SlideShare a Scribd company logo
‫המשפט טז תשע"א, 155–265‬




              ‫מדינה יהודית, פמיניסטית ודמוקרטית:‬
                   ‫על שלושה ספרי פמיניסטיי‬
                                   ‫טריגר*‬    ‫צבי‬

         ‫רשימה זו עוסקת בשלושה ספרי פמיניסטיי שהתפרסמו לאחרונה באר :‬
         ‫ספרה של נויה רימלט, "הפמיניז המשפטי מתיאוריה למעשה" )0102( ,‬
         ‫ספרה של סילביה פוגל ביזאוי, "דמוקרטיה ופמיניז " )1102( והקוב )בשני‬
         ‫כרכי ( "מגדר בישראל" בעריכת מרגלית שילה וגדעו כ" )1102(. בעקבות‬
         ‫מאמרה של פרופ' גיליג בכר זה, אטע ברשימה זו ששלושת הספרי הללו‬
           ‫מדגימי כיצד מחקר פמיניסטי מחויב לא רק להרחבת הדעת ולקידו‬
          ‫החשיבה המדעית, אלא ג לשינוי חברתי. שאלת ה"מהיכ " ששואלת גיליג‬
         ‫במאמרה חייבת להישאל כדי שנית יהיה לדמיי את ה"לא " ולתכננו. זאת,‬
         ‫משו שהסדר הפטריארכלי ויציבותו לאור אלפי שני ובתרבויות כה רבות‬
         ‫וכה שונות זו מזו מושקע בהשכחת ה"מהיכ " וביצירת הרוש שהוא המצב‬
                                          ‫הטבעי מקדמת דנא והיחידי האפשרי‬

         ‫א. על ספרה של נויה רימלט, "הפמיניז המשפטי מתיאוריה למעשה".‬
         ‫ב. על ספרה של סילביה פוגל ביזאוי, "דמוקרטיה ופמיניז ". ג. על‬
                                                 ‫הקוב "מגדר בישראל".‬

  ‫"מהיכ אנו באות/י ולא אנו הולכות/י ", שאלה קרול גיליג בפתח כר זה. בחודשי‬
‫האחרוני הופיעו כמה וכמה ספרי שעוסקי בשתי השאלות הללו ג יחד. ברשימה זו‬
‫אדו בשלושה מבי הספרי הללו: ספרה של נויה רימלט, "הפמיניז המשפטי מתיאוריה‬
‫למעשה"1, ספרה של סילביה פוגל ביזאוי, "דמוקרטיה ופמיניז "2, והקוב )בשני כרכי (‬




‫מרצה בכיר, בית הספר למשפטי ע"ש חיי שטריקס, המסלול האקדמי של המכללה למינהל.‬         ‫*‬
‫נויה רימלט ‰‪χ¯˘È· ÌÈ ÈÓ‰ ÔÈ· ÔÂÈÂÂ˘Ï ˜·‡Ó‰ :‰˘ÚÓÏ ‰È¯Â‡È˙Ó ÈËÙ˘Ó‰ ÌÊÈ ÈÓÙ‬‬         ‫1‬
                                                          ‫‪.(2010) ˙ȯ·‰ ˙ˆ¯‡·Â‬‬
          ‫סילביה פוגל ביזאוי „‪.(2011) Ì„‡ ˙ÂÈÂÎÊ ˙ÂÁ¯Ê‡ ,¯„‚Ó :ÌÊÈ ÈÓÙ ‰È˯˜ÂÓ‬‬   ‫2‬


‫155‬
                  ‫-0260-30-1102‪z:bookshamishpattz‬טריגר‪.doc‬‬
‫צבי טריגר‬

‫"מגדר בישראל" בעריכת מרגלית שילה וגדעו כ" 3. שלושת הספרי הללו מדגימי כי‬
‫העיסוק בתאוריה הפמיניסטית ובמחקר פמיניסטי מעצ טבעו מחייב עיסוק ה בשאלת‬
                                                  ‫ה"מהיכ " וה בשאלת ה"לא ".‬
‫מחקר פמיניסטי מחויב לא רק להרחבת הדעת ולקידו החשיבה המדעית )משימות‬
 ‫חשובות בפני עצמ (, אלא ג לשינוי חברתי. שאלת ה"מהיכ " חייבת להישאל, כדי שנית‬
‫יהיה לדמיי את ה"לא " ולתכננו. זאת, משו שהסדר הפטריארכלי ויציבותו מעוררת‬
‫ההשתאות לאור אלפי שני ובתרבויות כה רבות וכה שונות זו מזו מושקעי בהשכחת‬
           ‫ה"מהיכ " וביצירת הרוש שזהו המצב הטבעי מקדמת דנא והיחידי האפשרי.‬
‫אי זה מפתיע אפוא שהממד ההיסטורי משות למחקרי פמיניסטיי רבי , ג כאלה‬
‫שנכתבי בידי מי שאינ היסטוריוני . ערעור על הטבעיות של הסדר הפטריארכלי, הצבעה‬
‫על הבחירות המודעות שנעשו לאור הדר )להבדיל מציות פסיבי ל"מסורת"( וחשיפת‬
  ‫הממד האידאולוגי, מחייבי מחקר היסטורי והתחקות אחר התפתחות של תהליכי‬
                                                     ‫שהביאו אותנו לא שהביאו.‬


‫א. על ספרה של נויה רימלט, "הפמיניז המשפטי מתיאוריה למעשה"‬
‫ספרה של נויה רימלט, מרצה בכירה בפקולטה למשפטי באוניברסיטת חיפה, בוח את‬
‫מידת האפקטיביות של המשפט ככלי לקידו השוויו בי המיני . הוא מנסה ללמוד מהלקח‬
‫האמריקני והישראלי ג יחד, תו שהוא סוקר ומנתח את שורשיו של הפמיניז המשפטי‬
                            ‫הישראלי, הנטועי עמוק בפמיניז המשפטי האמריקני.‬
‫חלקו הראשו של הספר עוסק בפמיניז האמריקני, והוא פותח בתיאור עלייתו של‬
‫הפמיניז הליברלי ובמאבקי לשוויו שהרגישויות הפמיניסטיות ליברליות סימנו‬
 ‫כחשובי : הפליה במקו העבודה, הפליה בשל היריו , הזכות להפלה ושאלת התיקו‬
‫לחוקה בדבר שוויו זכויות )‪ ,The Equal Rights Amendment‬הידוע ג כ ‪ .4(ERA‬לאחר‬
‫הצגת הפמיניז הליברלי, הישגיו וחסרונותיו, עוברת רימלט לדו בפמיניז התרבותי‬
‫)המכונה ג פמיניז של ש נ ת(5. הפרק השלישי של הספר עוסק בפמיניז הרדיקלי‬



  ‫‪) ‰ È„Ó·Â ·Â˘ÈÈ· ¯„‚Ó ÏÚ ÌÈ˘„Á Ìȯ˜ÁÓ :χ¯˘È· ¯„‚Ó‬מרגלית שילה וגדעו כ"‬            ‫3‬
  ‫עורכי , 1102(. קוב מאמרי נוס שראה אור בסו שנת 0102 ושלא ייסקר כא הוא הקוב‬
‫‪) Ë„ Ó‰ ˙Ù˜˙· ËÙ˘Ó ˙ÂÈÂÎÊ ,ÌÈ˘ :‰˘È‡Ï ˘È‡Ï „Á‡ ËÙ˘Ó ˙Á‡ ‰˜ÂÁ‬אייל כתב ,‬
                                    ‫מרגלית שילה ורות הלפרי קדרי עורכי , 0102(.‬
                                                 ‫רימלט, לעיל ה"ש 1, בעמ' 61–75.‬     ‫4‬
                                                                ‫ש , בעמ' 95–98.‬     ‫5‬


‫המשפט טז | תשע"א‬                                                                  ‫255‬
                 ‫-0260-30-1102‪z:bookshamishpattz‬טריגר‪.doc‬‬
‫מדינה יהודית, פמיניסטית ודמוקרטית: על שלושה ספרי פמיניסטיי‬

‫האמריקני6. הסקירה שרימלט מציעה בפרקי אלה היא המקיפה והמעמיקה ביותר שקיימת‬
 ‫בשפה העברית. רימלט מנתחת בבהירות ובשיטתיות את ההיסטוריה של כל אחד מהזרמי‬
                                          ‫של התנועה הפמיניסטית ואת מאפייניו.‬
‫בחלקו השני של הספר רימלט מציעה מיפוי מקי וביקורתי של המאבק הפמיניסטי‬
‫בישראל מאז הקמת המדינה ועד היו . היא ממפה ה את התקופות השונות במאבק‬
‫ומאפייניה וה את נושאי המאבק, ומתמקדת במושגי השוני של שוויו ששימשו ה את‬
       ‫מי שדחפו לרפורמות וה את הממסד הישראלי: הכנסת, הממשלה ובתי המשפט.‬
‫רימלט מזכירה שמימיו הראשוני , היל הפמיניז הישראלי על חבל דק שבי המציאות‬
‫למיתוס: מציאות ההפליה נגד נשי אל מול מיתוס השוויו שלכאורה אפיי את הציונות‬
 ‫מראשיתה7. מיתוס השוויו המגדרי הופר על ידי ארגוני נשי כבר בזמ אמת, עוד בשני‬
‫שלפני קו המדינה8. בעשורי האחרוני מיתוס השוויו ותפקידו ביצירת התדמית‬
‫השוויונית של המדינה נדו במחקרי רבי ; המחקר הפמיניסטי הראה שרבות מהזכויות‬
‫שנשי השיגו הושגו בעקבות מאבקיה , למרות התנגדות הממסד הציוני, תו הצגת‬
‫מאבקיה כפוגעי בקולקטיב וכעיסוק בענייני לא חשובי על חשבו סוגיות בוערות יותר‬
                                                        ‫שעומדות על סדר היו 9.‬



                                                               ‫ש , בעמ' 19–621.‬    ‫6‬
                                                             ‫ש , בעמ' 131–631.‬     ‫7‬
‫ראו למשל: ‰˙‡‪‰˘‡‰ ˙Ú ˙ ˙„ÏÂ˙Ï ÌȘ¯Ù :È"‡· ˙ÂÈÂÎÊ ÈÂÂ˘Ï ˙Âȯ·Ú ÌÈ˘ ˙„Á‬‬           ‫8‬
                                                                 ‫·‡¯‪) ı‬התשט"ו(.‬
‫ראו למשל: סילביה פוגל ביז'אווי "המאבק על המוב מאליו" ‚‰ 12 )4991(; חנה ספר ‪‡Ï‬‬      ‫9‬
‫¯‪˘„Á‰ ÌÊÈ ÈÓÙ‰ Ï˘ Â˙È˘‡¯Â ÌÈ˘ Ï ‰¯ÈÁ·‰ ˙ÂÎÊ ÏÚ ˜·‡Ó‰ :˙„ÓÁ ˙ÂÈ‰Ï ˙ˆÂ‬‬
‫·‪ ;(2006) χ¯˘È‬חגי בועז "פרשת המאבק על זכות הבחירה לנשי בתקופת היישוב: הסטטוס‬
‫קוו ויצירת קטגוריות חברתיות" ˙‪ ;(2002) 107 ,21 ˙¯Â˜È·Â ‰È¯Â‡È‬מרגלית שילה "קולות‬
‫נשיי בדבר שוויו מגדרי וטובת האומה במאבק על זכות הבחירה ביישוב" ‪˙Á‡ ‰˜ÂÁ‬‬
‫‪) 221 Ë„ Ó‰ ˙Ù˜˙· ËÙ˘Ó ˙ÂÈÂÎÊ ,ÌÈ˘ :‰˘È‡Ï ˘È‡Ï „Á‡ ËÙ˘ÓÂ‬אייל כתב , מרגלית‬
‫שילה ורות הלפרי קדרי עורכי , 0102(; דפנה יזרעאלי "תנועת הפועלות באר ישראל‬
‫מראשיתה עד 7291" ˜˙„¯‰ 23, 901 )4891(; מרגלית שילה "חוות הפועלות בכנרת, 7191‬
‫1191 כפתרו לבעיית הפועלת בעלייה השנייה" ˜˙„¯‰ 41, 18 )0891(; מרגלית שילה ‡˙‚¯‬
 ‫‰‪) ˙ ¢‡¯‰ ˙ÂÈÏÚ· ÌÈ˘ :¯„‚ÈÓ‬התשס"ז(; אייל כתב , רות הלפרי קדרי ותמר טראו‬
‫ז'יטניצקי ‪ ;(2009) 15–12 1948-1930 χ¯˘È ı¯‡· ˙ ¢‡¯‰ ÔÈ„‰ ˙ÂίÂÚ‬אייל כתב ורות‬
 ‫הלפרי קדרי "’‪ :‘The Feminist Proposal is Really Ridiculous‬המאבק על זכות של נשי‬
‫לשמש עורכות די בישראל" ‪ ËÙ˘Ó È¯˜ÁÓ‬כה 732 )9002(; אייל כתב "לא עוד 'פטרוזיליה‬
‫לייפוי הסלט': כניסת של נשי לתפקידי שיפוט ופרקליטות באר ישראל ובמדינת ישראל"‬
‫‪ ËÙ˘Ó È ÂÈÚ‬לב 96 )9002(; אביבה חלמיש ·‪˙È ÂȈ‰ ‰ÈÈÏÚ‰ ˙ÂÈ È„Ó :ÔÓʉ „‚ ÏÂÙÎ ı¯ÈÓ‬‬
‫·˘ ‪ ;(2006) 185–178 ÌÈ˘ÂÏ˘‰ ˙Â‬צבי טריגר "'מעול לא הצטרפתי לתנועה לזכויות‬
‫נשי ': גולדה מאיר וראשית תנועת הנשי האר ישראלית" ‪˘È‡Ï „Á‡ ËÙ˘Ó ˙Á‡ ‰˜ÂÁ‬‬

