Similar to A genealogical journey to the Vocational School "Massada" in Darmstadt , Udi Dror; בית הספר המקצועי "מסדה" בדרמשטדט: מסע לחיפוש שורשים, אודי דרור
Similar to A genealogical journey to the Vocational School "Massada" in Darmstadt , Udi Dror; בית הספר המקצועי "מסדה" בדרמשטדט: מסע לחיפוש שורשים, אודי דרור (8)
16. המחקר–האינטרנ של הפתעותט
ב חיפוש שובGoogleברוסית הפעם אבל!–תוצאה:מאסר תיק
ברוסיה
Батальон Самуил Натанович
Родился в 1918 г., г. Люблин, Польша; Проживал: г.
Лысьва, Пермская обл..
Арестован 10 мая 1944 г.
Приговор: дело прекращено
Источник: Книга памяти
Пермской обл.
.
סמואל בטליוןנתנוביץ,בשנת נולד1918,לובלין,פולין;
של באזור חיLysva,Perm,ב נעצר10למאי1944
דין פסק:מקור נדחה המקרה:פרם איזור של זיכרון ספר.
תמונה של 33 תלמידי בה"ס במדי של ביתר עם המנהל שמואל בטליון והמדריך משה מורדכלביץ התמונה שגרמה לי לחפש את הסיפור שטמון בתמונה
הצגה אישיתאני הנכד של מנהל בית הספר שמואל מילק בטליון אני רוצה לשתף אתכם במחקר הרחב של אמי אני רוצה לספר על המסע המרתק ורוצה להעביר מידע שיכול להיות לעזר בחיפושים העתידים שלכם. נספר לכם היום על המסה הערוך למציאת מידע על בה"ס ועל הנפשות המעורבות בית הספר המקצועי יהודי הוקם על ידי שמואל מילק בטליון ב 1947 מחוץ למחנות העקורים במרכז עיר דרמשטדט עבור ניצולי השואה הצעירים במטרה ללמדם מקצועות שיעזרו להם להקים חיים חדשים ולהתקיים בארץ ישראל העתידה לקום. ונספר על זה עוד בהמשך.נושאים שנדבר עליהם היום:
Wir sind unterwegs, aber nicht in der wueste
"אנחנו בדרך אבל לא במדבר" מתמקד בנושא של חינוך ותרבות במחנות העקורים היהודים באזור הצבא האמריקאי בגרמניה שלאחר המלחמה 1945-49.
Erziehung und Kultur in den Juedischen Displaced Persons-Lagern der Amerikanischen Zone im Nachkriegsdeuschland 1945-49Phd Dissertation 1993 presented at the Johann Wofgang-University, Frankfurt am Main byJaqueline Dewell Giere
- בארכיון שלYIVO ( "ייווא" המכון המדעי היהודי שהוקם ב 1925 בווילנה. בזמן הנצים הועבר המרכז לבניו יורק) חלק מהחומר גם נמצא במרכז שלהם בירושליים.· A collection of photos of ORT activities and personalities can be found in the archives of the YIVO Institute for Jewish Research Guide to the ORT Photograph Collection, 1904-1972 (bulk 1920-1960).ארגון אורט העולמי (ORT - ברוסית, ראשי תיבות של Общество Ремесленного Труда, "האגודה למלאכה מקצועית", בתעתיק: אוֹבְשצֶ'סְטְבוֹ רֶמֵסְלֶנוֹבוֹ טרוּדַה) הוא ארגון א-פוליטי, שלא למטרת רווח אשר פעל בעבר ובהווה ביותר ממאה מדינות. מטרתו של הארגון היא הקניית חינוך והכשרה לנוער היהודי ברחבי עולם. נוסד 1880 ב St. PetersburgWikipediaלאחר סיום מלחמת העולם השנייה, התברר היקף הנזק לו גרמה מכונת המלחמה הנאצית ושוב, ארגון אורט התאים עצמו לצורכי הקהילה שלו. תוכניות שיקום הוקמו לשורדים, מרכזי הכשרה מקצועית הוקמו ב-78 מחנות העקורים וכמעט 85,000 אנשים רכשו מקצועות
בחלק מהמחנות גם הנהלות המחנות הוקמו מערכות חינוך ככל שיוכלו להתארגן במצב הקיים ובאמצעים שעמדו לרשותם.Um möglichst schnell Bildungsangebote zu schaffen, die auf die Auswanderung nach und ein Leben in Israel und den USA vorbereiteten, gründete die jüdische Selbstverwaltung der DP-Lager Kindergärten, Volksschulen, Talmud-Thora-Schulen, Gymnasien, Volkshochschulen und berufsbildende Einrichtungen und bot Sprachkurse an. http://www.historisches-lexikon-bayerns.de/artikel/artikel_46428 Rebecca Heinemann Jüdisches Schulwesen in Bayern (nach 1945)
הארגונים: לכל אחד מהם היה אג'נדה שבעיקרו היה "לתת הזדהות יהודית חזקה" אבל הבנה והדרך להסגת המטרה היו שונים.
