1. ‫‪TDS, PPM, EC, PH‬ומה שביניהם‬
‫בגינון ביתי יש לשים לב למספר אלמנטים חשובים המשפיעים על בריאותו של הצמח, על יופיו, ועל היבול‬
‫המתקבל ממנו. מדובר בטמפרטורה )הכוללת גם לחות ואוורור(, מוליכות )כלומר ‪ EC‬ו – ‪ (TDS‬וחומציות )‬
‫‪.(PH‬‬
‫בואו נבין, בתחילה, מה זה כל אותם צירופי אותיות שונים ומשונים, אותם מנסים לתרגם לעברית, אבל הם‬
‫לא אומרות לנו כלום.‬
‫בכדי להבין יותר טוב את כל נושא המוליכות והחומציות )זה הפירוש העברי לכל אותם אותיות( ננסה לבצע‬
‫הקבלה בין חיי הצמח לחיינו שלנו. לנו ולצמחים יש מחזור חיים דומה – תינוקות, ילדות, נערות, התבגרות‬
‫ובוגרות. כלומר, אנו מתחילים, כמו צמח, מזרעים. משם מתפתחים לתינוקות וכן הלאה. אם נשווה בין השלב‬
‫בחיי הצמח לשלב המקביל לו בחיינו, נבין טוב יותר כיצד לדאוג לצרכיו המלאים של הצמח.‬
‫הצמח, כמונו, זקוק למים בכדי לחיות, לגדול ולהתפתח. ללא מים, כמונו, הוא ימות. המים משמשים כנוזל‬
‫להעברת האלמנטים השונים המצויים באוויר ובמצע הגידול ולהם הצמח זקוק בכדי לחיות. ממש כמו הדם‬
‫אצלנו. איכות המים, חומציות המים וטמפרטורת המים משפיעים אחד על השני ויוצרים מצבים שונים אשר‬
‫ברובם אינם מועילים לצמח. למה הכוונה?‬
‫נסביר את כוונותינו בדוגמא – מים בטמפרטורה של ٠٤ מעלות יראו ערכי חומציות שונים ממים ב ٨١‬
‫מעלות. מים בעלי אחוז מתכות גבוה בטמפרטורה גבוהה, יראו ערכי מוליכות שונים מאשר מים בעלי אותם‬
‫אחוזי מתכות אך בטמפרטורה נמוכה. וכן הלאה.‬
‫בואו נלך צעד אחד יותר לעומק. כמעט כל אלמנט נוזלי בטבע מכיל בתוכו יונים חיוביים ויונים שליליים.‬
‫היחס ביניהם, או אילו יונים יש יותר בתמיסה, קובעים את חומציותה או בסיסיותה של התמיסה אותה אנו‬
‫רוצים לבדוק. תמיסה חומצית פירושה תמיסה המכילה יותר יונים שליליים מאשר חיוביים. תמיסה בסיסית‬
‫היא תמיסה המכילה יותר יונים חיוביים מאשר שליליים. כאשר היחס בין היונים הינו שווה, אז אנו מדברים‬
‫על מים ניטראליים, במקרה זה נקבל את הערך ٧ במד ה-‪ PH‬שלנו. עלינו להבין כי הוספת דשנים לתמיסה,‬
‫משנה את כמות היונים החיוביים )מעלה או מורידה( שבתמיסה ובכך משפיעה על חומציות התמיסה. כל דשן‬
‫מכיל כמות שונה של יונים חיוביים אשר באים במגע עם שאר היונים שבתמיסה, משפיעים אחד על השני‬
‫ובכך גורמים לשינוי בחומציות.‬
‫בואו נקשה קצת ונבין כי טמפרטורת המים משפיעה על כמות היונים החיוביים והשליליים שבתמיסה. ברוב‬
