זהו סיפור חיים המועצם באהבת נפש. סיפור המגולל בצמאון אינסופי לחיים – מאבקים והתמודדויות שבחיי שעה, אף כי שם הס>נרפר מעיד כי החיים קרבים לסיומם. הנופים, עונות השנה המתחלפות, הדיאלוג הפנימי הזורם, הכאבים והכמיהות מתוארים ביד אמן ונוסכים הווה מתמשך אחד. זוהי פרוזה במיטבה, העוטה אדרת פיוטית נקייה מרגשנות, פועמת במקצבה ובמטענה הרגשי ופותחת אפשרויות חדשות ומקוריות לקורא האמון על קריאת פרוזה. על אף אופיה האישי של הליצירה, גם היא, כמו יצירותיה האחרות של רבקה רז, חורגת מן הפרטי ומקבלת משמעות כוללת, עשירת הדהודים תרבותיים, המשוחחת ביודעין עם יצירות מופת של תרבות המערב ועם מיתוסים קדומים של מוות ותחיה, קמילה וצמיחה, יובש ופריון. זוהי פרוזה הסוחפת עמה את החיים ואת המוות, והופכת את המוות לאירוע אחד מתוך סיפור קיומי, סיפור של חסד-המשכיות-החיים, "רק פרק אחד מפרקי הסימפוניה / ולא בהכרח הפרק האחרון." כדבריה של ויסלבה שימבורסקה באחד משיריה: אין חיים שאינם / ולו להרף-עין /בני-אלמוות. אני הולך למות, הוא אמר הוא ספרה האחד-עשר של רבקה רז זכה בפרס אקו"ם ליצירה בעילום שם לשנת 2009

1. ‫לשנת‬ ‫שם‬ ‫בעילום‬ ‫ליצירה‬ ‫אקו"ם‬ ‫בפרס‬ ‫זוכה‬2009
:‫ועיצובה‬ ‫מצגת‬ ‫בניית‬
‫שץ‬ ‫שרית‬

2. ‫סיפור‬ .‫נפש‬ ‫באהבת‬ ‫המועצם‬ ‫חיים‬ ‫סיפור‬ ‫הוא‬ "‫אמר‬ ‫הוא‬ ,‫למות‬ ‫הולך‬ ‫"אני‬
‫המגולל‬
‫שם‬ ‫כי‬ ‫אף‬ ,‫שעה‬ ‫שבחיי‬ ‫והתמודדויות‬ ‫מאבקים‬ – ‫לחיים‬ ‫אינסופי‬ ‫בצימאון‬
‫מעיד‬ ‫הספר‬
‫הפנימי‬ ‫הדיאלוג‬ ,‫המתחלפות‬ ‫השנה‬ ‫עונות‬ ,‫הנופים‬ .‫לסיומם‬ ‫קרבים‬ ‫החיים‬ ‫כי‬
,‫הזורם‬
.‫אחד‬ ‫מתמשך‬ ‫הווה‬ ‫ונוסכים‬ ‫אמן‬ ‫ביד‬ ‫מתוארים‬ ‫והכמיהות‬ ‫הכאבים‬
‫לשנת‬ ‫שם‬ ‫בעילום‬ ‫ליצירה‬ ‫אקו"ם‬ ‫בפרס‬ ‫זכה‬ ‫הספר‬2009.
‫בשנת‬ ‫לאור‬ ‫יצא‬ ‫הוא‬2011.‫הפועלים‬ ‫ספרית‬ ,
:‫השופטים‬ ‫מנימוקי‬
‫בין‬ ‫עוד‬ ‫שאיננו‬ ‫מאהוב‬ ‫פרידה‬ ‫שירי‬ ‫קובץ‬ ‫הוא‬ "‫אמר‬ ‫הוא‬ ,‫למות‬ ‫הולך‬ ‫"אני‬
‫תחנות‬ ‫אל‬ ,‫העבר‬ ‫אל‬ ‫מסע‬ .‫מסע‬ ‫ספר‬ ‫זהו‬ ‫מסוימים‬ ‫במובנים‬ .‫החיים‬
‫אל‬ ,‫העתיד‬ ‫אל‬ ‫מסע‬ ‫גם‬ ‫זהו‬ ‫אך‬ .‫אוזל‬ ‫שהזמן‬ ‫בכך‬ ‫ההכרה‬ ‫צומת‬ ‫ואל‬ ‫ההיפרדות‬
‫החסרה‬ ‫הנוכחות‬ ‫מציאת‬ ‫זמן‬ ,‫ההשלמה‬ ‫זמן‬ ,‫האבל‬ ‫זמן‬ ,‫המוות‬ ‫שאחרי‬ ‫הזמן‬
.‫העולם‬ ‫של‬ ‫המתחדש‬ ‫ביופיו‬ ‫המתגלמת‬
‫פרק‬ – ‫הספר‬ ‫מתוך‬ ‫בלבד‬ ‫אחד‬ ‫פרק‬ ‫מביאה‬ ‫המצגת‬26.

