1. הגיאולוגיה של
מכתש רמון
הווצרות , מיבנה
ותופעות מיוחדות
חלק א'
)(C
אין לשנות, להוסיף או למחוק כל פרט במצגת זו. מעשה כזה ייחשב כעבירה על חוק זכויות יוצרים.
2.
3. בשבוע שעבר, עמדתי ליד צוק מכתש רמון, ליד קבוצת נערים שהתבוננו במכתש
הנהדר.
והנה, לתדהמתי שמעתי את המדריך מסביר לנערים שהמכתש נוצר כתוצאה
מפגיעת מטאוריט (!!!!).
ומיד החלטתי לעשות מצגת "חצי מקצועית" שתסביר, בשפה פשוטה, כיצד נוצרו
המכתשים בנגב, ומהם התצורות מהן מורכבים המכתשים.
המצגת הזו (והבאה אחריה) מתייחסת למכתש רמון, - המכתש האירוזיבי הגדול
ביותר בעולם, (ולעניות דעתי, גם המעניין ביותר).
השתדלתי לא להכנס ליותר מדי פרטים גיאולוגיים שיקשו על הבנת העיקרון, ולעומת
זאת אני מביא את נקודות העניין החשובות והמעניינות ביותר במכתש – נקודות
שללא מדריך גיאולוגי מוסמך, לא תמצאו אותם בסיור עצמי במכתש.
ואני מוכרח, ב3 שקפים ראשונים להתייחס למקומו של המכתש (וישראל) בתוך
קליפת כדור הארץ – מקום שמייחד אותנו – בין 3 לוחות טקטוניים שמשפיעים אחד
על השני (וראו בהמשך).
4. קליפת כדור הארץ מחולקת ל 71 לוחות, המתנגשים ביניהם, ולוחצים זה את זה. א"י בשקף הבא.
5. הלוח האירופי הלוח הערבי
הלוח האפריקני
ובאזור שלנו, ניתן לראות שהארץ שלנו נתונה בין 3 לוחות: הלוח הערבי ממזרח, הלוח האירופי/אסיתי
מצפון )וצפון מערב(, והלוח האפריקני מדרום )כולל את קרקעית הים התיכון.
ההשפעה על מיבנה א"י )המעגל הכחול( הוא, בעיקר, הלחץ של הלוח הערבי לעומת הלוח האירופי.
6. המסיב הערבי/נובי )1 ( לוחץ על א"י בכיוון החץ מימין )מדרום-מזרח(, ואילו אירופה לוחצת על הארץ
מצפון מערב. הלחצים הללו גורמים ליצירת רכסים בכיוון צפון-מזרח ל דרום-מערב )וראו בדפים הבאים(
7. כיווני הרכסים בנגב,
שנוצרו כתוצאה מהלחץ
של הלוח הערבו-נובי
כנגד הלוח האירופי
ולמה נוצרו הרכסים ? –
ראו בהמשך
8. כללית – כל השכבות (השוקעות ביבשה או בים) יוצרות שכבתיות אופקית, כאשר השכבות
התחתונות הן "הזקנות" יותר (1).
כאשר השכבות נלחצות ,הן יוצרות התקמטויות, ממש כאילו נלחץ ספר טלפונים משני צידיו (2).
את הלחצים בנגב שלנו יצרו הלוח הערבי/נובי מדרום-מזרח, והלוח האירופי מצפון-מערב.
9. השלבים הראשונים בהווצרות
מכתש רמון (סכמטי)
אחד הרכסים שנוצרו בגלל הלחצים של הלוחות
הוא הרכס של מכתש רמון. הכיפוף שלו אינו סימטרי,
כאשר הדופן הצפונית של המכתש נטויה בזוית קטנה
יותר מהדופן הדרומית, המשתפלת כמעט עד 08 מעלות. (1).
השכבה "הצעירה" ביותר (העליונה) בנוייה משכבה קשה
של גיר+דולומיט+חוואר ("תצורת חביון" – בירוק).
מהלחץ , - נוצרים סדקים בפסגת הכיפוף, המגיעים
עד השכבות הרכות יותר (של אבן חול וגיר רך) (2).
מים החודרים לסדקים הללו, שוטפים את הסלע
הרך (אבן חול וחוואר), וחופרים מתחת לסלע הקשה.
דרגשי הסלע הקשה מתמוטטים, וכך , במשך מאות
אלפי שנים, מתרחב העמק עד ליצירת המכתש (3).
החומרים הבלויים הנשטפים עם הזרמים, יצרו את
הנחל המרכזי של המכתש – "נחל רמון", ש"פרץ" לו
יציאה החוצה דרך הדופן הדרומית של המכתש.
11. אז איך בנוייה מפה גיאולוגית ?