‫המדים הדיגיטליים הקיימים בשוק, ישנו מנגנון המבוסס על נוסחא מתמטית ארוכה ומסובכת, אשר לוקח‬
‫בחשבון את טמפרטורת המים כשהוא מודד את ערכי ה-‪ ,PH‬ובכך מראה לנו את הערך המדוייק ביותר. לאלו‬
‫מבינינו שידם קצרה עדיין מלהשתמש במד דיגיטלי, ועורכים בדיקות ידניות לקביעת ערכי ה-‪) PH‬לדוגמא,‬
‫שימוש בנייר לקמוס(, אין כל כך מה לעשות שכן אף אחד מאיתנו לא ישב ויבצע חישובים ארוכים שכאלו כל‬
‫השקייה. מה שכן יש לשים לב לסימנים ואותות המתקבלים מן הצמח, אולי ערכי ה-‪ PH‬שאנו נותנים לצמח‬
‫אינם מספיקים , וכמובן יש לשמור באדיקות על מועדי ביצוע השטיפה של האדמה, כלומר אחת ל-٤ שבועות‬
‫לערך. עוד נגיע לחשיבותה הנוספת של השטיפה, אנו מבטיחים.‬
‫תמיסה חומצית מידי או תמיסה בסיסית מידי הופכת את תהליך המטבוליזם של הצמח למסורבל ולא אידיאלי.‬
‫הצמח אינו מסוגל לעכל אלמנטים שונים, להם הוא זקוק במהלך חייו, אם התמיסה חומצית או בסיסית יתר על‬
‫המידה. דמיינו אתכם מנסים לעכל מזון כשטעמו חמוץ וחומצתי באופן דרסטי או שטעמו מריר מאוד. זה פשוט‬
‫בלתי אפשרי, לא נעים והכי חשוב מביא לחוסרים של אלמנטים הנחוצים לנו. בדיוק כך מתנהג הצמח. חוסרים‬
‫של אלמנטים שונים בצמח מוביל אובדן צבעו של הצמח ועליו, להקטנת ריחו, טעמו וכמותו של היבול וכמובן‬
‫לבריאותו של הצמח באופן כללי.‬
‫רק בכדי ליישר קו, אנו בטוחים שכך אתם נוהגים, בואו נבחן את הדרך למדידת רמת ה-‪:PH‬‬

2. ‫ניקח את כמויות המים הרצויות לנו לצורך ההשקייה הקרובה-٢/١, ١, ٥, ٠١ ליטר וכן הלאה. נמהל את כמות‬
‫הדשנים הרצויה על פי טבלאות ההשקייה. בשלב זה נבדוק את רמת ה-‪ .PH‬על פי הערך המתקבל נדע אם‬
‫עלינו להעלות את הרמה או להורידה, לרוב ניתקל בצורך להוריד את רמת ה-‪ PH‬לרמה הרצויה לנו. בכדי‬
‫להוריד או להעלות את רמת ה-‪ PH‬לאחר שהוספנו את כל הדשנים, נשתמש בחומרים ייעודיים לכך. ניקח‬
‫לדוגמא מצב בו קבלו מים ברמת ‪ PH‬של ٣.٧. עלינו להוריד לרמה של ٥.٥-٥.٦ )תלוי במצע הגידול(. פה‬
‫נתחיל לשחק בין מוריד ה ‪ PH‬לבין מדידות בעזרת המד שברשותינו עד לקבלת הערך הרצוי. רק אז, ניתן‬
‫להשקות את הצמח. חשוב לזכור כי גם בעת ביצוע השטיפה יש להקפיד על ערכי ‪ PH‬של מצע הגידול!!!.‬
‫דבר אחרון בנושא זה הוא שהעמדתם של המים למספר שעות בכלי פתוח אינה קשורה כלל וכלל לנושא ה-‬
‫‪ PH‬אלא להתאיידותם של חומרים מסויימים הקיימים במי הברז שלנו כגון כלור. העמדת המים אינה מאזנת‬