3. ,‫לנוח‬ ‫כדי‬ ‫מזה‬ ‫פיוטי‬ ‫מקום‬ ‫לבחור‬ ‫יכולת‬ ‫לא‬ ,‫לא‬
,‫האדמה‬ ‫אל‬ ‫להתחבר‬ ‫כדי‬ ‫מזה‬ ‫מתאים‬ ‫מרחב‬ ‫לבחור‬ ‫יכולת‬ ‫לא‬
‫מזו‬ ‫רומנטית‬ ‫פינה‬ ‫לבחור‬ ‫יכולת‬ ‫לא‬ ,‫אהבת‬ ‫שכה‬ ‫הנוף‬ ‫אל‬
.‫שניפגש‬ ‫כדי‬

4. ,‫הטיפולים‬ ‫של‬ ‫השני‬ ‫הסיבוב‬ ‫בתחילת‬ ,‫שנה‬ ‫לפני‬ ‫זה‬ ‫היה‬ ‫האם‬
– ‫הצהריים‬ ‫לארוחת‬ ‫במטבח‬ ‫שהתיישבנו‬ ‫שעה‬
(‫לאכול‬ ‫יכולת‬ ‫עוד‬ ‫)אז‬ ‫שאהבת‬ ‫כמו‬ ,‫מטוגנים‬ ‫ותפוחי-אדמה‬ ‫שניצלים‬
,‫ואמרת‬ ‫פתחת‬ ,‫תתנגדי‬ ‫האם‬ – ‫פתאום‬ ‫שאלת‬ ,‫ך‬ְ, ‫ל‬ָ‫ך‬ ‫איכפת‬ ‫יהיה‬
‫תתנגדי‬ ‫האם‬ ,‫מוקדמת‬ ‫הכנה‬ ‫ובלי‬ ‫אגב‬ ‫כבדרך‬ ,‫סתם‬ ‫כך‬
‫לשהות‬ ‫אהבנו‬ ‫כך‬ ‫כל‬ ‫שבו‬ ,‫תבור‬ ‫בכפר‬ ,‫לי‬ ‫אקנה‬ ‫אם‬
,‫בחזית‬ ‫העתיק‬ ‫הזית‬ ‫ועץ‬ ‫הכחולים‬ ‫התריסים‬ ‫עם‬ ‫הישן‬ ‫בבית‬
,‫מוזהבים‬ ‫חיטה‬ ‫ושדות‬ ,(?‫)זוכרת‬ ‫פרגים‬ ‫חלקת‬ ‫על‬ ‫המשקיף‬
,‫בפתוח‬ ,‫שם‬ ,‫בוורוד‬ ‫פורחים‬ ‫אפרסקים‬ ‫ומטעי‬
,‫התבור‬ ‫לרגלי‬ ‫שם‬ ,‫ענקית‬ ‫שמיים‬ ‫לכיפת‬ ‫מתחת‬
?‫בבית-הקברות‬ ‫חלקה‬ ‫לי‬ ‫אקנה‬ ‫אם‬ ‫תתנגדי‬ ‫האם‬

