הורידו את המסמך על מנת לראות כיצד ניתן לשפר ללא היכר את מערכת הבריאות בתחום הסטודנטים הישראלים שלמדו בחו"ל, שיפור שיביא לרווח של כולם- המטופלים והרופאים כאחד

1. ‫אי-מייל‬
‫טלפון: ٤٥٠-‬ ‫‪bari2015@gmail.com‬‬
‫٩٨١٥٨٦٧ , ٢٠-١٥٥٥٤٣٥‬
‫ט'ז באדר תש"ע‬
‫٢ במרץ ٠١٠٢‬
‫"בריא" - מסמך עמדה‬
‫*על אף שמסמך זה‬ ‫*מסמך זה כתוב בלשון זכר אך הינו מתייחס גם לנקבה.‬
‫מתייחס בעיקר לאוכלוסיית הרופאים והסטודנטים לרפואה, סעיפים רבים נוגעים לכלל אוכלוסיית הסטודנטים הישראלים אשר לומדים‬
‫בחו"ל כחלק מהחתירה לשוויון זכויות בין סטודנט ישראלי הלומד בחו"ל אל מול עמיתו הישראלי הלומד בארץ )ראו סעיף ٤, עמוד ٤(.‬
‫חזון:‬
‫•רופא ישראלי, שמילא את כל חובותיו למדינה, שב לישראל מלימודים בחו"ל ומשתלב בצורה מיטבית תוך תרומה‬
‫למערכת בריאות איכותית.‬
‫מטרות:‬
‫•סינרגיה בין צורכי המדינה לרופאים במקצועות התמחות במצוקה וחוסר רופאים בפריפריה לבין צרכי הרופא שלמד‬
‫בחו"ל.‬
‫•קידום ההכשרה המקצועית של הרופא שלומד בחו"ל.‬
‫•חיזוק השתלבותם של רופאים ישראלים שלמדו בחו"ל במערכת הבריאות הישראלית.‬
‫•שוויון זכויות בין סטודנט ישראלי הלומד בחו"ל אל מול עמיתו הישראלי הלומד בארץ.‬
‫כיום, המדינה משקיעה ٠‬ ‫١. רקע‬
‫ישנו חוסר מעורבות ותמיכה‬ ‫שקלים בסטודנט הלומד בחו"ל ומקבלת רופא מן המוכן.‬
‫על רופא זה, בנוסף לחובותיו, גם מוערמים‬ ‫)כלכלית/ארגונית( מוחלט של המדינה בליווי הרופאים שבדרך.‬
‫קשיים רבים במהלך הכשרתו ועם חזרתו לארץ. הסטודנטים מחו"ל ברובם המכריע אינם נופלים ברמתם מאילו אשר לומדים‬
‫בארץ. ובסופו של דבר, כולם ישרתו את הציבור בישראל.‬
‫שכר הלימוד הממוצע בחו"ל הינו יקר פי ٦ משכר הלימוד בארץ ואפשרויות העבודה מחוץ לארץ מוגבלות ביותר בתקופת‬
‫הלימודים. הנטל הכלכלי על כתפי הסטודנטים ומשפחותיהם הוא כבד מנשוא ו"החזרת ההשקעה" לרופא שיעבוד במדינת‬
‫סטודנט אשר לומד בחו"ל, נחשף‬ ‫ישראל לאחר סיום לימודיו מגיעה לתקופה של למעלה משבע שנים.‬
‫לנהלים במדינות שונות בעולם ולתנאי העסקת רופאים במדינות אילו )הלוואות ממשלתיות ללא ריבית, מענקים, קליטה‬
‫מוסדרת, מציאת מקום עבודה לפני תום הלימודים, אי נחיצות של מבחן רישיון במדינות האיחוד האירופי, משכורות‬
‫גבוהות,שעות עבודה מועטות יחסית(.‬
‫מעורבות הולכת וגדלה של מדינות אירופאיות בסטודנטים הלומדים בחו"ל אינה פוסחת על הסטודנטים הישראלים, אשר‬
