Successfully reported this slideshow.
We use your LinkedIn profile and activity data to personalize ads and to show you more relevant ads. You can change your ad preferences anytime.
‫הטכניון – מכון טכנולוגי לישראל הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים‬      ‫עירוב שימושים כמנוע לפיתוח בר קיימא‬               ...
‫1. מבוא‬    ‫בעשורים האחרונים , התעוררו קולות רבים בשיח העולמי- סביבתי שנבעו מתוך הבנה קולקטיבית‬ ‫ואינדבדואלית לצורך בפע...
‫2. תוכן עניינים‬    ‫עמוד‬                                      ‫פרק‬           ‫2‬                                      ...
‫3. הקדמה‬            ‫משחר ההיסטוריה מודל עירוב שימושים אומץ על ידי מתכנני צורות התיישבות שונות, כאשר נקודת‬            ‫...
‫האו"ם הקים ועדה בינלאומית לדיון בנושאי‬           ‫4. עירוב שימושים- הגדרה‬   ‫סביבה ופיתוח, וב- 7891 ועדה זו פרסמה את‬  ...
‫פעילויות ותנועות שימור ופיתוח. אולם רק‬            ‫5.2 שלושה מרכיבים לפיתוח בר‬                                         ...
‫במקומות רבים , פיתוח של עירוב שימושים הוא‬         ‫כעת עולה השאלה איזה מודל סטרוקטורלי יכול‬‫נסיוני‬         ‫כעת נורמה ...
‫דיאגרמה של ‪ ,Westmount‬מונריאל המתארת את‬                ‫בקומות הראשונות או שימושים מסחריים‬          ‫השילוב הפיסי והפ...
‫לעומתם, משרדים קטנים וסדנאות עם פתחים‬              ‫3.6 תלות בקנה מידה ומיקומם בעיר‬      ‫)חלונות ודלתות( ברמת הרחוב מע...
‫חנות או סדנא בעלת פתחים לרחוב שהייתה‬           ‫המודל לאורך‬        ‫7. התפתחות‬             ‫ממוקמת בחלק החיצוני של הבי...
‫מהרחובות ומוקמו במתקנים מתאימים.‬                                 ‫7.3 רנסנס-‬      ‫תהליכים אלו משתקפים בתוכניות "הערים‬...
‫7.5 "איזור"- ‪ zoning‬החל מהמהפכה‬                          ‫התעשייה צרכה מקום נכבד יותר בערים.‬                ‫התעשייתי...
‫ו"כליאה" של אוכלוסיות חלשות יותר כמו עניים,‬      ‫01‬                                                       ‫לה קורבוזיה...
‫8. מאפיינים של עירוב שימושים‬                            ‫את העיר המודרנית תוך הנחה כי יספיק שינוי‬                      ...
‫החלקים הנפרדים. פיתוח של עירוב שימושים‬                      ‫הגברת הצפיפות של השימושים השונים‬   ‫מהווה מרכיב מרכזי בהתח...
‫היתרון במספר גבוה של שימושים בטווח‬                 ‫41.‬       ‫מרחב אחד שיצור קהילה אחת מגוונת‬   ‫הקרוב. הצפי הוא שהדב...
‫קיימות דוגמאות מעטות בעולם לתהליכים מסוג‬            ‫שמטרתן לקשור את הפרבר אל העיר. ברחבי‬    ‫זה, אך הם מתחילים להתרחש-...
Mix use planning as a generator to sustainable development   rotem shaiker & hadar ben- avraham
Mix use planning as a generator to sustainable development   rotem shaiker & hadar ben- avraham
Mix use planning as a generator to sustainable development   rotem shaiker & hadar ben- avraham
Mix use planning as a generator to sustainable development   rotem shaiker & hadar ben- avraham
Mix use planning as a generator to sustainable development   rotem shaiker & hadar ben- avraham
Mix use planning as a generator to sustainable development   rotem shaiker & hadar ben- avraham
Mix use planning as a generator to sustainable development   rotem shaiker & hadar ben- avraham
Mix use planning as a generator to sustainable development   rotem shaiker & hadar ben- avraham
Mix use planning as a generator to sustainable development   rotem shaiker & hadar ben- avraham
Mix use planning as a generator to sustainable development   rotem shaiker & hadar ben- avraham
Mix use planning as a generator to sustainable development   rotem shaiker & hadar ben- avraham
Mix use planning as a generator to sustainable development   rotem shaiker & hadar ben- avraham
Mix use planning as a generator to sustainable development   rotem shaiker & hadar ben- avraham
Mix use planning as a generator to sustainable development   rotem shaiker & hadar ben- avraham
Mix use planning as a generator to sustainable development   rotem shaiker & hadar ben- avraham
Mix use planning as a generator to sustainable development   rotem shaiker & hadar ben- avraham
Mix use planning as a generator to sustainable development   rotem shaiker & hadar ben- avraham
Mix use planning as a generator to sustainable development   rotem shaiker & hadar ben- avraham
Mix use planning as a generator to sustainable development   rotem shaiker & hadar ben- avraham
Mix use planning as a generator to sustainable development   rotem shaiker & hadar ben- avraham
Mix use planning as a generator to sustainable development   rotem shaiker & hadar ben- avraham
Mix use planning as a generator to sustainable development   rotem shaiker & hadar ben- avraham
Mix use planning as a generator to sustainable development   rotem shaiker & hadar ben- avraham
Mix use planning as a generator to sustainable development   rotem shaiker & hadar ben- avraham
Upcoming SlideShare
Loading in …5
×

Mix use planning as a generator to sustainable development rotem shaiker & hadar ben- avraham

1,120 views

Published on

  • Be the first to comment

  • Be the first to like this

Mix use planning as a generator to sustainable development rotem shaiker & hadar ben- avraham

  1. 1. ‫הטכניון – מכון טכנולוגי לישראל הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים‬ ‫עירוב שימושים כמנוע לפיתוח בר קיימא‬ ‫והדר בן אברהם 153500830‬ ‫מגישות : רותם שייקר 289643660‬‫בין אקולוגי לטכנולוגיה – קיימות כמנוע צמיחה 319602 , אדריכלית תגית כלימור, סמסטר א תש"ע 1102-0102‬
