1. ורד לי | צילום: יובל טבול
סוד הגן
הנעלם
בגן הפרחים משחקים יחדיו ילדים
בעלי הפרעות התפתחותיות, הפרעות
קשב וריכוז, חרדות ודיכאונות. הצוות
במקום מעניק טיפול כולל, מריפוי
באמצעות בעלי חיים ועד - לעתים -
תרופות פסיכיאטריות. ההורים מדווחים
על הצלחה. הדרך אליה כרוכה
בהתגברות על הסטיגמה, זו שמתחילה
בשמונה בבוקר, כשמסיעים את הילד
לגן בתוך בית החולים גהה
גן הפרחים. אין ילד רע, יש ילד שרע לו
הממוקם בפאתי בית החולים. ברוכים הבאים ל"גן מתהפכות. קרואני מצליחה לחלץ משמעות מבליל איזו חמודה", אומרת זהבה
הפרחים", גן ילדים המיועד לבני שלוש עד שש המלים, ושואלת בתגובה: "יש לך חלומות רעים?" קרואני, סייעת חינוכית, לי־
שפועל בבית החולים גהה. הילדה מהנהנת וממשיכה לספר מתוך כאוס פנימי לדה שהקדימה להגיע לגן. הילדה
הגן הוא למעשה מחלקת אשפוז יום שפועלת שהיא מפחדת לישון בלילה ואמה מסרבת להשאיר בוהה בה בעיניים שקטות, צמאות לתשומת
מ–00:8 עד 03:51. זהו הגן היחיד בארץ לילדים את דלת חדרה פתוחה. "תגידי לאמא שלא תסגור לב, ואומרת כעבור רגע, "אני לא
המאובחנים כסובלים מפתולוגיות קשות, הפרעות לך את הדלת בלילה", נוסכת בה קרואני ביטחון. חמודה". "למה את אומרת
התפתחותיות והפרעות הסתגלות, והתנהגות הנו־ "ותגידי לעצמך כל הזמן 'אני ילדה מתוקה, אני דבר כזה?" תוהה קרואני.
בעות ממקור אורגני, רגשי או משולב. ילדה יפה'", היא מורה לה תוך כדי הרמתה באוויר. "אני לא חמודה", חוזרת
המקום פועל בשיתוף קופת חולים כללית ומ־ הילדה מחייכת וממשיכה לפטפט לעצמה. הילדה בעיקשות. "מי אמר לך שאת לא חמודה?"
שרד החינוך ומפעיל תוכנית לימודים רגילה כמו לקראת השעה שמונה נכנסים ילדים נוספים שואלת קרואני ומלטפת את ראשה. אחרי שתיקה
בכל גן, עם הקפדה על הבניית כישורים חברתיים משערו האחורי, הנסתר מעט, של המרכז לבריאות ארוכה הילדה מסגירה את התשובה: "אמא". ניכר
לצד תוכנית אישית המותאמת לכל ילד, שכוללת הנפש גהה. חלקם יורדים מההסעה שאספה אותם שהיא מרגישה מוגנת בחיקה של הסייעת החי־
טיפול פסיכולוגי וטיפולים פרא־רפואיים. בין מיישובים שונים במרכז הארץ ונכנסים פנימה נוכית. היא יוצרת עמה קשר עין ומדברת בשטף,
היתר: טיפול בעזרת בעלי חיים, טיפול באמצעות בזריזות, אחרים מגיעים עם הורה מלווה למבנה אבל דיבורה אינו ברור - המלים מתערבלות,
61
2. שהתקשו להסתגל בגן בקהילה, ילדים עם בעיות "ופרופ' סולי ראייזנר, מנהל הפגייה דאז, הציע חמש המחכים בתור עם הוריהם לאבחון. הילדים אמנות, טיפול בתנועה, חדר רגיעה, טיפול בריפוי
אלימות או דיכאון. באותה תקופה כבר רכשנו שאני ומאיה לרמן, שהיתה הפסיכולוגית הראשית מסמיקים, מחפשים מקום לטמון בו את ראשם ומ־ בעיסוק וטיפול בריפוי בדיבור. 62 ילדים לומדים
ניסיון רב בעבודתנו בתחנות לבריאות המשפחה של בית החולים, נעשה סקר על הטיפול הניתן חייכים בסקרנות. "והיפה הזה, מתי ראית ילד יפה בגן הפרחים. הם לומדים בשתי כיתות שבכל אחת
בפתח תקוה רבתי ובעבודתנו בייעוץ לכל מר־ בקהילה לילדים. ערכנו סקר נרחב והתברר שאין כזה לאחרונה?" מתאימה שפיצר את קומתה לילד מהן שמונה ילדים הלומדים בגן כל ימות השבוע
פאות הילדים, לפגייה ולמחלקת התינוקות בבית שירותים לגיל הרך בתחום בריאות הנפש ושהפ־ קטנטן שניכרת צליעה ברגלו ומנהלת איתו שיחה ועוד חמישה ילדים שמצבם מאפשר שילוב בגנים
החולים בילינסון. בעידודו של פרופ' שמואל תרונות החלקיים ביותר שבכל זאת קיימים, נית־ ערנית כשהיא צוחקת אליו בהנאה גלויה. 42 שנים בקהילה והם מגיעים לגן הפרחים לשלושה ימים
טיאנו, מנהל בית החולים גהה דאז, החלטנו לפ־ נים לילדי המחוז שלנו בתחנות לבריאות המשפחה מנהלת שפיצר את המחלקה ונדמה שכל פעוט בלבד.