‫01‬ ‫5.9‬ ‫9‬ ‫5.8‬ ‫8‬ ‫5.7‬ ‫7‬ ‫5.6‬ ‫6‬ ‫5.5‬ ‫5‬ ‫5.4‬ ‫4‬
‫‪N, Nitrogen‬‬ ‫חנקן‬
‫‪P, Phosphorus‬‬ ‫זרחן‬
‫‪K, Potassium‬‬ ‫אשלגן‬
‫‪Ca, Calcium‬‬ ‫סידן‬
‫מגנזיום ‪Mg, Magnesium‬‬
‫‪S, Sulfur‬‬ ‫גפרית‬
‫‪Fe, Iron‬‬ ‫ברזל‬
‫‪Mn, manganese‬‬ ‫מנגן‬
‫‪B, Boron‬‬ ‫בור‬
‫‪Cu, Copper‬‬ ‫נחושת‬
‫‪Zn, Zinc‬‬ ‫אבץ‬
‫,‪Mo‬‬
‫מולבידנום‬
‫‪Molybdenum‬‬
‫‪!!PH‬‬
‫זו טבלה המראה את ערכי ה-‪ PH‬בהם הצמחים מסוגלים לעכל את המינראלים והאלמנטים השונים, להם הם‬
‫זקוקים לשם התפתחותם האידיאלית.‬
‫אחרי שהגענו לעומק מספיק וראוי בנושא מדידת ‪ ,PH‬נניח רגע לנושא זה, ונחזור שוב ל"מים הרדודים"‬
‫ונדון במהם ‪ TDS‬ו-‪ PPM‬ואיך הם קשורים לחיי הצמח ולחיינו.‬
‫‪ TDS‬פירושו ‪ Total Dissolved Solids‬כלומר הכמות הכוללת של היונים השונים, המינראלים, מלחים‬
‫ומתכות המומסים במים או בתמיסה אותה אנו מודדים. באופן כללי מדובר במדידת איכות המים ומציינת את‬
‫סך כל הכמות של היונים – חיוביים ושליליים – המצויים במים. יחידת המדידה בה אנו מודדים את איכות‬
‫המים נקראת ‪ PPM‬שזה ראשי תיבות של ‪.Parts Per Million‬ככל שערך זה גבוה יותר, כל איכות המים‬
‫גרועה יותר. לדוגמא, מים טהורים המכילים רק מולקולות מים יראו ערכי ‪ PPM‬של כ ٠٥. מי הברז בארץ‬
‫מראים לרוב ערכים בין ٠٠٣ ל-٠٠٥ ‪ .PPM‬חשוב לזכור כי ערכים שמעל ٠٠٥ ‪ PPM‬הינם מסוכנים לאדם‬
‫הם בטווח הקצר והן בטווה הארוך.‬
‫מה לנו ולאיכות המים? מה לצמח ולאיכות המים? למה זה חשוב?‬
‫התשובה, כמובן ברורה. מקורם של אותם מתכות ומלחים שבמים לא תמיד הינו מקור נקי וטוב. לעיתים‬
‫מקורם בביוב ובפסולת תעשייתית או סתם מהרחוב ולא ממקור אורגני. מים "מזוהמים" הם מים מכילים‬

3. ‫חומרים שונים ממקורות מסוכנים הן לאדם והן לצמחיה. ההבדל הוא במינונים. היות ואנו עוסקים בגינון ביתי,‬
‫נתייחס למינונים המתאימים לצמחיה. ככל שערכו של ה-‪ PPM‬גבוה, כך התמיסה עמוסה ביונים, מלחים‬
‫ומתכות. גם בדשנים השונים בהם אנו משתמשים ישנם יונים מאותו סוג, מתכות ומלחים. שילוב בין הכמות‬
‫הרצויה של הדשן לבין מים בכלי ערכי ‪ TDS‬גבוהים כלולה להוביל להרעלת הצמח, עודף דישון, מחסור‬
‫באלמנטים וכמובן במוות. אי לכך ובהתאם לזאת, רצוי להשתמש במים בעלי ערכי ‪ TDS‬נמוכים וזאת בכדי‬
‫לאפשר השתמש בכמות גדולה ככל האפשר של דשן, שכן דשן מכיל אלמנטים הנחוצים לצמח ואילו במים‬
‫רגילים בעלי ערכי ‪ TDS‬גבוהים יש אלמנטים שהצמח אינו זקוק להם. אז אם הבנו נכון, כל שרמות ה-‪PPM‬‬