‫355‬
                  ‫-0260-30-1102‪z:bookshamishpattz‬טריגר‪.doc‬‬
‫צבי טריגר‬

‫דילמה נוספת שעמדה בפני הפמיניז הישראלי הייתה שאלת השונ ת הנשית. זו שימשה‬
‫נקודת מוצא לדיו במעמד של נשי )למשל, בדיוני על חוק שיווי זכויות האשה,‬
  ‫התשי"א 1591 ועל חוק שירות ביטחו , התש"ט 9491( וכמצדיקה חקיקת הסדרי מפלי‬
  ‫ומדירי 01. זכויות סוציאליות שונות שהוענקו לנשי )למשל, חופשת לידה( ניתנו מתו‬
‫תפיסה של שונות נשית ולא למע קידו השוויו בי המיני 11. זכויות אלה נועדו לאפשר‬
‫לנשי לממש את תפקיד המסורתי כאימהות וכעקרות בית, ולכל היותר לשלב בי מילוי‬
‫תפקיד כאימהות ובי עבודה מחו לבית, "תו מת עדיפות למילוי התפקיד האימהי"21.‬
‫רימלט מנתחת את המחיר ששילמו נשי בשני העשורי הראשוני לאחר קו המדינה‬
‫בשל היעדר רטוריקה של זכויות ושל שוויו , למשל בסוגיית ההפלות31. כאשר אומצה‬
 ‫רטוריקה של זכויות על ידי פעילות פמיניסטיות כמו מרשה פרידמ , היא הייתה יבוא מ‬
          ‫הפמיניז האמריקני שהדגיש את חירות האישה ולא את השוויו בי המיני 41.‬
‫רימלט מתארת את זניחת השוויו הפורמלי ואת עליית השוויו המהותי שחלו בפסיקה‬
‫הישראלית בשנות השבעי והשמוני 51. ע זאת, כניסת השוויו לשיח המשפטי‬
‫והפמיניסטי לא הפסיקה את השימוש בשוני בי המיני כהצדקה ליצירת הסדרי מפלי או‬
‫סטראוטיפי , בעיקר בכל הנוגע להפלה, להיריו , ללידה ולתפיסת כשונות רלוונטית61.‬
‫השלב השלישי בהתפתחות עקרו שוויו בי המיני בישראל יצא לדר ע חקיקת‬
 ‫חוק יסוד: כבוד האד וחירותו וע פרשנות בית המשפט העליו אשר העלתה את עקרו‬
                                                       ‫השוויו למעמד חוקתי71.‬
‫שלושת פרקיו האחרוני של הספר עוסקי בשלושה תחומי מוגדרי שבה שאלת‬
‫השוויו בי המיני עמדה למבח ה בחקיקה וה בפסיקה: שוק העבודה )הפרק החמישי(,‬
  ‫החוק למניעת הטרדה מינית )הפרק השישי( ושילוב נשי בצבא )הפרק השביעי(. המשות‬
‫לפרקי אלה – כמו ג לכל הספר – הוא גישתה האמביוולנטית של רימלט לכוחו של‬
‫עקרו השוויו לקד שוויו בי המיני . בי שמדובר בשוויו האריסטוטלי )יחס דומה‬



‫‡‪321–320 ,293 Ë„ Ó‰ ˙Ù˜˙· ËÙ˘Ó ˙ÂÈÂÎÊ ,ÌÈ˘ :‰˘È‡Ï ˘È‡Ï „Á‡ ËÙ˘Ó ˙Á‬‬
 ‫)אייל כתב ואח' עורכי , 0102(; אייל כתב "טיפול שורש: על השפעת החקיקה ותהלי‬
            ‫הדה פמיניזציה של רפואת השיניי באר ישראל" ‰‪ ËÙ˘Ó‬טז 371 )1102(.‬
                                               ‫רימלט, לעיל ה"ש 1, בעמ' 131.‬    ‫01‬
                                                              ‫ש , בעמ' 731.‬    ‫11‬
                                                              ‫ש , בעמ' 831.‬    ‫21‬
                                                         ‫ש , בעמ' 831–241.‬     ‫31‬
                                                              ‫ש , בעמ' 241.‬    ‫41‬
                                                         ‫ש , בעמ' 241–841.‬     ‫51‬
                                                              ‫ש , בעמ' 541.‬    ‫61‬
                                                              ‫ש , בעמ' 451.‬    ‫71‬


‫המשפט טז | תשע"א‬                                                              ‫455‬
                ‫-0260-30-1102‪z:bookshamishpattz‬טריגר‪.doc‬‬
‫מדינה יהודית, פמיניסטית ודמוקרטית: על שלושה ספרי פמיניסטיי‬

 ‫לדומי ויחס שונה לשוני ( ובי שמדובר בשוויו פורמלי שמנסה לקד תפיסה של עיוורו‬
‫מגדרי, במציאות הפטריארכלית תמיד אורבת סכנת השימוש לרעה בשוויו דווקא כדי‬
                                                                      ‫להפלות.‬
‫ע זאת, כפי שמציינת רימלט בפרק השישי, שעוסק בהטרדה מינית, גישתו של החוק‬
‫למניעת הטרדה מינית, התשנ"ח 8991, אשר אוסר הטרדה מינית בלשו ניטרלית מגדרית‬
‫מטעמי של הגנה על כבוד האד , עשויה להצביע על חסרונותיה של גישה המוותרת על‬
‫שוויו לחלוטי 81. היזמה לחקיקת החוק הייתה יזמה פמיניסטית, והבחירה ב"כבוד האד "‬
‫כעיקרו המכונ שלו ולא בשוויו הייתה מודעת ומכוונת91. רימלט סבורה שבשל כ נוסח‬
‫החוק טשטש, שלא במתכוו , את העובדה שלא מדובר בתופעה שכל אד סובל ממנה, אלא‬
‫בתופעה שרוב הסובלות ממנה ה נשי 02; זאת ועוד, רימלט סבורה שהשימוש שעשו בתי‬
‫המשפט, שדנו בתיקי הטרדה מינית בשני שחלפו מאז חקיקת החוק, במונח "כבוד",‬
                            ‫העמיד במרכז את השמירה על מוסר ועל טוהר המידות12.‬
‫מורכבות מושגי הכבוד שהציעה אורית קמיר ככלי להבנת הפגיעה שנשי נפגעות כאשר‬
‫ה מוטרדות מינית22 לא חלחלה אל הפסיקה באופ משמעותי; ה"כבוד" שבסעי 1 לחוק,‬
‫שמכריז על מטרת החוק, הוב לרוב כ"כבוד" במוב של ‪ honor‬בלבד )"הדרת כבוד"‬
                      ‫בתאוריה של קמיר(, ומכא ההתמקדות בשמירה על מוסר מיני.‬
‫רימלט מסכמת את ספרה בטענה שא הפמיניז הישראלי מעוניי להתגבר על סוגי‬
‫ההפליה בי המיני הרבי שעוד נותרו במשפט הישראלי, צרי יהיה לעמוד חזיתית מול‬
 ‫שאלת השוויו : הטיפול עד כה בשוויו היה לא מספק, משו שהוא לא הביא בחשבו‬
  ‫באופ מלא את השוני בי המיני , ולכ נותר ברמת השוויו הפורמלי בעיקרו; התחליפי‬
‫שהוצעו, דוגמת כבוד האד , השתתפו בבלי משי בהסוואת העובדה שנשי ה הסובלות‬
‫העיקריות מהיעדר השוויו בי המיני , שכ כבוד האד הוא מונח ניטרלי מבחינה מגדרית‬
‫)ואני מניח כא שג הרחבתו על ידי קמיר ל"כבוד אד וחוה" לא עונה על האתגר שמציבה‬
                                                                       ‫רימלט(.‬


                                                            ‫ש , בעמ' 422–522.‬   ‫81‬
‫אורית קמיר "איזו מי הטרדה: הא הטרדה מינית היא פגיעה בשוויו או בכבוד האד ?"‬      ‫91‬
                                                       ‫‪ ÌÈËÙ˘Ó‬כט 713 )8991(.‬
                                                 ‫רימלט, לעיל ה"ש 1, בעמ' 452.‬   ‫02‬
                                                            ‫ש , בעמ' 422–522.‬   ‫12‬
‫אורית קמיר ‪ .(2009) 189–170 È˙‡ „ȯËÓ ‰Ê‬ראו ג אורית קמיר ˘‡‪:„Â·Î Ï˘ ‰Ï‬‬         ‫22‬
‫‪ ;(2004) Ì„‡‰ „·Î ˙ÂÈχ¯˘È‬אורית קמיר ‪ÈËÙ˘Ó ,Èχ¯˘È ÌÊÈ ÈÓÙ :‰ÂÁ ̄‡ „·Î‬‬
‫‪ .(2007) È˙¯·ÁÂ‬בשני ספרי אלה הציגה קמיר את מובניו השוני של מושג הכבוד והשתמשה‬
‫בה כדי להציע פמיניז ישראלי הנשע על מושג כבוד האד ומשתמש בו כבסיס הערכי‬
                                                          ‫לתפיסתה הפמיניסטית.‬

‫555‬
                 ‫-0260-30-1102‪z:bookshamishpattz‬טריגר‪.doc‬‬
‫צבי טריגר‬

     ‫ב. על ספרה של סילביה פוגל ביזאוי, "דמוקרטיה ופמיניז "‬
 ‫דומה שאי הזדמנות טובה יותר מאשר לדו בספרה החדש של פרופסור סילביה פוגל‬
‫ביזאוי במסגרת גיליו המוקדש לקרול גיליג . ספרה של פוגל ביזאוי, המלמדת בחוג למדעי‬
‫ההתנהגות במסלול האקדמי – המכללה למינהל, נפתח במילי : "על פי ההיגיו הפשוט,‬
‫נראה כי אי אפשר להפריד בי התורה הדמוקרטית ליברלית לבי רעיו הפמיניז "32.‬
‫הטענה שהפמיניז הכרחי לדמוקרטיה, שבלי שוויו זכויות לנשי ולגברי , ובלי קול של‬
       ‫נשי וקול של גברי הדמוקרטיה איננה דמוקרטיה, משותפת לשתי הכותבות42.‬
‫"על פי אותו היגיו פשוט", כותבת פוגל ביזאוי, "מהווה הדמוקרטיה הליברלית את‬
‫הקרקע הפורייה בנחוצה על מנת שהרעיו הפמיניסטי יוכל להתגבש, להתפתח‬
‫ולהשפיע"52. אלא שמאז כינונה של הדמוקרטיה הליברלית בסו המאה ה 81 נשללו‬
‫מנשי הזכות לבחור ולהיבחר, זכות הקניי , הזכות לחירות, לביטחו אישי והזכות‬
‫להתנגדות לדיכוי62. כ נאלצו נשי לקרוא תיגר על הדמוקרטיה ועל מוסדותיה, שכ אלה‬
‫היו אחראי לדיכוי ולשלילת זכויות היסוד שלה 72. למעשה, זכויותיה של נשי במדינות‬
        ‫דמוקרטיות ה תוצר של מאבק של נשי , ולא תוצר של הדמוקרטיה הליברלית.82‬
‫כפי שפוגל ביזאוי חוזרת ומראה לכל אור הספר, הישגי המאבק הפמיניסטי לא הביאו‬
‫לדמוקרטיה מלאה, כלומר לשוויו זכויות מלא לגברי ולנשי . פרט למדינות הסקנדינביות,‬
‫נשי עדיי סובלות מתת ייצוג בקרב קובעי המדיניות. האחוז הממוצע של נשי חברות‬
‫פרלמנט בכל הפרלמנטי בעול עמד ב 5002 על %2.61, ואחוז הנשי המכהנות כשרות‬
                          ‫בממשלות בכל העול עמד באותה שנה על %3.41 בלבד92.‬
‫ספרה של פוגל ביזאוי סוקר את ההיסטוריה של התנועה הפמיניסטית ואת קריאת התיגר‬
‫שלה על הפרויקט הדמוקרטי ליברלי, אשר מתחילתו הסכי ע קיומה של עבדות‬
  ‫)בקולוניות של צרפת ובריטניה ובארצות הברית(, ע הדרת עניי ופועלי וג , כאמור, ע‬
‫שלילת זכויות נשי . באופ פרדוקסלי, המעמד האזרחי המלא לא היה נחלת של‬




                                              ‫פוגל ביזאוי, לעיל ה"ש 2, בעמ' 9.‬    ‫32‬
‫ש , בעמ' 9–21; קרול גיליג ‰‪) 19–18 ‚ ÂÚ‰ ˙„ÏÂ‬דריה שועלי מתרגמת, 6002(; ‪CAROL‬‬      ‫42‬
‫,‪GILLIGAN & DAVID A.J. RICHARDS, THE DEEPENING DARKNESS: PATRIARCHY‬‬
                       ‫)9002( 362–942 ‪.RESISTANCE, AND DEMOCRACY’S FUTURE‬‬
                                              ‫פוגל ביזאוי, לעיל ה"ש 2, בעמ' 9.‬    ‫52‬
                                                                          ‫ש .‬     ‫62‬
                                                                 ‫ש , בעמ' 01.‬     ‫72‬
                                                                          ‫ש .‬     ‫82‬
                                                                          ‫ש .‬     ‫92‬


