1. תקציר המאמר- האם המדיום משפיע על המסר?
(נשלח מעינב)
תורגם מאנגלית ע"י מוניקה חכמו
המאמר עוסק בהשפעתו של פורמט לייצג טקסט על חשיבה ביקורתית.
מאמר זה מציע נקודת מבט מעודכנת על הביטוי "המדיום הוא המסר".
הממצא החשוב ביותר הוא- משתתפים צעירים קוראים טוב יותר אחרי שהם השתמשו
בפורמטים דיגיטליים.
נערך מחקר גישוש שבו דנו על העניין דרך 3 נקודות מבט:
1. נקודת מבט שימושית (דרך השימוש במידע).
2. נקודת מבט פרספקטיבית קוגניטיבית.
3. נקודת מבט כלכלת המידע.
בשנים האחרונות חל גידול בזמינות של מידע דיגיטלי במקום מידע מודפס.
ישנה התפשטות של עיתונים מקוונים ואתרי חדשות אלקטרוניים.
חלק מהדיווחים מראים כי צריכת המידע הדיגיטלי כמעט שווה לצריכת המידע בפורמט
הדפסה.
אחרים מעריכים כי בתוך עשור יותר מ- %70 של המידע יהיה זמין בפורמט דיגיטלי ורק
%73 מן המידע יהיו זמינים להדפסה.
נערכה השוואה בין קריאה דיגיטלית לקריאה מתבנית הדפסה.
תוצאות המחקר הצביעו כי הקריאה מתוך תצוגה דיגיטלית היא איטית יותר מאשר קריאה
בפורמט מודפס.
קריאה מקוונת יוצרת עומס קוגניטיבי גבוה יותר על הקורא מאשר קריאה מתבנית מודפסת.
הקוראים זוכרים מידע מתבנית מודפסת משהם זוכרים מתצוגה דיגיטלית.
הקוראים הדיגיטליים דיווחו על תחושת מעורבות נמוכה בטקסט לעומת
הקוראים של טקסט מודפס אשר מדווחים על מעורבות גבוהה בשל היכולת
להוסיף הערות בגוף הטקסט.
1
2. המסקנות הן:
*טקסט דיגיטלי= הבנה נמוכה.
*טקסט מודפס= הבנה גבוהה.
לעומת זאת החוקרים צאנג' ולי מדווחים בדיוק ההיפך. כך גם אקרמן וגולדסמית.
הם חשבו שהקוראים הדיגיטליים ישיגו הישגים גבוהים יותר אך טעו והמחקר הוכיח הישגים
גבוהים יותר בקרב הקוראים מן הטקסט המודפס.
מתוך כמות ההולכת וגדלה של דיווחים סותרים בנוגע לקריאה דיגיטלית לעומת קריאה
מודפסת ברור כי סביבות הלמידה הדיגיטלית עדיין אינן ברורות ויש צורך במחקר נוסף.
במיוחד עם הגידול של גישה למידע והשימוש בו בתבונה.
הצורך בבדיקת יעילות המידע הפך מן "מיומנות של הישרדות" מאחר ומופץ באינטרנט מידע
שקרי רב.
על הקוראים לסנן את המידע השקרי ולקחת מתוך מאגרי המידע רק את המידע האמיתי
והאיכותי. גם פרסומות יכולות להיות לעיתים שקריות והקורא צריך לבצע "סינון".
המניפולציות מתבצעות גם בקטלוגים המפורסמים באינטרנט- מציגות שקריות- נתונים
רפואיים כוזבים עולים להשפיע על החלטות חולים.
וכך גם כותרות החדשות באינטרנט.
לכן בכל הפרסומים הנ"ל יותר מ- %75 מן המידע מוטעה ואינו אובייקטיבי.
ההכרה בתפקיד החיוני של חשיבה ביקורתית בצריכת מידע משכיל הוביל למגוון רחב של
מחקרים שהתמקדו בהיבטים שונים של אוריינות מידע וחשיבה ביקורתית בקרב בני נוער.