הקושי למצוא מורים - היה חוסר במורים מתאימים במחנות במיוחד לאור הטראומה שעבר על האוכלוסייה שלא הייתה מסוגלת לעמד לפני כיתה כי הם עבדו את משפחותיהם והילדים שלהם . חלק מהמורים הביאו מפלסטין וגם מארה"ב. היו גם מספר מורים גרמנים.
שמואל מילק בטליון נולד ב 1918 בסטרי שבפולניה. הוא ברח ב1941 לרוסיה שירת זמן קצר בצבא האדום ושרד את התקופה הקשה באזור אורל שברוסיה.
הוא הגיע לגרמניה ב סוף 1945. כמו יתר העקורים הוא הגיעה למחנה עקורים שונים כגוןHessisch Litenau, Goldkap, -Ziegenheim, ESCHWEGE לאזור של הכיבוש האמריקני שבו היו כ 190000 עקורים. הוא עבד ב UNRRA (United Nation Relief and Rehaliblitation Administration) והסתובב בין כל המחנות באיזור הזה. (שקף XXXX של מחנות עקורים)
הוא היה רגיש לצרכים של הנערים הצעירים שבעבר שהו במחנות ריכוז, מחנה עבודה, עם פרטיזנים ביערות או שהיו בבריחה מתמשכת. בדוח אמריקני ב1945 נכתב:" שחררו אותם אבל הם לא משוחררים"1. דף 18 Brenner, Michael ,After the Holocaust Rebuilding Jewish lives in postwar Germany 1997 הוא הבין שהצעירים מסתובבים בלי שום תקווה לעתיד, ללא הדרכה, ללא אמצעים, שאין להם השכלה פורמלית ולא מקצוע לעתיד. הוא ראה את הייאוש שלהם שהם חיים שוב במחנה עם גדרות ברזל והוא החליט שחייבת להיות דרך אחרת לעזור לבני הנוער.הוא יצר בית ספר מקצועי בסביבה חופשית:
באמצע עיר חופשית דרמשטדט עיר אוניברסיטאית עם קהילה יהודית חדשה קטנה, בירת הסן שבה שלטון מקומי ושילטון של הצבא האמריקאי היו אוהדים לרעיון.
בה"ס מנוהל ברוח של בית"ר.
הוא סיפק להם בית שיוכלו לחיות חיים חדשים ולהיות מסוגלים ללמוד.
הוא השתמש באידיאולוגיה של קיבוץ עם מדריך שידאג לצרכיהם האישיים, ורגשיים שלהם.
קיבל בנין ישן שהיה פעם תחנת רכבת מיין- נקר שבה הוקמו את מעבדות וכיתות לימוד.
בקרבת המקום הוא קבל שתי קומות בבניין של בית חולים שנפגע רק חלקית מהפצצות.
ציור של תלמיד/ה באחד המחנות העקורים – אני רוצה הביתה לארץ ישראל מתוך הדוקטורט של GIERE
בית הספר היה צריך לפעול מספר שנים אבל נסגר לאחר 10 חודשי לימוד בגללהקמת מדינת ישראל במאי 1948 שקטע את הלימודיםהתלמידים היו צריכים לעלות לארץ ישראל כ - ביתריסת"ים הם היו מיוחביים לעלות לישראל ולהיות שותפים להקמת המדינה והלחימה
ארנו לוסטיגר : חבר לשעבר נתן את הספד על סבא, בן דודו של משהיה הארכיבישוף של פריז ואחד ממייסדי הקהילה היהודית בפרנקפורט. לאחר המלחמה הוא היה במחנה העקורים ZEILSHEIM
. משה מורדכלביץ ז"ל, חבר טוב, שמואל נהג לבקר אותו בביקורים שלו בארץ. לאה יכלה לזהות מאחד התמונות בקופסת הנעליים.משה כפי שהתברר ללאה היה השותף לשמואל להגשמת הרעיון להקמת בית הספר. והיה המדריך של קבוצת הנוער והוא סיפר רבות על הפעילות בבית הספר.