כל קליפת כדור הארץ בנוייה משכבות של סלע הקרויות "פורמציות". כל פורמציה כזו
מורכבת מסלעים בעלי תכונות דומות, וגיל זהה. הפורמציות הללו הן "אבני היסוד" של
המיפוי הגיאולוגי. הן יכולות להיות "מאוחדות" לקבוצה גדולה ("חבורה" – )GROUPאו
להיות מחולקות ל"פרטים" ( .)MEMBERSהפורמציות יכולות להיות משוכבות היטב,
כאשר,בדרך כלל ,השכבות הצעירות יותר מונחות מעל השכבות העתיקות, או להיות
מסיביות ללא שיכוב (ועוד ניתקל בהם בהמשך). הפורמציות יכולות להיות "מקבילות"
לטופוגרפיה של האזור, אולם , הרבה פעמים לא נראה שום קשר ישיר בין מיקומם של
הפורמציות לבין הטופוגרפיה של האזור.
בניגוד למפה טופוגרפית, שבה קווי הגובה הם האלמנטים העיקריים במפה (עם תוספת
צבעים (או בלעדיהם) המשתנים לפי הגובה מעל פני הים), הרי שבמפה גיאולוגית, כמעט
לא תבחינו בקווי הגובה. הצבעים במפה כזו מייצגים את הפורמציות השונות. במפה
גיאולוגית תמצאו גם סימון לסוגי הסלעים (גיר, דולומיט, חוואר, גבס וכו') וכן סימנים
למיבנים שונים (כמו שברים, דייקים,וכו' – ראו בהמשך).
בשתי התמונות הבאות אני מביא לכם את המפה הגיאולוגית של מכתש רמון, החלק
המזרחי, והחלק המערבי.
לאלה שרואים לראשונה מפה גיאולוגית – אל תבהלו, הכל יתברר בהמשך.
14. את הפורמציות הנראות במפה, מסדרים לפי סדר הופעתם בשטח )העתיקה ביותר למטה(, כאשר
הצבעים בטור הזה )נקרא "חתך עמודי"( זהים לצבעים של הפורמציות במפה.
בדרך כלל מוסיפים גם את שם הפורמציה ואת החבורה אליה היא שייכת. גם שם התקופה מופיע במפה,
עם שמות של תת-שכבות )השמות של התקופות הן שמות בינלאומיים, ואילו שמות הפורמציות הן, בד"כ
מקומיים. כאן אני מביא את "החתך העמודי של מכתש רמון".
15. צפון-מערב
התמונות הבאות יתייחסו לשירטוט הזה.
דרום-מזרח
מתוך )1(
16. החלק העליון של המצוק השומר על מיבנה המכתש – תצורת "חביון". כאן – גיר עם שכבת קירטון.
דובה
17. מיבנה הצוק המגן על צורת המכתש.
תצורת "חביון" . עובי כ 031 מטר.
דובה
18. עוד תמונה של מיבנה שכבת המצוק
)תצורת "חביון"(.
כאן רואים יפה את אי-היציבות של
המצוק, בגלל בליית )וסחיפת( הסלעים
שלמרגלותיו.
גיל השכבה – כ 89 עד 501 מיליון שנים.
דובה
19. בתוך "תצורת חביון" יש שכבת ביניים של חומר הקרוי "בנטוניט". זה סוג של חרסית, המאופיינת
ב"תפיחה" רבה במגע עם מים, ולכן משתמשים בה, בעיקר, לאיטום קידוחים. )וגם מזון לתרנגולות(
דובה נצ-584305/581281
20. תצורת "חתירה" – אבן חול נובית – משקע יבשתי. הצבעים לפי כמות תמיסת הברזל או המנגן
שהציפו את האזור לאחר השקיעה. נצ. – 016305/063281
דובה
21. עוד תמונה מתצורת "חתירה" – הקרתיקון התחתון. גיל 511-001 מיליון שנים.
נצ.-016305/063281
דובה
22. "הקווסטה החומה" בבסיס "הקרתיקון התחתון" – שכבה גירית של הצפה ימית. נצ.-096305/586481
הגיל – כ 041 מיליון שנים.
23. תמונה היסטורית. צילמתי ב 1691, מיד עם גילוי הגבעה )שנחשבה עד אז
לגבעת בזלת, בגלל צבעה הכהה )אז היו רק צילומי אויר של האזור((.
"המינסרה" )או "הנגריה"(. בלוקים של קוורציט. בתוך תצורת "אינמר" )יורא(.
נ.צ 08205/04481 . התצורה – בערך 081 מיליון שנים.
24. עוד תמונה של "הנגריה" בתצורת "אינמר". )1691(. גרגרי קוורץ מלוכדים ע"י תמיסת סיליקה )קוורץ(
} כנראה בהשפעת דייק העובר ליד הגבעה{.
דובה
25. הדייק שגרם ליצירת גבעת "הנגריה".
