1. במרץ של ברק אובמה 18, 1008
מרוץ נאום:
http://www.slideshare.net/VogelDenise/031808-obama-race-speech
"אנחנו, העם, על מנת ליצור איחוד מושלם יותר".
לפני כמאה ועשרים ואחת שנה, באולם שעדיין עומד מעבר לכביש, קבוצה של אנשים התאספה ו, במילים פשוטות אלה, השיק הניסוי בלתי הסביר של
אמריקה בדמוקרטיה. חקלאים וחוקרים; מדינאים ופטריוטים שנסעו מעבר לאוקיינוס כדי להימלט רודנות ורדיפה סוף סוף עשו את הכרזת עצמאות
האמיתית שלהם בכנס בפילדלפיה, שנמשך עד לאביב 1717.
2. המסמך שהפיק היה חתום סופו של דבר אבל בסופו לא גמור. הוא היה מוכתם על ידי חטאיו של העם הזה המקורי של עבדות, שאלה שחלקה את
המושבות והביאה את האמנה לקיפאון עד המייסדים בחרו לאפשר סחר העבדים להימשך לפחות 20 שנים נוספות, ולעזוב כל פתרון סופי לדורים
הבאים.
כמובן, את התשובה לשאלת העבדות הייתה כבר מוטבעת בתוך החוקה שלנו - חוקה שהיה בלב לבו של אני לא אידאל של אזרחות שווה בפני
החוק; חוקה שהבטיחה אנשי חירותו, ובצדק, ואיגוד ה יכול להיות וצריך להיות מושלם לאורך זמן.
ובכל זאת מילים על קלף לא היית להיות מספיק כדי לספק עבדי משעבוד, או לספק גברים ונשים מכל צבעים ואמונת מלוא זכויותיהם וחובות
כאזרחים בארצות הברית מה יהיה צורך היה אמריקאים בדורות הרצופים שהיו מוכן לעשות את החלק שלהם -. באמצעות מחאות ו מאבק, ברחובות
ובבתי המשפט, דרך מלחמת אזרחים ומרי אזרחים ותמיד בסכנה גדולה - כדי לצמצם פער שבין ההבטחה של האידיאלים שלנו ואת המציאות של
זמנם.
זו הייתה אחת מהמשימות שנקבעו לנו בתחילת הקמפיין הזה - להמשיך את המסע הארוך מאלה שבאו לפנינו, צעדה ליותר פשוט, יותר שווה, יותר
חופשי, . אכפתיות יותר ואמריקה המשגשגת יותר אני בחרתי לרוץ לנשיאות ברגע זה בהיסטוריה כי אני מאמין מאוד שאנחנו לא יכולים לפתור את
האתגרים של זמננו, אלא אם כן לפתור אותם יחד - אלא אם כן אנחנו מושלמי האיחוד שלנו על ידי הבנה שאנחנו יכולים להיות שונים סיפורים, אבל
אנחנו מחזיקים תקוות משותפות; שאנחנו לא יכולים להסתכל באותו ולא ייתכן שהגיעו מאותו המקום, אבל כולנו רוצים להתקדם באותו הכיוון - לעתיד
טוב יותר עבור ילדינו ונכדינו.
אמונה זו נובעת מהאמונה בלתי המתפשרת שלי בהגינות ובנדיבותו של העם האמריקאי. אבל זה מגיע גם מהסיפור האמריקאי שלי.
אני בנו של גבר שחור מקניה ואישה לבנה מקנזס. גדל עם העזרה של סבא לבן ששרד דיכאון לשרת בצבאו של פטון במהלך מלחמת העולם השני
וסבתא לבנה, שעבד על הרכבת מחבל הקו בפורט Leavenworthבזמן שהוא היה בחו"ל. אני כבר הלכתי לכמה מבתי הספר הטובים ביותר באמריקה
וחייתי באחת המדינות העניות בעולם. אני נשוי לאמריקאי שחור שנושא בתוכה את דמם של עבדים ובעלי עבדים - ירושה אנו עוברים על לשתי
בנותינו היקרות. יש לי אחים, אחיות, אחייניות, אחיינים, דודים ובני דודים, מכל גזע ובכל גוון, פזורים על פני שלוש יבשות, וכל עוד אני חי, אני לעולם
לא אשכח את זה בשום מדינה אחרת על כדור ארץ הוא הסיפור שלי אפילו האפשרי.
3. זה סיפור שלא הפך אותי למועמד המקובל ביותר. אבל זה סיפור שנצרב במבנה הגנטי שלי לרעיון שהעם הזה הוא יותר מסכום חלקיו - שמתוך רב,
אנחנו באמת אחד.
