים מפתיעים ומגיעים להישגים מאוד גבוהים. הם צריכים‬ ‫לעשות אינטגרציה של המון תחומים, ולא ברור לי לגמרי איך הם עושים את זה. בכלל, לא ברור איך‬ ‫מתרחשת הלמידה.‬ ‫תמי: יש ילדים שבוחרים לעזוב את הפתוח, ונוח להם יותר בתוך מסגרת מסודרת. איך זה עובד‬ ‫בדמוקרטי סאדברי?‬ ‫יהודית: מאוד תומכים בהם. כשזה בא מתוך מקום של היכרות עם עצמו והבנה שזה מה שטוב לילד‬ ‫אז בוודאי משתפים פעולה. למשל ילד שהוריו היו מהמייסדים, ובכיתה ב' ביקש לעבור לבי"ס רגיל.‬ ‫למשל, הבת שלי, שנחשבת לסיפור הצלחה מצד המערכת, אומרת היום שהיא מרגישה שאנסו אותה‬ ‫)במלים האלה!( בכל יום מחדש: "נו, עוד קצת, תהיי ככה, כן, ככה בסדר". אף על פי שהיא מצליחה‬ ‫בקנה מידה אובייקטיבית, היא מרגישה שהיא נכשלה, ב"להיות אני".‬ ‫דרור: נראה לי שמה שילדים מחפשים הוא סדר. למה ילדים )וגם אנחנו( עושים את זה? ולקראת‬ ‫מה?‬ ‫ריקי: אני מסכים איתך. אני חושב שכל אחד מחפש סדר.‬ ‫טלילה: לא סדר, הם מחפשים משמעות. אולי זו סמנטיקה. ?‪Make sense‬‬ ‫מה זה בכלל סדר? חשוב לי להבחין בין סדר, סיפור, בהירות, משמעות... סדר הוא מימד אחד,‬ ‫שטוח, של המורכבות. זה מה שחסר. סיפור הוא דבר מורכב שמייצר סדר. קשה לי גם עם‬ ‫קריטריונים.‬ ‫ריקי: גם חן אמרה שכל ניסיון לתאר את התופעה – מצמצם אותה.‬
  • 20. ‫תמי: הביטוי "הכל בסדר", שהוא מאוד דומיננטי אצלי, הוא בעצם מאוד מורכב. יש לו משמעות מאוד‬ ‫מורכבת אצלי. אני חושבת שזה צורך קיומי – להסתדר עם אי הודאות. יכולת להסתדר ולהתארגן‬ ‫בתוך האי ודאות, שהיא בכל מקום וכל הזמן. "סנטר" – למצוא את עצמי, את המרכז שלי.‬ ‫טלילה: האם סדר = הכל בסדר? עבורי זה מלמד על אופטימיות, על כך שיש לך הכלים להתמודד עם‬ ‫הדברים גם כשהם לא בסדר.‬ ‫יהודית: אולי לפעמים צריך שהכל יהיה "לא בסדר", ואיכסה, כדי להגיע לשלב הבא.‬ ‫הדס: לפעמים באמת לא בסדר!‬ ‫ריקי: בואו נחזור לשאלה של דרור - למה אנחנו מחפשים משמעות וודאות?‬ ‫תמי: מחפשים את המקום שמכיל, שמקבל אותי כמו שאני. להרגיש שאני במקום הנכון. אני מחפשת‬ ‫שלא ישאירו אותי לבד כשאני במצוקה. אני חושבת שלהיות לבד בקושי זו לא הדרך, באופן כללי,‬ ‫להתקדם – ברור שלפעמים כן.‬ ‫נעמי: ביחס לריקי – לדעתי זה נובע מזכות הבחירה. כשאני יכולה לבחור ולהשפיע אני מחפשת‬ ‫ודאות. אני יכולה ליצור את עצמי.