1. 7 Newsletter כפר ילדים ונוער אהבה
העמותה לקידום ילדים, נוער וצעירים בסיכון www.villageahava.orgהחקלאים 11, ת.ד. 4 קרית ביאליק. 292014440 ספטמבר 0102
שלומות לכולם,
"... עולם חדש וטוב אני אתן לך, כבר במבט כחול את מגלה.
כמה חשוב לראות פתאום חצי ירח, קורץ צהוב צהוב מתוך האפלה."
(יהונתן גפן(
שנה חדשה מתחילה הן מבחינת לוח השנה העברי והן מבחינת שנת לימודים. ומעצם ההתחלה,
בטקסיות אישית החוזרת על עצמה בכל שנה ושנה, אני מוצאת עצמי מלאת מחשבות, ציפיות,
שאיפות, חלומות, משאלות; מתמקדת בתקווה לשנות ולעשות אחרת, טוב יותר - לשפר, לבנות,
לפתח, לחדש, לרענן, לעדכן, לתקן, להרחיב, להעשיר. הבוקר, בדרכי לפנימייה, לעוד יום של
השתלמות, עם 02 שינשינים חדשים, וצוות חדש ורענן, והמון אנרגיות של עשייה לקראת חזרת
החניכים בשבוע הבא תהיתי לרגע לגבי המקומות בהם צריך רק לשמר. לא לשפר, לא לשדרג,
לשמר את הקיים. ללמוד להעריך את הטוב, גם אם הוא יחסי; לתת מקום גדול יותר למה שיש, גם
אם אינו מושלם; ללמוד לקבל בשלווה ואהבה את מה שלא ניתן לשנות, כי הרי זהו כוח אמיתי; ומתוך
הכוח הזה לקדם את מה שניתן.
בהשתלמות תחילת שנה עסקנו רבות בעבודה חינוכית וטיפולית דרך הכוחות, העוצמות והחיובי שבחניכים; וזה אינו דבר של
מה בכך בעבודה עם אוכלוסיה כה מורכבת בעלת פתולוגיות רבות. אני מאחלת לכולנו שנצליח לעשות זאת בשגרת היום יום,
בעבודה עם כל אחד מהחניכים כמו גם בחיים בכלל, לראות חצי ירח, קורץ צהוב צהוב מתוך האפלה.
שתהיה לכולנו שנה טובה .
שנת בריאות ואושר, שנה של נתינה וקבלה. שנת התפתחות וצמיחה. שנה מלאה באהבה.
שנה טובה, שרה פלג.
רגעים של בית.
"רגעים של בית" הוא פרוייקט צילום
חברתי אקטיבי ביוזמת "בזק".
הפרויקט התקיים בבתים המשמשים
מעון, או מקום טיפולי לאוכלוסיו ת
חלשות. במסגרת הפרויקט נבחרו
ארבע בנות מפנימיית אהבה (הבנות
שהשתתפו בפרויקט המנטורינג)
לקחת חלק בסדנת צילום יחודית,
ובליווי הצלמת מיכל חלבין הן צילמו
ותעדו את חייהן וסביבתן תוך
התיחסות להגדרת המונח "בית" דרך
נקודת מבטן האישית והמרגשת.
מבחר מתמונות אלה יחד עם תמונות
הצלמת הוצג בתערוכה בנמל תל
אביב בחודש יוני 0102.
מיכל כיוונה את הנערות לצלם
פורטרטים של אנשים משמעותיים
בסביבתן. צילומים רבים מעבודת
מבוקש מקום שקט עליו תונח הנפש. / לכמה רגעים הבנות אין באפשרותינו להציג בשל
בלבד. / מבוקש מקום שישמש מדרך לכף הרגל. / לכמה סודיות והם ישארו באלבום הפרטי
רגעים בלבד. / מבוקש עציץ, עלה, גבעול, או שיח, שלא
יקום / ויתקפל כשהיא תבוא. / לכמה רגעים בלבד. שלהן; יחד עם חוויה מאוד
מבוקש דיבור אחד, נקי, נעים וחם שישמש ספסל, / משמאל התמונות משמעותית;
מקלט, למישהי, קרובה שלי, ילדה -יונה, נפשי שלי, / אשר
משקפות מעט מהם הרגעים של בית
יצאה מן התיבה, לכמה רגעים, בשעות הבוקר, /
ולא מצאה מאז מנוח לרגלה. עבורן.