. סוסן אורבן
עבדה ב מוזאון בפרנקפורט, באוניברסיטה דרמשטדט שם היא יצרה תערוכה באינטרנט עם סטודנטים בסמינר באוניברסיטה על המחנה ב ZEILSHEIM ועבדה גם ביד ושםלאחר ביקור במוזאון היהודי בברנקפורט, לאה קבלה עצה להיפגש אתה
היה לה רעיון: שלאה תמצא בית ספר מקצועי בדרמשטדט ושביחד יוכלו לעבוד על הפרוייקט.
אכן דר ך נזירות אחיות מריה ,"MARIENSCHWESTER" מקימי מנזר ליד דרמשטדט. אוהדי ישראל, חלקם דוברי עברית ויש להם סניף בארץ.
בביקור אצלם אמי סיפרה להם שהיא מעוניינת לערוך תערוכה ולעבוד עם בית ספר מקצועי בעיר. להפתעתה ולמזלה הם קישרו אותה עם המורה בבית ספר ה.ל.מ.ס. Heinrich-Emanuel-Merck Schule גב' רנטה דראזן. לאה התקשרה למורה והיא מיד השיבה צלצול והגיעה למנזר. מיד היה להם ברור שיעבדו במשותף.
הם התחלו מיד לעבוד על המשימה עם שתי כיתות של רנטה דראיזן ותוך פחות משנה התערוכה הוצגה בביה"ס כאירוע מרכזי ליום שחרור אושוויץ ב 27.11.2011 בנוחכות ראש העיר
Unsere Welt Dezember 1947
Feierliche Eröffnung der Betar Schule "Masada" in Darmstadt mit der Beteiligung des Leiters der Militärregierung Oberst Rose und anderer hoher wichtiger Militärvertreter und Gästen.Am vierten Dezember ist in Darmstadt die feierlische Eröffnung der Fachschule "Masada" von Betar stattgefunden. Die Fachschule in Darmstadt ist Dank der unermüdlichen Arbeit des Kommandanten der Masada Company S. Batalion gegründet worden , welche heute zu einer der schönsten Institutionen in der Amerkanischen Zone zählt......
Bei der Eröffnung ist ein Telegramm vom Hauptquartier vom Militärgouveneurs General Lucius D. Clay,....
Punkt drei Uhr sind auch hohe Militärgäste mit Oberst Rose in Führung erschienen sowie auch Vertreter der Landesregierung. Zu der selben Zeit ist in Darmstadt auch der regierende Offizier des Betars, Aaron Probes (הגיע מארה"ב), angekommen, um an den Feierlichkeiten teilzunehmen.
Die Kompanie, die aus 60 Beitaristen besteht, ist mit dem Jugendleiter Mordchelewitz in Führung, vor den Gästen und dem kommandierenden Offizier A. Propes aufmarschiert. Oberst Rose und der Kommandant Batalion haben die Aufstellung (Misdar) abgenommen.
דברי המרגשים של הקצין האמריקאי
....... Die Eröffnung der Schule ist ein Bruchteil der grossen Rehabilitation, die das jüdische Volk nach den schweren Getto- und Konzentrationslagerjahren genießen darf. Die jüdische Jugend konnte keine Berufe erlernen und der demoralisierende Zustand ist eine Gefahr fuer die weitere Zukunft des Volkes. Die Fachschule ist in einer kurzen Zeit erstanden Dank der unermüdlichen Arbeit von eurem verantwortlichen Leiter (S. Batalion) der eines großen Lob verdient hat. Es ist mein Wunsch, der Wunsch von der Militärregierung und von dem ganzem amerikanischen Volk, dass die Schule erfolgreich sein und als ein Beispiel für andere dienen soll.“
Nach der Eröffnungsrede hat Oberst Rose das eiserne Band mit einem speziellen Schweißapparat zergeschnitten und die Schule als eröffnet erklärt.
