Download to read offline
More Related Content
מעברים יגדירו את הגבול החדש
- 1. אלוף בן מעבריםיגדירו את הגבול החדש, הארץ, ٩ ספטמבר ٥٠, עמ' ١ התוכנית המלאה של מעברי הגבול בין ישראל לרשות הפלשתינית קו התפר בין ישראל והרשות הפלשתינית לובש בהדרגה צורה של גבול בין מדינות, עם ביצוע ההתנתקות מרצועת עזה וההתקדמות בבניית גדר ההפרדה בגדה המערבית. ישראל נערכת עתה להקמת פרויקט גדול של מעברים ומסופי גבול, שדרכם תתנהל כניסת אנשים וסחורות בין שטחי הרשות וישראל. בסיומו, יכלול הפרויקט 33 מעברים בגדה המערבית ושניים או שלושה בעזה. היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, כבר הנחה את שר הפנים, אופיר פז-פינס, להכריז על מעברי ארז וקרני ברצועה כ"תחנות גבול". אם יתממשו התוכניות, ישתנה לחלוטין משטר הגבולות בין ישראל לרשות. המעברים סביב הרצועה ובגדה יתפקדו כגבולות לכל דבר, כשאזרחים מפעילים את המתקנים מטעם "רשות המעברים הלאומית", והסחורות עוברות בדיקה מהירה באמצעים טכנולוגיים מתקדמים. המימון הבינלאומי שמבקשת ישראל לפרויקט מעניק בתמורה השפעה לגורמים זרים על מיקום המעברים ואופן פעולתם. כך מעמיקה תוכנית המעברים את תהליך ההיפרדות של ישראל מהשטחים, בלי קשר להסדר מדיני שיושג עם הרשות. לתפעול מעברי הגבול אחרי ההתנתקות תהיה חשיבות מכרעת בעיצוב מערכת היחסים החדשה בין ישראל לרשות. המעברים יקבעו אם רצועת עזה תוכל לפתח מערכת כלכלית עצמאית, ואם ישראל תקבל הכרה בינלאומית בסיום הכיבוש בעזה. בגדה אמורים המעברים החדשים, שיימסרו לתפעול אזרחי, להחליף את מערכת המחסומים הצבאיים, שהפכה לסמל הכיבוש והדיכוי של הפלשתינאים. בחודשים האחרונים מתקיים מו"מ בין ישראל, הרשות הפלשתינית וגורמים בינלאומיים על עתיד המעברים. שליח "הקוורטט" להתנתקות, ג'יימס וולפנזון, הצליח להשיג השבוע פשרה להפעלת המעבר בין מצרים לעזה. שר הביטחון, שאול מופז, הקים במשרדו את "מינהלת המעברים", והציב בראשה את בצלאל טרייבר, לשעבר ראש לשכות הרמטכ"ל ושר הביטחון וסמנכ"ל רשות שדות התעופה. המינהלת תרכז את הקמת המעברים, העברתם מהצבא לתפעול אזרחי, ושדרוג הטכנולוגיה שלהם. אנשיה גם מנהלים את המו"מ עם הפלשתינאים והגורמים הבינלאומיים. ראש הממשלה, אריאל שרון, קבע השבוע שאחרי היציאה מעזה, יעברו המגעים לאחריות המשנה לראש הממשלה, שמעון פרס. טרייבר התבקש להכין את התשתית להקמתה בעתיד של "רשות מעברים לאומית", שתנהל את נקודות החיבור, הנמצאות כיום באחריות צה"ל ורשות שדות התעופה. ישראל מבקשת מימון בינלאומי לפרויקט, שנועד להקל על חיי היום-יום של הפלשתינאים, ושעלותו תגיע ל-051-002 מיליון דולר. הסחר העתידי בין ישראל לפלשתינאים יתנהל בעיקר דרך ארבעה מעברים: קרני וארז ברצועת עזה ושער אפרים ותרקומיה בגדה המערבית - כולם על הקו הירוק. בנוסף, מתוכננים שני מעברים גדולים ליד ירושלים, בכניסות לרמאללה ולבית לחם, אך הקמתם מתעכבת בגלל התנגדות בינלאומית למיקומם. ההתנתקות עוררה בעיה כפולה במעברים מרצועת עזה - מי ישלוט ב"מעטפת החיצונית" של הרצועה, וכיצד יתנהל המעבר מעזה לישראל ודרכה לגדה המערבית. ישראל רוצה להסיר מעליה את האחריות לרצועה, ולקבל לכך הכרה בינלאומית. שיקול זה הכריע בקבלת הצעת הפשרה של מצרים ושל השליח הבינלאומי וולפנזון, להפעלת מעבר רפיח. פתיחתו תעניק לפלשתינאים חופש תנועה למצרים, ותמחיש שישראל אינה סוגרת לחלוטין את הרצועה. לפי התוכנית, מצרים תודיע על סגירת המעבר ברפיח לשיפוצים לחצי שנה. תנועת האנשים תועתק למסוף החדש בכרם שלום, שיופעל מהשבוע הבא, ותנועת הסחורות תועבר למסוף הקיים בניצנה. בתום השיפוצים, ייפתח מעבר רפיח מחדש לאנשים בלבד, בפיקוח בקרי גבול אירופים, ויותקנו בו טכנולוגיות מעקב שיאפשרו לישראל לדעת מי נכנס לרצועה.
- 2. הפלשתינאים קיבלו אתהפשרה, כיוון שרצו לשמור את עזה בתוך "מעטפת המכס" המשותפת עם הגדה וישראל. הם חששו מהפרדה בין שני חלקי הרשות, ומאובדן ההכנסות ממכס. ישראל דרשה לשמור בידיה את הפיקוח על הכניסה לרצועה, לפחות עד שהרשות תוכיח שהיא שולטת שם. החשש העיקרי של מערכת הביטחון הוא מכניסת מומחי טרור מחו"ל, שיסייעו לארגונים המקומיים. בעיית השליטה במעבר החיצוני היא יותר סמלית ממעשית. אבל במעברים בין הרצועה לישראל המצב הפוך. כלכלת הרצועה נשענת על סחר עם ישראל, או דרכה לגדה המערבית ולנמל אשדוד. מעבר קרני, שדרכו יוצאות המשאיות מעזה, הוא "צוואר הבקבוק". הבעיה העיקרית היא כושר הקליטה של קרני למעבר משאיות, שהצטמצם מאוד בתקופת האינתיפאדה. ישראל מתעקשת על בדיקה ביטחונית יסודית של כל המטענים הנכנסים לתחומה, בגלל פיגועי טרור שבוצעו במעברים, והדבר דורש זמן. הסחורות עוברות ממשאית פלשתינית, דרך המסוף, למשאית ישראלית. "נפח התנועה אינו מספיק, וחייבים להגדילו במהירות", אמר נציג הבנק העולמי בשטחים, נייג'ל רוברטס, שמסייע לצדדים במציאת פתרונות. בסתיו 6002 יותקנו בקרני שני מכשירים לשיקוף משאיות, שנרכשו במימון ישראלי ופלשתיני. המכשירים מסוגלים להתגבר על העומס, אבל עד שיותקנו יפעל המעבר בקיבולת נמוכה. ההסדר שיושג בקרני והפתרונות הטכנולוגיים שיימצאו שם יהיו הדגם להפעלת מעברי הסחורות האחרים בין ישראל והרשות. זו כנראה הסיבה, שכל המעורבים מקדישים הרבה אנרגיה למו"מ על הפעלת המעבר. השבוע כמעט הושג הסכם להפעלה משותפת של מעבר קרני. צוות המו"מ הישראלי הגיע להבנה עקרונית על נוהלי העבודה עם הפלשתינאים. אך המפגש התפוצץ בגלל שישראל לא הסכימה להתחייב