העוגן העוגן הוא עצם העשוי מברזל ,  מטרתו להשאיר חפצים שונים במקומם כמו ספינה למשל כדי שלא ייסחפו על ידי הרוח ,  הגלים או הזרמים .
סוגי עוגנים ישנם כמה סוגי עוגנים ,  העיקריים שבהם הם :  עוגן אדמירלי -  העוגן המוכר ביותר ,  כאשר מטילים את העוגן הוא מחופר באדמה רק עם ציפורן אחת ,  הוא אידיאלי לזמנים של סערות אבל חולשתו נמצאת בזמנים של גאות ושפל ,  בזמן שפל יש סיכוי שהעוגן יאבד את אחיזתו .  קיים חיסרון נוסף שבזמן העלתו לסיפון העוגן יפגע בכלי השיט בגלל גודלו . עוגן דנפורט -  עוגן נפוץ בעיקר בכלי שיט קטנים ,  ממשפחת הקרס . לעוגן יש שתי שיניים גדולות ושטוחות שמקלות על החזרתו ואחסונו . לעוגן יש קושי לחדור לקרקע קשה ,  סלעית מכוסה עצות או עשוי חימר . חיסרון נוסף הוא הסיכוי שהוא יחליק על הקרקע ולא יחדור אליה או שיתנתק מהקרקע כאשר מופעל עליו כוח מכיוון לא רגיל ,  דבר הקורה בזמן גאות או שפל . עוגן חתול -  העוגן משמש בעיקר לעגינה בקרקע סלעית או כזו מלאה באלמוגים . על העוגן יש קוצים כך שמטילים אותו לפחות אחד ינעץ בקרקע ,  לא כל העוגן ננעץ בקרקע והחלק הנותר מוטל על הקרקעית . כאשר מופעל עליו עומס הוא יכול להינתק מהקרקע ואפילו לא להינעץ בכלל .
עוגן ברוס -  השימוש בו בעיקר בסירות קטנות ,  הוא ננעץ בקרקע במהירות ואינו משתחרר בזמן גאות או שפל ,  קל להחזירו לסיפון והוא לא פוגע בגוף כלי השיט . לעוגן הברוס יש קושי לחדור לקרקעית קשה ,  עשויה חימר או עשבונית . עוגן מחרשה -  העוגן מתאים לכל סוגי הקרקע ,  מכיוון  שהשוק של העוגן מחוברת לציפורן כאשר משתנה הכיוון ממנו בא העומס העוגן לא מתנתק וגם כאשר העוגן נוחת על צידו חודו יהיה מופנה כלפי הקרקע . למרות משקלו הכבד לוקח לו זמן להתחפר בקרקע . עוגן פטנטי -  עוגן נפוץ מאוד הפועל כמו העוגן האדמירלי .  אחיזתו בקרקע סלעית אליה הוא מיועד מצוינת בזכות משקלו הגדול ,  מסיבה זו הוא משמש בעיקר לאוניות . עוגן צף -  עוגן המשמש להחזקת כלי השיט מול הרוח או לתמרון במקרה של שבירת הגה . עוגן קבוע -  נמצא תמיד במקומו ולא מזיזים אותו ,  משמש בעיקר לקשירת מצופים רחוק מהחוף
בחירת מקום עגינה כאשר בוחרים מקום עגינה צריך להתחשב בכמה משתנים :  1.  בתנאים המטאורולוגים :  עוצמת הרוח ,  כיוון הרוח ובתחזית לזמן הקרוב . 2.  קרקעית הים :  צריך לבדוק באיזה סוג קרקע עוגנים כדי לדעת באיזה סוג עוגן להשתמש ,  כזה שיש לו אחיזה טובה או כזה שקל לחלצו . 3.  עומק המים :  בעומק מים מתחת ל 7  מטרים צריך להשתמש בשרשרת אשר גדולה פי  7  מעומק המים בעוד שבעומק מעל  7  מטרים צריך להשתמש בשרשרת ארוכה פי  3  מעומק המים . יש גם להתחשב בגאות ובשפל מכיוון שיש מקומות שבהם הבדלי הגובה דרסטיים וקשה לדעת באיזה אורך שרשרת להשתמש . 4.  זרם וגלים :  צריך גם להתחשב בזרמים ובגלים כי הם יכולים להסיט את כלי השייט ממקומו . 5.  קרבת חוף :  צריך לעגון במרחק ביטחון מהחוף כדי  שיהיה יותר זמן תגובה במקרה שהעוגן יתנתק .
