1. האטמוספירה

3. לחץ אטמוספרי

4. לחץ - כוח ליחידת שטח לחץ אטמוספרי - משקל עמודת האוויר הנמצא מעל מקום מסוים ליחידת שטח לחץ כוח/שטח N/M 2 Pa( פסקל )

6. השתנות הלחץ עם העליה בגובה או הלחץ נוצר ממסת האויר מעל לנקודה מסוימת , ומכוון שצפיפות האויר משתנה ( האויר הנו גז ), והמסה משתנה עם הגובה , הלחץ יילך ויקטן ככל שעולים בגובה . ? כיצד יראה גרף המתאר את ירידת הלחץ עם העליה בגובה ? H - גובה ( ק”מ ) (MB) לחץ - P H - גובה ( ק”מ ) (MB) לחץ - P

7. H - גובה ( ק”מ ) (MB) לחץ - P ניתן לראות בעזרת הגרף שככל שעולים בגובה , קצב ירידת הלחץ יורד . לכן , עליה של 1 ק”מ בגובה 1000 מ ’ , ואותה עליה בגובה 5000 מ ’ , תיתן הפרש שונה - 1 ק”מ 1 ק”מ  P 1 >  P 2 1 2 5 6 P 2  P 1  ? מה יהיה הפרש הלחצים , בעליה של 1 ק”מ ?

8. השתנות הלחץ עם העליה בגובה הלחץ נוצר עקב המשקל של האוויר , ומכוון שצפיפות האוויר משתנה ) האוויר הנו גז !), גוש אוויר שיוצר הפרש לחצים של 100 מ”ב , בגובה נמוך , יתפרס על נפח גדול יותר בגובה רב יותר , ולכן - h 1 < h 3 < h 2 1000 MB h 1 900 MB h 2 700 MB 800 MB h 3 ? מה הגובה שיש לעלות בכדי להוריד את הלחץ ב -100 מ”ב בין מפלסי לחץ שונים ?

10. מדידת לחץ - האנרואיד אנרואיד - גליל מתכת גמיש ואטום , המכיל בתוכו אויר בלחץ מסוים . האנרואיד יתכווץ . האנרואיד יתרחב . על ידי כיול שינויי הגודל של האנרואיד , ניתן להשתמש בו למדידת שינויים בלחץ . ? מה יקרה לאנרואיד כאשר יעלה לחץ האוויר סביבו ? ? מה יקרה לאנרואיד כאשר יירד לחץ האוויר סביבו ?

12. לחץ אטמוספרי מוגדר ככוח שמפעיל עמוד אוויר , הנמצא מעל מקום מסוים , ליחידת שטח .

13. לחץ האוויר משתנה כתלות : * בגובה * בחימום לא אחיד של האוויר  צפיפות האוויר משתנית עם הגובה באופן דומה ללחץ . לחץ אטמוספרי נמדד בעזרת ברומטר כספית .

14. את האטמוספירה ניתן לחלק לשכבות לפי מפל הטמפ ’ : חזרה לנושאים בהרצאה

16. מפה סינופטית - מפה המכילה נתונים מטאורולוגיים בו - זמניים . מפת לחץ - מפה גיאוגרפית שבה מוצגים ערכי הלחץ כפי שנמדדו במקומות שונים בו - זמנית ( מתוקנים לגובה מסוים ). איזובר - קו שווה לחץ . גרדיינט הלחץ - מידת השתנות הלחץ ליחידת אורך . ככל שהאיזוברים צפופים יותר כך גרדיינט הלחץ גבוה יותר .

18. מערכות לחץ רמה - אזור שהלחץ בו גבוה מסביבתו . רכס - שלוחה של רמה . שקע - אזור שהלחץ בו נמוך מסביבתו . אפיק - שלוחה של שקע . אוכף - אזור שנמצא בין שני שקעים ושתי רמות . גרדיינט הלחץ באזור זה הוא קטן ולכן הרוח חלשה .

