SlideShare a Scribd company logo

מושגי יסוד כימיה

•Download as PPT, PDF•
•
גלעד פילוסוף Gilad Pelossof
גלעד פילוסוף Gilad Pelossof
1 of 16
‫נלי פרייזונד‬ ‫קבוצה ‪:I‬‬ ‫חומרים‬ ‫תערובות‬ ‫חומרים טהורים‬ ‫ניסוי 1: התנהגות החומר ברתיחה‬ ‫מטרת הניסוי: לבדוק האם חומר הוא טהור או תערובת‬ ‫כלים וחומרים: מים מזוקקים, כוס כימית 001 מ"ל, מד- טמפרטורה, גזיה.‬ ‫מהלך הניסוי: 1. למזוג מים לכוס כימית.‬ ‫2 . להכניס מד- טמפ' לתוך הכוס ולקרוא את הטמפ' ההתחלתית של‬ ‫מים מזוקקים. לרשום את הנתון.‬ ‫3. להתחיל חימום. לרשום את התוצאות בטבלה תוך 2 דקות עד‬ ‫הרתיחה.‬
‫טמפ' ) ‪(° C‬‬ ‫זמן )דקות(‬ ‫תוצאות הניסוי:‬ ‫02‬ ‫בהתחלה‬ ‫2‬ ‫4‬ ‫6‬ ‫8‬ ‫01‬ ‫א. לחזור על אותו ניסוי פעם נוספת אך במקום מים מזוקקים יש‬ ‫ניסוי 2:‬ ‫להשתמש בתמיסת מי- מלח.לרכז את התוצאות בטבלה.‬ ‫ב. סרטט 2 גרפים המתאימים לתוצאות הניסוי. ציר ‪ -X‬זמן בדקות.‬ ‫ציר ‪ -Y‬טמפ' במעלות ‪ .° C‬רשום כותרת מתאימה לכל גרף.‬ ‫נלי פרייזונד‬
‫לפניך שני גרפים )עקומות( שסורטטו על פי תוצאות המתקבלות בניסוי ווירטואלי של אצטון‬ ‫ובנזין.‬ ‫טמפ' )‪(° C‬‬ ‫טמפ' )‪(° C‬‬ ‫אצטון‬ ‫07‬ ‫65‬ ‫בנזין‬ ‫זמן חימום‬ ‫זמן חימום‬ ‫)דקות(‬ ‫)דקות(‬ ‫מסקנה: טמפ' הרתיחה המשתנה בזמן החימום של מי- מלח, בנזין, יין‬ ‫מעידה על תערובת ואילו טמפ' הרתיחה הקבועה בזמן החימום הממושך‬ ‫של מים מזוקקים, אצטון, כהל מעידה על הרכב קבוע שלהם.‬ ‫נלי פרייזונד‬
‫מי- מלח‬
‫תערובת‬ ‫חומר טהור‬ ‫שני חומרים טהורים או‬ ‫חומר בעל הרכב אחיד‬ ‫יותר המעורבבים יחד‬ ‫וקבוע.‬ ‫ביחס הכמותי הניתן‬ ‫לחומרים טהורים )מוצקים, נוזלים, גזים( יש‬ ‫לשינוי.‬ ‫פרט לנק' הרתיחה הקבוע גם תכונות‬ ‫אופייניות קבועות אחרות כמו צפיפות, נק'‬ ‫לרוב תערובות, כל חומר המרכיב שומר‬ ‫ההיתוך וכו'.‬ ‫על תכונותיו המקוריות. דוגמה: אוויר,‬ ‫החומרים כמו נחושת, חמצן, ברזל הם‬ ‫תערובת של גזים שונים, המכיל כמונות‬ ‫חומרים טהורים שיכולים להיות שונים זה‬ ‫שונות של גזים חנקן וחמצן, מעט אדי‬ ‫מזה בהרכבם ובתכונותיהם כמן צבע, ריח,‬ ‫מים, פחמן דו- חמצני ועוד גזים נוספים.‬ ‫קשיות, פעילות כימית.‬ ‫נלי פרייזונד‬