  2. 2. ‫1. מבוא‬ ‫בעשורים האחרונים , התעוררו קולות רבים בשיח העולמי- סביבתי שנבעו מתוך הבנה קולקטיבית‬ ‫ואינדבדואלית לצורך בפעולה סביבתית דחופה , המעלים את המחשבה על העתיד ובאחריות על הדורות‬ ‫הבאים. האתגרים בשיח הסביבתי יצרו תגובות פרגמאטיות ברמה מקומית , והתחיל ניסיון ליצור בסיס‬‫ל"מילון מושגים" המתאר ומנתח את הסביבה ואת אחריותו של הסובייקט בראייה לעתיד. )7991 ,‪(Helen‬‬ ‫החל משנות השבעים, חלו תמורות בתפיסת העירוניות כחלק מקולות הביקורת על השלכות המודרניזם‬ ‫ששאף לסגרגציה בין שימושים ובניסיון למצוא חלופה למודל הפרוורים והתלות הרווח ת בכלי רכב‬ ‫פרטיים. לשם כך, אומצו מודלים של "עירוב שימושים" המתייחסים לקנה מידה אנושי בשאיפה להגדיר‬ ‫מחדש את מערכות היחסים בין שימושים שונים בעיר במטרה להחיות את העיר מחדש. מתכנני ערים‬‫רואים במודל המערב שימושים כהכרחי ליצירת מערכת עירונית אחת דינמית. ) ,‪Roberts, Loyd- Jones‬‬ ‫7991(.‬ ‫גיין גייקובס כותבת בספרה, "מותן וחייהן של ערים אמריקאיות גדולות", שהמפתח לתכנון עירוני נמצא‬ ‫במודל המשלב שימושים ומספק שכונה חיה, בטוחה ומעניינת לתושבים. ) )1691( 8002 , ‪.(Jacobs‬‬ ‫אם כן, למודלים של עירוב שימושים השפעה נרחבת והשלכות ממשיות על חיי היום יום ועל האדריכלות.‬‫2‬ ‫עירוב שימושים כמנוע לפיתוח בר קיימא‬
  3. 3. ‫2. תוכן עניינים‬ ‫עמוד‬ ‫פרק‬ ‫2‬ ‫1.מבוא‬ ‫4‬ ‫3.הקדמה‬ ‫5‬ ‫4.עירוב שימושים- הגדרה‬ ‫5‬ ‫5.רקע תיאורטי- פיתוח בר קיימא ומודל העיר הקומפקטית‬ ‫5‬ ‫1.5 עירוב שימושים כפיתוח בר קיימא‬ ‫5‬ ‫2.5 שלושה מרכיבים לפיתוח בר קיימא‬ ‫7‬ ‫6.הבדלים במינוח- בין עירוב שימושים לשימושים מעורבים‬ ‫1.6 רגולציות ותקנות‬ ‫2.6 אירגון מרחבי‬ ‫9‬ ‫3.6 תלות בקנה מידה ומיקומם בעיר‬ ‫01‬ ‫7. התפתחות המודל לאורך ההיסטוריה‬ ‫01‬ ‫1.7 העידן העתיק‬ ‫11‬ ‫2.7 ימי הביניים‬ ‫11‬ ‫3.7 רנסנס טרום המהפכה התעשייתית‬ ‫21‬ ‫4.7 העידן התעשייתי‬ ‫31‬ ‫5.7 "איזור החל מהמהפכה התעשייתי‬ ‫31‬ ‫6.7 התפתחות הפרבר ניסיונות להכניס איכות חיים משנות‬ ‫ה02 ועד לשנות ה 07‬ ‫41‬ ‫7.7 ניו אורבניזם משנות ה 07‬ ‫41‬ ‫8.7 מאיזור לעירוב שימושים‬ ‫41‬ ‫9.7 עירוב השימושים היום –מודל חדש לקיימות‬ ‫51‬ ‫8. מאפיינים של עירוב שימושים‬ ‫51‬ ‫1.8 הגברת הצפיפות‬ ‫51‬ ‫2.8 השארת שטחים פתוחים‬ ‫51‬ ‫3.8 חיזוק מרכזי ערים‬ ‫61‬ ‫4.8 שילוב פונקציות‬ ‫61‬ ‫5.8 התערבות במבנים קיימים בסביבה העירונית‬ ‫71‬ ‫6.8 מערכות תחבורה יעילות בתכנון מוטה תחבורה‬ ‫ציבורית‬ ‫81‬ ‫7.8 עירוב שימושים כמודל דינמי‬ ‫81‬ ‫9. יתרונות של עירוב שימושים‬ ‫81‬ ‫1.9 העלאת איכות חיים ואורח חיים בריא‬ ‫91‬ ‫2.9 התאמה ורגישות לסביבה קיימת‬ ‫91‬ ‫3.9 תפקוד 42 שעות ביממה‬ ‫02‬ ‫4.9 נגישות וחשיפה עירונית‬ ‫02‬ ‫5.9 היבטים תחבורתיים‬ ‫02‬ ‫6.9 הקטנת הזיהום- שיפור תפקודים סביבתיים‬ ‫12‬ ‫7.9 שינויים חברתיים –קהילתיות והפחת בפשיעה‬ ‫22‬ ‫8.9 הגדלת שטחים ציבוריים פתוחים‬ ‫22‬ ‫01. אתגרים‬ ‫22‬ ‫1.01 קונפליקטים בין שימושים‬ ‫32‬ ‫2.01 כלכליות ורווחיות- תשואה לגודל‬ ‫42‬ ‫3.01 חוסר שביעות רצון‬ ‫52‬ ‫11. גישות שונות לעירוב שימושים ברמת העיר‬ ‫52‬ ‫1.11 השפעת הסטרוקטורה העירונית‬ ‫62‬ ‫2.11 עיקרון רשתות מרחביות‬ ‫62‬ ‫3.11 התהוות הרשת המרחבית‬ ‫62‬ ‫1.3.11 מהפכת המידע‬ ‫72‬ ‫2.3.11 לקראת עיר ברת קיימא‬ ‫82‬ ‫21. גישות שונות לעירוב שימושים – מודלים במת הבניין‬ ‫82‬ ‫1.21 עירוב שימושים ברמת הבניין‬ ‫82‬ ‫2.21 בניין כמערכת אוטונומית?‬ ‫82‬ ‫3.21 את מי הבניין משרת?‬ ‫92‬ ‫4.21 בניין כמערכת גמישה מרחבית- עקרון השלבים‬ ‫92‬ ‫31. דיון ומסקנות‬ ‫92‬ ‫תבנית לעירוב שימושים‬ ‫1.31‬ ‫13‬ ‫האם כל בנין צריך לקיים עירוב שימושים‬ ‫2.31‬ ‫23‬ ‫מגה- סטרוקטורות?‬ ‫3.31‬ ‫23‬ ‫אסתטיקה של עירוב שימושים‬ ‫4.31‬ ‫33‬ ‫צפיפות מול איכות חיים?‬ ‫5.31‬ ‫33‬ ‫השלכות עתידיות של המודלים העכשוויים‬ ‫6.31‬ ‫43‬ ‫הרשת הגלובלית כתאים של עירוב שימושים שיחליפו‬ ‫7.31‬ ‫את המרחב העירוני‬ ‫53‬ ‫41. סיכום‬ ‫63‬ ‫51. ביבליוגרפי ה ומקורות‬‫3‬ ‫עירוב שימושים כמנוע לפיתוח בר קיימא‬
  4. 4. ‫3. הקדמה‬ ‫משחר ההיסטוריה מודל עירוב שימושים אומץ על ידי מתכנני צורות התיישבות שונות, כאשר נקודת‬ ‫המפנה המשמעותית ביותר הייתה המהפכה התעשייתית במאה ה-91 , שהגדירה מחדש את יחסי‬ ‫השימושים בערים. לאורך השנים מודל עירוב שימושים התקיים תוך מגמת השתנות והתפתחות מתמדת‬ ‫כתגובה ובהתאמה לאקולוגיה התרבותית הרווחת. לאחרונה עולה דיון הבוחן מודלים עכשוויים‬ ‫המתייחסים לעיר כאל מרחב רשתי שפועל בסופר-פוזיציה ומשלב שימושים שונים המתפקדים בו זמנית.‬ ‫מודלים אלו ממחישים את העושר של החיים, מגבירים את חוויות העירוניות ויוצרים גישה נוחה למגוון‬ ‫פעילויות. מודל זה מתוכנן בקנה מידה אנושי ומציג גישה חיובית להתפתחות הקהילה , המשמר את‬ ‫מרכזי הערים ומייעד ם ל"אורגניזם חי ". עירוב שימושים מצריך חשיבה מחודשת לא רק למתכננים אלא‬ ‫לציבור כולו. תפקידו של הציבור לצרוך בפעילויות אלה כבר מלכתחילה ושאיפתם של המתכננים לתכנן‬ ‫את הלא מוכר. )6791 , ‪ .(Edmond Bacon‬במונחים אלו, היתרון של פיתוח לעירוב שימושים, מסתמן‬ ‫כשונה באופן דרמטי מהימים בהם תוכננו בניינים לצד בניינים באופן מובחן, כל אחד עם שימוש שונה‬ ‫ומטרה נפרדת הממחישים עקרון תכנוני מודרניסטי. פרויקטים אלו מציעים הרבה יותר מאשר החייאה‬ ‫מסחרית וכלכלית. באופן הולך וגובר הם מייצגים גילוי-מחדש של האורבאניות באמצעות אינטגרציה‬ ‫עשירה בין שימושים ופעילויות שתומכים אחד בשני בו זמנית, כשכל הפיתוח הזה נכלל תחת פרויקט‬ ‫אחד. )6791 ,‪. (Witherspoon, Abbett, Gladstone‬‬‫בעבודה נסקור את היחס המשתנה לעירוב שימושים לאורך השנים ואת מאפייני המודל, ננסה להבין כיצד‬ ‫מודל זה בא לידי ביטוי בימינו בעקבות תפיסת הרשתות המרחביות.‬ ‫ננסה לבחון אילו נושאים ברי קיימא מקדמים באמצעות מודל עירוב שימושים - הן מבחינת התפיסה‬ ‫שעומדת בבסיס ה רעיון והן מבחינת ההתפתחות העכשווית של המודל שעולה בקנה אחד עם תכנון‬ ‫מודע-סביבה. החשיבות של עירוב שימושים נוגעת לקנה מידה שונ ה ובאה לידי ביטוי ברבדים רבים של‬ ‫התייחסות עירונית. רבדים אלו יוצרים רדיוסים שונים של השפעה שמשליכים על קשרים פנימיים‬ ‫וחיצוניים של העיר.‬ ‫מתודולוגיית העבודה נסמכת על מקורות אקדמיים ופרסומים בכתבי עת עכשוויים הנוגעים לתכנון עירוני‬ ‫בר קיימא וכן על ספרות מקצועיים ותקדימים של פרויקטים בני זממנו.‬‫4‬ ‫עירוב שימושים כמנוע לפיתוח בר קיימא‬