תוח מחלקת־יום שתציע מענה טיפולי במסגרת ובמכונים להתפתחות הילד, שבאותה עת פעלו רק שעובר לידה מוציא ממנה את הילדה שבה.
אמבולטורית (מתכונת מרפאת חוץ) ואשפוז־יום בבית לוינשטיין ובבית החולים מאיר". מחלקת יום ילדים היא אחת מארבע המחל־
לגיל הרך". שפיצר ומירית שריר, החלו בצעדים הראשו־ קות בחטיבת הילדים והנוער של המרכז לבריאות יציר התקופה
בראשיתו היה גן הפרחים ממוקם במקלט בית נים לפתיחת מרפאה בתוך היחידה לילדים בגיל הנפש גהה. היא הוקמה בספטמבר 68' על ידי
החולים. "'כבשנו' את המקלט על שני חדריו חסרי הרך. "בהתחלה פירסמנו פרטים על הטיפול שא־ שפיצר ומירית שריר, מטפלת בתנועה. "עבד־ "תגידי, את ראית את החתיכים האלה שמ־
האוויר, ניקינו, סיידנו, מתחנו סרט ורוד יפה, נחנו מעניקים בטיפות החלב ובגנים באזור בית תי בפגייה במחלקה ליולדות בבילינסון, במתן סתובבים אצלי במחלקה?" שואלת פרופ' שרה
אפינו עוגה נהדרת והכרזנו על הקמת היחידה החולים, ואט־אט החלו לזרום פניות לגבי ילדים ייעוץ לאנשים עם בעיות נפשיות", היא משחזרת, שפיצר ומסבה את תשומת לבי לילדים בני ארבע־
71
3. המיקום בבית החולים לפגועי נפש ובגלל הילד
דים שלומדים בו. חשבתי שאווירה כזאת תשפיע
עליו לרעה".
בשלב הזה נועה ובן זוגה החליטו להגיע
למקום כדי להתרשם ממנו. "הבחנו מיד שהפד
סיכיאטריות הבכירות מדברות בגובה העיניים
למרות שיש להן ידע עצום - שהן ממש חשבו
איתנו ולא מעלינו". כבר עם כניסת בנם לגן,
בגיל שלוש ועשרה חודשים, הוחלט לתת לו טיד
פול תרופתי - ריספרדל, תרופה אנטידפסיכוטית.
"בהתחלה מאוד הסתייגתי, אבל עברתי תהליך
עם עצמי כדי להשלים עם זה. בהתחלה שיתפתי
פעולה בצורה מכאנית, לא הבנתי את המשמעות,
ואז לאטדלאט כשראיתי שהילד מתפתח אמרתי
'לא מעניין אותי מה הוא מקבל, העיקר לא למנוע
ממנו טיפול'. כמו שכאשר אדם לוקה בראייה,
מובן שהוא ירכיב משקפיים".
איך הוא כיום?
"יש שיפור אדיר מאז שהוא פה. לדוגמה,
בעבר כל נסיעה איתו ברכב היתה קטסטרופה.
הוא היה משתולל בתוך האוטו ומרביץ עם הרגד
לים והידיים בוכה, צווח. הייתי צריכה להסתובב,
לקבע לו את הרגליים ולתפוס לו את הידיים תוך
כדי נסיעה. היום אירוע כזה הוא נדיר".
תומר: "היינו צריכים לחיות גם בקיץ וגם
בחורף עם חלונות סגורים כי היתה לו נטייה לזד
רוק חפצים מהחלון. היום זה כמעט לא קורה. אולי
פעמים בודדות, ואנחנו כבר יודעים איך להוציא
אותו מהמקום הזה".
נועה מוסיפה ש"גם הקשר החושי שלו השד
תפר, ההתנהגות השתפרה, ומעל העל, הרצון קיפודי המשחק בגן. לילדים לא משתלם להפריע
והצורך בלמידה הפכו נעימים לו - מה שבעבר
לא היה קיים כלל. הוא היה חי כל הזמן כשמשהו להציב לו גבולות כדי להגן עליו. אלה ילדים לגיל הרך, לאחר שמפקחת נועזת ממשרד החינוך
מציק לו בנפש ושלא מבינים אותו. אבל התרופה שנתקלים המון בחפצים ונחבלים ורמת הסיכון נתנה את אישורה לכך", צוחקת שפיצר. רק בשנת
עוזרת לו לווסת המון תופעות, הטיפול בדיבור שלהם גבוהה", היא מסבירה. בעיה נוספת היא 79' הגן עבר למשכנו הנוכחי, לאחר שגויסה לשם
ובריפוי בעיסוק מסייע, עבודת הצוות והכלים חוסר ויסות התנהגותי: "ילד שכועס יודע לעצור כך תרומה נכבדה. כיום מטופלים במחלקה מדי
שאנחנו קיבלנו מתחילים להשפיע. אנחנו מרגיד את עצמו ולהתאפק, וילד עם קושי בוויסות התד שנה כ–011 ילדים בני שלוש עד שש; 62 ילד
שים שזאת זכות שהוא כאן". נהגותי ישר יתפרץ על מי שלידו, ירביץ וינהג דים נמצאים בטיפולדיום במחלקה, וכ–08 ילדים
על פי נועה עופר, מנהלת המרכז החינוכי של בתוקפנות". בגילאי גן וכיתה א' מטופלים באופן אמבולטורי
גהה שעמו נמנה גן הפרחים, השמועה על הטיפול את מרגישה שיש בשנים האחרונות החמרה במרפאת המחלקה. הצוות כולל, בין השאר, שתי
הרבדשכבתי המסור שמקבל כל ילד בגן יצרה ועלייה במספר הילדים המופנים אליכם? פסיכיאטריות נוספות שכל אחת מהן אחראית על
במקרים מסוימים מעין פרדוקס: "הורים רבים "כן, בהחלט". כיתת גן - ד"ר מרים פסקין, המכהנת כסגנית של
רוצים לרשום את ילדם לכאן אחרי שהם רואים
את ההשקעה ומבינים את היקף הטיפול הכולל
מה הסיבות להחמרה?