עגינה יש כמה וכמה שיטות לעגון : 1. עוגן אחד בחרטום ,  השיטה המקובלת ביותר : כאשר מגיעים למקום העגינה מכינים את העוגן על הסיפון ובודקים אם העוגן קשור לכלי השייט . לאחר מכן מורידים את המהירות לאפס ועולים מול הרוח כדי שהרוח לא תסיט את כלי השייט . מטילים את העוגן ומשחררים חבל לפי העומק ותוך כדי נעים אחורה . לאחר העגינה בודקים אם העוגן נגרר :  חרטום נשאר מול הרוח ,  תכווין מצפן לחוף ,  בודקים אם יש רעידות בחבל העוגן ומשתמשים ב גי . פי . אס  , מכ " ם ומד עומק . 2.  עוגן בחרטום ועוגן בירכתיים ,  למצבים בהם הרוח הגלים והזרם מנוגדים זה לזה : מטילים את העוגן מול הגורם החזק יותר ,  זאת אומרת ,  אם הרוח חזקה יותר מהזרם אז נטיל את העוגן מול הרוח ,  לאחר מכן ננוע אחורה ונטיל את העוגן השני מהירכתיים וננוע קדימה כדי שהוא ינעץ . אם הרוח היא רוח צד שני העוגנים יכולים להשתחרר ולכן כאשר הרוח משתנה כדאי לשחרר אחד מהם אם רוצים שכלי השייט יעלה מול הרוח ורק אז מטילים שוב עוגן מאחד הצדדים .
עגינה -  המשך 3.  עוגן בחרטום וחבל בירכתיים ,  למצב בו הרוח נעה במהירות ומחליפה צדדים היכולים לגרום לשחרור העוגן ולאי נוחות : לאחר שמטילים את העוגן מהחרטום אפשר לשחרר חבל עבה מהירכתיים הקשור לדלי או גלגל הצלה שייצרו חיכוך ויקטינו את התנודות . אפשר גם לקשור את ירכתי הספינה לחוף .
שיטות לחילוץ עוגן תקוע במקרה שהעוגן נתקע ואי אפשר לחלצו במשיכה רגילה אפשר לנקוט באחד מאמצעים אלו : 1.  תנועה קדימה עד שחבל העוגן נמצא מתחת לכלי השייט ,  במקרה כזה העוגן מתהפך ויהיה אפשר להוציא אותו . 2.  במצב שבו העוגן נאחז בקרקע סלעית צריך למשוך את המצוף שקשור לעוגן ,  מומלץ לקשור מצוף לעוגן כאשר עוגנים בקרקע סלעית . 3.  אם סעיף  2  לא פועל אפשר לאסוף את שארית החבל כאשר כלי השייט עולה על גל ולקשור אותו ואז כאשר כלי השייט עולה על גל עוד פעם נמשוך בחבל המצוף . 4.  כאשר בעוגן לא משתחרר באף אחד מהדרכים האלה אפשר לצלול אליו ולשחררו ידנית . 5. במצב שבו חייבים לשחרר את העוגן במהירות לדוגמא :  שינוי מזג אוויר קיצוני .  או קרבה רבה מדי לחוף צריך לחתוך את חבל העוגן .