‫חומרים‬ ‫קבוצה ‪:II‬‬ ‫תערובות‬ ‫חומרים טהורים‬ ‫תרכובות‬ ‫יסודות‬ ‫הבנויים מאטומים של שניים או יותר יסודות‬ ‫בנויים מסוג אחד של אטומים ומסומלים ע"י‬ ‫סמלים כימיים. סמל כימי של יסוד מורכב מאות כימיים המורכבים ביחס קבוע.‬ ‫אחת או שניים שהאות הראשונה היא תמיד אות‬ ‫למשל: מלח בישול ‪ ,NaCℓ‬פחמן דו- חמצני‬ ‫גדולה והאות השנייה היא אות קטנה. למשל:‬ ‫2‪ ,CO‬מים ‪ .H2O‬תכונות של התרכובות הן‬ ‫אלומיניום- ‪ Al‬ולא- ‪ aL,AL, al‬שונות מתכונות היסודות המרכיבים אותן.‬ ‫מימן- ‪H‬‬ ‫כך, בטמפ' החדר יסוד נתרן ‪ Na‬הוא מתכת‬ ‫נחושת – ‪ Cu‬ולא – ‪cU, cu ,CU‬‬ ‫חנקן- ‪N‬‬ ‫מוצקה, קל מאוד לחתוך בעזרת סכין. יסוד‬ ‫ולא- ‪ fE, FE, fe‬כלור ‪ -Cℓ‬גז בטמפ' החדר, בעל צבע ירוק-‬ ‫ברזל- ‪Fe‬‬ ‫חמצן- ‪O‬‬ ‫צהוב, עם ריח חריף, רעיל. יחד עם זאת,‬ ‫נתרן – ‪ Na‬ולא – ‪nA, NA, na‬‬ ‫זרחן- ‪P‬‬ ‫תרכובת נתרו כלורי )מלח בישול(- מותר‬ ‫לאכילה)לא רעיל(, גרגרים לבנים.תרכובות‬ ‫גופרית – ‪ S‬מגנזיום- ‪ Mg‬ולא – ,‪MG, mg‬‬ ‫ניתנות לפירוק לתרכובות פשיטות יותר או‬ ‫‪mG‬‬ ‫ליסודות שלהם ע"י השקעת אנרגיה בשתי‬ ‫דרכים:‬ ‫יסוד לא ניתן לפרק לחומרים אחרים.‬ ‫1. חימום. 2. אלקטרוליזה )העברת זרם‬
‫מתוך 911 )מאה ותשעה- עשר( יסודות הידועים כיום, רק חלק קטן מאוד מצוי בטבע‬ ‫כיסודות חופשיים. דוגמה: גזים חמצן, חנקן, ארגון וכו' המרכיבים אוויר.‬ ‫פחמן בצורת יהלום או גרפיט, זהב, נחושת- באדמה.‬ ‫רוב היסודות נמצאים בטבע בתרכובות. בדרכים שונות ע"י תהליך כימי, מפרקים אותן‬ ‫ליסודות או לתרכובות פשיטות יותר.‬ ‫פירוק‬ ‫דוגמה:‬ ‫תרכובות‬ ‫יסודות‬ ‫התרכבות‬ ‫2‪CuCℓ‬‬ ‫‪ Cu‬‬ ‫+‬ ‫2‪Cℓ‬‬ ‫.1‬ ‫3‪KCℓO‬‬ ‫→‬ ‫2‪KCℓ + O‬‬ ‫2.‬ ‫בתהליכים האלה, השתנו חומרי המוצא והפכו לחומרים אחרים. שינויים אלה נקראים שינויים‬ ‫כימיים‬ ‫לעומת זאת, כל שינוי שבו שומר החומר על תכונותיו המקוריות נקרא שינוי פיסיקלי.‬ ‫דוגמה לשינוי פיסיקלי הוא שינוי של מצבי צבירה.‬ ‫נלי פרייזונד‬
‫שינויים במצב צבירה של חומרים מנוסחים‬ ‫כתגובות‬ ‫המראה/ סובלימציה )יוד(‬ ‫עיבוי‬ ‫קיפאון‬ ‫גז‬ ‫אידוי‬ ‫נוזל‬ ‫התכה‬ ‫מוצק‬ ‫טמפ'‬ ‫טמפ'‬ ‫רתיחה‬ ‫היתוך‬ ‫לכל חומר טמפ' היתוך ורתיחה אופייניות לו. טמפ'‬ ‫והרתיחה מושפעות מחוזק הקשר בין‬ ‫ההיתוך‬ ‫שהקשר חזק יותר, טמפ'‬ ‫חלקיקי החומר. ככל‬ ‫ההיתוך או הרתיחה גבוהים יותר.‬ ‫נלי פרייזונד‬
‫מצב גז‬ ‫1. מרחק גדול מאד בין החלקיקים. ניתנים לדחיסה באופן‬ ‫משמעותי.‬ ‫2. חופש תנועה מלא של החלקיקים: ויברציה, רוטציה, טרנסלציה.‬ ‫3. החלקיקים נעים בתנועה אקראית, הגז ממלא את כל נפח הכלי.‬ ‫מצב נוזל‬ ‫1. מרחק קטן בין החלקיקים.‬ ‫2. חופש תנועה של ויברציה ורוטציה בלבד.‬ ‫3. משנה צורתו לפי צורת הכלי, ניתן לשפוך אותו מכלי‬ ‫לכלי.‬ ‫מצב מוצק‬ ‫1. החלקיקים קרובים זה לזה. )“נוגעים”)‬ ‫2. חופש תנועה מוגבל ביותר, רק של ויברציה.‬ ‫3. החלקיקים שומרים על סדר, אינם מקבלים את צורת הכלי.‬ ‫נלי פרייזונד‬