"זה נובע מכמה גורמים, ראשית, אלו הבעיות רינה זלצר, גננת: שפיצר ומתמחה בתחומי פסיכיאטריה משפטית
ובילדי הגיל הרך וד"ר רות ברוךדמובשוביץ, מוד
הניתן, אבל אני מסבירה שפה לא עוזרים ציונים
טובים, תנאי הקבלה לגן הפרחים הוא אשפוז",
החברתיות - אנשים טרודים יותר בפרנסה, בקיום,
במעמד, ויש להם פחות פנאי להתפנות לילדים. את יכולה לעזור מחית בפסיכיאטריה של ילדים, נוער ומבוגרים
וראש צוות הגן.
היא מצחקקת, "זה קודם כל בית חולים, ומי שמד
חליט על ההגעה לכאן הם הפסיכיאטרים".
בנוסף, החברה שלנו הפכה למנוכרת יותר ויש
לכך השפעה על האופן שהילדים גדלים. סיבה לילד, אבל לא "הילדים באים מכל שכבות האוכלוסייה",
אומרת שפיצר. "הם יכולים להיות ילדים של
אין ילדים רעים
נוספת היא בגלל שהרפואה המיילדותית התפתד
חה, יש כיום יותר הריונות בסיכון גבוה שיוצאים לשנות את זוגות קרייריסטיים מבתים אמידים שיש להם
בעיות התפתחויות ורגשיות ולהורים לא היה
לפועל, הילדים נולדים ונשארים בחיים אבל
כתוצאה מנסיבות לידתם הקשות, הם נושאים ההורה. לדוגמה, ידע או אפשרות רגשית ופיזית להעניק מענה;
והם יכולים להיות ילדים שהם דור שני או שלישי
נועה ותומר בחרו שלא להסתיר מסביבתם את
מצבו של בנם. "אנחנו יודעים שיש הורים שמד
בחובם יותר בעיות התפתחותיות ובעיות בוויסות
תחושתי והתנהגותי. וכשלהורים אין ידע והבנה ילד שבעונת לעוני או לאלימות, ילדים שהוריהם נפגעי סמים
שהשתקמו או ילדים שהוריהם מנהלים משפט
סתירים מהסביבה ומהמשפחה המורחבת, אבל
אנחנו מרגישים שאין לנו במה להתבייש", אומר
שצריך לתת לילד מענה לכך, מתחיל להתגלגל
כדור שלג".
חורף גשומה גירושים קשה והם לא ממוקדים בצרכים הבסיד
סיים של הילדים. אם תסתכלי על הילדים תראי
תומר. "חברים, שכנים, משפחה - כולם מודעים
ומקבלים את זה. מעולם לא שמענו הערות".
האמא שולחת את פניה של כל החברה הישראלית".
מהם מאפייני ההתנהגות שלהם?
ואולם, פרופ' שפיצר מספרת כי הסטיגמות הן
עניין לא פשוט להתמודדות. לעתים הן מופיעות
הפכנו ללהיט אותו עם "מגיעים ילדים שמתקשים להתנהג באופן
הולם, ילדים שלא מקבלים גבולות, פוגעים בעד
עוד לפני שההורים בכלל ראו את הגן - בעצם יאיר בן ארבע ותשעה חודשים. בספטמבר כפכפים. קנינו לו צמם ובאחרים, עם התפרצויות כעס ואלימות,
גרביים ונעליים
חששם להגיע לאבחון. "הורים חושבים לפעמים החל את השנה השנייה בגן. הוא לוקה בבעיות דיכאון, חרדות, אנורקסיה, מצבים פסיכוטיים,
שאם פסיכיאטרית תראה את הילד שלי היא בטח רגשיות, בעיות תקשורת, בעיות התנהגותיות ילדים שבוחן המציאות שלהם לקוי והם נוטים
תיתן לו תרופות. זה ממש לא נכון - רק שליש
מילדי הגן מטופלים תרופתית. אלא שלפעמים
והפרעות קשב וריכוז, והוא בעל נטייה להתפד
רצות ולאלימות. רק בגן הפרחים קיבלו הוריו, סגורות ושלחנו להזיות, ויש אחוז גבוה של ילדים עם הפרעות
קשב וריכוז חמורות ובעיות של חוסר ויסות רגשי,
באים הורים עם תכתיב של מקום אחר שהמליץ
על טיפול תרופתי ואני אומרת 'עצרו רגע, אני
נועה ותומר, אבחון מדויק למצבו. הזוג, שניהם
בעלי תואר שני, מספרים שהיו חסרי אונים אותו הביתה. חוסר ויסות תחושתי או חוסר ויסות התנהגותי".