"דייק" הוא חומר מותך החודר בלחץ לתוך
סדקים אנכיים )במיקרה הזה – לתוך סלע אבן-
החול של תצורת "אינמר".(
אם החומר החודר רך יותר מסלעי הסביבה
)לאחר התמצקותו( הבלייה משפיעה עליו יותר
מאשר על סלעי הסביבה, והוא מופיע כ"תעלה"
עם קירות זקופים )בד"כ( – כמו כאן, }קרוי –
"דייק שלילי"{.
סימנתי בחיצים את הקירות "האפויים" של הדייק.
החום של הדייק יחד עם אידי סיליקה הנפלטים
בזמן החדירה, יחד עם הזעזוע של הקרקע, גורם
לגרגרי החול "להסתדר" בצורת משושים,
ולהתחבר ביניהם ע"י הסיליקה, ולהפוך לסלע
"קוורציט".
עקרונית – הסלע דומה ל"כורכר" ,אלא שבכורכר
הגרגרים מלוכדים ע"י גיר, וב"קוורציט" הם
דובה
מלוכדים ע"י קוורץ )ממש כמו החומר ממנו
עשויים הגרגרים עצמם(.
26. "עדשות" של חרסיות )"קאוליניט"( נמצאו בתוך תצורת
"אינמר", ונחפרו לתעשייה. נצ.043305/031581 .
}קאוליניט- 4){Al2Si2O5(OH
דובה
27. באזור הזה )תצורת "אינמר"( מפוזרים חתיכות של קרום ברזילי )אבן חול המלוכדת ע"י ברזל(,
ולפעמים "מוטבעים" עליהם סימני צמחים )שרכים למיניהם(.
דובה
28. ולפעמים כמות הברזל ,המלכדת את גרגרי
הקוורץ, היא כה גדולה, עד שהסלע הופך
להיות ממש "ברזלי".
אזור תצורת "אינמר"
נצ. – 043305/089481
דובה
29. לא רק דייקים חוצים את המכתש. בתצורת "אינמר", ממש בנחל רמון,
אנו רואים "סיל" שחדר לסלע, ונחצה ע"י שבר .
דובה
30. מהו "סיל".
בהבדל מ"דייק" שהוא חומר מגמתי מותך,
החודר לתוך סדקים אנכיים, הרי ש"סיל" הוא
חומר מגמתי מותך החודר לתוך שכבה אופקית.
הוא יכול "לנצל" סדק אופקי, או "מגע" בין
הסיל שתי שכבות , היוצר מקום חלש יותר מהסלעים
שמעליו או מתחתיו.
גם כאן, כמו ב"דייק" שליד "גבעת הנגריה",
החומר המקורי עבר בלייה )הפך לחומר חרסיתי
מהחומר הטראכיטי המקורי(.
} טראכיט = סלע מחדר דק-גרגר, לרוב פורפירי,המכיל
פלדספאר )פצלת(אלקאלי, ומעט מינראלי מתכות )כמו
ביוטיט, הורנבלנדה, או פירוקסן( {.
הסיל החלק התחתון )הבהיר( כבר עבר חילוף מלא
לסלע חרסיתי פריך, ואילו המחדר העליון )הכהה(
עדיין לא עבר שינוי מלא.
דובה
31. כאן אנו רואים את את ההחלפה המלאה מהסלע המקורי לסלע הבלוי )החרסיתי(
דובה
32. במגע שבין שכבת המחדר )חומר שהיה
בטמפרטורה של 0051-0021 מעלות(,
לבין הסלעים , שביניהם הוא "נדחק", נוצרה
קליפה "אפוייה" )שרופה(.
דובה
33. גם לתוך הסדק שיצר השבר )שקטע את
הסיל במקום הזה( חדר חומר מגמתי
הסיל
דובה
35. לאחר סיום הבלייה של "הסיל" – חדרו לסדקים שלו תמיסות המכילות ברזל וצבעו אותו באדום.
דובה
36. וליד "הסיל" )ללא קשר אליו(, בלוקים שהתמוטטו ונסחפו במי השיטפונות של נחל רמון.
על פני הסלע סימני " – " RIPPLE MARKSשנוצרו ע"י תנועת גלי חוף קטנים על חול החוף הקדום.
דובה
38. בתוך תצורת "מוחילה" אנו מוצאים
שכבת גבס עבה )בעבר היתה כאן מחצבה(.
תצורת "מוחילה" – בערך לפני 522 מיליון
שנים. )"טריאס עליון"(
התצורה מכילהגם חרסיות וחוואר. גם לתצורה
הזו חודרים דייקים וסילים.
הגבס נוצר כהשקעה בתוך אגם מלוח )מי ים(.
הקושי של הגבס 2 )בסולם מ 01-1(, וניתן
לחרוץ אותו בציפורן.
}בים המלח כבר שקע כל הגבס בעבר {
דובה
39. מחצבת הגבס הנטושה. בחורף מתמלאת, לפעמים במים, לשמחת כל חיות הנגב.
נצ. – 087000/061881
דובה
