1. רשימת הנושאים למבחן- גרמניה הנאצית ٣٣٩١ - ٩٣٩١
עקרון המנהיג, ١ .האידיאולוגיה הנאצית- תורת הגזע, אנטישמיות, מרחב מחיה,
שלילת הדמוקרטיה, סדר חדש.
٢. הגורמים והנסיבות שהביאו לעליית הנאצים לשלטון- גורם חברתי, גורם כלכלי, גורם
פוליטי.
٣ . הצעדים של היטלר לביסוס המשטר הנאצי
•תחום הפוליטי: שריפת הרייכסטאג, חוק ההסמכה, ליל הסכינים הארוכות,
חוק האחדה. ביטול המפלגות.
•תחום הכלכלי
•תחום חינוך ותרבות.
4. המדיניות הנאצית כלפי היהודים בגרמניה בשנים – ٣٣٩١ - ٩٣٩١ :
•מטרות )בידוד ונידוי , נישול כלכלי, הגירה כפויה(
•צעדים נגד היהודים :٣٣٩١- ٥٣٩١ יום החרם הכלכלי, שריפת
ספרים, החזרת הפקידות המקצועית על כנה,חוקי נירנברג.
•צעדים נגד היהודים ٥٣٩١- ٨٣٩١: נישול כלכלי- אריזציה, הגירה
כפויה, ליל הבדולח, בידוד ובידול.
3. האידיאולוגיה הנאצית
הגזענות והאנטישמיות הן אבני היסוד של האידיאולוגיה הנאצית. את תורת הגזע
והאנטישמיות לא המציאו הנאצים, אבל הפירוש שניתן לתות הגע ולאנטישמיות
באידיאולוגיה ובמעשים של הנאצים היה שונה לגמרי מהפירוש שניתן להם קודם.
תורת הגזע-תורת הגזע באידיאולוגיה הנאצית הושפעה מתורתו של דרווין
חוקר טבע אנגלי שקבע כי בטבע קיימת קיום בין המינים והחזק הוא זה
שישרוד. הנאצים לקחו את תורתו של דרווין וישמו אותה על בני האדם . לפי
האידיאולוגיה הנאצית גם בקרב העמים קיימת מלחמת קיום שבה ישרדו
הגזעים החזקים ואילו החלשים יכחדו. בראש הסולם ניצב הגזע הארי –
הגרמני שהוא הענף המשובח ביותר של הגזע הארי. הגזע הארי מגלם בתוכו
תכונות כמו יצירה , יופי גבורה בעוד שהגזעים הנחותים מגלמים את השפל,
ההרס והכיעור. היטלר האמין כי הגזע הארי הוא גזע האדונים ועליו לקיים
מלחמת קיום עם היהודים שהם הגזע הנחות ביותר בסולם השמי.הגזע הארי
צריך למנוע מהיהודים להשתלט ולזהם ולנוון אותו.
על פי תורת הגזע בני האדם מחולקים לשלוש קבוצות גזע:
הגזע העליון )גזע ארי( הכולל את עמי צפון אירופה ומערבה, זהו הגזע היוצר
תרבות ומעצבה, תפקידו של גזע זה הוא לשלוט על הגזעים הנחותים ממנו.
הגזע המשועבד כולל את הגזעים הסלאבים גזע זה נושא את התרבות
ומשמרה, תפקידו
של גזע זה לשרת את הגזע העליון.
הגזע הנחות כולל את היהודים והוא הורס את התרבות ומחריבה. יש להשמיד
גזע זה.
לכל בני האדם אותו תכונות גזע מולדות שלא ניתנות לשינוי והן עוברות בתורשה
. על
הנאצים להקפיד לשמור על טוהר הדם והגזע על מנת לשמור על שלמות הגזע.