‬ ‫יהודית: כשאנשים נכנסים לביה"ס פעמים רבות קשה להם לקלוט את זה, ואנחנו מקבלים תגובות‬ ‫מגוונות. הם שואלים פעמים רבות על התפתחות הילדים, מבוהלים. הם רואים אי-סדר. אבל יש סדר‬ ‫פנימי – כמו נמלים עסוקות, שיש להן סדר משלהן. למבוגרים זה נראה מפחיד ומוזר, אבל אני דווקא‬ ‫רואה המון סדר.‬ ‫לפעמים בביה"ס יש ימים מטורפים, שנראה בהם שהכל מתפרק ותוהים "מה חשבנו לעצמנו?".‬ ‫ותמיד היום שלמחרת הוא יום מדהים, שמביא איתו מסקנות חדשות ומחשבות חדשות על מי אנחנו‬ ‫כקהילה ומה חשוב לנו. יש רוגע. וכל פעם מחדש אני שוכחת שלמחרת יש יום טוב... כאילו שהקהילה‬ ‫צריכה לנקות ולטהר את עצמה.‬ ‫טלילה: זה קורה בהמון תהליכים אחרים. לפני שאני לומדת משהו חדש יש כאוס.‬ ‫יהודית: סיפור מצחיק - היה ילד שניסה לעבוד עלינו. הוא ישב ובכה לבד בטיול במדבר. ילד ששיתף‬ ‫פעולה ביקש ממני )יהודית( לגשת אל הבוכה, אבל אמרתי לו שאולי הוא רוצה להיות לבד. בסוף,‬ ‫אחרי שעה וחצי, הוא בא והתלונן: "איזה בצפר דפוק זה, אני מעמיד פנים שאני בוכה במשך שעה‬ ‫וחצי ואף אחד לא ניגש אלי!"... )אולי ילדים לומדים להראות את הצרכים שלהם ולא לצפות שינחשו‬ ‫אותם(.‬ ‫ריקי: בהתייחסות לאמירה של נעמי על "ילדים מסכנים" – בהקשר של הורים לא מתערבים במעשי‬ ‫הילדים. האם זה כמו "בעל זבוב"? בעיני, שנות ה – 07/06 הן שנות הפלא. היו דברים אכזריים, היו‬ ‫ילדים מסכנים. אבל לפעמים הם היו גם מגעילים – באותו משקל – לפחות בהקשר אלי. כל פעם‬ ‫שהגיע ילד חדש, כל הדברים הזדעזעו והשתנו. כל הזמן ילדים חדשים הצטרפו ושינו את המפה‬
  • 21. ‫החברתית – עיסוק יומיומי. אבל בכל חברה יש "מסכנים" – גם בחברת ההייטק שעבדתי בה. "מסכן"‬ ‫עם הרבה כוח .‬ ‫טלילה: יש ספר – ‪ .you can’t say, you can’t play‬הכותבת מספרת שהביאה לגן חוק שלפיו אסור‬ ‫להגיד שאסור לשחק, כי יש שלב כזה שילדים עושים את זה כל הזמן ומוציאים ילדים מהמשחק. היא‬ ‫שואלת ילדים עד כיתה ו': האם זה הוגן ?האם זה אפשרי? ככל שעולים בגיל ילדים אומרים שזה‬ ‫בלתי אפשרי – העולם אכזר. בסופו של דבר החוק מתקבל בגן בשנייה ומצליח מאוד. יש משהו מאוד‬ ‫ברור במכות, משום מה, אבל לא בדברים רגשיים. אני חושבת שלמבוגרים יש תפקיד בבניית קבוצת‬ ‫הילדים, בתמיכה. יכולה להיות לנו השפעה מאוד גדולה על הכיוון שאליו הקבוצה הולכת. מבוגר‬ ‫שבוחר לא להתערב – זו אמירה לא פחות גדולה מכן להתערב.‬ ‫הדס: הייתה ילדה שניסתה להתקבל לקבוצת בנות בגיל 31-11. ניסו ללחוץ עליהן שישתפו אותה וזה‬ ‫גרם למיאוס. בסופו של דבר העבודה הייתה עם הילדה, שהביאה אווירה לא נעימה לקבוצה ולכן לא‬ ‫קיבלו אותה. כיום היא לומדת כלים להשתלבות.