19. מפות רום - מפות סינופטיות המתייחסות לערכים שנמדדו בגבהים שונים . ( מתייחסות למשטחי לחץ שווים ). רדיוסונדה - בלון הליום עם מכשירי מדידה , המודד נתונים מטאורולוגיים בגבהים שונים . איזוהיפסה - קו שווה גובה . איזותרמה - קו שווה טמפרטורה .

20. טמפרטורה לחה - טמפרטורת האוויר כאשר מכניסים לתוכו 100% לחות . טמפרטורה יבשה - טמפרטורת האוויר במצב רגיל . לחות - הכמות היחסית של אדי המים באוויר . התמוככות - ירידה של אוויר . התכנסות - כניסה של אוויר לתוך מרכז אחד . התבדרות - יציאה של אוויר מהמרכז החוצה .

21. הרוח כיוון הרוח - הכיוון שממנו באה הרוח .  כיוון הרוח משפיע על תכונות האוויר המגיע לאזור . כגון : טמפ’ , לחות ותכולת אבק ( מושפע מהגיאוגרפיה של האזור ). משביות הרוח - מידת ההשתנות של הרוח מערכה הממוצע ( מהירות וכיוון ).

22. כיוון ועצמת הרוח נמדדים ע”י : אנומטר

23. כוחות המשפיעים על הרוח 1 . כוח גרדיינט הלחץ - פועל מהלחץ הגבוה ללחץ הנמוך . 2 . כוח החיכוך - פועל בניגוד לכיוון הרוח . 3 . כוח קוריוליס - כוח מדומה שנובע מתנועת גוף בתוך מערכת מסתובבת ( כדוה”א ). 4 . כוח צנטריפוגלי - כוח מדומה שנובע מסיבוב גוף סביב צירו וגורם ל”זריקת” עצמים מעל פניו .

24. כוח גרדיינט הלחץ כוח גרדיינט הלחץ נובע מהבדל הלחצים בין אזורים שונים וכיוונו הוא מהלחץ הגבוה ללחץ הנמוך . ( הוא זה שלמעשה “מניע” את האוויר ) . H L

25. כוח החיכוך פועל בניגוד למהירות וגורם להאטת האוויר . כיוון תנועת האוויר כיוון החיכוך

26. כוח קוריוליס כוח קוריוליס מסיט גוף נע , תמיד ימינה לכיוון תנועתו . עוצמתו תלויה במהירות הגוף .

27. כוח צנטריפוגלי הכוח הצנטריפוגלי גורם לזריקת גופים ממרכזו החוצה .

28. זרימת הרוח בשקע וברמה בחצי הכדור הצפוני ללא חיכוך עם חיכוך H L H L

29. תנועת האוויר - הסבר פיסיקלי 1020 מ”ב H 1018 מ”ב L P  P  P  P  P  C C C C

30. תנועת אוויר בשקע וברמה

31. תנועת אוויר בשקע וברמה

32. תנועת אוויר בשקע וברמה

33. תנועת אוויר בשקע וברמה

34. תנועת אוויר בשקע וברמה

35. התמוככות והתבדרות ירידת אוויר מלווה בהתחממות של גוש האוויר היורד . רמה ( רכס ) ברומטרית מלווה תמיד בהתבדרות בקרקע . את מקום האוויר המתבדר בקרקע תופס אוויר היורד מלמעלה . H לחץ גבוה

36. עליית אוויר והתכנסות עליית אוויר מלווה בהתקררות גוש האוויר העולה . שקע ( אפיק ) ברומטרי מלווה תמיד בהתכנסות בקרקע . אוויר שמתכנס בקרקע גורם ל”דחיפת” האוויר באזור השקע ולעלייתו . L לחץ נמוך

37. בריזה הבריזה היא אפקט מקומי של מעבר אוויר בין הים ליבשה עקב קצב החימום והקירור השונה שלהם . היבשה אטומה לקרינת השמש וחלקה העליון מתחמם בצורה חזקה . המים שקופים ושכבות רבות יותר מתחממות . ביום הבריזה היא מהים ליבשה ובלילה היא מ היבשה לים . 1 . 2 . 3 . בים יש תהליכי ערבול . החום הסגולי של מי הים גבוה בהרבה מהחום הסגולי של היבשה .

