1. הצעה לקריאה מחודשת ב"מלאכים באים"
הערת המחברת: זהו מסמך פרטי אישי. איני קשורה למוסד או ארגון כלשהו-
תרבותי או פוליטי. לא קראתי שום בקורת או מסה ספרותית על ספר זה.
פשוט נבהלתי...לאור האירועים שפקדו אותנו בשנה החולפת, לא יכולתי שלא
להיזכר שוב ושוב בספרו הנהדר של יצחק בן-נר, "מלאכים באים" )ירושלים :
הקיבוץ המאוחד: ספרי סימן קריאה, 7891(, אשר הפליא לראות את העתיד.
בין דפי הרומן הבלתי אפשרי, בין דוד הנהנתן, הספקן, האיש-מחשב, בעל הזיכרון המופלא, לדו
הבוגדנית , קורבן לתקופה, בלתי ניתנת להשגה, אהבת חייו, שוזר בן-נר טרגדיה קיומית, בה
ישראל של המאה ה-12 נתונה בידי קבוצה דתית פנאטית, קיצונית, אלימה.
כבר אז, ב-7891, בן-נר מזהה את הסכנה שבקיצוניות, בחוסר הסובלנות, את יתרונות
)וחסרונות( הטכנולוגיה.
את המחירים שיהיה עלינו לשלם אם לא נתעורר עכשיו
אז אם אכפת לכם, תעזרו לי לוורל 1 את המסמך הזה.
בתקווה שזה יפתח לכולנו ערוצי מחשבה ופעולה- ורצוי היום ולא מחר, שלא נמצא את
עצמנו מככבים ברומן עתידי כלשהו.
גבריאלה אלעזר, אוקטובר 0102
"הדורות הבאים לא יבינו, תאמינו לי, איך ויתרנו כל כך בקלות על היכולת לבנות לעצמנו את
מבצר החופש שלנו, את האמונה החילונית. הם לא יבינו איך היינו לכופרים בעצם מהות
חיינו" )עמ' 111(
אז מה היה לנו בשנה החולפת? כמה אירועים, לאו דווקא לפי סדר חשיבות:
1. השר אלי ישי מודיע שהוא סוגר את שירותי אתר משרד הפנים בשבתות- למרות
שלמיטב ידיעתי והבנתי, אני כחילונית עדיין נחשבת אזרחית מדינת ישראל הזכאית
לקבל שירותים למרות חוסר דתיותי. בסופו של דבר האתר לא נסגר, אבל...כבר תומכיו
מודיעים שילכו בעקבותיו. למרות שברור שאתר זה משרת ציבור חילוני בשבתות
ומועדים )ואם יותר לי אוסיף- ממילא משרת ציבור עובד שיש לו זמן בעקר בסופ"שים
לביצוע תשלומים..( ויסלחו לי כל אותם דתיים עובדים. מי שדתי- שלא ייכנס. מה יותר
פשוט מזה?
2. דתיים נגד פליטים- רוצים לייהד את דרום תל אביב-
לא מוכנים לקבל זרים
3. דתיים נגד הומוסקסואלים, לסביות וטראנסג'נדרים-
נגד מצעדי גאווה- לא שאלה עוברים בשכונות דתיות..הם פשוט לא מוכנים לקבל את
"התופעה". נקודה. מבחינתם, הם לא בני אדם.
4. דתיים רוצים להעביר את בית חולים ברזילי-
למה? כי גילו שהוא עומד על קברים עתיקים. מה חשוב יותר? קדושת החיים, בדמותו
של בית חולים מציל חיים, או קדושת המוות? בסופו של דבר הוא לא זז- לא ברור באיזה
מחיר פוליטי )שעון חורף...?(
1 מי שקרא או יקרא עתה את הספר יבין מאיפה הגיע המושג הזה, באנגרית. רמז: השורש אינו
בעברית...
5/1
2. הצעה לקריאה מחודשת ב"מלאכים באים"
דתיים מפגינים נגד פתיחת חניון ספרא בירושלים- 5.
אלימות, הרס וניצול ציני של זכויות דמוקרטיות להפגנה. ממתי הציבור הדתי עושה
שימוש בחניון בשבת? על מה המהומה?
תנורי אפיה דו תאיים בהשגחת הבד"צ )תודה ל ד. וח. על המידע(- 6.
גם אם תרצו לא תצליחו להפעיל בו זמנית את שני תאי התנור...מדובר על תנורי האפייה
שיש לרובנו )לא לבעלי "לה קוצ'ינה"(. אלא התנורים העממיים כמו דה-לונגי או באקו.