‫מה בין רתיחה לאידוי?‬ ‫רתיחה‬ ‫שינוי מצב צבירה מנוזל לגז‬ ‫•‬ ‫אידוי‬ ‫מתרחשת רק בטמפרטורת‬ ‫•‬ ‫שינוי מצב צבירה מנוזל לגז‬ ‫•‬ ‫הרתיחה.‬ ‫מתרחש בכל טמפרטורה בה‬ ‫•‬ ‫מתרחשת בכל נפח הנוזל.‬ ‫•‬ ‫יש נוזל‬ ‫רואים בועות. הבועות מכילות‬ ‫•‬ ‫מתרחש רק על שטח הפנים‬ ‫•‬ ‫של הנוזל‬ ‫גז שנוצר מהנוזל.‬ ‫לא רואים בועות.‬ ‫•‬ ‫נלי פרייזונד‬
‫ ‬ ‫מה הקשר בין טמפרטורה ומצבי צבירה ?‬ ‫ניתן לראות את תנועת החלקיקים , וזאת ע"י העלאת טמפרטורה באמצעות הזזת העכבר.‬ ‫•‬ ‫‪http://celebrate.digitalbrain.com/celebrate/web/science2/kinetic/lesson3.swf‬‬
‫מושגים שגויים:‬ ‫• מולקולות של מוצקים קשות, מולקולות גזים הן רכות‬ ‫• מולקולות של מוצקים הן הגדולות ביותר, מולקולות גזים הן‬ ‫הקטנות ביותר‬ ‫צורת המולקולות, גודלן ומסתן לא משתנה עם שינוי מצב הצבירה.‬ ‫צורת ההופעה משתנה )למשל, הגז פחות נראה לעין מהמוצק(, אך‬ ‫לא משום שהמולקולות השתנו אלא בגלל הכוחות שביניהן. שינויי‬ ‫מצב צבירה הם שינויים פיסיקאליים‬ ‫נלי פרייזונד‬
‫בחימום מוצק, נוזל או גז‬ ‫טמפרטורה )°‪(C‬‬ ‫הטמפרטורה עולה כי גוברת‬ ‫התנועה האקראית של החלקיקים.‬ ‫רתיחה‬ ‫גז‬ ‫טמפ’ רתיחה‬ ‫נוזל‬ ‫במהלך ההיתוך או הרתיחה‬ ‫הטמפרטורה נשארת קבועה.‬ ‫האנרגיה מושקעת בשבירת‬ ‫היתוך‬ ‫טמפ’ היתוך‬ ‫המולקולות.‬ ‫הקשרים בין‬ ‫מוצק‬ ‫נלי פרייזונד‬ ‫אנרגיה )‪(kJ‬‬
‫חומרים‬ ‫תערובות‬ ‫חומרים‬ ‫טהורים‬ ‫תערובת מגוונת‬ ‫תערובת אחידה‬ ‫) הטרוגנית(‬ ‫) הומוגנית(‬ ‫זו תערובת שבה ניתן לראות בעין את‬ ‫זו תערובת שבה לא ניתן לראות בעין‬ ‫מרכיביה השונים.‬ ‫או במכשיר משוכלל את מרכיביה.‬ ‫למשל: חול + מלח, אבקת ברזל + גופרית‬ ‫מי- מלח‬ ‫למשל: מים + מלח ←‬ ‫ממס + מומס ← תמיסה מימית‬ ‫משימה: לפניך רשימה של חומרים שונים. מיין אתם לתערובת אחידה או‬ ‫מגוונת. הסבר את קביעתך.‬ ‫אוויר, שיש, מי- ים, אריחי רצפה, סלט ירקות, מרק, קוקה- קולה, וודקה,‬ ‫מיץ תפוזים, בושם, תה, יין.‬ ‫נלי פרייזונד‬
‫סוגי תערובות ושיטות ההפרדה‬ ‫תערובות‬ ‫מגוונת / הטרוגנית‬ ‫אחידה /‬ ‫הומוגנית‬ ‫מוצק +‬ ‫נוזלים‬ ‫מוצקי‬ ‫נוזלים‬ ‫מוצק +‬ ‫נוזל‬ ‫ם‬ ‫נוזל‬ ‫מים + שומן‬ ‫מים + שמן‬ ‫חול + מלח‬ ‫מים + כהל‬ ‫מים + מלח‬ ‫מים + חול‬ ‫מים + נפט‬ ‫חול + אבקת ברזל‬ ‫מים + מיץ פטל‬ ‫מים + סוכר‬ ‫סינון‬ ‫מיצוי‬ ‫מגנטיו‬ ‫זיקוק‬ ‫אידוי‬ ‫ת‬ ‫מסיסות‬ ‫כרומטוגר‬ ‫פיה‬ ‫נלי פרייזונד‬

