Beginners Guide to TikTok for Search - Rachel Pearson - We are Tilt __ Bright...
Dora
1.
2. הריסות בית הכנסת.
דורא אורופוס –
ֹוּ הָ וֶֹוּ סֹ ֹוּ סֹ
עיר עתיקה בצפון סוריה על גדות
הנהר פרת. על דרך השיירות מתדמור
שבמדבר לארץ נהריים.
זוהי העיר פלמירה המפורסמת
שבמדבר הסורי. שמשה תחנת מעבר
בדרך המחברת בין הודו לבין הים
התיכון. העיר נבנתה כמבצר אשורי,
חרבה ונבנתה שוב בשנת 003 לפני
הספירה בידי סלווקוס ניקטור היווני,
ממפקדי צבאו של אלכסנדר הגדול.
סלווקוס הוא שהוסיף לדורא את השם אירופוס על שם עיר הולדתו במקדוניה. מאז שימשה
דורא אירופוס ישוב ספר על הגבול שבין הממלכה הפרתית ולאחריה הממלכה הפרסית
במזרח לבין היוונים ומאוחר יותר הרומאים במערב. העיר שמרה על אופיה היווני גם ששלטו
בה הפרסים, ואוכלוסייתה המעורבת דיברה ארמית או יוונית.
העיר נחרבה במחצית השנייה של המאה ה- 3 לספירה, לאחר שהפרסים כבשו את העיר מידי
הרומאים. מאז נותרה דורה אורופוס בחורבנה, והיא נחשפה בחפירות שנערכו בשנות ה- 02
ֹוּ הָ וֶֹוּ סֹ ֹוּ סֹ
וה- 03 של המאה ה- 02 . בחפירות נתגלה בית כנסת יהודי. נוסף לבית הכנסת נחשפו במקום
מבנים פרטיים, מקדשים פגאניים וכנסייה.
3. בית הכנסת בדורה אירופוס
בית הכנסת של דֹוּרה אירופוס התגלה במהלך החפירות בעיר בשנת 2391 על ידי
ו הָ יֵ סֹ ֹוּ סֹ
משלחת של אוניברסיטה ייל שבארצות הברית.
הוא נחשב לממצא הארכיאולוגי המעניין והחשוב ביותר בחפירות העיר. בניית בית
הכנסת נשלמה כנראה בשנים 542-442, בתקופת התלמוד. בקיר המערבי של בית
הכנסת ישנה גומחה לארון הקודש. בית הכנסת נודע במיוחד בציורי קיר מרהיבים של
סצינות מהתנ"ך ביניהן חיי האבות, משה מקבל את עשרת הדברות , משה מבקש את
שחרור העברים ממצרים, כמו גם דמויות וסיפורים מספרי נביאים ראשונים )שמואל ,
דוד המלך , שלמה המלך ואליהו הנביא(. עוד בציורי הקיר מופיע גם חזון העצמות
היבשות של יחזקאל וסצינות ממגילת אסתר.
חוקרים משערים כי ציורי הקיר צוירו על ידי שני אמנים - אחד שצייר בסגנון הלניסטי
ואחד שצייר בסגנון פרסי. הסגנון ההלניסטי בולט בציורים המתארים את מגילת
אסתר. אסתר המלכה מצוירת כאלת עיר הלניסטית. לעומת זאת, בציורים המתארים
את בני ישראל נלחמים בפלישתים )המתוארים כפרשים פרתים(, משתקף סגנון
פרסי. הציורים כוללים גם פרטים שלא מופיעים בתנ"ך ומבוססים ככל הנראה על
מדרשי אגדה שאבדו עם השנים.
לאחר פירוק הקירות המצוירים התגלה מתחת למבנה התלמודי בית כנסת קטן יותר
וקדום יותר. כיום משוקם בית כנסת זה בתוך בית הנכאת הלאומי אשר בדמשק, כיון
שמקומה של דורא הוא בתוך שטח סוריה.
בית הכנסת נשתמר באורח אירוני משהו. הוא עמד בסמוך לחומה המערבית של
העיר ועל כן מולא בעפר כדי לחזק את ביצורי העיר מפני המצור הפרתי בשנת 652.
כך ניצל המבנה מן ההרס של הכיבוש. העפר בתוכו כמו גם אוויר המדבר היבש סיעו
בשימור המבנה וציורי הקיר.
4. תכנית בית הכנסת
בית כנסת זה לא היה גדול:
אורכו הוא 27,31 מטרים ורחבו
86,7 מ'.
בקיר המערבי, מול הפתח
הראשי, נמצא שקע, שאחוריו
וקצהו העליון מעוגלים. לשקע
עלו בשלוש מדרגות. הוא מתחיל
בגובה של 60.1 מ' מעל לרצפה.