הם אומנם בעלי שני תאים לאפיה עליונה ותחתונה, אבל אם תרצו להפעיל אותם בו
זמנית- נניח, לזניה וצלי..- לא תוכלו. כי הם לא ניתנים להפעלה בו זמנית, שחלילה לא
נערבב אדים בין בשר לחלב..רק שלא אומרים לכם את זה...זה סוד כמוס ל..
מעבירים לשעון חורף - 7.
העובדה שבחוץ נמדדת ברגעים אלה טמפרטורה של 53 מעלות או יותר והעובדה שזה
עולה מיליונים למדינה- זה ממש לא מפריע לציבור קטן להכריע עבור מדינה שלמה. ככה
זה כשדת ופוליטיקה מעורבבים- מתי נבין שיש להפריד כוחות?
מפרידים בין גברים לנשים ברחובות ירושלים, כולל מחיצות ואברכים בריוניים שמוודאים 8.
שלא מתערבבים-
על זה אני בכלל לא רוצה להוסיף- הזוי, משפיל, מקומם
האם במעשים אלה הציבור הדתי לא כופה את עצמו על רוב לא דתי? האם במעשים אלה
הציבור הדתי לא פוגע ברגשות ציבור שלם אחר? איפה הסובלנות? איפה "ואהבת לרעך
כמוך"? האם זה חל רק עלינו, הלא דתיים? האם רק עלינו מוטלת החובה לגלות סובלנות
וכבוד כלפי האחר, הדתי? לחרדים מותר ורצוי בשם האמונה המוחלטת להכריע בכל עניין,
לא חשוב אם הוא נוגע לעם כולו. כפייה דתית טהורה.
נמאס.
אז עכשיו, על הרקע הזה אני מזמינה אתכם לקרוא שוב את המשפטים הבאים- ותזכרו שהם
נכתבו לפני יותר מ-02 שנה...
"באיזו מהירות אנו מוכנים לקבל על עצמנו על אשמה בענייני יהדותנו כדבר מובן מאליו. כמו
חבים אנו לנאמני האמונה את חטא חילוניותנו" )עמ' 02(
"כך הוא בדמוקרטית כוהנים. יש אנשים הנוטלים לעצמם חירות רבה יותר במהלכיהם עם
אחרים, בהיותם מופקדים, מטעם הרשות או בהסכמתה, על שמירת האמונה" )עמ' 22(- מי
מינה את האנשים האלה לכפות עצמו על ציבור שלם? האם זה לא מעמיד את מושג
הדמוקרטיה בסימן שאלה? מי קבע שהם-הם נציגי-על של אלוהים? הם מפרשים ומרשים או
אוסרים- על פי מה? שיחליטו לעצמם- למה מותר להם להחליט עליי?? אני לא בחרתי בהם
ואין לי שום עניין איתם. אני תושבת ישוב חילוני, מגדלת את בנותיי בחילוניות טהורה- למה
הם יכולים להשפיע לעליי, על חיי, כל מותי?
"משמרת נאמני שבת מזוינים ברובים...דרשו לדעת בזעם מדוע מכונית עם רישוי ותגים צבאיים
מחללת בנסיעתה את השבת" )עמ' 331(. בסופו של דבר, הנהג והנוסע ש"העיזו" לחלל את
השבת, נרצחו, ועל מותם רקדו הקנאים, שומרי השבת..רצח בשם אמונה עיוורת
"אמרתי לו שלא צריך להתווכח איתם. מה יש להתווכח? שומעים ושותקים...מדי שחר מתגלות
גוויות ברחובות הערים. באיזו קלות הם משמידים את מתנגדיהם" )עמ' 52-42(- האם זה לא
מעלה זיכרון מזמן אחר, תקופה אחרת, אפלה?
5/2
3. הצעה לקריאה מחודשת ב"מלאכים באים"
בן-נר מתאר עתיד נקי, בו כלבים כבר לא משוטטים ברחוב- כי פשוט אין כלבים, אסור להחזיק
בעלי חיים. מיגרו את מחלת הסרטן- מוות מהמחלה הוא נחלת העבר; אין עצים טבעיים- הכל
פלסטי ומלאכותי ונצחי. אפילו ערבים לא נותרו בעידן העתידי הזה- כולם הורחקו. כל מה שנותר
בישראל הוא שלטון דתי וקיצוני ומיעוט חילוני, שמנסה לשרוד עד כמה שאפשר- בין אם בניתוק
וריחוק )כמו דוד הגיבור ש"יושב בצד..]ו[ ויודע שאין כל תועלת. אתה מתווכח- והרשות עושה
כרצונה", עמ' 13(, בשיגעון )כמו אלפונסו הכבאי( או בהתאמה והתרפסות לכח השלט )כמו דב
האופורטוניסט(.