במהלך השנה הראשונה של הקמפיין הזה, כנגד כל סיכויים כדי להיפך, ראה כיצד רעב העם האמריקאי היה להודעה זו של אחדות. למרות הפיתוי
להציג את מועמדותי דרך עדשה טהורה גזעית, נצחו נצחונות פיקוד במדינות עם חלק מהאוכלוסיות הלבנות ביותר בארץ. בדרום קרוליינה, שבו דגל
הקונפדרציה עדיין עף, בנינו קואליציה חזקה של אמריקאים אפריקאים ואמריקאים לבנים.
זה לא אומר שהמרוץ לא היה בעיה בקמפיין. בשלבים שונים במסע הפרסום, כמה פרשנים העריכו אותי גם "שחור מדי" או "לא מספיק שחור."
ראה בועת מתחים גזעית על פני השטח במהלך השבוע שלפני קרוליינה העיקרית בדרום. העיתונות סרקה כל סקרי יציאה לעדות האחרונה של קיטוב
הגזעי, לא רק במונחים של שחור ולבן, אלא שחור וחום גם כן.
ובכל זאת, זה כבר רק בשבועות האחרונים, כי הדיון בגזע בקמפיין הזה קבל תפנית בעיקר מחלוקת.
בקצה אחד של הספקטרום, ששמענו על הרמז שמועמדותי היא איכשהו תרגיל באפליה מתקנת, שהיא מבוססת רק על רצונם של ליברלים פעורי עיניים
לרכוש פיוס גזעי בזול בצד השני, אנחנו. ששמע הכומר שלי לשעבר, הכומר ג'רמיה רייט, להשתמש בשפת תבערה להביע את הדעות שיש להם פוטנציאל
לא רק כדי להרחיב את הקו המפריד בין הגזעים, אבל דעות שמשמיצות גם את הגדולה ואת הטוב של האומה שלנו, שצדק להעליב לבן ושחור גם יחד .
אני כבר גיניתי, במונחים חד משמעיים, ההצהרות של הכומר רייט, שגרם למחלוקת כזו. עבור חלק, שאלות מציקות תישארנה. האם אני מכיר אותו
להיות מבקר לעתים חריף של מדיניות פנים וחוץ של ארה"ב? כמובן. האם אי פעם שמעתי אותו לעשות דברים שיכולים להיחשב שנוי במחלוקת בעת
שישבתי בכנסייה? כן. האם אני לא מסכים עם הרבה מדעותיו הפוליטיות? בהחלט - בדיוק כפי שאני בטוח שרבים מכם שמע הערות מהכמרים שלכם,
הכמרים, או הרבנים שבה אתה מאוד לא הסכמת.
אבל את הדברים שגרמו לסערה האחרונה זה לא היו פשוט שנויים במחלוקת. הם לא היו פשוט המאמץ של מנהיג דתי לצאת נגד עוול נתפס במקום זאת,
הם הביעו דעה עמוקה מעוותת של הארץ הזאת -. נוף שרואה גזענות לבנה כאנדמי, ושמרומם מה לא בסדר באמריקה מעל לכל שאנחנו יודעים
4. הוא נכונים עם אמריקה; נוף שרואה את הסכסוכים במזרח התיכון כמושרש בעיקר בפעולות של בעלי ברית איתנים כמו ישראל, במקום נובע
מהאידיאולוגיות הסוטות ומלאה שנאה של האיסלאם הקיצוני.
ככזה, הערותיו של הכומר רייט לא טעו, אלא מחלוקת, מחלוקת בשעה שאנחנו צריכים אחדות; טעון גזעי בזמן שבו אנחנו צריכים לבוא יחד כדי לפתור
קבוצה של בעיות מונומנטליות - שתי מלחמות, איום טרור, נופל כלכלה, משבר כרוני בריאות ושינוי האקלים הרסני; בעיות כי הם לא שחורים או
לבנים או היספאנים או אסיה, אלא בעיות שעומדות בפני כולנו.