התקנה של רשות הספנות בנודע למשקל ואורך חבל של עוגנים

עגינה

  • 1.
    העוגן העוגן הואעצם העשוי מברזל , מטרתו להשאיר חפצים שונים במקומם כמו ספינה למשל כדי שלא ייסחפו על ידי הרוח , הגלים או הזרמים .
  • 2.
    סוגי עוגנים ישנםכמה סוגי עוגנים , העיקריים שבהם הם : עוגן אדמירלי - העוגן המוכר ביותר , כאשר מטילים את העוגן הוא מחופר באדמה רק עם ציפורן אחת , הוא אידיאלי לזמנים של סערות אבל חולשתו נמצאת בזמנים של גאות ושפל , בזמן שפל יש סיכוי שהעוגן יאבד את אחיזתו . קיים חיסרון נוסף שבזמן העלתו לסיפון העוגן יפגע בכלי השיט בגלל גודלו . עוגן דנפורט - עוגן נפוץ בעיקר בכלי שיט קטנים , ממשפחת הקרס . לעוגן יש שתי שיניים גדולות ושטוחות שמקלות על החזרתו ואחסונו . לעוגן יש קושי לחדור לקרקע קשה , סלעית מכוסה עצות או עשוי חימר . חיסרון נוסף הוא הסיכוי שהוא יחליק על הקרקע ולא יחדור אליה או שיתנתק מהקרקע כאשר מופעל עליו כוח מכיוון לא רגיל , דבר הקורה בזמן גאות או שפל . עוגן חתול - העוגן משמש בעיקר לעגינה בקרקע סלעית או כזו מלאה באלמוגים . על העוגן יש קוצים כך שמטילים אותו לפחות אחד ינעץ בקרקע , לא כל העוגן ננעץ בקרקע והחלק הנותר מוטל על הקרקעית . כאשר מופעל עליו עומס הוא יכול להינתק מהקרקע ואפילו לא להינעץ בכלל .
  • 3.
    עוגן ברוס - השימוש בו בעיקר בסירות קטנות , הוא ננעץ בקרקע במהירות ואינו משתחרר בזמן גאות או שפל , קל להחזירו לסיפון והוא לא פוגע בגוף כלי השיט . לעוגן הברוס יש קושי לחדור לקרקעית קשה , עשויה חימר או עשבונית . עוגן מחרשה - העוגן מתאים לכל סוגי הקרקע , מכיוון שהשוק של העוגן מחוברת לציפורן כאשר משתנה הכיוון ממנו בא העומס העוגן לא מתנתק וגם כאשר העוגן נוחת על צידו חודו יהיה מופנה כלפי הקרקע . למרות משקלו הכבד לוקח לו זמן להתחפר בקרקע . עוגן פטנטי - עוגן נפוץ מאוד הפועל כמו העוגן האדמירלי . אחיזתו בקרקע סלעית אליה הוא מיועד מצוינת בזכות משקלו הגדול , מסיבה זו הוא משמש בעיקר לאוניות . עוגן צף - עוגן המשמש להחזקת כלי השיט מול הרוח או לתמרון במקרה של שבירת הגה . עוגן קבוע - נמצא תמיד במקומו ולא מזיזים אותו , משמש בעיקר לקשירת מצופים רחוק מהחוף
  • 4.
    בחירת מקום עגינהכאשר בוחרים מקום עגינה צריך להתחשב בכמה משתנים : 1. בתנאים המטאורולוגים : עוצמת הרוח , כיוון הרוח ובתחזית לזמן הקרוב . 2. קרקעית הים : צריך לבדוק באיזה סוג קרקע עוגנים כדי לדעת באיזה סוג עוגן להשתמש , כזה שיש לו אחיזה טובה או כזה שקל לחלצו . 3. עומק המים : בעומק מים מתחת ל 7 מטרים צריך להשתמש בשרשרת אשר גדולה פי 7 מעומק המים בעוד שבעומק מעל 7 מטרים צריך להשתמש בשרשרת ארוכה פי 3 מעומק המים . יש גם להתחשב בגאות ובשפל מכיוון שיש מקומות שבהם הבדלי הגובה דרסטיים וקשה לדעת באיזה אורך שרשרת להשתמש . 4. זרם וגלים : צריך גם להתחשב בזרמים ובגלים כי הם יכולים להסיט את כלי השייט ממקומו . 5. קרבת חוף : צריך לעגון במרחק ביטחון מהחוף כדי שיהיה יותר זמן תגובה במקרה שהעוגן יתנתק .