דברי בטליון
Unsere Lage ist eine traurige Lage, die Kinder welche beim Kriegausbruch 8 Jahre alt
gewesen sind, sind jetzt Jugendliche von 17 Jahren ohne Beruf. Die Älteren, die wirtschaftlich in verschiedenen Ländern verwurzelt gewesen sind, stehen mit 2 leeren Händen da. Die Schule hat die Aufgabe den Jugendlichen ein Fach zu unterrichten damit sie in unserem Vaterland in Eretz Israel zu einem normalen und friedlichen Leben "
תראו כמה חשוב פתיחת בית הספר היה: נוחכו:
Die folgenden Zeitungen und Presseagenturen haben ihre Vertreter geschickt: Star and Stripes, Dana , Reuter, Frankfurter Zeitung. Das Frankfurter Radio, sowie der Sender der Militärregierung haben kurze Kommentare über die Eröffnung durchgegeben.
Die Eröffnung hat einen starken Eindruck auf alle Anwesenden hinterlassenzurückkehren können.“
גב' שנידר ענתה למודעה וספרה שהיא בתמונה – היא המזכירה של הקצין האמריקאי שתרגמה את הנאום מאנגלית לגרמנית
היא גם הגיעה לראות את התערוכה
ZEILSHEIMאתם זוכרים ארנו לוסתיגר היה במחנה וסוסן אורבן הכינה עם סטודנטים באוניברסיטת דורמשטדט אתר על המחנה.From the S&S archives: Jews in U.S. Zone laying ground for DP exit By Julia Edwards, S&S staff writerEuropean edition, Monday, May 17, 1948
לאה בעזרת חברים הזמינה את תיק החקירה מארכיון בהמדינה בפרם. תיק מרתק שמגלה המון פרטים על המשתר ברוסיה ועל סבי
ארכיון מכון ז'בוטינסקי בישראל וארכיון העצ"ל השוכנים ברחוב המלך ג'ורג' 38, בתל אביב. בו נשמרים מסמכים, תמונות ופריטי אמנות הקשורים לציונות הרוויזיוניסטית לפלגיה ולתולדותיה. נמצא חומר רב על כל פעילות בית"ר בגרמניה
רשימות רבות על משתתפי כנסים נמצא רשום של סבי וסבתא שלי כנסים של בית"ר במחנה עקורים ולנגסברג FELDAFING
Feldafing was the first all-Jewish DP camp. It hosted a large and important community of survivors.
Landsberg, the second largest DP camp in the American Zone
תולדות ארגון אצ"ל (ארגון צבאי לאומי), מהקמתו ועד פירוקו, מנקודת מבטם הסובייקטיבית של חברי הארגון. זוהי הזדמנות לשמוע מפיהם את סיפור האירועים ההיסטוריים, לקרוא מכתבים, לעיין בתמונות וגם להיעזר במילון מונחים. מעניין וכדאי להשוות את הסיפורים עם מקורות מידע נוספים.יש סיפורים על הגעתם של התלמידים על עוניותמספר תלמידים הגיעו ביחד באלטלנה – קפצו למיים ונלחמו – הם היו מיושאם מעוכזבים על התקפת האוניה הגיעו גם רמה תלמידים היחד על הנורית – קוריוז – נורית מרנץ ביתו של זוג לתמידים לא ידע על מקור שמה ואמי גלתה לה שהוריה עלו לארץ על אונית "נורית"
ארכיון עשיר במיוחד ונשמר חומר רב על התקופה של 1945-1948.
- מכתבים בין הנהלת בית החולים של העיר שבוא הוקצאו שני קומות עבור בית הספר
על הבעיות של נקיון והחזקת חיות ושיפוצים בחדרים
מכתבים של העיריה על חלוקת חלב ובקשות של סל מזון מיוחד לחגים על ידי הנהלת בית הספר.
יומן של ראש הממשל שמספר שבית הספר המקצועי היהודי מסדה הולך לעזוב את הבנין הרכבת הישנה
אחד התפניות המשמעותיות ביותר היה רשימות של תלמידים: לאמי היו נתונים רבים על בית הספר, על האכלוס הבניינים, על תכתובת בין הרשויות ובית הספר אבל לא היו בכלל רשימות של תלמידים.
המורה רנטה דרזן ואמי חזרו לארכיון של העיר דרמשטדט ופנו לחוקר הראשי ובקשו שי עזור להם. "אך יתכן בית ספר ללא שמות של תלמידים".
מזלם לא אחר לבוא. ד"ר קניס נזכר שקיימת כרטסת רישום של כל הזרים שהגיעו לדרמשטדט. המהשל הגרמני והאמקריקאי שנהלו רישום של כל הזרים לפי מדינות הגעתם. הוא מצא 56 כרטיסים שעליהם היה רשום שהאנשים תלמידים בבית הספר מקצועי יהוד ושהב"ס תומך בהם במלאו.