38. בריזה יומית = בריזה ימית 1 2 3 4 5 6

39. בריזה לילית = בריזה יבשתית 1 2 3 4 5 6

40. שעון הבריזה לילה ( עד 5 קשרים ) עם הזריחה ( עד 10 קשרים ) בצהריים ( עד 10 קשרים ) אחה”צ ( 10 עד 15 קשר )

41. קיום הבריזה ועוצמתה ייקבע לפי הפרמטרים הבאים : 1 . גודל מקור המים ( מקסימום 100 ק”מ ). 2. עונות השנה ( ההבדל בטמפרטורות בין הים ליבשה ). 3 . כמות העננות - עננות מגבילה מונעת מעבר קרינה והיווצרות הבריזה . 4 . עוצמת הרוח השלטת - רוח מעל 20 קשר תימנע את הבריזה .

42. אפקט הוואדי אפקט שגורם לתיעול הרוח העוברת בוואדיות או באזורים צרים . אפקט זה גורם להתחזקות ברוח . התחזקות שיכולה להיות משמעותית מבחינת העוצמות . למשל : רוח שעוצמתה לפני וואדי כ - 15 קשרים , יכולה להתחזק עד ל - 25 קשרים במעברה דרך הוואדי . הדבר דומה למים שיוצאים מצינור . כשלוחצים על פי הצינור עוצמת יציאת המים גדלה .

43. יציבות מגדירים מצבי יציבות , כמצבים שבהם גוש אוויר יתנהג ( יעלה או ירד ) כתלות בהבדל בין הטמפרטורה שלו לטמפרטורה של שכבות האוויר מסביבו . מצב היציבות של גוש אוויר תלוי ב : 1 . גרדיינט הטמפרטורה של האטמוספירה בין גבהים שונים . 2 . כמות הלחות באטמוספירה . מגדירים מספרית ( לגבי האטמוספירה ): מפל אדיאבטי יבש מפל אדיאבטי לח

44. מצבי יציבות 1 . בלתי יציב לחלוטין 9 <  2 . אדיש ( בלתי - רווי ) 9 =  3 . בלתי - יציב על תנאי ( התנאי - לחות ) 6 <  < 9 4 . אדיש ( רווי )  = 6 5 . יציב לחלוטין  < 6 כאשר גוש אוויר נמצא במצב בלתי - יציב לסביבה הוא עולה , מתקרר ואם יש לו מספיק לחות הוא יכול להתעבות וליצור ענן . במצב יציב גוש האוויר לא ייעלה .

45. השפעת הרום גם ברום יש אפיקים ורכסים . התנועה ברום היא בצורה כללית ממערב למזרח . ניתן לסמן עליהם קווי אפיק רכס המראים את המקום שבו הרוחות הן מערביות . אפיק מביא אוויר קר מהצפון - הגדלת גרדיינט הטמפ’ בין הקרקע לרום והגדלת אי - היציבות .

46. חזיתות חזית - מפגש בין גושי אוויר בעלי תכונות שונות . כמו : טמפרטורה , לחות וכדו ’ . חזית חמה - מפגש גושי אוויר שבו הגוש החם נמצא אחרי הגוש הקר . מכיוון שהאוויר החם קל יותר מהאוויר הקר הוא עולה מעליו בצורה מתונה . חזית קרה - מפגש גושי אוויר שבו הגוש הקר נמצא אחרי הגוש החם . האוויר הקר חודר מתחת לאוויר החם וגורם לאוויר החם לעלות בצורה תלולה יחסית .

47. חזיתות מתקיימות אך ורק בשקעים דוגמת שקע חורפי . שקע כזה נקרא גם שקע חזיתי והוא נוצר ממפגש של גוש אוויר קר מהצפון עם גוש אוויר חם יחסית אליו המגיע מהדרום .

48. עננים ענן נוצר כאשר אוויר מגיע לרוויה ומתחיל להתעבות לטיפות ענן . כדי שהמים באוויר יוכלו להתעבות הן צריכות חומר מוצק להצטבר עליו . המוצקים השונים הללו נקראים ארוסולים . ארוסולים יכולים להיות מהחומרים הבאים : גבישי מלח מהים . חלקיקי אבק וחול . חלקיקים הנפלטים מהרי געש . חלקיקי פיח . טיפות גדלות ע”י התנגשות עם טיפות אחרות ולכן גודל הטיפות ייקבע לפי זמן שהייתן בתוך הענן .