  • 5.
    עגינה יש כמהוכמה שיטות לעגון : 1. עוגן אחד בחרטום , השיטה המקובלת ביותר : כאשר מגיעים למקום העגינה מכינים את העוגן על הסיפון ובודקים אם העוגן קשור לכלי השייט . לאחר מכן מורידים את המהירות לאפס ועולים מול הרוח כדי שהרוח לא תסיט את כלי השייט . מטילים את העוגן ומשחררים חבל לפי העומק ותוך כדי נעים אחורה . לאחר העגינה בודקים אם העוגן נגרר : חרטום נשאר מול הרוח , תכווין מצפן לחוף , בודקים אם יש רעידות בחבל העוגן ומשתמשים ב גי . פי . אס , מכ " ם ומד עומק . 2. עוגן בחרטום ועוגן בירכתיים , למצבים בהם הרוח הגלים והזרם מנוגדים זה לזה : מטילים את העוגן מול הגורם החזק יותר , זאת אומרת , אם הרוח חזקה יותר מהזרם אז נטיל את העוגן מול הרוח , לאחר מכן ננוע אחורה ונטיל את העוגן השני מהירכתיים וננוע קדימה כדי שהוא ינעץ . אם הרוח היא רוח צד שני העוגנים יכולים להשתחרר ולכן כאשר הרוח משתנה כדאי לשחרר אחד מהם אם רוצים שכלי השייט יעלה מול הרוח ורק אז מטילים שוב עוגן מאחד הצדדים .
  • 6.
    עגינה - המשך 3. עוגן בחרטום וחבל בירכתיים , למצב בו הרוח נעה במהירות ומחליפה צדדים היכולים לגרום לשחרור העוגן ולאי נוחות : לאחר שמטילים את העוגן מהחרטום אפשר לשחרר חבל עבה מהירכתיים הקשור לדלי או גלגל הצלה שייצרו חיכוך ויקטינו את התנודות . אפשר גם לקשור את ירכתי הספינה לחוף .
  • 7.
    שיטות לחילוץ עוגןתקוע במקרה שהעוגן נתקע ואי אפשר לחלצו במשיכה רגילה אפשר לנקוט באחד מאמצעים אלו : 1. תנועה קדימה עד שחבל העוגן נמצא מתחת לכלי השייט , במקרה כזה העוגן מתהפך ויהיה אפשר להוציא אותו . 2. במצב שבו העוגן נאחז בקרקע סלעית צריך למשוך את המצוף שקשור לעוגן , מומלץ לקשור מצוף לעוגן כאשר עוגנים בקרקע סלעית . 3. אם סעיף 2 לא פועל אפשר לאסוף את שארית החבל כאשר כלי השייט עולה על גל ולקשור אותו ואז כאשר כלי השייט עולה על גל עוד פעם נמשוך בחבל המצוף . 4. כאשר בעוגן לא משתחרר באף אחד מהדרכים האלה אפשר לצלול אליו ולשחררו ידנית . 5. במצב שבו חייבים לשחרר את העוגן במהירות לדוגמא : שינוי מזג אוויר קיצוני . או קרבה רבה מדי לחוף צריך לחתוך את חבל העוגן .
  • 8.
    התקנה של רשותהספנות בנודע למשקל ואורך חבל של עוגנים