במקום שאין אנשים השתדל להיות איש - חסידי אומות העולםYad Vashem
חסידי אומות העולם הם "האנשים הטובים" של תקופת מלחמת העולם השנייה והשואה. מעשיהם בולטים במיוחד בשל העובדה שהיהודים נרדפו בשנים ההן בכל מקום, ולא נמצאו כמעט מדינות וחברות שהגנו עליהם.
On suffering and the voices of real children in Israeli law. (Hebrew) על סבל ...Ya'ir Ronen
יש הסבורים שמיותר לדון בשאלת יחסו של המשפט להתנסויות הילד,
ועמדתם בעניין זה היא שהמשפט ככלל אינו יכול ואינו צריך לקדם את רווחתו
הפסיכולוגית של הפרט, ולכן התשובה לשאלה אם המשפט נענה לסבלו של
הילד ברורה מאליה ואינה מצדיקה דיון נוסף. לשיטתם, אין לצפות שהמשפט
ייענה לסבל, שכן עומדים בפניו יעדים אחרים.
החיבור הנוכחי זה דוחה עמדה נפוצה זו. בסיס תאורטי–משפטי לעמדה
נגדית ניתן למצוא באסכולת תורת המשפט הטיפולית (Therapeutic
,)Jurisprudence המניחה שהמשפט צריך לקדם את רווחתו הפסיכולוגית של
הפרט הן באמצעות הוראות החוק והפסיקה הן באמצעות ההליכים המשפטיים
(Wexler, 1999) אסכולה זו פרצה לתודעה המשפטית הרחבה בעיקר ראו למשל
בעשור האחרון של המאה שעברה (Daicoff, 2000) ובהקשר המשפטי הישראלי
היא נידונה בדיון מקיף ראשוני בכינוס שנערך באוניברסיטת בר–אילן בשנת
.2007גישה זו שואפת לקדם את התחכום הפסיכולוגי ואת הבין–תחומיות של
החשיבה ושל העשייה המשפטית, ולעשות שהמשפט ימלא בחייהם של בני
האדם תפקיד אנושי יותר, מרפא, מאחה. התהליך ההדרגתי של שינוי בתפקוד
המשפט כמערכת המתרחש בשיטות משפט שונות פותח פתח לתקווה בתחום
זה (Daicoff, 2000) להלן אבחן את מידת ההיענות של המשפט לסבלו של
הילד על בסיס הנחת עבודה שיסודה באסכולת תורת המשפט הטיפולית, שכן
לתפיסתי, השאלה רלוונטית למחקר משפטי ולעיצוב מדיניות משפטית.
את החיבור הנוכחי אפתח בביאור ובהנמקה של עמדתי, שכאמור, תמציתה
כבר הובאה בחיבורים קודמים (Ronen, 2006) ועל פיה שיח זכויות מופשט
דוקטרינרי וחסר בלחלוחית אינו מציע מענה ממשי לסבלם של ילדים ולתביעה לצדק שמקורה בסבל הזה. לחידוד התובנה הזאת אסתייע בהגותו של עמנואל
לוינס ואציג משהו מתרומתה לעמדה זו. לאחר מכן אבחן את מקומו של המונח
"סבל" בחוק ובפסיקה הישראליים. מכאן אעבור לבחינת ביטויים למחויבותו
של המשפט הישראלי למניעת סבל. לאחר שאפרוס בפני הקורא היבטים שונים
של הסוגיה אתווה תמונת מצב. לסיום אציע כמה תיקוני חקיקה המדגימים את
ההשתמעויות היישומיות של מסקנות הדיון
במקום שאין אנשים השתדל להיות איש - חסידי אומות העולםYad Vashem
חסידי אומות העולם הם "האנשים הטובים" של תקופת מלחמת העולם השנייה והשואה. מעשיהם בולטים במיוחד בשל העובדה שהיהודים נרדפו בשנים ההן בכל מקום, ולא נמצאו כמעט מדינות וחברות שהגנו עליהם.
On suffering and the voices of real children in Israeli law. (Hebrew) על סבל ...Ya'ir Ronen
יש הסבורים שמיותר לדון בשאלת יחסו של המשפט להתנסויות הילד,
ועמדתם בעניין זה היא שהמשפט ככלל אינו יכול ואינו צריך לקדם את רווחתו
הפסיכולוגית של הפרט, ולכן התשובה לשאלה אם המשפט נענה לסבלו של
הילד ברורה מאליה ואינה מצדיקה דיון נוסף. לשיטתם, אין לצפות שהמשפט
ייענה לסבל, שכן עומדים בפניו יעדים אחרים.