4. אנטישמיות- האנטישמיות הייתה בעלת חשיבות רבה בתורת הגזע
הנאצית. היהודי נתפס כאויבו של הגזע הארי שמסמל את כל מה ששנוא
ומפחיד. היהודים הם תת גזע בעל תכונות שטניות בוגדניות ערמומיות הוא
נצלן וטפיל ומשועבד לכסף. כמו כן היהודי קשור לבני גזעו בקשר יהודי
עולמי השואף לשלוט על כל העולם כולו ועל הגזע הארי בפרט. היהודים על
פי עקרון זה הם כמו חיידקים המפוררים את האומה הגרמנית ומנוונים אותה
באמצעות הקפיטליזם הליברליזם, הסוציאליזם והקומניזם. היהודים הם
שנעצו סכין בגב האומה ב ٨١٩١ והם שגרמו לפרוץ המלחמה לתבוסה בה
ולחתימת חוזה ורסאי.
לאור כל זאת יש להילחם ביהודים מלחמת חורמה כדי להעלימם ולסלקם מהזירה
היסטורית. המלחמה נגד היהודים נחשבה בעייני הנאצים כשליחות.
מרחב מחייה- במסגרת מלחמת הקיום צריך העם הגרמני להרחיב את
שטחי המחייה שלו. דרישות הקיום מצריכות תוספת של שטחים לרייך
הגרמני. זכותו של העם הגרמני להתפשט על פני שטחים במזרח אירופה על
חשבון העמים הסלבים שהם גזעים נחותים ומחובתם להשתעבד לגרמנים.
לאחר כיבוש השטחים ישליטו הנאצים " סדר חדש ".
עיקרון המנהיגות -האידיאולוגיה הנאצית הדגישה את חשיבותו של
המנהיג ה"פיהרר" המבטא את רצון העם הגרמני ואת רצונו של האל. המנהיג
הוא יורשו של הקיסר הגרמני מתקופת ימי הביניים ורצונותיו ופקודותיו הם
חוק שאין לערער עליו. המנהיג באידיאולוגיה הנאצית הו היודע והמחליט וכל
הגרמנים חייבים לו ציות מלא ללא תנאים.
5. הגורמים והנסיבות לעליית הנאצים לשלטון.
את הגורמים שסייעו להיטלר לעלות לשלטון ניתן לחלק למס' תחומים:
גורם כלכלי : המשבר הכלכלי שפרץ בשנת ٩٢٩١ בארצות הברית השפיע על כלכלת
העולם ועל כלכלת גרמניה. המשק הכלכלי נפגע קשות כי הוא היה תלוי במשק
האמריקאי כתוצאה מהשבר הפסיקה ארה"ב הלוואות לגרמניה.
גרמניה נשארה עם גירעונות תקציביים האשראי מחו"ל נסגר בפני התעשיינים. כלכלת
גרמניה התמוטטה לחלוטין. נסגרו מפעלים ף בתי חרושת, בנקים והיו כ- ٨ מיליון
מובטלים.
גורם חברתי : המשבר הכלכלי פגע בעיקר במעמד הבינוני, הייתה אווירה של ייאוש
וחוסר אמון ביכולתו של המשטר הדמוקרטי להציל את המצב, כתוצאה מכך התחזקה
המפלגה הנאצית שהציעה שיפור במצבה הכלכלי של גרמניה. כמו כן העם הגרמני הרגיש
פגוע ומושפל מחוזה ורסאי , אזרחי גרמניה היו זקוקים למנהיג חזק שיחלץ אותם משפל
המדרגה.
גורם פוליטי:- המשבר הכלכלי הוביל לעליית מפלגות קיצוניות כמו המפלגה הנאצית
מפלגה הזו הייתה תוך ٠١ שנים המפלגה השנייה בגודלה ברייכסטאג )פרלמנט(.
- העלייה של מפלגת הנאצים הביא להפרת האיזון ברייכסטאג והקשתה על תפקודו
ותפקידו של הנשיא.
- אי היציבות בשלטון הביא את הנשיא הינדבורג להשתמש בסמכותו להפעיל תקנות
חירום.
6. -כמו כן העביר הנשיא הינדבורג את השלטון לידי מפלגות המרכז, על מנת לייצב את
השלטון ולמנוע השתלטות של המפלגה הקומניסטית.
