426
דיקור עירוניבאמצעות
אלמנטים זמניים
יאיר מלר, רותם סרי ואיה רוזנוולד
רקע
הסקיצה האדריכלית מתעסקת ביישום הפילוסופיה של דיקור עירוני מתוך
התבססות על שתי הגישות המרכזיות של דיקור עירוני: יצירת אלמנט
נקודתי משמעותי בשטח ויצירת מערכת עירונית חדשה )בהשענות על
הקיימת(.
הסקיצה מנסה לייצר פרוש מחודש של המרחב העירוני תוך כדי יצירת
חללים עירוניים חדשים במטרה לצקת לתוכם תוכן שיוביל לשינוי חברתי
ותפישתי.
הרעיון של הסקיצה הוא יצירת מרכז הכשרה עירוני נייד לנושאים של
גרילה גרדנינג - גינון עירוני ואקולוגיה. הסקיצה האדריכלית באה
לבחון איך יוצרים דיקור עירוני שמתבסס לא רק על המרחב הפיזי אלא
גם על ההיבט התודעתי וממד הזמן ומאפשר להניע שינויים חברתיים-
אקולוגים.
בבסיסה הסקיצה מעלה את השאלות הבאות:
• באיזה כלים ניתן להעלות את המודעות הציבורית לשינוי בסביבה?
• איך ניתן לרתום את הציבור למעורבות ולעשייה?
• האם וכיצד ניתן לתכנן התארגנות עממית?
• מה התנאים האדריכליים הנדרשים לפעולה מהסוג הזה?
• מה ההשפעה על המרחב הציבורי של השתלטות זמנית על מקומות
ציבוריים בעיר?
כמו כן עולות שאלות במניות ואדריכליות הנובעות מאופי המבנה:
• איך יוצרים מרחב ציבורי נייד?
• איך משלבים מרחב כזה ברקמה הקיימת?
• איך מנצלים בצורה מיטבית את המרחב הציבורי?
מטרות תכנוניות
• יצירת תחנת "חינוך סביבתי" שמטרתה להעלות את המודעות הציבורית
לנושאים סביבתיים ואקולוגיים.
2.
427
המרחב הציבוריכסוכן שינוי
• עידוד יזמות פרטית של גינון והרחבת המודעות ליתרונות של צמחייה
במרחב העירוני, ובכך העלאת איכות החיים במקום.
• הכשרת התושבים בעיר לעקרונות הבסיסיים של גידול צמחיה והעברת
ידע חקלאי בסיסי.
• שימוש כמקור ידע לנושאי חקלאות עירונ ית כמו גם כמקור לאספקת
ציוד רלוונטי.
עקרונות תכנוניים
• השתלבות במרקם העירוני – חלל ציבורי הוא חלק בלתי נפרד מהמרחב
הציבורי, לכן הוא צריך להשתלב בו גם מבחינה תפישתית וגם מבחינה
תפקודית, בשאיפה להשארת טביעת רגל מינימלית.
• הקשר בין הפנים לחוץ – המבנה צריך להזמין לתוכו את הציבור – הוא
לא מסתגר אלא שואב לתוכו את המשתמשים. טשטוש הגבולות בין
הפנים לחוץ מאפשר לחשוף את הציבור בצורה אופטימלית למטרות
העומדות שלשמן הוצב המבנה.
• מבנה פריק – על מנת לאפשר פרישת רשת עירונית גמישה ורחבה ככל
הניתן המתבססת על מספר מועט ככל הניתן של יחידות, המבנים
צריכים להיות פריקים כך שיהיה כל לנייד אותם מנקודה לנקודה.
• מודולריות – המקום שבו המבנה מוצב משפיע על הארגון מרחבי שלו
והאופן שבו הוא מתוכנן צריך להתבסס על כך. מבנה המורכב מיחידות
מודולרית הניתנות להוספה או גריעה לפי הצורך מסוגל לספק פתרון
יעיל לכך.
מודולריות
שימוש בבניה מודולרית מאפשר גמישות רבה וחסכוניות בעת עיצוב
החלל. יחידות הבסיס של המבנה קבועות מראש וניתנות להתאמה בהתאם
לצורך ולמקום שבו הן מוצבות.
בנוסף התבססות על יחידות מודולריות מאפשרת שימושים מגוונים
ביחידות הבסיס של המבנה לא רק בעת הרכבתו. יחידות כאלו יכולות
לדוגמא לשמש בעת ההובלה כאריזות של מטען המכילות בתוכן רכבים
אחרים של המבנה.
היחידות המבניות עדין מכילות פתחים כאשר לעיתים הפרוק המודולרי
הראשוני לא יספק פתרון לחומר העודף. על מנת לשמור על יעילות
מרבית של המבנה ניתן להשתמש בפרוק משני.
פרוק משני של המבנה מאפשר תכנון מודולרי ברמה יותר גבוהה, כאשר
יחידות הבסיס מתפרקות למגוון יחידות משנה בעלות תפקוד שונה.
כתוצאה מכך נורת אפשרות להשפיע על המרחב שמסביב למבנה בצורה
משמעותית יותר באמצעות יצירת ריהוט רחוב שבמקורו הוא חלק
מהמבנה.
