להפריט - ספרו של יהודה הראל. יהודה הראל היה חבר קיבוץ מנרה ומ-1967 הוא חבר קיבוץ מרום גולן. הספר להפריט הוא ניתוח מפורט של האשליות שהפכו את המאה העשרים לכה נוראה ורצחנית.

1. יהודה הראל
להפריט
פרֵדה מהמאה העשרי , מבט מחצר הקיבו

3. יהודה הראל
להפריט
פרֵדה מהמאה העשרי , מבט מחצר הקיבו
A
כרמל • ירושלי

4. Yehudah Harel
Privatization
עריכת לשו
יאיר ב חֿור
הספר יוצא לאור בחסות וב סיוע המכו לחקר הגול .
מסתב 9789655400816
© הוצאת כרמל
תד 43092 , ירושלי 91430
טל' 026540578 ; פקס 026511650
דואל: books@carmelph.co.il אינטרנט: www.carmelph.co.il
תשע / 2010
Printed in Israel

5. תוכ הענייני
ראשית דבר 7
שער ראשו
: הפרטת התכנו
פרק א – אוטופיות 13
פרק ב – תכנו
ערי 20
מרו גֿול 20
בנייה סוציאל יסטית 27
ארכיטקטורה מודרנית 34
נפילת החומה 37
פרק ג – כלכלה מתוכננת 42
כלכלה ומדינה 42
תכנו כלכלי בגרמניה 44
דה מא והפל ניסטי 56
תכנו כלכלי ברוסיה הסובי יטית – ברית המוע צות 58
קפיצה גדול ה קדימה 74
תכנו כלכלי בבריטניה 75
תכנו כלכלי ואידיאולוגיה כלכלית בקיב ו # 80
האידיאולוגי ה כרע ש 94
חלוקה מחדש ות קציבי רווחה 99
התכנו הכלכ לי והטוטליטריות 104
פרק ד – תרבות מתוכננת 106
תרבות מתוכננת במה פכה ה צרפתית 106
תרבות מתוכננת בגר מניה ה נאצית 109
תרבות מתוכננת בברי ת המו עצות 112
תרבות מתוכננת באר # יֿשראל ובק יבוצי 120
פרק ה – תכנו
הטבע 134
פרק ו – תכנו
המדע 143
פרק ז – המתכנ
העליו
148

6. פרק ח – הפרטת התכנו
152
האבול וציה ה ביולוגי ת 152
סדר ס פונטני 156
כלכלת שוק 165
מסוציאליז לקפיטליז 177
אכזבה 180
שער שני: חירות, שיתו $ ושוויו
פרק א – חירות ושיתו $ 185
חירות, קולקטיביז ו אינדיבידואליז 185
הקיבו # כארג ו טוטליטרי 193
האמנה החברתית 194
אורגניז 197
הקולק טיב האורגני 201
הקולק טיב לא עובד 208
שקיעת הקולק טיביז ונפיל ת הקיב ו # 215
פרק ב – המדינה 225
מדינת הלאו כס * ֶ )ר קולקטיב 225
המדינה הפ ש יסטית 231
הלאומנות ה ג רמנית מביסמרק עד היטלר 233
הסוצי אליז והמדינה 243
הגלוב ליזציה 246
פרק ג – קולקטיביז ומוסר 250
פרק ד – שוויו
260
מהות השוויו 260
שוויו , דמיו וחלוקת עבוד ה 265
שוויו וחינו + 270
הקנאה 273
שוויו הזדמנויות 278
סו $ דבר: הפרטה 282
אה / פתולוגיה של קיצוניות 289

7. ראשית דבר
לא כת בתי מחקר מדעי. אי בספ ר הערות שוליי מלומדות וג לא
אפראט מדעי. הערות השוליי , האפראט המדעי והעקו מות ה
השיטה של מדעי הרוח והחב רה לה תחפש למדע. כפי שיובה ר
בהמש +, איני שות - לה תיימרות חס רת הכ יסוי ה ניצבת מאחורי
הביטויי : מדעי החברה, מדעי הרוח, מדע ההיסטוריה ומדע
הכלכלה.
אחרי שקרא תי דוקטורטי רבי במדעי הרוח והחברה, רוב עמוסי
הערות שוליי , טבלאות ועקומות ודלי מאוד בחשיבה מקורית,
החלטתי של א להט ריד את הקור א בה ע רות שו ליי ובאפרא טי מכל
הסוגי .
אני חייב להוד ות שר ק מיעוט זעיר מהרעיונות ה מובאי בספ ר ה
מקוריי . רוב שא ו בי מ עשרות רבות של ספ רי ומאמרי . רק א ת
מקור של ה עיקריי שב ה ציינתי ב ש . ו כבר א מר פב לו פיק סו:
אמני טובי מעת יקי , אמני ג דולי גונבי .
הקורא רשאי להאמי לפרטי ולע ובדות ורשאי ג לא להאמי . אני
משוכנע באמי תות ש ל העוב דות הכ תובות ומבחינתי זה מספיק.
הספר הוא ב ס + הֿכול תיע וד של מסע א ישי מהמאה ה עשרי למא ה
העשרי ואח ת.
כתבתי תיעוד אישי של ש בר וניסיו ש יקו . אלו ה שבר וניסיו
שיקו סובייקטיביי לחלוטי , ורק הק ורא יחליט באיזו מידה ה
מייצגי , לפ חות ב מקצת, ג או תו ואו לי אפי לו את התקו פה ש ב י
שתי ה מאות.
בראשית 1993 פרסמתי בהוצאת כתר ספר בש הקיבו #
החדש, ובו סיכמתי ניסיו של ת שע שנ י להב י את המשבר הקיו מי,
הכלכלי והחברתי שהקיב ו # נמצא בו, להציע וג להוביל דרכי
להתא מתו לסביבה המשתנה. בהקדמה לספר כתבת י: גדלתי בבית
סוציאל יסטי. מהבית ומאב א, ארי ה הר א ל, קיב לתי א ת ה סו ציאליז

8. 8 ל ה פ ר י ט
בצורה כה עמוקה עד שלעול כבר לא או כל להשתחרר ממנו.
הסוצי אליז שהפנ מתי מילדותי היה מושתת על הומניז ואמונה
עמוקה באד כיצור חברת י ומוס רי. ערכי א לו היו ספו גי ב ביתנו
לא רק כאידיאולוגיה אלא ב עיקר כאורח חֿיי ומעשה.
הבית הקנה לי את הא תו ס וה א מונה של ה ס וציאליז המ הפכני:
חלו על ה עול החדש והצו דק, ה דגל ה אדו , האינ טרנציונל,
האמונה ו ההז דהות ע הני סיו ה סובייטי, וההי כרות ע כת ב יה ש ל
קרל מארקס, רוזה לו קסמבו רג ולני .
מהבית קיבלתי ג את הציו נות ה אקטיביסטית והחלוצית
כאידיאולוגיה וכדר + חיי .
הדר + שהצע תי אז לתיקו ושי מור ה קיבו # ואתו ה אידיאולוגיה
הסוצי אליסטית היי תה הפרדת הע ס ק מה קהילה . את המע רכת
המשקית של הקיבו # הצע תי לנה ל בדר + קפיטליסטית לחלוטי , ואילו
בחברה הקיבו צית ל שמור במלוא על השיתו - והש וויו ועל שא ר
הערכי וה פ רקטיקה ה סו ציאליס טיי והקיבו ציי . פירטתי מערכת
מורכבת ומתוחכמת לקיומ , בתו + כל קיבו #, של כלכלה למטרת
רווח, קהילה שוויונית ושית ופית ו מנגנו המחבר ביניה .
את ה שיטה המקורית ייש מנו ב קיבו # שלי, קיבו # מרו גֿול ,
ובקיבו צי נו ספי באמצע ות חב רת ה ת כנו וה ייעו # שהקמתי לצו ר +
זה.
השיטה החדשה חילצה את מרו גֿול מהמשבר. הרווחה הכל כלית
והגדל ת אפ שרות הבחירה של הצריכה השו ויונית הביאו לתחושת
סיפוק בקרב חברי הקיבו #, ואנ י הרג שתי ש עלה ב ידי למצוא א ת
הנוסחה לשג שוגו ה מחודש של ה קיבו #.
תו + שנ י ספו רות הסתמ שיותר ויותר קיבוצי וחברי קיבוצי –
ביניה ג מרבית חברי קיבו # מ רו גֿול – אינ רואי את ה שינוי
כמספיק, אלא כת חנה בדר + לשינוי קיצוני הרבה יותר. התבר ר
שהצריכה ה משותפ ת בז בזנית ולוחצת, השירותי המשות פי
בלתי יֿעילי , השכ ר הש ווה ה וא ב בחינת עונ ש למצליחי ,
לכישרוניי , לחרוצי ולב עלי ה יכולת והאמ ביציה, ואילו בעבו ר
הנחשלי וחסרי המוטיבציה ה וא פר ס. מרבית ה קיבוצי נע ו
במהירות לה פרטה מהקו לקטיביז לא ינדיבידואליז . מיעוט של

9. ה ק ד מ ה 9
קיבוצי שמ רניי הנהיגו את השיטה, שהצ עתי ק וד ל כ וא שר
נחשבה בזמנה למה ֵ )כה ר דיקלית.
את בי טול השוויו והשי תו - ב צריכה, בשירותי ו בקהיל ה כינו
בקיבוצ י הפרטה. משמעות ה שלב ה שני של השינוי הייתה לא
פחות מאשר חיסולה וביטולה ש ל השי טה הק יבוצית .
בהתחל ה ניסי תי לה תנגד לשינוי. ראיית ביטו ל הקי בו # כי תרו
לפרט, לקהי לה ול כלכלה היית ה בעב ורי פרֵדה כו אבת מאמונות
אידיאולוגיות ומִתוכ שמילאו את מרבית חיי.
ג ה ש ימוש במונח הפרטה נראה לי מוטעה. הסברת י לחברי כי
המונח הפרטה משמש רק העבר ת נכסי ושיר ותי מ רשות המדינה
לבעלו ת וני הול של גור מי פרטיי .
תו + ת קופה לא אֿרוכה ה שתכנע תי שפ ירוק המערכת הקיב וצית
חיוני לפרט, לקהי לה, לכ לכלה, לשירותי ול חברה. נוכחת י לגלו ת
שביטולה המלא של המערכת הק יבוצית הוא תנאי ה כרחי להמש +
קיומו ושגשוג ו של היישוב ולאוש ר של חבריו. הבנת י ג ש הכינוי
הנכו והמדויק לפירוק הקולקטיב וה עמדת הפרט במרכז הוא
הפרטה.
קשה ל הערי + את עָ צ מַת הש ינוי שהייתי חייב לעבור. האמונו ת אשר
מילאו את כל חיי קרסו לאבק. מבחינתי היה ז ה מה שכינה הכלכל
האוסט רי שומפטר ( Joseph Schumpeter, 1883-1950 ) הרס יוצר.
כמעט שלא ה יו מוש ג, הש ק פה ו א מונה שלא ה ייתי חייב לנע ר ולבד וק
מחדש. במקו כל הנחה ואמונה שנפל ו הייתי צרי + לחפש ולהציב
הנחות אחרות.
כש ש אמונתי בקיבו # היית ה חלק מאידיאולוגי ה אוני ברסאל ית כ +
ג המהפכה שעבר תי חרגה הרחק מגב ולות ה קיבו #. בתהל י + אט י
שהחל בשנו ת השי שי ה תרחקתי מהקומוניז ומהק שר הרגשי ע
הניסיו הס וב ייטי. המהפ + בה בנ תי א ת הקי ב ו # היה ג מהפכה
בראייתי את ה סוציאל יז . נפ ילת בר ית המו עצות ו הקומונ יז , נפ ילת
ההסתד רות, ה פרטת הכלכלה היש ראלית והפר טת הק יבו # – כול
אירעו באות שני .

10. 10 ל ה פ ר י ט
את המהפכות של ס ו - המ אה הע שרי בעול , בישר אל וב קיבו #,
ראיתי וחוויתי כמהפ + אישי.
בכל א לה אני רוצה ל שת - א תכ .