בהתחשב ברקע שלי, הפוליטיקה שלי, ואת הערכים והאידיאלים המוצהרים שלי, שם יהיו ללא ספק אלו שעבורם דבריי גינוי אינם מספיק. למה
לשייך את עצמי עם הכומר רייט במקום הראשון, הם יכולים לשאול? למה שלא יצטרף אל כנסייה נוספת? ואני מודה שאם כל מה שידעתי על הכומר
רייט היו הקטעים דרשות אלה שהופעלו בלולאה אינסופית בטלביזיה ו ,You Tubeאו אם שילוש הכנסייה המאוחדת של ישו תאם את
הקריקטורות שרקחו פרשנים מסוימים, אין ספק שהייתי מגיב באותה הדרך
אבל האמת היא, שלא כל מה שאני יודע על האיש. האיש שפגשתי לפני למעלה מעשרים שנה הוא אדם שעזר לי להציג לאמונה הנוצריה שלי, איש שדבר
איתי על התחייבויותינו לאהוב אחד את השני, כדי לטפל בחולים ולהרים את העניים. הוא אדם ששירת את ארצו כנחת אמריקאי; שחקר והרצה בכמה
מהאוניברסיטות והמכללות הטובות ביותר בארץ, ואשר במשך למעלה משלושים שנה הוביל כנסייה שמשרתת את הקהילה על ידי עושה את
עבודתו של אלוהים על פני כדור הארץ - ידי דיור לחסרי הבית, עזרו לנזקקים, מתן שירותי טיפול יום ובמלגות ומשרדי כלא, והושטת יד לאלו
הסובלים מאיידס / .HIV
בספר הראשון שלי, חלומות מאבי, שתארתי את החוויה של השירות הראשון שלי בשילוש:
"אנשים התחילו לצעוק, קמו ממושביהם ולמחוא כפיהם ולזעוק, רוח חזקה נושאה את קולו של הכומר אל בין הקורות .... ובתו היחיד - תקווה - שמעתי
משהו אחר;! למרגלות צלב ש, בתוך אלף כנסיות ברחבי העיר, דמיין לעצמי את הסיפורים של אנשים רגילים שחורים מתמזגים עם הסיפורים של דוד
וגוליית, משה ופרעה, הנוצרים בגוב האריות, השדה של יחזקאל עצמות יבשות הסיפורים האלה - של הישרדות, וחופש, ותקווה - הפכו את
5. הסיפור שלנו, הסיפור שלי;. הדם שנשפך היה הדם שלנו, את דמעות דמעותינו; עד הכנסייה השחורה הזה, ביום בהיר זה, נראות פעם נוספת כלי נושא
את סיפורו של עם לדורים הבאים ואל עולם גדול. הניסויים והניצחונות שלנו הפכו בבת אחת ייחודיים ואוניברסליים, שחורים ויותר משחורים; במתעד
את המסע שלנו, את הסיפורים והשירים נתנו לנו אמצעים כדי להשיב את הזיכרונות שאנחנו לא צריכים לחוש בושה על זכרונות ... שכל בני האדם יכול
ללמוד ולהוקיר - ושבו אנו יכולים להתחיל לבנות מחדש ".
זה היה הניסיון שלי בטריניטי. כמו כנסיות בעיקר שחורות אחרות ברחבי הארץ, שילוש מגלם את
הקהילה השחורה בכללותו - הרופא ואמא של רווחה, תלמיד למופת וכנופיה שהולמת לשעבר כמו
כנסיות שחורות אחרות, השירותים של טריניטי מלאים בשחוק צרוד ולפעמים נלוז. הומור. הם מלאים
בריקודים, מחיאות כפות, צרחתי וצעק שאולי נראה צורם לאוזן לא מיומן. הכנסייה מכילה בחסד
המלא ואכזריות, האינטליגנציה החריפה ובורות המדהימה, המאבקים וההצלחות, אהבה וכן, הטיה
והמריירות שמרכיב את החוויה השחורה באמריקה.
והדבר עשוי להסביר, אולי, היחסים שלי עם הכומר רייט. פגום ככל שיהיה, הוא היה כמו משפחה
בשבילי. הוא חזק את האמונה שלי, כהן החתונה שלי, והטביל את הילדים שלי. לא פעם בשיחות שלי
איתו ששמעתי אותו מדבר על כל קבוצה אתנית במונחים גנאים, או לטפל בלבנים עם מי הוא תקשר עם
כל דבר אבל נימוס ובכבוד. הוא מכיל בתוכו את הניגודים - טוב והרע - של הקהילה שהוא שירת
בחריצות במשך שנים כה רבות.
אני לא יכול להתכחש לו יותר ממה שאני יכול להתכחש לקהילה השחורה. אני לא יכול להתכחש לו
יותר ממה שאני יכול סבתא הלבנה שלי - אישה שעזרה לי לגדל, אישה שהקריבה שוב ושוב למעני,
אישה שאוהבת אותי כמו שהיא אוהבת כל דבר בעולם הזה, אבל אישה שפעם הודה לה הפחד של
גברים שחורים שעברו על ידי אותה ברחוב, ושיותר מפעם אחד לא השמיע סטריאוטיפים גזעיים או
אתניים שגרמו לי להתכווץ.