-היטלר ניצל את העובדה כי גרמניה נמצאת באי יציבות בכדי לקבל את תמיכת העם,
היטלר דיבר על שיקום הכלכלה ,ביטול חוזה ורסאי,,כיבושים,הבטיח להילחם בקפיטליזם
ובקומניזם והאשים את היהודים.
- הייאוש של החברה הגרמנית הביא אותה להאמין למסרים של המפלגה הנאצית.
בבחירות שהתקיימו ב-٠٣٩١ זכתה המפלגה ב-٧٠١ צירים מתוך ٠٠٥ בפרלמנט אל מול ٢١
צירים שהיו לה בשנת ٨٢٩١.בבחירות ٢٣٩١ זוכים הנאצים ב-٠٣٢ צירים והופכים להיות
המפלגה הגדולה בפרלמנט.
-הנשיא סירב להעניק להיטלר את משרת הקנצלר)ראש הממשלה( מאחר ולהיטלר לא היה
רוב בפרלמנט.
-הנאצים משליטים טרור ברחבי גרמניה בעקבות כך הממשלה מתקשה לתפקד והקנצלר
פון שלייכר מתפטר, לאחר התפטרותו הופעל לחץ על הנשיא למנות את היטלר וכך
היטלר מתמנה לקנצלר גרמניה ב-٣٣٩١.
המעבר של גרמניה מדמוקרטיה לנאציזם
בניית המשטר הנאצי ٣٣٩١- ٩٣٩١
כאשר היטלר מונה לקנצלר גרמניה רבים האמינו כי ממשלתו לא תשרוד וציפו לנפילתו.
מיד עם עליית לשלטון נקט היטלר מס' פעולות צעדים על מנת לבסס את שלטונו. תהליך
השתלטות הנאצים על גרמניה והפיכתה למדינה טוטליטארית נמשך כ- שנתיים וניקרא
"תהליך האחדה". שמשמעותו האחדת גרמניה תחת שלטון ריכוזי נאצי.
פעולות של היטלר לביסוס שלטונו בתחום תחום הפוליטי
צעד מס ١- שריפת בניין הרייכסטאג:
ב-٠٣ לינואר ٠٣٩١ התמנה היטלר לקנצלר גרמניה בדרך חוקית .בממשלה היו ٣ שרים
נאצים מתוך ١١. היטלר מחליט לפזר את הממשלה וקובע בחירות חדשות )٥-٣-٣٣٩١(
היטלר קיווה לזכות בבחירות ברוב מכריע ולהגשים את תוכניתו –חיסול הדמוקרטיה.
שבוע לפני הבחירות שורפים את בנין הרייכסטאג ומאשימים את הקומוניסטים בהצתה
ובשריפה. שריפת בנין הרייכסטאג משמשת סיבה לנאצים לבצע מאסרים בקרב
הקומוניסטים )יריבים(. בעקבות השריפה דרשו מהנשיא שיוציא "צו חירום להגנת העם
והמדינה". הצו העניק להיטלר סמכויות לשעת חירום ובעזרתם הוא הצליח לסלק את
אויבו הקומוניסטים.
צעד מס ٢ חוק ההסמכה:
הנאצים הצליחו להעביר את "חוק ההסמכה" המאפשר לממשלה הנאצית ולהיטלר לחוקק
חוקים למשך ٤ שנים ללא אישור הרייכסטאג. החוק התקבל ברוב גדול משום שמפלגות
7. השמאל לא הצביעו. חוק זה שלל את סמכויות הפרלמנט וריכז את סמכויות החקיקה בידי
היטלר למעשה הסתיימה התקופה הדמוקרטית ובוטלו הפרדת הרשויות.
צעד מס ٣ החוק להשבת הפקידות המקצועית על כנה:
חוק זה נועד לטהר את מנגנוני השלטון והשירות הציבור, מי שנחשב לאויב המשטר
הנאצי- היהודים. במסגרת חוק זה פוטרו יהודים ממשרות ציבוריות ובמקומם מונו חברי
המפלגה הנאצית.
