1. ‫3 ‪Newsletter‬‬ ‫כפר ילדים ונוער אהבה‬
‫יולי 3668‬ ‫‪ www.villageahava.org‬החקלאים 17, ת.ד. 4 קרית ביאליק. 038474246‬ ‫העמותה לקידום ילדים, נוער וצעירים בסיכון‬
‫נעמי שמר‬ ‫הכל אני יכול, כי זה החופש הגדול!‬
‫שנת הלימודים תשס"ט תמה, ועימה סיימו את הפנימייה עשרה בוגרי י"ב היוצאים לדרך חדשה בחייהם, ובוגרי ט' רבים היוצאים לבתי ספר‬
‫תיכוניים. עם סיומה של השנה אנו נפרדים ממשפחתונים ותיקים ונערכים לשינויים בצוות ההדרכה, כמו גם לכניסת עובד סוציאלי חדש לצוות‬
‫כפר הילדים והנוער ממשיך בפעילותו באופן כמעט מלא גם במהלך חופשת הקיץ: מרכז החרום ופרויקט‬ ‫הטיפול בפנימייה.‬
‫18 פלוס פועלים כבשגרה והפנימייה פועלת במתכונת קייצית בה שלושה שבועות מתקיימת קייטנה מסביב לשעון לכלל הפנימייה (מיום‬
‫גדנ"ע לערב פרה היסטורי, לסדנאות מגוונות, טיול בוגרים, פארק המים שפיים, מרוץ למיליון והפתעות רבות נוספות) ובשאר הזמן מתקיימת‬
‫שיהיה לכולנו קיץ נעים, מהנה וחכם בשמש !‬ ‫פעילות עניפה לילדים שאינם יוצאים לביתם ונשארים בקבוצת חופש.‬
‫והילד הזה הוא אני...‬ ‫פרויקט 18 פלוס‬
‫שיח עם בוגר אהבה‬ ‫"בית הוא המקום בו מבינים אותך"‬
‫(כריסטיאן מורגנסטרן, משורר ופילוסוף גרמני)‬
‫טור זה הוא זכות לחזור ולהיפגש עם בוגרי‬
‫הפנימייה ולשמוע על הפנימייה מפרספקטיבה‬ ‫פרויקט 18+ מהווה בית עבור צעירים בגילאי 52-18, לאחר סיום שהותם‬
‫רחוקה יותר, בוגרת יותר. חמש שאלות קבועות,‬ ‫בפנימיה או במשפחה האומנת, כאשר אין באפשרותם לחזור ולהתגורר בבית‬
‫סיפור חיים שונה מאוד, וילדות ונעורים במקום‬ ‫ההורים בשל סכנה להידרדרותם החברתית, או שהבית אינו מתפקד כראוי.‬
‫אחד, בפנימיית אהבה. והפעם, דניאל אברה, שהיה‬ ‫הפרויקט מלווה את הצעיר בתהליך שרותו הצבאי או השירות הלאומי, בתמיכה‬
‫חניך בפנימייה והיום הינו דייר בפרויקט 27 פלוס.‬ ‫רגשית או טכנית, בהתאם לצרכיו. לאחר מכן, יקבל הצעיר הכוונה להשכלה:‬
‫גבוהה או הכשרה תעסוקתית, על מנת להכינו להשתלבות בחיים בכוחות עצמו.‬
‫מי אני? דניאל אברה, בן 22 וחצי, משוחרר טרי משרות‬ ‫עם סיום התוכנית האישית, זוכים הצעירים לליווי בתהליך הפרידה מהדירות,‬
‫כלוחם במג"ב, מתגורר בדירת ה-18 פלוס, כרגע מחפש‬ ‫השתלבות בעולם העבודה ויציאה לחיים עצמאיים. כמו כן, אנו דואגים לשמור על‬
‫עבודה ועובד בעבודות מזדמנות לפרנסתי. נולדתי בחדרה‬ ‫קשר בין הצעיר לצוות הפרויקט גם לאחר עזיבתו את הדירה.‬
‫למשפחה שעלתה מאתיופיה במבצע משה, יש לי 5 אחים‬
‫ולפנימייה הגעתי בגיל 18 והייתי בה 9 שנים עד לגיוס‬ ‫לפרויקט ארבעה דירות חמות, 2 בקרית מוצקין ו-2 בקרית ביאליק הנותנות‬
‫לצה"ל.‬
‫מענה ל-42 צעירים והוא חלק מפרויקט ארצי בשיתוף של הג'וינט והמועצה‬
‫איזה ילד הייתי? הייתי ילד מקסים, משתף פעולה, יוזם.‬ ‫לילדים בסיכוי. הפרויקט והתמיכה בחניכים ממומנים מתרומות בלבד.‬
‫היה לי טוב בפנימייה וגם בבית ספר ומאוד רציתי להיות‬
‫באהבה ולא לחזור לשכונה בחדרה. אני חושב שידעתי לנצל‬
‫הזדמנויות, לקחתי חלק בכל פרויקט חינוכי אפשרי, עזרתי‬
‫לצוות, התנדבתי במשמר האזרחי, ואפילו יצאתי למסע‬
‫שנת שרות עושים באהבה,‬
‫בפולין עם בית הספר בו למדתי צילום ועריכת וידאו.‬ ‫או לא עושים בכלל!‬
‫חוויה משמעותית מהפנימייה... כל החיים בפנימייה היו‬
‫לי מאוד משמעותיים, אבל הכי משמעותי זה הצוות. ברוב‬ ‫בפנימיית אהבה קיימת מזה כשני עשורים קומונה גדולה ועשירה במתנדבי‬