‫המשפט טז | תשע"א‬                                                                 ‫655‬
                 ‫-0260-30-1102‪z:bookshamishpattz‬טריגר‪.doc‬‬
‫מדינה יהודית, פמיניסטית ודמוקרטית: על שלושה ספרי פמיניסטיי‬

‫אפריקני אמריקני , עניי , פועלי ונשי דווקא במסגרת כללי המשחק הליברליי , "אשר‬
‫העמידו במרכז הסדר החברתי את חירות האד ואת השוויו האוניברסלי בי בני האד "03.‬
‫התשובה לפרדוקס זה, מזכירה פוגל ביזאוי, נעוצה בהגדרת "האד " בליברליז : "גבר,‬
‫לב , חופשי, בעל רכוש"13. כיוו שזכויות האד ניתנו רק למי שהוגדרו כבני אד , כל מי‬
‫שלא ענו על הקריטריוני הללו לא זכו בה , ולכ ג לא יכלו להשתת בעיצוב הסדר‬
  ‫החברתי23. הליברליז לא רק שלא שחרר את הנשי מכבלי הפטריארכיה, אלא שהוא א‬
‫שעתק אותה ואימ אותה אל חיקו, תו שהוא מקבל את סדר העול הפטריארכלי כסדר‬
                      ‫הטבעי, הראוי והמוסרי, וכזה שמקד את האינטרסי של הכלל33.‬
‫,‬‫בספר שני שערי . כותרת השער הראשו היא "הדר לאזרחות דמוקרטית ליברלית"43‬
‫והוא עוסק במאבק הראשו והבסיסי של התנועה הפמיניסטית – המאבק על אזרחות‬
‫פוליטית ועל הזכות לבחור ולהיבחר – ובתוצאותיו של מאבק זה53. פוגל ביזאוי מנתחת את‬
‫המאבק על זכות הבחירה לנשי במדינות רבות )ארצות הברית, אנגליה, צרפת, רוסיה, סי ,‬
  ‫מצרי ועוד( ומצביעה על הדומה ועל השונה בי המדינות. היא מראה, שלמרות הבדלי‬
‫חשובי בי המאבקי הללו, נשי תפסו את זכות הבחירה כזכות הבסיסית שבה יש לפתוח‬
                                                        ‫את המאבק לשוויו זכויות.‬
  ‫הפרק השני עוסק בהתפכחות שלאחר ניצחו המאבק למע זכות הבחירה לנשי‬
‫ובאכזבה שנגרמה עקב כ שזכות הבחירה לא הביאה עמה זכויות אזרחיות נוספות63. הפרק‬
‫מספק מידע רב ומרתק על התהליכי שבאו בעקבות המאבק על זכות הבחירה במדינות‬
‫רבות, בכל רחבי הגלובוס. מהמספר הרב של מדינות לא דמוקרטיות שהעניקו לנשי את‬
‫זכות הבחירה, נית אולי ללמוד על כ שהייתה מידה מסוימת של תמימות באמונה שזכות‬
                                     ‫הבחירה תביא בעקבותיה הכרה בזכויות נוספות.‬
‫בפרק זה פוגל ביזאוי מתארת ג את ראשית צמיחתה של הביקורת מבית על הפמיניז ,‬
‫ועל יומרתו של הפמיניז מ הגל הראשו לייצג את כלל הנשי 73. מורכבות שאלת הייצוג‬
‫של נשי , ריבוי האינטרסי הפמיניסטיי והדרכי לקידו שוויו נדונה ג בפרק השלישי,‬
‫שכותרתו "פמיניז , דמוקרטיה וזכויות אד בעיד הגלובלי"83. עבודת נשי , סחר בנשי ,‬


                                                                ‫ש , בעמ' 13.‬   ‫03‬
                                                                         ‫ש .‬   ‫13‬
                                                            ‫ש , בעמ' 13–23.‬    ‫23‬
                                                                ‫ש , בעמ' 23.‬   ‫33‬
                                                                ‫ש , בעמ' 72.‬   ‫43‬
                                        ‫ראו את הפרק הראשו , ש , בעמ' 92–16.‬    ‫53‬
                                                            ‫ש , בעמ' 36–09.‬    ‫63‬
                                                            ‫ש , בעמ' 97–48.‬    ‫73‬
                                                           ‫ש , בעמ' 19–701.‬    ‫83‬


‫755‬
                 ‫-0260-30-1102‪z:bookshamishpattz‬טריגר‪.doc‬‬
‫צבי טריגר‬

‫מנהגי ומסורות כמו נישואי ילדות וריבוי נשי ופרגמנטציה של ארגוני הנשי שבאה לידי‬
‫ביטוי בהיעדר תנועה פמיניסטית גלובלית, מצטרפי לתמונה עגומה למדי בכל הנוגע‬
                            ‫לקידו שוויו בי המיני , למרות ההישגי המשמעותיי .‬
‫בשער השני של הספר, "מנשי בפוליטיקה לפוליטיקה פמיניסטית", נבחנת משמעות‬
‫כניסת של נשי למוקדי הכוח הפוליטיי . הא נשי מצליחות להשפיע בזירה הפוליטית?‬
 ‫הא נשי שמשתלבות בה מקדמות סדר יו פמיניסטי או מתנכרות לו?93 לצור הדיו‬
‫פוגל ביזאוי מפרקת את שאלת הייצוג לשניי : החלק האחד עוסק בייצוג תיאורי )כלומר,‬
 ‫כמה נשי נמצאות במוקדי הכוח הפוליטיי ?( והאחר בייצוג המהותי )כלומר, הא אות‬
  ‫נשי שנמצאות במוקדי הכוח פועלות למע הקבוצה החברתית שממנה ה באות והא‬
‫פעילות זו היא חלק מסדר היו הפוליטי שלה , ולא פעילות אקראית04(. בחלק זה מראה‬
‫פוגל ביזאוי כיצד הייצוג התיאורי הול וגדל, א כי באטיות רבה14. הגידול מתאפשר‬
‫בזכות העלייה ברמת ההשכלה של נשי , עובדה ש"מקנה לה את הכלי החיוניי כדי‬
‫'להתאזרח' בחברת ולקחת חלק פעיל יותר במעשה הפוליטי"24. ג כניסת של נשי לשוק‬
‫העבודה שיפרה, א כי במידה מוגבלת, את מצב הכלכלי ותרמה לבניית אוטונומיה‬
‫כלכלית, תו שהיא מאפשרת לה לצאת מ הספרה הפרטית, ולהיעשות פעילות יותר‬
                                   ‫ֵ‬
  ‫בספרה הציבורית34. פוגל ביזאוי טוענת שהגידול הוא אטי, למרות שריו מקומות לנשי‬
                                                                          ‫ֵ‬
‫, משו שמחסומי שוני מונעי בעד מלהשתלב בעשייה‬           ‫מכוח חוק במדינות רבות44‬
‫הפוליטית. בי המחסומי הללו היא מונה מחסומי חברתיי כלכליי , פסיכולוגיי ,‬
                                                        ‫פוליטיי ותקשורתיי 54.‬
‫הייצוג התיאורי הוא תנאי הכרחי לייצוג המהותי; נוכחות של נציגות פמיניסטיות‬
 ‫במוקדי הכוח הפוליטיי היא התנאי לכ שיקוד סדר יו פמיניסטי64. ואול , כפי שנית‬
‫ללמוד מהמקרה של הודו, כאשר הנשי בממשל לא מזדהות ע הפמיניז , הייצוג המהותי‬
‫הוא פחות, וה חשות מחויבות בראש ובראשונה למפלגת , ופחות לאינטרסי של נשי 74.‬




                                                            ‫, בעמ' 211.‬   ‫ש‬    ‫93‬
                                                                      ‫.‬   ‫ש‬    ‫04‬
                                                       ‫, בעמ' 311–531.‬    ‫ש‬    ‫14‬
                                                            ‫, בעמ' 711.‬   ‫ש‬    ‫24‬
                                                       ‫, בעמ' 711–811.‬    ‫ש‬    ‫34‬
                                                       ‫, בעמ' 031–531.‬    ‫ש‬    ‫44‬
                                                       ‫, בעמ' 731–841.‬    ‫ש‬    ‫54‬
                                                            ‫, בעמ' 351.‬   ‫ש‬    ‫64‬
                                                       ‫, בעמ' 451–551.‬    ‫ש‬    ‫74‬


‫המשפט טז | תשע"א‬                                                              ‫855‬
                ‫-0260-30-1102‪z:bookshamishpattz‬טריגר‪.doc‬‬
‫מדינה יהודית, פמיניסטית ודמוקרטית: על שלושה ספרי פמיניסטיי‬

  ‫ג באר יש לנו דוגמה למתח שבי מחויבות למפלגה ובי מחויבות לאינטרסי‬
             ‫פמיניסטיי אצל אישה שהגיעה לפסגת המערכת הפוליטית: גולדה מאיר84.‬
 ‫כמו נויה רימלט בספרה, ג פוגל ביזאוי עוברת, לאחר הצגת ההתפתחויות בעול , לדו‬
 ‫במצב בישראל. היא סוקרת את המחקרי הרבי שעסקו במאבקיה של נשי למע שוויו‬
‫זכויות מתקופת היישוב, דר הקמת המדינה ועד ימינו אנו. הפרק השישי, העוסק בישראל,‬
‫כולל נתוני רבי , ובה מספר חברות הכנסת וחברות הממשלה, וכ ייצוג נשי בפוליטיקה‬
‫המקומית מאז קו המדינה ועד היו , נתוני בדבר השתתפות נשי לפי מוצא אתני,‬
 ‫ועוד94. הפרק כולל ניתוח של התמורות שחלו בתנועה הפמיניסטית, ה האקדמית וה‬
‫הפמיניז בשטח05. בי המחסומי שעומדי בפני נשי בישראל פוגל ביזאוי מציינת את‬
‫עליונות הצבא והתפיסה המיליטריסטית, שבמרכזה ניצב החייל הלוח 15; עליונות התפיסה‬
‫הפטריארכלית שלפיה מקומ של נשי במשפחה, ותפקיד הגברי הוא לפרנס25; המונופול‬
                                  ‫של הדי הדתי על ענייני נישואי וגירושי 35; ועוד.‬
‫הפרק מתאר ג את קשייה ומאבקיה של קבוצות נשי פלסטיניות, דרוזיות, מזרחיות,‬
  ‫לסביות ודתיות ואת הפרגמנטציה של ארגוני הנשי שגורמת, לדעת פוגל ביזאוי, לכ‬
‫שכוחה של התנועה הפמיניסטית בישראל מוגבל45. היא מבקרת את בחירת של ארגוני‬
‫נשי רבי שלא לשת פעולה אלה ע אלה, ושלא לפעול בתו המערכת הפוליטית‬
‫הממסדית, וסבורה שמדובר באסטרטגיה מוטעית55. הפיצול הזה יכול ג הוא להסביר את‬
               ‫חולשת הפוליטית היחסית של נשי ישראליות לעומת עמיתותיה בעול .‬
 ‫טענתה המרכזית של פוגל ביזאוי, שזכות הבחירה לנשי והזכות להשתתפות אזרחית‬
‫פוליטית מהוות תנאי הכרחי לביטול ההפליה נגד בתחומי אחרי 65 מודגמת ומוכחת‬
‫לאור הספר הקולח והמעמיק הזה. פוגל ביזאוי סוקרת ומנתחת מחקרי רבי על מדינות‬
‫רבות ויוצרת תמונה פנורמית מרתקת של מעמד של נשי ברחבי העול , תו הצבעה על‬
‫הממדי האוניברסליי של מאבקיה ועל ההבדלי הבי תרבותיי ובי מדינתיי . כמו‬
‫ספרה של רימלט, ג הספר הזה מצליח להיות בו זמנית ג מעי קורס מצוי למתחילי /ות‬



                                                 ‫ראו למשל טריגר, לעיל ה"ש 9.‬    ‫84‬
                                       ‫פוגל ביזאוי, לעיל ה"ש 2, בעמ' 751–402.‬   ‫94‬
                                                                         ‫ש .‬    ‫05‬
                                                               ‫ש , בעמ' 171.‬    ‫15‬
                                                                         ‫ש .‬    ‫25‬
                                                               ‫ש , בעמ' 861.‬    ‫35‬
                                                               ‫ש , בעמ' 791.‬    ‫45‬
                                                                         ‫ש .‬    ‫55‬
                                                               ‫ש , בעמ' 602.‬    ‫65‬


‫955‬
                 ‫-0260-30-1102‪z:bookshamishpattz‬טריגר‪.doc‬‬
‫צבי טריגר‬

‫המעונייני במבוא אפקטיבי לתולדות המאבק הפמיניסטי, וג חומר קריאה חשוב ומעשיר‬
                  ‫למתקדמי , המבקשי סקירה מעמיקה ועדכנית של הסוגיות הללו.‬