Recommended

מצגת בנושא עדכון חידושים בתחום תורת הזיהומים הסביבתיים
מצגת בנושא עדכון חידושים בתחום תורת הזיהומים הסביבתייםמצגת בנושא עדכון חידושים בתחום תורת הזיהומים הסביבתיים
מצגת בנושא עדכון חידושים בתחום תורת הזיהומים הסביבתייםdikla ben-noon
 
49 oqzhs nw6gz
49 oqzhs nw6gz49 oqzhs nw6gz
49 oqzhs nw6gzJakob Revivo
 
טבלה מחזורית
טבלה מחזוריתטבלה מחזורית
טבלה מחזורית44ofir
 
מדוע כדאי ללמוד כימיה
מדוע כדאי ללמוד כימיהמדוע כדאי ללמוד כימיה
מדוע כדאי ללמוד כימיה44ofir
 
Cardio vasculardiseases 60
Cardio vasculardiseases 60Cardio vasculardiseases 60
Cardio vasculardiseases 60gallevy16
 
Phtls 60
Phtls 60Phtls 60
Phtls 60gallevy16
 
חזרה קשרים כימיים
חזרה קשרים כימייםחזרה קשרים כימיים
חזרה קשרים כימייםגלעד פילוסוף Gilad Pelossof
 
מצגת תרגול מס 1
מצגת תרגול מס 1מצגת תרגול מס 1
מצגת תרגול מס 1גלעד פילוסוף Gilad Pelossof
 

Recommended

מצגת בנושא עדכון חידושים בתחום תורת הזיהומים הסביבתיים
מצגת בנושא עדכון חידושים בתחום תורת הזיהומים הסביבתייםמצגת בנושא עדכון חידושים בתחום תורת הזיהומים הסביבתיים
מצגת בנושא עדכון חידושים בתחום תורת הזיהומים הסביבתייםdikla ben-noon
 
49 oqzhs nw6gz
49 oqzhs nw6gz49 oqzhs nw6gz
49 oqzhs nw6gzJakob Revivo
 
טבלה מחזורית
טבלה מחזוריתטבלה מחזורית
טבלה מחזורית44ofir
 
מדוע כדאי ללמוד כימיה
מדוע כדאי ללמוד כימיהמדוע כדאי ללמוד כימיה
מדוע כדאי ללמוד כימיה44ofir
 
Cardio vasculardiseases 60
Cardio vasculardiseases 60Cardio vasculardiseases 60
Cardio vasculardiseases 60gallevy16
 
Phtls 60
Phtls 60Phtls 60
Phtls 60gallevy16
 
חזרה קשרים כימיים
חזרה קשרים כימייםחזרה קשרים כימיים
חזרה קשרים כימייםגלעד פילוסוף Gilad Pelossof
 
מצגת תרגול מס 1
מצגת תרגול מס 1מצגת תרגול מס 1
מצגת תרגול מס 1גלעד פילוסוף Gilad Pelossof
 
