4. "Down with a world in which the guarantee
that we will not die of starvation has been
purchased with the guarantee that we will die
of boredom."
Raoul Vaneigem, The Revolution Of Everyday Life
5.
6. “ה- SIהיו אז קבוצה קיצונית, שעשתה את המירב להחדיר ערעור
מהפכני לחברה המודרנית; קל היה לראות שקבוצה זו - שהוכיחה את
ניצחונה בתחום התיאוריה הביקורתית והובילה בכישרון דרך התיאוריה
אל ההתססה המעשית - הגיעה כמעט אל נקודת השיא של פעולתה
ההיסטורית. כך שהיה עניין שספר כזה יהיה קיים כשיתחילו הצרות
שבקרוב יגיעו, ואלה יעבירו אותו הלאה, לתולדה החתרנית הרחבה
שבוודאי לא תאחר להופיע."
גי דבור
8. "People who talk about revolution and class
struggle without referring explicitly to
everyday life, without understanding what is
subversive about love and what is positive in
the refusal of constraints, such people have
corpses in their mouths."
The Revolution of Everyday Life - Raoul Vaneigem
9. הראווה היא התוצאה והפרוייקט של תנאי הייצור
המודרניים. היא מחוללת זיוף, ניכור, שיעבוד
והפרדה. היא השקר שמשקר לעצמו. היא תפישת
עולם שהוחפצה. היא ההפרדה הכוללת. היא אינה
מכלול של דימויים אלא יחס חברתי בין אנשים
המתווך באמצעות דימויים.
10. Détourned Painting
Asger Jorn
Intended for the General Public – Reads Effortlessly
Be modern,
collectors, museums.
If you have old paintings,
do not despair.
Retain your memories
but détourn them
so that they correspond with your era.
Why reject the old
if one can modernize it
with a few strokes of the brush?
This casts a bit of contemporaneity
on your old culture.
Be up to date,
and distinguished
at the same time.
Painting is over.
You might as well finish it off.
Détourn.
Long live painting.
11. גי דבור הגדרות סיטואציוניסטיות •
סיטואציה בנוייה:
רגע של החיים שבאופן מכוון וממשי נבנה על ידי ארגון קולקטיבי של אווירה יחידנית ומשחק של אירועים.
סיטואציוניסט: •
מי שדוגל בתיאוריה או בפרקטיקה של בניית סיטואציות, מי שעוסק בבניית סיטואציות, מי שחבר באינטרנציונל הסיטואציוניסטי.
סיטואציוניזם: •
ביטוי משולל משמעות, שהתקבע באופן מיותר על ידי שימוש מוסט של המונח הקודם. אין דבר כזה, סיטואציוניזם, כי פירושו דוקטרינה
של פרשנות לעובדות קיימות. התפיסה של סיטואציוניזם עוצבה כמובן על ידי האנטי-סיטואציוניסטים.
תרבות: •
שיקוף וחיזוי, בכל רגע היסטורי, של האפשרויות של אירגונם של חיי היום יום; התשלובת של האסתטיקה, הרגשות
והמנהגים,שבאמצעותם השיתופיות מגיבה על החיים שניתנים לה על ידי הכלכלה שלה. (אנחנו מגדירים את המונח הזה אך ורק
מההיבט של יצירת הערכים, ולא של משמעויותיהם).
התפרקות: •
לימוד של התוצאים המדוייקים של הסביבה הגיאוגרפית, שתוכננו באופן מודע או לא, ומשפיעים באופן ישיר על ההתנהגות הממשית
של פרטים. תהליך שבאמצעותו הצורות התרבותיות המסורתיות משמידות את עצמן בעצמן, תחת ההשפעה של הופעת אמצעים
עדיפים של שליטה על הטבע, המאפשרים ודורשים הקמת מבנים תרבותיים עדיפים. אפשר להבחין בין השלב האקטיבי של
ההתפרקות, ההרס הממשי של מבני העל הישנים – שהסתיים לקראת 0391 – ושלב של חזרתיות, ששולט מאז. האיחור במעבר
מהתפרקות למבנים חדשים קשור לפיגור בחיסול המהפכני של הקפיטליזם.
