1. סיכום מאמצע הישיבה ٧.٩١
רועי: מהו הערך המוסף שלנו ? מקום של הרבה אהבה ותשומת לב, משם אנחנו באים, ויש הבדל בין
משך הזמן הקצר לבין המקום של שנה שלמה. איך אני הופך את השיעורים בכיתה לערכיים. היום אין
אחראי במשרד החינוך על ערכים. זהו הערך המוסף שנשמר מעבר לשבוע. אולי המקום שלנו זה ביחס
למורים, להגיע דרך המורים.
עידו: לגביי עניין המעטפת, למה לאחד גוף סביב פרויקט כזה ?
יוני: בואו ננסה להבין מהם היתרונות שלנו, מהו הערך המוסף שלנו ואיך לממש את זה .
רועי : אולי כדאי להצטמצם לנושא אחד שבו אנחנו מחברים את התלמידים , אזרחות למשל.
רוני : אי אפשר להפריט את האזרחות.
רועי : אני מדבר על לימודים ממקום אחר, למה שתהיה לזה התנגדות ?
עמיעד: יש במסע הישראלי אנשים טובים וצריך לעשות איתם משהו, עד כאן אני בעניין. מה שמאחד
אותנו זה שאנחנו שותקים, כל אחד מעביר מה שנראה לו. הקשר בינינו מסתכם באהבה, אבל איך לוקחים
את כל ה- ٠٠٣ מדריכים ועושים עם זה משהו ? לי חשוב לשמוע מה הקשר שלנו. אתה מדבר על קצה
של מפלגה ואנחנו חלוקים בדברים עמוקים מאוד, החיבור בינינו הוא לא פשוט. מה באמת המכנה
המשותף בין כולנו ? רק כך נוכל לקבוע יעדים ונוכל להכיל עוד אנשים.
שמעון : לדעתי זה פשוט אנשים שאכפת להם. אני סיימתי תעודת הוראה באוניברסיטה העברית וזה
מטופש, אין הכוונה לערכים. אולי אפשר להציע סדנא למורים, הכוונה למורים, ואולי כדאי להתמקד
בהם.
רוני : נשאיר את מסע ישראלי מחוץ לדלת. אנחנו עצמאיים שאכפת להם. יש לחשוב על אג'נדה שתייצר
הידברות. מה שמניע שיתוף זה מבנה שטוח. אולי מתוך עולם העניין של הנוכחים ניתן לבחור כיון אחד
שהולכים איתו. כלי שניתן להעניק. כך נכנסים ברשתות עכביש לאוכלוסיה. צריך הסכמה בסיסית
ראשונית.
אחיה: אם אנחנו נכנסים אל תוך בתי הספר אנחנו מאבדים הרבה אנשים שזה לא התחום שלהם. אני לא
רואה את עצמי בבית ספר, לדעתי העניין החברתי הוא הכוון המשמעותי. הכוון של מעגלי צדק, הוא כיון
ראוי לדעתי. אני לא חושב שיש לנו יכולות להעביר למורים, מרגיש לי יומרני להגיד שאני אעביר משהו
למורים.
רועי: אולי האג'נדה החברתית היא הרגשת השייכות, זה יכול לבוא לידי ביטוי
מאיר : אנחנו צריכים מעגלי הזדהות, איך לקחת את הרעיון הזה שעובד, לימוד על נושאים משותפים
משהו שיביא אנשים.
אביחי : יש זיהוי מוטעה של המילה חינוך עם בתי ספר. תנועה שתפעל לחינוך לא בהכרח תפעל במסגרת
בתי ספר. לדעתי מה שמאחד אותנו זה הרצון שהחינוך ישתנה ואז אפשר לחשוב על כמה מוקדים. אולי
נוכל לייצר מטרות שקשורות לתכנים, קן של אנשים שמתאסף ודן בדברים, אפילו כשלב ראשוני, גוף
שמדבר חינוך,שמדבר שינוי: חינוך, עבודה סוציאלית, התנדבויות ...להקים איגוד עם מקום, עם חומר
רלוונטי, לדבר על רעיונות לפני פעולה. בתור התחלה בשבילנו ואח"כ קבוצה מסוימת תתאים את עצמה
לקהל היעד.
רועי.ט. : אני מסכים עם אביחי. הנק' של כניסה לבית ספר מסמלת רק את ההחלפה של מורים עם מורים
צעירים, אולי קב' שמסמלת משהו אחר, שונה , בשעות שונות, עם מטרות שונות.