49. סוגי עננים ישנן שתי צורות לחלוקת עננים : 1 . לפי סוג הענן ( צורת היווצרות ) - שכבתי או ערמתי . ענן ערמתי נוצר כאשר אוויר חם ולח עולה , מתקרר ומתעבה . ענן שכבתי נוצר כאשר אוויר חם ולח מוסע לאזור קר ושם הוא מתעבה . 2 . לפי גובה בסיס הענן - נמוך , בינוני וגבוה . ענן נמוך - בסיסו בגובה של עד 8000 רגל . ענן בינוני - בסיסו בגובה של 8000 עד 18000 רגל . ענן גבוה - בסיסו בגובה של מעל 18000 רגל .

50. סוגי העננים הנם : כמו כן קיים סיווג נוסף של עננות מורידה גשם , המלווה בקיצור נימבוס . לדוגמה , אלטוסטרטוס מוריד גשם ייקרא נימבוסטרטוס .

51. אופי משקעים לפי סוג הענן :  משקעים מעננות שכבתית יורדים בצורה קלה אך רציפה ולאורך זמן .  משקעים מעננות ערמתית יורדים בצורה חזקה אך מהירה ולזמן קצר יחסית .

53. קומולונימבוס קומולונימבוס הוא ענן המפותח מאד מבחינה אנכית וגורם לתופעות מז”א חמורות : 1 . גשם חזק מאד וקצר . 2 . סופות רעמים וברקים . 3 . ברד . 4 . משבים חזקים מתחת לענן המשפיעים גם למרחק של עד 25 ק”מ מהענן . 5 . בארה”ב גורם גם לטורנדו . * בארץ נוצר בעיקר בחזיתות קרות . 12 ק”מ

54. אנימציה של חזית חמה

55. אנימציה של חזית חמה

56. אנימציה של חזית חמה

57. אנימציה של חזית חמה

58. אנימציה של חזית חמה

59. אנימציה של חזית חמה

60. אנימציה של חזית חמה

61. אנימציה של חזית חמה

62. אנימציה של חזית חמה

63. אנימציה של חזית חמה

64. אנימציה של חזית חמה

65. אנימציה של חזית חמה

66. אנימציה של חזית קרה

67. אנימציה של חזית קרה

68. אנימציה של חזית קרה

69. אנימציה של חזית קרה

70. אנימציה של חזית קרה

71. אנימציה של חזית קרה

72. אנימציה של חזית קרה

73. אנימציה של חזית קרה

74. אנימציה של חזית קרה

75. אנימציה של חזית קרה

76. אנימציה של חזית קרה

77. אנימציה של חזית קרה חזרה לנושאים בהרצאה

78. ג ל י ם

79. גלים גלים נוצרים ע”י הפרעה של פני המים השקטים מרוח או מזרמים תת - מימיים . סוגי גלים : 1 . גלי רוח . 2 . גלי גיבוע . 3 . גלי צונאמי . 4 . גלי גיאות ושפל . 5 . גלי חוף .

80. זמן מחזור - הזמן שעובר בין הופעת שיא גל אחד למשנהו בנקודה מסוימת . פני המים השקטים גובה הגל אורך הגל

81. גלי רוח הגורמים המשפיעים על היווצרות גלי הרוח וגובהם הם : 1 . מהירות הרוח . 2 . משך הזמן בו נושבת הרוח מעל פני המים . 3 . המרחק שלאורכו נושבת הרוח ( fetch ). נוצרים כתוצאה מרוח הנושבת על פני הים . הגלים מאופיינים בזמני מחזור קצרים ושונים האחד מהשני , דבר שנראה כים “מבולגן” . אילו הם גלים קצרים .

82. גלי גיבוע אלו הם גלים שנוצרו בסערה רחוקה . ( גלי גיבוע הם גלי רוח ש”עזבו” את אזור הסערה ). ככל שהגלים מתרחקים מאזור הסערה הם מסתדרים בכיוון ברור , אורך הגל גדל וכך גם זמן המחזור שלהם .