צעד מס ٤ ביטול המפלגות:
ביולי ٣٣٩١ נחקק חוק שקבע כי המפלגה הנאצית היא המפלגה היחידה המותרת החוק.
בכך נהייתה גרמניה למדינה חד מפלגתית.
צעד מס' ٥ " ליל הסכינים הארוכות" חיסול ה s.aפלוגות הסער:
ב-٠٣ ביוני ٤٣٩١ הורה היטלר לגסאפו לחסל את ארנסט ראהם ושאר מנהיגי ה – S.A
)פלוגות סער שמנו כ-٠٠١ חברים. חיסול זה נודע בשם ליל הסכינים הארוכות. לחיסול
צמרת ה-ד.ש היו שתי סיבות "١. ה- S.Aדרש לבצע מהפיכה חברתית ולסלק את בעלי
ההון מעמדות המפתח. היטלר חשש שתכנית זו תסיר את התמיכה של בעלי ההון
,התעשיינים, ובעלי האחוזות.
٢. ה- S.Aדרש להיות הצבא של גרמניה הנאצית, היטלר ראה בכך איום על מעמדו מצד
ראהם.
צעד מס' ٦ חוק האחדה:
מותו של הנשיא הינדבורג היה הזמן הטוב ביותר עבור היטלר לבטל את הבחירות
לתפקיד הנשיאות ולקחת לעצמו את הסמכויות השלטוניות. היטלר מיזג את משרת הנשיא
וקנצלר ומפקד העליון של כוחות הצבא. וכך הפך להיות המנהיג הכל יכול בגרמניה
שרצונו הוא הקובע.
פעולות של היטלר לביסוס שלטונו בתחום
חינוך תרבות וכלכלה.
צעד מס ٧: פיקוח על חיי התרבות:
חיי התרבות במדינה גופי המידע והתקשורת נשלטו בידי המדינה- המפלגה הנאצית.
היה פיקוח על העיתונות, החדשות צונזרו. בעיתונים פורסמו מאמרים נגד היהודים.
המדינה החליטה אילו יצירות אומנות: קולנוע ,תיאטרון, מוזיקה, ספרות ועיתונות ישמעו
ויקראו.ספרים שנכתבו על ידי יהודים נשרפו , הוטל חרם על יצירות של יהודים. פותח
תרבות הארית מפוארת שהדגישה את העבר.
צעד מס' ٨ פיקוח על החינוך:
היטלר רצה לבסס את מערכת החינוך על טהרת הגזע הארי. כל בתי הספר היו תחת
פיקוח נאצי. כל מנהלי בתי הספר נבחרו על ידי היטלר כולם נשבעו אמונים להיטלר.
8. החינוך שם דגש על לימוד ההיסטוריה המפוארת של גרמניה על האידיאולוגיה הנאצית ,
ביולוגיה והתעמלות. החינוך שם דגש על ציות להיטלר. הוקמה תנועת נוער – שלמדו את
האידיאולוגיה הנאצית הערצת הכוח ואיך להיות חיילים נאמנים.
צעד מס' ٩ פיקוח על הכלכלה:
הנאצים פעלו לפיקוח כל אמצעי הכלכלה.
בשנים ٣٣٩١-٦٣٩١ פורסמה תוכנית "ארבע השנים" שמטרותיהם היו:
- פתרון בעיות האבטלה הכבדה,
-הקמת כלכלה צבאית לצרכים מלחמתיים
-הקמת משק עצמאי שיאפשר לגרמניה להגשים את החזון הרייך השלישי
תוכניות הכלכלה באו לידי ביטוי כך:
הקמת תעשיה צבאיות, ביצוע עבודות ציבורית , סילוק יהודים ממקומות
עבודה. הוצאת נשים נשואות ממקומות העבודה.
פיקוח קפדני על המסחר הפרטי והתעשייה, ביטלו כל האיגודים המקצועיים,
איסור לקיים שביתה ולהפגין.
