1. ‫תמ"א 64‬
‫השגה מטעם עמותת‬
‫"במקום"‬
‫דיון בפני הולנת"ע,‬
‫1102.21.72‬

2. ‫עיקרי ההשגה‬
‫בתחום התוכנית מתבצעות עבודות הטעונות היתר‬ ‫.1‬
‫באופן בלתי חוקי על ידי רשויות המדינה, תוך קביעת‬
‫עובדות בשטח. אישור התוכנית יהווה פרס לעבריינות‬
‫בנייה‬
‫אין הצדקה למתקן הכליאה המוצע ואין בו צורך‬ ‫.2‬
‫התוכנית סותרת את אמנת המתכננים‬ ‫.3‬
‫לא היה מקום לקדם את התוכנית במתכונת של תמ"א‬ ‫.4‬
‫מפורטת, תוך פגיעה בזכות ההתנגדות של הציבור‬
‫התוכנית המוצעת סותרת את תמ"א 42 לבתי סוהר‬ ‫.5‬
‫שטחי המגורים בתוכנית המוצעת קטנים מהמינימום‬ ‫.6‬
‫הסביר, סותרים את תמ"א 42 וסטנדרטים בינלאומיים‬
‫ואינם עולים בקנה אחד עם החקיקה בישראל‬

3. ‫1. בתחום התוכנית‬
‫מתבצעות לכאורה‬
‫עבודות בנייה לא-‬
‫חוקיות‬

6. ‫מתוך "הקמת מתקן למסתננים", מרכז המידע‬
‫והמחקר של הכנסת, 1102.11.8‬
‫"הרחבת מתקן 'סהרונים' היא באחריות שירות בתי-‬
‫הסוהר )המשרד לביטחון פנים(. הרחבת המתקן ב-‬
‫000,1 מקומות נוספים מתקדמת לפי התכנון. בשבוע‬
‫הראשון של נובמבר 1102 בניית ההרחבה היא בשלב‬
‫הנחת היסודות למבנים. לדברי גנ"מ שמעון ביבס,‬
‫מפקד מתקן 'סהרונים', הבנייה אמורה להסתיים‬
‫כמתוכנן במאי 2102."‬

7. ‫‪ ‬לפי הנחיות היועץ המשפטי לממשלה, כל מוסדות‬
‫התכנון חייבים, בעת שהם מתבקשים לאשר‬
‫תוכנית שבאה להכשיר בדיעבד עבירות בנייה,‬
‫לשקול את השיקול הציבורי שבהרתעה נגד‬
‫עבריינות בנייה‬
‫‪ ‬לפי חוזר מנכ"ל משרד הפנים, בנסיבות אלה,‬
‫השיקול שבהרתעה נגד עבריינות בנייה חייב‬
‫לתפוס מקום מרכזי בשיקוליהם של מוסדות‬
‫התכנון‬
‫‪ ‬עבריינות בנייה המתבצעת על ידי רשויות המדינה‬
‫היא בעלת חומרה יתרה‬

8. ‫2. אין הצדקה למתקן‬
‫המוצע‬

9. ‫‪ ‬הגדר המוקמת בימים אלה לאורך הגבול עם‬
‫מצרים תושלם לפי הרשויות במהלך 2102 ותייתר‬
‫את מתקן הכליאה המוצע‬
‫‪ ‬לאור זאת, המטרה העיקרית של מתקן הכליאה‬
‫המוצע היא הרתעה על ידי כליאת אנשים חפים‬
‫מפשע שנמצאים כבר כיום בישראל. מדובר‬
‫בענישה כלפי אוכלוסייה שאינה עבריינית כדי‬
‫לייצר הרתעה כלפי אחרים‬

10. ‫3. התוכנית המוצעת סותרת‬
‫את‬
‫אמנת המתכננים‬

12. ‫4. לא היה מקום לקדם את‬
‫התוכנית במתכונת של תמ" א‬
‫מפורטת‬

13. ‫‪ ‬תמ"א 64 היא לאמיתו של דבר תוכנית מתאר‬
‫מקומית שחלה על שטח של 1.560,1 דונם‬
‫‪ ‬קידומה במתכונת של תמ"א מפורטת נעשה ככל‬
‫הנראה רק כדי לאפשר את אישורה המהיר של‬
‫התוכנית, כדרישת הממשלה, ולא משיקולים‬
‫תכנוניים ענייניים‬
‫‪ ‬הליך ההשגה שהתאפשר במקרה זה אינו זהה‬
‫להליך ההתנגדות הסטטוטורי הקבוע בחוק‬
‫ומשמעותו כרסום בזכותו של הציבור להתנגד‬