שפיצר מסבירה כי ילד הסובל מחוסר ויסות
אאבחן את הילד, אראה מה יש לו'".
קיימת בורות בציבור כלפי התופעות שאתם
תקופה ארוכה. "שיבצנו אותו בגן לחינוך מיוחד
בתל השומר אבל גם אחרי שנה של ניסיונות, למחרת היא שוב רגשי עובר בצורה מהירה מצחוק לבכי, משמד
חה לדכדוך, מכעס להנאה. חוסר ויסות תחושתי
מטפלים בהן?
ד"ר מרים פסקין: "בקרב הציבור הרחב קיימת
לא הצליחו לאבחן את הבעיה במדויק", מספד
רת אמו. "ראיתי שאין מענה הולם למורכבות שלחה אותו מתאפיין בכך שילד לא מודע לתחושה - הוא
עשוי לחשוב שהוא נוגע בעדינות באמו או בחבר
בורות. יש הורים שעוברים ממסגרת למסגרת,
פונים לאינספור רופאים ומאבדים זמן עד שהם
של מצבו וזה תיסכל אותנו". נועה חיפשה מענה
מסוג אחר ובעקבות כך הגיעה לגן גהה. "הגעתי בכפכפים למשחק ולמעשה המגע שלו חזק ואלים. חוסר
ויסות תנועה גורם לכך שהילד אינו מסוגל
מגיעים לכאן משום שלא היה להם מושג שהמד למקום דרך קריאה באינטרנט ובהתחלה היה לי לעצור עצמו, פיזית ממש. "זה ילד שמשתולל
קום קיים ויכול להעניק אבחון וטיפול לילדם. מחסום נפשי. פחדתי לרשום את הילד לגן בגלל תחילה בהנאה אבל אי אפשר לרסן אותו וחייבים
81
4. רים שעוברים עליו, ובד בבד איך הוא מתנהל עם
החיות. זאת מתוך מטרה להעניק לו ביטחון ולתת
לו להיות מי שהוא, וזה למעשה לב העניין".
מינץ מדגישה, בהקשר הזה, כי הביטוי "ילד
רע" או הוראות "אל תעשה" הן מחוץ לתחום.
"אלה ילדים שרגילים שמעירים להם וששומעים
ביטויים כאלה כל הזמן, ולכן כדי לשנות את
ההתנהגות שלהם, צריך לברוא עבורם תקשורת
חדשה, ולא לחזק את הסטיגמה. מה שמאפיין את
הטיפול בילדים האלה זה קבלה. אני לא מנסה
להוציא ילד מדוכא ממצב הרוח שלו. הוא יכול
להישאר במצב הרוח שלו, ואני מקבלת את זה.
מתוך המקום הזה אני עוזרת לו".
מה הרעיון בבסיס הטיפול באמצעות בעלי
חיים?
"הקשר בין ילד לבעל חיים הוא מעין משחק
שהילד מבטא ומשחרר רגשות, וחיות מקבלות
את הילדים כמו שהם. אין להן דרישות, אין להן
ביקורת, וזה כבר טוב. הן לא רוצות לשנות את
הילדים. כשמתנהגים כך לילד הוא מרגיש רצוי
ומתמלא ביטחון ומחזיר אהבה".
גם בגן פועל מנגנון דומה של הכלה. רינה
זלצר, העובדת כגננת בגן הפרחים זה 61 שנה,
מספרת ש"כשילד בגן רגיל מתפרע וצועק - הוא
מ ּוצא החוצה או עומד בפינה, והבידוד הזה מע־
צים את אי הלמידה שלו. לכן זו לא שיטה, ככה אי
אפשר להגיע אליו ולשלב אותו. אני עושה הפוך
- לא מוציאה אותם. גם אם ילד מפריע, הוא נשאר.
ואז לא משתלם לו להפריע. להבדיל, כשהם מת־
נהגים יפה, אני מחמיאה או נותנת הפתעה. ואז
הילד רואה שלא רק שלא משתלם לו להתפרע,
פינת החי. לקשר חיה-אדם יש השפעה טובה על הנפש
אלא שהתנהגות טובה מזכה אותו בפרס".
הפעילות בגן נשענת על שיעורים יצירתיים
רבים. בשיטוט מקרי אפשר לראות ילד יושב
בריכוז ליד מחשב ומשחק, קבוצה קטנה יושבת
ד"ר רות ברוךֿמובשוביץ, ראש הצוות: לא
ושומעת סיפור, ואחרים יושבים ומציירים כשז־
לצר יושבת ביניהם. שפיצר מודה שהיא מאמינה
תמיד הילד מובחן על ידי ההורה כסובל.