83. גלי צונאמי גלים הנוצרים עקב הפרעות סיסמיות כמו רעש אדמה , התפרצויות געשיות וכו ’ . גלים אלו הם גלים ארוכים מאד ( כ - 200 מ ') ובעלי זמן מחזור ארוך , שבלב האוקיינוס כמעט ואינם מורגשים . הם נעים במהירות גדולה מאד , היכולה להגיע עד לכ - 800 ק”מ / שעה . כאשר הגל מתקרב לחוף הוא מתחיל לגבוה , כתוצאה מהתרדדות והטיית הקרקעית . כאשר הוא מתקרב לחוף הוא יכול להגיע לממדים מפלצתיים ובהישברו בחוף הוא גורם לנזקים אדירים .

84. גלי חוף כאשר גל מסוים מתקרב לחוף , הוא מתחיל ל”הרגיש” את קרקעית הים . עם התקרבו מדרון היבשת עולה ואנרגית הגל מועברת למעלה וכך הגל מתחיל לגדול . בהגיעו לחוף הוא נשבר . כמו - כן הגל מגיב לתצורת החוף ומקבל הטיה בהתאם . צורת גל החוף תלויה בסוג הגל בלב ים ( רוח או גיבוע ) והגובה שלו בחוף תלוי בתלילות ובתצורת מדרון החוף .

85. מושגים גובה גל סיגניפיקנטי הוא ממוצע הגבהים של שליש הגלים הגבוהים ביותר . גובה גל מקסימלי נמדד כממוצע על עשירית הגלים הגבוהים ביותר .

86. ים מפותח מלא הים לא עולה באופן אינסופי עקב הרוח . אנרגיית הרוח הופכת לאנרגיית הגלים , בנוסף לאנרגיית חיכוך . כאשר בשל מסויים האנרגייה לגלים ולחיכוך משתווה , הגל נשבר וגובהו מגיע לפיתוח מלא . לשם התפתחות גל מפותח מלא יש צורך בזמן ובמרחב נשיבה מינימליים . ישנה טבלה הנותנת את גובה הגל המפותח מלא עבור עוצמות רוח שונות . לחץ לטבלה ( דרוש WORD) חזרה לנושאים בהרצאה

87. הבנת מפה סינופטית

88. הבנת מפה סינופטית

89. הבנת מפה סינופטית חזרה לנושאים בהרצאה

90. מז&quot;א אופייני למזרח הים-התיכון

91. מז”א אופייני למזרח הים התיכון מזרח הים - התיכון מאופיין במערכות מז”א ומערכות סינופטיות מיוחדות . 1 . מערכות לחץ גבוה א . רמה אזורית . ב . רמה סיבירית . 2 . מערכות לחץ נמוך א . אפיק פרסי . ב . אפיק ים-סוף ג . שקע חורפי ( שקע קפריסאי) . ד . שקע שרבי . חזרה לנושאים בהרצאה

92. רמה אזורית : זו רמה שמרכזה נמצא באיים האזוריים שבחופי אפריקה המערביים . הרמה האזורית מתפשטת לאזורינו כאשר אין באזורינו מערכת סינופטית מובהקת וגורמת למז”א יציב . הרמה האזורית אופיינית לאזורינו בכל עונות השנה . יכולה לגרום לבעיות ראות בשעות הלילה והבוקר , בעיקר כאשר היא מלווה ברכס רום , הגורם לירידת אוויר ולכליאת הלחות בעובי קטן של האטמוספירה . דוגמה

93. H H

94. רמה סיבירית : רמה זו מתפשטת מערבות סיביר שברוסיה , שם נוצר לחץ גבוה עקב הקור העז השורר שם בחורף . כאשר הרמה הסיבירית מתחזקת ומגיעה לאזורינו היא גורמת : 1 . לרוחות מהגזרה המזרחית , שמתחזקות משמעותית מול פתחי וואדיות . 2 . לים נמוך בקרבת החוף ולגלים גבוהים בלב ים . 3 . לשמיים בהירים ללא עננים . 4 . למז”א חמים ביום וקר מאד בלילה + יובש . דוגמה