5. ,‫כאן‬ ‫מאשר‬ ‫פיוטיים‬ ‫יותר‬ ‫ונחלה‬ ‫בית‬ ‫לך‬ ‫לבחור‬ ‫יכולת‬ ‫לא‬ ,‫לא‬
,‫העתיקים‬ ‫האקליפטוסים‬ ‫בצל‬ ,‫הגבעה‬ ‫במעלה‬
– ‫האביב‬ ‫באמצע‬ ‫מאשר‬ ‫יותר‬ ‫ומבטיח‬ ‫נעים‬ ‫יום‬ ‫או‬
‫הימים‬ ‫משכבר‬ ‫בידידים‬ ‫ווה‬ּ‫ו‬‫מל‬
,‫המפורשת‬ ‫בקשתך‬ ‫לפי‬ ,‫מלהספיד‬ ‫ועים‬ּ‫ו‬‫מנ‬
,‫יחידה‬ ‫חצוצרה‬ ‫של‬ ‫והמתפרץ‬ ‫הנוקב‬ ‫בצלילה‬ ‫מלווה‬ ‫כשאתה‬
‫ידיים‬ ‫רחב‬ ,‫הפתוח‬ ‫הנוף‬ ‫את‬ ‫הקורע‬ ‫בודד‬ ‫קול‬
.‫שלך‬ ‫הצלילים‬ ‫את‬ ‫המשמיע‬ ‫קול‬

6. ?‫שלך‬ ‫הלוויה‬ ‫על‬ ‫חשבת‬ ‫האם‬ ,‫שנים‬ ‫לפני‬ ,‫אותם‬ ‫כשחיברת‬
‫ירוקים‬ ‫חיטה‬ ‫שדות‬ ‫פני‬ ‫על‬ ‫שלך‬ ‫הצלילים‬ ‫נישאים‬ ‫זה‬ ‫ברגע‬
...‫תבור‬ ‫הר‬ ‫של‬ ‫הסלעיים‬ ‫המדרונות‬ ‫על‬ ‫מטפסים‬ ,‫מתגלגל‬ ‫ואחו‬
?‫שומע‬ ‫אתה‬ !‫הקשב‬
‫הגליל‬ ‫אדמת‬ ‫את‬ ‫חורשת‬ ,‫שירך‬ ‫את‬ ‫ששרה‬ ‫החצוצרה‬ ‫זו‬
,‫אותנו‬ ‫מחבקת‬ ‫היא‬ ‫הנה‬ .‫שחיברת‬ ‫הגעגועים‬ ‫בשיר‬ ‫השמש‬ ‫שטופת‬
‫הגרנית‬ ‫סלע‬ ‫סביב‬ ‫עכשיו‬ ‫שמצטופפים‬ – ‫עדיין‬ ‫החיים‬
‫החדש‬ ‫ביתך‬ ‫את‬ ‫ולסמן‬ ‫אליך‬ ‫לחבור‬ ‫כדי‬ ‫בהר‬ ‫ממקומו‬ ‫שנעקר‬
‫מקשיבים‬ – ‫ופריחה‬ ‫בצמחייה‬ ‫העשיר‬ ,‫העתיק‬ ‫שבבית-העלמין‬
.‫שרה‬ ‫לנפשך‬

7. !‫הקשב‬
‫כנפיים‬ ‫פורשים‬ ‫הם‬ ‫איך‬ ,‫ממריאים‬ ‫הצלילים‬ ‫כיצד‬
,‫בפריחה‬ ‫המנוקדים‬ ‫השדות‬ ‫מעל‬ ‫ומרחפים‬
,‫הגרנית‬ ‫סלעי‬ ‫את‬ ‫מחבקים‬ ‫הם‬ ‫ואיך‬
.‫העולם‬ ‫הדר‬ ‫את‬ ‫וג‬ֹ‫ג‬‫לח‬ ‫ההר‬ ‫פסגת‬ ‫אל‬ ‫ונישאים‬