פרוגרמה מבנית
הפונקציות הדרושות על מנת לקיים מרכז הכשרה לגננות עירונית:
• חללי הדרכה
• חללים ציבוריים רב תכליתיים
• חללי אכסון
• משתלה
• חללה מנהלה ותפעול
3.
428
פרוגרמה מערכתית
• יצירת מבנה המבוסס על חומרים קלים וניתנים למחזור תוך שמירה על
עקרונות של פירו ומודולריות.
• יצירת מבנה המאפשר קיום של רב שכבתיות במרחב העירוני במטרה
לאפשר בסיס לעיצוב מחודש של הסביבה העירונית.
• יצירת מבנה הקל לאריזה ושינוע מנקודה לנקודה.
הסקיצה האד ר י כ ל י ת
השתלבות במרחב העירוני
יישום נכון והצבה יעילה של המבנה מאפשר מחייבת השתלבות במרחב
העירוני תוך ניצול חללים עירוניים שלא בהכרח נתפשים בעיננו כניתנים
לשימוש. היכול לנצל את החללים האלו ליצירת מרחבים ציבוריים
מאפשרת את העשרת המרחב העירוני והוספת פונקציות נוספות מבלי
לפגוע ברקמה הקיימת. למעשה ניצול של חללים אלו מאפשר לפרש
מחדש את המרחב העירוני באופן מרחבי.
כחלק מעיצוב הסקיצה בחנו מספר אפשרויות לשילוב המבנים ברקמה
העירונית בעיר התחתית בחיפה תוך שימוש בתכונות המרחביות שלה על
מנת לנצר את היתרונות התפקודיים של הסביבה הקיימת ועל מנת לספק
ערך מוסף למבנה.
אפשרות א' – השתלבות מעל רציף אוטובוסים ברחוב העצמאות
ניצול פלטפורמת ההמתנה לאוטובוסים כבסיס למבנה מנצל את
האינטנסיביות והצפיפות של האתר על מנת לחשוף כמה שיותר אנשים
למרכז ההדרכה, תוך כדי שיפור פיזי של הסביבה הקיימת על ידי יצירת
הצללה וחללי שהייה שעשויים להיות שימושיים במזג אויר לא נוח.
בנוסף מיקום שזה מאפשר ליצור נקודת ציון עירונית ברמה המקומית
עקב הנראות הגבוהה של המבנה.
אפשרות ב' – היצמדות למבנים של הולידיי ברחוב העצמאות
ניצול האינטנסיביות של המקום האתר על מנת להפוך את המבנה לחלק
מדופן הרחוב. הוספת שכבת שימושיות נוספת למתחם הציבורי תוך
הישענות על מבנה קיים ומשמעותי במרחב. מיקום המרכז בצמוד למבנה
מעצים את הפוקוס הוויזואלי שיש לו ומאפשר פרוש מחדש של המרחב
כך שלמבנה יש חלק מהותי בעיצובו.
אפשרות ג' – הצמדות לרקמה עירונית צפופה ברחוב יפו
פרוש מחודש של המרחב הבנוי ברחוב יפו על מנת להחיות את המרחב
הקיים באמצעות הוספת פונקציה ציבורית תוך כדי יצירת חיבור לרחוב
העצמאות מעל למפלס הבנוי.
עקרונות מבניים
המרכז מיועד להיות מבנה מודולרי שכל מרכיביו מובאים לאתר
ההתערבות, כאשר קיים ניצול מלא של חלקיו גם כאריזות בעת שינוע
המבנה ממקום למקום. כל המרכיבים משמשים להרכבת המבנה כאשר
הצורה שלו נקבעת בהתאם לדרישות האתר.
דיקור עירוני באמצעות אלמנטים זמניים
4.
429
יאיר מלר,רותם סרי, איה רוזנוולד
.1
.2
.3
1-3 . הצעה לדיקור
עירוני המבוסס על
מערכת מודולרית
ארעית. רחוב
העצמאות, חיפה
5.
430
.5 .4
.7 .6
.8
דיקור עירוני באמצעות אלמנטים זמניים
6.
431
יאיר מלר,רותם סרי, איה רוזנוולד
.9
.10
4-9 . הצעה לדיקור עירוני המבוסס על מערכת
מודולרית ארעית. רחוב העצמאות, חיפה
10 . תעוש, אריזה קומפקטית וניידות כבסיס לפתרונות
ארעיים וסביבתיים. מבנה מודולרי הגזור כולו מלוחות
עץ בחיתוך לייזר.
WikiHouse, Open Source Construction Pavillon de
l’Arsenal, Paris, 2014. Photo:kkarc
433
מיצב ים או ר ב נ י י ם במצפה רמו ן
המרחב הציבורי כסוכן שינוי
סדקים במדבר מיכאל ויצמן ולוטם קירשט
רבדים מקומיים מיכל דה מאיו, רות גרסטל
וימית לזימי
עמוד מצל מאיר שרון גולן בר
המצפה הקטן רועי אלמן, חן ברזל ואורי נוימן