95. H L

96. אפיק פרסי : האפיק הפרסי הוא שלוחה של המונסון ההודי . הוא אופייני אך ורק לקיץ . מתאפיין ברוחות מכיוון הים , ולכן גם גורם לגלים שלרוב מגיעים לחופי ישראל כגלי גיבוע . כיוון הרוח וגובה הגלים תלוי בעומקו של האפיק הפרסי . אפיק פרסי רדוד מאופיין ברוחות מע’ עד צפ’ מע’ ובים נמוך . כמו - כן מזג - האוויר הוא חם ולח מאד . אפיק פרסי עמוק מאופיין ברוחות דר’ מע’ עד מע’ , בים גלי , ולעיתים אף גבה - גלי . כמו - כן מזג - האוויר הוא חם פחות והלחות נמוכה יותר מאשר באפיק פרסי רדוד . דוגמה דוגמה דוגמה

97. L H

99. L

100. אפיק ים - סוף : שלוחה של השקע הסודני שמרכזו באפריקה , שנבנית לאורך ים - סוף ומשפיעה על אזורינו בעונות המעבר ולעיתים גם בחורף . אפיק זה מכניס אוויר חם מהדרום ולחות רבה בגבהים הבינוניים מאזור קו - המשווה . כיוון הרוחות ואופי מזג - האוויר נקבע על - פי סוג האפיק : 1 . אפיק ים - סוף עם ציר מזרחי - ציר האפיק נמצא ממערב לישראל . 2 . אפיק ים - סוף עם ציר מערבי - ציר האפיק נמצא ממזרח לישראל . דוגמה

101. L H

102. אפיק ים - סוף עם ציר מזרחי גורם לרוחות צפ’ מז’ עד צפ’ מע’ שיכולות להיות חזקות בשעות אחה”צ כאשר יש בריזת ים חזקה . גורם לגלים גבוהים יותר בדרום הארץ מאשר בצפונה . מכניס לחות לדרום ולכן כאשר מלווה באפיק רום קר , יכול לגרום להיווצרות עננות ולירידת גשמים בחוף מצרים ובמישור החוף הדרומי . דוגמה

103. L

104. אפיק ים - סוף עם ציר מערבי גורם לרוחות דר’ מז’ עד צפ’ מז’ , שיכולות להיות חזקות מול פתחי וואדיות . לים נמוך בקרבת החוף וגבוה בלב ים . כאשר הרוחות המזרחיות חזקות יש אפשרות לכניסה של אובך שיכול להגביל את הראות . מזג - האוויר חם ויבש . ברוב המקרים לא גורם לפעילות מז”א . אך כאשר אפיק רום קר מתקרב לאזורינו נוצרת אי - יציבות אטמוספרית חזקה בגלל הפרש הטמפרטורות בין הרום הגבוה לרום הבינוני . תוספת הלחות מהטרופיים גורמת להיווצרות מהירה של עננים מפותחים בעלי בסיס בגובה בינוני , הנקראים אלטוקומולוסים . עננים אילו הם בעלי תכונות דומות לקומולונימבוסים . דוגמה

105. רוב פעילות מזג - האוויר קורת באזורי הדרום והמזרח וגורמת לירידת גשמים עזים , המלווים בשיטפונות , לברד חזק ולמשבי רוח עזים היכולים לגרום להגבלות ראות חמורות עקב עליית אבק וחול לאוויר .