                        ‫ג. על הקוב "מגדר בישראל"‬
‫הקוב "מגדר בישראל" יוצא במסגרת סדרת כרכי נושאיי של כתב העת "עיוני בתקומת‬
‫ישראל". הדברי שלהל לא מתיימרי לתת סקירה מקיפה של הקוב המרשי והמרתק‬
‫הזה )המחזיק עשרי ושישה מאמרי בשני כרכי ולמעלה משמונה מאות עמודי (, אלא‬
                                      ‫רק לגעת במקצת הסוגיות שנדונות במאמריו.‬
‫הקוב , שכולל מאמרי העוסקי בחברה היהודית בלבד )נעדרות ממנו קבוצות כמו‬
‫נשי פלסטיניות או מהגרות עבודה(, מחולק לשני כרכי : הכר הראשו כולל מחקרי על‬
‫שנות היישוב, והשני – על שנות המדינה. נושאי המאמרי מגווני : מאבקיה של פועלות‬
‫בתקופת היישוב, שאלות של אימה ת, מדיקליזציה של הגו הנשי ושל האימה ת,‬
‫השתלבות נשי בפרופסיות שונות, ארגוני נשי , המתח בי פמיניז , ציונות ולאומיות,‬
                                                             ‫משפט ומגדר ועוד.‬
  ‫מורכבות חייה של נשי בתקופת היישוב וג לאחר קו המדינה עולה מהמחקרי‬
‫הרבי בספר שוב ושוב: ניכוס הישגי הנשי ומאבקיה לשוויו על ידי התנועה הציונית‬
‫והשימוש בה כהוכחה לשוויו 75; בחירת של נשי להיאבק לשוויו במסגרת הנרטיב‬
‫הלאומי )הגברי( השליט )למשל, על הזכות להשתת בשמירה( והמתח שבי סוג זה של‬
‫מאבק למאבק למע זכויות אזרחיות פוליטיות85; הגדרה מחדש של האימה ת כתפקיד‬
  ‫מרכזי במסגרת פרויקט בניי האומה והמדיקליזציה שלה95; הקשיי שהוערמו על נשי‬




‫ראו, למשל, מאיר חז "מאבק של נשות קיבו עי חרוד על השתתפות בשמירה" ‪¯„‚Ó‬‬               ‫75‬
‫·‪) 50 ‰ È„Ó·Â ·Â˘ÈÈ· ¯„‚Ó ÏÚ ÌÈ˘„Á Ìȯ˜ÁÓ – χ¯˘È‬מרגלית שילה וגדעו כ" עורכי ,‬
                                                     ‫1102( )להל : ‪.(χ¯˘È· ¯„‚Ó‬‬
‫מרגלית שילה וגדעו כ" "מבוא: חברה כמעצבת מגדר, מגדר כמעצב חברה" ‪,χ¯˘È· ¯„‚Ó‬‬         ‫85‬
                                                                  ‫ש , בעמ' 1, 3.‬
‫דפנה הירש "המדיקליזציה של האימה ת: יחסי אתניי וחינו אימה ת מזרחיות לטיפול‬           ‫95‬
‫'היגייני' בתינוק בתקופת המנדט", ש , בעמ' 601; בת שבע מרגלית שטר "בי 'חוק הטבע'‬
‫ל'די התנועה': אימה ת ואל אימה ת בחברה הציונית באר ישראל )0291 5491(", ש , בעמ'‬
                                                                            ‫071.‬

‫המשפט טז | תשע"א‬                                                                   ‫065‬
                  ‫-0260-30-1102‪z:bookshamishpattz‬טריגר‪.doc‬‬
‫מדינה יהודית, פמיניסטית ודמוקרטית: על שלושה ספרי פמיניסטיי‬

  ‫שביקשו לעסוק במקצועות כמו רפואה06 ועריכת די 16; התוצאות המפלות של הסדרי‬
                                         ‫משפטיי שנועדו להקל על נשי 26; ועוד.‬
‫מענייני במיוחד המאמרי בשער שעוסק בתפקיד התקשורת בהבניית הנשיות‬
‫הנורמטיבית. עינת לחובר טוענת שעיתונות הנשי משקפת את מעמד של נשי בחברה‬
‫הישראלית ההגמונית, ובו בזמ ג מעצבת ומבנה אותו. דמות האישה האידאלית בעיתונות‬
   ‫הנשי היא האישה הביתית, בהתא לדג המסורתי של נשיות לאומית36. רבקה נריה ב‬
  ‫שחר חוקרת את מדורי הנשי בעיתונות החרדית ועוקבת אחר התפתחות שיח הצניעות בה‬
‫משנות השישי ועד סו שנות השמוני 46. היא מראה כיצד שאלת הצניעות הנשית נתפסת‬
‫כבעלת חשיבות לא רק כלפי החברה החרדית פנימה )כלומר כלפי הגברי החרדי (, אלא‬
  ‫ג כאמצעי להבחי את החברה החרדית מהחילונית, מ"האחרי "56. זאת ועוד, בהתא‬
‫לתפיסת הצניעות הנשית כאמצעי לשלוט במיניות האישה ולהשתמש בשליטה זו כדי‬
‫להתבדל מהחברה החילונית, הצניעות אינה רק עניינה הפרטי של האישה, אלא עניינה של‬
                                                                ‫הקהילה כולה66.‬
‫שני המחקרי , של לחובר ושל נריה ב שחר, מדגימי כיצד באמצעות האדרה של‬
  ‫התפקידי הנשיי המסורתיי , ה בחברה החילונית וה בחברה החרדית, משעתקי‬
‫למעשה את נחיתות החברתית והאזרחית, ומוודאי שה תישארנה כלואות בספרה‬
                                                                       ‫הפרטית.‬
‫כמו ספריה של רימלט ושל פוגל ביזאוי שנסקרו לעיל, האסופה הזו מדגימה היטב את‬
‫חשיבות שאלת ה"מהיכ אנו באות/י " כדי להבי את ההווה וכדי לתכנ את העתיד. מאמרי‬
  ‫האסופה מראי מדוע הפרספקטיבה המגדרית עדיי נחוצה ומדוע לא נית להבי תהליכי‬
‫היסטוריי רבי א מתעלמי משאלות של מגדר ומיניות: "הסיפר המגדרי הישראלי‬



‫צפורה שחורי רובי "ד"ר בת שבע י ניס גוטמ : א טיפוס לרופאה ציונית באר ישראל‬
                                   ‫ֵ‬                                                ‫06‬
                                       ‫בשלהי התקופה העות'מאנית", ש , בעמ' 132.‬
  ‫אייל כתב "'נשי בטוגה של גבר': נתיב השתלבות של נשי בפרופסיה המשפטית באר‬            ‫16‬
                                            ‫ישראל ובמדינת ישראל", ש , בעמ' 362.‬
‫ענת הרבסט "'זוהי הגנה של המדינה על האישה ועל הילדי ': חוק המזונות )הבטחת תשלו (,‬    ‫26‬
‫התשל"ב 2791", ש , בעמ' 156; מיכל פרנקל, דפנה הקר ויעל ברוידא "משפחות עובדות‬
                    ‫במשפט הישראלי: הי נאו ליברליז לזכויות אד ", ש , בעמ' 286.‬
‫עינת לחובר "דגמי של נשיות בעיתוני הנשי בישראל בתקופת מלחמת ששת הימי ", ש ,‬          ‫36‬
                                                                        ‫בעמ' 545.‬
‫רבקה נריה ב שחר "'והאריכו נא שמלותיכ למע קדושת עמנו וקדושת בנותינו': שיח‬            ‫46‬
                ‫הצניעות במדורי הנשי בעיתונות החרדית 0691 9891", ש , בעמ' 326.‬
                                                              ‫ש , בעמ' 095–295.‬     ‫56‬
                                                              ‫ש , בעמ' 595–695.‬     ‫66‬


‫165‬
                  ‫-0260-30-1102‪z:bookshamishpattz‬טריגר‪.doc‬‬
‫צבי טריגר‬

‫והתובנות העולות ממנו מעידי כי המגדר מעצב ה את החברה וה את ההיסטוריוגרפיה‬
                                 ‫ואת חקר החברה בימינו", כותבי העורכי 76.‬
                                        ‫***‬
‫הא שינוי חברתי שיבטל את הסדר הפטריארכלי אפשרי? אי ספק שהכתיבה‬
‫הפמיניסטית הענפה בשני האחרונות מבטאת צור בשינוי כזה, וייתכ שהיא א תורמת‬
‫במידת מה לקידומו, בי באמצעות העלאת המודעות, ובי באמצעות הצעת סדר יו ותכנית‬
‫פעולה ליצירת השינוי. אול המאבק הפמיניסטי הישראלי ברובו החמי את הנחת המוצא‬
‫המוכחשת והמודחקת של השיטה המשפטית הישראלית באשר למקומ של נשי בחברה‬
                ‫ובתרבות הישראלית: התפיסה הקניינית של האישה במשפט הישראלי.‬
‫סעי 5 לחוק שיווי זכויות האישה הוא סעי מרחיק לכת הרבה יותר ממה שהוב על ידי‬
‫הביקורת הפמיניסטית, משו שהוא לא רק מקבע את נחיתותה של האישה במשפחה‬
‫מבחינת דיני הנישואי והגירושי ; הוא לא מוגבל לשאלת כוח המיקוח בהלי הגירושי ;‬
‫סעי זה מקבע את תפיסת האישה כמושא לבעלות במשפט הישראלי86. הוא הופ את‬
      ‫הרעיו שהאישה היא חפ לבסיס התפיסה של נשי ושל נשיות במשפט הישראלי.‬
  ‫תפיסת האישה כחפ , ימיה כימי התרבות האנושית. המציאות שבה אנו חיי כיו‬
‫ותפיסת העול הפוליטית של רוב המשטרי ושל רוב הדתות בעול , לרבות בישראל, היא‬
‫פטריארכאלית. כל עוד הפטריארכיה עומדת אית , קשה לדמיי את החלפת עקרו העל‬
‫"האישה היא חפ " בעיקרו זהה לזה שמכונ את גבר כאזרח וכאד – "האישה היא אד ".‬
‫א יש מכשול משמעותי בפני מימוש מלא של הדמוקרטיה כשיטה פוליטית שוויונית‬
‫)כלומר, פמיניסטית(, הרי נחיתות האישה בשל היותה מושא לבעלות היא כנראה המכשול‬
                                                                         ‫הזה.‬
‫הדמוקרטיה נמצאת היו על פרשת דרכי חשובה: מצד אחד פונדמנטליז שקורא‬
‫תיגר עליה ומנסה ליצור התבדלות או א להילח בה באופ פעיל; ומ הצד השני, ההכרה‬
‫מבפני בפגמיה ובחלקיותה: היותה שיטה שמדירה נשי , מיעוטי אתניי וקבוצות‬
‫אחרות. בדיוק משו כ הפרספקטיבה המגדרית והמחקר הפמיניסטי נחוצי היו יותר‬
                                                                      ‫מתמיד.‬




                                                 ‫שילה וכ" , לעיל ה"ש 85, בעמ' 61.‬    ‫76‬
‫צבי טריגר "'המשפט הישראלי הוא אחד': דיני המשפחה וסחר בנשי בישראל כשני הקצוות‬         ‫86‬
‫של רצ אחד" ‪) 363 ¯ ¯Â„ ‰ÈÏ„ ¯ÙÒ‬שולמית אלמוג, דורית ביניש ויעד רות עורכי , 9002(.‬

‫המשפט טז | תשע"א‬                                                                    ‫265‬
                  ‫-0260-30-1102‪z:bookshamishpattz‬טריגר‪.doc‬‬

More Related Content

Viewers also liked

Το νερό
Το νερόΤο νερό
Το νερό
Αστραδενή
 
Race condition in applicazioni PHP
Race condition in applicazioni PHPRace condition in applicazioni PHP
Race condition in applicazioni PHP
davidemarrone
 
Ο καιρός
Ο καιρόςΟ καιρός
Ο καιρός
Αστραδενή
 
ΜΕΤΑΦΟΡΕΣ
ΜΕΤΑΦΟΡΕΣΜΕΤΑΦΟΡΕΣ
ΜΕΤΑΦΟΡΕΣ
Αστραδενή
 
Ατμοσφαιρική πίεση
Ατμοσφαιρική πίεσηΑτμοσφαιρική πίεση
Ατμοσφαιρική πίεσηΑστραδενή
 

Viewers also liked (6)

Interactions1
Interactions1Interactions1
Interactions1
 
Το νερό
Το νερόΤο νερό
Το νερό
 
Race condition in applicazioni PHP
Race condition in applicazioni PHPRace condition in applicazioni PHP
Race condition in applicazioni PHP
 
Ο καιρός
Ο καιρόςΟ καιρός
Ο καιρός
 
ΜΕΤΑΦΟΡΕΣ
ΜΕΤΑΦΟΡΕΣΜΕΤΑΦΟΡΕΣ
ΜΕΤΑΦΟΡΕΣ
 
Ατμοσφαιρική πίεση
Ατμοσφαιρική πίεσηΑτμοσφαιρική πίεση
Ατμοσφαιρική πίεση
 

Similar to Zvi_Triger_book_review

בת שבע מרגלית שטרן - ביקורת ב'קתדרה' על כרך י' עלי זית וחרב - אשת חיל עברייה
בת שבע מרגלית שטרן - ביקורת ב'קתדרה' על כרך י' עלי זית וחרב - אשת חיל עברייהבת שבע מרגלית שטרן - ביקורת ב'קתדרה' על כרך י' עלי זית וחרב - אשת חיל עברייה
בת שבע מרגלית שטרן - ביקורת ב'קתדרה' על כרך י' עלי זית וחרב - אשת חיל עברייה
Carmel_Publishing_House
 
המרדף אחר האחים האדומים
המרדף אחר האחים האדומיםהמרדף אחר האחים האדומים
המרדף אחר האחים האדומיםIlana Tamir
 
Tehilim 929 #124 מזמור קז 20170519 ftw
Tehilim 929 #124 מזמור קז 20170519 ftwTehilim 929 #124 מזמור קז 20170519 ftw
Tehilim 929 #124 מזמור קז 20170519 ftw
eliyahunoa
 
Excluding the ‘other’ or allowing him the benefit of the doubt? (Hebrew). ה...
 Excluding the ‘other’ or allowing him the benefit of the doubt? (Hebrew).  ה... Excluding the ‘other’ or allowing him the benefit of the doubt? (Hebrew).  ה...
Excluding the ‘other’ or allowing him the benefit of the doubt? (Hebrew). ה...Ya'ir Ronen
 
סמינריון ליברליזם באמריקה
סמינריון   ליברליזם באמריקהסמינריון   ליברליזם באמריקה
סמינריון ליברליזם באמריקהAnochi.com.
 
