2. שירת האהבה
אהבה היא קבוצת רגשות וחוויות הקשורות לתחושה
של חיבה עזה ו/או אחדות עמוקה כלפי אדם אחר, בעל-
חיים או חפץ כלשהו. במקרה של אהבה לחפץ קיים עניין
הבעלות, שבאהבה בין בני אדם פחות אפשרי. אהבה
מאופיינת בגעגועים, חיפוש אחר קרבת הנאהב, דאגה לו
ובקשת טובתו. כאשר האהבה אינה ממומשת, היא יכולה
להיות גם מכאיבה ולא נעימה, וטרגדיות רבות עוסקות
באהבות בלתי ממומשות ותוצאותיהן.
במשך הזמן מאז תקופת בתנ"ך נכתבו שירים רבים
העוסקים באהבה, בזמן תקופת התנ"ך נכתב שיר
השירים המדבר על אהבה בין אדם לאל, אך לאחר מכן
בהמשך הזמן החלו לכתוב שירי אהבה גם על שאר
הנושאים בהם אנו עוסקים במהלך חיינו.
4. השערת המחקר
השערה-בעבר הייתה קיימת יותר אהבה רוחנית שקשורה באל ובאמונה וככל
שנתקדם בהיסטוריה נמצא יותר אהבה שקשורה באדם ובחפץ
שאלות?!?!?
5. שיר השירים- תקופת התנ"ך
א אני חבצלת השרון, שושנת העמקים.
ב כשושנה בין החוחים, כן ראיתי בין הבנות.
ג כתפוח בעצי היער, כן דודי בין הבנים;
בצלו חמדתי וישבתי, ופריו מתוק לחכי.
תמה מרכזית- אהבה
בשיר אין חריזה.
בשיר ישנה לשון פיגורטיבית והיא - "חֲבַצֶלֶת הַשָרון, שושַנַת הָעֲמָקִים",
"כְתַפוחַ בַעֲצֵי הַיַעַר"
ישנה מטאפורה.
6. הים ביני ובינך
התמה המרכזית בשיר היא- אהבה.
" הים ביני ובינך / ולא אטה לחלותך
בשיר ישנה חריזה והיא כי בסוף כל ולא ארוץ בלב חרד / ואשב על קבורתך?
משפט יש מילה שמסתיימת באות עם אמת, אם אעשה כזאת / אהי בוגד באחותך!
כף סופית כמו "תשובתך", "אחותך" אהה, אחי אני יושב / עלי קברך לעמתך
ועוד... לך מכאוב בתוך לבי / כמכאובי במיתתך.
ואם אתן לך שלום – / ולא אשמע תשובתך,
בשיר אין לשון פיגורטיבית. ולא תצא לפגשני / ביום בואי לאדמתך,
ולא תשחק בקרבתי / ולא אשחק בקרבתך,
ישנה מטאפורה והיא- "הים ביני
ולא תראה תמונתי / ולא אראה תמונתך,
ובינך","ועד בוא יום חליפתי / בלבי אש
פרידתך" ועוד... למען כי שאול ביתך / ובקבר מעונתך –
בכור אבי ובן אמי, / שלומים לך באחריתך,
בנוסף בשיר ישנה אנפורה כאשר ורוח אל תהי נחה / עלי רוחך ונשמתך!
בשורות 9,8,7 השורה מתחילה במילה אני הולך לארצי, כי / בארץ סגרו אותך.
"ולא", חזרה זו מדגישה כמה לדובר ואנום עת ואיקץ עת - / ואת לעד בנומתך,
קשה להשלים עם מות אחיו. ועד בוא יום חליפתי / בלבי אש פרידתך! "
7. אביב -פרילינג )שואה(
אובל אל הפרך, אנודה בגיטו
ביתי פה בדרך מרחוב אל רחוב בו,
התמה המרכזית בשיר היא- אראנו סגור ואבל. למצוא כל מקום לא נשאר.
אהבה. אורה נאצלת, רעי כבר איננו,
נובלה וקובלת, איך זה אשאנו,
לבלוב הוא גם לי פה רק ליל. אמרו אנשים, לו דבר.
בשיר ישנה חריזה והיא- "איננו" ו-
"אשאנו", "נשאר" ו- "דבר", עם שובי לעת ערב אור שחק ותכול דם,
יגון בי עוד ירב, ביתי עוד מואר בם,
"אפשט ו- "מעט" ועוד רבים. כי את עקבותיך אכיר. אך מה לי תועלת בזאת?
בצל הם באות לי, כרש את היד
בשיר יש לשון פיגורטיבית והיא- " בו נהגת חכות לי אל כל דלת אפשט:
וברך לנשקני, יקיר. נדבו לי אור שמש מעט.
פרח זורח מנץ ושמח" , "אור
שחק ותכול דם" ועוד.. קח נא, קח נא... קח-נא, קח-נא,
אביב, כל עצב.
הקדים אביבנו אלי השיבה
מטאפורות- לשוב כה אלינו, גיל עם אהובי.
ערגוני מפריחים את כלי. ושים נא על כחול כנפיך,
עם פרח זורח, את לבבי שים,
מנץ ושמח שאהו אל טובי.
8. ממעמקים- עידן רייכל
ממעמקים קראתי אלייך בואי אלי
בשובך יחזור שוב האור בעיני
בשיר יש לשון פיגורטיבית. לא גמור, לא עוזב המגע בידייך
שיבוא ויאיר למשמע קול צחוקך.
בשיר יש חריזה ממעמקים קראתי אלייך בואי אלי
לדוגמא: "אל חלונך", "אל ביתך" מול ירח מאיר את דרכך שוב אלי
נפרסו ונמסו מול מגע של ידייך
ועוד... באוזנייך לוחש שואל.
בשיר יש מטאפורות מי זה קורא לך הלילה - הקשיבי
”נפרסו ונמסו", "שם נפשו" מי שר בקול אלייך - אל חלונך
מי שם נפשו שתהיי מאושרת
מי ישים יד ויבנה את ביתך.
התמה המרכזית בשיר היא אהבה
מי ייתן חייו, ישימם מתחתייך
מי כעפר לרגלייך יחייה
מי יאהבך עוד מכל אוהבייך
מי מכל רוח רעה יצילך
ממעמקים.