‫במים נמוכה יותר, כך נוכל להשתמש בכמות דשן גדולה יותר מבלי לסכן את הצמח ואפילו להיפך, לשפר‬
‫אותו. דמיינו שאתם עומדים לפני בופה של אוכל ובידיכם צלחת ריקה ענקית, כך מרגיש הצמח. אם ערכי ה‬
‫‪ TDS‬גבוהים זה כמו לעמוד מול שפע האוכל אך עם צלחת של בובות משחק. אין מספיק מקום בצלחת למזון.‬
‫אז ראינו כי חשוב לשמור על איכות המים שאנו נותנים לצמחים כי כך ניתן לתת לצמח יותר אוכל. אבל זה‬
‫לא מסתכם בזה. שמירה על איכות מים שומרת על תקינותה של מערכת ההשקייה, הצינורות לא יסתמו‬
‫בקלות, גם לא הטפטפות. משאבת המים תוכל לפעול לאורך זמן ארוך יותר, בקיצור גם בריאותו של הצמח‬
‫וגם תקינותם של המערכות התומכות נשמרות לאורך זמן רב יותר.‬
‫מים "נקיים" בערכי ‪ PPM‬נמוכים ניתן להשיג ולמצוא כמי מזגנים, מי גשמים, ומים העוברים סינון במערכת‬
‫אוסמוזה הפוכה. אלו הם הדרכים הזולות והפופולאריות. סוגים אחרים של מים כמו מים מזוקקים או מים‬
‫מינראליים, אמנם מכילים ערכי ‪ PPM‬נמוכים, אך מכילים חומרים אחרים המפריעים למערכת העיכול של‬
‫הצמח ומונעים את התפתחותו התקינה.‬
‫כעת, אחרי שאנו מבינים מהו ‪ PH‬ואנו מבינים את חשיבות איכות המים, בואו נחזור רגע להתחלה ונבין מהי‬
‫מוליכות של נוזל, מהו אותו ‪ EC‬שאנו רואים ושומעים ולמה הוא טוב.‬
‫אז ‪ EC‬הוא קיצור של ‪ Electric Conductivity‬כלומר מוליכות חשמלית. בדיקת מוליכות באה למעשה‬
‫לומר לנו את רמת החומרים המומסים במים אשר מוליכים חשמל ובעלי התנגדות נמוכה לחשמל. אתם בטח‬
‫שואלים את עצמכם מה הקשר לכל מה שדיברנו עליו עד כה. ובכן הקשר הוא די פשוט ופרקטי למעשה.‬
‫בדיקת רמת ההתנגדות לחשמל מהווה אינדיקציה לכמויות המתכות השונות בתמיסה )בדומה ל ‪ (TDS‬ובכך‬
‫אנו יודעים את כמות הדשנים השונים שאנו יכולים ל"העמיס" על הצמח.‬
‫נגלה לכם סוד קטן שאומר כי את רמת ה ‪ TDS‬האמיתית אפשר לגלות רק על ידי אידוי המים מהתמיסה‬
‫ושקילה של המוצקים שנותרו בה לאחר האידוי. ברור לכולם כי אף אחד, חוץ ממעבדות, לא נוהג כך ולכן‬
‫הבדיקה הנפוצה ביותר הינה של רמת המוליכות. ערכי ה-‪ EC‬יראו את רמת ההתנגדות לחשמל, ובעזרת‬
‫המרה מתמטית קבועה ופשוטה יחסית, נוכל לדעת את רמת ה- ‪ ,TDS‬כל זאת מכיוון שלמולקולות המים אין‬
‫כמעט מטען חשמלי בעוד שהדשנים שבתמיסה כדוגמת הזרחן, החנקן והאשלגן הינם בעלי מוליכות חשמלית‬