אנשים אלה הם חלק ממני. והם חלק מאמריקה, המדינה הזאת שאני אוהב.
יש שרואים בזה ניסיון להצדיק או לתרץ הערות כי הם פשוט בלתי נסלחים. אני יכול להבטיח לך שזה לא. אני מניח שהעניין פוליטי הבטוח יהיה לעבור
מהפרק הזה ופשוט לקוות שזה מתפוגג בחלל הריק. אנחנו יכולים לפטור את הכומר רייט כהטרדה או דמגוג, בדיוק כפי שכמה פוטר ג'רלדין פרארו,
בעקבות הצהרותיו האחרונות שלה, כפי שמטפח דעות קדומות גזעניות עמוקות.
אבל גזע זה נושא שאני מאמין שהעם הזה לא יכול להרשות לעוצמה להתעלם כרגע אנחנו היינו עושים את אותה טעות שהכומר רייט עשה בדרשות
הפוגע על אמריקה -. כדי לפשט וסטריאוטיפים ולהגביר השלילי עד כדי כך שהוא מעווה את המציאות.
העובדה היא כי הדברים שנעשו ואת הסוגיות שצצו בשבועות
האחרונים משקפים את המורכבות של גזע בארץ שמעולם
לא באמת עבדו דרך - חלק בברית שלנו שיש לנו עדיין לא
מושלם. ואם אנחנו יוצאים עכשיו, אם אנחנו פשוט לסגת
לפינות השונות שלנו, לעולם לא יוכלו להתאחד ולפתור
אתגרים כמו בריאות, או חינוך, או את הצורך למצוא עבודות
טובות לכל אמריקאי.
הבנת מציאות זו דורשת תזכורת כיצד הגיע לנקודה זו. כויליאם
פוקנר כתב פעם, "העבר לא מת ונקבר. למעשה, זה אפילו לא
עבר." אנחנו לא צריכים לדקלם את ההיסטוריה של חוסר
צדק הגזעי כאן בארץ הזאת. אבל אנחנו צריכים להזכיר
לעצמנו שכל כך הרבה מהפערים שקיימים בקהילה אפריקנית
האמריקנית היום ניתן לייחס ישירות לאי שוויון העביר מדור
קודם שסבל תחת המורשת האכזרית של עבדות והפרדה
גזעית.
בתי ספר נפרדים היו, והנם, בתי ספר נחותים; עדיין לא תקנו
אותם, 50 שנים לאחר שבראון נ 'מועצת החינוך, והחינוך הנח
שהם ספקו, אז ועכשיו, מסייע להסביר את פער ההישגים הנרחב בין השחור ולבן של היום תלמידים.
6. אפליה חוקית - בו השחורים נמנעו, לעתים באמצעות אלימות, מבעלות על רכוש, או הלוואות לא ניתנו לבעלי עסקים אפריקניים אמריקאים, או
בעלי בתים שחורים לא יכלו לגשת למשכנתאות ,FHAאו שחורים הוצאו מאיגודים מקצועיים, או המשטרה, או מחלקות אש - גרמו לכך שהמשפחות
שחורות לא יכולות לצבור כל עושר משמעותי להוריש לדורים הבאים. זה ההיסטוריה מסייעת להסביר את העושר ופער הכנסות בין השחור ולבן, ואת
הכיסים של עוני המרוכזים שנמשך בכך שרבים מהיישובים העירוניים וכפריים של היום.
7. חוסר ההזדמנויות כלכליות בקרב גברים שחורים, ואת הבושה והתסכול שהגיע כי היא לא יכלה לפרנס את משפחתו של אחד, תרמו לשחיקה של
משפחות שחורות - בעיה שמדיניות רווחה במשך שנים רבות אולי החמירה וחוסר. שירותים בסיסיים בשכונות שחורות עירוניות רבות כל כך -
פרקים לילדים לשחק בהליכה, שוטרים הכו אשפה, הרגילה איסוף ובניית אכיפת קוד - כל עזרו ליצור מעגל של אלימות, שידפון והזנחה שתמשיך
לרדוף אותנו.