11. שער ראשו
הפרטת התכנו

13. א
אוטופיות
מרבית חיי ע ברו ב קיבו #. עד גי ל עשר גדלתי בקיבו # ג בע ת בֿרנר,
ובגיל עשר ע זבתי ע הורי י לעיר. כעבור תשע שני הצטרפתי ע
קבוצה מהנוער העו בד לק יבו # מ נרה, וב ו הייתי ארבע עשרה שני ,
עד 1967 , השנה ב ה הקמ נו את קיבו # מרו גֿול שבו אני חי עד
היו . רוב שנ ותיי הי יתי שו ת - פ ע יל בהג שמת אוטופיה. הייתי חבר
בתנוע ה שקר אה לע צמה תנועה מגשימה. לדעתנו, מלוא המשמעות
של אידיאה, אידיאולוגיה או תכנ ית הייתה בה גשמת ורק בהגש מת
בחיי ועל ידינו אישי ת. הא ידיאולוגיה שלנו הייתה הציו נות,
החלוציות, הקומונה ובעיק ר השיתו - וה שוויו . שיתו - מוחלט ושוויו
מוחלט, ללא פשרות , כא ו עכשיו. בלשונ ו של ה מורה, יצחק טבנקי :
ע י שראל כולו ב ארצו השלמה, רובה ככול ה קומו נות, ב תו + בר ית
עמי ק ומוניסטיי בעול כ ולו.
החובה להגש י את כל האי דיאולוגיה, על כל חלקיה, עכשיו וכא
על פני הא דמה, חייבה תכנ ית מפורטת של כל פרטי החיי :
כלכלה, אתיק ה, מגורי , עבודה, חינו +, אוכל, שירותי , ולמעש ה
הכול ו עד הפ רט האחרו . תכנית מפורטת של מבנה חדש ומדעי של
חברה מאורגנת ומושלמת נקראת אוטופיה, והקיבו # היה ניסיו
להגשי או טופיה. השא יפה ל הגשמ ה כא וע כשיו אופי ינית
למרבית האו טופיסטי המודרניי . הק יבו # ה גדול ש רציתי לבנות ו ב ו
האמנת י תוכנ לפרטיו ברא שית ש נות הע שרי של המ אה הק ודמת
על יֿדי שלמה לביא. בהקד מה לס פר מאמריו של לב יא כת ב מנהיג
התנוע ה, ברל כצנלסו : האוטופיה ה סוציאל יסטית זרמה בצינורות
שוני אצל פו עלי אר # ישראל... ג הקב וצה וג מושב העו בדי ה
ילדי האוטופיה הסו ציאלית . אי ספק, ה קיבו # הוא א חד מהניסיונות

14. 14 ה פ ר ט ת ה ת כ נ ו '
הרבי שנע שו במ אה ה עשרי לבנו ת חברה על פי איד יאולוגי ה
ותכנית אוטופ יסטית מפורטת.
אוטופיות נהג ו, נחלמו ונכתבו מאז ומעול . ידועה האוטופיה ש ל
הנביא ישעיהו: ו היה ב אחרית הימי וכת תו חרבותיה לא תי
וחניתותיה למזמרות, לא ישא ג וי אל ג וי חרב... אי דבר יפה יות ר
מהחלו ואי אד ללא חלו . ה חזו יכול להי ות לנו מורה דר + ג
כאשר הוא אי נו נית להגשמ ה.
כתבי הקודש של היהדו ת וה נ צרות מלאי בחזיו נות ש ל עתי ד
מזהיר באח רית ה ימי . היהודי ה א מינו באמונה שלמה בבי את
המשיח, בבניי בית המקדש ואפ ילו בת חיית המתי . אול היהדו ת
הציבה כללי ברורי ונוק שי כנ גד כל ניסיו להגשי במצ יאות א ת
חזו ה עתיד.
המדע, הטכנולוגיה והרצ יונליז של העת החדשה יצרו את
האשלי ה שה אד י כול להפו + את חלומותיו למציאות. רוסו
Jean Jacques Rousseau, 1712-1778) ) כתב ב 1762ֿ א וטופיה בש
האמנה החב רתית, וב 1793ֿ רוב ספייר (, Maximilien Robespierre
1758-1794 ) נ יגש ל הגשמ תה, ע ל כל פרטיה באמ צעות השלטו ,
החקיקה והגי ליוטינה.
במאה העשרי נעשו ניסיונות מדעיי בקנה מידה עצו לת כנונ
ולביצו ע של תכניות ואידיאולוגיו ת גדול ות ומפ ורטות של החברות,
המדינות, הכלכלות, הערי , התרבו ת, הא מנות, המדע, הטבע ואפילו
האד עצמו.
בעקבו ת ה הת פתחות המס חררת של ה אסטרונומיה ומדעי הטבע
וראשית התי עוש ב עת ה חדשה קיבלה כתי בת ה אוטופיות תנו פה
עצומה . מהרציונליז נבע י תרו ה תבונה על המ סורת, על הני סיו וע ל
החיי . זה ג יתרו האו טופיה על המציאות. הרציונליז המדעי
שכנע שהאד יכול להבי את כל המציאות בעז רת ִ 5כ לו.
המדע והטכנולוגיה המודרניי הביאו את ההבט חה הגדולה
שסו - סו - יש לוט האד ב גורלו.
רבי אינ מסוגלי להודו ת כי לא נית באמצע ות נוס חה להבי את
מצבו של המי האנ ושי על כל מורכבותו העצו מה, וכי התפ תחותו

15. א ו ט ו פ י ו ת 15
העתידי ת אינ ה ניתנת לחיזוי באמצע ות תי א וריה מדעית א ו באמ צעי
אחרי .
האוטופיות ה תכנו נועז בקנה מידה ענקי, תכנו מפורט ומדוי ק
של החברה ה אנושי ת על כ ל מרכיביה. היוהרה של הע ת החדשה הי א
בביטחו שה היסטוריה מתנהלת על פֿי חוקי , שנית לגלו ת ולה ג דיר
במדויק כמו את חו קי הפי זיקה, ו שאת ה חברה נית ל כאורה לתכנ ,
להרכיב ולבנ ות כפי שבוני בניי ומרכיבי מכונה. אילו ה אוטופיות
היו רו מני של מ דע בד יוני ה לא ה יו מזיקות ו אפילו מועילות
לפיתו ח המחשבה ו הדמיו . אול חלק מהאוטופיות נ כתבו כ תכניות
עבודה למפלגות, למלחמות, למהפכות ול בניי חברה, כלכל ה
ומדינה.
ההומוריסט אפרי קישו כתב שהסוצ יאליז הוא שיטה נהדרת.
חסרונו היחיד הוא בכ + שאפ שר לה גשי א ותו...
מאז המהפכה הצרפ תית ה תרבו ה ניסיונות לביצ וע אוטופיות הלכה
למעשה. במאה הע שרי נעשו ני סיונות בקנה מידה עצו ל ברוא א ת
ג העד , שהס תיימו בהפיכ ת ה עו ל ל גיהינו . התברר שהחי בור בי
חלומות, אוטופיות, טכנולוגיה מו דרנית ושררה מוליד עריצות ואסו .
לנוכח ניסיונה של המאה הע שרי העול אינו יכול להרשות
לעצמו את ע ליית של אידיאולוגי מהפכני שגמרו אומר להגשי
אדיאול וגיה ו לבנות אוטו פיה, כפי ש אינו י כול ל הרשות לעצ מו
מלחמה גרעי נית.
האוטופיה ה ספרותי ת פֿילוסופית הראשו נה נכ ת בה על יֿדי אפלטו
( 3476427 לפנהס). ה תכונות והמא פייני החוז רי כ מעט בכל
האוטופיות מופיעי כבר ב יצירתו של א פלטו פוליטאה ( המדינה,
390 לפנהס) . אפל טו קבע בד יוק, בביטחו ובפיר וט את המטרה
הסופי ת: המ דינה ה אידיאלית.
המדינה הא פלטונית נוע דה ל היות יצירה הרמונית א סתטית
מושלמת: ב תורת ב ד ייקחו לה עיר ואת דמויותיה של בני האד .
וראשית דבר ינקו א ת הבד שלה . ה ל א יתחילו בעבו דה על עיר וא -
לא על איש יחיד, אלא א י יתנו ל ה בד נקי, או שינקו הו בעצ מ . כל
האזרחי שמעל גיל עשר יגורשו מהעיר ויוגלו לאיזה מקו ברחבי
האר #; ואת הילד י שע כשיו ה חו פשיי מהש פעת הנימוסי

16. 16 ה פ ר ט ת ה ת כ נ ו '
וההרג לי של הוריה , יש ליטול מידיה . צרי + לחנכ בד רכי של
הפילוס ופיה ל אמיתה.
ניקוי הבד, גירוש כל ה אזרחי לא יזה מ קו ו יצירת מדינה
וחברה על ב סיס ש ל שלמות אסתטית, נמשכו בניסיונות מימוש
מזעזעי במא ה ה עש רי בר וסיה, בגרמניה, בסי ובקמ בודיה. בקיבו #
הכרנו את הני סיו לג דל דור חדש של אי כרי ולוחמי עברי י הרחק
מהוריה ה ש ייכי לעול ה יש .
האוטופיסט המודרני הראשו , שהא וטופיה שלו כבר שייכת
לתקופ ה ה תע שייתית ולאמו נה במדע, הו א ס סֿימו (, Saint Simon
1760-1825 ) ש הושפע מהמהפכה ה צרפתית ומהי עקובינ י . הא וטופיה
שלו כבר הייתה ת כנית עבודה , תכנית שניסה לה גשי בעזר ת
השלטו ובא מצעות המדינה. תלמידי ס סֿימו פעלו למימוש
האוטופיה בא מצעות ארגו ומפלגה.
ס סֿימו , שנ חשב למייסד הסו צ יאליז הצרפ תי, ה כי ת כנית
מפורטת לחברה ומדינה ע ל בסי ס תע שייתי רציונאלי ומדעי. הוא
הציע ל השתמ ש במד עי הט בע ו הכ לכלה לש ה בנת ה היסטוריה הי ות
שה ה טבע ו ה הח ברה מנוהלי על יֿדי חוקי המדע.
על פֿי התכני ת, תהי ה ההנ הגה ה רוחנית בידי המדעני . המנהלי
התעשי יתיי ינהלו את ה חברה לטובת כל חלקיה. השלטו יינת
לאנשי מתאימי לארגו החברה לעבו דה יצרנית, והכלכלה תה י ה
מתוכננת על ב סיס מדעי.
המדינה תנוה ל באמ צעות שלוש ה מוס דות. ה גו - הר אשו שיורכב
מאמני ומהנדסי יציע תכ ניות. המוסד השני שבו ישב ו מדעני יבח
את ה ת כניות. במועצ ה השל ישית התעשי יני יהיו אחראיי ל ביצוע
התכני ת לטוב ת כל ה חברה.
החברה תהיה אורגניז ע הייררכיה סוצ יאלית ובה יי קבעו מקומו
ושכרו של כל פרט על פֿי יכולתו.
פרידרי + האיי ק ( F. A. Hayek, 1899-1992 ) כתב: הס סֿימוניז
הוא הד ת של המהנדסי .
ס סֿימו הער י # את נפוליו וראה בו מג שי ש ל אוטופיה גד ולה.
לאחר נפילת הק יסרות וחזרת הב ורבוני הו א הצ יע ללואי
השמונה עֿשר ליצור את ה סדר החדש על פֿי תכניתו. הכוונה הייתה