נעשו פעולות להשגת עצמאות כלכלית והפעל לחץ לרכוש סחורות גרמניות.
המדיניות כלפי היהודים בשנים ٣٣٩١- ٩٩٩١
המטרות העיקריות של המדינות האנטי יהודיות בשנים ٣٣٩١- ٩٣٩١
١. נישול כלכלי – אריזציה:
המדיניות האנטי יהודית נועדה לנשל את היהודים מרכושם ולנצל את רכוש היהודים
לתוכניות כלכליות של המדינה.
٢. בידוד ונידוי חברתי:
המטרה הייתה להרחיק את היהודים מהחברה הגרמנית ולהוציא מאותם ממעגל החיים
השונים שבהם היו משולבים. המטרה העיקרית הייתה בידוד היהודים מהתרבות והחברה
הגרמנית תוך כדי השפלה.
٣. הגירה כפויה:
הנאצים רצו לנקות את גרמניה מיהודים .
לשם השגת המטרות האלו נקטו הנאצים בשלושה אמצעים- תעמולה, חקיקה וטרור.
הצעדים למימוש המטרות:
١. יום החרם הכלכלי- ٣٣٩١/٤/١ הטילה ממשלת גרמניה חרם כלכלי על בתי עסק
יהודים שנמשך יום אחד בלבד. החרם בא כתגובה על המחאה שעוררו היהודים בעולם
כנד מדיניות הנאצים בגרמניה. ביום החרם נצבעו חלונות ראווה בסיסמאות נגד היהודים.
בכניסה לחנויות של היהודים הוצבו משמרות של אנשי ס.א שמנעו כניסת גרמנים לחנויות
. אירועי יום החרם עוררו גל של מחאות בקרב היהודים בעולם ובמדינות הדמוקרטיות
שאימו בתגובה על חרם כלכלי בגרמניה. יום החרם לא הצליח כל כך בגלל חוסר היכולת
לנתק את כל הכלכלה מהשפעה יהודית בבת אחת.
9. ٢. חוק להשבת הפקידות המקצועית על כנה- באפריל ٣٣٩١ יצא חוק זה
שנועד לטהר את מנגנוני השלטון והשירות הציבור, מי שנחשב לאויב המשטר הנאצי-
היהודים. במסגרת חוק זה פוטרו יהודים ממשרות ציבוריות ובמקומם מונו חברי המפלגה
הנאצית
٣. שריפת ספרים – ٣٣٩١.٥.٠١ נשרפו ספרים יהודים .שריפת הספרים הצביעה על
נידוי תרבותי וציבורי והוקעת התרבות היהודית.
٤. חוקי נירנברג- ٥٣٩١ החלה החמרה נוספת במצבם של יהודי גרמניה עם פרסום
חוקי נירנברג, שקבעו את הפרדתו של הגזע היהודי והגזע הארי.
בחוקי נירנברג יש שני חוקים מרכזיים.
1. ח ו ק ה א ז ר ח ו ת ה ר י י ך: שקובע שאזרחות הרייך תינתן רק לבעלי דם גרמני
או דם קרוב לו. ורך מי שיחשב אזרח גרמני יהיה בעל זכויות פוליטיות מלאות.
מכאן שהיהושים נהפכו מאזרחים שווי זכויות לנתינים ללא זכויות פוליטיות
ומשפטיות.
2. ח ו ק ל ה ג נ ת ה ד ם ו ה כ ב ו ד ה ג ר מ נ י- החוק הטיל איסורים על היהודים .
מטרתו הייתה להגן על טוהר הגרמני עיקרו היו : *איסור נישואי תערובת בין
יהודים ובני דם ארי.
* איסור קיום יחסי מין בין יהודים ובין בעלי דם ארי.
*איסור העסקת עוזרות בית אריות מתחת לגיל ٥٤.
* איסור ליהודים להניף את דגל הרייך.
חוקים אלו הגדירו מי הוא יהודי ולכן בנובמבר ٥٣٨١ יצאה תקנה שמגדריה מיהו יהודי :
*מי שמוצאו משלושה סבים יהודים.