Isaiah Berlin: Positive and Negative Freedom
Isaiah Berlin: Positive and Negative FreedomIsaiah Berlin: Positive and Negative Freedom
Isaiah Berlin: Positive and Negative Freedom
Yoav Francis
 
גבולות הטיעון נגד מהותנות
גבולות הטיעון נגד מהותנותגבולות הטיעון נגד מהותנות
גבולות הטיעון נגד מהותנותeitan101
 

Similar to Zvi_Triger_book_review (8)

בת שבע מרגלית שטרן - ביקורת ב'קתדרה' על כרך י' עלי זית וחרב - אשת חיל עברייה
בת שבע מרגלית שטרן - ביקורת ב'קתדרה' על כרך י' עלי זית וחרב - אשת חיל עברייהבת שבע מרגלית שטרן - ביקורת ב'קתדרה' על כרך י' עלי זית וחרב - אשת חיל עברייה
בת שבע מרגלית שטרן - ביקורת ב'קתדרה' על כרך י' עלי זית וחרב - אשת חיל עברייה
 
המרדף אחר האחים האדומים
המרדף אחר האחים האדומיםהמרדף אחר האחים האדומים
המרדף אחר האחים האדומים
 
Tehilim 929 #124 מזמור קז 20170519 ftw
Tehilim 929 #124 מזמור קז 20170519 ftwTehilim 929 #124 מזמור קז 20170519 ftw
Tehilim 929 #124 מזמור קז 20170519 ftw
 
Excluding the ‘other’ or allowing him the benefit of the doubt? (Hebrew). ה...
 Excluding the ‘other’ or allowing him the benefit of the doubt? (Hebrew).  ה... Excluding the ‘other’ or allowing him the benefit of the doubt? (Hebrew).  ה...
Excluding the ‘other’ or allowing him the benefit of the doubt? (Hebrew). ה...
 
סמינריון ליברליזם באמריקה
סמינריון   ליברליזם באמריקהסמינריון   ליברליזם באמריקה
סמינריון ליברליזם באמריקה
 
Isaiah Berlin: Positive and Negative Freedom
Isaiah Berlin: Positive and Negative FreedomIsaiah Berlin: Positive and Negative Freedom
Isaiah Berlin: Positive and Negative Freedom
 
גבולות הטיעון נגד מהותנות
גבולות הטיעון נגד מהותנותגבולות הטיעון נגד מהותנות
גבולות הטיעון נגד מהותנות
 