חוק קולון
חוק קולוןחוק קולון
חוק קולוןגלעד פילוסוף Gilad Pelossof
 
קשרים כימיים
קשרים כימייםקשרים כימיים
קשרים כימייםגלעד פילוסוף Gilad Pelossof
 
אלכוהול -מניעה
אלכוהול -מניעהאלכוהול -מניעה
אלכוהול -מניעהגלעד פילוסוף Gilad Pelossof
 
אלכוהול
אלכוהולאלכוהול
אלכוהולגלעד פילוסוף Gilad Pelossof
 
Homepage reg files_טקסונומיות למידה
Homepage reg files_טקסונומיות למידהHomepage reg files_טקסונומיות למידה
Homepage reg files_טקסונומיות למידהגלעד פילוסוף Gilad Pelossof
 
שדה בור עירוני
שדה בור עירונישדה בור עירוני
שדה בור עירוניגלעד פילוסוף Gilad Pelossof
 
מעגל הלמידה וההוראה של מיומנויות תבנית תיאורטית-
מעגל הלמידה וההוראה של מיומנויות תבנית תיאורטית-מעגל הלמידה וההוראה של מיומנויות תבנית תיאורטית-
מעגל הלמידה וההוראה של מיומנויות תבנית תיאורטית-גלעד פילוסוף Gilad Pelossof
 
אוריינות 4
אוריינות 4אוריינות 4
אוריינות 4גלעד פילוסוף Gilad Pelossof
 

More Related Content

More from גלעד פילוסוף Gilad Pelossof

מעגל הלמידה וההוראה של מיומנויות תבנית תיאורטית-
מעגל הלמידה וההוראה של מיומנויות תבנית תיאורטית-מעגל הלמידה וההוראה של מיומנויות תבנית תיאורטית-
מעגל הלמידה וההוראה של מיומנויות תבנית תיאורטית-גלעד פילוסוף Gilad Pelossof
 

More from גלעד פילוסוף Gilad Pelossof (8)

חוק קולון
חוק קולוןחוק קולון
חוק קולון
 
קשרים כימיים
קשרים כימייםקשרים כימיים
קשרים כימיים
 
אלכוהול -מניעה
אלכוהול -מניעהאלכוהול -מניעה
אלכוהול -מניעה
 
אלכוהול
אלכוהולאלכוהול
אלכוהול
 
Homepage reg files_טקסונומיות למידה
Homepage reg files_טקסונומיות למידהHomepage reg files_טקסונומיות למידה
Homepage reg files_טקסונומיות למידה
 
שדה בור עירוני
שדה בור עירונישדה בור עירוני
שדה בור עירוני
 
מעגל הלמידה וההוראה של מיומנויות תבנית תיאורטית-
מעגל הלמידה וההוראה של מיומנויות תבנית תיאורטית-מעגל הלמידה וההוראה של מיומנויות תבנית תיאורטית-
מעגל הלמידה וההוראה של מיומנויות תבנית תיאורטית-
 
