1. ‫אילת פלד‬
‫נתן ולטר‬

2. ‫‪ ‬משתנה הוא מושג היכול לקבל ערכים‬
‫אפשריים שונים אשר יתקבלו ממדידה אצל‬
‫פרטים שונים.‬
‫הגדרה נומינאלית‬ ‫‪‬‬
‫הגדרה אופרציונאלית‬ ‫‪‬‬

3. ‫דוגמאות‬ ‫תכונות‬ ‫המשמעות הניתנת לערכים‬ ‫סולם‬
‫הנמדדים‬ ‫המדידה‬
‫צבע שיער, מספר טלפון,‬ ‫זהות )ניתן לזהות את‬ ‫סוגים שונים ומובחנים של‬ ‫שמי‬
‫הערכים, אין משמעות לסדר( שמות עיתונים, שמות‬ ‫ערכי המשתנה הנמדד‬ ‫) נומינלי(‬
‫ערוצים‬
‫מיקום בתחרות, דרגות‬ ‫זהות, סדר )ניתן לסדר‬ ‫היררכיה בין הקטגוריות של‬ ‫סדר‬
‫בצבא,‬ ‫באופן שמשקף גדול / קטן‬ ‫המשתנה הנמדד‬ ‫) אורדינלי(‬
‫מידת צפייה )מועטה /‬ ‫יותר, אך לא ברור בכמה(‬
‫בינונית / רבה(‬
‫טמפרטורה, גובה טופוגרפי‬ ‫זהות, סדר, הפרש )יש רווח‬ ‫מידת המרווחים )ההפרשים(‬ ‫רווח‬
‫ידוע בין הערכים(‬ ‫בין ערכי המשתנה הנמדד‬ ‫) אינטרוולי(‬
‫ידועה. בנוסף: האפס שרירותי‬
‫משקל, משכורת )בשקלים(,‬ ‫זהות, סדר, הפרש, יחס )פי‬ ‫קיימת משמעות ליחסים בין‬ ‫יחס ) מנה /‬
‫מספר שעות צפייה‬ ‫כמה ערך הוא יותר /פחות‬ ‫ערכי המשתנה, האפס הוא‬ ‫רציו(‬
‫בטלוויזיה‬ ‫מהערך הבא(‬ ‫מוחלט ומשמעותו - היעדר‬
‫התכונה‬

4. ‫תרגול יצירת משתנים בסולמות מדידה‬
‫שונים‬
‫ליצור מהתופעה "הערצה לדמויות" סוגי משתנים שונים‬ ‫‪‬‬
‫המקבלים ערכים שונים, לפחות אחד לכל רמת מדידה.‬
‫לדוגמא- "קריאת ספרים"‬ ‫‪‬‬

5. ‫הצעה לפתרון‬
‫ערכים אפשריים:‬ ‫סידור הערכים על פי:‬ ‫סולם המדידה‬
‫נינט, מדונה, יהורם גאון‬ ‫שם הדמות הנערצת‬ ‫שמי ) נומינלי(‬
‫רצים למיליון, 42, חדשות 01‬ ‫תכנית בה הדמויות מופיעות‬
‫מעריץ קל / בינוני / כבד‬ ‫סדר ) אורדינלי( דירוג מידת ההערצה‬
‫מידת הערצה 5-1‬
‫58, 021, 041‬ ‫ציון ‪ IQ‬של הדמות‬ ‫רווח‬
‫83, 24, 64‬ ‫מידת מכנסיים של הדמות‬ ‫) אינטרוולי(‬
‫2, 5, 01‬ ‫מספר השעות שצופה בדמות‬ ‫יחס ) מנה /‬
‫בשבוע‬ ‫רציו(‬
‫0, 1, 002‬ ‫מספר המכתבים ששלחתי‬

6. ‫דיוק , תוקף ומהימנות‬
‫דיוק- מתייחס לגודל יחידות המדידה אשר אמורות‬ ‫‪‬‬
‫למצות את השונות.‬
‫תוקף- מתייחס לשאלה, האם אנחנו מודדים את‬ ‫‪‬‬
‫המשתנה שבכוונתו למדוד?‬
‫מהימנות- עד כמה המדידה שלנו אמינה ויציבה ? אם‬ ‫‪‬‬
‫נמדוד את אותה תופעה כמה פעמים, בכמה דרכים‬
‫שונות, האם נקבל את אותה התוצאה?‬

7. ‫מהימנות‬
‫מהימנות שחזור – האם המדד יציב לאורך זמן?‬ ‫‪‬‬
‫מהימנות מקבילה – שני מדדים דומים נותנים תוצאות‬ ‫‪‬‬
‫דומות?‬
‫‪ – split half reliability‬שני חצאים של אותו‬ ‫‪‬‬
‫מדד.‬
‫עקיבות פנימית – האם כל חלקי המדד מסכימים‬ ‫‪‬‬
‫ביניהם?‬
‫‪Chronbach‘s alpha‬‬ ‫◦‬
‫מהימנות בין השופטים - הסכמה.‬ ‫‪‬‬

8. ‫סוגי תוקף‬
‫תוקף נראה – הערכה אינטואיטיבית שלנו כחוקרים לגבי תקפות המדידה‬ ‫‪‬‬
‫שבחרנו.‬
‫תוקף ניבוי /קריטריון – האם המדד מנבא היטב. נבדוק את הקשר/המתאם בין‬ ‫‪‬‬
‫מדידת המשתנה שלנו לבין משתנה אחר שהמדידה אמורה לנבא או להעריך‬
‫)היא הקריטריון(.‬
‫תוקף תוכן – באיזו מידה המדידה שלנו מקיפה את כל עולם התוכן של המשתנה‬ ‫‪‬‬
‫שאותו ביקשנו לבדוק, ורק את עולם התוכן שלו.‬
‫תוקף מבנה –בדיקת הקשר בין המדידה של המשתנה שלנו לאותה מדידה של‬ ‫‪‬‬
‫משתנה אחר, קרוב לשלנו.‬
‫תוקף מתכנס – מתאם גבוה בין אינדיקאטורים שונים של אותה התופעה, תוקף‬ ‫‪‬‬
‫מבחין – מתאם נמוך יותר בין המשתנה למשתנים קרובים..‬

9. ‫תרגול בנושא דיוק , תוקף ומהימנות‬
‫"הערצה לדמויות"‬ ‫‪‬‬