  5. 5. ‫האו"ם הקים ועדה בינלאומית לדיון בנושאי‬ ‫4. עירוב שימושים- הגדרה‬ ‫סביבה ופיתוח, וב- 7891 ועדה זו פרסמה את‬ ‫מודל עירוב שימושים הינו תפיסה‬ ‫הדו"ח שלה, "‪ ,"Our common future‬הקרוי‬ ‫תכנונית המנסה לשלב שימושים שונים‬‫גם דו"ח ברונטלנד, ע"ש יושבת ראש הועדה .‬ ‫באותו תא שטח, או בשטחים סמוכים באותו‬ ‫דו"ח זה כלל לראשונה את המושג "פיתוח בר‬ ‫מרחב תכנוני. למודל זה תצורה פיזית‬ ‫קיימא".‬ ‫גמישה, והוא יכול לנוע בטווח רחב החל‬ ‫דו"ח ברונטלנד נשען על ארבעה עקרונות‬ ‫מחלל בודד בבניין, בניין או קומפלקס בקנה‬ ‫1‬ ‫ליצירת פיתוח בר-קיימא של החברה האנושית‬ ‫מידה גדול, שכונה, והתפרסות בין עירונית .‬ ‫בעולם:‬ ‫חיסול העוני בעולם, ובמיוחד בעולם‬ ‫‪‬‬ ‫השלישי, נחוץ לא רק מסיבות אנושיות‬ ‫5. רקע תיאורטי‬ ‫פיתוח בר-קיימא ומודל העיר‬ ‫אלא גם מסיבות סביבתיות .‬ ‫2‬ ‫הקומפקטית‬ ‫על העולם הראשון להקטין את צריכת‬ ‫‪‬‬ ‫המשאבים ופליטת הפסולת שלו .‬ ‫5.1 עירוב שימושים כפיתוח בר קיימא‬ ‫שיתוף פעולה בינלאומי בנושאים‬ ‫‪‬‬ ‫סביבתיים איננו אופציה אלא הכרח .‬ ‫על מנת להסביר כיצד עירוב שימושים‬ ‫שינוי לכיון של פיתוח בר-קיימא יכול‬ ‫‪‬‬ ‫מהווה פיתוח בר-קיימא, נפתח בהסברת המושג‬ ‫לקרות רק באמצעות פעילות קהילתית‬ ‫הנ"ל.‬ ‫המתייחסת ברצינות לתרבויות‬ ‫מקומיות .‬ ‫מושג זה הוא תולדה של תהליכי מודעות‬ ‫לסביבה והגנה על הסביבה שהחלו להיווצר‬ ‫בארצות אירופה וצפון אמריקה בהקשר של‬ ‫התקדמות התיעוש וכתגובה להם. בשנות ה- 07‬ ‫של המאה הקודמת, התחזקה המודעות לגידול‬ ‫בנזקים הסביבתיים ולמשבר הסביבתי העולמי.‬ ‫קבוצת מדענים ידועי שם, בהזמנת גוף מעורב‬ ‫של אנשי עסקים ומדינאים, הזמינה דו"ח‬ ‫סביבתי עולמי על הגבולות לפיתוח‬ ‫2791, ‪ .((Meadows‬הדו"ח עורר סערה בעולם‬ ‫המדעי ובמדיניות בינלאומית, בין השאר משום‬ ‫שהוא יצר קשר ברור בין עצם הפיתוח הטכנולוגי‬ ‫והזהיר‬ ‫והתעשייתי ובין נזקים סביבתיים,‬ ‫לראשונה מפני התמוטטות המערכת האקולוגית‬ ‫העולמית בעקבות פעילות האדם. בשנת 3891,‬ ‫1‬ ‫מתוך: מאמר שני בסדרה לקראת כנס מרחב‬ ‫בנושא צפיפות עירונית, 8002‬ ‫2‬ ‫דוד פרלמוטר, אביתר אראל, יצחק מאיר, יאיר‬ ‫עציון, יודן רופא, המדריך לבנייה ביו אקלימית‬ ‫בישראל, יוני 0102‬‫5‬ ‫עירוב שימושים כמנוע לפיתוח בר קיימא‬
  6. 6. ‫פעילויות ותנועות שימור ופיתוח. אולם רק‬ ‫5.2 שלושה מרכיבים לפיתוח בר‬ ‫3‬‫האזור המצומצם יחסית של החפיפה בין שלושת‬ ‫קיימא‬ ‫המעגלים מהווה באמת פיתוח בר-קיימא.‬ ‫קיימות הגדרות רבות לפיתוח בר-‬‫הגדרה שנייה: "פיתוח כלכלי השומר ומקדם את‬ ‫קיימא, אנו נתייחס ל אלו אשר בה ם קיים פירוט‬ ‫הסביבה תוך כדי שמירה וחיזוק השוויון‬ ‫ות אלו‬ ‫של שלושת מרכיבי הפיתוח. הגדר‬ ‫החברתי".‬ ‫כוללות בתוכ ן את ההבנה שפיתוח בר-קיימא‬ ‫איננו נטול התנגשויות בין ערכים שונים. מהותו‬‫הגדרה זו נובעת מביקורת על ההגדרה הקודמת‬ ‫של פיתוח בר-קיימא היא במציאת איזון בין‬ ‫ועל דיאגראמ ת שלושת המעגלים וטוענת‬ ‫הערכים השונים:‬ ‫שהשוויון בין שלושת המעגלים מטעה. הוא יוצר‬ ‫את הרושם שהסביבה, הכלכלה והחברה הם‬ ‫פיתוח בר-קיימא מהווה איזון בין:‬ ‫שלושה הקשרים שונים ובלתי תלויים שיש‬ ‫צורך בפיתוח כלכלי, כדי להתגבר על‬ ‫‪‬‬ ‫למצוא איזון ביניהם. בפועל, כך נטען, הסביבה‬ ‫עוני .‬ ‫מהווה את ההקשר והתנאי לקיום החברה‬ ‫צורך בהגנה סביבתית על אויר, מים,‬ ‫‪‬‬ ‫האנושית שבמסגרתה יכול להתקיים הפיתוח‬ ‫קרקע ומגוון המינים שכולנו תלויים‬‫,‬ ‫הכלכלי הדרוש לקיומה ולשגשוגה. על כן‬ ‫בהם בסופו של דבר.‬ ‫שמירת הסביבה ופיתוחה באופן ששומר על‬ ‫צורך בצדק חברתי וגוון תרבותי כדי‬ ‫‪‬‬ ‫העושר והמגוון של המערכת האקולוגית חייב‬ ‫לאפשר לקהילות מקומיות לפתור את‬ ‫להיות בראש סדר העדיפויות;‬ ‫העימותים הללו באופן שיביא לידי ביטוי‬ ‫שני בסדר החשיבות הוא קידום השוויון והאיזון‬ ‫את ערכיהם המיוחדים.‬‫החברתי, ומגבלות שתי המערכות האלה צריכות‬ ‫הגדרה זו ניתנת להצגה באופן גרפי על ידי‬ ‫לחול על המערכת הכלכלית. ניתן לייצג את‬ ‫שלושת מעגלי הפיתוח כפי שניתן לראות באיור .‬ ‫ההגדרה הזו באמצעות סכמת שלושת‬ ‫האליפסות שמוצגת באיור .‬ ‫שלושת מעגלי פיתוח בר קיימא:‬ ‫שלושת ההקשרים של פיתוח בר קיימא:‬ ‫לכל מעגל יש מטרות משלו, ואזורי החפיפה בין‬ ‫כל שלושת מעגלים מהווים סוגים שונים של‬ ‫3‬ ‫דוד פרלמוטר, אביתר אראל, יצחק מאיר, יאיר עציון, יודן‬ ‫רופא, המדריך לבנייה ביו אקלימית בישראל, יוני 0102‬‫6‬ ‫עירוב שימושים כמנוע לפיתוח בר קיימא‬
  7. 7. ‫במקומות רבים , פיתוח של עירוב שימושים הוא‬ ‫כעת עולה השאלה איזה מודל סטרוקטורלי יכול‬‫נסיוני‬ ‫כעת נורמה תכנונית ולא תהליך‬ ‫להשתלב בערים הקיימות ולממש את הרצון‬ ‫)0102,‪.(Foord‬‬ ‫לפיתוח בר קיימא?‬ ‫המודל הסטרוקטורלי שמשתלב עם פיתוח בר‬ ‫הוא מודל העיר‬ ‫-‬ ‫קיימא ומקדם אותו‬ ‫6. הבדלים במינוח בין-‬ ‫הקומפקטית 4 ) ‪ ,(The compact city‬המשלבת‬‫"עירוב שימושים" ו"שימושים‬ ‫את שלושת המרכיבים הנ"ל- סביבתיים,‬ ‫מעורבים"‬ ‫חברתיים וכלכליים . מודל זה מהווה עקרון‬ ‫בתכנון ועיצוב עירוני, שקורא לערים המעודדות‬ ‫1.6 רגולציות ותקנות‬ ‫צפיפות מגורים גבוהה ועירוב שימושי קרקע.‬ ‫המודל נשען על מערכת תחבורה ציבורית יעילה‬‫ההבדל בין "עירוב שימושים" ל"שימושים‬ ‫ויש לו תפרוסת עירונית המעודדת הליכה רגלית‬ ‫מעורבים" מתייחס בעיקר לארגון לקנה מידה‬ ‫ושימוש באופניים, צריכת אנרגיה נמוכה‬‫ומיקו ‪ o‬הפרויקט בעיר. יש מספר מדינות שקבעו‬ ‫והפחתת הזיהום. צפיפות גבוהה מעודדת מגוון‬ ‫חוקים לגבי עירוב שימושים- ברגע שמדובר‬ ‫הזדמנויות לאינטראקציה סוציאלית, כמו כן‬ ‫בפרויקט מעל 003 מ"ר הפרויקט חייב לכלול‬ ‫תחושת ביטחון. )0102 ,‪. (Dempsey‬‬‫עירוב שימושים. אך האם מסחר בקומת הקרקע‬ ‫מבחינה סטרוקטורלית, לעיר הקומפקטית יש‬ ‫של בניין משרדים או מגורים לצד משרדים?‬ ‫טקסטורה פנימית שונה מאוד מזו של "עיר‬ ‫מציג מודל של עירוב שימושים?‬ ‫מודרנית" טיפוסית. כיון שגרעין ההתיישבות‬ ‫בארה"ב ה "מכון לפיתוח עירוני " קבע שעירוב‬ ‫מתייחס לאופן שבו מרכיביו- אנשים, פעילויות,‬ ‫שימושים חייב לכלול שלושה שימושים או יותר‬ ‫שימושי קרקע , בניינים וחללים שזורים יחדיו‬ ‫שיגרמו לרווח בעל משמעות בעלי אינטגרציה‬ ‫)6991 ,‪.(Rowley‬‬ ‫פיזית ופונקציונאלית ושיהיו חלק מתוכנית‬ ‫מודלים של עירוב שימושים משתלבים באופן‬ ‫קוהרנטית אחת.