8. זוהי המציאות שבה הכומר רייט ואפריקני אמריקאים אחר בני דורו גדל. הם הגיעו לבגרות בסוף שנתי חמישים ותחילת שנתי הששים, זמן שבו הפרדה
הייתה עדיין חוקי הארץ וההזדמנות היה שיטתי מכווץ. מה שמדהים הוא לא כמה נכשל לנוכח אפליה, אלא כמה גברים ונשים התגברו הסיכויים; כמה
היו מסוגל לעשות שום דרך החוצה ממקום לאלה כמוני שיבואו אחריהם.
אבל לכל מי שגרד ושרטו את דרכם כדי לקבל פיסת החלום האמריקאי, הייתה רבות שלא עשה אותם - אלה שהובסו בסופו, בדרך זו או אחרת,
על ידי אפלית מורשת זו של תבוסה עברה. לדורים הבאים - אלה גברים ונשים צעירים יותר וצעירות שאנו רואים עומדים בפינות רחוב או נימקים בבתי
הכלא שלנו, בלי תקווה או סיכוי לעתיד. גם עבור השחורים האלה שעשו את זה, שאלות של גזע וגזענות, ממשיכות להגדיר את השקפת עולמם
בדרכים בסיסיות לגברים ונשים בדורו של הכומר רייט, הזיכרונות של שפלה וספק ופחד לא נעלמו;. וגם יש כעס והמריירות של שנים ההן. שהכעס לא
יכולים לקבל הביטוי בציבור, בחזית לבנה עמיתים לעבודה או חברים לבנים. אבל זה למצוא את הקול במספרה או סביב שולחן המטבח. בזמנים,
שכעס זה מנוצל על ידי פוליטיקאים, לג'ין את הצבעות לאורך קווים גזעיים, או כדי לפצות על כישלונותיו של פוליטיקאי.
ומדי פעם היא מוצאת את קול בכנסייה ביום ראשון בבוקר, בדוכן ועל הספסלים. העובדה שכל כך הרבה אנשים מופתעים לשמוע את הכעס כי בחלק
מהדרשות של הכומר רייט פשוט מזכירה לנו את האמיתה הישנה שהשעה הנפרדת ביותר בחיים אמריקאים מתרחשת בבוקר יום ראשון. כי כעס הוא לא
תמיד יעיל, ואכן, לעתים קרובות מדי זה מסיח את הדעת מפתרון בעיות אמיתיות, זה שומר אותנו משיתוף הפעולה שלנו מול ישר במצב שלנו, ומונע
בקהילה אפריקנית האמריקנית מזיוף הבריתות שהוא צריך להביא אמיתי לשנות אבל הכעס הוא אמיתי;. הוא חזק, ופשוט רוצה אותו, להוקיע אותו
בלי להבין את שורשיו, משמש רק כדי להרחיב את התהום של אי הבנה שקיימת בין הגזעים.
למעשה, כעס דומה קיים בחלקים של הקהילה הלבנה. אמריקאים לבנים בהמלאכה ורוב המעמד בינוני לא מרגישים שהם כבר זכו בעיקר על ידי הגזע
שלהם. הניסיון שלהם הוא חוויית ההגירה - ככל שהם דואגים, אף אחד לא נתן להם כלום, הם בנו אותו מאפס. הם עבדו קשה כל חייהם, פעמים רבות רק
כדי לראות את מקום עבודתם נשלח לחו"ל או הפנסיה שלהם זרקה אחרי חיים שלמים של עבודה. הם מודאגים לגבי עתידם, ומרגישים את החלומות
שלהם חומקים, בעידן של שכר עומד ותחרות הגלובלית, ההזדמנות מגיעה להיראות כמשחק סכום אפס, שבו החלומות שלכם באו על חשבוני אז
כשאומרים להם. אוטובוס ילדיהם לבית ספר ברחבי העיר, וכשהם שומעים שאפרו אמריקאים הוא מקבל יתרון בנחיתת עבודה טובה או מקום
במכללה טובה בגלל עוול שהם עצמם מעולם לא בצעו, וכשאומרים להם שהפחדים שלהם על פשע בשכונות עירוניות ייפגע איכשהו, טינה בונה
לאורך זמן.
כמו כעס בקהילה השחורה, הכעסים האלה לא תמיד באים לידי ביטוי בחברה מנומסת. אבל הם עזרו לעצב את הנוף הפוליטי לפחות דור. כעס על רווחה
והעדפה מתקנת תרמו להתגבשות קואליצית רייגן. פוליטיקאים נצלו את הפחדים של פשע באופן שגרתי למטרות האלקטורליות שלהם. שיחת
מארחים להראות ופרשנים שמרנים קריירות שלמות נבנו רזין טענות מזויפות של גזענות ופיטורי דיונים לגיטימיים של עוול וחוסר שוויון גזעי
כתקינות פוליטית גרידא או גזענות הפוכה.