‫מקבלים חדשות לבקרים הצעות עבודה מפתות.‬
‫המצב הקיים, לצער כולם, ישתנה בקרוב, בעיקר בשל שינויים שמנהיגות מדינות שונות בעולם, וכבר עכשיו, יותר‬
‫ויותר סטודנטים ישראלים שלמדו בארץ, עוזבים את הארץ, ומדי שנה, פחות סטודנטים ישראלים שלמדו בחו"ל‬
‫חוזרים הביתה .‬
‫1‬

2. ‫עם הקולות המתגברים בנושא קריסת מערכת הבריאות, אנו, רופאים וסטודנטים ישראלים, החלטנו להתארגן, להרים את‬
‫הכפפה ולהביא לשינוי מיוחל שיצעיד את הארגון הרפואי בישראל אל המאה ה-١٢, בכל הקשור לסטודנטים ישראלים אשר‬
‫קולות על הבאת רופאים זרים מגאורגיה‬ ‫לומדים בחו"ל.‬
‫ומקומות שונים בעולם מועלים לעיתים תכופות כפיתרון רעוע לטווח הקצר בלבד,פתיחת פקולטה נוספת לא תחפה לבדה על‬
‫החוסר הקיים . הפיתרון, נמצא מתחת לאף בדמותם של אזרחים ישראלים – בוגרי צבא אשר נוסעים ללמוד מעבר לים.‬
‫ניתן למנוע זאת ולהשאיר את רובם בארץ! ובכך, כנראה, לפתור חלק גדול מהבעיה הגדולה של חוסר ברופאים, עומס‬
‫במחלקות, והתמחויות במצוקה! זהו אינטרס של כלל מערכת הבריאות – מן החולים, שלשמם קיימת המערכת ועד לצוותים‬
‫הרפואיים בין אם למדו בחו"ל ובין אם לאו.‬
‫הבעיה בנושא הסטודנטים/רופאים ישראלים הלומדים בחו"ל מתחלקת לשלושה חלקים עיקריים:‬
‫٢. מעורבות המדינה מול אדם פרטי, שמילא את כל חובותיו כלפי המדינה, ומחליט ללמוד רפואה בחו"ל.‬
‫הנחת יסוד:‬
‫רוב הסטודנטים, בשנותיהם הראשונות, לומדים מתוך כוונה לשוב לארץ בתום לימודיהם! )מבוסס על כ- ٠٥٤ סטודנטים‬
‫ישראלים בדברצן – הונגריה, ופראג – צ'כיה בלבד(. לצורך השוואה - המדינה מכשירה כ- ٠٠٤ רופאים בשנה בארץ. בנוסף‬
‫על אלו, ישנם אלפי סטודנטים ישראלים בתהליך הכשרה ברחבי אירופה והעולם.‬
‫ממשלות בעולם, אשר בחרו‬ ‫א. הלוואה/מענק ממשלתי:‬
‫בפתרון לטווח ארוך ולא בהדבקת טלאים )לדוגמא, ממשלת נורווגיה(, לקחו החלטה, ובמקום לפתוח מוסדות הכשרה נוספים‬
‫שגם כך לא ייתנו מענה כולל לבעיה, נותנות לסטודנטים לרפואה אשר לומדים מחוץ לנורווגיה )לפיכך, עברו את בחינות‬
‫הכניסה ונמצאו מתאימים וראויים ללמוד רפואה(, הלוואות ממשלתיות, כמעט ללא ריבית, אשר מכסות את המחיר הנדרש‬
‫הלוואה מעין זו מעוגנת בחוזה המחייב את הרופא,‬ ‫לשכר לימוד ומחיה.‬
‫שמתעתד לשוב למדינתו, לעבוד בה, לפחות עד החזר מלא של ההלוואה )אשר מקוזזת מן המשכורת(.‬
‫אותן ממשלות בשיטה זו גם מצליחות לטפל בנושא של התמחויות במצוקה ובנושא של חוסר ברופאים בפריפריה על ידי‬