‬ ‫טלילה: חשוב להבחין בין חוק כללי כמו "אסור להגיד שלא משחקים" לעומת התערבות במקרה‬ ‫ספציפי.‬ ‫נעמי: הכלים הללו שניתנים לילדה – זה לא כמו ה"אונס" שיהודית הזכירה קודם?‬ ‫ריקי: שימו לב, שאצלנו בביה"ס אין מסגרת כיתתית, רק בית-ספרית. אנחנו לא מנסים לסדר את‬ ‫העניינים האישיים של הילדים.‬ ‫תמי: בתור האמא של אותו ילד מכיתה ט', אני סומכת עליך שאם הוא צריך עזרה – את תיגשי אליו.‬ ‫יהודית: אני מצפה מהילד שייקח אחריות ויסיק מסקנות.‬ ‫טלילה וכולם: אבל איך הוא יכול? איך ילד בן 7 יכול?!‬ ‫תמי: הם לא תמיד יודעים לבקש, ולא יודעים מה הם צריכים. ברור שלפעמים צריך, אבל לתת‬ ‫למישהו לבכות שעה וחצי – זה גורם לי לבכות... בעבודה עם הילדים אני מלמדת אותם שפה שנוכל‬ ‫לעבוד בה )זו בד"כ שפה שקשורה בחיבוקים.. ☺(. בעבודתי אני רוצה לאמן את כולם לראות אחד‬ ‫את השני – לא לחנוק את מי שרוצה להיות לבד ובשקט, אבל כן לברר איתו. לעשות שינויים אמיתיים,‬ ‫לשנות דפוס, זו לידה.‬ ‫יהודית: כמעט אין אצלנו אלימות בכלל. גם לא אלימות חברתית כמו חרם. יש חוק נגד חרם. המבוא‬ ‫לספר החוקים מדבר על האחריות של כל חבר בקהילה לשמור על אוירה נעימה ומכבדת, ויש צעדים‬ ‫מאוד ברורים כלפי מי שעובר על זה. יש ועדת משמעת וכו', אבל אנחנו כן נותנים לדברים זמן‬ ‫להתפתח וכן מצפים מהילדים שייקחו אחריות על עצמם. פתחנו את ביה"ס בגלל בתנו שסבלה‬ ‫מחרמות בביה"ס שלה. היום אנחנו רואים מה הייתה האחריות שלה בדבר הזה. כל התערבות מצד‬ ‫הממסד החמירה את מצבה בביה"ס. והיו יועצים עם חום וחיבוקים אבל זה לא עזר, עד שהיא‬
  • 22. ‫התחזקה כאדם ועברה תהליכים בעצמה והחליטה מה היא משדרת לחברה ואת חברתו של מי היא‬ ‫מחפשת.‬ ‫טלילה: אדם חלש לא יכול לעשות שינויים. מי שחלש הוא אשם. סיפור – הבאנו לאחת הכיתות‬ ‫משחק )מערכת מורכבת(. במשחק כל ילד יכול לבחור לעצמו תפקיד. למשל מי יקבל את תפקיד‬ ‫הקורבן. ככל שהקבוצה היא פחות בטוחה, כך הילד בתחתית הוא קורבן מסכן יותר. ניסינו להיכנס‬ ‫לקבוצה ולעזור להם לשנות דינאמיקה, באמצעות משחק. הייתה שם ילדה שבכל מקום שהיא ניסתה‬ ‫לשבת בו, אמרו לה שכבר תפוס. לא היה לה מקום בקבוצה. בחרתי להתערב ושמרתי לה מקום‬ ‫בקבוצה. כשאין לך מקום אתה לא נושם. וסוף סוף, בזכות התערבות גסה שלי, בכך שהייתי לצדה,‬ ‫היא לאט לאט התחילה לתקשר עם הילדים, ותוך כמה ימים אפילו נראתה, חיצונית, יותר טוב! היא‬ ‫הייתה מאוד ביקורתית ומעצבנת, אבל לאט לאט זה השתפר, והיא גילתה נדיבות. יש לנו המון מרחב‬ ‫פעולה, מעבר ל"או/או". לא היה לילדה הזאת מאיפה ללמוד משהו אחר. ואני מאמינה שכל ילד דחוי‬ ‫יכול להיות מקסים ומקובל.