•
מתוך:
• Internationale situationniste
Bulletin central édité par les sections de l’Internationale situationniste
1 Numéro
Juin 1958 — Directeur : G.-E. Debord
Rédaction : 32, rue de la Montagne-Geneviève, Paris-Ve
תרגום מצרפתית: שרון רוטברד
•
12.
13. The Mourre-Berna Proclamation
Today, Easter day of the Holy Year,
Here, under the emblem of Notre-Dame of Paris,
I accuse the universal Catholic Church of the lethal diversion of our living strength
toward an empty heaven,
I accuse the Catholic Church of swindling,
I accuse the Catholic Church of infecting the world with its funereal morality,
Of being the running sore on the decomposed body of the West.
Verily I say unto you: God is dead,
We vomit the agonizing insipidity of your prayers,
For your prayers have been the greasy smoke over the battlefields of our Europe.
Go forth then into the tragic and exalting desert of a world where God is dead,
And till this earth anew with your bare hands,
With your PROUD hands,
With your unpraying hands.
Today Easter day of the Holy Year,
Here under the emblem of Notre-Dame of Paris,
We proclaim the death of the Christ-god, so that Man may live at last.
21. ,"Psychogeography is the study of the precise laws and specific effects of the geographical environment
“.consciously organized or not, on the emotions and behavior of individuals
Guy Debord
פסיכוגיאוגרפיה: •
לימוד של התוצאים המדוייקים של הסביבה הגיאוגרפית, שתוכננו באופן מודע או לא,
ומשפיעים באופן ישיר על ההתנהגות הממשית של פרטים.
פסיכוגיאוגרפי: •
מה שקשור לפסיכוגיאוגרפיה. מה שמבטא את הפעולה הישירה של סביבה גיאוגרפית על
התחושות.
פסיכוגיאוגרף: •
מי שחוקר ומעביר את המציאויות הפסיכוגיאוגרפיות.
22. גי דבור תכנית לשיפורים רציונליים של פאריז
הלטריסטים שהתכנסו ב- 62 בספטמבר (5591) ניסחו את ההצעות הבאות לפתרון הבעיות האורבניות שהתעוררו
במסגרת הדיון. הם מסבים את תשומת הלב לכך שלא תתקבל כל הצעה מעשית כל עוד לא הוחל במשימה שנראתה
לכולם הדחופה ביותר, יישור השטח.
הרכבת התחתית צריכה לפעול כל הלילה, אחרי שהרכבות פסקו מלנוע. על המעברים והרציפים להיות מוארים באור
עמום ומהבהב.
גגות פאריז צריכים להיות פתוחים לתנועת הולכי רגל באמצעות שינויים בסידורי מילוטי האש ובניית סולמות וגשרים,
היכן שצריך.
גנים ציבוריים צריכים להיות פתוחים כל הלילה, לא מוארים (במקרים מסויימים, אור עמום יכול להיות מוצדק בהתאם
לשיקולים פסיכו-גיאוגרפים)
כל פנסי הרחוב צריכים להיות מצויידים במפסקים. התאורה צריכה להיות לשימוש ציבורי.
באשר לכנסיות, ארבע הצעות הוגשו וכולן נמצאו ראויות עד שהניסוי המתאים יוכיח מי מהן הטובה ביותר:
ג. א. דבור טוען בזכות ההריסה המוחלטת של בנינים דתיים מכל סוג. (כל שריד לא יוותר מהן והקרקע שלהן תשמש
לצרכים אחרים).
ז'יל וולמן מציע שהכנסיות יישארו על כנן אבל יופשטו מכל תוכן דתי. יש לנהוג בהן כבבניינים רגילים. מותר יהיה לילדים
לשחק בהן.