בכוחה המרפא של אומנות ההבעה ובחשיבה יצי־ הוא רואה אותו הולך לגן ומרביץ לכולם
אבל קשה לו לקלוט שהחוויה הפנימית של
רתית. נועה עופר מוסיפה כי היא מקפידה שילדי
הגן יחוו כל מה שמלמדים בגנים רגילים. "כשה־
תחלנו לקיים טקסים של יום השואה ויום הזיכרון,
מתחו עלינו ביקורת: 'מה פתאום לעשות לילדים
כאלה שהם ממילא בדיכאון טקסים כאלה?' ואני
הילד היא לא של חוזק אלא של מצוקה
אמרתי, 'סליחה, זה מופיע בלוח השנה ובכל בית
ספר וגן רגיל מלמדים את זה, והם יכולים להת־
מודד'. לא צריך לזלזל בכוחות הנפשיים שלהם. ילדים עם בעיות תקשורת אוהבים מאוד מים. הוא אומר: 'אבל הילד קצת שובב, מה הבעיה?' אפילו רופאים בתוך המערכת, המתמחים בתחום
ואת צריכה לראות - הם כותבים, קוראים ומש־ מינץ, ילידת הולנד, יושבת בבקתה המעו־ הוא הודף כל ביקורת של הסביבה כלפי הילד". של ,ADHDמגלים בורות. לא פעם הם יכולים
תתפים בזה ברצון וזה מרשים". צבת בסגנון כפרי כשלצדה אוכלים עז, חתול ההורה לא רואה שהילד שרוי במצוקה? להגיד להורים שאי אפשר לאבחן ADHDלפני
כל שאלה על קושי להתמודד עם ילדי הגן וארנבת מכלים נפרדים ומספרת שעבדה כל "לא תמיד הילד מובחן על ידי ההורה כסו־ שהילד מתחיל את בית הספר. והרי אחד הקרי־
נהדפת מצדה של זלצר. "הקושי הוא התמודדות חייה כביולוגית, וכשפרשה לפנסיה שאפה לע־ בל. הוא רואה את הילד כמי שהולך לגן ומרביץ טריונים של ההפרעה, זה שהיא מתפתחת לפני
עם מה שמחוץ לתחום יכולת ההשפעה שלך", בוד עם חיות ואנשים. "שמתי לב לקשר חיה־ לכולם אבל קשה לו לקלוט שהחוויה הפנימית גיל 7. כלומר, הדבר האחרון שאנחנו צריכים, זה
היא אומרת. "משום שאת יכולה לעזור לילד אדם יש השפעה טובה על הנפש", היא אומרת. של הילד היא לא של חוזק אלא של מצוקה. ילד לזהות את זה ולטפל כשהילד כבר יושב בכיתה
ללמוד לדבר ולהתבטא אבל את לא יכולה תמיד "נדדתי ממקום למקום וכולם פסלו את הרעיון, רך בשנים הרי לא סתם מסתובב ומרביץ לילדים א'. הבורות וחוסר הידע קיימים בכל הרמות".
לשנות את ההורה. לדוגמה, ילד שבעונת חורף אמרו לי 'מה, לגדל חיות בשטח בית חולים? בגן. אבל זה אנחנו כפסיכולוגים יודעים שאין נתקלת בסטיגמות בנוגע לילדים שלומדים בגן
גשומה האמא שולחת אותו עם כפכפים. קני־ חיות מביאות מחלות, זה לא נקי, זה לא יכול ילד רע, יש ילד שרע לו". הפרחים?
נו לו מהתקציב המיוחד שלנו גרביים ונעליים להשתלב'. אבל פרופ' שפיצר התאהבה ברעיון עם מה ההורים מתמודדים כשהם מבינים את "יש בשטח התנגדויות מאוד קשות. אני אתן
סגורות ושלחנו אותו הביתה. למחרת היא שוב ואיפשרה להקים את זה במרחב בית החולים. המצב של ילדם? לך דוגמה קונקרטית: היה ילד שקיבלנו לכאן,
שלחה אותו בכפכפים. או ילד שמגיע בבוקר לגן כיום מגיעים סטודנטים מכל הארץ כדי ללמוד "אשמה, כעסים, תסכול, תחושת אובדן ואבל. ובתום שנה הפנינו אותו לגן רגיל - זה יצר מצב
ואומר 'מאתמול כשיצאתי מפה לא אכלתי. אמא ולהתמחות פה". הם צריכים לעכל את העובדה שהילד שלהם לא שבו הצוות של מחלקת הגנים במועצת העיר
לא נתנה לי אוכל'. את שולחת אותו עם סנדוויץ' הטיפול באמצעות בעלי חיים אורך 54 דקות רק שונה אלא שזה משהו שישפיע על כל חייו, שבה הוא מתגורר היה באימה. הם השתמשו במ־
הביתה אבל למחרת האמא מכחישה ושולחת והוא מיועד למטופל בודד. כעת מגיע תורו של ועוברים בשל כך תהליך ארוך מאוד של אבל, לים שפגעו באמו; אמרו לה 'הוא בא ממקום של
אותו אלייך שיחזיר את הסנדוויץ'. ואת שואלת יאיר, בנם של נועה ותומר. הוא מתרוצץ בפראות ורק לאחריו - קבלה". חלוק לבן, ילדים משוגעים'. למען האמת, הרבה
את עצמך בסוף היום כשהוא יוצא הביתה, האם במרחב, לוקח את כלי המים של הארנבים, שופך פעמים אנחנו שומעים משפטים כאלה: 'אם הוא
יהיה לו מה לאכול הערב? זאת ההתמודדות הכי אותו, ומצחקק. החיות נסות מפניו. מינץ עוקבת היה בגהה אז הוא ילד משוגע, ומה פתאום שילד
קשה - לראות את הילדים במצבים קשים של הז־ אחר תנועתו ולא מעירה דבר, רק ממלאת את לבעלי החיים אין ביקורת כזה יגיע למסגרת רגילה? איך הוא הפך לשפוי
נחה רגשית או פיזית". הכלי מחדש. יאיר הופך שוב את הכלי על פיו. פתאום?'"