בדיוק כפי שכעס שחור לעתים קרובות הוכיח מועיל, ולכן יש כעסים לבנים האלה הסיטו את תשומת לב מהאשמים האמיתיים של המעמד הבינוני -
לסחוט תרבות ארגונית מלאה בהתמודדות פנימית, שיטות חשבונאיות מפוקפקות, ותאוות בצע קצר טווח; וושינגטון נשלטה על ידי לוביסטים
ומיוחדים אינטרסים; מדיניות כלכלית שמעדיפה את מעטים על רבים. ובכל זאת, לקוות שייפסק על התרעומת של אמריקאים לבנים, לתייג אותם
כמוטעה או אפילו גזעני, מבלי להכיר שהם נטועים בחששות לגיטימיים - זה מרחיב את הפער הגזעי מדי, וחוסם את דרכו להבנה.
זה המקום בו אנחנו נמצאים כרגע. זה קיפאון גזעי שהייתם תקוע במשך שנים. בניגוד לטענות של חלק מהמבקרים שלי, שחור ולבן, מעולם לא הייתי כל
כך נאיבי ולהאמין שאנחנו יכולים להגיע אל מעבר לחלוקות הגזעיות שלנו במחזור בחירות אחת או במועמדות אחת - במיוחד מועמדות פגומה ככל עצמו.
אבל יש לי טען אמונה איתנה - אמונה מושרשת באמונה שלי באלוהים ואמונתי בעם האמריקאי - שעובד ביחד תוכל להתקדם מעבר לכמה מהפצעים
הגזעיים הישנים שלנו, ושבעצם אין לנו ברירתו אנו רוצים תמשיך בדרך של איחוד מושלם יותר.
לקהילה אפריקנית האמריקנית, הדרך שאומרת מחבקת את הניטל של העבר שלנו בלי להפוך לקורבנות של העבר שלנו. זה אומר שממשיכים
להתעקש על מלוא מידה של צדק בכל היבט של חיים אמריקאים אבל זה גם אומר שמחייב את העוולות המסוימות שלנו -. לטיפול טוב יותר
לבריאות, ובתי ספר טובים יותר, ומשרות טובות יותר - לשאיפות הגדולות של כל האמריקנים - אישה לבנה נאבקה לפרוץ את תקרת הזכוכית, אדם הלבן
שפוטר, המהגר מנסה להאכיל את משפחתו. וזה אומר לקחת אחריות מלאה על חייו - בכך שדרש יותר מאבותינו, ולבלות זמן רב יותר עם ילדינו,
וקורא להם, וללמד אותם שבזמן שהם יכולים להתמודד עם אתגרים ואפליה בחייהם שלהם, הם לא חייבים להיכנע לייאוש או ציניות, הם תמיד
חייבים להאמין שהם יכולים לכתוב גורלם שלהם.
למרבה האירוניה, אמריקאי בהתגלמות זו - וכן, שמרנית - רעיון של עזרה עצמית בא לידי ביטוי תכוף בדרשות של הכומר רייט. אבל מה הכומר הקודם
שלי נכשל לעתים קרובות מדי כדי להבין הוא שיוצא לתכנית של עזרה עצמית דורש גם אמונה שהחברה יכולה לשנות.
9. הטעות העמוקה של הדרשות של הכומר רייט היא לא שהוא דבר על גזענות בחברה שלנו זה שהוא דבר כאילו החברה שלנו הייתה סטטי: כאילו לא
הושג התקדמות;. כאילו המדינה הזאת - מדינה שהפכה אותו אפשרי עבור אחד מחבריו לרוץ למשרד הגבוה ביותר בארץ ולבנות קואליציה של
לבן ושחורים; לטיני ואסיה, עשיר ועני, צעיר וזקן - עדיין באופן סופי חייב עבר טרגי אבל מה שאנחנו יודעים -. - מה שראינו - הוא שאמריקה
יכולה להשתנות. זה גאונות אמיתית של העם הזה. מה שכבר השיגו נותן לנו תקווה - החוצפה מקווה - מה שאנחנו יכולים וחייבים להשיג מחר.
בקהילה הלבנה, הדרך לאיחוד מושלם יותר פירושו להכיר בכך שאת מה שמציק קהילה אפריקנית האמריקנית אינה רק קיימת במוחם של אנשים
שחורים; שמורשת של אפליה - ואירועים שוטפים של אפליה, תוך פחות גלוי מאשר ב העבר - הם אמיתי ויש לטפל לא רק במילים, אלא ב.