רוב המחקרים גילו רמה נמוכה של מיומנות חשיבה בקרב הצעירים לעומת המבוגרים.
ישנו באופן כללי חוסר מחשבה ביקורתית בקרב צורכי המידע.
נערכו מחקרים וניסויים בנושא אך לא נמצאו הבדלים בביצועי הקוראים הדיגיטליים והקוראים
מן הדפוס.
2
3. מחקר נוסף עסק ביכולת להפעיל חשיבה ביקורתית בקרב תלמידי תיכון וסטודנטים בקריאת
חדשות (דיגיטליות או מודפסות).
הממצאים- לא נמצאו הבדלים בקריאה בין הקבוצות אך נמצא הבדל בהתייחסות לפורמט
בין הצעירים למבוגרים.
בתחום ההתייחסות לביצועים בפורמט היה הבדל משמעותי לטובת הדיגיטלי אצל תלמידי
התיכון לעומת הטקסט המודפס אצל הסטודנטים.
הממצא העיקרי הוא:
צעירים קוראים בצורה ביקורתית מידע דיגיטלי ואילו משתתפים מבוגרים קוראים טוב יותר
ובצורה ביקורתית טקסט מודפס.
עוד הוכח כי לצעירים נוח יותר לעבוד בסביבה דיגיטלית לעומת מבוגרים. מן הדיווחים
האחרונים עולה כי למבוגרים יש העדפה גבוהה לפורמט הדפסה בעוד שצעירים מעדיפים
פורמט דיגיטלי.
ממצאים:
בקריאה-
הדרך הדיגיטלית מחייבת את הקורא לשלוט ברמה גבוהה של קריאה על מנת לשרוד את
המבנה המורכב של ייצוג במידע באינטרנט, ואנשים צעירים יעילים יותר מאשר מבוגרים.
ממצאים:
מבחינה קוגניטיבית-
בפורמט הדיגיטלי ישנו עומס רב על הקורא לעומת הפורמט המודפס.
תלמידי תיכון לומדים טוב יותר בסביבות שאינן לינאריות לעומת מבוגרים.
ממצאים:
כלכלת המידע-
הוכח שאנשים שונים בהעדפותיהם.
בשל חוסר מידע עדכני אין עדיין הכרעה חותכת בתחום זה.
ההכרות של דרכנו מידע עם סוגי פורמטים מגדילה את הערך האמיתי של המידע.
3
4. שאר הממצאים נערכו ופורמטו במאמר זה הציגו תוצאות סותרות.
הממצאים= עמומים.
ישנם הבדלים בין הממצאים בתחומים שנבדקו (קריאה, עומס קוגניטיבי).
לעומת (הבנת הטקסט וחשיבה ביקורתית) שבהם לא נמצאו הבדלים בין בנים ובנות.
מסקנות-
מחקר זה שופך אור על היכולת של שונות של צרכנים לקרוא מידע בצורה ביקורתית.
בעידן של היום- התנהלות בעומס סביבות מידע- הפך למיומנות מכריעה.
מקלוהן טוען כי "המדיום הוא המסר" והוא משווה את ההשפעה של ייצוג המידע (הדפסה
דיגיטלית)
על היכולת של המשתמשים לנתח מידע ביקורתי.
הממצא העיקרי של מחקר גישוש שנערך בתחום זה הוא שמשתתפים צעירים (תלמידי
תיכון) ביצעו בצורה טובה יותר קריאת חדשות בפורמט דיגיטלי בעוד שמשתתפים מבוגרים
(סטודנטים) ביצעו טוב יותר קריאת חדשות בפורמט הדפסה.
מגוון של הבדלים משמעותיים אחרים נמצאו במחקר (בין בנים לבין בנות למשל)
הם גם דנו בעיתון.
המחקר בנושא העיתון מתאר פרשנויות אך הממצאים היו עמומים, ולכן נדרש מחקר נוסף
על מנת לאשר את תוקפם של הממצאים ולספק מעשית קווים מנחים עבור מעצבי מידע,
ממחנכים וחוקרים.
4