‫הפחתות משמעותיות בהחזר של ההלוואה לרופאים אשר בוחרים במסלול זה.‬
‫השתתפות מדינת ישראל הינה‬ ‫המצב בישראל כיום:‬
‫למאות אלפי שקלים.‬ ‫٠ שקלים. תמורה: רופא מן המוכן שעלות הכשרתו בארץ הייתה מגיעה‬
‫התיקון הנדרש:‬
‫סיוע כלכלי הוגן שייקבע על ידי ועדה מסודרת, ויינתן לאחר השנים הפרה קליניות )בהם כבר סביר להניח שהסטודנט אכן‬
‫יסיים את לימודיו( תוך התחייבות של הסטודנט לחזור לארץ ולעבוד מספר שנים במערכת הבריאות הישראלית. מהלך מעין זה‬
‫גם יחזק את הקשר בין הסטודנט למדינה.‬
‫אפשר כי ועדה של משרד הבריאות תאשר מספר אוניברסיטאות בחו"ל, ותקבע שסטודנטים שלומדים בהן יהיו זכאים לסיוע.‬
‫)הסיוע יכול להיות גם מותנה בממוצע ציונים מסוים ומעוגן אל מול האוניברסיטאות השונות מחוץ לארץ(.‬
‫משלחות‬ ‫מתן מענק חזרה לארץ לסטודנטים שלא השתמשו בסיוע.‬
‫רשמיות של משרד הבריאות לאוניברסיטאות השונות על מנת לבקר את איכות הלימודים ולעודד סטודנטים בכל דרך אפשרית‬
‫לחזור ולהיקלט בארץ.‬
‫החל מהשנה השנייה‬ ‫ב. הכשרה מקצועית:‬
‫ללימודים, הסטודנטים נדרשים לבצע תרגולי חובה במחלקות השונות )בד"כ בחודשי הקיץ – על מנת לצבור ניסיון קליני(,‬
‫בעדיפות על ביצוע התרגולים בארץ מוצאם- מתוך ההנחה הפשוטה שבמערכת זו ישתלב הבוגר.‬
‫לא קיימת‬ ‫המצב בישראל כיום:‬
‫תשתית או נוהל מוסדר לקליטת מאות הסטודנטים שמגיעים בכל קיץ למחלקות השונות בבתי החולים בארץ.‬
‫ההשתלבות כיום‬ ‫אין הקצאת משאבים לתרגולים של סטודנטים מחו"ל בבתי החולים בארץ.‬
‫2‬

3. ‫מבוססת על נפוטיזם, קומבינות, נעשית בצורה מחתרתית ועל פי גחמותיו של מנהל מחלקה זה או אחר. הדבר מביא למצב‬
‫אבסורדי בו אין לסטודנט מעמד ברור, אין מי שמפקח עליו, מכשיר אותו, או מוודא ביצוע הולם של פעולות הנדרשות‬
‫מסטודנט רפואי בדרגת הידע שלו. כתוצאה מכך, מספר הולך וגובר של סטודנטים פונים לבתי חולים במדינות אחרות ולעיתים‬
‫קרובות מקבלים יחס והשקעה גבוהים יותר. בנוסף, תופעה רווחת בבתי החולים, הינה גישה לא שיוויונית כלפי סטודנט מחו"ל‬
‫אל מול עמיתו הישראלי שלעיתים גובלת בזלזול מופגן.‬
‫המצב אינו תמיד כך וראויים לציון לשבח כתוצאה מהתנהלות פרטנית בעניין ביה"ח שערי צדק בירושלים ובתי חולים אחרים‬
‫לעיתים ניתן לשלם, סכומי כסף גבוהים,‬ ‫ברחבי הארץ.‬
‫לאגודת הסטודנטים, ולהירשם דרכה לסבב מחלקות, אך מבלי להירשם כחברים באגודה‬