אז אמנם אין מחלות ממאירות, אבל מה שהורג בני אדם בעידן זה הוא מחלה ממאירה הרבה
יותר קשה- כפייה דתית שאינה מוכנה לקבל שום ביטוי של חוסר אמונה. בעידן זה האמונה
העיוורת היא השלטון האמיתי ובשמה נעשים מעשי אלימות נוראיים. אז מה ההבדל בין היהדות
המתוארת בספר, לבין האינקוויזיציה הספרדית או הנאציזם או החונטות הצבאיות בדרום
אמריקה? אין הבדל- כאשר לוקחים חיי אדם בשם אמונה קיצונית כלשהי, זו המחלה
הממארת האמיתית כי היא מכרסמת בכל ואין תרופה שתנצח אותה. כאן מתואר שלטון
קיצוני, דיקטטורי, בלתי מתפשר.
ואם מישהו יגיד שאנחנו חיים ומתנהלים תחת שלטון דמוקרטי, נא לרענן את החומר שנלמד
בתיכון- ונזכור כולנו שגם היטלר נבחר באמצעים דמוקרטיים.
הדיקטטורה הדתית המתוארת בספר קבלה את כוחה מהשלטון הדמוקרטי.
"...חשודים בפפ"ם )פעילות פוליטית מתגרה(" )עמ' 04(- ואם זה לא מריח חונטה צבאית, אז
אני לא יודעת מה כן... defineחשודים ומתגרה בבקשה...
"איזו צביעות. הרי זה התשלום שאני מדבר עליו. לשתוק, לא לבקר. לא למחות. להיכנס
למסגרות האמונה או להישאר במיעוט חילוני מתון. לוותר על כל חירויות האזרח הבסיסיות שלך.
לא לחלום." )עמ' 34(- זה מה שאנחנו רוצים להנחיל לילדינו? לוותר? לא לדרוש את שאנו
זכאים לו? זכויות בסיס כמו חופש התנועה בשבת? חופש העבודה בשבת? מי שחשוב לו,
הרי ישמור במילא על קדושת השבת. אבל למה בתי החילונית מנועה מלעבוד בשבת, אם
ברצונה בכך, כי חוק המדינה אינו מתיר להעסיק יהודים? עד כמה הצביעות יכולה להרחיק
לכת? ומה עושות משפחות שאין בכיסם היכולת לרכוש רכב? מתי הם יכולים לטייל?
במהלך השבוע? אבל אולי הם במקרה עובדים בניגוד לדתיים רבים, ועל כן הזמן הפנוי
היחיד שלהם הוא בשבת... ומה קורה עם יהודי כל העולם- האם הם יהודים פחות? האם
רבני ותלמידי הרבי מלובביץ בברוקלין נחשבים פחות בגלל שהם חיים בניו יורק, בה הכל
פתוח בשבת?.. האם הם מנועים מלקיים את יהדותם על פי ראות עיניהם? לא ולא- אך הם
לא יכולים להשפיע על שאר המדינה, וכולם חיים בשלום זה עם זה.
בן-נר מתאר ישראל שנראית לנו, עדיין, זרה, אך מפחיד לחשוב כמה בעצם זה קרוב. מדינה
בה כל סמליה ומונומנטיה דתיים: שמות הרחובות והשכונות על שם רבנים וקדושים )קדושי
עמנואל סיטי, בעלהשםטובמאוד(. רחוב שמעון פרס הוא בסך הכל סמטה קטנטנה ברובע לא
מאוד יוקרתי. התרבות החילונית על סמליה פשוט נמחקה- מישהו אמר טיבט? או חינוך מחדש
בסגנון מאו? אמריקה של מקארת'י? "שהרי כל אחד מן הרעים ידע שבעת כזאת מוטב שלא
להשמיע דעות נחרצות בעניינם השנויים במחלוקת, מחמת מאזיני-אגב, מלשינים ומסגירים
למיניהם... להם כמיעוט חילוני לא היו השפעה ונגיעה במערכות אלה...כל חיינו כאן וכל הווייתנו
כאן כמוהם כחיים במציאות של כלא" )עמ' 36-26(
5/3
4. הצעה לקריאה מחודשת ב"מלאכים באים"
בן-נר מתאר עידן בו עודף המידע, ממנו אנחנו מתחילים לסבול היום, מטופל פשוט על ידי
מחיקת "מידע מיותר"- אבל מי זה הקובע מה מיותר ו מה נחוץ? השלטון כמובן. זו תקופה
חשוכה- תרתי משמע: השמש כבר לא מאירה כמו בעבר, אפלת השלטון ואפלה טבעית.