17. א ו ט ו פ י ו ת 17
להגשי א ת הא וטופיה כא ו עכשיו (בצר פת בא מצעות המדי נה,
השלטו והשל יט).
ס סֿימו ג י יסד דת , הנצרות ה חדשה, שאמורה הייתה לעשות
את ה א נשי ו את הח ברה ל מתאימי לאו טופיה ולהקמתה.
אוטופיה סוצ יאליסטית ת עשייתית, שז כתה ל תפוצה ולהס כמות
רחבות בארצו ת הברית הייתה ספרו של אדוארד בלאמי ( 193161855 )
מבט לאחור ( Edward Bellamy: Looking backward ). הס פר שיצא
לאור בארצות הברית בשנ ת 1887 ונמכר בלמעלה ממיליו עותקי ,
מתאר איש מהמעמד הגבו ה שנופ ל ל ֵ 8נ ה בשנ ת 1887 , מתעורר בשנ ת
2000 ומתאר לאחור את אר צות ה ב רית הא וטופית שקמה מאז ש נרד .
הסוציו לוג מקס ווב ר ( Max Weber, 1864-1920 ) כתב
שהדיס ציפלינה של הצבא מולידה את כ ל הדיס ציפלינות.
באוטופיה ש ל בלא מי כל החברה מאורגנת בצ בא תע שייתי וקיי
שוויו מלא ב י כל האזרחי . כל כוח העבוד ה מאו רג כצ בא לכ ל
דבר, ע הייר רכיה ו דרגות, וברא ש הצ בא ע ובדי שיקבל ו דרגו ת
גנרל. כמו אצל ס סֿימו וכל האו טופיות של המאה ה עשרי – כולל
הקיבו # – הצ ב א משמש דג אידיאלי לאוטופיה. אצל ב לאמי המדינה
היא הי צר וה מפי # הבלעד י. הייצור והצ ריכה מנוהלי ביעי לות, כ +
שהייצו ר זהה בדיוק לצריכה ואי משברי ועודפי . המחירי
נקבעי על יֿדי המדינה ל פי הע בודה הדרושה לייצ ור כל מוצר. אי
יותר צ ור + בכ ס -. כל אזרח מקבל כרטיס אשר אי (ב לאמי המציא
את המ ונח!). על ה כרטיס מוטבע חלק ו של האזרח בייצו ר הלא ומי
והכרטיס מנוקב מדי קנייה. הכביסה והבישו ל משותפי – דבר
שמביא לחיסכו גדול . החברה שווי ונית, מאורגנת ומלוכדת בנ אמנות
פטריוטית למדינה.
בלאמי מספר שלא היה ק שה ל השתל ט על הכלכלה, שכ ככל
שהעס ק גדו ל יותר כ + ה עקרונו ת לני הולו פשוטי יות ר... כלי
ביורוקראטיי יספ ק ו את כ ל המידע הדרו ש בעז רת שי טה פש וטה ש ל
הנהלת חשבונות... התחרות אינה דבר מהותי, אלא תוצ אה ש ל
מערכת שה פכ ה א ת האינטרסי של כל פרט למנוגדי לא לה של
הזולת.

18. 18 ה פ ר ט ת ה ת כ נ ו '
ספרו של בל אמי זכה לתפו צה ענ ק ית ובכ ל ארצו ת הברי ת קמו מאה
שישי וחמישה מ ועדוני במ טרה לייש את עקרונו ת ה ס פר.
המועדוני נקראו מועדוני לאו מניי ( (Nationalist clubs
ובעקב ותיה קמה ג תנו עה לאו מית.
קל לה בחי ב דמיו של ה אוטופיה של בלאמי לקיבו #, שג בו
מילאה הרוח הלאומית צֿיונית תפ קיד מרכזי.
ספרו של בל אמי הופ # בב רית המועצות של שנות העשרי , וזכ ה
לאהדה רבה.
ב דוד ו של אדואר ד בלא מי, פראנסיס בלאמי ( ,(Francis Bellamy
כומר בפטיסטי וסו ציאליס ט, ער + עית ו נוע ר רב הֿשפע ה והט י -
להגבר ת התו דעה ה לאומית בנו ער ולהלאמת בתי הספר . פראנסיס
בלאמי ייסד וניסח את הש בועה ל דגל ה נהוגה עד היו בבתי הספר
בארצו ת הבר ית. על פֿי הצ עתו, ה יו התל מידי מלווי את ה שבועה
לדגל בהצדע ה במו על יד, נוהג שבוטל בשנו ת השל ושי רק בג לל
הדמיו להצד עה הנ אצית.
את תכ ניתו ש ל בלא מי נית להגד יר כסוציאליז צב א י, תעשייתי
ולאומי.
ישנ הרואי באד וארד בלאמי מייסד הסו ציאליז הא מריקני,
אחרי רואי בו לאו מ קיצוני ואפ ילו פש יסט.
בלאמי כתב את האוטופיה שלו ב עשור האחרו של המאה
התשע עשרה. המאה העשר י הת אפיינה בניסיו נות עצ ומי להגשמ ת
התכניו ת והא ו טופיות.
התעצ מות המדינה ומנגנוני הכפייה שלה, הטכנולוגי ה והת עשייה
נתנו א ת ה תק ווה ו א ת ה אמצעי להגשי א ת החלומות ולב נות א ת
האוטופיות.
בקיבו # הייתי שות - לאחד הניסיונ ות של המאה העשרי להג שי
חלו ואוטופ יה לכל פרטיה . שלא כמו הניסיונות הפא שיסטיי
והקומו ניסטיי , לא היה הניסיו הקיבו צי כרו + בכפ ייה ובשפיכות
דמי והתרחש על בסיס רצו חופשי, בהתלהב ות נעו רי ואפילו ב לא
מעט אושר. הקיבו צי ה תקיימו קרוב למאה שני והקיפ ו למעלה
ממאה אל - אנשי , מערכות חינו +, תרבות וא מנות, חקלאות
ותעשיי ה, ייצור וצריכה קו מוניסטיי , ילדי מאושרי בבת י הילדי

19. א ו ט ו פ י ו ת 19
ונוער נלהב. זה הי ה סיפ ור הצ לחה, או כה גדרותיו הזהי רות ש ל
הפילוס ו - מרטי בובר ( 196561878 ) : מידה מסו ימת ש ל הצל חה
במוב הסוצי אליסטי, ניסיו ש לא נכ של ואי כֿישלו למופת.
במש + רוב חיי זכיתי להיות משו כנע שאני שות - להג שמתה
המוצלחת של האוטו פיה ש האמנת י בה ו ג לימדתי אות ה בבית הספר
ובתנוע ת הנוע ר.

20. ב
תכנו ערי
מרו גֿול
בחודש יולי בשנת 1967 , מיד לאחר מלחמת ששת הי מי , עליתי ע
קבוצה קטנה של חברי לרמת הגו ל .
המטרה היית ה להק י קיב ו # על הרמה, שיהיה ראש ו ליישובי
עבריי רבי על הגו ל .
עליתי לרמת הגול לאחר שתי עֿשרה שני בקיבו # ובת נוע ה
הקיבו צית, שבה שירַתי בתפק ידי שוני , הדרכתי גר עיני נוער
לקיבוצ י והי יתי חדור בי דיעה ו באמונה ב אי דיאולוגיה ה קיבוצי ת
והציוני ת סֿוציאליסטית.
בלימודי הה יסטוריה ו ה פילוסו פיה באוניב רסיטה הע מקתי
והתעמ קתי ב אידיאולוגיה הסוצי אליסטית וה קיבוצי ת, וג כתבת י
עבודו ת מפורטות על רוסו, טרוצקי, טבנקי ואחרי .
באות ימי כבר הסתמנ ו בקי בוצי סימני ברו רי ש ל ניוו
והתפו ררות. אני ראיתי בקיבו # ה חדש הזדמנות להתחיל ברנסאנס של
התנוע ה הקיב וצית ב טהרתה האידי אולוגי ת.
התנאי ליישו האי דיאולוגיה בק יבו # ה חדש היו כמעט מושלמי .
הצעירי הזד הו ע הרעיו בהתל הבות; והקמת משק, חברה ויישוב
על פֿי כל פר טי הא ידיאולוגיה ה קיבוצי ת – מה התחלה ועל לוח
ריק – נראו אידיא ליי להגשמ ת האו טופיה.
כמו כל השק פ ת עול כ + ג ה אידיאולוגיה ה ק ומוניסטית קֿיבוצית
רצתה לבטא ולהנצי ח את עצמה בבנייה ובארכ יטקטורה. הדבר נכו
במיוחד בתנו עה ה ש ואפת ל התגש בבני ית יישובי .
הקיבו # החדש, קיבו # מרו גֿול , היווה ה זדמנות חד פֿעמית
לתכנו מושל וטהו ר.

21. ת כ נ ו ' ע ר י 21
הכוונה במונח תכנו כא היא ת כנו צנ טרליסטי, מקצועי ע בור
אנשי רבי ו עבור חברה אנ ושית שלמה.
במש + כמעט חמש שני ג רו חברי הקיבו # ב עיר ה סורית, הריק ה
והנטושה קו ניטרה. בשני אלו יכלו ה מתכנני והבו ני לע בוד לל א
כל הפ רעה אנ ושית.
המימו שהיה כמעט בלתי מוגב ל בא ממוסדות ממלכתיי , כ +
שהמת כנני היו בלת י תלו יי ל חלוטי בתו שבי , בטע מ
ובגחמותיה וכמעט ללא מ גבלה כ ספית.
הדיירי וש א ר המש תמשי הע תידיי במ בני הק יבו # ה מתוכנ היו
חסרי כל השכ לה תכ נ ונית, א מנותית ומדעי ת ולכ הרחקת מהפ רויקט
הייתה יתרו ג דול.
המתכנ הרצ יונאלי רואה תמיד בטעמי וברצ ונות שנוצרו
והתפת חו במש + ה שני בציבור באור ח ספונטני וללא ת כנו –
אמונות טפלות שיש ל התעל מה .
הפרויק ט נמסר למחלקה ל תכנו של הת נועה ה קיבוצי ת שה ציבה
למשימה שניי מטובי הא רכיטקטי שלה שר או בפ רויקט הזדמנות
חד פֿעמית. כמזכיר הקיבו # היית י שות - פעיל לתכנו , והשק עתי בו
את מיטב אמונותיי ו חלומותיי.
כעבור כמה שני , ב 1973ֿ , העבוד ה הו שלמה ואנחנו נכנסנו
לקיבו # החדש .
התוצא ה היית ה אנד רטה כמעט מושלמת של ה מאה ה עשרי על
ערכיה: מלחמת ה אד ב טבע, יתרו ה גודל, התכנו , הטכנולוגיה,
הקולק טיביז והסוצ יאליז .
המתכנני זכו להת פ עלות ו לשבחי , חברי הקיב ו # ה תג או ב קי בו #
המודרני וה טכנולוגי, ו אני ה ייתי מאושר מהג שמת החל ו
והאידיאולוגי ה. קשה לתא ר את האושר וההת להבות שחשתי כאשר
הובלת י את ה אורחי המת פעלי בשביל י הקיב ו #.

22. 22 ה פ ר ט ת ה ת כ נ ו '
מרו גֿול
לקיבו # החדש נכנסנו בה תל הבות ו רק לא ט לֿאט, כשה תכנית נפגשה
ע הח יי , החלו להתגלות פגמי בתכנו ובבניי ה.
להפתע תנו, ה בנייה בקיבוצ י אח רי ש נבנו ב מש + השני ללא
תכנו מרוכז, מדעי וטוטאלי, נראתה יע ילה, טובה וי פה יות ר.
מ 1985ֿ הפכ ה החולשה ה מידרדרת של הקיבו צי ל משבר כלכלי,
חברתי ופוליטי חרי -.
ע נ פ ילת ח ומת ב רלי ו פירוק ברית המועצ ות בר אשית שנות
התשעי הס ת יימה המאה ה עשרי על מ רבית האידיאולוגיו ת שלה .
באותה תקופ ה החל ג סיו מ של הקיבו # וה אידיאולוגיה ה ק יבוצית ,
לפחות בצורת הקל סית.
עכשיו נראה הקיבו # ה מתוכנ מרו גֿול כמפלצת בטו
מעול אחר, תוצא ה של תכנו גרוע שמנסה לייש אידיאולוגי ה
מוזרה ובלתי רֿלוונטית.
בניית מרו גֿול התחילה במ לחמה בטבע וביישור הש טח.
דחפורי ענקי י עלו על הג ב עות ה מיוערות. עצי החורש הנפלא י ע
סלעי ה בזלת נ דחפו לוואדי, הגבעו ת יושרו והש טח קיבל את השיפו ע
שעליו החליטו המת כנני .
התכנו והמכונה ניצ חו את הטבע!
על הא דמה החשופ ה נבנו בשני מעגלי בנייני בטו גדו לי ,
צפופי ואפו רי , שורות של בת י בני שתי קומות. כל בית הכי ל
שתי עֿשר ד ירות ק טנות ו שוות ב דיוק זו לזו, ב גודל ש ל ארב עי או
שלושי מטרי רבו עי . ב מרכז, במעגל שליש י, נבנו בית ס פר קט