אוריינות 4
אוריינות 4אוריינות 4
אוריינות 4
 

מושגי יסוד כימיה

  • 1.
  • 2. ‫נלי פרייזונד‬ ‫קבוצה ‪:I‬‬ ‫חומרים‬ ‫תערובות‬ ‫חומרים טהורים‬ ‫ניסוי 1: התנהגות החומר ברתיחה‬ ‫מטרת הניסוי: לבדוק האם חומר הוא טהור או תערובת‬ ‫כלים וחומרים: מים מזוקקים, כוס כימית 001 מ"ל, מד- טמפרטורה, גזיה.‬ ‫מהלך הניסוי: 1. למזוג מים לכוס כימית.‬ ‫2 . להכניס מד- טמפ' לתוך הכוס ולקרוא את הטמפ' ההתחלתית של‬ ‫מים מזוקקים. לרשום את הנתון.‬ ‫3. להתחיל חימום. לרשום את התוצאות בטבלה תוך 2 דקות עד‬ ‫הרתיחה.‬
  • 3. ‫טמפ' ) ‪(° C‬‬ ‫זמן )דקות(‬ ‫תוצאות הניסוי:‬ ‫02‬ ‫בהתחלה‬ ‫2‬ ‫4‬ ‫6‬ ‫8‬ ‫01‬ ‫א. לחזור על אותו ניסוי פעם נוספת אך במקום מים מזוקקים יש‬ ‫ניסוי 2:‬ ‫להשתמש בתמיסת מי- מלח.לרכז את התוצאות בטבלה.‬ ‫ב. סרטט 2 גרפים המתאימים לתוצאות הניסוי. ציר ‪ -X‬זמן בדקות.‬ ‫ציר ‪ -Y‬טמפ' במעלות ‪ .° C‬רשום כותרת מתאימה לכל גרף.‬ ‫נלי פרייזונד‬
  • 4. ‫לפניך שני גרפים )עקומות( שסורטטו על פי תוצאות המתקבלות בניסוי ווירטואלי של אצטון‬ ‫ובנזין.‬ ‫טמפ' )‪(° C‬‬ ‫טמפ' )‪(° C‬‬ ‫אצטון‬ ‫07‬ ‫65‬ ‫בנזין‬ ‫זמן חימום‬ ‫זמן חימום‬ ‫)דקות(‬ ‫)דקות(‬ ‫מסקנה: טמפ' הרתיחה המשתנה בזמן החימום של מי- מלח, בנזין, יין‬ ‫מעידה על תערובת ואילו טמפ' הרתיחה הקבועה בזמן החימום הממושך‬ ‫של מים מזוקקים, אצטון, כהל מעידה על הרכב קבוע שלהם.‬ ‫נלי פרייזונד‬
  • 6. ‫תערובת‬ ‫חומר טהור‬ ‫שני חומרים טהורים או‬ ‫חומר בעל הרכב אחיד‬ ‫יותר המעורבבים יחד‬ ‫וקבוע.‬ ‫ביחס הכמותי הניתן‬ ‫לחומרים טהורים )מוצקים, נוזלים, גזים( יש‬ ‫לשינוי.‬ ‫פרט לנק' הרתיחה הקבוע גם תכונות‬ ‫אופייניות קבועות אחרות כמו צפיפות, נק'‬ ‫לרוב תערובות, כל חומר המרכיב שומר‬ ‫ההיתוך וכו'.‬ ‫על תכונותיו המקוריות. דוגמה: אוויר,‬ ‫החומרים כמו נחושת, חמצן, ברזל הם‬ ‫תערובת של גזים שונים, המכיל כמונות‬ ‫חומרים טהורים שיכולים להיות שונים זה‬ ‫שונות של גזים חנקן וחמצן, מעט אדי‬ ‫מזה בהרכבם ובתכונותיהם כמן צבע, ריח,‬ ‫מים, פחמן דו- חמצני ועוד גזים נוספים.‬ ‫קשיות, פעילות כימית.‬ ‫נלי פרייזונד‬
  • 7. ‫חומרים‬ ‫קבוצה ‪:II‬‬ ‫תערובות‬ ‫חומרים טהורים‬ ‫תרכובות‬ ‫יסודות‬ ‫הבנויים מאטומים של שניים או יותר יסודות‬ ‫בנויים מסוג אחד של אטומים ומסומלים ע"י‬ ‫סמלים כימיים. סמל כימי של יסוד מורכב מאות כימיים המורכבים ביחס קבוע.‬ ‫אחת או שניים שהאות הראשונה היא תמיד אות‬ ‫למשל: מלח בישול ‪ ,NaCℓ‬פחמן דו- חמצני‬ ‫גדולה והאות השנייה היא אות קטנה. למשל:‬ ‫2‪ ,CO‬מים ‪ .H2O‬תכונות של התרכובות הן‬ ‫אלומיניום- ‪ Al‬ולא- ‪ aL,AL, al‬שונות מתכונות היסודות המרכיבים אותן.