2. סדר יום
03:01-00:01 ראיון: סוגי ראיונות, עקרונות התנהלות בראיונות
עיתונאים וקווים לדמותם
00:11-03:01 בניית המסר והשימוש בו באמצעות ציטוט
03:21-00:11 תרגול מסר
51:31-03:21 ארוחת צהריים
00:41-51:31 התנגדויות: איך מתמודדים עם התנגדויות ברמת התוכן
וברמת ההתנהגות של המראיינים והמרואיינים שכנגד
00:51-00:41 תרגול התנגדויות
3. ראיון מצולם
באולפן – דיון מעמיק או בחוץ - תגובה?
תגובה יזומה או "מיקרופון בפרצוף"?
מושגי יסוד:
– סינק
– אינסרט
– סאונדבייט
4. למה ראיון?
למה הם מראיינים? למה אנחנו מתראיינים?
כי זה משהו חדש, אקטואלי, – כי יש לנו מסר לאומה, והמסר –
מייצג אופנה או מגמה שלנו הוא המסר "הנכון"
יש לזה השפעה אמיתית על – כי אנחנו חושבות שחשוב –
הרבה אנשים שהציבור ישמע אותנו
כי זה מועיל לצופה – כי גם אם אין חידוש, יש פה –
כי זה מפתיע או יוצא דופן – משהו גדול
כי זה מגניב ומעורר שיח – כי "הצד השני" קיבל סיקור –
– וגם לנו מגיע
כי זה מעורר מחלוקת
5. למה העיתונאי מצפה?
מידע מדויק
תשובות ישירות לשאלות
ערך חדשותי
מסר ראוי שמעניין את הצופה/מאזין
בהירות ותמציתיות
לפעמים - בלעדיות
6. למה העיתונאי לא מצפה?
קידום בוטה של המסרים שלנו
התייחסות אליו/ה כאל "עיתונאי מטעם"
הטחת האשמות על סיקור שלילי של עיתונאים אחרים
)"אתם בתקשורת"(
7. העיתונאי בישראל - ת.ז.
קודם כל עיתונאים, רק אח"כ בעלי ברית או חברים
חכמים, יודעים הכל
נתונים ללחצי דד-ליין, לחוצים
לא מתוגמלים כספית
מוצפים במידע
בעלי שליטה חלקית על הכתבה, השפעת עורכים
סקפטיים עד ציניים, ישירים עד כדי בוטות
לא תמיד מכירים את העובדות, מסתמכים על מידע חלקי
אנושיים ומועדים לטעויות )אבל לא אוהבים כשמזכירים
להם את זה(
8. המסר
הרעיון האחד שאנחנו רוצים שהצופה יזכור
פונה לקהל היעד הרלוונטי
האמת
אמירה נטולת ז'רגון
משפיע רגשית על המאזין )התפעלות, חרדה, ספק,
הסכמה, מוטיבציה לפעול(
תמיד מוכן מראש
9. בניית הסיפור
ואילו העיתונאי מבין.... אנחנו? כמו שיעור הנדסה
החשוב ביותר הקדמה/היסטוריה
הרקע החיוני ביותר , התפתחות
בניית הטיעונים
פרטים נוספים
הפואנטה/המסר
לא חשוב )מ.ש.ל.(
מסקנה: צריך להפוך את הסדר!
10. איך בונים את המסר
אנחנו לא בשיעור הנדסה...
– 5 המ"מים: מי, מה, מתי, מדוע ואיפה/מקום
– רקע חיוני ביותר
– פרטים נוספים
כן לענייניות לא להתלהמות
כן לקונקרטי, לא לכללי
כן לפעיל, לא לסביל
פונה לקהל היעד הרלוונטי
מפעיל רגשית את קהל היעד
11. ציטוט
סדרת משפטים קצרים עם מילים פשוטות
אורך – עד 04 שניות
עונים על דרישות המסר
– 5 המ"מים, רקע חיוני, פרטים נוספים
– כן לענייניות, לא להתלהמות
– כן לקונקרטי, לא לכללי
מהווים את הזיקוק של המסר
– אמת, תמצית העמדה, משפיע רגשית, בלי ז'רגון, רלוונטי לקהל
היעד
12. מתי משתמשים בציטוט
תמיד!
כתשובה לשאלה
כחלק מתשובה לשאלה )ואחריה פירוט, דוגמאות וכו'(
בכל סינק לתקשורת אלקטרונית - כי כל השאר ייחתך
בכל ראיון מעמיק יותר בתקשורת האלקטרונית - פעם
אחת ציטוט ועוד כמה פעמים וריאציות על המסר
14. 5 הטריקים להדגשת המסר
הארה - "מתכוון לומר", "אומר", "הנה אמרתי"
חזרה - על המסר לפחות 3 פעמים
פיתיון - מילולי ופיזי
סימון
גישור - כמענה לשאלה, אבל אף פעם לא "זאת לא
השאלה, השאלה היא..."
15. טיעון או נתון – מבחן "אז מה?"
טיעון או נתון?
– נתון: מידע "יבש" וחסר משמעות לשומע, לא עומד במבחן "אז
מה"?