8. .‫דומם‬ ‫אינו‬ ‫לעולם‬ ‫המוות‬ ,‫לנשארים‬
.‫דממה‬ ‫שררה‬ ,‫האחרון‬ ,‫שישי‬ ‫יום‬ ‫באותו‬ ‫אך‬
.‫האצבעות‬ ‫קצות‬ ‫על‬ ‫הלכנו‬
.‫הגה‬ ‫הוצאת‬ ‫לא‬ .‫מחית‬ ‫לא‬ ,‫שאלת‬ ‫לא‬ ‫כבר‬
.‫שתקת‬
,‫שלך‬ ‫כולו‬ ,‫אחר‬ ‫בעולם‬ ‫התקיימת‬ ‫כמו‬
.‫רגל‬ ‫דריסת‬ ‫לנו‬ ‫הייתה‬ ‫לא‬ ‫שאליו‬
,‫השבת‬ ‫לכניסת‬ ‫המתנת‬
‫והלכת‬
.‫בשקט‬ ‫בשקט‬

9. ‫ידי‬ ‫את‬ ‫מושיטה‬ ‫בחשכה‬
.‫המיטה‬ ‫של‬ ‫השני‬ ‫לצד‬
‫בך‬ ‫מלא‬ ‫הוא‬
.‫שאיננו‬

10. ‫לכתיבה‬ ‫סדנאות‬ ‫מנחה‬ ,‫יורק‬ ‫ובניו‬ ‫אביב‬ ‫בתל‬ ‫חיה‬ ,‫הוד-השרון‬ ‫ילידת‬ ,‫רז‬ ‫רבקה‬
‫באוניברסיטת‬ ‫אנגלית‬ ‫ספרות‬ ‫ומלמדת‬ ‫ובירושלים‬ ‫אביב‬ ‫בתל‬ ‫יוצרת‬PACE‫בניו‬
‫על‬ ‫כתבותיה‬ .‫ובהולנד‬ ‫בשוויץ‬ ,‫בספרד‬ ,‫בארה"ב‬ ,‫בארץ‬ ‫אור‬ ‫ראו‬ ‫ספריה‬ .‫יורק‬
‫בנורבגיה‬ ,‫בהולנד‬ ,‫בארץ‬ ‫עת‬ ‫ובכתבי‬ ‫בעיתונים‬ ‫אור‬ ‫ראו‬ ‫ותיאטרון‬ ‫ספרות‬ ,‫אמנות‬
.‫ובארה"ב‬
‫זכתה‬ .‫ואמסטרדם‬ ‫יורק‬ ‫ניו‬ ,‫אביב‬ ‫בתל‬ ‫יחיד‬ ‫בתערוכות‬ "‫בספרים‬ ‫"פיסול‬ ‫הציגה‬
‫לשנת‬ ‫הממשלה‬ ‫ראש‬ ‫בפרס‬2001‫שם‬ ‫בעילום‬ ‫ליצירה‬ ‫אקו"ם‬ ‫בפרס‬ ‫ופעמיים‬ ,
‫לשנת‬1995‫ולשנת‬2009.
-‫ה‬ ‫ספרה‬ ‫הוא‬ "‫אמר‬ ‫הוא‬ ,‫למות‬ ‫הולך‬ ‫"אני‬ ‫הספר‬11.‫רז‬ ‫רבקה‬ ‫של‬
‫הפועלים‬ ‫ספרית‬ ,"‫אמר‬ ‫הוא‬ ,‫למות‬ ‫הולך‬ ‫"אני‬ ‫הספר‬ ‫לרכישת‬
‫רז‬ ‫רבקה‬ ‫של‬ ‫לאתר‬
rebeccarass.com
‫לכתוב‬ ‫ניתן‬ ‫לתגובות‬
rebeccarass@gmail.com