(אדמיאל קוסמן)
2. 7 Newsletter כפר ילדים ונוער אהבה
העמותה לקידום ילדים, נוער וצעירים בסיכון www.villageahava.orgהחקלאים 11, ת.ד. 4 קרית ביאליק. 292014440 ספטמבר 0102
בשבוע השני לקייטנת הקיץ התארחה בפנימייה קבוצת צעירים מטעם ארגון
"נסיעה". בעשרים השנים האחרונות הפגישה "נסיעה" מעל 000,2 צעירים מארה"ב
ומישראל והובילה אותם במסע אל עומק התרבות הישראלית והיהודית. תכנית הקיץ,
"קהילה," היא תכנית קיץ ייחודית בת שישה שבועות, בה עוברים המשתתפים מסע
חווייתי בכל רחבי הארץ. משתתפיה הם בני נוער ישראלים ואמריקאים הבאים
ממקומות ומרקעים מגוונים, ומשתייכים לזרמים שונים ביהדות ובחברה הישראלית.
כחלק מהתוכנית, במהלך הקיץ החניכים פועלים במסגרת פרויקט קהילתי-חינוכי
במשך שלושה ימים, ובשיתוף פעולה ותיווך של רותי גנוסר, מ"ילדים בסיכוי", אחת
הקבוצות התארחה ב"אהבה". במהלך שלושה ימים אלה בילו חניכי הקבוצה וחניכי
הפנימייה יחדיו, כשכחוט מחבר ויוצר, בהובלת האמן יואב דסה, יצרו יחד מראות
פסיפס מרהיבות שנתלו ברחבי הכפר .
מי שנותנת מתוך שמחה, נותנת הכי הרבה והילד הזה הוא אני...
(אמא תרזה)
שגיב פרץ, בן 32, עובד בתנובה בקר, גר מי אני?
הקיץ בא, הטמפרטורות עולות, כולם חולמים על חופשה בבית שאן. אני משוחרר מזה כשנתיים ועובד מאז השחרור.
בחו"ל ואחרים בוחרים לבלות את חופשת בישראל בכלל גדלתי בבית שאן, ובגיל 11 הגעתי לפנימיית אהבה בגלל
ובפנימיית אהבה בפרט. חנה רוט, או חנה'לה כפי שהיא קשיי הסתגלות לבית הספר והמון בעיות במשפחה. הייתי
נקראת כבר 3 שנים בפנימיית אהבה, היא נערה מתבגרת בת בפנימייה עד גיל 11 ועזבתי בתחילת י"ב. אני חי חיים
11, מניו יורק ארה"ב, שחלק מחופשת הקיץ שלה היא בילתה טובים מבחינתי, עובד, מפרנס, טוב לי.
בהתנדבות בעבודה עם הילדים בפנימייה. היא ילדת סנדוויץ
(אחות בכורה ואח צעיר), צנועה ושקטה, ללא כל משפחה חביב...שמאוד אבל בעייתי איזה ילד הייתי?
בישראל, דוברת עברית מבית הספר היהודי בו לומדת ועם בעייתי מבחינת התנהגות, אבל הרגשתי שלמרות הכל
המון רצון לנתינה בצד התפתחות וחוויה. כשביקשתי שתגיד מאוד אהבו אותי וחיבבו אותי. עברתי שישה משפחתונים
מה מגדיר אותה בארבעה דברים בלבד היא בחרה בכדורסל, בזמן שהותי בפנימייה, וזה מתאר עד כמה לא היה פשוט,
ישראל וירושלים, ביה"ס היהודי וצדקה. בחלקם רק מספר ימים עד חודשים. אבל קיבלתי המון.