גובהו 15.1 מ', רחבו 38 ס"מ
ועומקו 19 ס"מ. "היכל" זה,
הפונה לצד ירושלים, בא
להראות את הכיוון שאליו יפנו
המתפללים את פניהם בשעת
התפילה. ליד ה"היכל" נמצאה
הבימה, שמעליה היו קוראים את
התורה
6. "בשום בית כנסת עתיק אחר לא נמצאו ציורים בעלי ביטוי
חזק כל-כך כגון אלו שבדורא אירופוס. אולם בוודאי לא היה
ֹוּ הָ וֶ סֹ ֹוּ סֹ
זה בית הכנסת המצויר האחד והיחיד במינו בזמנו. בוני בית
הכנסת בוודאי השתמשו בנוסח המקובל בתקופתם… לא מן
הנמנע שמסכת ציורים דומה לאלה של דורא אירופוס היתה
ֹוּ הָ וֶ סֹ ֹוּ סֹ
מצויה גם בבתי כנסת אחרים בעת ההיא…"
הציורים שנתגלו בבית הכנסת בדורא אירופוס חשובים
ֹוּ הָ וֶֹוּ סֹ ֹוּ סֹ
ביותר מבחינת תולדות האמנות: "עד לתגלית זו היה אותו
סגנון אמנותי - יהודי הלניסטי - ידוע רק מציורי הנוצרים
הקדומים בקטקומבות שברומא; עתה נמצא מקור יהודי
לאמנות זו. ציורי דורא מעניינים כתערובת של השפעות
מזרחיות ומערביות, פרסיות והלניסטיות…"
7.
8. העובדה שיהודי דורא אירופוס לא חששו מאמנות הציור מעידה
על גישתה האוהדת של ההנהגה הרוחנית לאמנות. גישה זו
באה לידי ביטוי גם בפסיפסי בתי הכנסת של ארץ ישראל. יש
להניח, שציורי הקיר היו במאה השלישית בגדר חידוש בעיצוב
פנים בתי הכנסת, ומעיד על כך התלמוד הירושלמי "ביומוי
דרבי יוחנן שרון ציירין על כותלא ולא מחי בידייהו" )בימיו של
רבי יוחנן התחילו מציירים על הכתלים ולא מיחה בידם(.
)עבודה זרה פרק ג' הלכה ג'(.
בציורי הקיר בבית הכנסת מתוארים אירועים מחיי עם ישראל.
חלק מן הציורים הוא על פי המקרא וחלקם על פי המדרש.
חוקרים רבים ניסו להסביר את סדר הציורים והועלו השערות
רבות. שלמה )פריץ( גולדשמידט ז"ל שער שהציורים באים
להמחיש את ה"סליחה" )הפיוט( "מי שענה". ל"סליחה" זו
נוסחים רבים. אפשר לשער שהציורים נעשו על פי תכנית
הפיוט כפי שהיה בפי מתפללי בית הכנסת בדורא-אירופוס.
9. חשיבותו של בית כנסת זה רבה
ביותר בזכות שני ממצאים: גומחת
ההיכל וציורי הקיר. בתקופת המשנה
והתלמוד לא היה לספרי התורה
מקום קבוע בבית הכנסת, והם
הוחזקו בתוך תיבה נידת שניצבה
בחדר סמוך לאולם התפילה או
במבנה נפרד. התגבשות ארון
הקודש או ההיכל כמקום אחסון קבוע
של ספרי התורה החלה בתפוצות
כבר במאה השלישית, ובארץ ישראל
הופיע מתקן זה לראשונה במאה
הרביעית. ההיכל, המעוצב כגומחה
בקיר המערבי של בית הכנסת
.
בדורא אירופוס, הוא המוקדם ביותר
ששרד. הציור שמעליו, משקף את
ההיכל בבית הכנסת בדורא אירופוס,
תפיסתם הדתית של בני הקהילה.
למעלה ציור המנורה עם אתרוג ולולב,
חזית המקדש, ועקידת יצחק.
10. המנורה מתוארת כאן
בצורה הדומה לתאורה
בקשת טיטוס שברומי:
היא מוצבת על בסיס רחב
שמתחתיו נראות שלוש
רגלים זעירות. כידוע,
מתוארת המנורה
באמנות בתי הכנסת
הקדומים כשהיא ניצבת
על שלוש רגליים.
מתחת לרגלי המנורה
מופיע כאן עוד בסיס נוסף.
בצד הימני רואים אנו את אברהם האוחז בידו את המאכלת. אברהם מתואר כשגבו מופנה
אלינו; דבר זה היה הכרחי,כיוון שכנראה נאסר על ציור פני אדם בבית כנסת, וכיון שפניו
מופנים אל המלאך: "ויקרא אליו מלאך ה' מן השמים ויאמר אברהם, אברהם, ויאמר הנני.