106. L

107. שקע חורפי ( קפריסאי ): זהו שקע חזיתי שנוצר ממפגש של גושי אוויר בעלי טמפרטורות שונות . ברוב המקרים השקע נוצר באזור איטליה , והוא נע לכיוון מזרח יחד עם הגלים ברום . דוגמה כשהשקע מתקרב לאזור מזרח הים - התיכון קידמת החזית החמה שלו מתחילה להשפיע עלינו והרוחות בארץ הן צפ’ מז’ עד דר’ מז ’ . יש עלייה קלה בטמפרטורות וירידה בלחות . העננות היא גבוהה ובינונית , המורידה גשם לעיתים רחוקות במקרה של כניסת לחות בגבהים הבינוניים . דוגמה

108. המשך… השקע מתקרב לקפריסין והגזרה החמה שלו משפיעה עלינו . הרוחות בארץ הן מז’ עד דר’ , הים נמוך . יש אפשרות לאובך קל . אין עננות בגלל היציבות החזקה של האוויר החם . הטמפרטורות גבוהות , הלחויות נמוכות . דוגמה מרכז השקע נמצא בקפריסין והחזית הקרה נמצאת לפנינו . הרוחות בארץ הן דר’ מז’ עד דר’ מע’ , הים מתחיל לעלות באזור צפון זי”ת . הרוחות מתחילות להתחזק . יש אפשרות לסופות חול . באילת הרוח חגה לגזרה דרומית . מתחילה להיכנס עננות נמוכה ( קומולוסים ). הטמפ’ מתחילות לרדת והלחות עולה . דוגמה

109. המשך… מעבר החזית בארץ --- שיא פעילות מזג - האוויר . הרוחות בארץ נעשות דר’ מע’ עד מע’ וחזקות . הים עולה תוך שעות ספורות , בתחילה בצפון ואח”כ גם בשאר זי”ת . נכנסים עננים רבים המורידים גשם . כמו - כן נכנסת עננות מפותחת ( קומולונימבוסים ), שנוצרת בגלל הפרש הטמפ’ החזק הקיים בחזית הקרה , וגורמת למשבים חזקים , לגשם עז , לברד וכו ’ . הטמפ’ יורדות מהר והלחות עולה . * אם החזית הקרה מספיק ארוכה , היא יכולה להשפיע על זי”ס ולגרום לרוחות דרומיות חזקות ולגלים גבוהים . בנוסף יכולה להיכנס עננות ממערב היכולה להוריד גשם . דוגמה דוגמה

110. המשך ... כאשר השקע נע צפון - מזרחה והחזית הקרה עוברת את אזור החוף , הרוחות נחלשות ונעשות מע’ עד צפ’ מע’ . הגלים המגיעים לחוף הם ברובם גלי גיבוע מערביים ארוכים שמתחילים להגיע מאחורי השקע . עננות נמוכה ( קומולוסים ) ממשיכה להיכנס ומורידה גשם בתדירות הולכת ופוחתת . * בזי”ס הרוח חוזרת להיות צפונית . דוגמה

111. L

112. L L

113. L

114. L

115. L

116. L

117. L L

118. שקע שרבי : שקע שרבי הינו שקע חזיתי הנוצר עקב הבדלים בין טמפרטורת הים התיכון וטמפרטורת החוף של צפון אפריקה . הוא אופייני לעונות מעבר , במיוחד באביב כאשר הים קר והיבשה מתחממת במהירות . השקע השרבי נוצר באזור טוניסיה ונע לכיוון ישראל לאורך חופה הצפוני של אפריקה . דוגמה

119. המשך ... כאשר השקע מגיע לאזור הראש הלובי החזית החמה שלו משפיעה על החוף המזרחי של הים התיכון וגורמת לרוחות מזרחיות מתונות ( חזקות יותר מול פתחי וואדיות ) , לים נמוך , לעלייה בטמפרטורות ולירידה בלחות . בשמים יש עננות גבוהה ובינונית . דוגמה

120. המשך ... מרכז השקע מגיע למצרים ואנו נמצאים בהשפעת הגזרה החמה . הרוחות באזורינו הן מז’ עד דר ’ . אם השקע עמוק מספיק הרוחות באזורינו יכולות להיות חזקות . הרוחות האלו מעלות חול ואבק ממדבר סהרה ומסיעות אותו צפונה תוך אפשרות לגרימת בעיות ראות חמורות עקב אובך או במקרה החמור , סופות חול . באילת הרוחות דרומיות חזקות , הים עולה אזהרה מטאורולוגית !!! הטמפרטורות ממשיכות לעלות ( עד 40+ מעלות בצל !!! ). הלחות ממשיכה לרדת השרב מגיע לשיא !!!! דוגמה