‬ ‫מימן- ‪H‬‬ ‫כך, בטמפ' החדר יסוד נתרן ‪ Na‬הוא מתכת‬ ‫נחושת – ‪ Cu‬ולא – ‪cU, cu ,CU‬‬ ‫חנקן- ‪N‬‬ ‫מוצקה, קל מאוד לחתוך בעזרת סכין. יסוד‬ ‫ולא- ‪ fE, FE, fe‬כלור ‪ -Cℓ‬גז בטמפ' החדר, בעל צבע ירוק-‬ ‫ברזל- ‪Fe‬‬ ‫חמצן- ‪O‬‬ ‫צהוב, עם ריח חריף, רעיל. יחד עם זאת,‬ ‫נתרן – ‪ Na‬ולא – ‪nA, NA, na‬‬ ‫זרחן- ‪P‬‬ ‫תרכובת נתרו כלורי )מלח בישול(- מותר‬ ‫לאכילה)לא רעיל(, גרגרים לבנים.תרכובות‬ ‫גופרית – ‪ S‬מגנזיום- ‪ Mg‬ולא – ,‪MG, mg‬‬ ‫ניתנות לפירוק לתרכובות פשיטות יותר או‬ ‫‪mG‬‬ ‫ליסודות שלהם ע"י השקעת אנרגיה בשתי‬ ‫דרכים:‬ ‫יסוד לא ניתן לפרק לחומרים אחרים.‬ ‫1. חימום. 2. אלקטרוליזה )העברת זרם‬
  • 8. ‫מתוך 911 )מאה ותשעה- עשר( יסודות הידועים כיום, רק חלק קטן מאוד מצוי בטבע‬ ‫כיסודות חופשיים. דוגמה: גזים חמצן, חנקן, ארגון וכו' המרכיבים אוויר.‬ ‫פחמן בצורת יהלום או גרפיט, זהב, נחושת- באדמה.‬ ‫רוב היסודות נמצאים בטבע בתרכובות. בדרכים שונות ע"י תהליך כימי, מפרקים אותן‬ ‫ליסודות או לתרכובות פשיטות יותר.‬ ‫פירוק‬ ‫דוגמה:‬ ‫תרכובות‬ ‫יסודות‬ ‫התרכבות‬ ‫2‪CuCℓ‬‬ ‫‪ Cu‬‬ ‫+‬ ‫2‪Cℓ‬‬ ‫.1‬ ‫3‪KCℓO‬‬ ‫→‬ ‫2‪KCℓ + O‬‬ ‫2.‬ ‫בתהליכים האלה, השתנו חומרי המוצא והפכו לחומרים אחרים. שינויים אלה נקראים שינויים‬ ‫כימיים‬ ‫לעומת זאת, כל שינוי שבו שומר החומר על תכונותיו המקוריות נקרא שינוי פיסיקלי.‬ ‫דוגמה לשינוי פיסיקלי הוא שינוי של מצבי צבירה.‬ ‫נלי פרייזונד‬
  • 9. ‫שינויים במצב צבירה של חומרים מנוסחים‬ ‫כתגובות‬ ‫המראה/ סובלימציה )יוד(‬ ‫עיבוי‬ ‫קיפאון‬ ‫גז‬ ‫אידוי‬ ‫נוזל‬ ‫התכה‬ ‫מוצק‬ ‫טמפ'‬ ‫טמפ'‬ ‫רתיחה‬ ‫היתוך‬ ‫לכל חומר טמפ' היתוך ורתיחה אופייניות לו. טמפ'‬ ‫והרתיחה מושפעות מחוזק הקשר בין‬ ‫ההיתוך‬ ‫שהקשר חזק יותר, טמפ'‬ ‫חלקיקי החומר. ככל‬ ‫ההיתוך או הרתיחה גבוהים יותר.‬ ‫נלי פרייזונד‬
  • 10. ‫מצב גז‬ ‫1. מרחק גדול מאד בין החלקיקים. ניתנים לדחיסה באופן‬ ‫משמעותי.‬ ‫2. חופש תנועה מלא של החלקיקים: ויברציה, רוטציה, טרנסלציה.‬ ‫3. החלקיקים נעים בתנועה אקראית, הגז ממלא את כל נפח הכלי.‬ ‫מצב נוזל‬ ‫1. מרחק קטן בין החלקיקים.‬ ‫2. חופש תנועה של ויברציה ורוטציה בלבד.‬ ‫3. משנה צורתו לפי צורת הכלי, ניתן לשפוך אותו מכלי‬ ‫לכלי.‬ ‫מצב מוצק‬ ‫1. החלקיקים קרובים זה לזה. )“נוגעים”)‬ ‫2. חופש תנועה מוגבל ביותר, רק של ויברציה.‬ ‫3. החלקיקים שומרים על סדר, אינם מקבלים את צורת הכלי.‬ ‫נלי פרייזונד‬