את הרומן עם "אהבה" היא התחילה לפני כשלוש שנים, מה לקחתי מהפנימייה? למדתי להיעזר באנשים טובים
במסגרת טיול מטעם בית הכנסת אותו יזם רב הקהילה, בו שהיו שם ועזרו לי להתיישר. לקחתי את החינוך של
הגיעה עם קבוצת מבוגרים בהם אביה לארבעה ימים לישראל, המדריכים. הכי משמעותיים היו גידי לוין, שלימד אותי כלים
לצבוע ולשפץ בפנימייה. נסיעה זו היתה עבורה מאוד מאוד חשובים בשליטה עצמית וביחס לאחרי; אחר כך, אצל
משמעו תית וסביב חגיגות בת המצווה שלה ביקשה במקום אלי (ושרה) אמסלם למדתי איך ליישם אותם גם כשקשה.
מתנות לעצמה לקנות דברים בעבור ילדי הפנימייה, מה כשמדברים על כלים זה לא ברור לאנשים, אבל אני נעזר
שהוביל לארגזים מלאי דובונים, משחקים, דברי ספורט ועוד בזה גם היום: איך לשלוט על עצמי, איך להתנהג עם אחרים
אשר חולקו לילדים במהלך קייטנת הקיץ שלפני שנתיים. – חברים וזרים, איך להתנהל כדי שיחבבו אותי. את
מספר חודשים אח"כ, התארגנה קבוצה גדולה מכיתתה לטיול השיחות עם הצוות.
בת/בר מצווה בישראל, במסגרת זו היא ארגנה ביקור של כלל
הכיתה בפנימייה, אספה כספים והכינה קפוצ'ונים מדהימים יש המון. ראינתי את רזי ברקאי חוויה משמעותית...
עם לוגו הפנימייה ל-002 ילדי הכפר. בגלי צה"ל מטעם מערכת העיתון; והכי משמעותי ממנה אני
זוכר תאריכים ואת הכל, המסע לפולין. חוויה שלא תישכח,
עוד שנה עברה והשנה הגיעה חנה'לה לשבועיים וחצי תמימים דבר של פעם בחיים. בעוד כמה אנשים לא יהיה מי שיספר,
של התנדבות ועשייה בפנימייה. היא הגיע לבדה לארץ, לנה רק מי שהיה שם ומי שביקר ולמד; ולי היתה הזכות להיות
בפנימייה, והשקיעה את כל זמנה בעבודה עם ילדי קבוצת שם, ללמוד, להכיר, לראות ולגעת. אני יכול להעביר את
חופש וילדי משפחתון זריף. מבחינת אוסנת, אם הבית ההיסטוריה הלאה. וזה משהו שבחיים לא הייתי חווה אם
במשפחתון, חנה היתה איש צוות הכרחי שהוסיף אור, תמיכה, הייתי נשאר בבית שאן.
עזרה אמיתית והמון הנאה לילדים ולמשפחתון. היא יצרה
קשר מבורך ומדהים עם החניכים, ממקום שוויוני אך בוגר שלא הצלחתי לסיים כמו משהו שאני מתחרט עליו...
ותרמה רבות. מבחינתה של חנה היא יוצאת מהביקור הנוכחי גבר. עזבתי בכעס בתחילת י"ב למרות שניסו לעזור לי וזו
עם טעם של עוד, מאוד מועצמת ועם למידה אישית. תמונות היתה טעות.
היא לא צילמה, פשוט כי הרגישה בבית והיה לה יותר נעים
וחשוב "להיות" ולחוות ולא לתעד, אך היא לוקחת איתה חזרה אני גאה בשינוי שעבר משהו שאני גאה בו היום...
הביתה שלושה דברים משמעותיים: הודיה על מה שיש לה עלי, השינוי בתפיסה שלי את החיים, את עצמי, את העולם.
בחיים, קפיצה ברמות האחריות והעצמאות האישית שלה, אני לא אותו שגיב, אני שולט על הפה, על ההתנהגות, אני
וקשר – קשר לחניכים, קשר למקום, קשר כמשהו שמניע יודע איך להתנהג בסביבות שונות ואנשים שונים.
וממלא כאחד. ובפנימייה, מאוד מרגש אותי לראות איך הפנימייה
מתפתחת ומתרחבת ואת הבנייה.