Kenes
KenesKenes
Kenes
 

Zvi_Triger_book_review

  • 1. ‫המשפט טז תשע"א, 155–265‬ ‫מדינה יהודית, פמיניסטית ודמוקרטית:‬ ‫על שלושה ספרי פמיניסטיי‬ ‫טריגר*‬ ‫צבי‬ ‫רשימה זו עוסקת בשלושה ספרי פמיניסטיי שהתפרסמו לאחרונה באר :‬ ‫ספרה של נויה רימלט, "הפמיניז המשפטי מתיאוריה למעשה" )0102( ,‬ ‫ספרה של סילביה פוגל ביזאוי, "דמוקרטיה ופמיניז " )1102( והקוב )בשני‬ ‫כרכי ( "מגדר בישראל" בעריכת מרגלית שילה וגדעו כ" )1102(. בעקבות‬ ‫מאמרה של פרופ' גיליג בכר זה, אטע ברשימה זו ששלושת הספרי הללו‬ ‫מדגימי כיצד מחקר פמיניסטי מחויב לא רק להרחבת הדעת ולקידו‬ ‫החשיבה המדעית, אלא ג לשינוי חברתי. שאלת ה"מהיכ " ששואלת גיליג‬ ‫במאמרה חייבת להישאל כדי שנית יהיה לדמיי את ה"לא " ולתכננו. זאת,‬ ‫משו שהסדר הפטריארכלי ויציבותו לאור אלפי שני ובתרבויות כה רבות‬ ‫וכה שונות זו מזו מושקע בהשכחת ה"מהיכ " וביצירת הרוש שהוא המצב‬ ‫הטבעי מקדמת דנא והיחידי האפשרי‬ ‫א. על ספרה של נויה רימלט, "הפמיניז המשפטי מתיאוריה למעשה".‬ ‫ב. על ספרה של סילביה פוגל ביזאוי, "דמוקרטיה ופמיניז ". ג. על‬ ‫הקוב "מגדר בישראל".‬ ‫"מהיכ אנו באות/י ולא אנו הולכות/י ", שאלה קרול גיליג בפתח כר זה. בחודשי‬ ‫האחרוני הופיעו כמה וכמה ספרי שעוסקי בשתי השאלות הללו ג יחד. ברשימה זו‬ ‫אדו בשלושה מבי הספרי הללו: ספרה של נויה רימלט, "הפמיניז המשפטי מתיאוריה‬ ‫למעשה"1, ספרה של סילביה פוגל ביזאוי, "דמוקרטיה ופמיניז "2, והקוב )בשני כרכי (‬ ‫מרצה בכיר, בית הספר למשפטי ע"ש חיי שטריקס, המסלול האקדמי של המכללה למינהל.‬ ‫*‬ ‫נויה רימלט ‰‪χ¯˘È· ÌÈ ÈÓ‰ ÔÈ· ÔÂÈÂÂ˘Ï ˜·‡Ó‰ :‰˘ÚÓÏ ‰È¯Â‡È˙Ó ÈËÙ˘Ó‰ ÌÊÈ ÈÓÙ‬‬ ‫1‬ ‫‪.(2010) ˙ȯ·‰ ˙ˆ¯‡·Â‬‬ ‫סילביה פוגל ביזאוי „‪.(2011) Ì„‡ ˙ÂÈÂÎÊ ˙ÂÁ¯Ê‡ ,¯„‚Ó :ÌÊÈ ÈÓÙ ‰È˯˜ÂÓ‬‬ ‫2‬ ‫155‬ ‫-0260-30-1102‪z:bookshamishpattz‬טריגר‪.doc‬‬
  • 2. ‫צבי טריגר‬ ‫"מגדר בישראל" בעריכת מרגלית שילה וגדעו כ" 3. שלושת הספרי הללו מדגימי כי‬ ‫העיסוק בתאוריה הפמיניסטית ובמחקר פמיניסטי מעצ טבעו מחייב עיסוק ה בשאלת‬ ‫ה"מהיכ " וה בשאלת ה"לא ".‬ ‫מחקר פמיניסטי מחויב לא רק להרחבת הדעת ולקידו החשיבה המדעית )משימות‬ ‫חשובות בפני עצמ (, אלא ג לשינוי חברתי. שאלת ה"מהיכ " חייבת להישאל, כדי שנית‬ ‫יהיה לדמיי את ה"לא " ולתכננו. זאת, משו שהסדר הפטריארכלי ויציבותו מעוררת‬ ‫ההשתאות לאור אלפי שני ובתרבויות כה רבות וכה שונות זו מזו מושקעי בהשכחת‬ ‫ה"מהיכ " וביצירת הרוש שזהו המצב הטבעי מקדמת דנא והיחידי האפשרי.‬ ‫אי זה מפתיע אפוא שהממד ההיסטורי משות למחקרי פמיניסטיי רבי , ג כאלה‬ ‫שנכתבי בידי מי שאינ היסטוריוני . ערעור על הטבעיות של הסדר הפטריארכלי, הצבעה‬ ‫על הבחירות המודעות שנעשו לאור הדר )להבדיל מציות פסיבי ל"מסורת"( וחשיפת‬ ‫הממד האידאולוגי, מחייבי מחקר היסטורי והתחקות אחר התפתחות של תהליכי‬ ‫שהביאו אותנו לא שהביאו.‬ ‫א. על ספרה של נויה רימלט, "הפמיניז המשפטי מתיאוריה למעשה"‬ ‫ספרה של נויה רימלט, מרצה בכירה בפקולטה למשפטי באוניברסיטת חיפה, בוח את‬ ‫מידת האפקטיביות של המשפט ככלי לקידו השוויו בי המיני . הוא מנסה ללמוד מהלקח‬ ‫האמריקני והישראלי ג יחד, תו שהוא סוקר ומנתח את שורשיו של הפמיניז המשפטי‬ ‫הישראלי, הנטועי עמוק בפמיניז המשפטי האמריקני.‬ ‫חלקו הראשו של הספר עוסק בפמיניז האמריקני, והוא פותח בתיאור עלייתו של‬ ‫הפמיניז הליברלי ובמאבקי לשוויו שהרגישויות הפמיניסטיות ליברליות סימנו‬ ‫כחשובי : הפליה במקו העבודה, הפליה בשל היריו , הזכות להפלה ושאלת התיקו‬ ‫לחוקה בדבר שוויו זכויות )‪ ,The Equal Rights Amendment‬הידוע ג כ ‪ .4(ERA‬לאחר‬ ‫הצגת הפמיניז הליברלי, הישגיו וחסרונותיו, עוברת רימלט לדו בפמיניז התרבותי‬ ‫)המכונה ג פמיניז של ש נ ת(5. הפרק השלישי של הספר עוסק בפמיניז הרדיקלי‬ ‫‪) ‰ È„Ó·Â ·Â˘ÈÈ· ¯„‚Ó ÏÚ ÌÈ˘„Á Ìȯ˜ÁÓ :χ¯˘È· ¯„‚Ó‬מרגלית שילה וגדעו כ"‬ ‫3‬ ‫עורכי , 1102(. קוב מאמרי נוס שראה אור בסו שנת 0102 ושלא ייסקר כא הוא הקוב‬ ‫‪) Ë„ Ó‰ ˙Ù˜˙· ËÙ˘Ó ˙ÂÈÂÎÊ ,ÌÈ˘ :‰˘È‡Ï ˘È‡Ï „Á‡ ËÙ˘Ó ˙Á‡ ‰˜ÂÁ‬אייל כתב ,‬ ‫מרגלית שילה ורות הלפרי קדרי עורכי , 0102(.‬ ‫רימלט, לעיל ה"ש 1, בעמ' 61–75.‬ ‫4‬ ‫ש , בעמ' 95–98.‬ ‫5‬ ‫המשפט טז | תשע"א‬ ‫255‬ ‫-0260-30-1102‪z:bookshamishpattz‬טריגר‪.doc‬‬
  • 3. ‫מדינה יהודית, פמיניסטית ודמוקרטית: על שלושה ספרי פמיניסטיי‬ ‫האמריקני6. הסקירה שרימלט מציעה בפרקי אלה היא המקיפה והמעמיקה ביותר שקיימת‬ ‫בשפה העברית. רימלט מנתחת בבהירות ובשיטתיות את ההיסטוריה של כל אחד מהזרמי‬ ‫של התנועה הפמיניסטית ואת מאפייניו.‬ ‫בחלקו השני של הספר רימלט מציעה מיפוי מקי וביקורתי של המאבק הפמיניסטי‬ ‫בישראל מאז הקמת המדינה ועד היו . היא ממפה ה את התקופות השונות במאבק‬ ‫ומאפייניה וה את נושאי המאבק, ומתמקדת במושגי השוני של שוויו ששימשו ה את‬ ‫מי שדחפו לרפורמות וה את הממסד הישראלי: הכנסת, הממשלה ובתי המשפט.‬ ‫רימלט מזכירה שמימיו הראשוני , היל הפמיניז הישראלי על חבל דק שבי המציאות‬ ‫למיתוס: מציאות ההפליה נגד נשי אל מול מיתוס השוויו שלכאורה אפיי את הציונות‬ ‫מראשיתה7. מיתוס השוויו המגדרי הופר על ידי ארגוני נשי כבר בזמ אמת, עוד בשני‬ ‫שלפני קו המדינה8. בעשורי האחרוני מיתוס השוויו ותפקידו ביצירת התדמית‬ ‫השוויונית של המדינה נדו במחקרי רבי ; המחקר הפמיניסטי הראה שרבות מהזכויות‬ ‫שנשי השיגו הושגו בעקבות מאבקיה , למרות התנגדות הממסד הציוני, תו הצגת‬ ‫מאבקיה כפוגעי בקולקטיב וכעיסוק בענייני לא חשובי על חשבו סוגיות בוערות יותר‬ ‫שעומדות על סדר היו 9.‬ ‫ש , בעמ' 19–621.‬ ‫6‬ ‫ש , בעמ' 131–631.‬ ‫7‬ ‫ראו למשל: ‰˙‡‪‰˘‡‰ ˙Ú ˙ ˙„ÏÂ˙Ï ÌȘ¯Ù :È"‡· ˙ÂÈÂÎÊ ÈÂÂ˘Ï ˙Âȯ·Ú ÌÈ˘ ˙„Á‬‬ ‫8‬ ‫·‡¯‪) ı‬התשט"ו(.‬ ‫ראו למשל: סילביה פוגל ביז'אווי "המאבק על המוב מאליו" ‚‰ 12 )4991(; חנה ספר ‪‡Ï‬‬ ‫9‬ ‫¯‪˘„Á‰ ÌÊÈ ÈÓÙ‰ Ï˘ Â˙È˘‡¯Â ÌÈ˘ Ï ‰¯ÈÁ·‰ ˙ÂÎÊ ÏÚ ˜·‡Ó‰ :˙„ÓÁ ˙ÂÈ‰Ï ˙ˆÂ‬‬ ‫·‪ ;(2006) χ¯˘È‬חגי בועז "פרשת המאבק על זכות הבחירה לנשי בתקופת היישוב: הסטטוס‬ ‫קוו ויצירת קטגוריות חברתיות" ˙‪ ;(2002) 107 ,21 ˙¯Â˜È·Â ‰È¯Â‡È‬מרגלית שילה "קולות‬ ‫נשיי בדבר שוויו מגדרי וטובת האומה במאבק על זכות הבחירה ביישוב" ‪˙Á‡ ‰˜ÂÁ‬‬ ‫‪) 221 Ë„ Ó‰ ˙Ù˜˙· ËÙ˘Ó ˙ÂÈÂÎÊ ,ÌÈ˘ :‰˘È‡Ï ˘È‡Ï „Á‡ ËÙ˘ÓÂ‬אייל כתב , מרגלית‬ ‫שילה ורות הלפרי קדרי עורכי , 0102(; דפנה יזרעאלי "תנועת הפועלות באר ישראל‬ ‫מראשיתה עד 7291" ˜˙„¯‰ 23, 901 )4891(; מרגלית שילה "חוות הפועלות בכנרת, 7191‬ ‫1191 כפתרו לבעיית הפועלת בעלייה השנייה" ˜˙„¯‰ 41, 18 )0891(; מרגלית שילה ‡˙‚¯‬ ‫‰‪) ˙ ¢‡¯‰ ˙ÂÈÏÚ· ÌÈ˘ :¯„‚ÈÓ‬התשס"ז(; אייל כתב , רות הלפרי קדרי ותמר טראו‬ ‫ז'יטניצקי ‪ ;(2009) 15–12 1948-1930 χ¯˘È ı¯‡· ˙ ¢‡¯‰ ÔÈ„‰ ˙ÂίÂÚ‬אייל כתב ורות‬ ‫הלפרי קדרי "’‪ :‘The Feminist Proposal is Really Ridiculous‬המאבק על זכות של נשי‬ ‫לשמש עורכות די בישראל" ‪ ËÙ˘Ó È¯˜ÁÓ‬כה 732 )9002(; אייל כתב "לא עוד 'פטרוזיליה‬ ‫לייפוי הסלט': כניסת של נשי לתפקידי שיפוט ופרקליטות באר ישראל ובמדינת ישראל"‬ ‫‪ ËÙ˘Ó È ÂÈÚ‬לב 96 )9002(; אביבה חלמיש ·‪˙È ÂȈ‰ ‰ÈÈÏÚ‰ ˙ÂÈ È„Ó :ÔÓʉ „‚ ÏÂÙÎ ı¯ÈÓ‬‬ ‫·˘ ‪ ;(2006) 185–178 ÌÈ˘ÂÏ˘‰ ˙Â‬צבי טריגר "'מעול לא הצטרפתי לתנועה לזכויות‬ ‫נשי ': גולדה מאיר וראשית תנועת הנשי האר ישראלית" ‪˘È‡Ï „Á‡ ËÙ˘Ó ˙Á‡ ‰˜ÂÁ‬‬ ‫355‬ ‫-0260-30-1102‪z:bookshamishpattz‬טריגר‪.doc‬‬
  • 4. ‫צבי טריגר‬ ‫דילמה נוספת שעמדה בפני הפמיניז הישראלי הייתה שאלת השונ ת הנשית. זו שימשה‬ ‫נקודת מוצא לדיו במעמד של נשי )למשל, בדיוני על חוק שיווי זכויות האשה,‬ ‫התשי"א 1591 ועל חוק שירות ביטחו , התש"ט 9491( וכמצדיקה חקיקת הסדרי מפלי‬ ‫ומדירי 01. זכויות סוציאליות שונות שהוענקו לנשי )למשל, חופשת לידה( ניתנו מתו‬ ‫תפיסה של שונות נשית ולא למע קידו השוויו בי המיני 11. זכויות אלה נועדו לאפשר‬ ‫לנשי לממש את תפקיד המסורתי כאימהות וכעקרות בית, ולכל היותר לשלב בי מילוי‬ ‫תפקיד כאימהות ובי עבודה מחו לבית, "תו מת עדיפות למילוי התפקיד האימהי"21.‬ ‫רימלט מנתחת את המחיר ששילמו נשי בשני העשורי הראשוני לאחר קו המדינה‬ ‫בשל היעדר רטוריקה של זכויות ושל שוויו , למשל בסוגיית ההפלות31. כאשר אומצה‬ ‫רטוריקה של זכויות על ידי פעילות פמיניסטיות כמו מרשה פרידמ , היא הייתה יבוא מ‬ ‫הפמיניז האמריקני שהדגיש את חירות האישה ולא את השוויו בי המיני 41.‬ ‫רימלט מתארת את זניחת השוויו הפורמלי ואת עליית השוויו המהותי שחלו בפסיקה‬ ‫הישראלית בשנות השבעי והשמוני 51. ע זאת, כניסת השוויו לשיח המשפטי‬ ‫והפמיניסטי לא הפסיקה את השימוש בשוני בי המיני כהצדקה ליצירת הסדרי מפלי או‬ ‫סטראוטיפי , בעיקר בכל הנוגע להפלה, להיריו , ללידה ולתפיסת כשונות רלוונטית61.‬ ‫השלב השלישי בהתפתחות עקרו שוויו בי המיני בישראל יצא לדר ע חקיקת‬ ‫חוק יסוד: כבוד האד וחירותו וע פרשנות בית המשפט העליו אשר העלתה את עקרו‬ ‫השוויו למעמד חוקתי71.‬ ‫שלושת פרקיו האחרוני של הספר עוסקי בשלושה תחומי מוגדרי שבה שאלת‬ ‫השוויו בי המיני עמדה למבח ה בחקיקה וה בפסיקה: שוק העבודה )הפרק החמישי(,‬ ‫החוק למניעת הטרדה מינית )הפרק השישי( ושילוב נשי בצבא )הפרק השביעי(. המשות‬ ‫לפרקי אלה – כמו ג לכל הספר – הוא גישתה האמביוולנטית של רימלט לכוחו של‬ ‫עקרו השוויו לקד שוויו בי המיני . בי שמדובר בשוויו האריסטוטלי )יחס דומה‬ ‫‡‪321–320 ,293 Ë„ Ó‰ ˙Ù˜˙· ËÙ˘Ó ˙ÂÈÂÎÊ ,ÌÈ˘ :‰˘È‡Ï ˘È‡Ï „Á‡ ËÙ˘Ó ˙Á‬‬ ‫)אייל כתב ואח' עורכי , 0102(; אייל כתב "טיפול שורש: על השפעת החקיקה ותהלי‬ ‫הדה פמיניזציה של רפואת השיניי באר ישראל" ‰‪ ËÙ˘Ó‬טז 371 )1102(.‬ ‫רימלט, לעיל ה"ש 1, בעמ' 131.‬ ‫01‬ ‫ש , בעמ' 731.‬ ‫11‬ ‫ש , בעמ' 831.‬ ‫21‬ ‫ש , בעמ' 831–241.‬ ‫31‬ ‫ש , בעמ' 241.‬ ‫41‬ ‫ש , בעמ' 241–841.‬ ‫51‬ ‫ש , בעמ' 541.‬ ‫61‬ ‫ש , בעמ' 451.‬ ‫71‬ ‫המשפט טז | תשע"א‬ ‫455‬ ‫-0260-30-1102‪z:bookshamishpattz‬טריגר‪.doc‬‬