‬ ‫טבעי ותומכים במימוש רעיון העיר הקומפקטית,‬ ‫2.6 ארגון מרחבי‬ ‫כיון שהסטרוקטורה הבסיסית של מודלים אלו‬ ‫מקיימת את השזירה בין המרכיבים השונים‬‫בספר ‪,Mixed Use Developments‬‬ ‫ברמות שונות של קנה מידה. ראשית התהוותו‬ ‫נכתב כי רבים מהפרויקטים הנדל"ניים מכילים‬ ‫של המודל כקונספט תכנוני הגיח לצד‬ ‫יותר משימוש אחד, אך חסרים בתוכם את‬ ‫ההתרחקות מהפונקציונליזם של ‪ CIAM‬וחיפוש‬ ‫שלושת המאפיינים שפיתוחם של עירוב‬ ‫אחר דרכים לתמוך ברעיונות של מודל העיר‬ ‫שימושים מכיל.‬ ‫הקומפקטית.‬ ‫פיתוח של "עירוב שימושים" משמעותו פרויקט‬ ‫4‬ ‫נדלנ"י בקנה מידה גדול המאופיין בשילוב של‬ ‫המונח "העיר הקומפקטית" הוטבע לראשונה‬ ‫שלושה או יותר שימושים רווחיים‬ ‫‪(George‬‬ ‫בשנת 3791 על ידי גורג דאנציג‬ ‫ופרודוקטיביים, כמו למשל דירות להשכרה,‬ ‫ותומס ל.סאטי ) ‪.(Thomas.L.Saaty‬‬ ‫)‪Dantzig‬‬ ‫משרדים, מגורים, בית מלון. במרבית‬ ‫שני מתמטיקאים שהחזון האוטופי שלהם נגזר‬ ‫הפרויקטים הנדל"ניים קיים יותר משימוש אחד,‬ ‫מהרצון לחזות בשימוש יותר יעיל במשאבים. המושג‬‫אך המגוון הפונקציונאלי שיש לעירוב שימושים‬ ‫כפי שהשפיע על תכנון ערים, מיוחס לגיין גייקובס‬ ‫חסר. לדוגמא , בניין מסחרי שבקומת הקרקע‬ ‫וספרה- מותן וחיהן של ערים אמריקאיות גדולות‬ ‫ממוקמות חנויות ומעליהן מגורים של בעל‬ ‫)1691(.‬ ‫העסק, בניין דירות יוקרתי עם חנויות ומשרדים‬‫7‬ ‫עירוב שימושים כמנוע לפיתוח בר קיימא‬
  8. 8. ‫דיאגרמה של ‪ ,Westmount‬מונריאל המתארת את‬ ‫בקומות הראשונות או שימושים מסחריים‬ ‫השילוב הפיסי והפונקציונאלי של מודל עירוב‬ ‫בקומת הקרקע שנמצאים ברוב בנייני משרדים‬ ‫שימושים5:‬ ‫ומגורים. סטרוקטורות מסוג זה נכנס ות תחת‬ ‫הקטגוריה של "שימושים מעורבים" להבדיל‬ ‫מפיתוח של "עירוב שימושים" שמאפייניו לעיל.‬ ‫הכותבים מסבירים כי שלושה או יותר שימושים‬ ‫רווחיים אלו בדרך כלל מרמזים על קנה מידה‬ ‫גדול, לדוגמא שטח של 000,005 רגל מרובע‬ ‫הכולל חנייה. אחת הסיבות לכך היא שפיתוח‬ ‫של עירוב שימושים מצריך שטח מספיק גדול-‬ ‫באמצעות פיתוח ורטיקאלי או אופקי, על מנת‬ ‫לאפשר תכנון אינטליגנטי שיצור את‬ ‫פיתוח המשתלב באופן קוהרנטי עם תוכנית‬ ‫האינטגרציה בין שימושים שונים. כמו כן, "מסה‬ ‫קיימת מציי ן לעיתים קרובות את הטיפולוגיה‬ ‫לעירוב‬ ‫קריטית מינימאלית" היא הכרחית‬ ‫וקנה המידה של השימושים, צפיפויות מורשות‬ ‫שימושים על מנת ליצור השפעה רחבה על‬ ‫וגורמים נוספים. תוכנית אב המעודדת פיתוח‬ ‫הציבור.‬ ‫של עירוב שימושים מצריכה מגוון גדול מאוד‬ ‫אינטגרציה משמעותית, פיזית ופונקציונאלית של‬ ‫ושיתוף פעולה גבוה מצד הגורמים הכלכליים,‬ ‫רכיבי הפרויקט יתאפיינו בשימוש קרקע‬ ‫המתכננים וניהול הרכוש. תהליך התכנון אם כן,‬ ‫אינטנסיבי הכולל דרכים בלתי מופרעות להולכי‬ ‫הוא הרבה יותר מורכב מאשר פרויקטים‬ ‫רגל. באופן פיזי, אינטגרציה זו יכולה לקבל‬ ‫נדל"ניים אחרים.‬ ‫ביטויים רבים; עירוב ורטיקאלי של רכיבי‬ ‫לא משנה מהי צורתם, הכוונה בתוכנית‬ ‫הפרויקט היוצר מגה סטרוקטורה, בתחום של‬‫"קוהרנטית" לפיתוח של עירוב שימושים , בדרך‬ ‫בלוק עירוני אחד. ארגון מחושב של רכיבי מפתח‬ ‫כלל מגדירה מינימום לסוגים ולקנה המידה של‬ ‫סביב מוקדים, לדוגמא גלריה של חנויות, מלון‬ ‫שימושי הקרקע, צפיפויות, ואזורים שונים באתר‬ ‫עם חצר מרכזית. חיבור הדדי של מרכיבי‬ ‫בהם פיתוחים שונים יכולים להשתלב.‬ ‫הפרויקט באמצעות רשת משוכללת המאפשרת‬ ‫פיתוח כזה מובדל מפיתוחים אחרים שאינם‬ ‫סירקולציה של הולכי רגל , לדוגמא מערכים תת‬ ‫מתוכננים, בהם השימושים לא יוצרים זיקה‬ ‫קרקעיים, שבילים וכיכרות, סדרת גשרים בין‬ ‫יזמים שונים.‬ ‫וניכרת הפעולה של מספר‬ ‫‪ ,"skyways‬שימוש נרחב‬ ‫בניינים או "‬ ‫)6791 ,‪.(Witherspoon & Abbett, Gladstone‬‬ ‫בדרגנועים, מעליות, מסועים ועוד אלמנטים‬ ‫מכאניים על מנת לאפשר תנועת הולכי רגל‬ ‫במישור הורטיקאלי והאופקי.‬ ‫מרכזי קניות גדולים, החובקים מספר פונקציות‬ ‫שאינן מגורים, באופן טיפוסי לא תוכננו באופן‬ ‫קומפקטי ומאורגן כפי שפרויקט של עירוב‬ ‫שימושים מתוכנ ן. התוצאה היא שמרכזים אלו‬ ‫מופרדים ולא יוצרים אינטגרציה, כאשר הנגישות‬‫5‬ ‫,‪Abbett‬‬ ‫,.‪J.P‬‬ ‫,‪Gladstone‬‬ ‫,.‪R.M‬‬ ‫העיקרית למקומות הללו, ולעיתים אף בתוכם,‬‫‪Witherspoon, R.E., (1976), Mixed-Use‬‬ ‫היא באמצעות המכונית.‬‫,‪Developments: New Ways of Land Use‬‬‫‪ULI-the Urban Land Institute., Washington‬‬‫8‬ ‫עירוב שימושים כמנוע לפיתוח בר קיימא‬
  9. 9. ‫לעומתם, משרדים קטנים וסדנאות עם פתחים‬ ‫3.6 תלות בקנה מידה ומיקומם בעיר‬ ‫)חלונות ודלתות( ברמת הרחוב מעודדים‬ ‫ראולי )‪ (Rowley‬כותבת במאמרה כי עירוב‬ ‫פעילות והשתתפות הולך הרגל , כמו למשל,‬ ‫שימושים מופיע בתצורות שונות . להבדיל מרמת‬‫רחוב המרושת בחנויות מסחר. ) ,‪MacCormac‬‬ ‫העיר בכללותה , כיון שניתן לתפוס את כל הערים‬ ‫3891(6.‬ ‫כמקיימות יחסים של עירוב שימושים בקנה‬‫ראולי מבחינה בין שלוש גישות בסיסיות לתחזוק‬ ‫מידה גדול.‬ ‫או קידום של עירוב שימושים:‬ ‫היא מרחיבה את ארבעת התצורות הנוספות:‬ ‫1. שימור או ייסוד של מערכות עירוב שימושים.‬ ‫2. החייאה הדרגתית ותוספת בינוי לחלקים‬ ‫1. בתוך מחוז או שכונה. 2. ברמת הרחוב או‬‫קיימים של העיר, כולל פיתוח של ‪ infill‬ושימוש‬ ‫חללים ציבוריים נוספים. 3 . ברמת הבניין או‬ ‫3. פיתוח כולל או‬ ‫חוזר, שימור ובינוי חדש.‬ ‫בלוק הרחוב. 4. בין בניינים בודדים.‬ ‫פיתוח חדש של אתרים גדולים.‬ ‫יש לציין כי פיתוח פרטני של עירוב שימושים‬ ‫לטענתה, מגוון של פעילויות בין רחובות וחללים‬ ‫צריך לכלול לפחות שניים מהנ"ל.‬ ‫ציבוריים יוצרים מצב מיוחד, כיון שלא מדובר רק‬ ‫במצב בו הבניינים ממוקמים אחד ליד השני‬ ‫ברחוב אלא ישנה גם חשיבות לתכנון ולרמת‬ ‫הציבוריות של הרחוב עצמו. אחת המעלות‬ ‫הנמדדות במודל לעירוב שימושים היא בהתאם‬ ‫לטווח השפעה של פעילויות אלו הנובעות‬ ‫מהתחום הציבורי של הפרויקט.‬ ‫קיימים ארבעה טיפוסי מיקום בהם ניתן למצוא‬ ‫או לקיים מצבים של עירוב שימושים: 1. מרכזי‬ ‫ערים הכוללים את הלב המסחרי והאזרחי של‬ ‫הערים 2. אזורי פנים בעיר ובאתרים של‬ ‫‪ brown lands‬שבהם קיימת נטישה, אזורים‬ ‫ריקים או בנויים הזקוקים להתחדשות.‬ ‫3. פרברים או אזורים של קצה העיר‬ ‫4 . אזורים ירוקים בהם יש התרה במדיניות‬ ‫התכנון )6991 ,‪.(Rowley‬‬ ‫לטענת מקורמק, ישנם שימושים שיש להם‬ ‫אפקט מועט על החיים הציבוריים ומאידך ישנם‬ ‫כאלו הטומנים פוטנציאל משמעותי לדרבון‬ ‫פעילות עירונית. הנוכחות האנושית ומעורבותה‬ ‫, )דבר‬ ‫בערים תלויה בחלקה במאפיינים אלו‬ ‫ממנו התעלמו מתכנני הערים המודרניות(.‬ ‫אחת הדוגמאות לשימושים קיצוניים היא מגרשי‬ ‫חנייה שאינם מעניקים התייחסות לעובר האורח .‬‫6‬ ‫:‪ROWLEY, A. "Mixed-Use Development‬‬ ‫דוגמא נוספת היא סופר-מרקטים המסתירים את‬‫‪ambiguous concept, simplistic analysis and‬‬ ‫מרכולתם במעטפת הבניין ולהם התייחסות‬‫‪wishful thinking?", Planning practice and‬‬ ‫מועטה ברמת הרחוב.‬‫6991 ,79-58 ,1 .‪research, vol. 11, no‬‬‫9‬ ‫עירוב שימושים כמנוע לפיתוח בר קיימא‬