מישל ברנשטיין מציעה שהכנסיות יהרסו באופן חלקי, כך שההריסות שלהן ירמזו על תפקודן המקורי (מגדל סן ז'ק
בבולבאר סבסטופול הוא דוגמה לא מכוונת לכך). הפתרון האידיאלי יהיה גילוח הכנסיות ובניית הריסות במקומן.
האלטרנטיבה הראשונה עדיפה מטעמים כלכליים.
לבסוף, ז'ק פיון בעד הפיכת הכנסיות לבתים מפחידים (תוך שימור האווירה הנוכחית שלהן והדגשתה באפקטים
מיוחדים).
הכל הסכימו שיש לדחות שיקולים אסתטיים ושיש להשתיק את מעריצי השערים הגדולים של קתדרלת שארטר. יופי, שאין
בו הבטחה של אושר, חייב להיעלם. ומה מייצג יותר אומללות מאשר סוג המונומנטים הללו לכל מה שיש להילחם בו ,
מונומנטים לצד הלא אנושי של החיים?
23. • תחנות רכבת צריכות להישאר כפי שהן. הכיעור הנוגע ללב שלהן מוסיף הרבה לתחושת הארעיות שהופכת אותם למושכים
כל כך. ז' יל וולמן קרא להסרת כל שילוט או מידע בנוגע ליציאות הרכבת (יעדים, זמנים וכו'). כל זה יקדם את הסחף. לאחר
ויכוח עירני, אלה שהתנגדו לצעד הזה פרשו את טיעוניהם וההצעה התקבלה ללא הסתייגויות. הסביבה ההילתית של התחנות
תודגש על ידי שידור הודעות ממספר רב של תחנות אחרות וגם מנמלים.
בתי קברות צריכים להתבטל. כל הגופות והזכרונות יושמדו באופן מוחלט: ללא אפר וללא שרידים. (חשוב לציין שהתעמולה
הריאקציונרית לשרידים אלה של עבר מנוכר מהווה את האסוציאציות האוטומטיות ביותר. האם אפשר לראות בית קברות
מבלי להיזכר במוריאק, ז'יד או אדגר פור?)
מוזיאונים חייבים להיכחד ויצירות המופת יחולקו בין הברים (היצירות של פיליפ דה שמפניי בבתי הקפה הערבים של רחוב
קסבייה-פריבה; "הפולחן" של דויד ב"טונו" [החבית] במונטניי-גנבייב).
לכולם צריכה להיות גישה לבתי הסוהר. הללו יתפקדו כאתרי תיירות ללא הבחנה בין אסורים ומבקרים (כדי להפוך את החיים
למשעשעים יותר, ייערכו הגרלות תריסר פעמים בשנה שבהן יוגרלו עונשי מאסר אמיתיים. זה יתאים במיוחד למטומטמים
שאינם יכולים לחיות מבלי לקחת סיכונים מעניינים: חוקרי מערות, למשל, וכל אלה שמשוועים למשחקים יהיו מרוצים מחיקויים
חיוורים כגון אלה).
כל המונומנטים שכיעורם אינו מאפשר כל שימוש אחר (כמו הפטי והגראנד פאלה), יפנו מקום למבנים אחרים.
כל האנדרטאות שמשמעותן חלפה מהעולם - כשכל חידוש אסתטי שלהן מראש יידון לכישלון - יוסרו. שימושיותן תיבחן
בשנותיהן האחרונות באמצעות שינוי הכתובות שעל כנן, אם במובן פוליטי (הנמר המכונה קלמנסו בשאנז אליזה), אם במובן
החידתי (מחווה לקדחת ולכינין, בצומת בולבאר מישל ורחוב קומט; העומק בכיכר הקתדראלה באיל דה לה סיטה).
ההשפעה החנונית של שמות הרחובות הנוכחיים על האינטילגנציה של האנשים צריכה להיפסק. שמות של חברי מועצה,
גיבורי הרזיסטנס, כל האמילים והאדוארדים (55 רחובות בפאריז), כל הבוז'ו והגאליפה, ובאופן כללי, כל השמות המגונים
(רחוב האבנז'יל ) חייבים להתבטל.