מעשים - ידי השקעה בבתי הספר שלנו וקהילותינו; על ידי אכיפת חוקי זכויות האזרח שלנו, ולהבטיח הגינות במערכת המשפט הפלילית שלנו, על
ידי מתן הדור הזה עם סולמות של הזדמנות שלא היו זמינים לדורות קודמים. זה דורש כל האמריקנים להבין שהחלומות שלך לא צריכים לבוא על חשבון
החלומות שלי; כי השקעה בבריאות, הרווחה, והחינוך של ילדים שחורים וחום ולבנים סופו של דבר לעזור לכל אמריקה לשגשג.
10. בסופו, ולאחר מכן, מה שנקרא להיא לא יותר, ולא פחות, ממה שכל ביקוש הדתות הגדול בעולם -. שאנו עושים לאחרים מה שירצו שהם יעשו לנו
תנו לנו להיות שומר אחינו, הכתוב אומר . תן לנו להיות שומרה של אחותנו. תן לנו למצוא שנתח משותף לכולנו יש בזה, ולתת לפוליטיקה שלנו משקפת
את הרוח שגם כן.
כי יש לנו בחירה במדינה הזו. אנחנו יכולים לקבל את פוליטיקה שגזעי חטיבה, וסכסוך, וציניות. אנחנו יכולים להתמודד עם גזע רק כמחזה - כפי
שעשינו במשפט או ג'יי - או בעקבות טרגדיה, כפי שעשינו בתקופה שלאחר קתרינה - או כחומר לחדשות הלילה. אנחנו יכולים לשחק בדרשות של
הכומר רייט בכל ערוצים, בכל יום ולדבר עליהם מעתה ועד לבחירות, ולהפוך את השאלה רק בקמפיין הזה או לא את העם האמריקאי חושב שאני
איכשהו מאמין או מזדהה עם דבריו הפוגעניים ביותר. אנחנו יכול להתנפל על פליטת הפה של חלק מתומכי הילרי כהוכחה לכך שהיא משתמשת
בקלף הגזע, או שאנחנו יכולים בהשערות אם גברים לבנים כולם ינהרו לג'ון מקיין בבחירות הכלליות, ללא קשר למדיניותו.
אנחנו יכולים לעשות את זה.
אבל אם אנחנו עושים, אני יכול להגיד לך שבבחירות הבאות, אנחנו נדבר על כמה הסחת דעת אחרת. ואז עוד אחד. ואז עוד אחד. ושום דבר לא ישתנה.
זאת אפשרות אחת. או, ברגע זה, בבחירות האלה, אנחנו יכולים להתאחד ולומר, "לא הפעם". הפעם אנו רוצים לדבר על בתי ספר מתפורר שגונבים את
העתיד של ילדים שחורים וילדים לבנים וילדי אסיה וילדים ממוצא היספניים וילדים האינדיאניים. הפעם אנחנו רוצים לדחות את הציניות שאומרת לנו
שהילדים האלה לא יכולים ללמוד; שהילדים האלה שלא נראים כמונו הם הבעיה של מישהו אחר. הילדים של אמריקה הם לא הילדים האלה, הם הילדים
שלנו, ואנחנו לא ניתן להם לפגר בכלכלת המאה ה -71. לא הפעם.
הפעם אנו רוצים לדבר על כמה הקווים בחדר מיון מלאים בלבנים ושחורים והיספאנים שאין להם טיפול רפואי; שאין להם כוח בעצמם להתגבר על
האינטרסים המיוחדים בוושינגטון, אבל מי יכולים לקחת עליהם אם אנחנו עושים את זה ביחד.
הפעם אנו רוצים לדבר על הטחנות המוגפות שברגע שסופקו חיים הגונים עבור גברים ונשים מכל גזע, והבתים למכירה, שהיה שייכות בעבר לאמריקאים
מכל דת, בכל אזור, בכל תחומי חיים. הפעם אנו רוצים לדבר על העובדה שהבעיה האמיתית היא לא שמישהו שלא נראה כמו מישהו שלוקח את העבודה
שלך, זה שאתה עובד עבור התאגיד יהיה לשלוח אותו לחו"ל לשום דבר יותר מרווח.
הפעם אנו רוצים לדבר על הגברים ונשים בכל צבעים ואמונה שמשרתים יחד, ולהיאבק יחד, ולדמם יחד תחת אותו דגל הגאווה. אנחנו רוצים לדבר על
איך להביא אותם הביתה ממלחמה שאף פעם לא צריכים " יש כבר מורשה ולא צריך כבר נהל, ואנחנו רוצים לדבר על איך אנחנו נראה הפטריוטיות
שלנו על ידי טיפול בם, ובני משפחותיהם, ולתת להם את ההטבות שהם הרוויחו.