אמנם הקדמה הטכנולוגית בולטת- כבר אז בן-נר מתאר "דיגיתונים", "תמונפון", מחשבי
על, כפתורי מגע. אבל יחד עם זאת זו תקופה בה ישראל חזרה אחורה אלף שנות אור
מבחינת מה מותר ומה אסור, ומהו חופש לחיות את חייך על פי ראות עיניך: "קנאות דתית
מדודה שולטת בנו...אסור לעשן ואסור להפיל ולדות באשה ואסור משכב-זכר ואסור לדבר סרה
ביושב במרומים ואסור לראות הצגות זימה ותמונות זימה" )עמ' 57(. מורה לאסטרונומיה
שנתפס במשכב-זכר "נידון למיתה, עונשו הומר למאסר עולם" )עמ' 621(.
אם לא נקום ונעשה מעשה היום, ברגע זה, לא נוותר ולא נכנע לסחטנויות דתיות, הרי צפוי
לנו שנהפוך בימי חיינו "למיעוט ]של[ חילונים...]ה[ מתקפחים כל הזמן. הרבה יותר קל,
במציאות שלנו, להגיע להומוגניה חברתית כאשר אתה בעל אמונה מוצהר. אם אתה אפיקורוס
בהכרה, גם אם אינך עושה מן האמונה באי האמונה דגל וגם אם אינך מזהה את האתאיזם של
עם המחאה נגד השלטונות- גם אז אתה חשוד, מבודד, לא כשר" )עמ' 901(
"לכח הפוליטי, ליכולת ההגנה הפונקציונאלית שבדת, להשפעת האמונה או האיום שבה, חובר
גם בסיס הכלכלי, איזו שכבת שומן. הדת היהודית בימינו..עשירה כמו הכנסיה הקתולית בימי
הביניים" )עמ' 011(. וחשוכה כמוה גם. השמאל המתון של היום יהפוך בעתיד- כך על פי בן-
נר, למיעוט חסר כל השפעה. בעתיד צפויים כל מי שיתנגד לשלטון למוות בירייה- אמרתי
כבר משטרים חשוכים? ישראל העתידית משולה לאיראן, בה נאסר לקרוא את לוליטה- כך
בישראל העתידית, האוסרת לקרוא את "ספרו של נבוקוב" )עמ' 911(
בישראל העתידית- או שמא העכשווית?- הקנאים הדתיים דומים, יהיה מוצאם אשר יהיה:
"אחת הבעיות שלא נמצא להן פתרון הייתה בעיית הדמיון המדהים בין קנאינו המתנדבים
לקנאיהם המתאבדים. אלה ואלה לבשו חלקי מדים. אלה ואלה חבשו כיפות, גידלו זקנים שחורים
והתיזו מבטי שנאה רושפים על סביבותיהם" )עמ' 331(
בישראל העתידית, ירושלים היא ארץ אחרת, ארץ המיושבת כל כולה על טהרת החרדים.
"כבר ארבעים שנה ויותר מאז עזבוה אחרוני החילונים" )עמ' 952(. מה יש להוסיף? ירושלים
היום כבר נמצאת במצוקה אמיתית. מעודדת את הציבור החילוני לשוב אליה, ויש לקוות שראש
העיר האנרגטי שלה אכן יצליח להחזיר עטרה ליושנה. ירושלים נגד תל אביב, ממלכת האלים
נגד ממלכת האדם. ירושלים בה "האנשים הם אותם האנשים...אבל אלה יצורים אחרים לגמרי.
אמונתם אחרת. מנהגיהם אחרים. על רוב חידושי הטכנולוגיה שברא המוח האנושי ויתרו.
עינוגים והבלותות, שהם חלק הכרחי ממנת היום ומעצם הקיום בתל אביב החילונית-למחצה, לא
מוכרים להם או שאסורים עליהם באיסור חמור....אפילו שפתם אחרת...הם מדברים בקולות
רמים, מרצים בתוקף...אין אצלם "הן-אדם"...אלא "יהודי". ואין ברכה גדולה מ"שתחיה ותזכה
לקיים מצוות", ואין השיגי יותר מלהשיב אל תחת כנפי האמונה חילונים רבים כל האפשר... ואין
כאן הכרה בחוכמה חדשה, יהודית או אוניברסאלית, כי רק על פי דברי חכמים יהודים קדומים
וספרים יהודים עתיקים ייקבעו אורחות- חייהם, בפרשנות של גדולי התורה שלהם, שברצותם
מתירים וברצותם אוסרים" )עמ' 262-162(
בן-נר רואה עתיד מפחיד, אלים, בו מלקים או רוצחים במכות ובהצלפות, נשים ש"חטאו בגילוי
שיער" או "בעל מטבח אחד, שנמצאה טריפה במקררו" )עמ' 662(. כמו בעולם עתיק, רווי שנאה
לאחר ופרימיטיבי, מוצאים לכיכר העיר לעיני כל, למען יראו ויראו, את החוטאים האלה, והקהל
העצום המתאסף, זוכה למנת אדרנלין מואצת, ממש כמו בימי המכשפות של ארה"ב הפוריטנית.