‫השנים גדלתי במשפחתון אמסלם (שרה ואלי) ואין מילים‬ ‫שנת שרות איכותים מכל הארץ – השינשינים. שנת שרות הינה שנת‬
‫לתאר עד כמה הם היו תומכים ומשמעותיים להתפתחותי.‬ ‫התנדבות בין כיתה י"ב לשרות הצבאי הנדחה בשנה, שנה של עשייה‬
‫היו לנו המון שיחות, גם עם השינשינים ובמועדון בוגרים,‬ ‫אינטנסיבית למען הקהילה בהתנדבות מלאה. בפנימיית אהבה קיימת‬
‫וזה מאוד עזר לי ולשבת בערב עם החברה הבוגרים ופשוט‬ ‫קומונה המונה 68 ש"ש מכל רחבי הארץ, מאילת ועד הגולן, המגיעים דרך‬
‫לדבר זה משהו שאני זוכר לטובה. מגיל 68 התנדבתי 3‬ ‫התנועה הקיבוצית ותנועת הצופים. בשנה האחרונה היה לנו העונג לעבוד‬
‫שנים במשמר האזרחי, דבר שהיה גם מאוד משמעותי‬ ‫עם 8 ש"ש שעשו את כל הדרך אל פנימיית אהבה מוונקובר- קנדה (גל, בת‬
‫עבורי.‬
‫לישראלים שחיים בחו"ל) ומליל– צרפת (מוד, ילידת צרפת, בת לאב‬
‫רגע משברי... אני חושב שאני טיפוס מאוד אופטימי‬
‫ישראלי). רגע לפני הפרידה וכניסת קומונה חדשה ביקשנו מהן לסכם בקצרה‬
‫ומחפש איפה טוב לי. לא היו לי משברים, רציתי לעזוב את‬ ‫את השנה.‬
‫השכונה והאווירה השלילית בחדרה והפנימייה נתנה לי‬
‫פינה פרטית משלי, מקום לגדול בו, דאגו לי, ופתחו לי המון‬ ‫למה בחרתי לעשות שנת שרות? מוד - היה לי חשוב לבוא ולתרום שנה לפני שאני‬
‫הזדמנויות לעשות דברים, חוויות והתנסויות שלא הייתי‬ ‫הולכת לאוניברסיטה. יש לי משפחה בארץ (מהצד של אבא) ולמרות שלא ידעתי עברית‬
‫מקבל בבית.‬ ‫כמעט בכלל נראה לי מעניין לבוא לישראל ולתרום כאן. גל –רציתי לעשות משהו שעוסק‬
‫לא רק בעצמי אלה באנשים שזקוקים לי. למרות החיים בחו"ל כבר שנים היה לי חשוב‬
‫מה קיבלתי מהפנימייה... המון דברים. הזדמנות לחיים‬ ‫לעשות זאת בארץ כי מבחינתי זה הבית שלי ופה נכון לתרום.‬
‫והתבגרות לא בשכונת מצוקה. בטחון בעצמי, ביכולות שלי‬
‫ובכך שאם אתאמץ מספיק, אז אצליח. קיבלתי המון חום‬ ‫חוויה משמעותית מהשנה... גל – הכי משמעותי זה הקשר עם הילדים. כל השנה הזו‬
‫ואהבה וגם היום כשאני נכנס לבקר נעים לי לראות הרבה‬ ‫מאוד משמעותית, אבל מפגש סיכום פרויקט מה? דע! אותו הנחיתי, בו ראיתי שהחניכים‬
‫אנשי צוות ולדעת שגם היום אוהבים אותי. ולחניכים‬ ‫אכן הפנימו, למדו והתעשרו היה עבורי מרגש. מוד - יש המון חוויות משמעותיות: הכרתי‬
‫שנמצאים היום בפנימייה חשוב לי להגיד שלהיות בפנימייה‬ ‫המון אנשים מדהימים, תרבות אחרת, העבודה עם הילדים נתנה לי המון. הכי משמעותי‬
‫זה רק להרוויח, אין הפסדים, אז תנצלו את זה.‬ ‫זה לראות התקדמות, גם אם קטנה ביותר אצל החניכים, להרגיש שבזכות ההשקעה‬
‫שלנו והמון רגעים מתישים יש התפתחות.‬
‫מה אני מקבל היום ב-27 פלוס... אני עצמאי, חי חיים‬
‫משלי ומקבל המון תמיכה. הוציאו אותי לחיים האמיתיים‬ ‫מה אני לוקחת איתי חזרה הביתה... מוד – קיבלתי המון אהבה, מחניכים וצוות‬
‫בלי להיות לבד עד הסוף, סייעו לי ללמוד איך לנהל בית‬ ‫כאחד. למדתי המון על עצמי, להתמודד, להיות פחות שברירית ושקטה. אני יוצאת עם‬
‫וחשבון בנק, עוזרים לי במציאת עבודה כשאני מרגיש צורך‬ ‫הרבה יותר בטחון עצמי וחוזרת לצרפת עם המון חברים ואנשים שיקרים לליבי. גל – אני‬
‫בסיוע. בזכות הפרויקט יש לי גם היום פינה משלי, לא‬ ‫יוצאת מכאן עם הרבה יותר בטחון עצמי ועם ההבנה שזה מה שאני שואפת לעסוק בו‬
‫בשכונה בחדרה, עם היכולת לחיות באופן עצמאי, אבל לא‬ ‫בעתיד, לעבוד עם נוער וילדים. את הכל עוטפים המון חוויות מדהימות וזכרונות טובים.‬
‫באמת לבד בעולם.‬