אני לא היית רץ לנשיא שאם אני לא מאמין בכל לבי שזה מה שהרוב המכריע של אמריקאים רוצה למדינה הזאת. איחוד זה אף פעם לא יכול להיות
מושלם, אבל הדור אחרי הדור הוכיח שהוא יכול תמיד להיות מושלם. והיום, בכל פעם שאני מוצא את עצמי מרגיש ספק או ציני לגבי האפשרות הזו, מה
שנותן לי התקווה ביותר היא הדור הבא - בני נוער עמדות ואמונותיהם ופתיחות לשינוי כבר עשו היסטוריה בבחירות האלה.
יש סיפור אחד בבמיוחד שהייתי רוצה להשאיר אתכם עם היום - סיפור שספרתי לי כאשר היה לי הכבוד הגדול לדבר על יום הולדתו של ד"ר קינג
בכנסייה שלו בבית, אבנעזר המטביל, באטלנטה.
יש אישה צעירה, 21 שנה ישנה לבנה בשם האשלים Baiaשארגן עבור מסע הפרסום שלנו בפירנצה, דרום קרוליינה. היא הייתה עסוקה בלארגן את
הקהילה בעיקר אפריקני אמריקאי מאז תחילת הקמפיין הזה, ויום אחד הוא היה בשולחן עגול שבו כולם הלכו להסתובב ולספר את הסיפור שלהם ומה הם
עושים שם.
11. אשלים ואמרו שכשהיא הייתה בת תשע, אמה חלתה בסרטן. וכי היה לה להפסיד ימי עבודה, היא הייתה להרפות ואבדה את בריאותה. היה צריך להגיש
בקשה לפשיטת רגל, וזה כאשר אשלי חליטה שהיא חייבת לעשות משהו כדי לעזור לאמא שלה.
היא ידעה שהאוכל שהיה אחד מהעלויות היקרות ביותר שלהם, וכך שכנעו את אשלי אמה שהיא באמת אוהבת ובאמת רוצה לאכול, יותר מכל דבר אחר
היה כריכי חרדל והנאה. משום שזו הייתה הדרך הזולה ביותר לאכול.
היא עשתה זאת במשך שנה עד שאמא שלה השתפרה, והיא אמרה לכולם בשולחן העגול שהסיבה שהיא הצטרפה לקמפיין שלנו הייתה כל כך שהיא יכולה
לסייע למיליוני ילדים האחרים בארץ שרוצים וצריכים לעזור להורים שלהם מדי.
עכשיו אשלים אולי עשו בחירה שונה. אולי מישהו ספר לה בדרך שהמקור לבעיותיה של אמה היה שחור שהיו ברווחה ועצלנית מדי לעבודה, או
היספאנים, שבאו לארץ באופן בלתי חוקי. אבל היא לא עשתה זאת. היא חפשה בעלי הברית במאבקה נגד עוול.
בכל מקרה, אשלים מסיימים את הסיפור שלה ולאחר מכן מסתובב בחדר וכולם שואלים למה הם תומכים בקמפיין. לכולם יש סיפורים וסיבות שונים.
רבים להעלות את בעיה ספציפית. ולבסוף הם מגיעים לאיש הזה הזקן השחור שישב בשקט שם כל הזמן. אשלים ושואלים אותו מדוע הוא שם. והוא לא
מביא את בעיה ספציפית. הוא לא אומר בריאות או כלכלה. הוא לא אומר חינוך או המלחמה. הוא לא אומר שהוא היה שם בגלל ברק אובמה. הוא פשוט
אומר לכל נוכחים בחדר, "אני כאן בגלל האשלים."
"אני כאן בגלל האשלים." על ידי עצמו, שרגע אחד של הכרה בין שהבחורה הלבנה הצעירה והזקן שחור, שזה לא מספיק. זה לא מספיק כדי לתת טיפול
רפואי לחולה, או עבודה, או חינוך המובטלים לילדינו.
אבל זה מקום שבו אנחנו מתחילים. זה מקום שבו האיחוד שלנו מתחזק. וכפי שדורות רבים כל כך להגיע להכרה במשך 557-1 ו71 שנים מאז להקה של
פטריוטים שחתמה על מסמך בפילדלפיה, שהמקום שבו מתחילה את השלמות.