‫משתנה. רוב מדי ה-‪ TDS‬נוהגים כך ולכן כל מד ‪ TDS‬הוא גם ‪ EC‬אבל לא כל מד ‪ EC‬הוא מד ‪ .TDS‬שימו‬
‫לב טוב למוצר אותו אתם רוכשים, שהוא עונה על צרכיכם. אפרופו, ‪ EC‬מודדים בערכי‬
‫‪ .(µS (micro-Siemens‬בכדי להמיר ערכי ‪ EC‬לערכי ‪ TDS‬יש להכפיל את ערך ה-‪ EC‬שהתקבל בערך‬
‫ב-٠٠٥. בכדי להמיר ערכי ‪ PPM‬לערכי ‪ EC‬יש לחלק בערך ב-٠٠٥. הדבר מאוד תלוי ביצרן המד שלכם.‬
‫ראו כאן את יחסי ההמרה המדוייקים.‬
‫אז מה הבנו עד עכשיו? הבנו מהו ‪ .PH‬מהו ‪ ,EC‬ומהו ‪ .TDS‬הבנו את הקשר שבין המוליכות ובין איכות‬
‫המים. נשאר לנו להבין מהו הקשר של איכות המים ומוליכותם ושל רמת החומציות.‬
‫ובכן, הקשר המשולש בין ٣ המדדים הללו אומר, באופן כללי, כי ככל שאיכות המים ירודה יותר, רמת‬
‫המוליכות שלה גבוהה, דבר המעלה את חומציות התמיסה. ככל שערכי ה-‪ PPM‬גבוהים יותר, ערכי ה-‪EC‬‬
‫גבוהים יותר וכתוצאה מכך ערכי ה-‪ PH‬גבוהים יותר.‬
‫אמרנו באופן כללי, שכן הדבר נכון אילולא לא היינו משתמשים בדשנים. היות והצמח מקבל דשנים שונים,‬
‫רמת ה-‪ PH‬יכולה לרדת גם אם ערכי ה-‪ PPM‬וה-‪ EC‬גבוהים וזאת מכיוון שהדשנים השונים מגיעים‬
‫מהמפעל ומהיצרן ברמות שונות של יונים חיוביים ושליליים )היזכרו במה שעברנו על ה-‪ ,(PH‬אשר השורש‬
‫מעכל אל הצמח ובד בבד פולט החוצה כמות מסויימת של יונים שליליים וחיוביים )בהתאם למה שקיבל(.‬

4. ‫שוב, כמו שכבר ציינו, ברוב המקרים, הוספת דשנים תעלה את ערכי ה-‪ EC‬וה-‪ TDS‬אך תוריד במקצת את‬
‫רמת ה-‪.PH‬‬
‫לסיכום, מבין ٣ המדדים אשר דיברנו עליהם, רק ה-‪ PH‬וה-‪ EC‬רלוונטיים לגידול הביתי ויש להיות כמה‬
‫שיותר קפדנים ומדוייקים בבדיקת ערכים אלו. איכות המים )‪ (Tds‬אינה רלוונטית שכן אין בה בכדי להפריע‬
‫או להשפיע על הגידול )בתנאי שאנו כן מבצעים בקרה על המוליכות(.‬
‫שימו לב שאתם שומרים על ערכי ה-‪ EC‬וה-‪ PH‬המומלצים, ובייחוד עם שיטת הגידול שלכם היא על מצע‬
‫מנותק כגון קוקוס, הידרוטון וכו'.שימו לב שאתם משתמשים במדי בקרה מכויילים, שימרו על המדים הללו‬
‫שכן הם חלק מהצלחתו של המגדל להגיע לתוצאות טובות יותר וליבול מרשים יותר.‬
‫זכרו כי העמדת מיכל מים פתוח ובו מי ברז או כל סוג מים אחר למספר שעות אינה קשורה לאיזון ה-‪ PH‬אלא‬
‫לאידוי חומרים שאינם רצויים על ידי צמחייה )כלור, סודיום ועוד(, אז המשיכו להעמיד את המים, בדקו ‪PH‬‬
‫ואם אתם עובדים בשיטה ההידרופונית אז בדקו את רמת המוליכות.‬
‫לשאלות נוספות בעניין נשמח לעמוד לרשותכם,‬
‫בהצלחה‬