121. המשך ... בנקודה זו השקע יכול להמשיך את תנועתו לפי אחד משלושה מסלולים : 1 . השקע נע מזרחה . 2 . השקע ממשיך לנוע לאורך החוף - שבירה מתונה . 3 . השקע “קופץ” לים לעבר קפריסין - שבירה “אלימה ” . כאשר השקע ממשיך לנוע מזרחה החזית הקרה לא עוברת אותנו , הרוחות חגות מהגזרה הדר’ מז’ לגזרה הצפ’ מז’ , הים נשאר נמוך . הטמפ’ יורדות מעט , אחרי שהשקע עובר אותנו . 1. אין שבירה

122. המשך ... 2. שבירה מתונה השקע נע לאורך החוף , החזית הקרה שלו נכנסת מדרום לצפון . הרוחות הופכות להיות דר’ מע’ עד צפ’ מע ’ . כיוון שהחזית הקרה היא יחסית יבשה וחמה , המעבר שלה גורם לשבירת שרב רגועה יחסית עם משבים לא חזקים וירידת טמפרטורות יחסית מתונה . הים עולה והופך להיות גבה - גלי . מתפתחים ענני קומולוס שמורידים גשם בעוצמה חלשה עד בינונית . * באילת הרוחות בתחילה הן דרומיות ואח”כ הופכות לצפוניות .

123. המשך ... 3. שבירה &quot;אלימה&quot; השקע קופץ לים באזור שבין כרתים לקפריסין והופך למעשה לשקע קפריסאי . במצב זה החזית הקרה מספיקה לספוח אליה מספיק לחות , והטמפ’ שלה מספיק קרה כך שנוצר גרדיינט טמפ’ ולחות חזק בין גוש האוויר החם והקר . הדבר גורם לשבירת שרב “אלימה” , המלווה ברוחות דר’ מע’ עד צפ’ מע’ חזקות , במשבים חזקים מאד , בעליית גובה הים , בהתפתחות של קומולונימבוסים , בגשם חזק ורב וכו ’ . * בזמן מעבר החזית יש דרומיות חזקות באילת והים גבוה .

124. המשך ... כשהחזית הקרה עוברת אותנו הרוחות נחלשות , הים הוא בעיקרו גיבוע מערבי . פעילות מזג - האוויר נחלשת . ( בדומה לשקע קפריסאי ). דוגמה

126. L L H

127. L H

128. L

129. L L H

130. L

131. L

132. L H

133. מפת הרוחות הקבועות בים התיכון

134. עבודת ומבנה מרכז חיזוי

135. עבודת ומבנה מרכז חיזוי חיל - הים מרכז חיזוי חיל - הים נועד לשרת את צרכי חיל - הים בחיזוי מז”א , בעיקר בכל הקשור לכיוון ועוצמת הרוחות , ולגובה הגלים . מרכז החיזוי מספק תחזיות שיגרה לשתי זירות השליטה של חיל - הים : 1 . זירת ים - תיכון . 2 . זירת ים - סוף . התחזיות ניתנות פעמיים ביממה . ניתנות תחזיות עבור הפלגות ארוכות ומבצעים מיוחדים .

136. המרכז מוציא תחזיות עומס - חום בקיץ ועוצמת קור בחורף . כל התחזיות מופצות בעזרת מברקת מפקדת חיל - הים . כמו - כן ניתן לראותן באתר מרכז חיזוי שבאינטרנט החיילי .

137. אזורי התחזית : זירת ים - תיכון זירת ים - סוף

138. אזהרה מטאורולוגית : אזהרה מטאורולוגית ניתנת ע”י המרכז במקרים הבאים : לזי&quot;ת * רוח בעוצמה של 26 קשרים ומעלה . ** גלים מעל 2 מטרים . לזי&quot;ס * רוח דרומית מעל 12 קשרים . לחיל-האוויר * רגילה : גלים מעל 2 מטרים . * חמורה : גלים מעל 3 מטרים . חזרה לנושאים בהרצאה

139. סוף מצגת זו נעשתה ע”י דניאל ברק סרן חזאי מרכז חיזוי