"בוא תראה איך אני ממלאת מים בכלי", מציעה פינת החי שפועלת במתחם המרכז לבריאות עד כמה הסטיגמה מעכבת הורים מלהגיע?
מינץ. יאיר שוב משפריץ מים לכל עבר ויוצר הנפש גהה, לא רחוק מהמבנה שבו שוכן גן הפר־ ד"ר רות ברוך־מובשוביץ: "אנחנו רואים
השאלה התרופתית שלולית בוצית אך הפעם הוא ניגש בעצמו למלא חים, משמשת כמרחב טיפולי לילדים. שוכנים בה הורים שמדחיקים. הם לא רוצים להכיר בעובדה
את הכלי. בשלווה כ–03 ארנבים, ברווזים, שרקנים, צבים, שהילד צריך להיכנס למסגרת כזאת, ושאולי אף
בשעה 00:21 מכין יצחק שחר, האח הסי־ איך מתנהל הטיפול? תוכים, אוגרים תיש ועז. בנוסף הוקם במקום יזדקק לטיפול תרופתי. זה מגיע לפעמים למצב
עודי של גן הפרחים את עגלת התרופות ליל־ "אני מתאימה את עצמי לילד. בגיל הזה הילד כלוב גדול ממדים לציפורים שגם בני אדם יכו־ קיצוני כאשר הסביבה היא זאת שבסופו של דבר
דים. כאמור, שליש מילדי הגן נוטלים תרופות כבר יודע מה הצרכים שלו, מה הקשיים שלו ומה לים להיכנס אליו, ונחצבה בריכה מרהיבה שבה מכריחה את ההורים להתמודד - לדוגמה, גנים
פסיכיאטריות. את כדורי הריטלין שחר מוציא חשוב לו - הרבה יותר ממה שאנחנו יודעים. אני שוחים להנאתם דגי זהב. אינגה מינץ, שייסדה שאומרים להורים: 'הילד שלכם לא יהיה יותר
ממגירה נעולה - "זה נחשב לסם על פי החוק אז נותנת לו יד חופשית להסתובב ומתבוננת בדב־ את פינת החי לפני 51 שנה, מספרת שהבחינה כי פה'. אלא שבמקרים רבים, ההורה מבטל את זה,
02
5. האינטראקציה החברתית שלו היתה טובה. היו לי חייבים לנעול ולדווח על כל שימוש בזה", הוא
רגעי נחת ממנו, מה שאף פעם לא חוויתי קודם מבהיר - ומכין מינונים מדויקים, שאותם הוא
לכן. היום אני נותנת לו כבר קונצרטה. לפעמים מניח לצד שמות הילדים. אחר כך, הוא נכנס
יש צביטה בלב כשאני נותנת לו את זה, וברור לגן, מקריא שמות ונותן את התרופות לילדים,
שהלוואי שלא הייתי צריכה, אבל הוא צריך את האוכלים באותה העת ארוחת צהריים. שחר כותב
זה. אין לי ספק. היה יום שהוא ירק את הכדור - דו"ח מעקב רפואי על כל אחד מהילדים כל יום.
אני לא ידעתי את זה - והגיע לגן 'טבעי'. ראו "הדיווח חיוני מאוד", הוא מסביר. "התפקיד
את ההבדל - הוא היה חסר מנוח, חסר שקט, זרק הסיעודי הוא לא רק לרשום את התרופה ולחלק
דברים על ילדים ואף אחד לא רצה לשבת לידו. אותה, אלא לערוך מעקב על השפעת התרופה
זה חיזק אותי לא להרגיש אשמה. אני פונה לכל על הילד. האם חל שינוי בהתנהגות שלו? האם יש
הורה שמתלבט ויש לילד שלו בעיות קשב חמו־ תופעות לוואי? העבודה היא לא רק טכנית אלא
רות מאוד - לתת, כי זה עושה מהפך ושינוי לטו־ כוללת הסתכלות".
בה בילד עצמו ובבית". אפשר להגיע להישגים בטיפול בהם?
בשיחות עם הצוות המקצועי בגן עולה פעם "אני מאמין שהכל מתחיל ונגמר בהורים. אני
אחר פעם הטענה שהמפתח לשינוי מצבם הרג־ לא מדבר על ילד עם בעיה אורגנית, שאת יוד־
שי של הילדים נמצא אצל הוריהם. זהו המוטו עת שמבחינה מדעית הוא יכול להגיע רק עד קו
של המקום, וחלק גדול מהעבודה בו מבוססת על מסוים. אני מדבר על ילדים עם יכולות פנטס־
יחסי הורה־ילד. "אנחנו עוזרים להורים 'לחשוב טיות - מנהיגות, הסתכלות, רגישות - שהאשמה
את הילד', להבין את הצרכים שלו, את המני־ במצבם היא בהורה. לדוגמה, ילד שרוצה כל הזמן
עים שלו, מאיפה הפעולה מגיעה, ואיזה עולם ללכת הביתה לאבא, אבל האבא בורח בכל פעם
פנימי מעסיק אותו. כך אנו מכווננים את ההורה שהילד צריך אותו. אז איך הילד יגדל?"