‬ ‫יהודית: אני כן חושבת שכל ילד במצבה יכול להגיע בעצמו למסקנות על עצמו ועל מצבו.‬ ‫ריקי: ילדים כאלה מבקשים עזרה. לאו דווקא ממבוגר, אבל מבקשים עזרה.‬ ‫טלילה: ילדים כאלה לא מאמינים לפעמים שמישהו יכול לעזור להם ולכן לא מבקשים.‬ ‫ריקי: אבל הם יודעים שאני שם.‬ ‫הדס: היו לנו תאומים בגן – ותרן ושתלטן – שתוך שנה למדו להשתנות.‬ ‫ריקי: בואו נחזור לתיאוריית המורכבות. לפעמים התערבות מביאה לנזק – אנחנו לא יודעים בדיוק‬ ‫איך לפתור את הבעיות הללו.‬ ‫טלילה: למה החוק של "אסור להרביץ" כל כך ברור לנו, וחוק כמו "אסור להגיד שלא משחקים" הוא‬ ‫לא טריוויאלי בעינינו?‬ ‫נעמי: המקום הנפשי עוד לא קיבל את המקום הראוי לו בשיח החינוכי ובכלל, אבל זו מגמה‬ ‫שמתפתחת וזה עוד יגיע.‬ ‫יהודית: להכריח ילדים להזמין את כל הכיתה למסיבה זה בעייתי. אבל כבי"ס אנחנו דואגים למשל‬ ‫למדורת ל"ג בעומר כללית, שכולם מוזמנים אליה. הם יכולים לבחור אם לבוא או לא.‬ ‫מילות מפתח:‬ ‫מורכבות במערכת חברתית-בית ספרית‬ ‫מעורבות-התערבות‬ ‫סדר ואי סדר‬
  • 23. ‫5. מעגל שיח בהנחיית זוהר מליניאק, איש חינוך מנובה וכיום גם מורה למתמטיקה בתיכון‬ ‫"הניסויי".‬ ‫מילותיו של זוהר מליניאק על מעגל השיח שהנחה :‬ ‫אישית נהניתי מאד ביום העיון שארגנת/ן בחפ"ן היה בו דיבור שהתכוון למשהו רציני ואני אוהב את‬ ‫זה. בקבוצה אותה הנחיתי היו 01 משתתפים )לא כולל אותי( שהגיעו מקשת רחבה של התנסויות‬ ‫חינוכיות - אקדמיה, גן ילדים, נוער בסיכון, ניהול, הנחיית-מורים,חינוך דתי,חילוני,ערבי. ההומוגניות‬ ‫היחידה הייתה בשליטה המוחלטת )כמעט( של המין הנשי. התחלתי בסבב שבו ביקשתי מהנוכחים‬ ‫לספר מעט על עצמם בהקשר של עשייתם החינוכית ומה הם לקחו מההרצאה של ד"ר חן גרץ על‬ ‫תורת המורכבות . הסבב באופן לא ממש מפתיע לקח את כל הזמן של המעגל.על-פי הרגשתי הייתה‬ ‫התעניינות גדולה מצד האנשים במה שכל אחד הביא וההקשבה הייתה חלק משמעותי מהמפגש,‬ ‫ניכר היה שההרצאה "הדהדה" אצל כל אחד מהמשתתפים ולמעשה טוב היה אם היינו יכולים‬ ‫להקדיש עוד שעתיים ל"היכנס" יותר לעומק לאחד הנושאים ש"צפו" ועלו. נושאים שהמשתתפים‬ ‫העלו :‬ ‫1. השונות כערך, השונות כדרך הטבעית למצוא את המשותף בין בני-אדם‬ ‫2. המתח בין הרצון לפעול לשילוב,מיזוג לבין להניח לשונה, לשוני להתקיים כפי שהוא.