2. אביבית : נק' החוזק שלנו הם ההבדלים בנינו, אנחנו צריכים לחדש משהו. צריך למצוא שורש שלא טופל
עדיין ושם לטפל. מה אנחנו באים לחדש ?
אלנתן : מפריע לי ההתייחסות לחינוך: יש לחנך ויש לפעול בתוך משרד החינוך. יוזמות שעוסקות
במעטפת, מהצד הוא לא ישפיע ואני לא מאמין בזה. צריך להיכנס לבתי הספר ולחנך, צריך חומר. החוויה
חשובה אבל בלי התוכן אין לזה משמעות. לדעתי זה לא עובד בטיפול מהצד.
אראלי : הטיפול בחינוך מפספס את הרעיון. השפה במסע לא נגמרת בחינוך, אפשר לצקת תכנים לכל
מעגל שנפתח. החבורה כאן שאכפת לה נדירה, אם מורידים את הנושא המדיני נראה שאפשר לפתח
נושאים חברתיים, ברור שיהיו מחלוקות. אני רואה תנועה חברתית שיש לה שלוחות וחינוך הוא שלוחה
מרכזית. איך עושים את זה בלי להתפזר ? צריך חבורה קבועה של אנשים...
דוד: הייאוש מאוד בולט היום, ונצרכת עזרה בכל מקום.
אחיה : ימי עיון זה לא לציבור הרחב, אני רוצה לזרוק עניין פרקטי: נושא האתיופים לדוגמא...
חוה : אני מזדהה עם החינוך והחברה, ולדעתי אפשר להשתמש באותה נוסחא מהמסע. לדעתי הנושא
המרכזי הוא משפחה. יש פה משהו יסודי יותר, מעבר לנוער, הוא מחבר לזהות. זאת הטעות בלקשור את
האג'נדה לבתי ספר כי רק הם מזוהים עם החינוך, להורים אין מקום בחברה שלנו.
עידו : תנועה כזו לדעתי לא צריכה לפספס אף אחד מספיק שיש חלום בכוון החינוכי- חברתי. התנועה
יכולה להיות בית לשיח מסוים ולאנשים עם אג'נדה חינוכית- חברתית. יש לנו את הרעב לעשות שינויים
ומכאן עוברים לפרקטיקה. אני לא רוצה להקים משהו שיש בו אנשים על הגדר, מי שנכנס יש לו חובות
והוא שותף בדבר הזה.
יוני: יש כאן פרדוקס. מתכנסים אנשים טובים ואז חושבים על הרעיון לשמו הם התכנסו. יש דינמיקה
לקבוצות כאלו. גם אם נחתום בלי לדעת מהו החזון, מהם המטרות, לאן הולכים, בואו נגדיר מה , איזו
אג'נדה, איזה חזון ? מי קהל היעד, מהו החוסר שאנחנו מדברים עליו.
טל : אתה מציג את הפיזור כחיסרון, ויכול להיות שהאמירה כאן היא הרצון לפנות לעוד כיוונים, לתת
מענה להרבה מגזרים, להרבה יעדים. ואין בעיה לכתוב אג'נדה מורחבת. לא נמכור מוצר שאף אחד לא
רוצה. היתרון הוא שכל אחד בא ממקום אחר.
רוני: אני חולקת עלייך במקום של קהל היעד , יש כאן פניות להרבה יעדים, אנחנו צריכים לעבוד על
קונספט בעל הרבה פנים ואז יש להתחלק לקבוצות ולעבוד בהם.
עידו: צריך גרעין מייסד שיש אליו מחויבות, אותו גרעין צריך להציע הצעות שיעלו להצבעה ואז התנועה
תבחר את דרכה. אז אנשי הגרעין צריכים להתחיל לפעול ויהיו אנשים שישבו על הגדר ויחכו לראות מה
קורה בגרעין הזה. בלי זה לא נלך לשום מקום . בין ٠٢-٠٣ אנשים שיהיו גרעין מקבל החלטות , הוא
יקצוב את עצמו בזמן ויגדיר יעדים. מה שייבחר שם ממנו תצמח זמנה נוספת לאנשים רחוקים יותר. זהו
לדעתי מהלך העניינים.
אראלי: לדעתי נצרכים עוד כמה מפגשים כאלה כדי לתת בסיס רחב יותר, אני לא רוצה להיכנס למשהו
שאני לא יודעת לאן הרוח בו נושבת.
עידו: התנועה הזו תעסוק בעניינים של חינוך וחברה. הויכוח העקרוני יהיה בפגישת גרעין. המפגשים
הבאים הדומים לאלה יביאו הרכב סטאטוס אחר, אנשים אחרים שזה יראה כמו מפגש ראשון.