החיבור הנוכחי זה דוחה עמדה נפוצה זו. בסיס תאורטי–משפטי לעמדה
נגדית ניתן למצוא באסכולת תורת המשפט הטיפולית (Therapeutic
,)Jurisprudence המניחה שהמשפט צריך לקדם את רווחתו הפסיכולוגית של
הפרט הן באמצעות הוראות החוק והפסיקה הן באמצעות ההליכים המשפטיים
(Wexler, 1999) אסכולה זו פרצה לתודעה המשפטית הרחבה בעיקר ראו למשל
בעשור האחרון של המאה שעברה (Daicoff, 2000) ובהקשר המשפטי הישראלי
היא נידונה בדיון מקיף ראשוני בכינוס שנערך באוניברסיטת בר–אילן בשנת
.2007גישה זו שואפת לקדם את התחכום הפסיכולוגי ואת הבין–תחומיות של
החשיבה ושל העשייה המשפטית, ולעשות שהמשפט ימלא בחייהם של בני
האדם תפקיד אנושי יותר, מרפא, מאחה. התהליך ההדרגתי של שינוי בתפקוד
המשפט כמערכת המתרחש בשיטות משפט שונות פותח פתח לתקווה בתחום
זה (Daicoff, 2000) להלן אבחן את מידת ההיענות של המשפט לסבלו של
הילד על בסיס הנחת עבודה שיסודה באסכולת תורת המשפט הטיפולית, שכן
לתפיסתי, השאלה רלוונטית למחקר משפטי ולעיצוב מדיניות משפטית.
את החיבור הנוכחי אפתח בביאור ובהנמקה של עמדתי, שכאמור, תמציתה
כבר הובאה בחיבורים קודמים (Ronen, 2006) ועל פיה שיח זכויות מופשט
דוקטרינרי וחסר בלחלוחית אינו מציע מענה ממשי לסבלם של ילדים ולתביעה לצדק שמקורה בסבל הזה. לחידוד התובנה הזאת אסתייע בהגותו של עמנואל
לוינס ואציג משהו מתרומתה לעמדה זו. לאחר מכן אבחן את מקומו של המונח
"סבל" בחוק ובפסיקה הישראליים. מכאן אעבור לבחינת ביטויים למחויבותו
של המשפט הישראלי למניעת סבל. לאחר שאפרוס בפני הקורא היבטים שונים
של הסוגיה אתווה תמונת מצב. לסיום אציע כמה תיקוני חקיקה המדגימים את
ההשתמעויות היישומיות של מסקנות הדיון
מצגת לימוד אותה ערך אביעד רוזנברג, ספרן בספרייה הלאומית ויועץ מחקר גנאלוגי.
המצגת מסבירה ומדריכה, בכלליות, איך ניתן להשתמש בכלי הספרייה לשם חקר שורשי המשפחה.
America on the Responsa Map: Hasidim, Mitnagdim and the Connection between Distance and Authority
Zef Segal, Da'at Hamakom, Center for the Study of Cultures of Place in the Modern Jewish World, Hebrew University
America on the Responsa Map: Hasidim, Mitnagdim and the Connection between Distance and Authority
Zef Segal, Da'at Hamakom, Center for the Study of Cultures of Place in the Modern Jewish World, Hebrew University
בנימין זאב הרצל הוא דוגמא להשפעתו של הפרט הבודד על ההיסטוריה
דרך תאור חייו, רעיונותיו, ההשפעות להן נחשף
פעולותיו בתוך הקהילות היהודיות באירופה ובעולם
ויוזמותיו במרחב הפוליטי הבין לאומי
אנו למדים על כוחה של נחישות, התמדה, אומץ לב, וחזון
מצגת לימוד אותה ערך אביעד רוזנברג, ספרן בספרייה הלאומית ויועץ מחקר גנאלוגי.
המצגת מסבירה ומדריכה, בכלליות, איך ניתן להשתמש בכלי הספרייה לשם חקר שורשי המשפחה.
America on the Responsa Map: Hasidim, Mitnagdim and the Connection between Distance and Authority
Zef Segal, Da'at Hamakom, Center for the Study of Cultures of Place in the Modern Jewish World, Hebrew University
America on the Responsa Map: Hasidim, Mitnagdim and the Connection between Distance and Authority
Zef Segal, Da'at Hamakom, Center for the Study of Cultures of Place in the Modern Jewish World, Hebrew University
בנימין זאב הרצל הוא דוגמא להשפעתו של הפרט הבודד על ההיסטוריה
דרך תאור חייו, רעיונותיו, ההשפעות להן נחשף
פעולותיו בתוך הקהילות היהודיות באירופה ובעולם
ויוזמותיו במרחב הפוליטי הבין לאומי
אנו למדים על כוחה של נחישות, התמדה, אומץ לב, וחזון