1. החוק לעידוד השקעות הון, כפי שמעיד שמו, נועד לעודד השקעות בהון בישראל!
הרעיון שבבסיס החוק הוא שללא עידוד זה ההשקעות לא יבוצעו, או שיבוצעו מחוץ לישראל.
2. מדוע לעודד השקעות בהון (קרי: השקעות בציוד יצרני, מחקר ופיתוח וכח אדם)?
ההשקעות בהון מפתחות את התעשיה ומשפרות את התחרותיות שלה, והתוצאה: יותר מקומות עבודה ושיפור טכנולוגי.
המפעלים המתקדמים מייצאים יותר, ומשפרים את מאזן התשלומים של ישראל.
הקניין הרוחני שנוצר מהפעילות יוצר עוגן ישראלי המבטיח שמקומות העבודה אכן יהיו «ברי קיימא», כאמור במטרות החוק.
3. בחברות תעשייתיות רב-לאומיות המחזור העסקי חוצה גבולות: המחקר והפיתוח, הייצור, השיווק והמכירה נעשים במקומות שונים
ברחבי העולם, ומתוזמרים על ידי ניהול אסטרטגי המתכלל את המעגל העסקי השלם.
הרווח למדינת ישראל מחברות רב-לאומיות שהניהול האסטרטגי שלהן מתבצע מישראל גבוה מסך החלקים במחזור העסקי.
4. ההשקעות במפעל המאושר מיטיבות עם התעשייה בכלל ולא רק עם המפעל עצמו – הידע הנצבר במו»פ, הנסיון בתהליכי ייצור
וההכשרה הניהולית בניהול אסטרטגי «זולגים» אל חברות נוספות בתעשיה ובמשק.
5. חוק עידוד השקעות הון חוקק ב-9591 ובמהלך השנים עבר כמה שינויים מהותיים.
האמצעים בהם מעודדת המדינה השקעות השתנו והתגוונו:
ממענקים והלוואות לפטור ממס לתקופות מוגבלות, ועד לחוק במתכונתו הנוכחית המאפשר מס נמוך קבוע בצד מענקים.
6. עד 1102 העניק החוק מענקים או לחילופין פטור ממס לתקופה קבועה, לחברות שעמדו בתנאים מסוימים וקיבלו אישור ממרכז
ההשקעות שבמשרד הכלכלה.
בשנת 4002 הוסף לחוק מסלול «אסטרטגי», שהעניק הטבות נרחבות יותר להשקעות הון משמעותיות במיוחד בהיקפן ובהשפעה
שלהן על התעשיה והתעסוקה.
.
7. במסלול המענקים מממנת המדינה חלק מסך ההשקעה בפרויקט.
כתוצאה מכך המדינה שותפה בסיכון הכרוך בהשקעה, אך אינה חולקת בסיכוי שכן המענק אינו מוחזר במקרה של הצלחה.
המענקים הם הוצאה במזומן של המדינה בשנת ההשקעה ולכן הם כפופים למגבלות תקציב.
8. מסלול הפטור ממס העניק פטור ממס לחברות שויתרו על קבלת מענק מהמדינה.
הפטור לא היה לצמיתות – החברות נדרשו לשלם את המס במידה וחילקו את רווחי המפעל לבעלי המניות.
היתרון במסלול הפטור לעומת מסלול המענקים הוא שהוא אינו כרוך בתשלומי מזומן על ידי המדינה, ועל כן אינו מכביד על תקציב
המדינה בשנת ההשקעה.
גם פרופיל הסיכון של המדינה שונה: היא אינה נוטלת כל חלק בסיכון הכרוך בהשקעה.
9. ב-1102, בעקבות המלצות ועדת שני, שונה החוק והוא כולל כיום שני מסלולים מקבילים, אותם יכולה כל חברה העומדת בדרישות
להחיל בו זמנית:
מסלול מענקים ומסלול מס נמוך, המציע מס קבוע, נמוך מאוד (%6 בפריפריה, שבחוק ההסדרים 3102 הועלה ל-%9).
11. כאמור, במידה והרווחים הפטורים מחולקים לבעלי המניות הם חייבים במס.
במידה והרווחים נותרים בחברה, הם יכולים להיות מושקעים בהרחבת המחקר והפיתוח, בהגדלת יכולות הייצור, ובפיתוח ערוצי שיווק
למוצרי החברה בעולם.
12. שיעור מס החברות בישראל ירד בשנים האחרונות מ-%63 ל-%52. חוק העידוד (במתכונתו הישנה) קבע מס של כ-%51 על רווחי
מפעלים מאושרים (למעט כשחל לגביהם פטור מלא). רווחים פטורים שהצטברו בחברות זכו לכינוי «רווחים כלואים», היות ותשלום
שלהם לבעלי המניות היה כרוך בתשלום %51 מס – המס ממנו הופטרו.
כיוון שכך, החברות נמנעו מלחלק את הרווחים האלה.
«חוק הרווחים הכלואים» מ- 2102 אפשר לחברות לבחור לשלם מס מופחת, בשיעורים פוחתים אך לא פחות מ-%6, בגין אותם «רווחים
כלואים», ואז לחלק אותם לבעלי המניות ללא מס נוסף. בכך עודדה המדינה את החברות לשלם מס על רווחים אלה, שאם לא כן היו
נותרים בידי החברות שנים רבות.
14. לטבע 21 אתרים בישראל ומרכז הפיתוח העולמי של החברה ממוקדם בישראל, בנתניה וכפר סבא.
15.
16. בחינת הפעילות של טבע בישראל בעשרים השנים האחרונות ממחישה היטב כיצד החוק לעידוד השקעות הון משיג את מטרותיו:
ההטבות הפכו את ישראל לאחת המדינות האטרקטיביות ביותר עבור תאגיד רב-לאומי כדוגמת טבע, תמרצו הגדלה של פעילויות
קיימות ובמיוחד תמרצו יצירה בישראל, והעתקה לישראל, של פעילויות שאלמלא החוק היו צומחות בחו»ל.
התוצאה: מקומות עבודה ברי-קיימא, פיתוח טכנולוגי ותעשיית פארמה מובילה בעולם – בטבע עצמה ובכל תעשיית מדעי
החיים בישראל.
כאן הכסף.