זה הכרטסת של צבי גרינברג שדברנו עליו בהתחלה. הוא עדיין חי ברמת גן ונראה חומר נוסף עליו בתערוכה.שמרגש בכרטיסים הינו שכתוב בבירור: שהתלמיד "נתמך במלאו על ידי בית הספר היהודי המקצועי בדרמשטדט
קצת משונה " הוא היה נמצא מרצון החופשי בגרמניה מ ספט' 1945 "
חשוב היה לשלטונות לדעת לאן האיש רוצה לעזוב - לא רצו שישער באיזור
כרטסת של אחד משני תאומים ההיו גם בעיר אבל לא למדו בבית הספר. הוא נתמך על ידי הקהילה בדרמשטדט
הבן שלו רפאל הליך הנו היום צלם ידעו של קהילת פרנקפורט והוא הוביל את אמי לאחיות בדרמשטדט השובילו אותה למורה רנטה דראשן.
"ECHO DARMSTAEDTER " - שני כתבי עיתונות שמיהם אמי מצא מידע כה חשוב על בית הספר
- מידע נוסף על הקצין האמריקאי ג'יון רוזה שאנו רואים בתמונות שהוא היה המפקד של הממשל האמריקאי האזורי. ארכיון של המדינד הסה בויסבדן . – נמצאת חומר על הגירושים של סבא וסבתה- על תהליך קבלת עזרחות הגרמנית של שמואל ושל אמי.
תיקי משרד החינוך אבל עוד לא מצא את התיק בה בטליון מונה למנהל בית הספר
ארכיון הקהילה בדרמשטדט אמי חיפשה בארגזי המרתף אבל לא מצא דבר רלוונטי. אבל חברת המשפחה קשרה אותה עם העיתון ה "DARMSTAEDER ECHO" לחיפוש מידע.
הקריאה לעזרה שקפי שראינו היו תוצאה מעניינת
ארכיון של המכון לאנטישמיות באוניברסיטה החופשית ברלין.
יש אוסף של עיתונים וחומר רב אחר. הארכיון המדיני של גרמניה בברלין. חיפושים עתידים
תערוכה עוד מאט נעשה לכם סיור: אמי קבלה מיד בהתחלה אחד העצות של סוסן אורבן שהדרך הטובה
ביותר להציג את התמונות הנו בתערוכה. התערוכה עוקבת אחר סיפורי חייהם של ניצולי שואה
צעירים אלה, מתארת את סבלם, את תקופתם בביה"ס וחייהם החדשים בישראל ובחלקים אחרים של העולם. יש בנוסף תיאור של מחנות העקורים ונגיעה במחנות ריכוז. מסופר גם על בית"ר ווידאו ב YouTube ראו את הווידאו הקצר שנעשה לאחר הצגת התערוכה באוניברסיטת חיפה. חילקנו עלון אם כל הכתובות החשובות.
סרט : מתוך התרומות שנאספו עבור התערוכה נעשה גם סרט עם כיתה של ביה"ס בדרמשטדטד. סרט הנוגאה ב 4 נושאים הקשורים לשואה – תערוכה על אנה פרנק, רעיון עם אח ואחות שחוזרים לבקר את כפר הולדתם – רעיון של התלמידים בב,ה"ס HELMS עם סבא וסבתא שלהם על תנועת הנוער HITLERJUGEND ורעיון אם המשריך משה מרדכלביץ ועם אמי על ביה"ס "מסדה".
אתר האנטרנט : פה טמון השכר שאימי קבלה על העבודה של התערוכה. התקשר עליה אישה שאמרה שיש לה מידע על שמואל מילק בטליון ועל חיטה (ראו את הסיפר בתערוכה). להפתעתה האישה שאתם רואים במונה ליד אמי הנה אחות שלה בת 70 שמצאה את אמי עודות האתר. בעלה הקיש את שם האבא – שוב הקשה פשוטה של שם – הביא אותו לאתר על ביה"ס ואז התקשרו לאימי. כל זה קרא לפני חצי שנה.
שמירת חומר מחקרי בתוכנה CITAVI עם Citavi אתה יכול לחפש משאבים מכל רחבי העולם, ליצור משימות, לנתח טקסטים, להציל את הציטוטים ורעיונות, ליצור קווי המתאר לטיוטות ולכתוב דוחות, מאמרים, או ספרים - הוא הכלי שתומכך בתהליך מחקר כולו