  10. 10. ‫חנות או סדנא בעלת פתחים לרחוב שהייתה‬ ‫המודל לאורך‬ ‫7. התפתחות‬ ‫ממוקמת בחלק החיצוני של הבית.‬ ‫ההיסטוריה‬ ‫בפרק זה נבחן את ההתפתחות‬ ‫8‬ ‫ההיסטורית של מודל עירוב שימושים בניסיון‬ ‫אגורה ביוון העתיקה, מאה 5 לפנה"ס‬ ‫לעקוב אחר השינויים בערים, האופן בו התפתחו‬ ‫מקנה המידה הקטן, דרך האבולוציה הטבעית‬ ‫שהובילה לחברות המאופיינות בעירוב שימושים‬ ‫בטרום עידן המהפכה התעשייתית ועד להפרדת‬ ‫השימושים באותה תקופה. נבחן את התקופה‬ ‫שלאחר המהפכה בה שינו את המדיניות כביטוי‬ ‫להתפתחות עירונית וחזרו למודל של עירוב‬ ‫שימושים )7991,‪.7(coupland‬‬ ‫7.1 העידן העתיק‬ ‫לאורך ההיסטוריה האנושית, רוב‬ ‫7.2 ימי הביניים‬ ‫ההתיישבויות הראשונות התפתחו כסביבת חיים‬ ‫מעורבת שימושים. התנועה ממקום למקום‬ ‫עם התמוטטות הממשל והתפרקותה‬ ‫התנהלה באמצעות הליכה ולעיתים נעזרו בחיות‬ ‫של האימפריה הרומית, כלכלת אירופה חזרה‬ ‫משא לצורך נשיאת סחורות. אנשים חיו‬ ‫להתבסס על חקלאות. הכפר תפקד כיחידה‬ ‫בצפיפות יחסית בשל העובדה שמרחב היומיו ם‬‫.‬ ‫עצמאית בה כל אזרח כלכל את צרכיו‬ ‫נמדד על פי יכולת ההליכה וקנה המידה של‬ ‫רמת עירוב השימושים היתה כפופה לגבולות‬ ‫האדם. המגורים והמסחר בעידן העתיק בדרך‬ ‫השטח של בעל המחוז.‬ ‫כלל היו ממוקמים באותו הבניין ולעיתים אף‬ ‫באותו החלל-האדם היה מייצר את מרכולתו‬ ‫בביתו ומשם גם מוכר אותה . המבנים לא חולקו‬‫לערים של ימי הביניים היה בתחילה מבנה דומה‬ ‫על פי שימושים שונים והשכונה הכילה מגוון של‬ ‫לכפרים. מבנה זה השתנה כאשר החלה‬ ‫שימושים. בערים המסופוטמיות )לדוגמא‬ ‫להתפתח "תעשייה" שמוקמה במרכז העיר,‬ ‫‪ (Sumer‬המקדש לא תפקד רק כמרכז הדתי‬ ‫שהיה המקום הפוטנציאלי ביותר לעידוד‬ ‫אלא גם כמרכז אדמניסטרטיבי ואכלס לצד‬ ‫המסחר כיון שתפרוסת הדרכים הייתה מעגלית.‬ ‫פעילויות דתיות גם מפגשים פוליטיים ופעילות‬ ‫עם הזמ ,ן חלה התפתחות הדרגתית בכיון של‬ ‫כלכלית. עירוב שימושים גם היה קיים ביוון‬ ‫הפרדת שימושים- כאשר אזור המסחר הופרד‬ ‫העתיקה ובערים הרומאיות- ברומא ניתן למצוא‬ ‫מאזור המגורים. התהוות שוק הסחורות גם‬ ‫את הדוגמא הטובה ביותר לעירוב שימושים:‬‫חיזקה את הפרדת השימושים, כיון שהיה מדובר‬ ‫בית האטריום הרומאי כלל אלטרנטיבה מסחרית‬ ‫בשוק שהכיל סחורות שונות שהובלו מעבר לים‬ ‫לבית המגורים שבו לא היו פתחי חלונות.‬ ‫או מערים שכנות והיו זקוקות לאכסון במחסנים.‬ ‫אלטרנטיבה זו נקראה ה"טברנה" ) ‪-(taberna‬‬ ‫7‬ ‫,"‪Coupland, A., "A History of Mixed Uses‬‬ ‫‪In: A. Coupland, (ed.), (1997), Reclaiming‬‬ ‫8‬‫-‪http://www.greeceathensaegeaninfo.com/h‬‬ ‫‪the City, mixed use development, E & FN‬‬‫‪maps/greek-mainland/map-athenian-agora.htm‬‬ ‫36-13 .‪spon, London-UK, pp‬‬‫01‬ ‫עירוב שימושים כמנוע לפיתוח בר קיימא‬
  11. 11. ‫מהרחובות ומוקמו במתקנים מתאימים.‬ ‫7.3 רנסנס-‬ ‫תהליכים אלו משתקפים בתוכניות "הערים‬ ‫טרום המהפכה התעשייתית‬ ‫החדשות" של התקופה- רובן בתכנון סימטרי,‬ ‫במאה ה 61, התפתח מסחר של‬‫)דבר‬ ‫מעגלי או בגריד. הערים היו מבוצרות‬ ‫המעמדות הגבוהים בערים. המסחר השתלב‬‫הדומה מאוד לחגורות הירוקות הקיימות היום (‬ ‫בתוך יחידת המגורים של הסוחר-בעל הבית:‬ ‫ולא היו יכולות להתרחב ) 6791,‪.(Procos‬‬ ‫בקומה התחתונה מוקמה החנות שתפקדה‬ ‫מהמאה ה71 , עם צמיחת הכלכלה ניתן להבחין‬ ‫כחלל מכירה וייצור בעוד שקומת המרתף‬ ‫בהתהוות של התמחויות שונות ותהליכים‬ ‫שימשה כמחסן . מאחורי החנות מוקמו המטבח,‬ ‫תעשייתיים הולכים וגוברים. חלק מתהליך‬ ‫חלל מרכזי להתכנסות המשפחה ומאחוריהן‬ ‫נרחב של‬ ‫הייצור מוקם בתוך העיר ויצר איזור‬ ‫חדרי השינה. בחלק מן הבתים המסחר היה‬ ‫פעילות תעשייתית. צמיחה כלכלית נשזרה בד‬ ‫בקומה התחתונה ויחידת המגורים בקומה‬ ‫בבד עם הצמיחה התעשייתית שעודדה‬ ‫השנייה: הפונקציות בבית נטו להיות מופרדות‬ ‫התפתחות טכנולוגית. תהליכים אלו השפיעו‬ ‫בצורה אנכית מהמלאכה והפעילות שבקומה‬ ‫ישירות על מרכזי הערים שגם הם הלכו וגדלו.‬ ‫התחתונה. האדונים ומשפחותיהם שהו בחללים‬ ‫עם שגשוג הכלכלה , החלו להישמע קולות‬ ‫בקומה התחתונה והשנייה , ואילו המשרתים‬‫הדורשים במרכזי הערים תרבות ופנאי. מקומות‬ ‫ישנו בקומות העליונות.‬‫,‬ ‫רבים הפכו לאטרקטיביים בשעות הפנאי‬ ‫בזמן שרכוש פרטי תפקד כמערכת של שימושים‬ ‫והכלכלה שלהם הייתה מושתת על תרבות זו.‬ ‫מעורבים, התהוותה תופעה בה מלאכות‬ ‫קניות הפכו לחלק פעיל במהלך היום וכל עיר‬ ‫ופעילויות דומות חוברו יחד לאזור אחד הומוגני‬ ‫אימצה לעצמה אזור שהיה מיועד פונקציות‬ ‫ויצרו תבנית אחידה של אותה פעילות. הדבר‬ ‫מסחריות ופעילות המשלבות בילוי ופנאי. שינוי‬ ‫נבע מהצורך לעודד פעילות מסחרית ונוחות‬ ‫בתפיסה זו הוביל לדרישה נוספת של מבני‬ ‫שנבעה מצורך של החלפת סחורה בין הסוחרים.‬ ‫ציבור; תיאטראות, ספריות וכדומה, שפיתח‬ ‫,61 התכנון העירוני‬ ‫לקראת סוף המאה ה‬‫.‬ ‫ובנה מחדש מקומות רבים בעיר‬ ‫התארגן מחדש בעקבות תמורות שחלו במסחר‬ ‫)7991,‪.(Coupland‬‬ ‫שגדל במונחים לאומיים ובינלאומיים , ובעקבות‬ ‫מתחילת המאה ה - 81 מספר האוכלוסייה גדל‬ ‫כך גם הנכסים הפכו ליחידות עצמאיות. הדוגמא‬ ‫והשפיע על ההתפתחות הקיימת. מרכזי הערים‬ ‫הטובה ביותר למעבר מערי ימי הביניים‬ ‫הפכו למרכז כלכלי-מסחרי שמטרתו לשרת את‬ ‫האוטונומיות לסטרוקטורה של חלוקת שימושים‬‫) 7991,‪(Coupland‬‬ ‫כלל האוכלוסייה בעיר.‬ ‫שנוכחת עד היום הן הערים האיטלקיות כגון‬ ‫התוצאה הייתה היעלמות הדרגתית של החנות‬ ‫פירנצה וונצייה שפרחו בתקופת הרנסנס‬ ‫הביתית והסדנא והחל תהליך של יוממות‬ ‫והבארוק-רוקוקו. המשפחות השליטות , בנות‬ ‫למקומות העבודה )6791,‪.(Procos‬‬ ‫המעמד הגבוה , הדירו את מגוריהן מבתי העיר,‬ ‫בהם מוקמו מחסני הסחורות והבנקים,‬ ‫7.4 העידן התעשייתי‬ ‫לארמונות שהנכיחו את היותם בעלי שליטה‬ ‫בעידן התעשייתי, התגברה הדיכוטומיה‬ ‫פוליטית וכלכלית בקהילה. הארמונות נבנו מחוץ‬ ‫בין שימושים, וחלה הבחנה גדולה בין מעמדות‬ ‫למרכז ועל כן ראשי המשפחות נהגו ליומם‬ ‫הסיבה להתגברות‬ ‫הצרכנים ליצרנים.‬ ‫למשרדיהם שבעיר. החלה להתבסס חלוקה של‬ ‫הדיכוטומיה הייתה היווצרות מעמד הבורגנות‬ ‫שימושים- למשל ייצור הזכוכית היה ממוקם באי‬ ‫ומעמד הביניים שנהגו לצרוך את מה שייצרו‬ ‫מורנו, בתי קברות בטורסלו והחלו להתהוות‬ ‫המעמדות הנמוכים יותר. ההפרדה באה לידי‬ ‫שכונות מגורים שבכל אחת מהן הייתה כיכר,‬ ‫ביטוי גם באופן פיזי באזורי מגורים ועבודה‬ ‫מזרקה, בית ספר, וכנסייה. חללים ששימשו‬ ‫נפרדים לכל פלח באוכלוסייה ) 6791,‪.(Procos‬‬ ‫להתכנסויות פוליטיות וסוציליות הוסרו‬‫11‬ ‫עירוב שימושים כמנוע לפיתוח בר קיימא‬