למספר המשאיות שדרשו הפלשתינאים. הוויכוח העקרוני בין הצדדים נוגע לשיטת ההובלה. ישראל אוסרת על כניסת משאיות פלשתיניות לתחומה, ומתעקשת שהמטענים יועברו בשיטת "גב אל גב", שמסבכת ומאיטה את התהליך. הרשות רוצה להכניס משאיות ונהגים עם הסחורה לישראל, בשיטת "דלת אל דלת". הישראלים טוענים, שהמטען צריך לעבור באריזתו המקורית, אבל לא בהכרח באותה משאית. רוברטס מחפש פשרה, בהתאם לנהוג בגבול ארה"ב- קנדה, שם מעבירים את העגלה העמוסה במכולות, ומחליפים רק את הגורר. מערכת הביטחון מעדיפה שהמכולות יעברו מצד לצד במסוף. כגיבוי למעבר קרני, משדרגת ישראל את מעבר ארז. הפלשתינאים סירבו לשתף פעולה או לדון בתפעול המעבר, בטענה שהוא נמצא בשטח כבוש ולא על הקו הירוק. גורם בינלאומי העריך השבוע, שבקרוב יימצא לכך פתרון. בצד הישראלי יש ביקורת על הפלשתינאים, שמעכבים את פרויקט המעברים בגלל התעקשות על טענות עקרוניות. עם התקדמות בניית הגדר, יגבר הצורך במעברי גבול מודרניים גם בגדה. הצדדים מודעים לכך ופועלים בהתאם: לפני כשבועיים הושג סיכום בין ישראל, הרשות הפלשתינית והממשל האמריקאי להעברת 05 מיליון דולר לרכישת מערכות שיקוף למכולות. הכסף יחולק בין ארבעה מעברים. המערכות יופעלו רק בעוד כשנה וחצי. עד אז יונהגו פתרונות חלקיים. ישראל מתקדמת בבניית המעברים בגדה, בלי לחכות להסכמה פלשתינית. לפי התוכנית, הגדה תוקף במעברים, החל מ"חסם צהוב" בבקעת הירדן, ג'למה שליד ג'נין, שער אפרים, מעברים באזור ירושלים, ועד לתרקומיה בדרום. המסוף בג'למה הושלם, אך עובד בינתיים בתפוקה נמוכה. הקמת המעבר בשער אפרים תסתיים בסתיו, אך לדברי המקור הביטחוני, "בצד השני אין שום היערכות, לא בתשתית ובכבישים ולא בקבלת האחריות. אם הפלשתינאים לא יפעלו, זה ימשיך להיות צוואר בקבוק". בתרקומיה יוקם המעבר בשני שלבים, כדי להציבו על הקו הירוק. גורמי הסיוע הבינלאומיים מתנגדים למימון מעברים בעומק שטח הגדה, מה שמסבך את התוכנית הישראלית להקמת המעברים סביב ירושלים: ביתוניה ליד רמאללה לסחורות, קלנדיה להולכי רגל, שועפאת, א-זעים )בדרך למעלה אדומים(, מזמוריה ומחסום 003 שליד בית לחם. המעבר בביתוניה פועל, אך מעבר מזמוריה מוקפא בינתיים, וספק אם יוקם. בקלנדיה מקימים
- 3. מבנה חדש להקלתהמעבר ומרכז שירות לפלשתינאים בעלי תעודות ירושלמיות שנותרו "מחוץ לגדר". במקביל, פירסם משרד הביטחון מכרז לחברות אזרחיות שיפעילו את המעברים, במטרה להקטין את החיכוך בין צה"ל לאוכלוסייה . בניית הגדר בגדה אמורה להסתיים בשנה הבאה. אם התוכניות יושלמו בזמן והמימון יגיע, המעברים ישרתו את הפלשתינאים בגדה, במתכונת החדשה של חייהם הנפרדים מישראל. הלקחים שיופקו בגבול החדש בעזה, יהיו בסיס למשטר המעברים שיונהג .