‬ ‫3. תכנון מראש אל מול התייחסות למציאות ב"שטח"‬ ‫4. יחסים ופעולה מתוך האינטראקציה מול חיזוק הזהות האישית, הפרטית.‬ ‫5. אי-הוודאות לאן הולכים, "חורים" בתוך המובנה שיתנו כבוד ומקום למורכבות, לתהליך.‬ ‫6. היסוד הקבוע שכאשר הוא נמצא אפשר לזרום ולהשתנות ולהיות גמיש.‬ ‫7. הפשוט הוא בעצם מורכב.‬ ‫8. לא הילד במרכז, לא המבוגר במרכז, אלא היחס במרכז.‬ ‫9. "רשת" שבתוכה אתה דינמי‬ ‫01. פעולה מתוך מקום שאיננו יודע, צמיחה מתוך הסיטואציה.‬ ‫מה שרשמתי אלו דברים שעלו מהאנשים בתוך הסבב, כל אחד מהנושאים הרשומים למעלה יכולים‬ ‫להוות לטעמי נושא לשיח משמעותי.‬ ‫פרוטוקול מעגל השיח בהנחיית זהר מליניאק‬ ‫משתתפים:‬ ‫אדיבה: מצוות שח"ף )שיתוף חינוכי פעיל( במכלת קיי.הרבה נקודות חודדו לי מדבריה של חן:‬ ‫השונות כערך המוביל לשינוי חיובי. המחשבה על עצמי, שכל כמה שנים הייתי במקום אחר, מעוררת‬ ‫שאלות. מה הוביל אותי ליזום שינויים בעוד אחרים רואים בשונות מכשול?‬
  • 24. ‫רולא: מנהלת בי"ס "מאסאר" )תהליך( בנצרת. נקודת המוצא היא הדיאלוג שלי עם עצמי כאם, גננת,‬ ‫מורה. בית הספר שלנו מוביל שינוי. לא קל להיות שונה בחברה שלא נותנת מקום לשונות. בית הספר‬ ‫מדגיש את השונה. השונות היא מה שמאפשרת להיות ביחד. החיבור לחן מתבקש במעשה, החזון‬ ‫קיים אבל במעשה היום-יומי קורה כל כך הרבה...‬ ‫בבית הספר חווינו הרבה אי ודאות ופרדוקסים: איך עושים בגרות בשמחת חיים....?‬ ‫מדאיג אותי כשילד לא מרוצה מהשונות שלו, למיעוט ולשונות יש כוח וצריך לממש אותו. אנחנו חיים‬ ‫בחברה תבניתית ואני לא רוצה להיות בתבנית שהכתיבו לי.‬ ‫בית הספר מתבסס על תיאוריית המורכבות...‬ ‫יעל: תיאוריית המורכבות מוכרת לי מתחום המדעים. אני עובדת בשח"ף - שילוב חינוכי פעיל של‬ ‫החברה למתנסים. האוכלוסייה רבגונית, נתקלים בהרבה קשיים לימודיים והמטרה היא לשלב‬ ‫במסגרת חינוכית. המחשבה על הילד כמכלול. יש תוכנית אבל אין תוכנית - לוקחים בחשבון שכל ילד‬ ‫שונה וכל פעם קורה משהו אחר. גם במורים יש שונות. התלבטויות לאן ללכת ואיך, אי ודאות ומה‬ ‫יוצא מהתהליך. איך שינוי קטן שחוללנו גורם לילד להגיע למקום שלא ציפינו. איך החורים בתכנית הם‬ ‫המובילים.תוכנית טובה חייבת שיהיה בה חורים. חורים ללא תכנית לא מקדמים.‬ ‫שירלי: בוגרת חפ"ן ומורה למדעי הסביבה, בית ספר דתי חילוני בישוב כפר אדומים. קהילה מעורבת‬ ‫מפגישה עם השונות. כולנו חיים את השונות ויש אינטראקציה יום יומית. חן נתנה מילים והסברים‬ ‫לתחושות והבנות שהיו לי. השאלות של זהות ושונות נמצאות בשיח בבית הספר. אני מסכימה מאוד‬ ‫שהיחס בין האנשים מוביל ומאפשר את השונות.