  12. 12. ‫7.5 "איזור"- ‪ zoning‬החל מהמהפכה‬ ‫התעשייה צרכה מקום נכבד יותר בערים.‬ ‫התעשייתית‬ ‫הצורך במבנים גדולים יותר ומשרדים תומכים‬ ‫הובילו לבניית מבנים ייעודיים לתעשייה. בערים‬ ‫איזור היא מדיניות הנוטה להבדיל‬ ‫גדולות כשאזורים אלו התרחבו באופן משמעותי,‬ ‫מקומות בשימוש מסוים ולאחד אזורים באותו‬ ‫שולבו אזורים אלו בהתחלה בין אזורי המגורים‬ ‫מקום ג יאוגרפי לאות ן מטרות שימוש‬ ‫ואט אט הפכו לאזורי עסקים המשולבים‬ ‫)7991,‪ .(Coupland‬לאחר מלחמת העולם‬ ‫בחנויות , פונקציות פנאי ושאר שירותים נלווים.‬ ‫השנייה, מרבית הארצות אימצו את פרדיגמת‬ ‫התפתחות התחבורה השפיע ה על הרחבת‬ ‫ההפרדה של פונקציות עירוניות )איזור(,‬ ‫גבולותיה של העיר. פיתוח מערכות תחבורה‬‫בעקבות ההשפעה של "אמנת אתונה" )3391 (‬ ‫העבודה‬ ‫אפשר לתושבים לגור רחוק ממקום‬‫‪CIAM‬‬ ‫שנוסחה בקונגרס הבינלאומי של‬ ‫והשירותים היומיומיים ולנוע בעיר בקלות.‬‫) ‪Congrès International d’Architecture‬‬ ‫‪ (Moderne‬בניצוחו של האדריכל לה קורבוזייה.‬‫,‬ ‫בין היתר מדובר בהפרדה של אזורי פנאי‬ ‫יצירת מרכזי הערים שאנו מכירים היום מופיע ה‬ ‫תעסוקה ומגורים כאשר החיבור ביניהם מתבצע‬ ‫לראשונה בתקופה הויקטוריאנית. עם חילופי‬ ‫במערכות תחבורה מהירות )&‪Rodenburg‬‬ ‫וגדילת האוכלוסייה בערים החל שיקום למרכזי‬ ‫)4002,‪.(Nijkamp‬‬ ‫העיר. בסוף המאה ה 81, מרכזי הערים יועדו‬ ‫לעבודה, פנאי, מוסדות ממשלתיים ופונקציות‬ ‫דגש רב הושם על איזור וסגרגציה של שימושי‬ ‫אחרות שאנו מכירים היום )7991,‪.(Coupland‬‬ ‫קרקע. הדבר נובע מרצון המתכננים לתוכניות‬ ‫מעט מאוד מהסכמות האורבאניות ניסו לשבור‬ ‫"נקיות" )מודרניזם( ולא מחשבה של גדילה‬ ‫את התהליכים המתהווים הללו. רבות מן‬ ‫נכונה על צרכי קהילה ) 6991 ,‪.(Rowley‬‬ ‫התוכניות התמקדו במאמצים לשנות את‬ ‫היחסים בין מקום העבודה למגורים )אך עדיין‬ ‫באופן נפרד( או שיפור מקום המגורים. דוגמא‬‫- ניסיונות‬ ‫7.6 התפתחות הפרבר‬ ‫לכך היא עיר הגנים של אבנאזר האוורד‬‫להכניס "איכות חיים". משנות ה 02‬ ‫)‪ (Ebenezer Howard‬שמבטאת פילוסופיה של‬ ‫ועד לשנות ה07‬ ‫חזרה לטבע. זוהי סכמה חוץ-אורבאנית של‬ ‫קהילות עובדים, כאשר מקומות העבודה‬ ‫באירופה אימצו את מודל עיר הגנים‬ ‫ממוקמים באופן קונצנטרי מסביב.‬ ‫כניסיון להתמודד עם הרעיונות האיזור, והציעו‬ ‫)6791,‪ .(Procos‬ה"איזור" נועד לשלוט על‬ ‫דרכים משופרות לתכנון אורבני המתבססות על‬ ‫סדר וארגון בערים ולהרחיק את הפונקציות הלא‬ ‫הפרדת שימושים על מנת להקטין את‬ ‫רצויות.‬ ‫הקונפליקטים בין השימושים. אדריכלים‬ ‫מודרניים, לדוגמא לה קובוזייה, הציעו תפיסה‬ ‫9‬ ‫8981 ‪Ebenezer Howard’s Garden City concept in‬‬ ‫רדיקאלית המתבססת על אותם עקרונות.‬ ‫בהצעתו לתכנון העיר פאריס, ‪,plan voisin‬‬‫‪Ville Voisin, Ville Contemporaine and‬‬ ‫, ‪ Ville Radieuse‬הוא הציע להרוס את מרכז‬ ‫העיר ולהחליף אותו במגדלים ובפארק‬ ‫כשהתעשייה מרוחקת מהם.‬ ‫9 63/‪http://yourdevelopment.org/factsheet/view/id‬‬‫21‬ ‫עירוב שימושים כמנוע לפיתוח בר קיימא‬
  13. 13. ‫ו"כליאה" של אוכלוסיות חלשות יותר כמו עניים,‬ ‫01‬ ‫לה קורבוזיה, תכנון מרכז העיר פאריס, שנות ה –02 :‬ ‫זקנים, ילדים, ולפעמים נשים, הרס מרכז העיר‬ ‫ועסקים מקומיים. מלבד הבזבוז הרב שהדבר‬ ‫גורם, הוא גם גורם לזיהום ולטביעת רגל‬ ‫אקולוגית גדולה, וכן הוא מתפקד כמלכודת‬‫עוני שמקטינה את הגישה של האזרחים העניים‬ ‫יותר לחינוך ולתעסוקה . קמו קולות ביקורתיים‬ ‫רבים שביקרו את הפיתוח האנטי- עירוני של‬‫ארה"ב. בתחילת שנות ה 06 כתבה גיין גייקובס‬ ‫את הספר "מותן וחייהן של ערים אמריקאיות‬ ‫גדולות " שקרא למתכננים לשקול מחדש את‬ ‫הנורמות הפרבריות.‬ ‫11‬ ‫קוריטיבה, ניו אורבניזם, שנות ה- 08 :‬ ‫בארה"ב אימצו את גורדי השחקים. הפחד‬ ‫ממגדלים החוסמים את השמש קראו לרגולציות‬ ‫מפרידות במיוחד בניו יורק. רגולציות אלו נכנסו‬ ‫לתוקף ב 6191 וקראו להגבלות גובה גורדי‬ ‫השחקים ולהפרדות בין שימושים, כשהכוונה‬ ‫היתה להרחיק אנשים מלגור ליד תעשייה וליד‬ ‫מרכזים מסחריים. מדיניות זו ייסדה את הבסיס‬ ‫למודל הפרבר הנפוץ היום בארה"ב. התחבורה‬ ‫הפרטית אפשרה לאנשים לחיות במרחק רב‬ ‫ממקום עבודתם וממרכזי התרבות והמסחר.‬ ‫7.7 "ניו אורבניזם" משנות ה07‬ ‫"עירוניות מתחדשת" היא תנועה לתכנון‬ ‫עירוני, שקמה כתגובה לפרבור ומבוססת על‬ ‫7.8 מ"איזור" לעירוב שימושים‬ ‫עקרונות תכנון עירוני הקוראים לשילוב , על מנת‬ ‫לבסס קהילות המושתתות על קנה מידה אנושי‬ ‫הכישלון של פרדיגמת האיזור, תואר‬ ‫ובר הליכה. שורשי התנועה נעוצים בשנות ה-06‬ ‫בספרה של גייקובס . היא טוענת כי רבעים‬ ‫07 אך ייסודה של התנועה רק בתחילת שנות‬ ‫עירוניים צפופים ומעורבים הם יותר כלכליים‬ ‫ה08. בתקופה זו הבינו שמודל הפרבר גורם‬ ‫ומלאי חיות, יותר יציבים מבחינת סוציאלית,‬ ‫לבעיות סביבתיות חברתיות וכלכליות רבות-‬ ‫יותר תרבותיים ומעניינים מבחינה אסתטית וגם‬ ‫זלילה של שטח רב, עידוד השימוש ברכב פרטי,‬ ‫בטוחים יותר מאשר מסדרונות פרבריים בעלי‬ ‫התייקרות שירותי רשת )כמו ביוב, דואר, שיטור,‬ ‫פונקציה המשכית. פיתוח של עירוב שימושים‬ ‫חשמל(, הקטנת האפשרויות ליצירת מרחב‬ ‫מקודם באופן רשמי כחיוני ליצירה ותחזוקה של‬ ‫ציבורי ואזרחי, פגיעה בחיי הקהילה, הדרה‬ ‫סביבה עירונית חיה וברת קיימא. בהשוואה,‬ ‫פרשנים רבים מאשימים את ה"תכנון‬ ‫המודרניסטי" בהפרדת השימושים- דבר שיצר‬ ‫-‪http://www.volker‬‬ ‫01‬ ‫‪goebel.biz/LaDefenseLeCorbusier.html‬‬‫31‬ ‫עירוב שימושים כמנוע לפיתוח בר קיימא‬