23. ת כ נ ו ' ע ר י 23
ובתי י לדי שהכילו חדרי משחק או לימוד, חדר אוכל ו מטבח,
שירותי ומקל חות וחדרי ֵ 8נה.
במרכז שלוש ת המע גלי ב מקו הגבוה ביותר , ליד בית מ רפאה
קט וחדרי חולי – התנ שא הב ניי המרכזי, בית גדו ל ב ש תי קומ ות.
בקומה העליו נה היה מטבח גדול ו משוכלל ואול אוכל שבו א כלו כל
החברי שלו ש פ עמי ביו . באו ל ה א וכל נע רכה מדי שבו ע ה אסֵ פ ה
הכללית. ש ג נער כו החג י ומדי יו שישי קבלת שבת. ליד או ל
האוכל נמצא המועדו שבכ ורסותיו אמור י הח ברי ל בלות א ת ש עו ת
הערב.
בקומה התחתונה שכנו מכבסת קיטור מודרנית, מחס בגדי
שבו ת וקנו ו אוכסנו בגדי החברי , קנטינה למוצרי פשוטי , רוב
בחינ , ומשרדי ההנהלה החברתית וה משקית – ובה ג חדר
לסידור העב ודה, אליו היו החברי באי מדי ערב לראות היכ
יעבדו מחר – וחדרי לריכוז קנ יות וסידור רכב. במסדרו הות ק
מכשיר טלפו ששירת מדי ערב א ת חברי הקיבו #.
ליד המבנה ה מרכזי השתר ע מגר ש חנייה קט , היחיד בכל ה קיבו #.
מספר לא גד ול של מכוניות שי רת בי עילות את כל צורכי המש ק
והחברי . סדר רכב מיוחד שנבחר באסֵפה הכללית היה מופקד על
החלוקה היו מית ש ל כלי הרכב בי המשת משי . מכונית פרט ית
הייתה מיותרת ואסו רה.
מעבר למבנה המרכזי השתר ע האז ו ר המשקי שכל ל מוס +, מסגרייה,
מבנה ל תעשייה, רפת ולולי .
הקיבו # הת פ אר במערכות מרכזיות שה יו המילה ה אחרונה של
הטכנולוגיה. דוד קיטור גדול ואוטומטי הזרי אנרגי ה למטבח
ולמכבסה. בתעלות בטו מתחת למדרכות העשויו ת ממכסי בטו
נמתחו קווי מי וחשמל ובצינורות מבודדי זרמו מי חמי שחיממו
את ב תי המגור י ואת בתי הי לדי .
על מד רכות ה בטו ה צרות י כלו ה חברי לנוע ברגל, לצדי ה בתי ,
בקלות יחסית, הלו + וחזור לעב ודה, לבתי ה ילדי , לחדר האוכ ל
ולמוסדות הא חרי .

24. 24 ה פ ר ט ת ה ת כ נ ו '
אפשר לסכ את ה ע קרונות שעל פֿיה נ בנה קי בו # מרו גֿול :
• קבלת החלטות, מימו ותכנו מרכזיי : נע שו על יֿדי בעלי
מקצוע בלי כל התער בות ש ל התו שבי הֿדיירי .
• שוויו וקול קטיביז : הד ירות שוות בגודל וקטנות, מרבית
פונקצי ות הח יי מוצאות מהדירה. הילדי , הבישול, האכי לה,
הכביס ה, המחלה והחגי – כל אלה ה וצאו מרשות המשפחה
לרשות הכלל. הדירה נקרא ה בקיב ו # חדר ועד שנות החמישי
ג המ קלחות ובתי ה שימוש היו משותפי .
• יתרו לגודל: מערכות גדו לות ו משותפ ות של הסקה , בישול,
אכילה, מנוחה וכביס ה ה י עילות י ותר.
• אוטרקיה: כ ל ענפ י הייצור, העבוד ה וה שירותי נמצאי
במרחקי קצ רי בחצר הקיבו #. אי צור + בכלי רכב והחברי
נעי ב רגל על מדרכות הבט ו בי הפונק ציות ה שונות.
יותר מהכול ה זכיר הקיבו # שהוק מנזר ואפילו כוורת דבורי .
הארכיטקטורה הקי בוצית יָנקה משני מקורות מנוגדי : הכפר
האירופ י והאו טופיה הסוצי אליסטית.
הוגי ה דעות ה אנרכיסטי , פיוטר קרופוטקי , גוסטב לנדואר ומרטי
בובר וכמוה ג פרנ # אופנהי ימר, שהשפ יעו מאוד ע ל מנהיגי
התנועו ת הקי בוציות בראשית , מיקמו את חזו חברת הע תיד,
בדר + כֿלל, בכפר החקלאי. ייתכ שהסי בה לכ + הייתה בזיה וי העיר
הגדול ה והת עשייה בידי ה אנרכיסטי ע הק פיטליז .
אצל ר אשוני המתיישבי בעליות הרא שונה, השנייה והשל ישית
הזדהת ה העי ר היהו דית ב אר # י שראל ע היי שוב ה יש בי רושלי ,
צפת ו חברו , והה תיישבות הציוני ת היית ה מזוה ה ע הכפר ו עבוד ת
האדמה.
גישת של הסוציאל יסטי המארקסיסטי היית ה מנוגדת. ה ראו
בעיר, בתעשי יה וב קפיטליז אל מנטי מתק דמי המבשרי א ת
הסוצי אליז , ואילו הכפר סימל בעיניה את הנ חשלות והפיגו ר.
לתנוע ה הצי ונית ה יו סיב ות נוס פות ל העדפת הכפר והחק לאות.
ההתיי שבות החקלא ית היי תה הד ר + היחידה לק בוע כ ע י ריבו נות על
חבלי א ר #; ע ב ודת ה אדמה הייתה אמורה ליצור זיקה ב י הע היהוד י

25. ת כ נ ו ' ע ר י 25
לאר # ישראל; ייצור עצמאי של מזו מצמצ את תלו תו של היישוב
היהודי בערבי . החזו הציו ני של ראשית המאה העשר י היה – מכל
הסיבו ת הללו – חזרה לקר קע ולח קלאות. כמו המתיישבי הר אשוני
באמריקה וב אוסטרליה ג המתיישבי היהודי הקי מו באר # ישראל
כפרי כשלנג ד עיניה הכ פרי ה אירופי ואול י ג כ פרי הטמפלרי
באר # ישראל שהיו בנויי מב תי מ שפחתיי קט ני ע ג גו ת
אדומי , המוקפי ב משק ה משפחתי.
ראשוני הקיב וצי ( שנקרא ו אז קבוצו ת) ראו את הקבו צה
כמשפחה. הקבוצה היית ה קטנ ה ואינ טימית. חדרי החבר י ומבני
המשק הקיפו חצר אחת.
מראשית שנו ת הע שרי , בעק בות מלחמת העו ל ה ראשונה
והמהפ כה ב רוסיה, שט - את אירופה גל סוציאל יסטי. לעולי
הצעירי , בינ יה א נשי ג דוד ה עבודה , שה גיעו מ רוסיה חדורי
התלהב ות מ הפכני ת – לא קסמו הק בו צה ה משפחתית, הכפר
והחקלאות, ו ה החלו ב ה קמת ק יבוצי גדולי מוד רניי , העוסק י
לא רק בחקלא ות ומא ורגני בתנוע ה קיבו צית ה שואפת להקי חבר ת
עובדי סוצי אליסטית שת קי - את כל הא ר #.
התכנו והב נייה של הקיבו צי היו צירו - מקור י של ה כפר ה אירופי
והאוטו פיה ה סוציאל יסטית: בתי ארוכי חד קֿומתיי ע גגות
רעפי ובכל ב ית, המוק - ב ג ינות נו י ירוקות, כארבעה ח דרי מגורי
קטני . צורת החיי השיתו פית חייבה לצ ופ - א ת הב ת י ובק יבוצי
הגדולי לבנו ת בש ת י קומות.
במרכז נבנו בתי הי לדי , כל מבני השי רות ו חדר האוכל. בתו +
הקיבו # נבנו ג מ בני המלאכה והתעש ייה, הרפתות, הלולי ושא ר
מבני המשק.
האדריכלי של הת נועה ה קיבוצי ת, רוב חברי קיבו # בעצמ , ניסו
למזג את ה חזו הסוצי אליסטי של התכנ ו , השוויו , השי תו -
והטכנולוגיה ע המ ודל של הכפר הפסטו רלי.
את הא ידיאולוג של מיזוג העיר והכפר ה מצ או בהו וארד אבנעזר
.(Howard Ebenezer, 1850-1928)
אבנעזר פעל ב אנגליה ובארצ ות ה ברית, והו שפע מ אוד מ האוטופיה
הקולק טיביסטית צֿבאית של אד וארד ב לאמי מבט לאחור.

26. 26 ה פ ר ט ת ה ת כ נ ו '
אבנעזר תכנ לפרטי פֿרטי ערי גני שהיו אמורות לחבר א ת
השירותי ה מעולי והמ תקדמי של העיר ע הטב ע, הירק והאו ויר
הנקי ש ל הכפ ר. לפי התכני ת היו אמורות להיב נות שת י עֿשרה דירות
לאקר, וליד כל דירה גינת פרחי . באנ גליה א - הו קמה ע יר אחת
על פֿי חזונו של אב נעזר. דור של של אדריכלי הו שפע מ אבנעזר
ואדריכלי הקי בו # רא ו בו א ת מור .
על אבנ עזר וע ל תכני תו המ פורטת לערי גנ י נמת חה ג ביקורת .
ז'א ג'קובס ( Jane Jacobs, 1916-2006 ), אמריקנית קֿנדית, ה ו ג ת
דעות חשובה ביותר בנושא י עיור ובניי ערי , האמינה בת כנו ר +,
התנגד ה לתכ נו א ב סטרקטי על יֿדי ממשלות וקורפו רציות, ודגל ה
בתכנו ספונט ני של אינדיבידואלי .
על ע רי הגני של אבנ עז ר אמרה ג'קובס: ...באמת ערי יפות ,
א את ה ציית ואי ל + תכנ יות מ של + ו לא אכ פת ל + לבלות את חיי +
ע אח רי שאי לה תכני ות מש לה .
תכניתו של אבנעזר
האנרכיסט פיוטר קרופוטקי ( 192161842 ) השפי ע מאו ד לפחות על
שניי ממייסדי התנ ועה ה קיבוצי ת (יוס - טרומפלדור ויצחק טבנ קי ).
בספרו שדות, בתי חרושת ובתי מלאכה ( 1898 ) הציע חזו של
כפרי המש לבי חקלאות, מלאכה ו תעשייה זעי רה. יישובי
המבוס סי ע ל שוויו והש וואה שבה יתבטלו ההב דלי בי הכ פר

27. ת כ נ ו ' ע ר י 27
והעיר ובי ה עבודה הגופנ ית לעבודה הרוחנית. חלוקת ה עבודה,
שהיא היסוד לכל ההת קדמות האנו שית, נועדה להת בטל בחזו
הסוצי אליסטי של קרופוטקי , של מארקס ואנגלס וג בק יבו # ה יות
שהיא עומדת בניגו ד לשו ויו . טרומפלדור ש היה מ ייסד ה קבוצה
הראשו נה הצי ע לחב רו צבי ש # לק רוא בכ תביו ש ל קרופ וטקי .
בהשפ עת ד עותיי שהיו סוציאל יסטיות קיצונ יות, נדחק כמעט
לחלוטי האל מנט הכפרי מתכנו מרו גֿול ונ שאר ב עיקר ה אלמנט
הסוצי אליסטי.
בנייה סוציאליסטית
הבנייה הסוצי אליסטית לדו רותיה היא א ולי הב יטוי הקיצוני למאה
העשרי שה א מינה בגודל, ב עָצמה, בטכנולוגיה ו בתכנו .
את בי את הס וציאליז ביש רו במאה השמ ונה עֿשרה ו התשע עשרה
הסוצי אליסטי האו טופיסטי שקדמו לקרל מארקס.
האוטופיסטי ניסו לפתור את אי הצדק ו שאר ב עיות ה עול ב תכנו
חכ ומודרני.
פורייה ( Charles Furier, 1772-1837 ) תכנ עול הרמוני ומאוש ר
ללא ני גודי ו סתירות , וביקר ג את הכאוס של ה בנייה בערי .
לפי תכניתו, החברה האנושי ת כולה תהי ה מורכבת מיחידות
הרמוניות, פלנסטר ( Fhalanste're ), שיכללו באי זו הר מוני בני אד
מכל הגילי , המיני , הסוגי , המעמדות והמקצועות, בפרופ ורציות
מאוזנות. פורייה חישב ומצא שלצ ור + זה בכל פ לנסטר חייבי להיות
בדיוק 1620 בני אד . שטח הפלנסטר יהיה ב דיוק שלוש ה מילי
מרובעי .
תושבי הפלנ סטר יעסקו בחקלא ות, במלאכה ובעב ודות אחרות
ויגורו בבניי אחד ג דול ב ארבע קומות ובעל כ מה אג פי . מסדרונות
ענקיי המאו בזרי בהסק ה מרכזית מחברי את חלקי הבניי .
האגפי יוצא י ממרכז שממוקמות בו הפעילו יות הש קטות: חממת
צמחי למנוחה ונו פ ש, ספ ריות, מקדש, מגדל, טלגר -, כלו בי לי וני
דואר ו חדרי אוכל.
הארוחות ה משותפ ות, א + הילדי אוכלי ליד שולחנות נפר די .