  • 11. ‫מה בין רתיחה לאידוי?‬ ‫רתיחה‬ ‫שינוי מצב צבירה מנוזל לגז‬ ‫•‬ ‫אידוי‬ ‫מתרחשת רק בטמפרטורת‬ ‫•‬ ‫שינוי מצב צבירה מנוזל לגז‬ ‫•‬ ‫הרתיחה.‬ ‫מתרחש בכל טמפרטורה בה‬ ‫•‬ ‫מתרחשת בכל נפח הנוזל.‬ ‫•‬ ‫יש נוזל‬ ‫רואים בועות. הבועות מכילות‬ ‫•‬ ‫מתרחש רק על שטח הפנים‬ ‫•‬ ‫של הנוזל‬ ‫גז שנוצר מהנוזל.‬ ‫לא רואים בועות.‬ ‫•‬ ‫נלי פרייזונד‬
  • 12. ‫ ‬ ‫מה הקשר בין טמפרטורה ומצבי צבירה ?‬ ‫ניתן לראות את תנועת החלקיקים , וזאת ע"י העלאת טמפרטורה באמצעות הזזת העכבר.‬ ‫•‬ ‫‪http://celebrate.digitalbrain.com/celebrate/web/science2/kinetic/lesson3.swf‬‬
  • 13. ‫מושגים שגויים:‬ ‫• מולקולות של מוצקים קשות, מולקולות גזים הן רכות‬ ‫• מולקולות של מוצקים הן הגדולות ביותר, מולקולות גזים הן‬ ‫הקטנות ביותר‬ ‫צורת המולקולות, גודלן ומסתן לא משתנה עם שינוי מצב הצבירה.‬ ‫צורת ההופעה משתנה )למשל, הגז פחות נראה לעין מהמוצק(, אך‬ ‫לא משום שהמולקולות השתנו אלא בגלל הכוחות שביניהן. שינויי‬ ‫מצב צבירה הם שינויים פיסיקאליים‬ ‫נלי פרייזונד‬
  • 14. ‫בחימום מוצק, נוזל או גז‬ ‫טמפרטורה )°‪(C‬‬ ‫הטמפרטורה עולה כי גוברת‬ ‫התנועה האקראית של החלקיקים.‬ ‫רתיחה‬ ‫גז‬ ‫טמפ’ רתיחה‬ ‫נוזל‬ ‫במהלך ההיתוך או הרתיחה‬ ‫הטמפרטורה נשארת קבועה.‬ ‫האנרגיה מושקעת בשבירת‬ ‫היתוך‬ ‫טמפ’ היתוך‬ ‫המולקולות.‬ ‫הקשרים בין‬ ‫מוצק‬ ‫נלי פרייזונד‬ ‫אנרגיה )‪(kJ‬‬
  • 15. ‫חומרים‬ ‫תערובות‬ ‫חומרים‬ ‫טהורים‬ ‫תערובת מגוונת‬ ‫תערובת אחידה‬ ‫) הטרוגנית(‬ ‫) הומוגנית(‬ ‫זו תערובת שבה ניתן לראות בעין את‬ ‫זו תערובת שבה לא ניתן לראות בעין‬ ‫מרכיביה השונים.‬ ‫או במכשיר משוכלל את מרכיביה.‬ ‫למשל: חול + מלח, אבקת ברזל + גופרית‬ ‫מי- מלח‬ ‫למשל: מים + מלח ←‬ ‫ממס + מומס ← תמיסה מימית‬ ‫משימה: לפניך רשימה של חומרים שונים. מיין אתם לתערובת אחידה או‬ ‫מגוונת. הסבר את קביעתך.‬ ‫אוויר, שיש, מי- ים, אריחי רצפה, סלט ירקות, מרק, קוקה- קולה, וודקה,‬ ‫מיץ תפוזים, בושם, תה, יין.‬ ‫נלי פרייזונד‬
  • 16. ‫סוגי תערובות ושיטות ההפרדה‬ ‫תערובות‬ ‫מגוונת / הטרוגנית‬ ‫אחידה /‬ ‫הומוגנית‬ ‫מוצק +‬ ‫נוזלים‬ ‫מוצקי‬ ‫נוזלים‬ ‫מוצק +‬ ‫נוזל‬ ‫ם‬ ‫נוזל‬ ‫מים + שומן‬ ‫מים + שמן‬ ‫חול + מלח‬ ‫מים + כהל‬ ‫מים + מלח‬ ‫מים + חול‬ ‫מים + נפט‬ ‫חול + אבקת ברזל‬ ‫מים + מיץ פטל‬ ‫מים + סוכר‬ ‫סינון‬ ‫מיצוי‬ ‫מגנטיו‬ ‫זיקוק‬ ‫אידוי‬ ‫ת‬ ‫מסיסות‬ ‫כרומטוגר‬ ‫פיה‬ ‫נלי פרייזונד‬