  • 5. ‫מדינה יהודית, פמיניסטית ודמוקרטית: על שלושה ספרי פמיניסטיי‬ ‫לדומי ויחס שונה לשוני ( ובי שמדובר בשוויו פורמלי שמנסה לקד תפיסה של עיוורו‬ ‫מגדרי, במציאות הפטריארכלית תמיד אורבת סכנת השימוש לרעה בשוויו דווקא כדי‬ ‫להפלות.‬ ‫ע זאת, כפי שמציינת רימלט בפרק השישי, שעוסק בהטרדה מינית, גישתו של החוק‬ ‫למניעת הטרדה מינית, התשנ"ח 8991, אשר אוסר הטרדה מינית בלשו ניטרלית מגדרית‬ ‫מטעמי של הגנה על כבוד האד , עשויה להצביע על חסרונותיה של גישה המוותרת על‬ ‫שוויו לחלוטי 81. היזמה לחקיקת החוק הייתה יזמה פמיניסטית, והבחירה ב"כבוד האד "‬ ‫כעיקרו המכונ שלו ולא בשוויו הייתה מודעת ומכוונת91. רימלט סבורה שבשל כ נוסח‬ ‫החוק טשטש, שלא במתכוו , את העובדה שלא מדובר בתופעה שכל אד סובל ממנה, אלא‬ ‫בתופעה שרוב הסובלות ממנה ה נשי 02; זאת ועוד, רימלט סבורה שהשימוש שעשו בתי‬ ‫המשפט, שדנו בתיקי הטרדה מינית בשני שחלפו מאז חקיקת החוק, במונח "כבוד",‬ ‫העמיד במרכז את השמירה על מוסר ועל טוהר המידות12.‬ ‫מורכבות מושגי הכבוד שהציעה אורית קמיר ככלי להבנת הפגיעה שנשי נפגעות כאשר‬ ‫ה מוטרדות מינית22 לא חלחלה אל הפסיקה באופ משמעותי; ה"כבוד" שבסעי 1 לחוק,‬ ‫שמכריז על מטרת החוק, הוב לרוב כ"כבוד" במוב של ‪ honor‬בלבד )"הדרת כבוד"‬ ‫בתאוריה של קמיר(, ומכא ההתמקדות בשמירה על מוסר מיני.‬ ‫רימלט מסכמת את ספרה בטענה שא הפמיניז הישראלי מעוניי להתגבר על סוגי‬ ‫ההפליה בי המיני הרבי שעוד נותרו במשפט הישראלי, צרי יהיה לעמוד חזיתית מול‬ ‫שאלת השוויו : הטיפול עד כה בשוויו היה לא מספק, משו שהוא לא הביא בחשבו‬ ‫באופ מלא את השוני בי המיני , ולכ נותר ברמת השוויו הפורמלי בעיקרו; התחליפי‬ ‫שהוצעו, דוגמת כבוד האד , השתתפו בבלי משי בהסוואת העובדה שנשי ה הסובלות‬ ‫העיקריות מהיעדר השוויו בי המיני , שכ כבוד האד הוא מונח ניטרלי מבחינה מגדרית‬ ‫)ואני מניח כא שג הרחבתו על ידי קמיר ל"כבוד אד וחוה" לא עונה על האתגר שמציבה‬ ‫רימלט(.‬ ‫ש , בעמ' 422–522.‬ ‫81‬ ‫אורית קמיר "איזו מי הטרדה: הא הטרדה מינית היא פגיעה בשוויו או בכבוד האד ?"‬ ‫91‬ ‫‪ ÌÈËÙ˘Ó‬כט 713 )8991(.‬ ‫רימלט, לעיל ה"ש 1, בעמ' 452.‬ ‫02‬ ‫ש , בעמ' 422–522.‬ ‫12‬ ‫אורית קמיר ‪ .(2009) 189–170 È˙‡ „ȯËÓ ‰Ê‬ראו ג אורית קמיר ˘‡‪:„Â·Î Ï˘ ‰Ï‬‬ ‫22‬ ‫‪ ;(2004) Ì„‡‰ „·Î ˙ÂÈχ¯˘È‬אורית קמיר ‪ÈËÙ˘Ó ,Èχ¯˘È ÌÊÈ ÈÓÙ :‰ÂÁ ̄‡ „·Î‬‬ ‫‪ .(2007) È˙¯·ÁÂ‬בשני ספרי אלה הציגה קמיר את מובניו השוני של מושג הכבוד והשתמשה‬ ‫בה כדי להציע פמיניז ישראלי הנשע על מושג כבוד האד ומשתמש בו כבסיס הערכי‬ ‫לתפיסתה הפמיניסטית.‬ ‫555‬ ‫-0260-30-1102‪z:bookshamishpattz‬טריגר‪.doc‬‬
  • 6. ‫צבי טריגר‬ ‫ב. על ספרה של סילביה פוגל ביזאוי, "דמוקרטיה ופמיניז "‬ ‫דומה שאי הזדמנות טובה יותר מאשר לדו בספרה החדש של פרופסור סילביה פוגל‬ ‫ביזאוי במסגרת גיליו המוקדש לקרול גיליג . ספרה של פוגל ביזאוי, המלמדת בחוג למדעי‬ ‫ההתנהגות במסלול האקדמי – המכללה למינהל, נפתח במילי : "על פי ההיגיו הפשוט,‬ ‫נראה כי אי אפשר להפריד בי התורה הדמוקרטית ליברלית לבי רעיו הפמיניז "32.‬ ‫הטענה שהפמיניז הכרחי לדמוקרטיה, שבלי שוויו זכויות לנשי ולגברי , ובלי קול של‬ ‫נשי וקול של גברי הדמוקרטיה איננה דמוקרטיה, משותפת לשתי הכותבות42.‬ ‫"על פי אותו היגיו פשוט", כותבת פוגל ביזאוי, "מהווה הדמוקרטיה הליברלית את‬ ‫הקרקע הפורייה בנחוצה על מנת שהרעיו הפמיניסטי יוכל להתגבש, להתפתח‬ ‫ולהשפיע"52. אלא שמאז כינונה של הדמוקרטיה הליברלית בסו המאה ה 81 נשללו‬ ‫מנשי הזכות לבחור ולהיבחר, זכות הקניי , הזכות לחירות, לביטחו אישי והזכות‬ ‫להתנגדות לדיכוי62. כ נאלצו נשי לקרוא תיגר על הדמוקרטיה ועל מוסדותיה, שכ אלה‬ ‫היו אחראי לדיכוי ולשלילת זכויות היסוד שלה 72. למעשה, זכויותיה של נשי במדינות‬ ‫דמוקרטיות ה תוצר של מאבק של נשי , ולא תוצר של הדמוקרטיה הליברלית.82‬ ‫כפי שפוגל ביזאוי חוזרת ומראה לכל אור הספר, הישגי המאבק הפמיניסטי לא הביאו‬ ‫לדמוקרטיה מלאה, כלומר לשוויו זכויות מלא לגברי ולנשי . פרט למדינות הסקנדינביות,‬ ‫נשי עדיי סובלות מתת ייצוג בקרב קובעי המדיניות. האחוז הממוצע של נשי חברות‬ ‫פרלמנט בכל הפרלמנטי בעול עמד ב 5002 על %2.61, ואחוז הנשי המכהנות כשרות‬ ‫בממשלות בכל העול עמד באותה שנה על %3.41 בלבד92.‬ ‫ספרה של פוגל ביזאוי סוקר את ההיסטוריה של התנועה הפמיניסטית ואת קריאת התיגר‬ ‫שלה על הפרויקט הדמוקרטי ליברלי, אשר מתחילתו הסכי ע קיומה של עבדות‬ ‫)בקולוניות של צרפת ובריטניה ובארצות הברית(, ע הדרת עניי ופועלי וג , כאמור, ע‬ ‫שלילת זכויות נשי . באופ פרדוקסלי, המעמד האזרחי המלא לא היה נחלת של‬ ‫פוגל ביזאוי, לעיל ה"ש 2, בעמ' 9.‬ ‫32‬ ‫ש , בעמ' 9–21; קרול גיליג ‰‪) 19–18 ‚ ÂÚ‰ ˙„ÏÂ‬דריה שועלי מתרגמת, 6002(; ‪CAROL‬‬ ‫42‬ ‫,‪GILLIGAN & DAVID A.J. RICHARDS, THE DEEPENING DARKNESS: PATRIARCHY‬‬ ‫)9002( 362–942 ‪.RESISTANCE, AND DEMOCRACY’S FUTURE‬‬ ‫פוגל ביזאוי, לעיל ה"ש 2, בעמ' 9.‬ ‫52‬ ‫ש .‬ ‫62‬ ‫ש , בעמ' 01.‬ ‫72‬ ‫ש .‬ ‫82‬ ‫ש .‬ ‫92‬ ‫המשפט טז | תשע"א‬ ‫655‬ ‫-0260-30-1102‪z:bookshamishpattz‬טריגר‪.doc‬‬
  • 7. ‫מדינה יהודית, פמיניסטית ודמוקרטית: על שלושה ספרי פמיניסטיי‬ ‫אפריקני אמריקני , עניי , פועלי ונשי דווקא במסגרת כללי המשחק הליברליי , "אשר‬ ‫העמידו במרכז הסדר החברתי את חירות האד ואת השוויו האוניברסלי בי בני האד "03.‬ ‫התשובה לפרדוקס זה, מזכירה פוגל ביזאוי, נעוצה בהגדרת "האד " בליברליז : "גבר,‬ ‫לב , חופשי, בעל רכוש"13. כיוו שזכויות האד ניתנו רק למי שהוגדרו כבני אד , כל מי‬ ‫שלא ענו על הקריטריוני הללו לא זכו בה , ולכ ג לא יכלו להשתת בעיצוב הסדר‬ ‫החברתי23. הליברליז לא רק שלא שחרר את הנשי מכבלי הפטריארכיה, אלא שהוא א‬ ‫שעתק אותה ואימ אותה אל חיקו, תו שהוא מקבל את סדר העול הפטריארכלי כסדר‬ ‫הטבעי, הראוי והמוסרי, וכזה שמקד את האינטרסי של הכלל33.‬ ‫,‬‫בספר שני שערי . כותרת השער הראשו היא "הדר לאזרחות דמוקרטית ליברלית"43‬ ‫והוא עוסק במאבק הראשו והבסיסי של התנועה הפמיניסטית – המאבק על אזרחות‬ ‫פוליטית ועל הזכות לבחור ולהיבחר – ובתוצאותיו של מאבק זה53. פוגל ביזאוי מנתחת את‬ ‫המאבק על זכות הבחירה לנשי במדינות רבות )ארצות הברית, אנגליה, צרפת, רוסיה, סי ,‬ ‫מצרי ועוד( ומצביעה על הדומה ועל השונה בי המדינות. היא מראה, שלמרות הבדלי‬ ‫חשובי בי המאבקי הללו, נשי תפסו את זכות הבחירה כזכות הבסיסית שבה יש לפתוח‬ ‫את המאבק לשוויו זכויות.‬ ‫הפרק השני עוסק בהתפכחות שלאחר ניצחו המאבק למע זכות הבחירה לנשי‬ ‫ובאכזבה שנגרמה עקב כ שזכות הבחירה לא הביאה עמה זכויות אזרחיות נוספות63. הפרק‬ ‫מספק מידע רב ומרתק על התהליכי שבאו בעקבות המאבק על זכות הבחירה במדינות‬ ‫רבות, בכל רחבי הגלובוס. מהמספר הרב של מדינות לא דמוקרטיות שהעניקו לנשי את‬ ‫זכות הבחירה, נית אולי ללמוד על כ שהייתה מידה מסוימת של תמימות באמונה שזכות‬ ‫הבחירה תביא בעקבותיה הכרה בזכויות נוספות.‬ ‫בפרק זה פוגל ביזאוי מתארת ג את ראשית צמיחתה של הביקורת מבית על הפמיניז ,‬ ‫ועל יומרתו של הפמיניז מ הגל הראשו לייצג את כלל הנשי 73. מורכבות שאלת הייצוג‬ ‫של נשי , ריבוי האינטרסי הפמיניסטיי והדרכי לקידו שוויו נדונה ג בפרק השלישי,‬ ‫שכותרתו "פמיניז , דמוקרטיה וזכויות אד בעיד הגלובלי"83. עבודת נשי , סחר בנשי ,‬ ‫ש , בעמ' 13.‬ ‫03‬ ‫ש .‬ ‫13‬ ‫ש , בעמ' 13–23.‬ ‫23‬ ‫ש , בעמ' 23.‬ ‫33‬ ‫ש , בעמ' 72.‬ ‫43‬ ‫ראו את הפרק הראשו , ש , בעמ' 92–16.‬ ‫53‬ ‫ש , בעמ' 36–09.‬ ‫63‬ ‫ש , בעמ' 97–48.‬ ‫73‬ ‫ש , בעמ' 19–701.‬ ‫83‬ ‫755‬ ‫-0260-30-1102‪z:bookshamishpattz‬טריגר‪.doc‬‬
  • 8. ‫צבי טריגר‬ ‫מנהגי ומסורות כמו נישואי ילדות וריבוי נשי ופרגמנטציה של ארגוני הנשי שבאה לידי‬ ‫ביטוי בהיעדר תנועה פמיניסטית גלובלית, מצטרפי לתמונה עגומה למדי בכל הנוגע‬ ‫לקידו שוויו בי המיני , למרות ההישגי המשמעותיי .‬ ‫בשער השני של הספר, "מנשי בפוליטיקה לפוליטיקה פמיניסטית", נבחנת משמעות‬ ‫כניסת של נשי למוקדי הכוח הפוליטיי . הא נשי מצליחות להשפיע בזירה הפוליטית?‬ ‫הא נשי שמשתלבות בה מקדמות סדר יו פמיניסטי או מתנכרות לו?93 לצור הדיו‬ ‫פוגל ביזאוי מפרקת את שאלת הייצוג לשניי : החלק האחד עוסק בייצוג תיאורי )כלומר,‬ ‫כמה נשי נמצאות במוקדי הכוח הפוליטיי ?( והאחר בייצוג המהותי )כלומר, הא אות‬ ‫נשי שנמצאות במוקדי הכוח פועלות למע הקבוצה החברתית שממנה ה באות והא‬ ‫פעילות זו היא חלק מסדר היו הפוליטי שלה , ולא פעילות אקראית04(. בחלק זה מראה‬ ‫פוגל ביזאוי כיצד הייצוג התיאורי הול וגדל, א כי באטיות רבה14. הגידול מתאפשר‬ ‫בזכות העלייה ברמת ההשכלה של נשי , עובדה ש"מקנה לה את הכלי החיוניי כדי‬ ‫'להתאזרח' בחברת ולקחת חלק פעיל יותר במעשה הפוליטי"24. ג כניסת של נשי לשוק‬ ‫העבודה שיפרה, א כי במידה מוגבלת, את מצב הכלכלי ותרמה לבניית אוטונומיה‬ ‫כלכלית, תו שהיא מאפשרת לה לצאת מ הספרה הפרטית, ולהיעשות פעילות יותר‬ ‫ֵ‬ ‫בספרה הציבורית34. פוגל ביזאוי טוענת שהגידול הוא אטי, למרות שריו מקומות לנשי‬ ‫ֵ‬ ‫, משו שמחסומי שוני מונעי בעד מלהשתלב בעשייה‬ ‫מכוח חוק במדינות רבות44‬ ‫הפוליטית. בי המחסומי הללו היא מונה מחסומי חברתיי כלכליי , פסיכולוגיי ,‬ ‫פוליטיי ותקשורתיי 54.‬ ‫הייצוג התיאורי הוא תנאי הכרחי לייצוג המהותי; נוכחות של נציגות פמיניסטיות‬ ‫במוקדי הכוח הפוליטיי היא התנאי לכ שיקוד סדר יו פמיניסטי64. ואול , כפי שנית‬ ‫ללמוד מהמקרה של הודו, כאשר הנשי בממשל לא מזדהות ע הפמיניז , הייצוג המהותי‬ ‫הוא פחות, וה חשות מחויבות בראש ובראשונה למפלגת , ופחות לאינטרסי של נשי 74.‬ ‫, בעמ' 211.‬ ‫ש‬ ‫93‬ ‫.‬ ‫ש‬ ‫04‬ ‫, בעמ' 311–531.‬ ‫ש‬ ‫14‬ ‫, בעמ' 711.‬ ‫ש‬ ‫24‬ ‫, בעמ' 711–811.‬ ‫ש‬ ‫34‬ ‫, בעמ' 031–531.‬ ‫ש‬ ‫44‬ ‫, בעמ' 731–841.‬ ‫ש‬ ‫54‬ ‫, בעמ' 351.‬ ‫ש‬ ‫64‬ ‫, בעמ' 451–551.‬ ‫ש‬ ‫74‬ ‫המשפט טז | תשע"א‬ ‫855‬ ‫-0260-30-1102‪z:bookshamishpattz‬טריגר‪.doc‬‬