28. 28 ה פ ר ט ת ה ת כ נ ו '
אג - מ יוחד ונפרד יוקדש לבתי מלאכה מרעישי ו החיי יהיו
שקטי שלא כמו ב ערי הרועש ות. הע שירי יותר יגורו בקומות
העליונ ות, הע ניי ב קומות הנמוכות והיל די – בחד רי הילדי .
הילדי יילקחו מידי הוריה בעו ד קטני מאוד ויגודלו יחד.
מקטנות יש חקו בצעצועי של כלי עב ודה, בתי חרושת זעי רי וכלי
גננות.
תושבי הפלנ סטר ייצרו ו יחליפו ביניה א ת כל סוגי המזו
והמוצרי , כ + שהפ לנסטר יהיה א וטרקי לחלוטי .
מידות הפלנס טר יתאימו ל קיו ד מוקרטיה ישי רה וא מתית: הכול
יכירו זה א ת זה מק רוב, כל דבר יוחלט בהצ בעה חופשית, מת ו +
שוויו .
דמיו חלומו של פור ייה לקיבו # הו א מדהי .
תכניתו של פורייה
תכניתו של ה אוטופיסט רו ברט א וא ( Robert Oen, 1771-1858 ) ל א
הייתה שונה ב הרבה מתכניתו של פורייה.
אוא שהיה תעשיי אמיד תכנ ו א - ניס ה להק י באנ גליה מ ושבה
שוויונית בש ניו לאנא רק. לאחר שהניסי ו נכ של ע בר או א
לארצות ה ברית, וה קי ב שארית כספו באינדיאנה א ת המו שבה ניו

29. ת כ נ ו ' ע ר י 29
הרמוני שג היא התפור רה תו + שני ספו רות בגלל ס כסוכי
פנימיי .
המושב ה היית ה אמו רה לה שתרע על ש טח של 664 קיל ומטרי
רבועי שבמר כז בנ יי מרובע ב שלוש קומות, בעל מ מדי ע צומי ,
המקי - חצר גדולה.
הקומונה של אוא
התושב י (כ 1200ֿ אנשי ) היו אמורי לגור כול בבניי הגדו ל.
המטבח ואולמות האוכל נועדו להיות משותפי לכול . הילדי יגורו
ע מש פחת עד גיל שלוש ולאחר מכ יעברו לא חריות הקומונ ה.
ג המ ושבות של אוא נ ועדו ל היות אוטרקיות ול ספק א ת כל
צורכיה בעצמ וג ה הזכירו את ה קיבו #.
פרידרי + אנג לס ( 189561820 ) תיאר במאמר בש עקרונו ת
הקומונ יז את מ פעלי החברה הקומ וניסטית: ה קמת ארמונות
גדולי באחוז ות הל אומיות, שישמשו דירות משותפו ת לקהי ליות ש ל
אזרחי המדינה, ק הילות העוס קות ג בת עשייה וג בחקלא ות
ומאחדות בתו כ את י תרונות החיי העירונ יי וה חיי הכפריי כאחד
ואי ל ה חלק בחד צֿדדיות וחסרונותיה של ש תי צורו ת החיי .
בקיבוצ י הרא שוני התכנו היה דו מה.

30. 30 ה פ ר ט ת ה ת כ נ ו '
בשנת 1922 תכנ ה אדריכל קורנ ברג א ת דג ניה ב' כ חצר ס גורה א חת
שמרוכזי ב ה מבני המשק ומבני הציבור והמגו רי . כל האו כלוסייה
נועדה לגור ב שני מבני גדו לי .
בשנת 1923 תכנ האדריכל קא ופמ את קר יית ענבי ב ריכוז
וצפיפו ת מרב יי ע בניי אחד ג דול ב שלוש קומו ת ליל די , כל
קומה לקבוצ ת גיל שונה, מיונקי עד בית ספר. בניי שני נועד
למגורי לחב רי ע עשר י ואר בע די רות חֿדר בגו דל 15 מטרי
רבועי .
בשנת 1922 התייש בו ה ק יבוצי חפצי בה ו ב ית אל פא בא זורי
סמוכי בעמ ק יזרע אל. קא ופמ ת כנ את שני ה קיבוצי בחצ ר אחת,
וחברי חפציבה ביק שו לת כנ את כל קי בוצ ב בניי א חד.
דוגמה לבניי ה סו צ יאליסטית ב מאה העשרי הי א בניי הקר ל
מארקס הו - בווינ ה, אוס טריה ( Karl Marx Hof ), בניי המגורי
הארו + ביותר בעול . הבנ יי נבנ ה במס גרת פ רויקט גדול ל שיכו
פועלי שיזמה ה עירייה ה סוציאל יסטית של וינ ה, ומומ כולו ממס
מיוחד שהוטל על כ ל תוש בי העי ר. הבנ יי נוע ד להיו ת דו ג מה ש ל
עול ה עתיד ה סוציאל יסטי.
הקרל מארקס הו - תוכנ על יֿדי הא דריכל העירוני קרל אה
Karl Ehn, 1884-1957) ) ונבנ ה משנ ת 1927 עד 1930 .
אור + חזית הב ניי 1560 מטרי וגו בהו ש מונה ק ומות.
הבית הענקי הכיל 1400 די רות קט נות ב גו דל 60630 מ טרי רבועי
בה גר ו חמשת אֿלפ י דיירי . בכל דירה היו שני חדרי קטני ,
מטבחו ובית שימוש.
במרכז סביב החצר הגדולה ה יו מכבסות, מקלחות ציבוריות,
מרפאות, גני י לדי ו ספרייה.
לאחר האנש לוס, כשהש תלטו הנאצי על אוסטריה בת חילת
1938 , המשי + האדריכל קרל אה בתפק ידו ותכנ את העיר עבור
המשטר החדש.
בשנת 1989 עבר ה בניי שיפו # וחידוש בעלות של ש לושי מיליו
דולר. כל ש תי דירות א ו חדו לדירה אחת, בדירה הות ק נו מטבח,
אמבטיה ומכונת כביסה. למרות כל זאת קרל מארקס הו - נחשב

31. ת כ נ ו ' ע ר י 31
היו ל דיור ב רמה נמוכה שאינו מבוקש ואת ה בניי מאכלסי ב עיק ר
פנסיונ רי .
קרל מארקס הו
בשנות העשרי של המאה הקודמת ה קימה הה סתדרות ב אר # ישר א ל
את ה מרכז לשכונו ת עוב די . בשנת 1925 היו מפלגות הפועלי
בשלטו בעיר יית תל אֿביב וההסת דרות הקימה בניני שיכו גדולי
לפועלי ב צפ ו ה עיר. כל בניי ב כמה קומות השתר ע לאור + בלוק
של ו הקי - ח צר ובה גינה, ג ילדי , צרכניה, מכבסה וחד ר קריאה.
ב 1966ֿ הו ציאה אוני ברסיטת מו סקבה את הספ ר העיר
הקומונ יסטית האידיאלית. רעיונות ספ ר זה שימשו בסיס לבנייה
העירונית בכל הגוש הסוביי טי באירופה.
הספר מציע בנייה צפופה של ב תי בנ י שבע עֿשרה קומות ע
דירות בשטח של 56 מטרי רבועי . הצפי פות ת אפשר מגורי של 27
אל - נפ ש בקי לומטר רבוע.
הבנייה תערב מגורי , תע סוקה ושירותי במ טרה לצמצ את
מרחקי התנוע ה הנדר שי .
הגישה הקלה למסעדות, למכבסות ולש אר הש ירותי הציבו ריי
תקטי את הצור + במרחבי פ רטיי ובכלי רכב, ותאפש ר דירות
קטנות.

32. 32 ה פ ר ט ת ה ת כ נ ו '
הצפיפ ות תא פשר ג ישה ק לה לת חבורה הציב ורית. לפי ה תכנית
המוצע ת, לא פחות מאשר 12,000 בני אד יגו רו במרחק הליכה של
לא יות ר מאשר 350 מטרי מתחנת הסע ה ציבורית.
בית ה דירות הגדול, נאמר בספר, יעודד תחושה קולק טיבית, בעוד
שהבית המש פחתי אוטונומי מדי, למכוניות פרטיות אי מקו ,
התחבו רה הפ רטית יוצרת בעיות כה קש ות עד שאפי לו המתכנני
הקפיטליסטי מחפשי דרכי לצ מצמה.
במזרח גרמניה נבנה הד ג ה מתוכנ והמושל של העיר
הקומונ יסטית האידיאלית.
ליד העיר התעשייתית ה אלה ( Halle ) נבנת ה עיר ֵ 8נה בת
מאה אֿל - תו שבי בש ה אלה נו ישטאטד – הא לה הע יר החדשה
.(Halle Neustatd)
התושב י שוכנו בדירות קטנות בנות שישי וחמישה מטרי
רבועי בתו + בתי ענקיי הניצב י לאו ר + שדרות רחבות וירוקות.
צפיפו ת האו כלוסייה בעי ר הייתה כש לושי אל - נפש ל קילומטר
רבוע. יותר מהצפיפו ת במנ הט .
מגרשי חנייה הוקמו הרחק מחו # לעיר ובעיר עצמה אי מק ומות
חנייה.
בתו + העיר ו בי הע יר לבי אזור י התע שייה ו התעסו קה ב ה אלה
פעלה רשת מודרנית יעילה ומה ירה של תחבורה ציבורית שכלל ה
אוטובו סי חדישי , חשמליות ורכ בות מ הירות ושקטות.
בשנת 1998 הציג ה האו ניברסיטה של שטוקהול את האל ה
נוישטאטד כדוגמה לאי + צרי + לבנות ע יר .
סיור ש נער + ב עיר בא פריל 2005 , חמש עֿשרה שני ל אחר א יחוד
גרמניה, הרא ה א ת השינוי. על הגינות בשדר ות ולי ד הב ת י חנו
מכוניות פרטיות. מרכזי קניות חדשי נבנו ע חניוני לרכב
במרתפיה . ה תחבורה ה ציבורית המפוא רת ברו בה ל א פעל ה ותחנו ת
הרכבת החש מלית מוזנחות ושו ממות. כמה מבתי הדירות ה גדול י
עברו ה פרטה, שינויי ושיפ וצי , מקצת נהרס ו על חשבו ה ממשלה
הפדרא לית. א חרי – ביני ה ב נ ייני בני ש מונה עֿשרה ק ומות –
עמדו ריקי , מצפי להריסה.