לצורכי הילד", מבהירה ברוך־מובשוביץ. "המ־ גם שחר מודה ש"הכי קשה זה לחיות עם הת־
קום שלנו הוא להראות להורה את הקשיים שלו. סכול כשאתה רואה ילד שאפשר לעשות איתו
אנחנו לא עושים טיפול פסיכולוגי להורה, אין עבודה מצוינת וההורים, לעומת זאת, לא מסוג־
לנו מנדט לכך. אבל אנחנו כן מטפלים בהורות לים לעשות דבר. כמה שתדבר ותיתן כלים האבא
של אותו אדם. לכן לפעמים נדבר עם ההורה גם שואל בסוף 'טוב אז מה צריך לעשות?' ואתה
על העולם הפנימי שלו עצמו, כדי להבין מאיפה אומר בלב 'אלוהים, אלוהים'".
הוא מגיע ולעזור לו להבין מאיפה צמחה ההורות ארסנל התרופות הפסיכיאטריות מצומצם
שלו, מתוך כוונה לעזור לו לשנות דפוסים". כשמדובר בילדים בגילים אלה. הוא מתחלק
דנה, בת 23, היא דוגמה לתהליך שעוברים לשלוש קבוצות עיקריות: הראשונה בהן, והש־
לעתים הורים במקביל לטיפול בילד. כשהיה בנה כיחה ביותר, היא "המעוררים" - קבוצת תרופות
הבכור בן שנתיים החל שינוי בהתנהגותו. "עד אז שהחומר הפעיל בה הוא המתילפנידאט ונמנים
הוא היה ילד שקט ולפתע החלו להופיע אצלו הפ־
רעת קשב וריכוז, התקפי זעם, בכי שלא נפסק על פרופ' שרה שפיצר, מנהלת עמה ריטלין על סוגיו והקונצרטה. אלו תרופות
הניתנות מגיל חמש באישור משרד הבריאות.
כל אירוע קטן, היעדר כישורים חברתיים, אי שקט,
אלימות. יום אחד הוא ממש שיסף לילד את הגרון מחלקת יום ילדים: יש עלייה הקבוצה השנייה היא של תרופות אנטי־פסיכו־
טיות, ביניהן הנוילפטיל וריספרדל, שבמקור
ולמזלנו נמנע אסון כי הוא עשה את זה בכלי קהה",
היא מספרת. הפרעת הקשב והריכוז של בנה אורג־ במספר הילדים המופנים לגן, מיועדות למצבים פסיכוטיים מגוונים. בטיפול
בילדים, ההשפעה של תרופות אלו היא בהפח־
נית־מולדת אך היא החמירה מסיבות רגשיות. דנה
מודה שחלק מהסיבה לכך טמונה בעובדה שהיא הנובעת, ראשית כל, מהבעיות תת תוקפנות ואי שקט, שיפור הוויסות התנו־
עתי, ההיפראקטיביות ובעיות ההתנהגות. על
עצמה גדלה בבית שבו אביה הגיב באלימות פיזית
כלפיה, ושהיא שיעתקה דפוס זה ביחסיה עם בנה.
החברתיות - אנשים טרודים יותר אף שאין עליהן הגבלת גיל, הן שכיחות פחות
וניתנות רק במקרים שבהם נדרשת התערבות
"הייתי נכנסת למקום שהייתי מפליקה לו או צו־
רחת עליו כי לא היו לי כלים להתמודד עם המצב
בפרנסה, בקיום, במעמד, ויש להם מיידית. הקבוצה השלישית היא של נוגדי די־
כאון וחרדה, דוגמת פרוזק.
שלו וזה רק החמיר את מצבו", היא מספרת.
היא ובן זוגה התכחשו תחילה למצבו החמור
פחות פנאי להתפנות לילדים רות ברוך־מובשוביץ מגינה בלהט על השי־
מוש בתרופות: "התוצאות מדהימות - בעיקר
של בנם. "לא רצינו לדעת, עצמנו עיניים. אמרנו בריטלין ובריספרדל. עבור הילד, הן גורמות לע־
'הילד בסדר גמור, מה נטפלים אליו?' כשאמרו לנו תים להבדל של שמים וארץ".
שכדאי לשלב את הילד בגן בבית חולים גהה, בע־ אבל אני מניחה שגם במקרה הזה, הטיפול בהן
לי היה מאוד אנטי. אפילו שבגן רגיל לא הסכימו מלווה בלא מעט סטיגמות.
לקבל אותו, ושהשירות הפסיכולוגי לחצו עלינו מיכל שמעה על גן הפרחים אבל נרתעה. במובנים מסוימים שהגוף שלהם מחפש את החו־ "נכון. אם תגידי שנותנים פרוזק לילדים, אנ־
לקחת אותו לטיפול אמיתי". ואולם, לאחר שה־ "פחדתי מהסטריאוטיפ של המקום", היא אומ־ מר המסוים שגורם להם לעירנות ולחדות. חלק שים ירימו גבה ויגידו 'מה? לילדים?' ואם תדברי
בחינו בהחמרה נוספת במצב הילד, שינו ההורים רת. "ליותם אין בעיות נפשיות והחשש שלי היה מהפרעת הקשב והריכוז וההיפראקטיביות הוא על לתת ריטלין לילדים, יגידו לך שאת מסממת
גישה - חילחלה אליהם ההבנה שהוא שרוי במצו־ ששיבוצו בסביבה עם ילדים בעלי בעיות כאלו הפרעה בעוררות. ילדים כאלה זזים כל הזמן ילדים. יש כל כך הרבה סטיגמות ואג'נדות־נגד
קה אמיתית. רק יחמיר את מצבו". מיכל מספרת שהעדיפה משום שהמוח שלהם נלחם להיות ערני. סמים שמפספסות את העיקר - זאת לא הבחירה הרא־
דנה מספרת שגם היא חששה תחילה משיבוץ לפנות לפסיכיאטר פרטי, וזה המליץ על טיפות כמו קוקאין, לדוגמה, מעוררים אפקט דומה, שונה בטיפול שלנו, אבל אנחנו בוחרים בזה כש־
בנה בגן הממוקם בבית חולים גהה בשל דעות ניאולפטיל - תרופה פסיכיאטרית להרגעה. ויש מחקרים מרשימים ומקובלים בעולם שהראו מדובר במשהו שיכול לשנות את חייו של הילד".
