המצגת הוכנה הוצגה על-ידי רוית יצחקי ויהונתן הימן במסגרת הקורס "פסיכולוגיה למתכננים" שהועבר על-ידי ד"ר מיכל מיטרני. המצגת מתארת את ההשלכות מבחינת ההיבטים הפסיכלוגיים של בנייה לגובה.

1. היבטי ההשפעה הפסיכולוגיים של בנייה לגובה הצגת הנושא בקורס : היבטים פסיכולוגיים בתכנון ד " ר מטרני מיכל מגישים : יצחקי רווית , הימן יהונתן

2. למה (כובע עף) לגובה ? צרכים אנושיים ( Aregger & Glaus, 1967 ) הפגנת כוח עוצמה שליטה באמצעות השקפה על הנעשה מלמעלה המניע הדתי – מתקשר לשליטה על המרחב הנצפה ( הר הבית , מסגד אל - אקצה , כנסיית הקבר ) המניע האסתטי – בולטות , ייחודיות , קריאות , נצפות

3. ועוד סיבות לבנייה לגובה ניצול יעיל של משאב הקרקע – אפשרות להשגת צפיפויות גבוהות יתרונות לגודל שירותים משותפים – תחבורה ציבורית , פינוי אשפה , תשתיות משותפות מאגר משאבים משותף – ועד בית , מגוון כשרונות אבל ... כמה גבוה זה גבוה ? בעיית הגדרת הבנייה לגובה בישראל משאב במחסור !!! יותר מ - 91% מהאוכלוסייה ביישובים עירוניים (2000+)

4. השימושים והמשתמשים שימושים – מגורים, תעסוקה שימוש ישיר = השוהים בבניין דיירים מבקרים עובדים שימוש עקיף = הנמצאים מחוץ לבניין בספרות – בעיקר התייחסות למבני המגורים התייחסות המשתמשים למבנה שונה לפי השימוש שלהם בו ( צ ' רצ ' מן א ., 1991) מאפייני התייחסות שונים מין , גיל , שלב במחזור החיים , מעמד חברתי - כלכלי , סגנון חיים / תרבות , בריאות ועוד ... דיירים – עוברי אורח פרט – חברה היבט התכנון הפיזי אבחנה על - פי מאפייני האנשים מגוון מטרות, צרכים וטעמים

5. צפיפות קושי בהפרדה בין " בנייה לגובה " " וצפיפות " ניתן לבנות לגובה גם בצפיפות נמוכה ( צפיפות אובייקטיבית Density – אנשים / יח " ד לדונם ) אבחנה בין צפיפות אובייקטיבית לסובייקטיבית צפיפות סובייקטיבית Crowding – שונה מאדם לאדם חוויה פסיכולוגית או סובייקטיבית הנובעת מההכרה שלאדם יש פחות מרחב משהיה רוצה (1972 Stokos, ) אבחנה בין צפיפות דיור במשק הבית וצפיפות בשטחים מחוצה לו Crowding Theory (Fischer, 1976)

6. תוצאות של צפיפות גבוהה על-פי מחקרים שונים שימוש באלכוהול ( Donnelly, 1978 ) השפעה פיזיולוגית שלילית – שחפת ( Wanyeki, et al, 2006 ) ביצוע משימות ( Heller, Groff & Solomon, 1988 ) תוקפנות ( מחקרים במעבדה ובבתי כלא ) פגיעה עצמית ( Jarvis, Ferrence & Whitehead, 1982 ) חוסר ישע ( Levine, Martinez, Barse & Sorenson, 1994 )

7. תוצאות הצפיפות (Crowding) רוב המחקרים על מגורים נערכו למעשה במעונות אוניברסיטאיות . משם הסיקו על מגורים בכלל , למרות שישנם מאפיינים רבים שונים בין שני סוגי המקומות תגובות פסיכולוגיות ללחץ – הסתגלות , שינוי עמדות כלפי אחרים תגובות התנהגותיות – ביצועים ותגובות מפחיתות אינטראקציה השפעות מאוחרות – בריאות וביצועים ובהקשר לצפיפות דיור : הפחתה בשליטה הנתפסת – פחות שליטה , פרטיות ובטחון חוסר שביעות רצון ממקום המגורים ( Stevenson, Martin & O’Neill, 1967 ) תחרות על משאבים ( שירותים ) קיימים בעיות בהקשרים חברתיים – גם בבניין ( Stevenson, Martin & O’Neill, 1967 ) וגם מחוצה לו השלכות חברתיות – סביבת מגורים צפופה כמגבילה פיסית וחברתית , המקשה על כל קבוצות הגיל - הניסיון באנגליה ( Michelson, 1977 ) פגיעה בקהילתיות – בפרוורים של ערים צפופות עם מגוון אתני קושי בהשגחה על ילדים – מחקר שנערך באוסטרליה (Stevenson, Martin & O’Neill, 1967 ) . פשע – כנראה קשר לא לינארי ( Beaslet & Antunes, 1974 ) בעיות בריאותיות – מחקר טוקיו תסמונת הבניין החולה ( S.B.S ), מחלות נשימה והפרעות נאורוטיות בקרב ילדים ( Adams & Conway, 1974 ) התאבדויות ( Jarvis, Ferrence & Whitehead 1982 קנדה )