*יהודי הוא בן תערובת שמוצאו משני סבים יהודים לגמרי.
*יהודי נחשב אף למרות שהמיר את דתו והתנצר.
יהודי הוא מי שהשתייך לקהילה היהודית.
משמעות חוקי נירנברג:
•מתן חוקיות לבידוד החברתי ולהפרדת היהודי מהחברה
הגרמנית.
•חוקים אלה הניחו בסיס חוקי להסלמה)החרפה( ברדיפת
יהודים בנישולם והלחץ להגר מגרמניה.
•החוקים היו דחיפה חוקית להחל את תורת הגזע כחלק בלתי
נפרד מהחיים בגרמניה.
•נשללה מהיהודים כל הגנה והם אינם יכולים לפנות לבית
המשפט.
10. ٨٣٩١ שנת מפנה במדיניות הנאצית כלפי היהודים:
שנת ٨٣٩١ הייתה נקודת מפנה במדיניות הנאצית כלפי היהודים. בשנה זו חל שינוי גדול
לרעת היהודים שבא לידי ביטוי בצעדים הבאים:
١. ה ג י ר ה כ פ ו י ה - כאשר היטלר צירף אליו את אוסטריה לרייך השלישי הגרמני החלה
החקיקה הגזענית שהייתה בגרמניה לפעול גם באוסטריה. הממשל הגרמני באוסטריה
פתח במדיניות של השפלה ופגיעות ביהודי אוסטריה.מדיניות ההגירה באוסטריה עברה
גם לגרמניה
٢. א ר י ז צ י ה - עד שנת ٨٣٩١ בוצעה האריזציה – )נישול היהודים מהחיים הכלכלים
שהתבטא בהעברת מפעלים בבעלות יהודית לידים אריות( , בהסכמת היהודים. משנת
٨٣٩١ בוצעה האריזציה בכפיה היהודים היו צריכים למסור את ערך הרכוש שלהם .נאסר
על היהודים לסחור בבורסה . בשנה זו הגדירו האופן ברור מהו עסק יהודי.
٣. ג י ר ו ש י ה ו ד י ם ל י ל ה ב ד ו ל ח - באוקטובר ٨٣٩١ גורשו כ- ٧١ אלף יהודים בעלי
אזרחות פולנית מגרמניה לפולין. פולין סירבה לקלוט אותם והם נדחקו בגזות ע"י
הגרמנים לעיירת גבול בשם זבונשיין . הרשל גרישפן בן לאחת המשפחות היהודיות שהיו
באותה עיירה התנקש כנקמה באיש השגרירות הגרמני בצרפת. מותו של האיש שימש
עילה לפוגרום שהיה ב-٠١ לנובמבר ٨٣٩١ וקיבל את הכינוי "ליל הבדולח". בפוגרום זה
השתתפו נאצים רבים אנשי הס.ס. התנפלו על יהודים ברחבי גרמניה, במהלך הפוגרום
נרצחו ١٩ יהודים כ- ٠٠٠١ בתי כנסת נהרסו ונשדדו כ- ٠٠٨ חניות
ומאות בתי מגורים נהרסו כ- ٠٣ יהודים נעדרו ונשלחו למחנות ריכוז. האוכלוסייה
היהודית נאלצה לשלם קנס לשלטונות הנאצים ונוסף לכך היהודים מימנו את התיקונים.
11. מ ש מ ע ו ת ל י ל ה ב ד ו ל ח -ליל הבדולח סימל את המעבר מאלימות מילולית לאלימות
פיזית. פוגרום ליל הבדולח הבהיר ליהודים בגרמניה כי ביטחונם האישי אינו ברור.
לראשונה היו פגיעות פיזיות ביהודים ופגיעה מאורגנת ביהודים, אלפי יהודים נלקחו
למחנות ריכוז שהיו אמצעי לחץ לעזוב את גרמניה. מטרת הנאצים הייתה לעודד הגירת
יהודים מגבולות הרייך.
