1. 1
٧١ יולי ٧٠٠٢ אל: שרת החוץ
הנדון: חוות שבעא – חוות דעת גיאוגרפית
עם התעוררות העניין בדבר דרישת האו"ם להעביר לידיו את האזור הידוע
כחוות שבעא, ועם בחינת תחום האזור כפי שהוצע על ידי הקרטוגרף של
האו"ם בלוית נימוקים לקביעתו, קבוצה של גיאוגרפים בכירים בחנה, לפי
בקשתך, את המפות, המסמכים, תנאי השטח והמהלך ההיסטורי ליצירת
המושג "חוות שבעא" והעלתה את הנקודות הבאות:
1.מעולם לא הוגדר אזור כלשהוא כאזור "חוות שבעא" עד להצעה
הרשמית של הקרטוגרף של האו"ם הטוען כי – אזור חוות שבעא
הוא כל האזור בין ואדי עסל וקו הגבול הבינלאומי בין סוריה
ללבנון )כולל הכפר ראג'ר, הכפר נוחיילה, וכל הישובים שהיו
קיימים באזור לפני ٧٦٩١ וכן כל השטחים המעובדים, שטחי
המרעה ושטחים שלא נעשה בהם כול שימוש אנושי במרחב( כ ٠٥
קמ"ר בסך הכול.
2.תיחום זה, המהווה בסיסי גיאוגרפי מקצועי להעברת השטח
למשמורת האו"ם – הינו קביעה מוטעית ביסודה מהסיבות הבאות:
1.קו הגבול הבינ"ל ٠٢٩١ התווה לכל אורכו על קו רכס
– מעשה נכון גיאו'.
2. 2
2.מאז – איזור זה בריבונות סורית ללא ערעור.
3.ערב מלחמת ששת הימים כול תושבי האזור היו
אזרחים סורים ואליה התפנו במהלך המלחמה.
4.הזיקה לכפר הלבנוני שבעא בתקופה זו הייתה זיקה
משפחתית בלבד.
5.השטח המעובד ושטחי המרעה בתחום המוצע היו
קטנים ביותר ורובם היו ביד כפריי האזור ולא כפריי
שבעא.
3.רצוף בזה פירוט ראשוני של הנקודות שהועלו.
4.נשמח להרחיב עבודה זו ככול שנדרש.
בברכה
פרופסור גדעון ביגר – יו"ר
פרופסור משה ברור, פרופסור עמירם גונן, פרופסור דוד גרוסמן, דוד שטנר.
פירוט הנקודות
1.האזורים המצוינים כאזורים מיושבים בשטח הנדון
היו חלק מהמדינה הסורית ואף נמנו כדין ונספרו
3. 3
במפקד ٠٦٩١ כישובים סורים ובהם אזרחים סוריים
לכל דבר.
2.בשנת ٠٢٩١, עת נקבע קו הגבול בין סוריה ללבנון,
היו שטחים באזור מעובדים על ידי תושבי הכפר
הלבנוני שבעא. במשך הזמן הוקמו בשטח ישובים
עצמאיים שמקור תושביהם בכפרי הסביבה אך לא
הייתה כל מסגרת ניהולית משותפת וכפרים אלה –
נוחיילה, מרר שבעא, חלת טזלה, פאסול, מזרעת
קפואווה, רמלה, מזרעת זיבדין ועוד היו כפרי קבע
קטנים עוד בשנת ٥٤٩١.
3.תיחום קו הגבול בשנת ٠٢٩١ בלי להתחשב בכול
צורכיהם ורצונותיהם של תושבי האזור, כטענת
הקרטוגרף, איננה חריגה בתהליך קביעת גבולות
ברחבי העולם. שינוי קווי גבול בעולם כיום בהתאם
למצב שהיה בשטח לפני עשרות שנים, יפר את
יציבות קווי הגבול ברחבי העולם.
4.שיוך האזור לכפר האם שבעא לא היה קיים בשטח
בכול צורה, גם מנהלתית, בשנים שקדמו להגעה
הישראלית לאזור אחרי מלחמת ששת הימים.
4. 4
5.תושבי הכפרים הללו שעיבדו את השטח ורעו בו
עזבו את השטח בעקבות המלחמה ורובם להערכתנו
נסוגו לסוריה ולא לכפר האם שבעא, מה שמחזק את
אי קיום הקשר ביניהם.
6.תיחום קו הגבול על קו הרכס היורד מהחרמון
לחצבאני, כפי שנעשה על ידי הצרפתים בשנת ٠٢٩١
היה הגיוני יותר מאשר קביעת קו גבול בתוך ואדי.
ואדי שזורמים בו מים מהווה איזור בו יש פעילות
אנושית משני צידיו ולכן אין כל טעם לתחם בו קו
גבול. תיחום גבול על קו הרכס מהווה קו נוח יותר
וגם מתאים יותר למציאות הגיאוגרפית.
7.גם לאורך קו הגבול בין ארץ ישראל המנדטורית לבין
סוריה ולבנון כפי שנקבע בשנת ٣٢٩١ היו כפרים
רבים שחלק משטחיהם נשארו במדינה האחרת. כ
٠٢% מקרקעות של אנשי מטולה היו בתחום לבנון,
וכך כחצי מקרקעות מנרה הערבית היו בתחום לבנון
כ ٠٦% מאדמות הכפרים הסוריים בניאס ותל עזזיאת
היו בתחומי ארץ ישראל ועוד. מצב עניינים זה לא
הביא לשינוי במיקום קו הגבול כי אם לחתימת "הסכם
5. 5
לשכנות טובה" שאפשר עיבוד הקרקעות מעבר לגבול
בלי לשנות מיקומו.
8.הצעתו של הקרטוגרף של האו"ם נסמכת על הצעות
של גורמים צרפתיים מקומיים נמוכי דרג בשנות
השלושים של המאה העשרים, שלא נענו על ידי
השלטונות הצרפתיים ואין כל סיבה לחזור אליהן
עכשיו.
9.רק אחוז קטן מכלל השטח שהוגדר עתה על ידי
הקרטוגרף היה מעובד בשנים שקדמו ל ٧٦٩١ ועוד
שטח אחר , קטן בהיקפו גם הוא, שימש למרעה
ובמרבית המקרים לא היה בשימוש אנשי כפר שבעא
כי אם בשימוש הכפרים הסוריים שהיו באזור.
01.האזור שממערב לואדי עסל ועד לקו הרכס מהווה
חלק מאקוויפר המזין את מעיינות הדן. הגשם שיורד
באזור זה מחלחל ונובע במעיינות הדן המספקים כ
٥٧٣٢ מליון מטרים מעוקבים של מים שהם כ ٥١%
מכלל תצרוכת המים של מדינת ישראל. הוצאת שטח
זה מתחומה הריבוני של מדינת ישראל בלי שיהווה
חלק מהסכם שלום מסודר עלול לפגוע במאגר חיוני
6. 6
זה של מים וניסיון העבר בשנות השישים שקדמו
למלחמת ששת הימים יוכיח.
מכל האמור לעיל נראה כי אין כול סיבה גיאוגרפית להעביר שטח זה
משליטה ישראלית למשמורת האו"ם )או לכול גורם אחר( כל זמן שהעברה זו
איננה מהווה חלק מהסכם כולל על עתיד האזור.