8. השפעות בנייה לגובה על דיירים רמת בטחון (1972) – סביבה עם רמת הכנסה בינונית ומטה עשויה להוות חממה לפשע . צורת הבנייה הארכיטקטונית , כמשפיעה על תחושת הביטחון – פרוזדורים ארוכים , חדרי מדרגות לא מוארים , יציאות חרום שמשקיפות לאזורים חשוכים . קשיים ב התמודדות עם הזר ו חוסר ביטחון , פגיעה ב עצמאיות וב חופשיות – ילדים ( פחות עצמאיים ) יחסי שכנות – מורכב ( תלוי העדפה – שכנות טובה / אנונימיות ) תחושת ה פרטיות – מזיק לפרטיות המשפחה , יוצרים אווירת רכילות בדידות – דירות קטנות ללא מקום לאירוח

9. השפעות בנייה לגובה על עוברי אורח רעש מוגבר , זיהום אוויר , ו עומס ברחובות שעשוי להוות סיכון בטיחותי הן להולכי הרגל ורוכבי האופניים . נוכחות רבי קומות מקטינה את הפעילויות החברתיות המתרחשות ברחוב בפרט ובחוץ בכלל ביחס לבניינים נמוכים - בשכונות המכילות רבי קומות יש משמעותית פחות אנשים המבלים בחוץ ( משחקי ילדים , מפגשי שכנים וכו ') מאשר בשכונות המכילות בניינים נמוכים . ההשלכות הוויזואליות והסימבוליות – סמל להשתלטות כוחות כלכליים , איבוד האופי , קנה המידה של הבניינים , חזיתות הבניינים ( Appleyard & Fishman, 1977 ) פגיעה בנוף של אחרים וב תחושת המרחב שיש כאשר ניתן לראות למרחקים בתוך העיר . בעיה זו מחריפה בערים כמו סן פרנציסקו וחיפה , שם הטופוגרפיה מאפשרת מבטים למרחקים .

10. השפעות בנייה לגובה על העיר והחברה העירונית איכות סביבה : פגיעה בהיצע השטח הפתוח וצמצומו גידול באי - החום העירוני שינוי משטרי רוחות פגיעה בפיזור מזהמים השפעה על הטבע העירוני השפעה על נגר עילי הצללת בניינים אחרים ופגיעה ב " זכויות אור " תחבורה : דוחק תאונות דרכים חסרונות כלכליים : עלויות אחזקה השפעות חיצוניות שליליות על פעילות כלכלית באזורים כפריים

11. השפעות בנייה לגובה על החברה העירונית נוכחות רבי קומות מקטינה את הפעילויות החברתיות המתרחשות ברחוב ביחס לבניינים נמוכים פארקים ציבוריים - בניינים סובבים את הפארק וסוגרים עליו מבחינת אוויר ואור פוגמים בהנאות האנשים מהפארקים ומקטינים את מספר האנשים המבקרים בו . ( Gelb & Dornbusch 1977 , סאן - פרנסיסקו ) מחסום עבור קבוצות ממעמד סוציו - אקונומי נמוך – בשל עלות אחזקה גבוהה בניינים גבוהים בצפיפות גבוהה יכולים ליצור נקודת גודש מרכזית במפלס הרחוב . רמות מוגברות של זיהום אוויר , בעיקר בשל ריבוי כלי רכב ויכולת פיזור מופחתת . הקצנת פערים חברתיים - פגיעה ביכולת של קבוצות מסוימות להחזיק רכב פרטי .

12. המלצות לתכנון פיזי נכון הגבלה על גודל דירה מינימאלי באמצעות תקינה או התייחסות לכך בעת אישור תכניות . ( Hogue & Marcus, 1977 ) שביעות רצון – המלצה לשטחים ירוקים ונוף מטופח , השקפה לנוף מהדירה בטחון - אי שליטה בכניסת זרים , גידור , תאורה פרטיות – כניסות נפרדות , מיסוך הדירות מש " פ יצירת מקומות מפגש – לובי כניסה , אולם אירועים שכונתי יח " ד עבור משפחות צעירות בקומות נמוכות בבניין 1-3 מגרש משחקים מקורה או פנימי עבור ילדים

13. ולא לשכוח , יש גם השלכות חיוביות היתרונות החיוביים נובעים בעיקר מהיתרון לגודל שמקנה " העיר " ( Mitrany, 2005 ) גישה לשירותים תחבורה ציבורית תכופה גישה ל שטחים פתוחים במרחק הליכה הזדמנויות מרובות ל מפגשים חברתיים נראה כי נשים מעריכות יותר לחיוב צפיפות גבוהה

14. תודה על ההקשבה !