ויאמר אל תשלח ידך אל הנער ואל תעש לו מאומה" )בראשית כ"ב, י"א-י"ב(. המלאך מודגם
בציור על ידי היד, הנראית בחלק העליון של הציור. לשמאלו של אברהם נראה המזבח, ועליו
נראה יצחק כשהוא עקוד. מימין נראה אוהל, ובפתחו דמות - כנראה שרה אשת אברהם. למטה
רואים את האיל הנאחז בסבך בקרניו.
11. תופעה מעניינת נמצאה במקצת הציורים והחוקרים חלוקים בכל הנוגע
למשמעותה: ברבות מדמויות האדם בציור )כמו למשל בדמותו של מרדכי
הרוכב על הסוס בתמונה המצורפת לערך זה( נוקרו העיניים. האם זה
מעשה ידיהם של בעלי תפיסה דתית המתנגדת ליצירת דמות אדם
מושלמת ברוח הכתוב 'לא תעשה לך פסל וכל תמונה'? הממצאים אינם
תומכים בהצעה זו, שכן העינים המנוקרות גם מצויות גתמונות שבגובה
הקיר, הרחק מהשג ידו של מבקר אקראי קנאי, ומאידך לא נפגמו רבות
מהתמונות במפלס התחתון של כתלי בית הכנסת!. ההסבר החלופי
שהוצע על-ידי חוקרי הציורים הוא שניקור העיניים נעשה דווקא בגילגולו
האחרון של בית הכנסת, כאשר הוא מולא בחול והיווה עמדה קדמית
ששמשה את מגיני העיר. אפשר שהציורים הריאליים הפחידו את מי
מהחיילים ששכנו במקום, וכדי למנוע את 'נעיצת העינים' של הציורים
ניקר הלה את העיניים.
13. משיית משה מן המים. בת המלך נראית עומדת במים עד מותניה ובשמאלה היא מושה
תינוק מתוך היאור. התיבה, בה היה התינוק מוטל, נראית מתרחקת מבת פרעה והלאה. ימין
בת המלך רומזת לדמות נערה המתקרבת אליה )הכוונה למרים( והיא מגישה את התינוק
לאשה אחת )ליוכבד? ( - אחד החוקרים מגלה זהות בין דמות אשה זו, היינו, יוכבד לדמות
אחת המיילדות - )כדעת תרגום יונתן ובבלי סוטה י"א(.
15. קריעת ים סוף
בציור זה נראים בני ישראל חמושים ערוכים בחמישה טורים. לפניהם מרחפים שני עמודים; אחד
שחור ואחד אדום; היינו עמוד העשן ועמוד האש. משה הנראה כאן כענק עובר לפני טורי בני
ישראל. לבושו יווני, ציציות בכנפיו, בימינו מטה המונף כדי לבקוע את הים. לרגליו כתובת ארמית:
"משה כד נפק מן מצרים ובזע ימא".משמאל נראים חילי מצרים טובעים בים סוף.
דמות שניה של משה ניצב משמאל ומניף את המטה. מעל הדמות יורדת יד מהשמים, כלומר היד
מצווה על מעשי המופת שעליו לעשות בים סוף. והנה דמות "משה" בשלישית, המוריד את המטה
כדי לשימו במים. בים נראים דגים, מהם שורצים בפנים המים ומהם קופצים אל היבשה.
שוב נראים בני ישראל צועדים מעברו השני של ים סוף, ביבשה. הם כבר זקופים חגיגיים יותר
מאשר במחזה הנ"ל; כאן נשקם מגוון, אדום, שחור, צהוב, סגול, כחול, אפור. ושוב נראית, כביכול,
ימין ה' פושטת מן הרקיע.
ברקיע מופיעים גוונים שונים הרומזים לאשמורת הבוקר )שמות י"ד 42(. הים נראה מבוקע לשתים
עשרה רצועות מים כנגד שניים עשר השבטים )ברוח תרגום יונתן בן עוזיאל(.
28. חזון העצמות היבשות-
יחזקאל ל"ז.הנביא עומד בתוך הבקעה
הייתה עלי יד ה', ויוציאני ברוח ה',
ויניחני בתוך הבקעה, והיא מלאה
עצמות". הוא עולה בקומתו על
זקני ישראל, ומעל לכל הניצבים רואים
אנו את יד ה'.
בתוך הבקעה מזדקרים לעינינו
ראש ואברים - המדגימים את
העצמות היבשות. בשיפולי הגבעה
הימנית כבר התחברו העצמות:
"ותקרבו עצמות עצם אל עצמו.
וראיתי והנה עליהם גידים, ובשר עלה,
ויקרם עליהם עור מלמעלה,
ורוח אין בהם" )שם, ז-ח(.
בצד השמאלי רואים אנו
שלושה אנשים, שכבר קמו לתחייה.