5/4
5. הצעה לקריאה מחודשת ב"מלאכים באים"
זהו עולם בו הרגש השולט הוא פחד, והתגובה היחידה בעולם כזה היא ניתוק וניכור, או כניעה
לכח השולט והתרפסות.
דוד הלפרין, ממש כמו דוד התנכי, מאמץ את הגישה הראשונה, של ניתוק כאמצעי היחיד
להישרדות, עד אשר הוא חווה בגופו ובנפשו את אימת השלטון. החוויה המטלטלת הזאת גורמת
לו לשנות את התנהלותו, וממש כמו דוד התנכי, מתעמת עם המפלצת הגוליתית בגילומם של 3
האברכים שעינו אותו. השאלה היא האם זהו ניצחון או כישלון )תצטרכו לקרוא את הספר עד
תום..אני בעצמי לא בטוחה אם זה ניצחון או כשלון(. סצנות הסיום רוויות אלימות קשה במיוחד,
אפוקליטית.
וכך דוד הנהנתן והספקן יוצא למאבק נגד "האלוהות ההמונית", זו שמגדלת "עדר גדול הדוהר
בעקבות אמונה שאסור להרהר אחריה" )עמ' 282(. "בשומרי האמונה אני נאבק, על שבשמה
הם עושים את מעשיהם הנפשעים" )עמ' 382(. זו אמונה נעדרת אחריות, בשמה מבצעים
האברכים השליחים, הבריוניים, את עבודתם הבזויה, רוצחים, מענים ובעצם משתלחים בציבור
החילוני הציוני )"חצ"י" זה הביטוי הגאוני- חילונית ציונות יהודית, לעומת השלם, הדתי, המאמין
בלי ספק, בלי סייג, בלי מעצורים. בשם האמונה, הדתיים בספר רק "מבצעים הוראות" )עמ'
792(, יהיו אלה אשר יהיו )מעורר זיכרונות..?(
בתולדות האנושות, מעשי הכפייה, האלימות, הפשעים שבוצעו במדינות רבות מדי, בשם
איזו אמונה או דת, שמטרתן לשנות תרבות והתנהלות, התחילו לרוב בטפטוף - גרמניה,
פולין, רוסיה, סין, ארגנטינה, ברזיל, צ'ילה, ארה"ב, אפגניסטן, איראן, ועוד רבות אחרות.
האיש ברחוב לעולם לא ירגיש מאוים, בהתחלה. באופן הישרדותי, בני אדם נוטים תמיד
להאמין שגם כשהמצב מתדרדר, הוא תמיד ישתנה לטובה. אנחנו לא רוצים לראות את
המציאות בעיניים פקוחות.
אני מזמינה את כולנו לפקוח עיניים עכשיו, לפני שטפטוף ההגבלות
והאיסורים שהתחיל להרטיב אותנו, יהפוך למבול שישטוף את
החילונים לעבר ימי החושך, ואת ישראל הדמוקרטית ישלח לעזאזל.
או כדבריו של דוד לקראת מפגש הקטן מול העצום: "ההשתייכות היא הביטחון. הזהות
העצמית. ומכאן שאהבת המולדת היא הדבר המובן מאליו ביותר, כמו אהבת עצמי. ומכאן
שבצאתי להגן על עצמי או על כבודי שחולל או על מעט החירות שנותרה לי או על מבצרי
הקטן, אני מגן על תבנית החיים הכוללת, שמייצגת אותי, שאני מייצג אותה, שאני חלק
ממנה והיא חלק בלתי נפרד ממני-ומכאן שאני מגן על זכותי שלא להרהר כלל באהבת
המולדת שבי או לחפש לה צידוקים, משום שהיא חלק ממני וממהותי כדוד הלפרין, כיהודי,
כישראלי, כאדם. אינטלקטואל אמיתי...אינו צריך לצטט כל הזמן מדברי אחרים" )עמ' 113(
די!!!!!
5/5