14. ‫5. התוכנית סותרת את תמ" א‬
‫42‬
‫לבתי סוהר‬

15. ‫מתוך הוראות תמ"א 42 – תוכנית מתאר‬
‫ארצית‬
‫לבתי סוהר ) אושרה ב-2891.4.7(‬

16. ‫דוגמאות לבתי סוהר שהוקמו מכוח‬
‫תוכנית מתאר מקומית מפורטת,‬
‫בהתאם לתמ"א 42‬
‫‪ ‬בתי הסוהר חרמון וצלמון – תוכנית ג/0507 שפורסמה‬
‫למתן תוקף ב-1991.8.51‬
‫‪ ‬בתי הסוהר דקל ואלה )באר שבע( – תוכנית‬
‫11/20/721 שפורסמה למתן תוקף ב-5991.6.1‬
‫‪ ‬שתי התוכניות הופקדו להתנגדויות בהליכים הקבועים‬
‫בחוק ואושרו על ידי הוועדה המחוזית‬

17. ‫תוכנית ג 0507 – בתי הסוהר חרמון וצלמון‬
‫/‬

18. ‫תוכנית 11 /721 – בתי הסוהר דקל‬
‫/20‬
‫ואלה‬

19. ‫מאז כניסתה לתוקף של תמ"א 42 ב-2891, הדרך החוקית‬
‫והנכונה לאישור תוכניות לבתי כליאה חדשים היא‬
‫באמצעות תוכנית מתאר מקומית מפורטת בסמכות‬
‫מחוזית. קידום המתקן המוצע במתכונת של תוכנית מתאר‬
‫ארצית הכוללת הוראות מפורטות סותר את תמ"א 42 ואת‬
‫רוח החוק, עוקף את הליכי התכנון התקינים, מגביל את‬
‫היכולת להתייחס להיבטים לוקאליים ופוגע בזכות‬
‫ההתנגדות של הציבור. גודלו של המתקן המוצע בתוכנית‬
‫נשוא ההשגה )000,01 שוהים ויותר( סותר את ההוראה‬
‫המחייבת בתמ"א 42, ולפיה מתקן כליאה חדש לא ייועד‬
‫ליותר מ-004 אסירים. בנוסף, תאי הכליאה המוצעים‬
‫בתמ"א 64 )1.2 עד 3 מ"ר לשוהה, כולל שירותים( סותרים‬
‫את הוראותיה של תמ"א 42 )5.6 מ"ר לאסיר(‬

20. ‫6. שטחי המגורים בתוכנית‬
‫קטנים מהמינימום הסביר‬
‫ואינם עומדים בסטנדרטים‬
‫ישראליים ובינלאומיים‬

21. ‫מתוך פסק הדין בבג"צ /5062‬
‫50‬
‫)9002.11.91(‬
‫"בהיכנסו לכלא, נשללת אמנם חירותו של האדם, אך לא נשלל‬
‫כבודו... סיפוק צרכיו המינימליים של האדם, שהם תנאי-בלעדיו-‬
‫אין לקיום וחיים בכבוד, מתחייב גם לגבי אסיר המרצה את עונשו‬
‫בכלא, ועל המדינה לספקם, ולהקצות לכך את המשאבים‬
‫הנדרשים. אם מוטלת על המדינה חובה לדאוג לצרכים‬
‫המינימליים של תושביה כחלק מזכותם לכבוד אנושי, על אחת‬
‫כמה וכמה כך הוא ביחס לבני אדם הנתונים למשמורתה, מצויים‬
‫תחת חסותה, ואשר ביחס אליהם היא נושאת באחריות ישירה‬
‫ומיידית... כך, הוכרה זכותו הבסיסית של כל אסיר בכלא לישון על‬
‫מיטה, כחלק מהגנה על כבודו כאדם... נלווים לצרכים בסיסיים‬
‫אלה גם צורכי אכילה, שתייה, בגדים נקיים, אויר חופשי, זכות‬
‫למרחב מחייה מינימלי בתחומי הכלא, וטיפול רפואי אחראי.‬

22. ‫זכותו של אסיר לתנאי חיים מינימליים בכלא הוכרה, אפוא, כזכות‬
‫חוקתית מוגנת שניתן לגרוע ממנה רק בהתקיים ערך נוגד בעל‬
‫חשיבות מיוחדת ובעל משקל רב במיוחד, כגון מצב חירום חריג,‬
‫העשוי להצדיק בנסיבות מסוימות פגיעה בזכות המוגנת. המדינה‬
‫חייבת בכיבוד זכויות קיום מינימליות אלה של אסירים במשמורתה,‬
‫ועליה לגייס לצורך כך את התקציבים הנדרשים... מעבר לדאגה‬
‫לתנאי הקיום המינימליים של אסירים המוחזקים במשמורת, אותם‬
‫חייבת המדינה לספק גם במגבלות התקציב, קיימים רבדים נוספים‬
‫של תנאי רווחה לאסיר, המצויים מעבר 'לגרעין הקשה' של תנאי‬
‫המינימום. בכלל רבדים אלה, מצויים עניינים הקשורים להקטנת‬
‫הצפיפות בכלא, להרחבת מרחב המחיה הפיסי של האסיר בבית‬
‫הסוהר מעבר לתנאי המינימום הקבועים בנוהלים, לשיפור תכניות‬
‫הטיפול והשיקום של האסירים, להוספת תוכניות תרבות, העשרה‬
‫והפעלה, להטבת רמת המזון והטיפול הרפואי, ועניינים נוספים...‬
‫תנאי רווחה אלה לאסיר, החורגים מתנאי המינימום, ראוי שמדינה-‬
‫רווחה תחתור ללא לאות לספקם לאסיריה".‬