‫בנוסף, ברוב בתי החולים בארץ אין אפשרות עבודה לסטודנטים בשנה חמישית/שישית לסטודנטים מחו"ל, לעומת סטודנטים‬
‫מהארץ שמועסקים כעוזרי רופא בתשלום.‬
‫הכנת נוהל/תכנית מקיפה,‬ ‫התיקון הנדרש:‬
‫כלל ארצית שתהיה תקפה לכלל בתי החולים בארץ לקליטה והכשרה של סטודנטים מחו"ל, שתחל בשנות ההכשרה הראשונות‬
‫ותסתיים עם תום לימודיהם. אלמנט זה יהווה נדבך נוסף באחריות המדינה כלפי הרופאים שישרתו את הציבור בישראל‬
‫בעתיד.‬
‫מתן אפשרות עבודה לסטודנטים מחו"ל בכל בתי החולים בארץ החל מסיום שנת הלימודים הרביעית. )הדבר יקל משמעותית‬
‫על העומס האדיר במערכת הבריאות היום, וייצור שילוב מוקדם של הסטודנטים בארץ(.‬
‫٣. התנהלות המדינה בקליטת אזרחים ישראלים, שמילאו את כל חובותיהם למדינה, וסיימו לימודי רפואה מחוץ‬
‫לגבולות הארץ.‬
‫בוגר לימודים בחו"ל‬ ‫א. השתלבות במערכת:‬
‫המגיע לארץ מעוניין להשתלב בצורה מהירה וחלקה במערכת.‬
‫חוסר כוח אדם‬ ‫המצב בישראל כיום:‬
‫נהלים לא מעודכנים באתר‬ ‫להתמודדות עם ריבוי הפניות )לא עונים לבקשות, אין מענה טלפוני(.‬
‫חוסר תיאום בין גופים שונים האחראים לרישוי‬ ‫הרשמי של משרד הבריאות.‬
‫הרופאים.‬
‫ארגון מחדש, רענון‬ ‫התיקון הנדרש:‬
‫הנהלים, הוספת כוח אדם מקצועי לגופים הבירוקרטים שעובדים מול הרופאים השבים.‬
‫כרגע,‬ ‫ב. המבחן לקראת סטאז'/רישוי והגרלת הסטאז'‬
‫איננו עוסקים בשאלה האם המבחן נחוץ או לא, על אף שהנושא בוער בעצמותינו ועל אף העובדה שבוגרי האיחוד האירופי‬
‫פטורים ממבחן זה ברחבי אירופה כולה, מה שמגביר את כמות הבוגרים הישראלים בחו"ל שבוחרים להישאר באירופה ואף‬
‫מעלה את השאלה - האם באמת מערכת הבריאות הישראלית טובה יותר מזו של: אנגליה/ גרמניה/נורווגיה/ שוודיה/ איטליה/‬
‫צרפת/ ספרד/ צ'כיה/ הונגריה וכו'?‬
‫מועדי מבחן‬ ‫המצב בישראל כיום:‬
‫דוגמא: רופא‬ ‫מועטים )٢ בלבד בשנה – מועד פברואר וספטמבר(.‬
‫שמסיים את לימודיו בינואר, אינו יכול לגשת לבחינה בפברואר כיוון שלוקח לרשויות מספר חודשים לעיבוד מסמכיו מחו"ל‬
‫ועד לקבלת תשובה לגבי הזכות להיבחן במבחני הרישוי. לכן, רופא זה ימתין למועד ספטמבר, ובמידה שיעבור את הבחינה‬
‫)וימתין עוד ٠٦ יום מיותרים עד לקבלת התוצאות(, יחכה בסבלנות למעלה מחמישה חודשים מיום הבחינה עד לשיבוצו‬
‫לסטאז'. מכאן, שגם רופא ברמה מקצועית גבוהה, שעבר את הבחינה בהזדמנות הראשונה, ימתין שנה עד לשיבוצו לעבודה.‬
‫אם לא עבר בהזדמנות הראשונה, אלא בשנייה, ימתין כמעט שנתיים!‬
‫3‬