– טיעון: מידע שמתקשר רגשית או שכלית, מקבל מטען ומשמעות
תמיד נעדיף שימוש בטיעון, כי השומעים זקוקים
לפרשנות שלנו
דוגמאות יוצגו מהחשוב ביותר אל החשוב הכי פחות
ארסנל עובדות )טיעונים( תומכים לשימוש במידת הצורך
18. מלכודות והתנגדויות )תוכן(
מכניסים לנו מילים לפה, ואנחנו מאשרים אותן
שימוש )וחזרה( על מילים מתלהמות
מציגים לנו מידע לא נכוןמוכר, ובלי יכולת לאשש או
להפריך, אנחנו חוזרים עליו ומאששים אותו
מציגים לנו מידע לא נכוןמוכר, ואנחנו נכנסים לוויכוח
19. פתרונות אפשריים )תוכן(
"המידע שאתה משתמש בו לא לגמרי מדויק...."
"אני לא מכיר את המידע שאתה מסתמך עליו, ולכן לא
אוכל להגיב על כך. המידע שיש בידיי..."
"אתה מתבסס פה על הנחה שאני לא מסכים איתה"
"אני רוצה להציע זווית/פרשנות/הסבר אחר"
20. פתרונות אפשריים )תוכן( )המשך(
נטרול העוקץ - מסגור מחדש של השאלה
– "אני מבין שאתה שואל....."
גישור
– "אתה מעלה נקודה מצוינת, ואני רוצה להתייחס אליה" או "אתה
צודק" + תשובה קצרה לעניין )%03(
– "אבל..."
– המסר שלנו שוב )%07(
22. פיתרון התנגדויות אינטראקציה
לא להיעלב, לא פיזית ולא מילולית
לא להרים את הקול
לא לגלוש להתלהמות או לסיסמאות
קטיעת הדברים: "אני רוצה רק לסיים את קו המחשבה",
"אנא תרשה לי לסיים את מה שרציתי לומר", "תיכף אענה
על שאלתך"
להתכונן מראש גם לשאלות הקשות, לא רק למה שאנחנו
רוצים/מצפים שישאלו אותנו
23. שפת גוף
–בישיבה –עד קו תנוחת הגוף בישיבה/בסינק
המותן
–בסינק – עד קו
סימני לחץ וחוסר אמינות
הכתפיים הבעות פנים
–בראיון משותף – גם עם מסרים מילוליים ומסרים
המראיין וגם עם המרואיין לא-מילוליים
הנוסף
24. שפת גוף
תנוחת הגוף – בישיבה
ישיבה זקופה אך נינוחה הגוף, או לפחות פלג עליון, פונה לאותו –
כיוון
הגוף גמיש לתנועה ויכול לזוז קלות לעבר המרואיין השני או –
המראיין – שמירה על קשר עין
אפשר להתיישר קצת כדי להביע קשב –
אי אפשר להצליב רגליים. –
25. שפת גוף
טעויות בישיבה
לא לשלב ידיים לעולם! –
לא להישען קדימה מדי – במהלך הדיבור נראה מאולץ, במהלך –
הקשבה משדר "אני מת ללכת ואתה מחזיק אותי פה בכוח"
לא להישען אחורה מדי – במהלך הדיבור משדר התנשאות, –
במהלך הקשבה משדר "משעמם אותי מה שאתה אומר"
לא להכניס ידיים לכיסים – במהלך הדיבור משדר "יש לי מה –
להסתיר" או חוסר ביטחון, במהלך ההקשבה משדר שעמום
26. שפת גוף
ידיים
– כשהכתפיים משוחררות, הידיים נעות מעצמן
– תנועות ידיים תומכות במלל
טעויות בידיים
– "יד נעלמת"/"ידיים נעלמות"
– שימוש יתר בידיים )(NHS
27. שפת גוף
סימני לחץ וחוסר אמינות
שילוב ידיים או שילוב אצבעות עד הלבנת הפרקים –
שילוב רגליים תוך כדי דיבור –
נטייה חזקה מדי של הגוף קדימה –
נגיעה באף – "משהו מסריח" –
נגיעה באוזן – "משהו לא נשמע טוב" –
כיסוי הפה – בזמן דיבור משדר שקר, בזמן הקשבה משדר –
חוסר הסכמה עם הנאמר
הפסקות ארוכות מדי בדיבור –
הזעה, או אוורור החולצה –
28. לבוש )טלוויזיה(
לא שחור, לא לבן
לא משובץ, לא מפוספס
לא נוצץ או מקושט מדי
לא כחול עמוק
לא תכשיטים בולטים מדי
לא מחשוף עמוק מדי, לא גולף )אלא אם יש צוואר ארוך(
לבוש שכבות )למניעת הזעה או תחושת קור(
29. סימולציות
סימולציות מול מצלמה
זה הכל להיום!
Editor's Notes
דוגמא למסר : שינויים הכרחיים במערכת החינוך הארה : אני הולך לדבר על המצב של מערכת החינוך שלנו ועל השינויים שחייבים לעשות ; השינויים שחייבים לעשות .... לסיכום , דיברתי על השינויים שאנחנו מאמינים שחייבים לעשות במערכת החינוך שלנו . פיתיון : אתה יודע למה זה חשוב ? כי הילדים שלנו מתפספסים . אם כל מה שמעניין את מערכת החינוך זאת הזכאות לבגרות .... סימון : אני רוצה לתת לך 3 סיבות למה השינויים האלה הכרחיים / ישימים גישור : אני מסכים עם הנקודה שלך , ואפילו רוצה להרחיב עוד קצת ...
נתון : ברמת השרון אין כמעט מסגרות לבני נוער . טיעון : בגלל שברמת השרון אין כמעט מסגרות לבני נוער , הם מסתובבים בחופש הגדול בלילה משועממים , עושים רעש , מלכלכים את הסביבה , לפעמים אפילו מעורבים בוונדליזם .