  • 9. ‫מדינה יהודית, פמיניסטית ודמוקרטית: על שלושה ספרי פמיניסטיי‬ ‫ג באר יש לנו דוגמה למתח שבי מחויבות למפלגה ובי מחויבות לאינטרסי‬ ‫פמיניסטיי אצל אישה שהגיעה לפסגת המערכת הפוליטית: גולדה מאיר84.‬ ‫כמו נויה רימלט בספרה, ג פוגל ביזאוי עוברת, לאחר הצגת ההתפתחויות בעול , לדו‬ ‫במצב בישראל. היא סוקרת את המחקרי הרבי שעסקו במאבקיה של נשי למע שוויו‬ ‫זכויות מתקופת היישוב, דר הקמת המדינה ועד ימינו אנו. הפרק השישי, העוסק בישראל,‬ ‫כולל נתוני רבי , ובה מספר חברות הכנסת וחברות הממשלה, וכ ייצוג נשי בפוליטיקה‬ ‫המקומית מאז קו המדינה ועד היו , נתוני בדבר השתתפות נשי לפי מוצא אתני,‬ ‫ועוד94. הפרק כולל ניתוח של התמורות שחלו בתנועה הפמיניסטית, ה האקדמית וה‬ ‫הפמיניז בשטח05. בי המחסומי שעומדי בפני נשי בישראל פוגל ביזאוי מציינת את‬ ‫עליונות הצבא והתפיסה המיליטריסטית, שבמרכזה ניצב החייל הלוח 15; עליונות התפיסה‬ ‫הפטריארכלית שלפיה מקומ של נשי במשפחה, ותפקיד הגברי הוא לפרנס25; המונופול‬ ‫של הדי הדתי על ענייני נישואי וגירושי 35; ועוד.‬ ‫הפרק מתאר ג את קשייה ומאבקיה של קבוצות נשי פלסטיניות, דרוזיות, מזרחיות,‬ ‫לסביות ודתיות ואת הפרגמנטציה של ארגוני הנשי שגורמת, לדעת פוגל ביזאוי, לכ‬ ‫שכוחה של התנועה הפמיניסטית בישראל מוגבל45. היא מבקרת את בחירת של ארגוני‬ ‫נשי רבי שלא לשת פעולה אלה ע אלה, ושלא לפעול בתו המערכת הפוליטית‬ ‫הממסדית, וסבורה שמדובר באסטרטגיה מוטעית55. הפיצול הזה יכול ג הוא להסביר את‬ ‫חולשת הפוליטית היחסית של נשי ישראליות לעומת עמיתותיה בעול .‬ ‫טענתה המרכזית של פוגל ביזאוי, שזכות הבחירה לנשי והזכות להשתתפות אזרחית‬ ‫פוליטית מהוות תנאי הכרחי לביטול ההפליה נגד בתחומי אחרי 65 מודגמת ומוכחת‬ ‫לאור הספר הקולח והמעמיק הזה. פוגל ביזאוי סוקרת ומנתחת מחקרי רבי על מדינות‬ ‫רבות ויוצרת תמונה פנורמית מרתקת של מעמד של נשי ברחבי העול , תו הצבעה על‬ ‫הממדי האוניברסליי של מאבקיה ועל ההבדלי הבי תרבותיי ובי מדינתיי . כמו‬ ‫ספרה של רימלט, ג הספר הזה מצליח להיות בו זמנית ג מעי קורס מצוי למתחילי /ות‬ ‫ראו למשל טריגר, לעיל ה"ש 9.‬ ‫84‬ ‫פוגל ביזאוי, לעיל ה"ש 2, בעמ' 751–402.‬ ‫94‬ ‫ש .‬ ‫05‬ ‫ש , בעמ' 171.‬ ‫15‬ ‫ש .‬ ‫25‬ ‫ש , בעמ' 861.‬ ‫35‬ ‫ש , בעמ' 791.‬ ‫45‬ ‫ש .‬ ‫55‬ ‫ש , בעמ' 602.‬ ‫65‬ ‫955‬ ‫-0260-30-1102‪z:bookshamishpattz‬טריגר‪.doc‬‬
  • 10. ‫צבי טריגר‬ ‫המעונייני במבוא אפקטיבי לתולדות המאבק הפמיניסטי, וג חומר קריאה חשוב ומעשיר‬ ‫למתקדמי , המבקשי סקירה מעמיקה ועדכנית של הסוגיות הללו.‬ ‫ג. על הקוב "מגדר בישראל"‬ ‫הקוב "מגדר בישראל" יוצא במסגרת סדרת כרכי נושאיי של כתב העת "עיוני בתקומת‬ ‫ישראל". הדברי שלהל לא מתיימרי לתת סקירה מקיפה של הקוב המרשי והמרתק‬ ‫הזה )המחזיק עשרי ושישה מאמרי בשני כרכי ולמעלה משמונה מאות עמודי (, אלא‬ ‫רק לגעת במקצת הסוגיות שנדונות במאמריו.‬ ‫הקוב , שכולל מאמרי העוסקי בחברה היהודית בלבד )נעדרות ממנו קבוצות כמו‬ ‫נשי פלסטיניות או מהגרות עבודה(, מחולק לשני כרכי : הכר הראשו כולל מחקרי על‬ ‫שנות היישוב, והשני – על שנות המדינה. נושאי המאמרי מגווני : מאבקיה של פועלות‬ ‫בתקופת היישוב, שאלות של אימה ת, מדיקליזציה של הגו הנשי ושל האימה ת,‬ ‫השתלבות נשי בפרופסיות שונות, ארגוני נשי , המתח בי פמיניז , ציונות ולאומיות,‬ ‫משפט ומגדר ועוד.‬ ‫מורכבות חייה של נשי בתקופת היישוב וג לאחר קו המדינה עולה מהמחקרי‬ ‫הרבי בספר שוב ושוב: ניכוס הישגי הנשי ומאבקיה לשוויו על ידי התנועה הציונית‬ ‫והשימוש בה כהוכחה לשוויו 75; בחירת של נשי להיאבק לשוויו במסגרת הנרטיב‬ ‫הלאומי )הגברי( השליט )למשל, על הזכות להשתת בשמירה( והמתח שבי סוג זה של‬ ‫מאבק למאבק למע זכויות אזרחיות פוליטיות85; הגדרה מחדש של האימה ת כתפקיד‬ ‫מרכזי במסגרת פרויקט בניי האומה והמדיקליזציה שלה95; הקשיי שהוערמו על נשי‬ ‫ראו, למשל, מאיר חז "מאבק של נשות קיבו עי חרוד על השתתפות בשמירה" ‪¯„‚Ó‬‬ ‫75‬ ‫·‪) 50 ‰ È„Ó·Â ·Â˘ÈÈ· ¯„‚Ó ÏÚ ÌÈ˘„Á Ìȯ˜ÁÓ – χ¯˘È‬מרגלית שילה וגדעו כ" עורכי ,‬ ‫1102( )להל : ‪.(χ¯˘È· ¯„‚Ó‬‬ ‫מרגלית שילה וגדעו כ" "מבוא: חברה כמעצבת מגדר, מגדר כמעצב חברה" ‪,χ¯˘È· ¯„‚Ó‬‬ ‫85‬ ‫ש , בעמ' 1, 3.‬ ‫דפנה הירש "המדיקליזציה של האימה ת: יחסי אתניי וחינו אימה ת מזרחיות לטיפול‬ ‫95‬ ‫'היגייני' בתינוק בתקופת המנדט", ש , בעמ' 601; בת שבע מרגלית שטר "בי 'חוק הטבע'‬ ‫ל'די התנועה': אימה ת ואל אימה ת בחברה הציונית באר ישראל )0291 5491(", ש , בעמ'‬ ‫071.‬ ‫המשפט טז | תשע"א‬ ‫065‬ ‫-0260-30-1102‪z:bookshamishpattz‬טריגר‪.doc‬‬
  • 11. ‫מדינה יהודית, פמיניסטית ודמוקרטית: על שלושה ספרי פמיניסטיי‬ ‫שביקשו לעסוק במקצועות כמו רפואה06 ועריכת די 16; התוצאות המפלות של הסדרי‬ ‫משפטיי שנועדו להקל על נשי 26; ועוד.‬ ‫מענייני במיוחד המאמרי בשער שעוסק בתפקיד התקשורת בהבניית הנשיות‬ ‫הנורמטיבית. עינת לחובר טוענת שעיתונות הנשי משקפת את מעמד של נשי בחברה‬ ‫הישראלית ההגמונית, ובו בזמ ג מעצבת ומבנה אותו. דמות האישה האידאלית בעיתונות‬ ‫הנשי היא האישה הביתית, בהתא לדג המסורתי של נשיות לאומית36. רבקה נריה ב‬ ‫שחר חוקרת את מדורי הנשי בעיתונות החרדית ועוקבת אחר התפתחות שיח הצניעות בה‬ ‫משנות השישי ועד סו שנות השמוני 46. היא מראה כיצד שאלת הצניעות הנשית נתפסת‬ ‫כבעלת חשיבות לא רק כלפי החברה החרדית פנימה )כלומר כלפי הגברי החרדי (, אלא‬ ‫ג כאמצעי להבחי את החברה החרדית מהחילונית, מ"האחרי "56. זאת ועוד, בהתא‬ ‫לתפיסת הצניעות הנשית כאמצעי לשלוט במיניות האישה ולהשתמש בשליטה זו כדי‬ ‫להתבדל מהחברה החילונית, הצניעות אינה רק עניינה הפרטי של האישה, אלא עניינה של‬ ‫הקהילה כולה66.‬ ‫שני המחקרי , של לחובר ושל נריה ב שחר, מדגימי כיצד באמצעות האדרה של‬ ‫התפקידי הנשיי המסורתיי , ה בחברה החילונית וה בחברה החרדית, משעתקי‬ ‫למעשה את נחיתות החברתית והאזרחית, ומוודאי שה תישארנה כלואות בספרה‬ ‫הפרטית.‬ ‫כמו ספריה של רימלט ושל פוגל ביזאוי שנסקרו לעיל, האסופה הזו מדגימה היטב את‬ ‫חשיבות שאלת ה"מהיכ אנו באות/י " כדי להבי את ההווה וכדי לתכנ את העתיד. מאמרי‬ ‫האסופה מראי מדוע הפרספקטיבה המגדרית עדיי נחוצה ומדוע לא נית להבי תהליכי‬ ‫היסטוריי רבי א מתעלמי משאלות של מגדר ומיניות: "הסיפר המגדרי הישראלי‬ ‫צפורה שחורי רובי "ד"ר בת שבע י ניס גוטמ : א טיפוס לרופאה ציונית באר ישראל‬ ‫ֵ‬ ‫06‬ ‫בשלהי התקופה העות'מאנית", ש , בעמ' 132.‬ ‫אייל כתב "'נשי בטוגה של גבר': נתיב השתלבות של נשי בפרופסיה המשפטית באר‬ ‫16‬ ‫ישראל ובמדינת ישראל", ש , בעמ' 362.‬ ‫ענת הרבסט "'זוהי הגנה של המדינה על האישה ועל הילדי ': חוק המזונות )הבטחת תשלו (,‬ ‫26‬ ‫התשל"ב 2791", ש , בעמ' 156; מיכל פרנקל, דפנה הקר ויעל ברוידא "משפחות עובדות‬ ‫במשפט הישראלי: הי נאו ליברליז לזכויות אד ", ש , בעמ' 286.‬ ‫עינת לחובר "דגמי של נשיות בעיתוני הנשי בישראל בתקופת מלחמת ששת הימי ", ש ,‬ ‫36‬ ‫בעמ' 545.‬ ‫רבקה נריה ב שחר "'והאריכו נא שמלותיכ למע קדושת עמנו וקדושת בנותינו': שיח‬ ‫46‬ ‫הצניעות במדורי הנשי בעיתונות החרדית 0691 9891", ש , בעמ' 326.‬ ‫ש , בעמ' 095–295.‬ ‫56‬ ‫ש , בעמ' 595–695.‬ ‫66‬ ‫165‬ ‫-0260-30-1102‪z:bookshamishpattz‬טריגר‪.doc‬‬
  • 12. ‫צבי טריגר‬ ‫והתובנות העולות ממנו מעידי כי המגדר מעצב ה את החברה וה את ההיסטוריוגרפיה‬ ‫ואת חקר החברה בימינו", כותבי העורכי 76.‬ ‫***‬ ‫הא שינוי חברתי שיבטל את הסדר הפטריארכלי אפשרי? אי ספק שהכתיבה‬ ‫הפמיניסטית הענפה בשני האחרונות מבטאת צור בשינוי כזה, וייתכ שהיא א תורמת‬ ‫במידת מה לקידומו, בי באמצעות העלאת המודעות, ובי באמצעות הצעת סדר יו ותכנית‬ ‫פעולה ליצירת השינוי. אול המאבק הפמיניסטי הישראלי ברובו החמי את הנחת המוצא‬ ‫המוכחשת והמודחקת של השיטה המשפטית הישראלית באשר למקומ של נשי בחברה‬ ‫ובתרבות הישראלית: התפיסה הקניינית של האישה במשפט הישראלי.‬ ‫סעי 5 לחוק שיווי זכויות האישה הוא סעי מרחיק לכת הרבה יותר ממה שהוב על ידי‬ ‫הביקורת הפמיניסטית, משו שהוא לא רק מקבע את נחיתותה של האישה במשפחה‬ ‫מבחינת דיני הנישואי והגירושי ; הוא לא מוגבל לשאלת כוח המיקוח בהלי הגירושי ;‬ ‫סעי זה מקבע את תפיסת האישה כמושא לבעלות במשפט הישראלי86. הוא הופ את‬ ‫הרעיו שהאישה היא חפ לבסיס התפיסה של נשי ושל נשיות במשפט הישראלי.‬ ‫תפיסת האישה כחפ , ימיה כימי התרבות האנושית. המציאות שבה אנו חיי כיו‬ ‫ותפיסת העול הפוליטית של רוב המשטרי ושל רוב הדתות בעול , לרבות בישראל, היא‬ ‫פטריארכאלית. כל עוד הפטריארכיה עומדת אית , קשה לדמיי את החלפת עקרו העל‬ ‫"האישה היא חפ " בעיקרו זהה לזה שמכונ את גבר כאזרח וכאד – "האישה היא אד ".‬ ‫א יש מכשול משמעותי בפני מימוש מלא של הדמוקרטיה כשיטה פוליטית שוויונית‬ ‫)כלומר, פמיניסטית(, הרי נחיתות האישה בשל היותה מושא לבעלות היא כנראה המכשול‬ ‫הזה.‬ ‫הדמוקרטיה נמצאת היו על פרשת דרכי חשובה: מצד אחד פונדמנטליז שקורא‬ ‫תיגר עליה ומנסה ליצור התבדלות או א להילח בה באופ פעיל; ומ הצד השני, ההכרה‬ ‫מבפני בפגמיה ובחלקיותה: היותה שיטה שמדירה נשי , מיעוטי אתניי וקבוצות‬ ‫אחרות. בדיוק משו כ הפרספקטיבה המגדרית והמחקר הפמיניסטי נחוצי היו יותר‬ ‫מתמיד.‬ ‫שילה וכ" , לעיל ה"ש 85, בעמ' 61.‬ ‫76‬ ‫צבי טריגר "'המשפט הישראלי הוא אחד': דיני המשפחה וסחר בנשי בישראל כשני הקצוות‬ ‫86‬ ‫של רצ אחד" ‪) 363 ¯ ¯Â„ ‰ÈÏ„ ¯ÙÒ‬שולמית אלמוג, דורית ביניש ויעד רות עורכי , 9002(.‬ ‫המשפט טז | תשע"א‬ ‫265‬ ‫-0260-30-1102‪z:bookshamishpattz‬טריגר‪.doc‬‬