‬ ‫זהר: מה שצריך לעמוד במרכז הוא היחסים.‬ ‫עמית: בוגר חפ"ן ועובד בבית ספר לנוער בסיכון. המשחק בין להיות שונה ומשתנה ונשאר בכל זאת‬ ‫ייחודי, השוני נותן כוח - אנחנו עושים משהו שונה, הילדים שונים, אני שונה ולכן יש בי משהו מיוחד.‬ ‫מכבד את האיחוד כי בתוכו יש אפשרות לייחוד. צריך להיזהר, מצד שני, מזה שכשאנחנו מגדירים את‬ ‫עצמנו כמיוחדים אנחנו הופכים לאחידים.‬ ‫מירב: בוגרת חפ"ן ועובדת במרכז יום לנגמלים מסמים. חינוך דרך העיניים של הילדים שלי. לא הייתי‬ ‫בהרצאה אבל מתחברת לדברים שנאמרו.‬ ‫טל: קיבוץ צובה, חברה בצוות הקמה של השלוחה של בית הספר הניסויי ב"ארגנטיה" בקרית יובל.‬ ‫לוקחת לגיטימציה וחוזק מהמורכבות ואי הודאות, מה שחשוב שמתוך הקבוע אפשר להתגמש - יש‬ ‫בסיס איתן שממנו אפשר לצאת, יש עוגן שמאפשר את הזרימה. קבוע ודינאמי.‬ ‫סולאנג': גננת ומורה במכללה. אני התחברתי לפשטות שבמורכבות,יש לי בעיה עם מודלים שלא‬ ‫מאפשרים תנועה. החורים יוצרים את הדינאמיות. הילד/איש הצוות יכול כרגע להיות כזה, אבל בעוד‬
  • 25. ‫זמן יהיה משהו אחר. אני מסכימה מאוד שהיחסים במרכז. אפילו בקבוצה כאן השונות מרתקת. בגן‬ ‫שאני עובדת בו, הודות ליחסים ביני ובין הגננת נשארתי 51 שנה.‬ ‫רינה: חן דיברה על דברים שבמהות העבודה שלי. אני עובדת עם אנשים בוגרים, בסדנא שהיא‬ ‫מורכבת, מנסה לתת לכל אחד להתחבר אל הרשת שאני מביאה מהמקום שמתאים לו. ככל שעוברות‬ ‫השנים אני מרגישה יותר את התלבטות. הסילבוס שלי הוא לראות מה קורה בקבוצה. באה ממקום‬ ‫שמכיר ויודע ומזה רוחב היריעה הוא עוד יותר גדול. משתלבים בזה גם החומרים: מה מתאים למי‬ ‫,דיאלוג וחיפוש פנימי ועם האחרים, מה מתאים. מצד אחד פשוט אבל מצד שני מאוד מורכב...ותמיד‬ ‫צריך לקחת בחשבון שגם עם כל החשיבה יש כאלה שלא יתחברו.‬ ‫פרימה: מהפקולטה לחינוך אוניברסיטת חיפה. מה שהפריע לי בבתי ספר ייחודיים הוא חוסר‬ ‫השונות, האליטיזם. מאוד התחברתי לאלמנט ההפתעה. מה שלא עובד דווקא הוא מסקרן ויש לפתוח‬ ‫ולעבוד עליו. כראש המגמה לחקר החינוך האלטרנטיבי, הכוונה שלי הייתה לגלות את האלטרנטיבות‬ ‫בחינוך, מתוך מחשבה שבאינטראקציה עם הסטודנטים שיגיעו אפשר יהיה ללמוד אחד מהשני.‬ ‫זהר: הייתה כאן הקשבה וכל אחד הביא את עצמו והאינטראקציה הביאה להקשבה. היה כאן משהו‬ ‫טוב.‬