33. ת כ נ ו ' ע ר י 33
רוב ב תי הח רושת המיושני ב ה אלה נ סגרו, ושליש מאוכ לוסיית
האלה נוישטאטד ע בר למערב ג רמניה. תושב י רבי עבר ו לגור
בבתי חד מֿשפחתיי שצ מחו בכפרי סביב ל עיר.
תיירי עדיי באי לה אלה נוישטאטד לראות את העי ר
הקומונ יסטית האידיאלית.
המשורר והמחזאי ברטולט ברכט כתב ב ג רמניה המזרחית:
ידעתי שערי נבנו
ולא נסעתי לש .
סברתי שזה שיי לסטטיסטיקה
ולא להיסטוריה
מה הטע בערי שנבנו
ללא חכמת הע ?
האלה נוישטאטד

34. 34 ה פ ר ט ת ה ת כ נ ו '
ארכיטקטורה מודרנית
הארכיטקטורה הסו ציאליס טית צמחה מתו + הז רמי המודרניי של
ראשית המאה העשר י שה יו שטופי הת רגשות מהמדע, מהתכנו ,
מהטכנולוגיה, מהחשמל וממהירות הרכ בת וה מכונית.
הפוטוריסטי היו זר מודרניסטי, תרבותי, אמנותי ורעיוני שפע ל
בהשפ עה רבה ב איטליה ברבע ה ראשו של המאה הע שרי .
לפוטוריז היי תה ה ש פעה מ שמעות ית ג ברוסיה של או תה ת ק ופה.
הפוטוריסטי סגדו למכונות, ל חשמל, למהירות, לקולקטיביז ,
למדינה ולמלחמה.
המשורר הפו טוריסטי ולדימיר מאיאקובסקי ( 193061893 ) כתב
בראשית המא ה: לא חר החשמל א יבדתי את ה ע ניי בטבע.
מארינטי ( Marinetti, 1876-1944 ), המייסד וה מנהיג של
הפוטוריסטי , כתב: אנ חנו הפוטוריסטי רחוקי ככל האפ שר
מהסוצ יאליז האינ טרנציונליסטי והאנ טי פֿטריוטי, שהו א הִת על ות
ְ 8פלה של זכויות הב ט , כש שאנו רחוקי מהשמרנות הקלריקאלי ת
המבוישת, ש סמליה ה נ עלי ה בית וב קבוק המי החמי של חדר
המיטות... אנו שרי למלחמה, התרופ ה היחידה לעול , הלהבה
הנהדר ת של התל הבות ונדיבות... שבה לא ישכבו לישו גזעי
באגואי ז עצל ותי וב אופור טוניז כלכלי.
בספרו הפוטוריז תיאר מארינטי את עיר העתי ד שת תוכנ
באדריכלות טוטלית המא גדת בנ ייני ע אמצ עי תח בורה ו תקשור ת
ומשולבת בס ביבה הטכנולוגית. סמל מרכזי של עי ר העת יד יהיה
תחנת הכוח הפוטוריסטית, הקת דראלה של דת החשמל.
מארינטי כתב: על ינו לה קי יש מאי את הכ ר + המודרני, שידמה
למספנה מוד רנית, רועשת , מלאה ב פע ילות ו בתנוע ה דינ מית ו את
הבניי החדש שידמה למכונת ענק. הבית הבנוי מלט ברזל וזכוכית
יתרומ על שפתה של ת הו רו עשת. הרחוב לא י היה עו ד פרוש
כמחצלת, אל א יצלו ל באד מה לע ומק של כמה קומות ויאס ו - את
תחבורת המ טרופוליס, כשהוא קשור – לצו ר + המעבר ממישור
למישור – אל ג שרי מתכת וס רטי נעי בע לי מהירות גב והה.

35. ת כ נ ו ' ע ר י 35
הארכיטקט הפוטוריסטי אנטוניו סנט אֿליה (, Antonio Saint Elia
1888-1916 ) כתב ברוח זו את המניפסט של ה ארכיטקטורה
הפוטוריסטית ותכנ טר נפילתו במלחמת הע ול הראשונה (שאליה
התנדב בה תל הבות), את העיר החדשה. סנ ט אֿליה ה קד י את
לה קֿורבוזיה והיה ל ו מקור השרא ה.
ג המ שורר, האמ הפוטוריסט הרוסי ולדמיר חלבניקו ב תכנ בית
כוורת ענק ה בנוי מזכוכית ו פלדה.
הערי הפו טוריסטיות נועדו להיות סביבה שלמה לבני האד ,
סביבה המנותקת לח לוטי מהטבע.
פיקוח טוטלי של מהנדסי על עיר העתיד הפוטוריסטית מעלי
לחלוטי את האד הפרטי.
מארינטי תמ + במוסוליני והיה א ידיאולוג של התנוע ה הפ א שיסטית
בראשיתה.
העיר של Antonio Sant Elia
גדול האדריכלי המודרניסטי קורבו זייה ( Le Corbusier, 1887-
1965 ), אמר: בית הו א מכונת מגורי . קו רבוזייה תכ נ בשנ ו ת

36. 36 ה פ ר ט ת ה ת כ נ ו '
השלו שי א ת עיר הע תיד, העיר ה קורנת ( Radiant City ). העיר
נועדה להיות עיר מאונכת בנויה מגורדי שחקי בני שישי קומות
ניצבי בתו + ַ )רק ב מרחק של 400 מטרי זה מזה. א - כי ת שעי
וחמישה אחו זי מהשטח ה ַ )רקי והבת י ית פסו ר ק חמישה
אחוזי מהעיר, הצפיפות ה כוללת תהיה 1200 תושבי לאק ר ( 4000
מטרי רבועי ). הת נועה ב עיר הקורנת תתנ ה ל בשל ושה מ ישורי
מופרדי זה מ על זה על פֿי מהירות התנו עה. ב ַ ) רק למעלה – הול כי
רגל, מתחתיה כב ישי למכוניות ול מטה מה מנהרות הרכבת
התחתית. גורדי הש חקי היו א מורי להכיל ג א ת כל השירותי
והמשרדי . יותר מכל סגנ ו בנייה אחר ה ושפע קורבוז ייה מה מנזרי
שכללו בבניי אחד מגורי צנועי , חדר אכילה , חדרי מלאכה, אול
תפילה, ספרייה וחדרי הנהל ה.
קורבוז ייה הא מי שמתכנ גאוני אחד יתכנ א ת ב תיה ו א ת חייה
של מיליוני ואמר: הח ירות ה אינדיבידואלית הור סת א ת החירות
הקולק טיבית.
העיר הקורנת
ניסיונות מודרניי לבנות בירה חדשה מתוכננת מאפס הסתיי מו,
בדר + כֿלל, בכישלו מונומנטאלי כפי שהסתיי מה החלטתו של פרעה

37. ת כ נ ו ' ע ר י 37
אחנאת ו להע ביר את הבירה מתבי לעיר חדשה ש הקי ב ש אחתתו .
יורשו החזיר את הח צר המלכותית לתבי.
בי הכ ישלונות אפש ר למנות את בלמופ ( Belmopan ) ב ירת בליז,
פוטרג'יה ( Putrajaya ) ב מלזיה, אבו ג'ה, הע יר שניגריה לא גמ רה
מעול , ואסטנה הבי רה המגלומנית שבנ ה נזרב אייב, שליט קזכסט .
ג בר זיליה, שנבנ תה ב מחיר מאות מיליארדי ע ל יֿדי האדריכל
הגאוני נימאייר, היא כישלו קולוס אלי.
בשנת 1911 החלו בבניית בירה חדשה באוסט רליה: קנברה. הבניי ה
נמשכה עד אמצע שנות ה שמוני . על קנברה אמר עיתונא י בריטי:
תושב י לונדו אולי מודעי יתר על המידה לחסרונות של חיי בעי ר
ללא ת כנית, א + אי אפשר להשוו ת לח סרונות של חי י בתכ נית לל א
עיר.
נפילת החומה
באמצע שנות השמוני פר # על פנ י השטח משבר הקיב וצי ב מלוא
עָצמתו – משבר כלכלי, חברתי ואנושי. משבר המסמ , כנראה, א ת
סופה של הש יטה הקיבוצי ת.
ניתוח מפורט של עלייתו ונפילתו של הקיבו # יבוא בהמש +. כא
נספר ר ק אי + השפיע שינוי הקיבו # על מבנה הבטו הסוצי אליסטי,
מרו גֿול .
לאחר שנכשל נו ביצ ירת בנ י אד המת אימי לקיבו #, הת חלנו
בהדרג ה להת אי א ת הקיב ו # לבני האד של סו - המא ה הע ש רי .
תחילה הפס ק נו את לינת ה ילדי בבתי הילדי . לצור + זאת צרי +
היה ל הוסי - חדר ילדי לדירה הצ פו פה ש ל המ שפחה. שינוי י
פנימיי בבת י שב יצע ה קיבו # הגדילו את חדר המשפחה מ 40ֿ
מטרי רבועי ל 65ֿ מטרי רבועי .
קניית עשרות רבות של כלי רכב על יֿדי החברי ביטלה את מוסד
סידור הרכב והביאה לב ניית מגרשי חנייה בכל חלקי הקיבו #.
הכביש י החליפו את המדרכות.
ג המו סדות של ריכוז קני ות וסידור עבודה בוטלו והש טח של
משרדיה צור - לקנט ינה שה פכה ל סופרמרקט.

38. 38 ה פ ר ט ת ה ת כ נ ו '
המערכות וה מכונות של השירותי ה משותפ י ננטשו וה וזנחו.
הקיבו # עבר תהלי + סוער של הפ רטה והעברת השירותי ה משותפ י
לרשות הפר ט – שירותי שתוכננ ו בעב ר הקרוב על יֿדי טובי
המתכנני . כאשר החלו בתמחור אמתי של השיר ותי התברר
ששירותי מ שותפי יעיל י פחו ת ויקר י יות ר משירותי פרטיי ,
וחלוקה חופ שית ב חינ בזבזני ת מאי כמוה. כא שר חברי הקיבו #
החלו לשל מחיר אמתי עבור השיר ותי , הבזבוז פסק והוצאו ת
הצריכה פחת ו בעש רות אחוזי . החברי הב חינו שהארוחה בבי ת
זולה יותר, ולרוב ג טעימה יותר, מהארוחה בחדר האוכל. הכביס ה
במכונה הבי תית ז ולה ו טובה מהכביסה במכבס ה הת עשייתי ת
והשכיבה ב בית בזמ מחלה עדיפה על חדרי החולי .
המכבס ה, מחס ה בגדי וחדרי החול י נס גרו. חברי הק יבו #
החלו לאכול את מר בית ה ארוחות בבי ת, והד ירות ש הורחבו רק ל פני
זמ קצ ר שוב נעשו צ רות.
ג בנו שא הא נרגיה ציפתה הפתע ה. חברי הקיב ו # סירבו לש ל א ת
המחיר הגבו ה של האנר גיה ש סופקה לה ממכו מרכזי שתוכ נ
על יֿדי מתכנ מקצ ועי ע ל פֿי מיטב המדע והטכנולוגיה . הרשת
המבודדת, א + בזבזני ת, של צינורות המי החמי בוטלה וג פתרו
בעיית חימו מי המקלחת וה הסקה נמסר לכל א חד מהפרטי
הבלתי מֿקצועיי , שגילו, בי הש אר, שחימו מי באנרגיה סולרית
זול מחימומ בחשמל.
התברר שהפ תרונות של ההמו היו זולי ויעילי מתכניתו
המדעית של המתכנ המק צועי. הפרטת התכנו הולי דה תכ נו טוב
יותר.
התכנו המרכזי, מרכזי השירות הגדו לי והממוכני וה חלוקה
החופש ית, הת גלו כב לתי יֿעילי ויקרי .
בשנות התשע י החלה לה סתמ סכנה קיומית לקיבו # מרו גֿול .
בני הק יבו # ל א חזרו אליו לאחר שירות הצבאי, תושבי חדשי לא
הגיעו, האוכל וסייה הזדקנ ה ומס פר היל די פחת משנ ה לשנ ה.
הוחלט לקלו ט משפחות חדשות בתנא י המתאימי לה שקפת
עולמ של המשפחות ולא לא ידיאולוגיות ולדוגמות הי שנות של
הקיבו #.