בהקשר זה, הקריאה שהתפרסמה בפוטלטש מס' 9 ביחס להתעלמות מהמילה סאן (קדוש) בשמות המקומות נכונה יותר מאי
פעם.
נכתב ב-55/90/62
תרגום מצרפתית: שרון רוטברד
24.
25. Dérive סחף
צורת התנהגות נסיונית הקשורה לתנאי החברה
העירונית. טכניקה של מעברים מהירים דרך
סביבות מגוונות. המילה מציינת גם את משך
הפעילות של נסיון כזה.
26.
27. היסט Détournement
קיצור של הנוסחה: היסט של אלמנטים אסתטיים מיוצרים
מראש. אינטגרציה של ייצור עכשווי או ישן של אמנויות
בבנייה עילית של הסביבה. במובן זה, לא יכולה להיות
אמנות או מוזיקה סיטואציוניסטית, אלא שימוש
סיטואציוניסטי באמצעים אלה. במובן פרימיטיבי יותר,
היסט בתוככי החוגים התרבותיים הישנים היא שיטת
תעמולה, המעידה על השחיקה ואבדן החשיבות של
החוגים הללו.
30. • 1. Experimentation in the détournement of photo-
romances and “pornographic” photos, and that we
bluntly impose their real truth by restoring real
dialogues by adding or altering the speech bubbles.
This operation will bring to the surface the subversive
bubbles that are spontaneously, but only fleetingly and
half-consciously, formed and then dissolved in the
imaginations of those who look at these images. In the
same spirit, it is also possible to detourn any
advertising billboards — particularly those in subway
corridors, which form remarkable sequences — by
pasting pre-prepared placards onto them.
33. • 2. The promotion of guerrilla tactics in the mass media — an
important form of contestation, not only at the urban guerrilla
stage, but even before it. The trail was blazed by those
Argentineans who took over the control station of an electronic
bulletin board and used it to transmit their own directives and
slogans. It is still possible to take advantage of the fact that radio
and television stations are not yet guarded by troops. On a more
modest level, it is known that any amateur radio operator can at
little expense broadcast, or at least jam, on a local level; and that
the small size of the necessary equipment permits a great mobility,
enabling one to slip away before one’s position is trigonometrically
located. A group of Communist Party dissidents in Denmark had
their own pirate radio station a few years ago. Counterfeit issues of
one or another periodical can add to the enemy’s confusion. This
list of examples is vague and limited for obvious reasons.
34.
35. • 3. The development of situationist comics. Comic strips are
the only truly popular literature of our century. Even cretins
marked by years at school have not been able to resist
writing dissertations on them; but they’ll get little pleasure
out of reading ours. No doubt they’ll buy them just to burn
them. In our task of “making shame more shameful still,” it
is easy to see how easy it would be, for example, to
transform “13 Rue de l’Espoir [Hope Street]” into “1 Blvd.
du Désespoir [Despair Boulevard]” merely by adding a few
elements; or balloons can simply be changed. In contrast to
Pop Art, which breaks comics up into fragments, this
method aims at restoring to comics their content and
importance.
42. • 4. The production of situationist films. The cinema, which is the
newest and undoubtedly most utilizable means of expression of our
time, has stagnated for nearly three quarters of a century. To sum it
up, we can say that it indeed became the “seventh art” so dear to
film buffs, film clubs and PTAs. For our purposes this age is over
(Ince, Stroheim, the one and only L’Age d’or, Citizen Kane and Mr.
Arkadin, the lettrist films), even if a few traditional narrative
masterpieces are yet to be unearthed in the film archives or on the
shelves of foreign distributors. We should appropriate the first
stammerings of this new language — in particular its most
consummate and modern examples, those which have escaped
artistic ideology even more than American “B” movies: newsreels,
previews, and above all, filmed ads.