קדומות, אבל כיום היא מתחרטת שלא פנתה לגן "בהתחלה ההשפעה היתה טובה אבל אחרי כמה שלילדים ולמתבגרים שלא טופלו תרופתית יש באיזה אופן?
הפרחים עוד קודם לכן. בנה שולב שלושה ימים שבועות הבחנתי שזה גורם להחמרה בתופעות. נטייה יותר גדולה לשימוש בסמים בגיל ההתב־ "הדבר הכי קריטי - המשותף לכל הילדים
בגן רגיל בקהילה ויומיים בגן הפרחים. כיום, אח־ במשך שלושה חודשים נעתי בין פסיכיאטרים, גרות והבגרות". כאן - הוא השאלה איך הקשיים שלהם משפיעים
רי שנה במתכונת זאת, הוא כבר משולב בכיתה נוירולוגים ורופאים. כל אחד הצביע על משהו על הדימוי העצמי. ודימוי עצמי מתקבע בגילים
א' רגילה ודנה מספרת בהתרגשות שהוא מקבל אחר. אלו היו שנים קשות מאוד, עד להגעה האלה. אם ילד מרגיש שכל הזמן כועסים עליו -
שבחים מהמורים ומגיע הביתה ומתמסר לשיעורי לגהה. שם הצליחו לאבחן במדויק ולתת מענה ההורים הם המפתח זאת החוויה שלו בעולם, והיא תלווה אותו אחר
הבית בהנאה. "במהלך שהותו של בני בגן הפרחים כולל לתופעות ולליקויים". כעבור שנה בגן כך במשך שנים. זה עניין בעל משקל דרמטי.
קיבלתי המון כלים להתמודדות עמו", היא מספרת. הפרחים, חזר יותם לגן רגיל, וכעת מיכל אומ־ יותם, בן שש, הוא אחד מהילדים שהטיפול היכולת לשנות אותו היא לא בהכרח באמצעות
"לימדו אותי איך לגשת אליו, איך להרגיע אותו רת באופן חד משמעי ש"זה הדבר הכי משמעותי בריטלין שינה את חייהם. "כשהוא היה בן שנתיים טיפול תרופתי, אבל תרופות הן חלק מהחליפה
ברגעי משבר, איך לא להתפרץ עליו ואני ובעלי שעשיתי בחיי". הבחנתי שמשהו לא כשורה", מספרת אמו, מיכל, הטיפולית שאנחנו תופרים לילדים. באבחנה הנ־
הלכנו בעקבות זאת לקורסי אדלר". באחרונה ניג־ מה עשה את ההבדל? כלכלנית בת 73, "בלט לי שיש לו קושי בהלי־ כונה, בתזמון הנכון ובוודאי אחרי שהיו טיפולים
שה דנה לאבחון וגילתה שגם היא סובלת מהפרעת "הוא התחיל לקבל ריטלין שאיזן אותו, ויחד כה, בהקשבה, הוא לא דיבר, רק מילמל. הרגשתי נוספים שלא עלו יפה - טיפול תרופתי עשוי
קשב וריכוז. "התחלתי לקחת בעצמי קונצרטה", עם החום של הצוות והטיפול המקצועי חל שינוי שמשהו לא תקין". יותם נולד עם בעיה אורגנית. ברוב המקרים לשנות משמעותית את הפרוגנוזה
היא מספרת, "ואני רגועה יותר וממוקדת. אני לא משמעותי". הוא שובץ בגן לחינוך מיוחד בקהילה אבל אמו של הילד".
יכולה לחמוק מהמחשבה שאם הייתי מאובחנת לא חששת לתת לו ריטלין בגיל חמש? הרגישה שאין בזה די. "הצוות היה מתוסכל. הם האם נכונה הטענה שילדים שנזקקים בגיל הזה
* בגיל צעיר ומטופלת חיי היו נראים אחרת". "לא פחדתי, כי כבר הייתי חסרת אונים.
במהלך השנה שהוא השתלב בגן הפרחים הוא
השקיעו בו המון והוא לא הגיע לתוצאות. הפר־
עות הקשב היו חמורות, הוא לא היה פנוי ללמידה
לריטלין ולא מקבלים אותו, בעתיד עלולים לנ־
סות לפצות על החוסר על ידי שימוש בסמים?
vered.lee@haaretz.co.il היה רגוע, נינוח, ילד עם שמחת חיים ובנוסף, ולהקשבה והיה קשה לסביבה להתמודד איתו". "עד כמה שאני מבינה - כן. אנחנו רואים
22