39. ת כ נ ו ' ע ר י 39
ההצלח ה היית ה ג דול ה ומפ תיעה. תו + ש לוש ש ני נב נתה ש כונה
חדשה – ש מורת האלוני , ובה חמישי משפחות . העק רונות
שהשכ ונה נ בנ תה עלי ה היו אנטי תֿזה לע קרונות התכ נו וה בנייה של
קיבו # מרו גֿול .
מימו התכנו והבניי ה נע ש ה כולו על יֿדי כל א חת מה משפחות, כ +
ג עיצ וב התכ נית וב חירת המתכנ .
ליד ב תי הד ירות של ה קיבו #, בתי הבטו הצ פו פי ב ני שת י
הקומות, בתו + חורשת אלוני – צמחה שכונה של בת י
חד מֿשפחתיי . כל בית – על מגרש של דונ , וליד הבית שני מגרשי
חנייה.
הדחפורי לא יישרו את היער לפנ י הבניי ה וה ב תי מו קמו בז הירות
בי עצי האלו .
הקיבו # היש , שבו הדירה ניתנת חינ והפרנס ה מוב טחת, כבר אינו
מוש + אפילו את בניו, ואילו השכ ונה מ הווה מוקד משיכה אפילו
שהבית היקר נ בנה על חשבו המשפ חה וה פרנסה רק בא חריותה.
השכונ ה החדשה שמורת האלונ י הייתה ה אות וה גור ל הפל ת
החומה האח רונה ג ב קיבו # מרו גֿול עצמו .
מסורי ניסרו את ק ירות ה בטו ה עבי , פטישי ה פיל ו א ת ה קירות
הפנימיי , יציאות נפרצו מכל דירה החוצה ב מקו הכניסות
המשות פות ל כל בי ת. כל הקיבו # התמ לא בח ומרי בניי וב פעילות
להרחבת הדיר ות ולב ניית חדרי חדשי .
הדירות החדש ות, בר וב ב שטח של מא ה וע ש רי מטרי רבועי
ויותר, כבר ל א היו שוות ז ו לזו. כל משפחה ב נתה א ת בית חלומותיה
על פֿי טעמה, העדפו תיה וי כולתה הכספי ת.
המעבר לבית החדש היה פ סגת ש ני עשו רי ש ל הפר טות ו שינויי
שהקיפ ו את כל תחומי החיי , במהלכ עבר ו חברי הקיבו # מחדר
לדירה ומדירה לבית.
ההרגש ה היית ה כמע ט הרגשה של יציאה מעב דות לחירות.
ההפרטה ונפי לת הח ומות של ה ק יבו # ה תרחשו כמעט באו תו זמ
שבו נפ לה הח ומה ב ברלי ונפלו ה חומות באירופ ה המזרחית וברוסיה.

40. 40 ה פ ר ט ת ה ת כ נ ו '
המעבר מהתכנו ה אידיאלי להפלת ה חומות היה עבורי – ול א
רק עב ורי – מעב ר מהמאה ה 20 למאה ה 21 , מאר # א חת לאר #
חדשה.
יש ה מרגישי כאי לו הג יעו א ל האר # המובטחת, אחרי
מתהלכי כמהגרי תלושי , המתגעג עי לעו ל שא בד לל א שוב ,
ואצל ר בי מתרוצצו ת שתי תחושות מנוג דות אל ו בעת ובעונה אחת.
ג התו רה מת ארת ב סיפור י ציאת מצרי את המשבר ה קשה ה כרו +
בהחלפ ת הבי טחו של סיר הבשר בחירות.
התכנו והבני יה של מרו גֿול , ביחד ע ה ע קרונות הקיבו ציי
ששימשו לה ב סיס, אינ רק אנדרטת בטו למא ה ש עב רה. ייתכ
שה מ כילי כבקליפת א ג וז את העקרו נות וא ת החל ומות שהאמנ ו
בה , ג דלנו ע ליה ו הקדשנ ו את מ רבית חיינו לניסיו ל הגשימ .
העקרונ ות א ש ר מצא ו את ביטוייָ במב נה ה פי זי של מרו גֿול
ה ה עקרונו ת של התקו פה ה מודרנית והת עשייתית: הר ציונליז ;
מלחמת האד בטב ע; הא מונה העיוורת במדע, בטכנולוגיה, בייצור
ובגודל ; ובראש ו בראשו נה – הת כנו המקצו עי והצנטרליסטי.
השוויו וה קו לקטיביז , הת כנו ו הקולק טיביז – שני הצדד י של
אותו מטבע – עמ דו במרכז ה חלומות, הא וטופיות, המהפכו ת
והטרגדיות ש ל העת החדשה.
הביקור ת על התכנו , שהגיע לשיאי במאה ה עשרי , אינה
ביקורת על ה תכנו כשלעצ מו, אלא על שתי ת ופעות שאפיינ ו את
התקופ ה המו דרנית: תכנו מרכזי של ה כלכלה והחב רה וההנדס ה
האוטופית.
הפילוס ו - קרל פופר ( Karl Popper, 1902-1994 ) רואה את שו רש
הרע ב הנדסה אוטו פית, בקביע ה מראש של מטרה סופית ובניסיו
להגשי מדינה אידיאלית תו + ש ימוש בתכני ת מפורטת ומושלמת
לחברה כולה.
כחלופה מצי ג קרל פופר את ההנד סה ה קמעונאית שעוסק ת
בעיקר בתיקו אטי וז היר של הטעויות והק לקלות החברתיות.
פרידרי + האייק אומר שהווי כוח על התכנו (הכל כלי) אינו ויכוח על
השאל ה א תכנו צרי + להיעשו ת, אלא א התכנו צרי + להיעש ות
בצורה מרוכזת עבור כל המערכת, או צרי + להיות מחולק בי המוני

41. ת כ נ ו ' ע ר י 41
הפרטי . הו ויכוח הוא בי צנטרליזציה לבי דה צֿנטרליזציה
(הפרטה) של התכנ ו . החלופות שמציע האי יק ה יצירת סד ר
ספונטני וביזור התכ נו .
המסורת, על פֿי הש קפתו של ה אייק, אינה ד בר קב וע אל א פר י
תהלי + של ניפוי שלא התב ונה מנחה אותו אל א ההצ לחה. המסורת
נכונה י ותר מהתכנו .
לדעתו של אד סמית ( Adam Smith, 1723-1790 ), הניסיו להשי ג
את שא ינו בר הֿשגה, לא די שהוא עקר, אלא ש לעתי קרובו ת הוא
משיג את היפוכו ש ל המב וקש. א ת גיש תו לתכ נו ייש סמי ת לא ר ק
בכלכלה, אלא ג בת חומי המוסר והפולי טיקה. אי מטרתו לי צור את
האידיאלי א לא לבסס א ת הטוב ביות ר שיכולי ה בריות לשאת.
בספרו הרגשות המו סריי ( 1579 ) כתב סמית: המתק הזהי ר יכבד
את הה רגלי והמשפ טי ה קדומי המק ובלי על ה ע וכא שר ייבצר
ממנו לקבוע ב וודאות מה הנ כו לא יזלזל ב תיקו הפגו .
אדמונד ברק ( Edmund Burke, 1729-1797 ) בס פרו מחשבות ע ל
המהפכ ה הצר פתית ( 1790 ) כת ב: ב חיי לא ראיתי תכ נית ש לא
תוקנה בזכות דעות שחיוו אנשי שנופל י היו בהרב ה בה ב נת מ
האיש שאחז במושכות בא ותו ענ יי . הודות ל התקדמ ות אטית, א +
נמשכת, מתבונני ברישומו של כל שלב. הצלחתו או כישלונו של
השלב הראשו מאירי את עינינו בשלב השני, וכ + משלב לש לב, אנו
עוברי לבטח את כל שורת השלבי .
ברק ה אשי את ה מהפכני הצ רפתיי שביתרו א ת ארצ ל פ י
קווי גיאומטריי והתייחסו לצר פת כ א ל אר # כבוש ה: איני יכול
להבי כיצד י כלו בני האד להגיע לנקודת יוהרה שכזו, שראו בארצ
גיליו חלק שעליו ה חופ שיי ל שרבט כל אש ר יעלה על רו ח .

42. ג
כלכלה מתוכננת
כלכלה ומדינה
במונח תכנ ו ה כוונה היא לתכנ ו מרכזי, ותכנו כזה יכול
להתבצ ע – ומת בצע כ מעט – רק על יֿדי המדינה.
תכנו צנטרליסטי קשור תמיד ע מדינה חזקה בעלת י ותר סמכויות
וסמכויות יות ר רחבות. ג א ל א קיימת כוונה מוצהרת של אטאטיז
(ממלכתיז ), תכנו מרכזי הוא תכנו על יֿדי המדינה, שהרי ככל
שהמדינה ת ת כנ יות ר, כ + האזרחי , הא רגוני והעסק י יוכ לו לתכ נ
פחות.
לתכנו יש ער + ומשמעות רק כא שר קיימות יכולת וס מכות לבצע
את הת כניות, כ + שת כנו מרכזי משמעו ג מס ירת ס מכויות ביצוע
וכלי ב יצוע ל ידי המדינה, ו ג נטר ול כוחות ה ש וק וה פ חתה ב יכולת
התכנו של א זרחי וארגוני חברתיי ו כלכליי . ככל שיש יותר
מדינה יש פ חות חברה.
השאיפ ה לצד ק חברתי היא השאי פה למדינה חזקה וצ ודקת. כלומר
למדינה כישו ת חזק ה בעל ת תכונ ות וש א יפות. אי פל א שה א ייק כת ב:
המושג צדק חברתי הו א הסו ס הטרויאני שבא מצעות ו חדרה
הטוטליטריות.
קרל מארקס הקפיד בחזונו לא להשתמש א - פ ע במונח מדינה
והשתמ ש רק במונח חברה. אול הו א מעו ל לא הסבי ר אי +
חברה תתכנ ותבצ ע.
כאשר ניגשו המארקסיסטי לכל סוגיה וזרמיה ל תכנ ו לבצע
הגיעו תמיד להעצמ ת המדינה.
לכ חברה בה ק שר זה פירו שה ת מיד ממשלה, מפני שהחברה
כשלעצ מה היא אילמת עד שהרשו יות הפ וליטיות מדב רות ב שמה.
תכנו , תכנו מרכזי ומדינה ריכוזית ( אטאטיז ) ה היינו הֿ +.

43. כ ל כ ל ה מ ת ו כ נ נ ת 43
התקופ ה המו דרנית מתאפיינת בא מונה ג דולה ב מדע וב שכנוע עמוק
בכ + ש אי גבו ל ליכולת הה כרה וה ביצוע האנוש יי .
קשה ל השלי ע ה מקריות והכ אוס שבה מתנהלי ההי סטוריה
והכלכלה.
קשה להודו ת כי לא נית באמצעי מדעיי להב י ולשנות א ת
מצב של בני האד , הכלכלה וה חברה, וכי עת יד אי נו נית לחיזוי
באמצע ות הנ חת סיבתיות פשוטה, תיאוריה, אידיאולוגיה, דת א ו
נוסחה מדעית.
המדינה וה ת כנו נר אי ככ לי מתאי ל הגשמ ת צד ק ואידי אולוגיו ת
סוציאל יסטיות, לאומניות, דתיות ו אחרות, שכל כֿ + היו נפוצות במאה
העשרי .
התכנו הכלכ לי הוא כלי חיוני לה חלפת המקריות והכ אוס ב סדר
רציונאלי, לביטול של אי הֿצדק ה חברתי, לחלוקה מחדש של
העושר , לחיסול העונ י והאו מללות ולהגש מת ערכי השו ויו .
הקולק טיביז וראיית החב רה וה מדינה כאורגנ יז מביאי לצור +
במוח מרכזי מת כנ ו שולט ובתי או ה רמוני של כ ל אב רי
האורגנ יז הח ברתי.
לאינטלקטואלי קשה ל השלי ע המציאות ש בה ה כלכלה
מנוהלת ע ל יֿדי כוחות ה שוק וא ילו לה , ע כל הש כלת , חכמת
וחזונ , אי כל תפק יד מעבר לת פקידו של כל אחד מההמו . בוגרי
האוניב רסיטאות, מדעני , פרופסורי , מורי , אנשי ממשל, אנשי
תקשור ת, סופ רי , אמני וכו', אנשי המעמד החדש, ה ברוב
אידיאליסטי שאינ מעונייני בכס -, אבל מאוד מעונייני בכו ח
ובשלטו . ה רוצי לעצב את ה חברה ולקחת את ה כוח מהשו ק
החופש י ולתת אותו ל פוליטיקה, ש בה ה ישחקו תפקיד מרכזי.
תכנו הכלכלה על יֿ די המדינה י כול ל היעשו ת ב אמצעות הלאמת
כל אמ צעי הי יצור, המסחר והרכו ש. אפ שר ג לנסות וללכת בדר +
שלישית בי הסו ציאליז וה ק פיטליז , שב ה ממשלה מתערבת
בכלכלה באמ צעות מסי כבדי , סבסוד, תקנות ואיסור י .
השאיפ ה לצב ור יותר כוח, שלטו וסמכויות ולהשת לט על יותר
משאבי מאפ יינת א ת הממשלה, השותפ י בש לטו ומנגנוני המדינה.