  14. 14. ‫8. מאפיינים של עירוב שימושים‬ ‫את העיר המודרנית תוך הנחה כי יספיק שינוי‬ ‫צנוע במדיניות העירונית על מנת למנוע את‬ ‫8.1 הגברת צפיפות‬ ‫הבעיה בעתיד )6991 ,‪ .(Rowley‬לדבריה של‬ ‫ראולי, הקונספט החדש של עירוב שימושים‬ ‫מודלים של עירוב שימושים מעודדים‬ ‫משתמש במודל הוותיק של העיר האירופאית‬ ‫צפיפות מגורים- המהווים אלמנט בסיסי‬ ‫הדחוסה, שבא לידי ביטוי בצפיפות, ריבוי‬ ‫באידיאל של מודל העיר הקומפקטית. עקרון‬ ‫שימושים ומגוון של אוכלוסייה ותרבות.‬ ‫בסיסי זה הוגדר כמכניזם יעיל לקידום של‬ ‫)6991 ,‪ (Rowley‬מודלים של ערים בעידן‬ ‫קיימות עירונית: מעודד חיות ומגוון עירוני,‬ ‫הטרום-תעשייתי הם הרבה יותר חסכוניים‬ ‫שימוש במתקנים עירוניים ולכידות סוציאלית‬ ‫מבחינת שימושי קרקע וחסכון אנרגטי מאשר‬ ‫)0102,‪.(Foord‬‬ ‫הערים המודרניות שפותחו לאחר מכן.‬ ‫הצפיפות היא פועל יוצא של אינטנסיבות‬ ‫הפעילות ברחוב. כאשר אינטנסיביות זו תלויה‬‫במספר המשתמשים ובשילוב השימושים. הדבר‬ ‫7.9 עירוב שימושים היום- מודל חדש‬ ‫לא תלוי רק בתכנון העירוני אלא גם בשילוב של‬ ‫לקיימות‬ ‫כוחות כלכליים )למשל גורם כמו עליית ערך‬ ‫לדבריו של דימטרי פרוקוס‬ ‫הקרקע ככל שמתקרבים למרכז העיר(‬ ‫)6791,‪ ,(procos‬כותב הספר ‪"Mixed Land‬‬ ‫)7991,‪ .( Roberts, Lloyd-Jones‬עם זאת,‬ ‫"‪ ,Use‬ישנה חשיבות הולכת וגוברת לשמירה‬‫חשוב לציין כי נשמעים קולות ביקורתי ים בנוגע‬ ‫על משאבים. במובן זה, סכמות של עירוב‬ ‫להעלאת הצפיפות.‬ ‫שימושים הן בעלות יתרון ויכולות להוות מכשיר‬ ‫לדוגמא ב ‪ , Green paper‬כתב עת אשר דן‬ ‫יעיל לשמירת משאבי הקרקע. רוזנברג‬ ‫בנושאי קיימות, נכתב שרוב האנשים מעדיפים‬ ‫וניגקאמפ )4002,‪ ( Rodenburg, Nijkamp‬גם‬ ‫לגור באזורים לא צפופים ויתרה מכך, התושבים‬ ‫הם מתייחסים לכך וכותבים כי רק לאחרונה‬ ‫בעיר מתנגדים למדיניות המעלה את הצפיפות‬ ‫הרעיון של עירוב שימושי קרקע החל להגיח‬ ‫)7991,‪.(Walker‬‬ ‫מחדש, כתגובה לתפיסת קיימות הולכת וגוברת,‬ ‫ומציגים את ההנחה הרווחת כי עירוב מולטי-‬ ‫8.2 השארת שטחים פתוחים‬ ‫פונקציונ אלי של שימושים צורך פחות קרקע‬ ‫קומיקאי אמריקאי אמר על קרקע 21:‬ ‫ומצריך פחות שימוש בתנועה רכבית וממונעת‬ ‫מאשר דפוסים מונו- פונקציונאליים של שימושי‬ ‫"…‪"They arent making any more of‬‬ ‫קרקע. כמו כן, שימושי קרקע רבים תמיד‬ ‫מתקשרים לצפיפות גבוהה בתכנון ומקדמים את‬ ‫צורך מהותי הוא שימור שטחים פתוחים וקרקע‬ ‫המטרה העיקרית של שימור הקרקע.‬ ‫חקלאית מהחורבן שיוצרת הזחילה העירונית‬‫)גלישה של העיר אל הפרברים( , כמו גם הגברת‬ ‫הצפיפות בתוך הערים. פיתוח של עירוב‬‫שימושים יכול להיות דרך ליצירת קרקע "חדשה"‬ ‫בלי לאבד שטחים פתוחים או סינון של פונקציות‬ ‫קהילתיות .‬‫21‬ ‫,‪Procos, D., (1976), Mixed Land Use‬‬‫,.‪Dowden, Hunchinson & Ross, Inc‬‬‫‪Stroudsburg-Pennsylvania‬‬‫41‬ ‫עירוב שימושים כמנוע לפיתוח בר קיימא‬
  15. 15. ‫החלקים הנפרדים. פיתוח של עירוב שימושים‬ ‫הגברת הצפיפות של השימושים השונים‬ ‫מהווה מרכיב מרכזי בהתחדשות מרכזי ערים.‬ ‫וריכוזים במבנה או באזור מסויים יכול להותיר‬ ‫אך עד שנות ה 09 ) 0991(, משקיעים סירבו‬ ‫סביבם שטח פתוח שיתוכנן בהתאמה‬ ‫לקונספט של פיתוח שמערב מספר שימושים‬ ‫ובתשלובת עם הפיתוח של עירוב השימושים.‬ ‫יחד: הם ראו אותו כמסובך לניהול ויקר )פירוט‬ ‫כמו כן, ניתן היום לראות יותר ויותר פרוייקטים‬ ‫על כך בהמשך העבודה(. לאחר מכן חל שינוי‬ ‫המציעים ל"הרים" את השטחים הפתוחים‬ ‫בגישת המשקיעים כאשר החלו נסיונות לחידוש‬ ‫לגובה תוך יצירת נגישות ציבורית גבוהה‬ ‫עירוני, דבר שמשך אכלוס וגרם לכך שעירוב‬ ‫לאזורים אלו.‬ ‫.‬ ‫שימושים הפך להיות פוטנציאל להשקעה‬ ‫‪Plug-In‬‬ ‫,‪Parking‬‬ ‫‪Popular‬‬ ‫,‪Architecture‬‬ ‫5002 ‪.13((Adair& Coupland‬‬ ‫1102 ,‪: Brooklyn‬‬ ‫8.4 שילוב פונקציות‬‫הרעיון בו פעילויות רבות תומכות אח ת‬ ‫בשניה ונכללות תחת אותה "שמיכה‬ ‫קומפקטית", הוא שחקן חדש יחסית בפיתוח‬ ‫האורבאני של שימושי קרקע שהחל לבוא לידי‬ ‫ביטוי. ככזה, הוא מייצג תגובה ייחודית לשילוב‬ ‫של כוחות עכשווים המשפיעים על פיתוח‬ ‫התצורה האורבאנית.‬ ‫כיום ישנם מספר מקורות המשפיעים על פיתוח‬ ‫8.3 חיזוק מרכזי הערים‬ ‫של עירוב שימושים: הקריאה להתחדשות‬‫עירונית, ההשפעה של הערים הקיימות והפיתוח‬ ‫גייקובס מדברת על כך שלעומת ימים‬ ‫של טיפוסים קרובים כמו למשל מרכז הקניות‬ ‫עברו בהם מרכזי הערים התאפיינו בעירוב גבוה‬‫שהתפתח לאחר מלחמת העולם ה- 2. הקונפסט‬ ‫של שימושים, היום מרכזי הערים הפכו להיות‬ ‫של עירוב שימושים אם כן, הוא הפסגה של‬ ‫בעיקר מיועדים לעבודה , ואנשים מעטים נמצאים‬ ‫מגמות אלו. הטווח הפיזי בו ממוקמים‬ ‫בהם לאחר תום יום העבודה. שימת דגש על‬ ‫פרוייקטים של עירוב שימושים נע בין תצורה של‬ ‫עירוב שימושים שיתחיל במרכז העיר נוגעת‬ ‫עירוב ורטיקלי המקיים קשרים הדדיים בין‬ ‫להשפעה ישירה על חלקים אחרים בעיר, כאשר‬ ‫השימושים, מגה סטרוקטורות, או ארגון של‬ ‫לב העיר מתנוון או מתפורר, העיר, כשכונה‬ ‫מבנים אשר מקיימים קשרי הדדיות ביניהם‬ ‫חברתית, מתחילה לסבול- אנשים שצריכים‬ ‫באמצעות פיתוח של דרכים ושטחים להולכי‬ ‫להיפגש, באמצעות פעילויות מרכזיות‬ ‫רגל, כמו כן, באחרון , שילוב של טיפולוגיות‬ ‫שמתדרדרות, אינם נפגשים עוד. רעיונות וכסף,‬ ‫מגורים שונות מבטיח שאנשים ממעמד סוציו‬ ‫שמן הדין היה שייפגשו, ואשר לעיתים קרובות‬ ‫אקונומי שונה יחיו בקרבה אחד לשני ויחלקו‬ ‫נפגשים בדרך מקרה במקום שבו יש חיוניות‬ ‫מרכזית, אינם נפגשים עוד. פערים נפתחים‬ ‫ברשתות החיים הציבוריים בעיר, והעיר אינה‬ ‫31‬ ‫מסוגלת לגשר עליהם. ללא לב חזק וכוללני נוטה‬ ‫‪UNSWORTH, R. "City living’ and sustainable‬‬ ‫העיר להפוך לאוסף של תחומי עניין מבודדים זה‬ ‫,‪development, The experience of a UK regional city‬‬ ‫מזה. היא מגמגמת ביצירת דבר מה גדול יותר‬ ‫-527 .‪Town Planning Review, vol. 78, no. 6, pp‬‬ ‫7002 ,747‬ ‫מבחינה חברתית, תרבותית וכלכלית מסכום כל‬‫51‬ ‫עירוב שימושים כמנוע לפיתוח בר קיימא‬