23. ‫שטח מגורים מינימלי לאסיר: הסטנדרטים‬
‫בעולם‬
‫הונגריה: 6 מ"ר‬ ‫•‬
‫7 מ"ר‬ ‫קנדה:‬ ‫•‬
‫4.7 מ"ר‬ ‫ספרד:‬ ‫•‬
‫אוסטרליה:5.8 מ"ר‬ ‫•‬
‫איטליה: 9 מ"ר‬ ‫•‬
‫גרמניה: 9 מ"ר‬ ‫•‬
‫01 מ"ר‬ ‫בלגיה:‬ ‫•‬
‫פינלנד: 01 מ"ר‬ ‫•‬
‫שוודיה: 01 מ"ר‬ ‫•‬
‫דנמרק: 21 מ"ר‬ ‫•‬
‫21 מ"ר‬ ‫הולנד:‬ ‫•‬

24. ‫שטח מגורים לאסיר: הסטנדרטים‬
‫בישראל‬
‫‪ ‬סעיף 3)ה()3( לתקנות סדר הדין הפלילי )סמכויות‬
‫אכיפה – מעצרים( )תנאי החזקה ומעצר(, התשנ"ז-‬
‫7791: שטחו של תא לעציר לא יפחת מ-5.4 מ"ר‬
‫‪ ‬סעיף 8)ד( להוראות תמ"א 42: שטחו של תא לאסיר‬
‫בודד לא יפחת מ-5.6 מ"ר‬

25. ‫מתוך התוספת השנייה לתקנות התכנון‬
‫והבנייה ) בקשה להיתר, תנאיו ואגרות(,‬
‫תש"ל-0791‬

26. ‫מתוך תקנות צער בעלי חיים ) הגנה על בעלי‬
‫חיים( ) החזקה שלא לצרכים חקלאיים(,‬
‫התשס"ט-9002‬

27. ‫תמ"א 64 מציעה לכלוא אפריקאים, שנכנסו לתחומי ישראל‬
‫בלי אישור, למשך שלוש שנים ויותר בתאים ששטחם 3 מ"ר‬
‫)כולל שירותים( עם אפשרות להקטנת שטח זה ל-1.2 מ"ר‬
‫בלבד במתקן סהרונים הקיים ובשטח המיועד להרחבתו.‬
‫התוכנית מאפשרת החזקת בני אדם בתאים בלי שירותים‬
‫בשטח של 7.1 עד 44.2 מ"ר. תנאי הכליאה שהתמ"א קובעת‬
‫במתקן הכליאה, שמיועד למי שאינם עבריינים ולא הורשעו‬
‫בדין, גרועים משמעותית מהתנאים המינימליים שתקנות סדר‬
‫הדין הפלילי קובעות לגבי עצורים )5.4 מ"ר(, מהתנאים‬
‫המפורטים בתקנות התכנון והבנייה בעניין בטיחות אש‬
‫בבניינים )5.4 מ"ר נטו(, מהתנאים הקבועים בתמ"א 42 לגבי‬
‫החזקת עבריינים מורשעים שנשלחו לרצות את עונשם בבית‬
‫הסוהר )5.6 מ"ר( ומהתנאים שתקנות צער בעלי חיים קובעות‬
‫לגבי אחזקת כלב גדול )4 מ"ר(. מדובר בתנאים בלתי‬
‫אנושיים, בפרט לאור תקופת הכליאה הממושכת המתוכננת‬

28. ‫7. סיכום‬
‫מתקן הכליאה המוצע קודם במתכונת של תמ"א מפורטת, תוך‬
‫דּ‬ ‫‪‬‬
‫עקיפת הליכי התכנון התקינים ופגיעה בזכות ההתנגדות של‬
‫הציבור‬
‫התוכנית המוצעת סותרת הוראות מהותיות בתמ"א 42, ובהן‬ ‫‪‬‬
‫הדרישה שמתקני כליאה חדשים יקודמו במתכונת של תוכנית‬
‫מתאר מקומית מפורטת, שמתקן כליאה חדש לא יכיל יותר מ-‬
‫004 אסירים וששטח תא לאסיר בודד לא יפחת מ-5.6 מ"ר‬
‫שטחי המגורים שהתוכנית המוצעת קובעת )1.2 עד 3 מ"ר‬ ‫‪‬‬
‫לשוהה, כולל שירותים( אינם מאפשרים תנאי מחיה הולמים.‬
‫הם סותרים את תמ"א 42 וסטנדרטים ישראליים ובינלאומיים.‬
‫תמ"א 64 מציעה לכלוא אוכלוסייה שאינה עבריינית בתנאים‬
‫גרועים מאלה שנקבעו בחיקוקים בישראל לעבריינים‬
‫מורשעים, לעצירים ולכלבים גדולים‬
‫תנאי המחיה שהתוכנית המוצעת קובעת סותרים את‬ ‫‪‬‬