44. 44 ה פ ר ט ת ה ת כ נ ו '
האטא טיז ( Etatism ) הי א ה מחלה המק צועית של שליטי ,
מצביאי , ביורוקרטי ופול יטיקאי . תמיד מתעורר אצל הממשלות
הרצו (הצ ור +) להתער ב בשו ק. המעורבות הממשלתית יוצרת
עיוותי שצר י + לתק בעזר ת מעורבות מ משלתית נוס פ ת וכ + הלאה...
מעורבות במ חירי הופכת את ה ייצור לבלתי יֿעיל ואת זה מתקני
במכס גבוה ה מונע ת חרות מהחו #. המכס הג בוה מייקר את ה מצרכי
ומחייב פיקוח על המ חירי והעלא ת שכר המינימו .
כל אל ה ה ביאו במ אה הע שרי למדינות חזקו ת וריכו זיות, לתקציבי
מדינה עצומי , לתכ נו כלכ לי ולניסיו ל הגשמ ת האו טופיות.
ניסיונות משמעותיי לכל כלה מתוכננת בר שות המדינה נעש ו
במאה העשרי בגר מניה, ברוסיה הסובי יטית, בסי ובשאר המדינות
הקומונ יסטיות. ניסיו בקנה מידה קט ומוגבל נע שה ג באנגלי ה.
בישראל מוכר החזו של גדוד ה עבודה כפי שהוא כתוב במצ ע
הגדוד מ 1920ֿ : קומונה כללית של כל פועלי אר # יֿשראל.
בהשפ עת ה קומוניז המל חמתי ברוסיה הסו בייטית פרס דוד ב
גוריו ב 1921ֿ תכ נית ל הפיכת ההס תדרות לצב א עבו דה ב על
משמעת צ בא ית שי קי - א ת כל הפועלי , המשקי בכפר ובעיר,
והמשק האדמיניסטרטיבי של ההס תדרות. בהמש + להצ עה זו החליטה
ההסתד רות ב 1923ֿ על הקמת חברת העו בדי במגמה לבנ ות
ולהקי - את כ ל המ שק היהודי ב עיר וב כפר. עוד ב שנה ה ראשונ ה
להקמת המדינה הצ יע מנהל סולל בֿונה ה לל ד לתת לארגונ ו
בקבלנו ת את ההקמ ה, את הפיתו ח, את הניהול ואת הבעלו ת על כל
המשק והכלכלה של המדינה.
תכנו כלכלי בגרמניה
במש + כמאה שני , מאמצע המא ה ה תש ע עֿשרה ועד אמצע המאה
העשרי , של טה בג רמניה המגמה של מ דינה ריכוזית חזקה המתכננ ת
ומנהלת ג א ת הכל כלה.
למגמה זו היו שותפי בעלי הקרק עות ה פרוסי , המטה הכל לי של
הצבא, ראש יה ו בעליה של הקונ צרני הגדו לי ב תעשייה,
הפילוס ופי ו הוגי ה דעות ה לאומניי , הס וציאליסטי והנאצי .

45. כ ל כ ל ה מ ת ו כ נ נ ת 45
ביסמרק ( Otto Von Bismarck, 1815-1898 ), מייסד הריי + השני,
הטיל בשנות השיש י של המאה התשע עֿשרה חומה של מכסי מג
כבדי סביב גרמניה במטרה להג ולטפח את התעשי יה והחקלא ו ת
הגרמניי . כל הכלכ לני ו הוגי ה דעות של ה ריי + דגלו ב כלכלה
מדינתית, בחומות מכס גבו הות וב תכנו .
תפקיד המדינה, לדברי הפילוסו - פיכטה ( (J. G. Ficte, 1762-1814
שנחשב לא ב י הלאו מיות הגרמנית, הוא לשי ק # ל אנרכיה בשדה
המסחר, להסד יר את החיי הכלכליי ולשי כ ל אד בעמדה הראוי ה
לו.
עיקרה של המדינה, לדעתו של פיכטה, הוא מערכת שלמה וסגורה
של חוקי ות קנות ה מחייבי בא ו פ מוחלט את האזר חי ומבטלי
בתחומי המדינה כל תוק - מחוקי מדינה אחרת. המסקנה ה הגיוני ת
היא כ לכלה אוטרקית. במדינת הסחר הסגו רה, הספר שפרס
פיכטה ב 1800ֿ , הוא קרא ל סוציאל יז מד ינתי מלא. ה כלכלה נתונ ה
כולה לפיקוח המדינה ולהסדרתה, דבר הנמנע במקו שקיי ב ו
חופש פעולה כלכלי ( Laissez faire ), ובייחוד סחר חו # חופשי.
פיכטה קרא ל אוטרקיה, לבידודה ה גמור של המדינה הרי בונית, בידוד
כלכלי ומדיני, ולהימנעות כמעט מוחלטת מסחר חֿו #. במדינת
הסחר הסגור ה יות רו נסיע ות לחו # לאר #, וזא ת על ח שבו ה ממשלה,
רק א ה נחו צות ב א מת, כי לא יהי ה בידי אד פ רטי כס - זר.
המדינה תק ב ע את מקצוע , את מקו עבוד ת וא ת שכר של
האזרחי ות ב טיח לכול את הז כות לע בודה. כמו כ , המדינה ת ק בע
את כל המחירי ותנ הל את הכלכלה. בני האד ו הכלכלה יהיו כפופי
למדינה.
גרמניה של ביסמרק הייתה מאז 1878 המ דינה ה ראשונה שב ה בוצע
תכנו מדעי של פי תוח ה משק ו התעשי יה. בע זרת מכסי מג , תמריצי
ישירי ואפיל ו כפייה, קידמה גרמניה הקמת מונופולי , קרטלי
וסינדיקטי לש וי סות מחירי ומכירות, וכדי להיטיב להת חרות ע
תוצרת זרה. ייבוא חיטה זולה נמנע באמ צעות מכס גבוה א שר לא
בוטל, בשונה מביטול חוקי הדג באנג ליה ב שנת 1846 .

46. 46 ה פ ר ט ת ה ת כ נ ו '
כלכלת הריי + השני במחצית ה שנייה של ה מאה התשע עשרה
התבס ס ה על תורתו של פרידרי + ליסט ( (Friedrich List, 1789-1846
אשר ה תעמת ע תור ת הכל כלה ה חופשית של אד ס מית.
ספרו של לי סט, השיטה הלאו מית ש ל הכל כלה ה מדינית, היה
ספר הי סוד ש ל הפרו טקציוניז וה אינטרבנציה הממשלתית ב כלכלה.
הכלכלה הל אומית של ליס ט אינה קו סמופוליטית ואינ ה
אינדיבידואלית – בי הפרט לבי האנוש ות ניצ בת המדינה. טוב ת
הפרט לא תב יא, כטענת א ד סמית, לטובת ה כלל, כי האינדיבידואל
ידאג לעצמו על חשבו אחרי ועל חשבו המדינה. המדינה תדא ג
לכול . למע רווחת המ דינה על ה פרט לוותר על ה אינטרסי
הפרטיי שלו.
לדעת ליסט הסחר החופש י נוע ד לדכ א א ת התעשי ות ה צ עירות,
בעיקר של ג רמניה וארצו ת הבר ית, לטובת ה תעשייה ה אנ גלית. רק
הרגול ציות ה ממשלתיות ו חומות המכס יגנו ע ל התע שיות הצעירו ת
והמדינות הצ ע ירות.
משנת 1878 החליטה גרמניה על מגמה של או טרקיה, ולכ הנהיג ה
פרוטקציוניז להגנ ה על התעשי יה המ קומית, על ה חקלאות ועל
העובדי .
מלחמת העו ל הראשונה שפרצה ב 1914 הביאה את התכנו
הכלכלי המרכזי ואת ניהול כל המ שק על יֿדי המדינה לשיאי חדש י
שלא היו כ מות , עד שהמפלגה ה סוציאל דֿמוקרטית ומנהיגיה
הרעיוניי הניחו שגרמניה עו מדת על ס - כלכלה וחברה
סוציאל יסטיות.
במלחמה טוטלית שבה מתרכזת המד ינה במטרה אחת ויחידה –
ניצחו על ה או יב – ישנו הכרח ו ישנה ה צדקה לתכנו מרכזי ולשליטה
ממשלתית מו חלטת על כל המשק.
לפני ה מלחמה היו המטה הצבאי והממשלה ה גרמנית משוכנ עי –
בעקבו ת תכ נית ש ליפ ( Schlieffen ) – שהמלחמה תהיה חייבת
להיות מלחמת בזק ושגרמניה חייבת להימנע ממלחמה בו זֿמנית
במזרח ובמע רב. מלחמה כזו חייבת להיו ת מלחמה קצ רה של א יה י ה
בה צור + בהת ארגנות כלכלית מיוחדת.

47. כ ל כ ל ה מ ת ו כ נ נ ת 47
וולטר רת'נאו ( Walter Rathenau, 1867-1922 ) בנו ש ל מייסד
קונצר החש מל אא ג ( A. E. G ), יהודי, תע שיי , סוציול וג ומד ינאי
פטריוט, שנרצח על יֿדי לאומני גרמני , היה משוכנע שה מלחמה
תימש + שני . רת'נאו האמי בתכנו מרכזי ובכלכלת קונצרנ י עוד
בעשור שלפנ י המלחמה. כבר ב אוגוסט 1914 , יומיי לאח ר פרו #
המלחמה, הוא מסר לשר המלחמה תזכיר שהכיל תכנית שתאפ שר
לגרמניה לנה ל מלחמה במש + שנ י . על פֿי ה הצעה, יש ל רכז א ת
הפיתו ח, את הייצו ר ואת הא ספ קה ש ל כל חומרי ה גל בוו ע דה
ממשלתית א חת.
רת'נאו נכנס למשרד המלחמה לנהל את אספק ת חומרי הגל
ונעשה המתכנ הראשי של הכלכלה הג רמנית שנקרא ה סוציאליז
מלחמתי. הוא שי רת במשרד ה מלחמה עד מר # 1915 , ואז נאל #
להחלי - בני הול ה חברה את אב יו שנפ טר. רת'נאו השאיר במטה
הכללי את ע וזרו מחברת אאג, מולנדור - ( Mollendorff ), שהא מי
בריכוז ותכנו ממשלתי כנ גד ה אגואיז הכל כלי. ב 1916ֿ , אחרי
שגרמניה ספג ה כמיליו אב דות ב מלחמה ממושכת ב שתי חזיתות מ ול
אויבי בעלי משאבי גדול י בהרבה, היה ברור שההת מודדות תהי ה
ג – ואו לי בעיקר – התמודדות כ לכלית. במטה הצ ב א יזמו את
תכנית הינדנ בורג במטרה לתכנ את כל הכלכלה ולגיי ס את כ ל כוח
האד הגרמני למלחמה המ מושכת. הכנת התכ נית הוט לה על קולונל
באואר ( Bauer ), שעתיד להיות נאצ י פעיל, ועל עוזרו של רת'נאו ,
מולנדור -. במשרד המלחמה רוכזו תעשיינ י , כלכלני וגנרל י
שהחלו לנהל את ה כלכלה ולעבו ד על תכנית הינדנבורג. רוב
ישתלב ו בע ת יד במנגנו הכלכלי של היטלר. התכנ ית כל לה, בי
השאר, גידול עצו של ה תעשייה הכב דה, סג ירת האוניברסיטאות,
גיוס כ ללי לעבודה של כ ל הנש י והג ברי שאינ בצבא , תוספ ת
שעות עבודה, עבוד ת כפיי ה ב אזו רי הכ בושי , ריכוז יצרני קטני
בטרוסטי גדולי , קיצו ב מזו ושליטה מרכזית על המחירי .
הינדנב ורג א מר: כל הא ומה הגרמנית חייבת לחיות רק בשירות
המולדת. מולנדור - הגדיר את הת וכנית מסגרת לסדר כלכלי חדש.
כעבור שנה אמר רת'נאו שלתכנ ו שה ו שג אי תקדי ב היסטוריה
ותהיה לו ה שפעה ג א חרי המלחמה. בש נת 1918 פרס רת 'נאו