4. ‫תקופת המתנה זו הינה בזבוז זמן יקר מאד לרופאים שסיימו, הם חסרי הכנסה בתקופה זו, אך חמור מכך – זהו בזבוז אדיר‬
‫למשק המגיע למאות אלפי ימי עבודה שיורדים לטמיון.‬
‫מתקיימת הגרלה לפני הסטאז' שעל פי תוצאותיה משובץ הסטאז'ר לבית חולים מסוים בארץ. כיום, לא ברור כיצד מתנהלת‬
‫הגרלה זו ומהם כל הקריטריונים שמגולמים בתוצאה הסופית של ההגרלה. כמו כן, אין שקיפות ולא מתפרסמות סטטיסטיקות‬
‫וניתוחים לגבי תוצאות הבחינה.‬
‫הוספה מיידית של שני‬ ‫התיקון הנדרש:‬
‫במידה ויתאפשר, ובהנחה‬ ‫מועדי בחינה בשנה )לפחות( שלא תלויים בקורס של משרד הבריאות.‬
‫שלא נעשה הדבר בעשר השנים האחרונות - רענון ההחלטה בנוגע לנחיצותו/ אי נחיצותו של המבחן לקראת סטאז'/ רישוי.‬
‫הבהרה לגבי האופן והקריטריונים על פיהם מתנהלת ההגרלה, וכמובן - שקיפות בכל הנוגע לסטטיסטיקות, אחוזי הצלחה,‬
‫וניתוחים שונים הנוגעים בתוצאות הבחינה.‬
‫٤. שוויון זכויות בין סטודנט ישראלי הלומד בחו"ל אל מול עמיתו הישראלי הלומד בארץ.‬
‫סעיפי הנספח מתייחסים לשינויים שאנו מעוניינים לקדם במכלול רחב של תחומים הקשורים בסטודנט הישראלי שלומד בחו"ל‬
‫על מנת להביא לשוויון בינו לבין עמיתו הישראלי הלומד בארץ.‬
‫ביטוח לאומי - ביטוח לאומי מכיר בסטודנטים בחו"ל כ"תושב שאינו עובד כלל ואין לו הכנסות" ולפיכך, נאלץ‬
‫לשלם 051 ש"ח לחודש )החל מינואר 0102( לעומת הסטודנטים שלומדים בישראל ומוכרים כסטודנטים‬
‫בביטוח לאומי. המשמעות היא שאלו מביניהם שאינם עובדים משלמים 311 ש"ח בחודש בלבד )החל מינואר‬
‫0102(.‬
‫מילואים – כבוגרי צבא, אנו מודעים היטב לנטל הכבד שמונח על כתפיהם של הסטודנטים הישראלים‬
‫שלומדים בארץ ואינם משתמטים מחובה זו. גם אנו, לכשנחזור, נמלא את חובותינו במלואן, כפי שעשינו עד‬
‫כה.‬
‫כיום, כל יחידה, באופן פרטני, מחליטה - האם ומתי להעביר את חייל המילואים לר"מ חו"ל, כך שלעיתים,‬
‫סטודנט שחוזר לארץ לחופשה קצרה על מנת להתאוורר מעט ולפגוש את משפחתו, נקרא למילואים.‬
‫נדרש נוהל מוסדר, יישור קו וקריטריונים ברורים, בכלל יחידות הצבא לגבי המעבר לר"מ חו"ל.‬
‫תעודת סטודנט- סטודנטים ישראליים הלומדים בחו"ל ובעלי כרטיס סטודנט בינלאומי, יזכו לקבל את ההטבות‬
‫אותן מקבל סטודנט בעל כרטיס סטודנט ישראלי כגון: הנחה בנסיעות בקווי תחבורה ציבוריים, מוזיאונים,‬
‫בנקים, גנים לאומיים, וכו'.‬
‫בכבוד רב,‬
‫ד"ר שי פרוינד‬
‫ד"ר דקל לייט‬
‫בשם החתומים מטה:‬
‫4‬