  16. 16. ‫היתרון במספר גבוה של שימושים בטווח‬ ‫41.‬ ‫מרחב אחד שיצור קהילה אחת מגוונת‬ ‫הקרוב. הצפי הוא שהדבר יעודד פיתוח מוטה‬ ‫כל הפרוייקטים הללו חולקים את התכונה‬ ‫תחבורה ציבורית, יפחית את השימוש במכונית‬ ‫המשותפת של קומפקטיות בין מרכיביהם‬ ‫הפרטית ועל כן יפחית את צריכת הדלק הכוללת‬ ‫ואינטנסיביות גבוהה בקרקע. הם מצריכים ניהול‬ ‫והפליטות. תקדים חי ונושם היא בעיר פורטלנד,‬ ‫נכון של משאבים, תכנון מדוקדק, ופיתוח‬ ‫אורגון. ההשקעה הנרחבת בתשתית לתחבורה‬ ‫קוהרנטי, לעיתים לאורך תקופות זמן‬ ‫%34 מהתושבים‬ ‫ציבורית גרמה לכך ש‬ ‫& ‪Gladstone‬‬ ‫‪Abbett‬‬ ‫מתמשכות.)6791‬ ‫ישתמשו בתחבורה ציבורית כמו אוטובוס ורכבת‬ ‫‪.(&Witherspoon‬‬ ‫קלה )2991 ,‪.(Girardet‬‬ ‫8.5 התערבות במבנים קיימים‬‫במחקר שנעשה ב- 9891 ע"י ‪Newman and‬‬ ‫בסביבה עירונית‬ ‫‪ Kenworthy‬הם לקחו מספר ערים מרכזיות‬ ‫עירוב שימושים הוא בעל תכונה‬ ‫סביב העולם ובדקו את צריכת הנפט לנפש‬ ‫אדפטיבית לסביבה הבנויה ויש לו את היכולת‬ ‫ומצאו תבנית עקבית לפיה ככל שהצפיפויות היו‬ ‫ליצור קשרים שעד עתה לא היו קיימים במרחב‬ ‫גבוהות יותר, כך הייתה צריכה של פחות דלק‬ ‫העירוני. יותר פרוייקטים של עירוב שימושים‬‫לנפש. המסקנה מהמחקר שלהם, הייתה לפיכך,‬ ‫לוקחים חלק בשיקום ומחזור של סטרוקטורות‬ ‫כי הפתרון להפחתת צריכת הדלק והפליטות‬ ‫ישנות. תוך ההכרה ההולכת וגוברת ביתרונות‬ ‫הוא הקידום של ערים קומפקטיות ותכנון מוטה‬ ‫. מלבד היתרונות‬ ‫של פעולות מסוג זה‬ ‫תחבורה ציבורית. ) 6991,‪.15(Breheny‬‬ ‫החברתיים, לשימוש חוזר במבנים יש יתרונות‬ ‫גרף המתאר את היחס בין צריכת הדלק לצפיפות:‬ ‫כלכליים לעומת בנייה חדשה ) 6791 , ‪& Abbett‬‬ ‫‪.(Gladstone &Witherspoon‬‬ ‫סכמות של עירוב שימושים יכולות להשתלב‬ ‫במערך שימושים קיים באמצעות תוספת בינוי‬ ‫על מבנה או אתר קיים וכך לקיים מערכת יחסים‬ ‫הדדית בין ישן לחדש ובמידת האפשר- ליצור‬ ‫מצב ביניים הדרגתי בו הישן מוסר בהדרגה,‬ ‫ובהתאם ליכולות הכלכליות. למרות‬ ‫שהטכנולוגיה של היום מאפשרת התערבות‬ ‫מסוג זה, ביטוי נוסף ויותר "עדין" הוא "אירוח"‬ ‫של עירוב שימושים במבנה או חלל קיים עם‬ ‫מעט מאוד שינוי פיזי או כלל לא . להתערבות‬ ‫מסוג זה יש יתרון כלכלי לעומת תוספת בינוי‬ ‫חדשה )6791 ,‪.(Procos‬‬ ‫קשר נוסף בין עירוב שימושים למערכות‬ ‫תחבורה ציבורית הוא היכולת ליצור מרכזים‬ ‫8.6 מערכות תחבורה יעילות ותכנון‬ ‫סמי-עירוניים בפרברים מבוססי הרכב הפרטי,‬ ‫מוטה תחבורה ציבורית‬ ‫תוך פיתוח תשתית למערכות תחבורה ציבורית,‬ ‫אחת הסיבות הנפוצות שבעטיין‬‫51‬ ‫מקדמים עירוב שימושים ושימוש קומפקטי‬ ‫‪Vreeker, R., "Sustainable Urban Develoopment: The‬‬‫,‪Case of Mixed and Compact Land Use", In: Vreeker‬‬ ‫בערים היא על מנת להפחית יוממות ועל כן‬‫‪R., Deankin, M., Curwell, S., (ed.), (2009), Sustainable‬‬‫,‪Urban Development, Vol.3, The Toolkit for Assessment‬‬‫‪Routledge, Abingdon-Oxon‬‬ ‫41‬ ‫-‪http://www.mfe.govt.nz/publications/urban/value‬‬ ‫‪( urban-design-summary-jun05/html/page7.html‬‬‫61‬ ‫עירוב שימושים כמנוע לפיתוח בר קיימא‬
  17. 17. ‫קיימות דוגמאות מעטות בעולם לתהליכים מסוג‬ ‫שמטרתן לקשור את הפרבר אל העיר. ברחבי‬ ‫זה, אך הם מתחילים להתרחש- בקליפורניה,‬ ‫הפרבר ישנם אזורים בהם לא קיימים שירותי‬ ‫מרכז קניות משנות ה- 06 הוחלף במרכז של‬ ‫תחבורה ציבורית כלל. במקומות אלו קיים‬ ‫עירוב שימושים ותחנה של תחבורה ציבורית‬ ‫הפוטנציאל להקים מערכות של רכבת קלה‬‫)6991, ‪.(Center of livable communities‬‬ ‫)חשמלית( בתקציב סביר. אך פתרון כזה הוא‬ ‫דוגמא אף יותר מרשימה נבנתה באדיסון‬ ‫חלקי בלבד . פתרון שיכול לעודד פיתוח הוא‬ ‫)‪ (Addison‬שבדאלאס בה עיר קצה קלאסית‬ ‫הפיכת התחנות לסמי-מרכזים של עירוב‬ ‫שהייתה מוקפת במגרשי חניה , כבישים מהירים‬ ‫שימושים ובנוסף יכול לעזור במימון עצמי של‬ ‫ודרכים מאספות הפכה למרכז עיר חדש עם‬ ‫התשתיות.‬ ‫שדרת עצים ומדרכות להולכי רגל ואזורי ישיבה‬ ‫מרכזים מסוג זה הוא פיתוח שחסר באזור‬‫ציבוריים ) ‪Livable places update‬‬ ‫71‬ ‫אלו, פיתוח של‬ ‫הפרבר. באמצעות מערכות‬ ‫7991 ,‪.(November‬‬ ‫שירותי תחבורה ציבורית הופך ריאלי וישים.‬ ‫‪ Addison center‬כוללת‬ ‫תוכנית האב של‬ ‫הדבר מבטיח כי הרבה מאוד שירותים מקומיים‬ ‫בניינים שחזיתותיהם פונות לרחוב, גני כיס,‬ ‫יוכלו לקבל הנכחה ולהבטיח קשרי תחבורה‬ ‫חללים ציבוריים פתוחים לאירועים עירוניים‬ ‫ישירים ו יעילים מהמיני-מרכז ים שבפרבר ליעדים‬ ‫ושילוב של בינוי מגוון בין ארבע קומות סביב‬ ‫נוספים בעיר כולה. בציריך לדוגמא מקדמים את‬ ‫חצרות סמי-פרטיות, הפיתוח החדש גם כולל‬ ‫הרחבת הרכבת הקלה ופיתוח של מרכזים‬‫רכבת קלה שהושלמה ב- 5002. ) ,‪Newman‬‬ ‫עירוניים סביב התחנות. באותו זמן, חלה ירידה‬ ‫0002 ,‪.(Kenworthy‬‬ ‫בשימוש במכונית בעוד שהשימוש בתחבורה‬ ‫הציבורית גדל למעל 005 נסיעות לאדם בשנה-‬ ‫8.7 עירוב שימושים כמודל דינמי‬ ‫61‬ ‫המספר הכי גבוה באירופה‬ ‫האיכות של המודל הדינמי באה לידי‬ ‫לדברי הכותבים, ‪,Kenworthy & Newman‬‬‫ביטוי במשמעויות שונות ל משתמשים שונים,‬ ‫רבים מהפרברים שאינם צפופים, לא צריכים‬‫בצורה איכותית: גישה חופשית להולכי רגל )ללא‬ ‫להיבנות מחדש, אלא יכולים לאמץ סטרוקטורה‬ ‫מכוניות( למגוון פעילויות וסביבה פיזית מגוונת.‬ ‫חדשה שאינה תלויה במכונית , במידה ויתממש‬ ‫לאדריכל זוהי ה"אורבאניות". תחושת מקום בה‬ ‫פיתוח של מיני מרכז כמוקד סמוך אליהם.‬ ‫מבנים בודדים מתייחסים לפיתוח הכולל.‬ ‫מרכזים אלו יעודדו פיתוח תשתית לשבילי‬ ‫למהנדס זוהי יצירת סטרוקטורה יעילה‬ ‫אופניים ויעודדו פיתוח של תחבורה ציבורית‬ ‫המשרתת את כל מרכיבי הפרוייקט. ליזם זוהי‬ ‫לשירותים מקומיים )כמו למשל הפעלת קו פנימי‬ ‫הזדמנות לסינרגיה עם כוחות השוק הנובעת‬ ‫של מיני-אוטובוסים(.‬‫מעירוב עשיר של שימושים התומכים אחד בשני‬ ‫ונמתחים לאורך תקופות שונות של אקטיביות.‬ ‫לשינוי התחבורתי יתרונות נוספים כיון שיש לו‬‫הדינמיות הזו נובעת מריכוז ומגוון, תצורה פיזית‬ ‫פוטנציאל להפוך את הרחובות לבטוחים יותר,‬ ‫עיצוב, סירקולציה פנימית וגישה חיצונית.‬ ‫בקנה מידה אנושי ומתאימים להליכה רגלית‬ ‫ונסיעה באופניים. כמו כן, במידה ופיתוח‬ ‫תחבורתי מסוג זה יתקיים בפרברים לצד אזורים‬ ‫של קניונים ומרכזי קניות, השימוש בשטחים‬‫71‬ ‫,‪Vreeker‬‬ ‫,.‪R‬‬ ‫‪"Sustainable‬‬ ‫‪Urban‬‬ ‫המיועדים לחנייה יפחת ויהיה ניתן לאט לאט‬‫‪Develoopment: The Case of Mixed and Compact‬‬‫,‪Land Use", In: Vreeker, R., Deankin, M., Curwell‬‬ ‫להחזיר את השטחים הללו לציבור.‬‫,.‪S‬‬ ‫,).‪(ed‬‬ ‫,)9002(‬ ‫‪Sustainable‬‬ ‫‪Urban‬‬‫,‪Development, Vol.3, The Toolkit for Assessment‬‬‫‪Routledge, Abingdon-Oxon‬‬ ‫נכון לשנת 0002 שנת הוצאת הספר.‬ ‫61‬‫71‬ ‫עירוב שימושים כמנוע לפיתוח בר קיימא‬

×